בית המלך - יום כיפור

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

בית המלך - יום כיפור

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

בתי נפש - בית המלך - ליום כיפור
חדר ה': דרוש ליום כיפור יום סלחתינו, לכו ונשובה אל ה' אלקינו, הוא טרף וירפאנו, ויכבוש עונותנו.

במס' יומא דפ"ה @@ע"ב@@ במתניתין עבירות שבין אדם למקום י"כ מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין י"כ מכפר, @@עד שירצה את חבירו@@ דרש ר' אלעזר בן עזריה {ויקרא טז-ל} מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יוה''כ מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר {יחזקאל לו-כה} וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר {ירמיה יז-יג} מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב''ה מטהר את ישראל, עכ"ל.

חסדי ד' כי לא תמנו אשר ברוב חסדיו הקים יום כיפורים זה ליום מחילה ואין לשטן בו ממשלה כדאי' בספרים בשם דורשי רשומות השטן עולה שס"ד וימות השנה שס”ה ימים לרמז בכולם יש לשטן ממשלה חוץ מיוה"כ, ואדרבה ביום זה הוא בעצמו עד המעיד על ??כשרין?? מעשים כדאי' בפרקי דר”א אמר ס"מ לפני הקב"ה יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת מה מלאכי השרת השלום מתווך בניהם אף ישראל השלום בניהם בי"כ, כו' ע"ש. דהנה עיקר תלי' בשלום וכנ"ל במאמר שהתחלנו עבירות שבין אדם לחבירו אין י"כ מכפר ופי' הרי"ף ??בע"י?? דאם יש להם עבירות שבין אדם לחבירו אינו מכפר י"כ אפילו על עבירות שבין אדם למקום ע"ש.

??ואמרת?? טעם לזה דעיקר תלי' אם יש שלום בנינו, היינו באמת התשובה אשר מקבל ית' מאתנו הוא מרוב חסדיו ורחמנותו אשר מרחם עלינו כרחם אב על בנים, כי על פי הדין נפש החוטאת היא תמות, והנה האלשיך ז"ל כתב בפ' עקב ע"פ בנים אתם לה' אלקינו היינו מחמת הנשמה שהיא חלק אלוקי ממעל, והבן חלק מאביו ע"ש. וראיתי בס' כלי חמדה ע"פ ואהבת לרעך כמוך, ר"ל כמוך ממש שאני ד' המאציל נשמתך ונשמת חבירך, נמצא שהוא כמוך, ??מהיות הנפשות הנעימות?? כולם חלק אלהי ממעל, ונפש אדם ונפש חבירו כולם כאחד חוצבי כסא כבוד ה' ע"ש.

וא"כ ממילא אם אנו מקיימין ואהבת לרעך כמוך ומאמינים בזה כי נפשות כולם חלק אלהי ממעל כנ"ל ממילא שפיר אנו קרואים בנים למקום, ומקיים ית' אתנו כרחם אב על בנים ומרחם עלינו. משא"כ ח"ו אם יש בנו מחלוקת קנאה ושנאה, ולא אנו נוהגים יחדיו כאחים אשר הם משורש אחד חלק אלהי ממעל, ממילא אין אנו קרואים בנים למקום ??לרעתו?? לכן אין עונותו אשר תשא ??נגד?? ה' ??לכן?? ג"כ לא נמחל לו, והבן.

ומחמת זה מצינו נמי בכמה מקומות ??גדול?? השלום @@הושע ט'@@ עצבים אפרים הנח לו, חלק לבם עתה יאשמו, כדאי' במדרש אפי' עצבים אפרים שעובדים ע"ז מ"מ הנח לו אם שלום ביניהם, אבל חלק לבם מיד יאשמו, והיינו מטעם הנ"ל דכ"ז שיש שלום בינינו ומקיימין ואהבת לרעך כמוך ממילא אנו מאמינים כי כל נפשות בית ישראל חצבת ממחצב אחד חלק אלהי ממעל וממילא אנו קרואים בנים למקום וכרחם על בנים, והבן.

