אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

די אחראים: יאנאש,אור המקיף,אחראי,געלעגער

אוועטאר
המברך יתברך
שר שבעת אלפים
תגובות: 7981
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש מארטש 04, 2023 9:44 pm
לאקאציע: מאנסי נוא יארק

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך המברך יתברך »

לא רק רך מבחינת קל, אלא גם רך מבחינת "ציווי" או בקשה, כמוש"כ איינס.
אוועטאר
חוט של חסד
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 18, 2022 6:42 pm
לאקאציע: צווישן ירושלים און בארא פארק...

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוט של חסד »

המברך יתברך האט געשריבן: דינסטאג מארטש 21, 2023 11:57 pm
ותוכל לראות זאת גם בלשונו של "איינס", שהוא מתקיף בעדינות את יושבי חו"ל שיש להם חוסר ידיעה בכלל זה. ונכון שלא עברית ולא לשון הקודש הוא השפה האמהית בחו"ל, ומצוי גם בכתיבת חו"ל הרבה תרגומים מילולים של אידיש וכדומה, מ"מ נראה לענ"ד כמוש"כ.
אבל זה פשוט לא נכון...
כפי ידיעתי אין בעברית שום חילוק בין אמרו ותאמרו...
טייערע אידן אין אמעריקא! אויפמערקזאם!

די דיפערענצן צווישן לשון הקודש ולהבדיל עברית קענען טיילמאל זיין כרחוק מזרח ממערב!

פארטייטשן העברעאישע נייעס באזירט אויף אייערע לשון הקודש קענטעניסן איז א רעצעפט פאר צעמישעניש.

א דאנק!
אוועטאר
חוט של חסד
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 18, 2022 6:42 pm
לאקאציע: צווישן ירושלים און בארא פארק...

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוט של חסד »

המברך יתברך האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:00 am
לא רק רך מבחינת קל, אלא גם רך מבחינת "ציווי" או בקשה, כמוש"כ איינס.
בקיצור אני חושב שהרב איינס פשוט טועה בזה...

נשאר לנו לחכות עד שהוא יגיע...
טייערע אידן אין אמעריקא! אויפמערקזאם!

די דיפערענצן צווישן לשון הקודש ולהבדיל עברית קענען טיילמאל זיין כרחוק מזרח ממערב!

פארטייטשן העברעאישע נייעס באזירט אויף אייערע לשון הקודש קענטעניסן איז א רעצעפט פאר צעמישעניש.

א דאנק!
אוועטאר
המברך יתברך
שר שבעת אלפים
תגובות: 7981
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש מארטש 04, 2023 9:44 pm
לאקאציע: מאנסי נוא יארק

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך המברך יתברך »

אין צריך לומר שהוא טועה, ואין צריך לומר שאתה טועה.

יתכן שאין זה כלל קשיח וחד משמעתית, אבל אם גם אתה מסכים שזה רך מזה מבחינת המשפט, מוסבר גם שזה יהיה משומש יותר למצבים רכים מאשר זה. ויתכן שהוא שמע זאת באי אחד הקורסים בישראל.
להודות
שר האלפיים
תגובות: 2369
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות »

המברך, דו שרייבסט אינגאנצען נישט קיין לשון קודש. שוין בעסער אידיש :)
אוועטאר
חוט של חסד
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 18, 2022 6:42 pm
לאקאציע: צווישן ירושלים און בארא פארק...

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוט של חסד »

המברך יתברך האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:04 am
אין צריך לומר שהוא טועה, ואין צריך לומר שאתה טועה.

יתכן שאין זה כלל קשיח וחד משמעתית, אבל אם גם אתה מסכים שזה רך מזה מבחינת המשפט, מוסבר גם שזה יהיה משומש יותר למצבים רכים מאשר זה. ויתכן שהוא שמע זאת באי אחד הקורסים בישראל.
ברור כשמש ופשוט כביעותא בכותחא שאמרו הוא לשון קל ולעומתו תאמרו הוא לשון כבד. כל מילה בעניין זה מיותרת לגמרי.

