חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

סניף לדבר שהכת"י הוא מהדורה שני'. שרבינו כותב בהקדמתו בהכת"י:
אשר קבעתי עתים לתורה בק"ק נ"ש [ניקלשבורג] המפוארה, בהיותי שם שם חוק ומשפט...
והלשון 'בהיותי שם' משמע קצת שבעת הכתיבה כבר לא הי' חונה שם. והשבו"י הלא כתב התשובה לרבינו בעת היותו עדיין בנ"ש.
הנה רבינו רומז שהג"ר אברהם העתיק מהספר 'מועד דוד' מהדורא קמא, וז"ל:
עין רואה ואוזן שומעת ממהדורי מילי 'מהדורא קמא' קמא דמטא לידי'...
והכת"י הוא מהדורה מתוקנת, כמ"ש רבינו:
על כן בררתי לעצמי דרך... דבור דבר על אופניו מה שכתבתי בספרי מועד דוד על השטה דחנוכה, וקבעתי לו שם בפני עצמו 'חנוכת הבית לדו"ד'... 'וכל היד המרבה לבדוק ולתקן הבדק', כאשר עין בעין נראה...
ואם כנים הדברים נראה שהקונטרס שרבינו מזכיר להשבו"י הוא המהדורא קמא, [ויתכן שבעת שכתב רבינו התשובה להשבו"י בשנת תס"ג עדיין הי' הג"ר אברהם בחיים]. והכת"י שישנו בידינו הוא מהדורה אחרונה ומתוקנת [שכתבו רבינו כשכבר העתיק מושבו מניקלשבורג].
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

ביום היארצייט של רבינו הגרד"א ובאמצע ימי התשובה והסליחה כדאי לעיין בהסליחה שחיבר רבינו לעצירת מגיפה.
קישור להיברובוקס:
https://beta.hebrewbooks.org/65799
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

שאלה להקהל הרחב;
כבר גמרתי להקליד את כל החיבור. ובדעתי לעבור עליו בעיון לסדרו באופן היאות, בהערות מחכימות כראוי.
הנה לשונו של הגרד"א מלאה מליצות, ולפעמים שורה שלימה של מליצות קשורים זה בזה. וכהיום עם תוכניות תורניים קל הדבר למצוא המקור לכל מליצה שבנוים על לשונות בתנ"ך ובתלמוד בבלי. ואצלי התחשק לכתוב בהערה מקורות המליצות. ואני מצדיק הדבר שגם הלומדים בו יתענגו מזה, שיבינו הבנת המליצות.
אך דא עקא שזה יכול להפריע להלומד. וביותר שיבואו מתחת לקו באותה מקום שיבואו גם ההערות בעיקר דבריו.
[אני עובד במייקראסאפט ווארד, ואין אפשרית להשים על דף אחד שני סדרות של ציונים והערות. [אני יודע שיש להשתמש הן ב'פוטנאטס', והן ב'ענדנאטס', אבל עי"ז יהי' המקורות רק בסוף הקובץ, ולא יועילו כלום לענ"ד].
שאלתי להציבור, מה טוב יותר, להעלים עין מהמליצות בכדי שלא ירבו כ"כ הערות, או שזה מוסיף חן וגישמאק ונציין גם את המקורות להמליצות.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

דוגמא לדבר: (המקורות בסוגריים).
ואם נפשך לומר (יומא לו, ב), דעדיין שף הקושי' מדוכתי' (חולין מב, ב), ואיעכול ניביה (חולין נד, ב), ניב שפתים (ישעי' נז, יט) [שפתים] אך למחסור (משלי יד, כג), דודאי אנחת לן בחדא (חולין קלז, ב), אמנם נקוט מיהא פלגא בידך (מו"ק כח, א), דודאי התיקון שלא להביא נר אחרת, היה התקון הבריח (והבריח 'התיכן' בתוך הקרשים 'מבריח': שמות כו, כח).
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