ובזה בארתי מאמר תמיה בירושלמי יפה מראה דנדרים והובא ג"כ בעין יעקב בהקדמה בשם המדרש וז"ל ??ב"י?? אומר מצינו פסוק כלול יותר, והוא שמע ישראל ד' אלוהינו ד' אחד, בן ננס אומר מצינו פסוק כלול יותר והוא, ואהבת לרעך כמוך וגו', שמעון ע"פ אומר מצינו פסוק כלול יותר והוא, את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים, עמד ר' פליני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי דכתיב ככל אשר אני מראה אותך א תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו עכ"ל, והנה המאמר הלזה תמוה, חדא במאי פלוגי, ועוד דכתב ב"פ @@בן פזי@@, ודכתב ר' פלוני שאמר הלכה כב"פ הם קושי' הבנה לכל הרואה.

אמנם לדברינו הנ"ל יבואר על נכון כי ??כשם?? נזכר לעיל כל נפשות בית ישראל הם חצובת ממחצב אחד תחת כסא כבוד, וזהו ואהבת לרעך כמוך, שהוא כמוך ממש כנ"ל, וכן ראיתי במדרש שמואל שכ' על הא דאמרינן בפרקי אבות אל תפרוש מן הציבור, (ע"ש ??פ"ב??) וז"ל אמר אל תפרוש מן הציבור שצריך האדם להיות לו אמונה ??אומן?? שכל בית ישראל הם נפש אחת ע"ד כל נפש לבית יעקב הבאות מצרימה, וטעמא דמלתא שאב אחד לכולם/לכולנו??, או אחד בראנו, וכל בית ישראל נפשם חצבת ממחצב אחד מתחת כסא כבוד והם חלק אלהי ממעל אשר הוא ית' אחדות פשוטה, ולכך כל נפשות בית ישראל וקראו נפש אחת עכ"ל. מכלל דבריו ג"כ שמענו שצריך להיות אמונה שכולם בית ישראל הם חלק אלהי ממעל ולזה יקראו נפש אחת, אשר הוא ית' אחד פשוטה, וזהו ואהבת לרעך כמוך ממש, דהוי נפש אחת.

ולפ"ז זהו התחלת המאמר הנ"ל דוודאי ב”ז אומר פסוק אשר כלל גדול הוא בתורה וז"ש מצינו פסוק כלל יותר והוא שמע ישראל ד' אלהינו ד' אחד, והיינו כפשוטא/דפשוטא?? דזה הוא כלל גדול להמליך ד' ולהכיר ולידע אחדותו שהוא יחיד בעולמו ואין זולתו, שזה עיקר הדת ישראלי, וע"ז בא ב"ז ואמר מצינו פסוק כולל יותר, כולל יותר דייקא, והיינו דכתב ואהבת לרעך כמוך, והיינו כמוך ממש דאתה וחבירך הם נפש אחת מחמת שהם חלק אלוהי ממעל אשר הוא ית' אחדות הפשוטה כמ”ש המדרש שמואל הנ"ל, והנה אם הוא ??מקדים?? ואהבת לרעך כמוך, שהוא מאמין שהוא ונפש חבירו הם נפש אחת, ממילא יאמין ??במכ”ש?? באחדותו כי הוא יתברך יחיד ואין יחידות כמוהו, אשר מחמת זה כולם הם נפש אחת באשר הם חלק אלהי ממעל אשר הוא ית'' אחדות פשוטה כנ"ל, ע"כ פסוק זה כולל יותר.