השאלה היחידה הינה אם ישנם איזהשהו הבדלי משמעות ביניהם. כבוד הרב איינס כתב שכן ואני הקטן הזעיר והפעוט אוזר עוז במותני לחלוק עליו באופן חד משמעי...

כך או כך נאלץ להמתין עד להופעתו כבוד כדי לשמוע בדיוק מה שיש לו להגיד להגנתו...

(אגב אני כותב את זה מהר יחסית וקשה לי לעבור עליו עוה"פ לוודא שלא כתבתי מילה וחצי מילה שריח עברית נודפת ממנה... ובמידה שכן תמחלו לי בבקשה...)
טייערע אידן אין אמעריקא! אויפמערקזאם!

די דיפערענצן צווישן לשון הקודש ולהבדיל עברית קענען טיילמאל זיין כרחוק מזרח ממערב!

פארטייטשן העברעאישע נייעס באזירט אויף אייערע לשון הקודש קענטעניסן איז א רעצעפט פאר צעמישעניש.

א דאנק!
להודות
שר האלפיים
תגובות: 2369
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות »

די ויכוח האט נישט קיין הענט און פוס.
ס'איז פשוט אז אמור אין לה"ק איז א ציווי אדער בקשה און תאמר לשון עתיד, א.א.וו. ווי כ'האב שוין געשריבן אויבן.
קל און כבד קומט אינגאנצען נישט אריין.
חוט של חסד האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:15 am
אגב אני כותב את זה מהר יחסית וקשה לי לעבור עליו עוה"פ לוודא שלא כתבתי מילה וחצי מילה שריח עברית נודפת ממנה... ובמידה שכן תמחלו לי בבקשה...
ס'איז שווער אדער אוממעגליך פאר איינער וואס רעדט די שפראך זיך אפשאקלען דערפון. דו ווייסט וויפיל איווריט האסט אריינגעשמאגעלט אין די שורה? :?
אוועטאר
חוט של חסד
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 18, 2022 6:42 pm
לאקאציע: צווישן ירושלים און בארא פארק...

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוט של חסד »

להודות האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:29 am
די ויכוח האט נישט קיין הענט און פוס.
ס'איז פשוט אז אמור אין לה"ק איז א ציווי אדער בקשה און תאמר לשון עתיד, א.א.וו. ווי כ'האב שוין געשריבן אויבן.
קל און כבד קומט אינגאנצען נישט אריין.
חוט של חסד האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:15 am
אגב אני כותב את זה מהר יחסית וקשה לי לעבור עליו עוה"פ לוודא שלא כתבתי מילה וחצי מילה שריח עברית נודפת ממנה... ובמידה שכן תמחלו לי בבקשה...
ס'איז שווער אדער אוממעגליך פאר איינער וואס רעדט די שפראך זיך אפשאקלען דערפון. דו ווייסט וויפיל איווריט האסט אריינגעשמאגעלט אין די שורה? :?
גערעכט
כ'האב נאר געמיינט צו זאגן אז אמרו איז גרינגער צו זאגן ווי תאמרו... נישט אז אמרו איז באמת בעצם א קל און תאמרו א כבד...
כלפי דיין צווייטע נקודה ביסטו אויך הייליג גערעכט און טאקע דערפאר שרייב איך איצטער אידיש... אין לי כח לשים לב טרם כתיבת כל מילה...
כ'האב אבער הנאה אז לעצם הוויכוח ביסטו מודה צו מיר אז אמרו קען מיינען ביידע...
טייערע אידן אין אמעריקא! אויפמערקזאם!

די דיפערענצן צווישן לשון הקודש ולהבדיל עברית קענען טיילמאל זיין כרחוק מזרח ממערב!