מתוק לחכי האט געשריבן:
שאלה להקהל הרחב;
כבר גמרתי להקליד את כל החיבור. ובדעתי לעבור עליו בעיון לסדרו באופן היאות, בהערות מחכימות כראוי.
הנה לשונו של הגרד"א מלאה מליצות, ולפעמים שורה שלימה של מליצות קשורים זה בזה. וכהיום עם תוכניות תורניים קל הדבר למצוא המקור לכל מליצה שבנוים על לשונות בתנ"ך ובתלמוד בבלי. ואצלי התחשק לכתוב בהערה מקורות המליצות. ואני מצדיק הדבר שגם הלומדים בו יתענגו מזה, שיבינו הבנת המליצות.
אך דא עקא שזה יכול להפריע להלומד. וביותר שיבואו מתחת לקו באותה מקום שיבואו גם ההערות בעיקר דבריו.
[אני עובד במייקראסאפט ווארד, ואין אפשרית להשים על דף אחד שני סדרות של ציונים והערות. [אני יודע שיש להשתמש הן ב'פוטנאטס', והן ב'ענדנאטס', אבל עי"ז יהי' המקורות רק בסוף הקובץ, ולא יועילו כלום לענ"ד].
שאלתי להציבור, מה טוב יותר, להעלים עין מהמליצות בכדי שלא ירבו כ"כ הערות, או שזה מוסיף חן וגישמאק ונציין גם את המקורות להמליצות.
וודאי שזה מוסיף, אבל אולי אפשר לציין לכתחלה המליצות רק בענדנאוט, ואחר גמר העריכה ינתן למעמד על תג שיוכל לסדר הכל על הדף בשתי סוגי הערות. כנלענ"ד

וה' הטוב ישלם פעלך ותהא משכורתך שלימה, וזכות הצדיק יגן עליך.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

זו עצה טובה. היות שאפשר לשנות ידנית כל פוטנאט לענדנאט, אעשה זאת אחר שאגמור כל הקובץ. כרגע כבר יש לי יותר משלש מאות הערות.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

אחר עבודה קשה ומרובה {וואס ענדיגט זיך נישט} זעהט שוין נישט אויס בכדי שיעשה אז דער חיבור זאל קענען זיין גרייט לאור עולם אויף דאס יאר חנוכה.
מען דארף נאך מאכן דעם עימוד, ווי אויך איז מיין הקדמה נאכנישט געשריבן געווארן.... און דרוקן א ספר פאסירט נישט איבער נאכט.
אשר על כן וועט עס מוזן ווארטן אויף איבערסאיאר.
וביני לביני לקחתי על עצמי להעתיק מכל האחרונים שנשאו ונתנו בדברי הגרד"א, אז ס'איז סייוויי דא גענוג צייט, וועלן מיר קענען בעז"ה מעתיק זיין את כולם.
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

מתוק לחכי האט געשריבן:
אחר עבודה קשה ומרובה {וואס ענדיגט זיך נישט} זעהט שוין נישט אויס בכדי שיעשה אז דער חיבור זאל קענען זיין גרייט לאור עולם אויף דאס יאר חנוכה.
מען דארף נאך מאכן דעם עימוד, ווי אויך איז מיין הקדמה נאכנישט געשריבן געווארן.... און דרוקן א ספר פאסירט נישט איבער נאכט.
אשר על כן וועט עס מוזן ווארטן אויף איבערסאיאר.
וביני לביני לקחתי על עצמי להעתיק מכל האחרונים שנשאו ונתנו בדברי הגרד"א, אז ס'איז סייוויי דא גענוג צייט, וועלן מיר קענען בעז"ה מעתיק זיין את כולם.
wow!!!
דאס איז גאר א שטארקע זאך, עס וועט זיין א באמבע בעז"ה.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

כבר העתקתי מאחרונים אלו (עפ"י סדר א"ב);
ביאורי תוספי הרא"ם. בינת יששכר. בית אפרים. בית שערים. גפי אש. הרי בשמים. חתם סופר. חתן סופר. ישועות יעקב. כתב סופר. מרכבת המשנה. עטרת חכמים. עמק שאלה. פרי החג. פתחי מגדים. ר' ראובן רפפורט. שבט סופר. שדה יהושע. שואל ומשיב. תירוש ויצהר.
וישנם עוד הרבה.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