אבל ב"פ אמר מצינו פסוק כולל יותר והוא את הכבש אחד תעשה בבוקר וגו', והיינו ??עפ"י מה?? שאפקורסים אומרים שכיון שקב"ה הוי' גבוה על כל גבוה והוא יחיד שאין יחידות כמוהו ממילא מעלים עיניו מהעולם השפל הזה ואין כבודו להשגיח בו, ומחמת זה כל העולם הפקר ואיש אשר חפץ יעשה, אמנם כבר הכו על קדקד' הקדמונים בסתירת דבריהם כי במקום גדולתו שם ענותונותו והוא משגיח על הכלל ועל הפרט ועיין בזה בספרים רבות, והנה ראי' הפשוטה היא מהקרבנות דהם באין להוריד השפע לעולם, כמו שכתבו המפרשים (ועיין ע"ש בשם צרור המור) ??ות??כו?? מחמת החטא נסתם השפע, משא"כ ע"י הקרבן נמחל להם החטא ונפתח להם מקור השפע למעלה, ??ובזה אומרי' מש"ה?? נקרא קרבן לשון קירוב עפ"י מה דאי' בזוהר בא"י ישראל ניזונים מהעיקר השפע ואו"ה ניזונים מן התמצית וכשישראל הם בח"ל אז היא בהיפך עיין בזוהר בראשית.

וכתב בעל שערי אורה סוף שער ב' דהפרש גדול יש בין א"י לח"ל כי תפלת א"י דומה למי שהוא צריך לחצר המלך וביתו קרוב לחצר המלך ואין שטן ופגע רע בדרך ואז בקל יוכל להשתדל מבוקשו, משא"כ בחו"ל שיש פגעי רע לתפלתנו כי שם שליטת החיצונים ודומה כאשר ביתו רחוק מן המלך שאינו יכול להשיג בקשתו בנקל ע"ש. וא”כ כמו כן ??גם?? בא”י גופא אם עושים רצונו אז הם שפיר קרובים לד' משא"כ כשחוטאים רחוק ה' מרשעים כתיב עונותינו מבדילים בינינו ובין אלהינו, וממילא אפילו בא”י לא יוכל לירד השפע בנקל, משא"כ אם נמחל להם החטא אז שפיר נתקרבו ויורד להם השפע, וזהו על ידי הקרבנות והבן. וא"כ ממילא מוכח דיש השגחה מאת הבורא יתברך אם הטבה, ואם הרעה ח"ו.

תו אקדים מה דאיתא בברייתא על פסוק הנ"ל את הכבש אחד וגו' ולא אמר ראשון היינו משום כי כוונתו בו הוא שהקב"ה הוא אחד בעולמו, ואחד בגימטרי'' י"ג וע"כ הי' י"ג כהנים עסוקים בקרבן תמיד. י"ג כמנין אחד להורות על אחדותו ע"ש ואגב ??דאיירינן?? בי' אמרת טעם לשבח למה מרמז הכבש דקרבן שהוא יחיד בעולמו, יתר משאר מקומות, היינו עפ"י מה שהוקשו המפורשים האיך מוחל הקב"ה לאדם עונותו הא מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול, ותי' דכולא עלמא דילי' ויכול למחול ?כדשני/כדמשני? בקידושין פ"ק ע"ש.

וא"כ לפ"ז זהו שמרמז בקרבנות שהוא יחיד בעולמו ואין שני לו וכו"ע דילי' ושפיר יכול למחול ע"י קרבנות והבן.

נחזור ??לענייננו?? שע"י הקרבן תמיד מוכח שהוא יחיד בעולמו, וגם שהוא משגיח ??בכל/כנ”ל??, וזהו דכת' ב"פ מצינו פסוק כלול יותר את הכבש אחד וגו', דאלו @@דאילו?@@ ממקראות שהביאו התנאים ראשונים, אולי יאמר נא ישראל ח"ו, כיון שהוא יחיד בעולמו ואין כמוהו ??אין כבודו להשגיח בעולמ השפל כנ"ל, לכך מביא הוא הפסוק את הכבש אחד וגו' לרמז על שהוא יחיד בעולמו כנ"ל, ואפ"ה אמר אחד תעשה בבוקר והשני בין הערביים היינו כדאי' במ"ר ??במדבר??, בבוקר לכפר על עבירות שבלילה, ובין הערביים לכפר על עבירות שביום, וא"כ שפיר מוכח דהוא משגיח, דע"י הקרבן מוחל להם משא"כ זולתו ?וכו'/וכנ"ל? והבן.