פארטייטשן העברעאישע נייעס באזירט אויף אייערע לשון הקודש קענטעניסן איז א רעצעפט פאר צעמישעניש.

א דאנק!
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18800
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

חוט של חסד האט געשריבן: דינסטאג מארטש 21, 2023 11:46 pm
איינס האט געשריבן: זונטאג מארטש 19, 2023 8:28 pm
המברך יתברך האט געשריבן: דאנערשטאג מארטש 16, 2023 3:44 pm
חידוש נפלא האט געשריבן: מיטוואך מארטש 15, 2023 2:27 pm
שלום לכל ידידי בית אייוועלט!

איני יודע אם אני בקי היטב בלשה"ק, אדרבה תנסו אותי ותאמרו מבינות.

יישר כחכם ותודה מראש
ידידכם מוקירכם
@חידוש נפלא
קשה לשפוט ממשפט קצר, אבל הקטע שכתבתם קרוא ומובן היטב.
לתקן את שניכם באתי, אם כי לא לא לקנטר כוונתי…

הרבה מיושבי חול משתמשים בתיבת ״תאמרו״ שלא בפירושה הנכונה. וראיתי כבר הרבה שאינם שמים לב לזה.
אין כותבים: מהו הדבר הארוך בעולם? אם אתם יודעים תאמרו מהו?
תאמר, תאמרו, היא בלשון צוויו. אבל כונתך אינו לצוות אלא בלשון בקשה. ולכן בפעם הבאה כתוב (לא תכתוב..) אמרו מבינות. וכן לענין תנסו
אמנם זהו על התיבה בעצמה, אבל בדקדוק הלשון צריך לכתוב: נסו אותי ואמרו (=אימרו) לי מה דעתכם על כתיבתי. ואם ברצונך להשתשמש במילת מבינות, הייתי כותב: נסו אותי ותנו לי את מבינתכם על כתיבתי.

ולשני אומר.
קשה לשפוט ממשפט קצר, אבל הקטע (יותר נכון: המשפט) שכתבתם קריא (עם י) ומובן היטב.
למרות שלדעתי תוכנו אינו נכון…
אתה בטוח במה שכתבת? כי אני חושב שאתה טועה קצת...

לא נראה לי שיש איזה הבדל בין אמרו ותאמרו, כמו שאין שום הבדל בין נסה ותנסה, היכנס ותיכנס, בוא תבוא, הגד ותגיד, וכן הלאה רשימה של אלף עמודים מפוצץ עם מילים כאלה...

ככל הנראה אין שום הבדל ביניהם, וציווי או בקשה/הצעה נקבע ע"פ הרוח והסגנון של המשפט...

בכבוד הראוי.
אמור הוא הוה-עתיד ותאמר הוא בעתיד. אמנם כמו שכתבו למעלה יש עתיד החוזר להיות הוה, אפשר לראות שגם באידיש כותבים לדוגמא: חידה, שרייב וועלכע חיה האט זיבן פיס, חרף (אני רגיל לכתוב למרות, אבל מכיוון שזה עברית נשתמש במילה המקורית.. אויש שוב מקורי זה כנראה עברית) שאפשר לכתוב: זאלסטו שרייבן וועלכע חיה…
כך גם בלשון הקודש כותבים: חידה, כתוב לאיזה חיה יש שבעה רגלים, ולא: תכתוב לאיזה חיה.. אלא אם הוא מתחיל כך: אם אתה יודע לאיזה חיה.
לכתוב תאמרו מבינות מבלי להקדים אם יש לכם מבינות תאמרו לי, המשפט חסר.
וראיתי שהרבה מיושבי חול טועים בזה. אני כשלעצמי פשוט לא מסוגל לקרוא את זה…
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18800
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

חוט של חסד האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:15 am
המברך יתברך האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:04 am
אין צריך לומר שהוא טועה, ואין צריך לומר שאתה טועה.