ווייסט אפשר איינער וואס איז פשט\מקור פון דעם מליצה נפוצה: 'לדון בקרקע'?
איך זעה עס ווערט באנוצט בלשון הכנעה, לדון בקרקע לפני רבותי וכדומה.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

מצאתי בעז"ה. סנהדין דף י"ז ע"ב.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

מיין הקדמה אויפן חיבור כאן
קען אפשר נוצן אביסל פאלישינ"ג פון א פראפעסיאנאל, אבער די נקודות זענען קלאר ארויסגעברענגט.
יתכן אז מען קען\דארף עס מקצר זיין.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

איינער קען דערטראכטן דעם ר"ת פון דעם ווארט: בה"כ?
הצעיר אוהב דבוק מאח, דוד בכמה"ר אברהם יצחק כהן
מודינא יום ראש חודש אייר בה"כ שנת התק"ב.
נ"ב: ר"ח אייר בשנת תק"ב הי' ביום שבת קודש פ' קדושים. וצ"ל שחתמה במוצש"ק.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

בס"ד
חנוכת הבית לדוד - להג"ר דוד אופנהיים זצ"ל (מהדורה שלפני הראשונה...)
ווי שוין ערווענט וועט דער חיבור אויף חנוכה נישט ערשיינען לאור עולם אויף היי יאר חנוכה. אבער עכ"ז איז נישט יושרד'יג (לא לנשמת רבינו נ"ע, ולא להציבור הרחב) אז דער פייל זאל בלייבן פארשטעקט אין מיינע ארכיוון למשך שנה שלימה.
מי יודע אולי וועלן זיין לומדים וואס וועלן זיך מתענג זיין מצוף נועם אמרותיו. און ווער רעדט נאך אויב מען וועט אריינישקן הערות והגהות, וואס וועט פארבעסערן און פארשענערן דעם ספר. ע"כ לוינט זיך דאס מפרסם צו זיין.
מען קען נאך אריינלייגן יַמים פון ארבעט דערין, ועוד חזון, אבער דערווייל האט עס שוין א געוויסע בחינה פון שלימות, וממילא וועלן מיר דאס ארויסלייגן לכבוד חנוכה כמות שהיא עכשיו.
דערווייל האט מען נישט געמאכט קיין שום עימוד (לעיאוט) -ווייל צו דעם טויג איך בכלל נישט-, ממילא זעהט עס אויס היבש פאצעריש... ס'איז אבער בעסער ווי גארנישט, ואתכם הסליחה.
חלקי החיבור (יותר משלש מאות עמודים);
• הקדמות (המו"ל, ושל רבינו על ספרו מועד דוד מס' ביצה, ועל הקונטרס דילן).
• הקונטרס 'חנוכת הבית לדוד' (מלוקט משני כתבי ידות, ומהנדפס ע"י תלמידו) עם הערות רבות. [וגם מ"מ למליצותיו (כעת המה בסוף הקונטרס)].
• קונטרס שמש צדקה - משני גדולי דורו שנשאו ונתנו ופלפלו בדבריו.
• 'מילואים' ליקוט מחמשים+ אחרונים שנו"נ בדבריו.
• יד דוד - דרושים.
• קונטרס 'למי כל חמדת' פלפולים לחתנו הג"ר יחיאל מיכל פער-אופנהיים אב"ד פרידבורג.
• חכם לב דרושים מחתנו הנ"ל.
• סגולות שמואל - דרושים מבנו חורגו הג"ר שמואל סג"ל ליכטענשטאט איטינגא.
• נספחים: זמר לחנוכה שנמצא בכת"י רבינו. ליקוט הלכה ומנהג.
קישור להחיבור.
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

מתוק לחכי האט געשריבן:
בס"ד
חנוכת הבית לדוד - להג"ר דוד אופנהיים זצ"ל (מהדורה שלפני הראשונה...)