וע"ז שפיר אמר ר' פלוני הנ"ל הלכה כב"פ שנאמר ככל אשר אני מראה אותך וגו' דיש לדקדק בפסוק הלזה דמסיים וכן תעשו, מאי וכן תעשו וכן דקדקו המפרשים ע"פ זה ע"ש, אבל י"ל עפ"י מה דאי' בס' צרור המור פ' ויקרא וז”ל, טעם קרבן ??נ'?? כי הטעם שצוה הקב"ה לנו לעשות משכן רמז למשכן שלמעלה, באופן השגחתו בנו, ולכן הי' כלי המשכן להוריד השפע מלמעלה, כמו כן הוא הקרבן, אשר הוא התכלית להוריד השפע, האש שהוא יותר ?דק? ומעולה מכל הגשמיים, והגוף היותר מוכן לזה, שהוא שמן ודשן כי בשמנותו תאחז האש, והאש הלז מושך השפע ??הגדול?? ע”כ, וע"ש באריכות יותר. ועיין בברכת שמואל בפ' קדושים שהביא בשם כתבי האר"י ז"ל הטעם דנצטוו ישראל בי"ג דכתיב למלאכת המשכן ע"ש והי' למשכן אחד בגי' י"ג נגד ד' שהוא אחד ואין זולתו ע"ש, והן הן הדברים שאמר הקב"ה ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וכליו, שזה מורה על ההשגחה כנ”ל בצרור המור וגם ??י"ג?? דכתיב שבו מורים שאני אחד בעולמי כנ"ל, וכן תעשו, ר"ל אתם ג"כ תעשו הוראה לזה, דהיינו ע"י קרבנות שיקרבו למשכן ע"י י"ג כהנים, מזה יהיה הוראה. שאני יחיד בעולמי כנ"ל ??בבחי??, וגם ע"י הקרבנות מורידים השפע כנ"ל, וג”כ איכא הוראה על ההשגחה כנ"ל באריכות וא”כ שפיר מוכח מזה דקרבנות מורה על אחדות, ועל ההשגחה מאת הבורא ית' כנ"ל, וא"כ שפיר אמר ר' פלוני הנ"ל הלכה כב"פ דכתיב ככל אשר אני מראה אותך וגו' דזהו כלל גדול מקרבנות דכתיב גביהו אחד, היינו להורות שהוא יחיד בעולמו, ומקרבנות גופא מוכח השגחה כנ"ל וזה מוכח הכל מהך קרא דמסיים וכן תעשו וכנ"ל באריכות והבן (ועיין לעיל בחדר א' בתחלתו ובסופו מה שאמרתי פי' אחר על מאמר הנ"ל).