יתכן שאין זה כלל קשיח וחד משמעתית, אבל אם גם אתה מסכים שזה רך מזה מבחינת המשפט, מוסבר גם שזה יהיה משומש יותר למצבים רכים מאשר זה. ויתכן שהוא שמע זאת באי אחד הקורסים בישראל.
ברור כשמש ופשוט כביעותא בכותחא שאמרו הוא לשון קל ולעומתו תאמרו הוא לשון כבד. כל מילה בעניין זה מיותרת לגמרי.

השאלה היחידה הינה אם ישנם איזהשהו הבדלי משמעות ביניהם. כבוד הרב איינס כתב שכן ואני הקטן הזעיר והפעוט אוזר עוז במותני לחלוק עליו באופן חד משמעי...

כך או כך נאלץ להמתין עד להופעתו כבוד כדי לשמוע בדיוק מה שיש לו להגיד להגנתו...

(אגב אני כותב את זה מהר יחסית וקשה לי לעבור עליו עוה"פ לוודא שלא כתבתי מילה וחצי מילה שריח עברית נודפת ממנה... ובמידה שכן תמחלו לי בבקשה...)
כמו שכתבתי בתגובה הקודמת, אמרו בתרגום לאידיש הוא זאגט, ותאמרו זאלט איר זאגן.
גם באידיש זאלט איר זאגן יכול לבוא על לשון הוה כמו: אויב האסטו וואס צו זאגן זאלסטו זאגן, שהוא עתיד אבל גם הוה.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18800
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

חוט של חסד האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:00 am
המברך יתברך האט געשריבן: דינסטאג מארטש 21, 2023 11:57 pm
ותוכל לראות זאת גם בלשונו של "איינס", שהוא מתקיף בעדינות את יושבי חו"ל שיש להם חוסר ידיעה בכלל זה. ונכון שלא עברית ולא לשון הקודש הוא השפה האמהית בחו"ל, ומצוי גם בכתיבת חו"ל הרבה תרגומים מילולים של אידיש וכדומה, מ"מ נראה לענ"ד כמוש"כ.
אבל זה פשוט לא נכון...
כפי ידיעתי אין בעברית שום חילוק בין אמרו ותאמרו...
בעברית מדוברת לא מדייקים אבל בכתיבה מדייקים.
ושמתי לב שדוברי העברית לפעמים כן מדייקים על דקדוק גם בדיבור שלא כמו דוברי האידיש כשהם מדברים עברית. דוגמא פשוטה, אבי לעומת אבא שלי, ועוד רבות.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
להודות
שר האלפיים
תגובות: 2369
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות »

איינס האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:53 am
אמור הוא הוה-עתיד ותאמר הוא בעתיד. אמנם כמו שכתבו למעלה יש עתיד החוזר להיות הוה, אפשר לראות שגם באידיש כותבים לדוגמא: חידה, שרייב וועלכע חיה האט זיבן פיס, חרף שאפשר לכתוב: זאלסטו שרייבן וועלכע חיה…
כד ניים ושכיב.
אמור איז א ציווי לעתיד, נישט הווה (אומר).
עתיד אין אידיש איז "דו וועסט שרייבן" נישט "זאלסט" וואס איז אויך ציווי.

און "חרף"? וואס פאר א שפראך איז דאס? כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב...
אוועטאר
חוט של חסד
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 18, 2022 6:42 pm
לאקאציע: צווישן ירושלים און בארא פארק...

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוט של חסד »

להודות האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 1:01 am
איינס האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:53 am
אמור הוא הוה-עתיד ותאמר הוא בעתיד. אמנם כמו שכתבו למעלה יש עתיד החוזר להיות הוה, אפשר לראות שגם באידיש כותבים לדוגמא: חידה, שרייב וועלכע חיה האט זיבן פיס, חרף שאפשר לכתוב: זאלסטו שרייבן וועלכע חיה…
כד ניים ושכיב.
אמור איז א ציווי לעתיד, נישט הווה (אומר).
עתיד אין אידיש איז "דו וועסט שרייבן" נישט "זאלסט" וואס איז אויך ציווי.