מי יודע אולי וועלן זיין לומדים וואס וועלן זיך מתענג זיין מצוף נועם אמרותיו. און ווער רעדט נאך אויב מען וועט אריינישקן הערות והגהות, וואס וועט פארבעסערן און פארשענערן דעם ספר. ע"כ לוינט זיך דאס מפרסם צו זיין.
קישור להחיבור.
האמיר ארויסגעדרוקט פילע בלעטער, הערליכע לעכטיגע דברי תורה, תתברך בכל הברכות, ובברכת המברר מקחו של צדיק.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

צילומים
  • כת"י חנוכת הבית לדוד
    כת"י תפ"ג מבאדליען
    כת"י תפ"ג מפראג
    כת"י יד דוד
    כת"י זמר לחנוכה
    דף השער 'בית יהודה מהריב"ן'
    דף השער והסוף קונטרס 'למי כל חמדת'
    דף השער 'שמש צדקה'
קישור
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

בעמוד ל"ז ברענגט ער א תירוץ אויף קושית התוס' פארוואס די פך שמן איז נישט נטמא געווארען ע"י היסט הגוים שגזרו עליהם טומאת זב, ווייל די פך איז געווען פון "שיש" ס'איז "כלי אבנים" וואס איז נישט מקבל טומאה.
מתוק לחכי האט געשריבן:
בתוספות בד"ה שהיה מונח בחותמו של כ"ג ז"ל: ואם כבר גזרו על הנכרים להיות כזבים צ"ל שהיה מונח בחותם בקרקע שלא הסיטו הכלי עכ"ל.
יש להקשות אפילו אי נימא שכבר גזרו מ"מ לא נמנעו להדליק דחכמים לא העמידו דבריהם לבטל מצות הדלקת נר תמיד דמדאורייתא דוקא בני ישראל מטמא בזיבה כדאי' לקמן (דף פ"ג ע"א) ז"ל תניא דבר אל בני ישראל בני ישראל מטמא בזיבה ואין העו"ם מטמא בזיבה, אבל גזרו עליהם שיהא כזבין לכל דבריהם עכ"ל. א"כ כיון דאפילו עכו"ם שודאי זבין אין מטמאין מדאורייתא אלא שחכמים גזרו עליהן ובמקום מצוה לא גזרו. ועוד הא אין שבות במקדש כדאיתא בסוף מס' עירובין.
ויש ליישב דכוונת התוס' הוא דמסתמא הכהן שהיה חותם בחותמו הכוונה הי' להצילו מכל טומאה ואפילו מסרך טומאה וכהנים זריזין הן ולהכי מקשים תוס' ואם כבר גזרו על העכו"ם להיות כזבים וא"כ מידי ספיקא לא נפקא וצ"ל שהי' מונחים בקרקע בחותם של הסיטו הכלי והי' חותם במגן שהי' מגנא ומצלא מכל טומאה.
אמנם קושיות תוספו' מעיקר ליתא דעיין בפיוט שבת שני דחנוכה אשר ז"ל: ומצאו בשיתין פך שיש נסמן להטמן עכ"ל. לפ"ז לא היה הפך מקבל שום טומאה כיון שהיה של שיש דכלי אבנים אין מקבלים טומאה ושיש נכלל בכלל אבנים עיין במס' כלים (ריש פ' יו"ד) ז"ל: אלו כלים מצילין בצמיד פתיל כלי גללים וכלי אבנים וכו'. ופירש הברטנורא דכל הני אין להם שום טומאה לא מד"ת ולא מדברי סופרים ולכך מצילין בצמיד פתיל וכו' עכ"ל. ועיין בתוס' יום טוב בד"ה כלי גללים וכו' שם מבואר ששיש נכלל במאמר כלי אבנים. ועיין במס' חגיגה (דף ך"ו ע"ב) ברש"י בד"ה שחיפן בשיש דשוב הוי ככלי אבנים שאין מקבלין טומאה עכ"ל.