כלל הדבר אחינו ב"י ??אשר/אחר?? בזה אנו מורים שנקראו בנים למקום וכרחם אב על בנים, וגם בזה אנו מודים באחדותו ית' באשר אנו מאמינים כל נפשות בית ישראל נפש אחת חלק אלהי ממעל אשר הוא אחדות הפשוט, וזה הוא העיקר ביום הקדוש להתפלל כ"א על חבירו וישתתף עמו בצערו וכל המתפלל על חבירו הוא נהנה @@נענה@@ תחילה ובפרט להתפלל על גלות השכינה וכו' אשר היא ''נוגעת?? לכולם בעו"ה זה זמן כביר אשר אנחנו יושבים בארץ ונכרי, כל העמים יושבים שלוים ושקטים ואנחנו נעים ??ומדולדלים?? וע"ז ירד עינינו דמעה ??מאין הפיגתו??, ואפתחה במשל פי, למלך שהי' לו מדינה, ודרכו הי' בכל שנה ושנה לנסוע במדינתו מקצה אל קצה, לראות את אנשי מלחמה @@מלחמת/ו@@ אם הם בקיאים היטב בטכסיסי מלחמה, אם יתרמו @@יקראו?@@ מלחמה, להלחם נגד האויב כראוי, והנה מחמת שדרכו של מלך לבוא למדינה בכל שנה ושנה, כל מי ומי שיש לו איזה השתדלות לפעול אצל המלך ממתין עד יום ההוא ואז יוכל לדבר עמו פא"פ למלאות שאלתו ובקשתו, ויהי היום פעם אחד הי' לאיש אחד דבר נחוץ אשר רצה? ?להביע?? לפני המלך ביום בואו למדינה, ויהי כאשר עמד בביתו לעשות מלאכתו אצל האש מעשה חורש נחושת, באה השמועה המלך בא, וכשמעו ??הדבר ההוא ??אחז רץ?? אל פלטרין המלך אשר הי' לו בכל פעם בעיר הזאת בבואו, וכשהי' קרוב לפלטרין המלך הזכיר א"ע כי הי' עומד אצל האש לעשות מלאכתו, ולא רחץ פניו ואולי יש שחרורי כתמים על פניו מהאש, והי' כבר רחוק מביתו, ונפל ??ברעיונו?? באשר בפרוזדור של טרקלין המלך יש מראות הבטה, אשר יוכל להביט דמיון תמונתו בהם ואז יכיר וייוודע לו אם יש שחרורית בפניו אם לאו ??וכן/וכך?? הוה בבואו אל פרוזדור המלך, אל תמונתו הביט במראות הצובאות אשר הי' שמה, ואם הי' שחרורית בפניו מיד רחץ א"ע היטב. ושוב הי' פעם אחד אשר המלך בא אל כפר אחד אשר לא הי' שם מקום מיוחד רק דרך ארעי בעלמא עבר שם, והי' ג"כ שם איש אחד אשר הי' צריך למלך, וג"כ הי' עוסק באיזה מלאכה שאינה נקויי' והנה כשמעו מביאת המלך דרך כפר ההוא, מיד רץ לפני המלך ממלאכתו ולא רחץ פנו ולא הרגיש כלל במלאכתו אשר השחיר פנו בה, ובבואו לפני מלך מיד כעס בו המלך, לאמור שאינו חס על כבוד המלך, לבוא לפניו בפנים שאינה ??צוהבת??.

כח אחינו ב"י המלך הוא מלך מלכי המלכים הקב"ה והמדינה שלו הוא כל העולם בכללו, לה' הארץ ומלואה, ואנחנו אנשי מלחמתו, שאנחנו מצווים ועומדים כל ימי היותינו, להלחם נגד יצה"ר האויב הפנימי בלבו של אדם.