און "חרף"? וואס פאר א שפראך איז דאס? כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב...
חרף איז גראדע זייער א באקאנטע ווארט אין עברית
ס'טראגט אקוראט די זעלבע משמעות פון למרות (הגם, על אף, טראץ, כאטש).
טייערע אידן אין אמעריקא! אויפמערקזאם!

די דיפערענצן צווישן לשון הקודש ולהבדיל עברית קענען טיילמאל זיין כרחוק מזרח ממערב!

פארטייטשן העברעאישע נייעס באזירט אויף אייערע לשון הקודש קענטעניסן איז א רעצעפט פאר צעמישעניש.

א דאנק!
להודות
שר האלפיים
תגובות: 2369
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות »

חוט של חסד האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 1:16 am
חרף איז גראדע זייער א באקאנטע ווארט אין עברית
דאס איז געווען מיין פוינט.
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18800
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

להודות האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 1:01 am
איינס האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:53 am
אמור הוא הוה-עתיד ותאמר הוא בעתיד. אמנם כמו שכתבו למעלה יש עתיד החוזר להיות הוה, אפשר לראות שגם באידיש כותבים לדוגמא: חידה, שרייב וועלכע חיה האט זיבן פיס, חרף שאפשר לכתוב: זאלסטו שרייבן וועלכע חיה…
כד ניים ושכיב.
אמור איז א ציווי לעתיד, נישט הווה (אומר).
עתיד אין אידיש איז "דו וועסט שרייבן" נישט "זאלסט" וואס איז אויך ציווי.

און "חרף"? וואס פאר א שפראך איז דאס? כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב...
בושני בעצמי שזכרוני כבר פגע בי, ולכן באתי לאשכול זה לעורר מחדש את בקיאותי בלשון הקודש.

איך קען נישט אנכאפן די הגדרה פון אמור מיט תאמר, אבער דבר פשוט וברור הוא אז סאיז צוויי זאכן.

רואני שענין העברית חוזר על עצמו שוב ושוב, אני לא מבין מהו הגדרת מילה לעברית, כל עוד היא עומדת במבחן של כללי הלשון בלשון קודש אני רואה אותה כלשון קודש. למעלה כתבתי קריא, וכתבת שהיא עברית. אני כמעט בטוח שאפשר למצוא את המילה באיזשהוא ספר מהראשונים. יכול להיות שלא השתמשו בה אבל לא זה קובע מהו מילה בלשון הקודש.

עברית בעיני הוא מילה מחודשת, איני יודע מהו מקור המילה חרף, אבל אם בלשון הקודש אין פירושה כאטש, ורק שחידשו אותה על סמך חורף ובהסבר כזה או אחר סמכו את המילה לכאטש, מכיוון שבלשון הקודש לא מצינו את המילה בהקשר הזה אני מבין למה זה נקרא עברית. אבל השרש קרא הוא בלשון קודש ולכן צורת הפועל פעיל, שצורה זו אינה חדשה, יכולה לחול גם על שרש זה. זה מה שנראה לי בהגדרת הדברים.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
המברך יתברך
שר שבעת אלפים
תגובות: 7981
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש מארטש 04, 2023 9:44 pm
לאקאציע: מאנסי נוא יארק

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך המברך יתברך »

חרף בלשון הקודש יש לו מובן שונה לגמרי, אבל כמדומה שבעברית משתמשים בו כ"על אף" אבל רק כשדרוש ביטוי חזק.
בילד

בוודאי יש חילוק בין "אמור" ל"תאמר", מפני ש"אמור" הוא יותר נוכחי וחזק, השאלה אם יש כלל מתי בוחרים בו, או רק כפי ה'השראה'.
אטעטשמענטס
חרף.png
חרף.png (120.13 KiB) געזען 572 מאל
רב טקסט
שר חמש מאות
תגובות: 671
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 19, 2009 1:34 pm
לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רב טקסט »