איך פרעג, אפשר האט תוס' געהאלטן אז אפילו די כלי קען טאקע נישט טמא ווערן, אבער די אויל פון אינווייניג קען יא טמא ווער ע"י היסט הכלי?
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

יתכן. ובשקפה ראשונה חשבתי להסמיך כאן שיטת התוס' (בדף פ"ד ע"ב ד"ה שטהורים בזב) שצמיד פתיל אינו מציל מהיסט.
אבל כנראה שלזה הביא רבינו דברי הברטונרא 'דכל הני אין להם שום טומאה', והא דמציל בצמיד פתיל הוא רק תוצאה ממה שאין להם שום טומאה כלל. וא"כ מציל אף מהיסט.
ועכ"ז הוספתי עכשיו הערה זו: ובדעת התוס' י"ל דסברו דאף דהכלי גופא לא מיטמא, מ"מ השמן שבתוכו נטמא בהיסט. והתוס' לשיטתייהו (בדף פ"ד ע"ב, בד"ה שטהורים בזב), דאף כלי חרס המוקף צמיד פתיל אינו מטמא במגע, מ"מ מטמא בהיסט, וכמו"כ י"ל לגבי כלי אבנים. אמנם מתוס' פסחים (דף ס"ז ע"א) משמע דבכלי אבנים לא מטמא בהיסט עיי"ש.
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

מתוק לחכי האט געשריבן:
יתכן. ובשקפה ראשונה חשבתי להסמיך כאן שיטת התוס' (בדף פ"ד ע"ב ד"ה שטהורים בזב) שצמיד פתיל אינו מציל מהיסט.
אבל כנראה שלזה הביא רבינו דברי הברטונרא 'דכל הני אין להם שום טומאה', והא דמציל בצמיד פתיל הוא רק תוצאה ממה שאין להם שום טומאה כלל. וא"כ מציל אף מהיסט.
ועכ"ז הוספתי עכשיו הערה זו: ובדעת התוס' י"ל דסברו דאף דהכלי גופא לא מיטמא, מ"מ השמן שבתוכו נטמא בהיסט. והתוס' לשיטתייהו (בדף פ"ד ע"ב, בד"ה שטהורים בזב), דאף כלי חרס המוקף צמיד פתיל אינו מטמא במגע, מ"מ מטמא בהיסט, וכמו"כ י"ל לגבי כלי אבנים. אמנם מתוס' פסחים (דף ס"ז ע"א) משמע דבכלי אבנים לא מטמא בהיסט עיי"ש.
עכשיו ראיתי מביאים מהנו"ב דיון כזה הנוגע גם לענינינו, וכנראה שנחלקו הראשונים בזה.
אטעטשמענטס
טומאת שמן בהיסט.jpg
טומאת שמן בהיסט.jpg (189.39 KiB) געזען 3701 מאל
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

לאור האמור האבן מיר גטוישט דעם נוסח של הערתינו:
ובדעת התוס' י"ל דסברו דאף דהכלי גופא לא מיטמא, מ"מ השמן שבתוכו נטמא בהיסט. והתוס' לשיטתייהו (בדף פ"ד ע"ב, בד"ה שטהורים בזב), דאף כלי חרס המוקף צמיד פתיל אינו מטמא במגע, מ"מ מטמא בהיסט, וכמו"כ י"ל לגבי כלי אבנים. ועי' בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת או"ח סי' קל"ז) בדעת הב"ח, וז"ל: אולי סובר הב"ח, כיון שהכלי עצמו אינו מקבל טומאה בהיסט, ממילא גם השמן שבתוכו אינו מקבל טומאה, דבהיסט בעינן מגעו שהוא ככולו, והיינו כל מה שמסיט, אבל כאן כיון שאינו מועיל לכלי, לא הוה מגעו שהוא ככולו, וגם השמן נשאר טהור. זה הנלע"ד בכוונת הב"ח, ואעפ"כ לא מצאתי לו ראיה עכ"ל. ובהג"ה שם מבן המחבר ציין לתוס' חולין (דף ע"א ע"ב בד"ה אטו), דמפורש שם בסוף הדיבור דפכין קטנים גם מה שבתוכו אינו מקבל טומאה בהיסט. ובהערות ציינו שם לתוס' הרא"ש שבת (דף פ"ד ע"ב) שמביא שיטה שאף שהכלי עצמו טהור אבל מה שבתוכו טמא בהיסט ועיי"ש.
ובד' הנוב"י יש להסביר נוסח הפייט: 'ומנותר קנקנים' נעשה נס לשושנים, דכיון דהקנקן בעצמו לא נטמא, עי"ז ניצול גם השמן שבתוכו.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 344
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