אמור = ציווי (כולל בקשה)
תאמר = עתיד לנוכח, עס קען זיין א הודעה עס מוז נישט זיין א ציווי.
(וכפרש"י (סוף פרשת אמור) על ואתה תצוה)

פיהל מאהל נוצט מען דעם עתיד אויך פאר ציווי ובקשה.
_________________________________
תביאנו אל הר קדשך ושמחנו בבית תפלתך.
תביאנו = עתיד (נישט הביאנו)
ושמחנו = ציווי (נישט ותשמחנו)

קען זיין אין תביאנו זענען מיר בטוח, שמחנו בעט מען ניט צו זיין פון די וואס די אוה"ע וועלן ברענגען, כד"א והביאו את כל אחיכם וגו'
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18800
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

ביידע קענען טייטשן ביידע
והביאנו לציון עירך
אבער נאכאלץ איז דא א חילוק איך קען עס אבער נישט אנכאפן.
סאיז דא א כלל וויאזוי און ווען שרייבט מען וואס
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
חוט של חסד
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 18, 2022 6:42 pm
לאקאציע: צווישן ירושלים און בארא פארק...

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוט של חסד »

.
לעצט פארראכטן דורך חוט של חסד אום מיטוואך מארטש 22, 2023 3:45 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
טייערע אידן אין אמעריקא! אויפמערקזאם!

די דיפערענצן צווישן לשון הקודש ולהבדיל עברית קענען טיילמאל זיין כרחוק מזרח ממערב!

פארטייטשן העברעאישע נייעס באזירט אויף אייערע לשון הקודש קענטעניסן איז א רעצעפט פאר צעמישעניש.

א דאנק!
רב טקסט
שר חמש מאות
תגובות: 671
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 19, 2009 1:34 pm
לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רב טקסט »

איינס האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 3:13 pm
ביידע קענען טייטשן ביידע
והביאנו לציון עירך
אבער נאכאלץ איז דא א חילוק איך קען עס אבער נישט אנכאפן.
סאיז דא א כלל וויאזוי און ווען שרייבט מען וואס
וואס הייסט ביידע קענען מיינען ביידע
(והביאנו לציון איז ודאי א בקשה, ואין מזה קושיא על מה שכתבתי דרך דרוש על השינוי בסליחות אצל תביאנו אל הר קדשך, מלבד שאין משיבין על הדרש)

קענסט מודיע זיין איינעם אז דו האסט איהם געברענגט אז ער זאל עסן
הבאתי לך ש-אכול, אדער ואתה אכול. עס ווערט א ציווי.
אדער פרעגן, אתה (ת)שמור לי חפץ פלוני.

פארקערט קען מען נוצן, ווי שוין געריבן אז אסאך מאל נוצט מען די עתיד אויך פאר א ציווי.
ודי בזה
אוועטאר
המברך יתברך
שר שבעת אלפים
תגובות: 7981
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש מארטש 04, 2023 9:44 pm
לאקאציע: מאנסי נוא יארק

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך המברך יתברך »

"אמור" נוצט מען אנשטאט "זאג", און "תאמר" אביסל אזויווי "זאגט".
אוועטאר
איש ציון
שר האלפיים
תגובות: 2498
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 26, 2019 10:14 pm
לאקאציע: רפיח, ארץ ישראל

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איש ציון »

איינס האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:58 am
חוט של חסד האט געשריבן: מיטוואך מארטש 22, 2023 12:00 am
המברך יתברך האט געשריבן: דינסטאג מארטש 21, 2023 11:57 pm
ותוכל לראות זאת גם בלשונו של "איינס", שהוא מתקיף בעדינות את יושבי חו"ל שיש להם חוסר ידיעה בכלל זה. ונכון שלא עברית ולא לשון הקודש הוא השפה האמהית בחו"ל, ומצוי גם בכתיבת חו"ל הרבה תרגומים מילולים של אידיש וכדומה, מ"מ נראה לענ"ד כמוש"כ.
אבל זה פשוט לא נכון...
כפי ידיעתי אין בעברית שום חילוק בין אמרו ותאמרו...
בעברית מדוברת לא מדייקים אבל בכתיבה מדייקים.
ושמתי לב שדוברי העברית לפעמים כן מדייקים על דקדוק גם בדיבור שלא כמו דוברי האידיש כשהם מדברים עברית. דוגמא פשוטה, אבי לעומת אבא שלי, ועוד רבות.
בפרט בלשון זכר ונקבה הם בקיאים הרבה יותר מסתם דוברי אידיש, ישנם עוד כמה דברים שהם יודעים יותר טוב בגלל שזו השפה היומיומי שלהם.
אבל דובר אידיש שמתחיל לדבר עברית, לא רק שלא מדבר כפי שצריך, הוא גם מאבד את כל הידע שהיה לו לפני זה בלשון הקודש.
מבשרי אחזה!
עפענט א טשעיס קארטל און פארדינט ביז בערך 2 טויזנט דאללער ($2,000.00)
צו עפענען דעם קארטל ביטע דריקט דא
אויב איר ווערט עפראווד פאר איינס דאן מאכט תכף נאך איינס און עס וועט זיין נאר 1 אינקאר"י
(איך פארדין פון דעם וואס איר עפענט דורך דער לינק)
א דאנק
אוועטאר
איש ציון
שר האלפיים
תגובות: 2498
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 26, 2019 10:14 pm
לאקאציע: רפיח, ארץ ישראל

Re: תרגילי כתיבה בלשון הקודש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איש ציון »

חוט של חסד האט געשריבן: דאנערשטאג סעפטעמבער 29, 2022 3:48 pm
זה באמת אשכול מעולה!
כבר זמן רב שאני מאוד רוצה לשפר את הלשון הקודש שלי. שמתי לב שכל אימת שאני כותב בלשון הקודש זה מלא במליצות מתנ"ך ודברי חז"ל, אבל לכתוב באופן פשוט וקצר "כדבר איש אל רעהו" (עוד מליצה...) אני פשוט לא יכול! לכן אני מאוד שמח שיש אשכול כזה שבו ניתן לכתוב כל מה שרוצים בלשון הקודש והחברים החשובים בעלי המדקדקים מעירים על כל הטעיות שמוצאים....
אגב מאוד חשוב לי שהכל יהיה כתוב כמו שצריך לפי כללי הדקדוק, ולכן אני מבקש מכל המתמחים בתחום שיעירו ללא רחם על כל טעות שימצאו ואפילו בדקה מן הדקה!
תודה רבה ויישר כוחכם!

זה באמת אשכול מעולה!
זה זמן רב שאני מאוד רוצה להשתפר בכתיבת לשון הקודש. שמתי לב שאני אכן יכול לכתוב בלשון הקודש אבל כשאני כותב בלשון הקודש אני משתמש עם הרבה מליצות מתנ"ך ודברי חז"ל, ואני לא יודע איך לכתוב באופן פשוט וברור "כדבר איש אל רעהו" (עוד מליצה...). לכן אני מאוד שמח שמצאתי אשכול זה, שבו אפשר לכתוב בלשון הקודש מה שרוצים, והחברים החשובים בעלי הלשון והדקדוק מעירים על כל טעות שהם מוצאים.
אגב מאוד חשוב לי שאכתוב כמו שצריך לפי כללי הדקדוק, ולכן אני מבקש מכל המתמחים בתחום שיעירו ללא רחמים על כל טעות שימצאו, ואפילו בדקה מן הדקה!
תודה רבה ויישר כוחכם!