רבינו הגרד"א מביא קו' הקדמונים למה אין עושין בחנוכה ספיקא דיומא, ולתירוץ רבינו כיוון בספה"ק תולדות יעקב יוסף, והביאו הערבי נחל בדרוש לחנוכה, וע"ע בדברי מהרי"א.
ואיידי דעסיקנא...
הערבי נחל כותב שם:
ראיתי בספר אחד על התורה...
לפלא שלא פירט את שם הספר, במקום שבהמשך ציוה לעיין בהספר, וז"ל:
עיין שם מה שפלפל על זה ואין בו צורך לענינינו, לכן לא העתקתיו.
וכוונתו להספר 'הנותן אמרי שפר' להראנ"ח.

עוד כותב שם הערבי נחל:
הביא בשם הר"א בתוס' הסמ"ג...
וכוונתו להגאון מה"ר אייזיק שטיין בהערותיו על הסמ"ג [מגדולי חכמי אשכנז בדור שלאחר המהרי"ל והתרומת הדשן].
ובכמה ספרים כשהעתיקו את דברי הערבי נחל כתבו 'הרא"ם' על הסמ"ג, וזה טעות.
ועי' בספר 'זוהר תורה' להרב יהודה ליבוש שיפמאן (עמ' ע"ד).
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: חנוכת הבית לדוד: מהגרד"א לחנוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

מתוק לחכי האט געשריבן: מיטוואך דעצעמבער 14, 2022 8:55 am
בס"ד
חנוכת הבית לדוד - להג"ר דוד אופנהיים זצ"ל (מהדורה שלפני הראשונה...)
ווי שוין ערווענט וועט דער חיבור אויף חנוכה נישט ערשיינען לאור עולם אויף היי יאר חנוכה. אבער עכ"ז איז נישט יושרד'יג (לא לנשמת רבינו נ"ע, ולא להציבור הרחב) אז דער פייל זאל בלייבן פארשטעקט אין מיינע ארכיוון למשך שנה שלימה.
מי יודע אולי וועלן זיין לומדים וואס וועלן זיך מתענג זיין מצוף נועם אמרותיו. און ווער רעדט נאך אויב מען וועט אריינישקן הערות והגהות, וואס וועט פארבעסערן און פארשענערן דעם ספר. ע"כ לוינט זיך דאס מפרסם צו זיין.
מען קען נאך אריינלייגן יַמים פון ארבעט דערין, ועוד חזון, אבער דערווייל האט עס שוין א געוויסע בחינה פון שלימות, וממילא וועלן מיר דאס ארויסלייגן לכבוד חנוכה כמות שהיא עכשיו.
דערווייל האט מען נישט געמאכט קיין שום עימוד (לעיאוט) -ווייל צו דעם טויג איך בכלל נישט-, ממילא זעהט עס אויס היבש פאצעריש... ס'איז אבער בעסער ווי גארנישט, ואתכם הסליחה.
חלקי החיבור (יותר משלש מאות עמודים);
• הקדמות (המו"ל, ושל רבינו על ספרו מועד דוד מס' ביצה, ועל הקונטרס דילן).
• הקונטרס 'חנוכת הבית לדוד' (מלוקט משני כתבי ידות, ומהנדפס ע"י תלמידו) עם הערות רבות. [וגם מ"מ למליצותיו (כעת המה בסוף הקונטרס)].
• קונטרס שמש צדקה - משני גדולי דורו שנשאו ונתנו ופלפלו בדבריו.
• 'מילואים' ליקוט מחמשים+ אחרונים שנו"נ בדבריו.
• יד דוד - דרושים.
• קונטרס 'למי כל חמדת' פלפולים לחתנו הג"ר יחיאל מיכל פער-אופנהיים אב"ד פרידבורג.
• חכם לב דרושים מחתנו הנ"ל.
• סגולות שמואל - דרושים מבנו חורגו הג"ר שמואל סג"ל ליכטענשטאט איטינגא.
• נספחים: זמר לחנוכה שנמצא בכת"י רבינו. ליקוט הלכה ומנהג.
קישור להחיבור.
צייט צו פריש אפירנעמען דעם הערליכן חיבור. ולעורר שוב שפתי ישנים.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
שרייב תגובה

צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”