עפעס א טעם?
לעצט פארראכטן דורך איש ציון אום דינסטאג אפריל 25, 2023 5:28 am, פארראכטן געווארן 4 מאל.
עפענט א טשעיס קארטל און פארדינט ביז בערך 2 טויזנט דאללער ($2,000.00)
צו עפענען דעם קארטל ביטע דריקט דא
אויב איר ווערט עפראווד פאר איינס דאן מאכט תכף נאך איינס און עס וועט זיין נאר 1 אינקאר"י
(איך פארדין פון דעם וואס איר עפענט דורך דער לינק)
א דאנק
אוועטאר
איש ציון
שר האלפיים
תגובות: 2498
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 26, 2019 10:14 pm
לאקאציע: רפיח, ארץ ישראל

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איש ציון »

בהערצה האט געשריבן: מיטוואך מארטש 15, 2023 11:21 pm
היה לי הנאה יתירה לראות שיש אשכול כזה, מיום שנפטרתי מישיבה, היה הרגילות שלי לכתוב בלשון הקודש נפחת. וכהיום אני באמת איני יודע היאך לכתוב.
ומשום זה שמחתי למצוא אשכול זה.

היאך היה לי לכתוב "היה הרגילות שלי לכתוב בלשון הקודש נפחת" בדקדוק ביותר?
אני מאוד נהנה לראות אשכול זה, כי מאז שעזבתי את ספסל הישיבה אני כמעט לא כותב בלשון הקודש, וכהיום אני באמת לא זוכר איך כותבים בלשה"ק.
לעצט פארראכטן דורך איש ציון אום דינסטאג אפריל 25, 2023 5:27 am, פארראכטן געווארן 2 מאל.
עפענט א טשעיס קארטל און פארדינט ביז בערך 2 טויזנט דאללער ($2,000.00)
צו עפענען דעם קארטל ביטע דריקט דא
אויב איר ווערט עפראווד פאר איינס דאן מאכט תכף נאך איינס און עס וועט זיין נאר 1 אינקאר"י
(איך פארדין פון דעם וואס איר עפענט דורך דער לינק)
א דאנק
אוועטאר
המברך יתברך
שר שבעת אלפים
תגובות: 7981
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש מארטש 04, 2023 9:44 pm
לאקאציע: מאנסי נוא יארק

Re: אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך המברך יתברך »

איש ציון האט געשריבן: דינסטאג אפריל 25, 2023 1:01 am
בהערצה האט געשריבן: מיטוואך מארטש 15, 2023 11:21 pm
היה לי הנאה יתירה לראות שיש אשכול כזה, מיום שנפטרתי מישיבה, היה הרגילות שלי לכתוב בלשון הקודש נפחת. וכהיום אני באמת איני יודע היאך לכתוב.
ומשום זה שמחתי למצוא אשכול זה.

היאך היה לי לכתוב "היה הרגילות שלי לכתוב בלשון הקודש נפחת" בדקדוק ביותר?
אני מאוד נהנה לראות שיש אשכול זו, כי מאז שעזבתי את ספסל הישיבה אני כמעט לא כותב בלשון הקודש, וכהיום אני באמת לא זוכר איך כותבים בלשה"ק.
יא, זייער שיין. איך מיין אז יעצט זאלסטו זוכן עפעס א לענגערע זאך פון ערגעץ (אפשר אוצה"ח אדער ערגעץ אנדערש) און ארויסלייגן די אריגינאלע ווערסיע, און אויך דיין איבערגעמאכטע ווערסיע.

עס איז גרינגער לענ"ד צו ליינען, ווען נישט ציטירט. די סיבה פון ציטירן איז כדי מ'זאל וויסן אויף וואס די תגובה גייט ארויף, אבער בנידון דידן האסטו דאך גארנישט מיט יענעם, דו ניצט נאר זיי לשון פאר דיינע צרכים.

און אמר"ש איז דאך א קליינטשיגע ספעלינג מיסטעיק, כותבים.
שרייב תגובה

צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”