והנה, בכל שנה ושנה ביום הקדוש הלזה בא הממהקב"ה @@המלך מלכי המלכים קב"ה@@ לראות אנשי מלחמתו אם הם יודעים בטכסיסי מלחמה
להלחם נגד אויב הפנימי, ולהתגבר עליו בכל עת, ויתב על ??כורסי דדינא למידן?? עלמא, כל איש ואיש כמעשיהו, והנה בימים הראשונים הי' למלך מ"ה קב"ה מקום מיוחד בפלטרין שלו והוא בית המקדש כדכתיב בענן אראה אל הכפורת, ואז בבוא עת השמועה בא, המלך בא במדינה, אז אף שהי' עוסקין במלאכה מלאכת הדיוט, ולא מלאכת שמים, וכאשר עוד בעו"ה כל השנה איש הולך אחר ??יצרו?? ואחר שרירות לבו הרע כל היום, ומושחרים פניהם מעונות אשר נרשמים כתמי עונות בפנו של אדם כנודע, והוא מחימום אשר נתחמם מאש יצרו הרע כדכתיב (הושע ז' ו') כי קרבם כתנור לבם וגו' בוער כאש להבה, כולם כתנור יחמו וגו', וזה קאי על עונות כפי' רש"י שם, אעפ"כ בשמעם שבא המלך לפלטרין שלו ביום הקדוש הלזה, אז כשבא לפרוזדור הפלטרין של מלך הי' שם מראות הבטה אם יש בו כתמי שחרורית עונות אם לאו, והיינו בעזרה הי' שם שני שעירים אחד לה' ואחד לעזאזל וקשור בהם לשון של זהורית וכן בפתחו של היכל כדאי' ביומא פ"ו ואם נמחל להם עונותיהם הי' הלשון מלבין, וא"כ שפיר הי' להם בזה מראות הבטה להביט בזה אם הלבינו או לאו, וממילא באים לפני המלך לשאול ממנו משאלות לבבם איש ואיש כרצונו, ובאמת הי' ממלא רצונם ??ותאותם?? כמאמר היהי רצון של כה"ג כמה וכמה בקשות, וכאשר נתמלא בקשתו ??ויו”ט?? הי' עושה כה"ג בצאתו מבית קדשי קדשים, והנה אשרי עין ראתה כל אלה, אשר לא כן עתה אחינו ב"י בעו"ה מקדש ד' חרב, והוא מצא אותנו בכפר בגלות המר הזה, וכל השנה אנחנו משחירין פנינו בעונות כנ"ל ומראות הבטה אין לנו, ובעו"ה לא מרגישים כלל כי הושחר פנינו כדא' שחורה אני, ועתה במה נבוא אל המלך ביום הקדוש הלזה, אולי ח"ו הושחר פנינו מאד מחמת עונותינו, ע"כ העצה היעוצה ביום הקדוש הלזה לרחוץ אותנו בדמעות אשר יגלו עינינו דמעה מאין הפוגות ובזה ימחקו עונות כאשר כותבים ספרי מוסר מזה ע"י הדמעות אשר נוזלים על הפנים נמחק רשומות עונות אשר רשומים על פנו של אדם, והעיקר לשוב אל ה' מאהבה ??בלי שום פני'?? כאשר הארכתי מזה גבר לעיל בחדר ד', בשם אל לבו רוממות ית' גבוה על כל גבוה, והכל כאין נגדו, ונגד זה ישער שפל ??מחצב?? אנושתו אדם קרוץ מחומר, ועם כל זה גמלתנו טובת רבות בשנה ??העבר?? כלכלתנו פרנסתנו, ונתן לנו בגד ללבוש ולחם לאכול ושאר הצטרכות ואנו בעו"ה
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

{6 - עמוד 103}
ואנו בעו"ה שלמנו רעה תחת טובה בעונותנו המרובים, והאיך מבקש ממנו עוד לעתיד להיטב עמנו, הלא אם היינו מטיבין מעשינו, לא היה לנו פתחון פה לתבוע ממנו דבר כי כבר הקדים להפליא עמנו חסדו ית' בטובת ??רברבי?? רבבות בשנה העבר כדא' @@איוב מ"א ג'@@ מי הקדימנו ואשלם, ומכ"ש בעו"ה שהרבינו לפשוע, וכדאי' במדרש תנחומא ע"פ מי אקדימני ואשלם וז"ל אמר ר"י בר"א עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומרת מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו, ורוח הקודש צווחת ואומרת מי הקדימני ואשלם מי קלס לפני עד שלא נתתי לו נשמה, מי מל לפני עד שלא נתתי לו בן, מי עשה ציצית עד שלא נתתי לו טלית, מי עשה לפני מעקה עד שלא נתתי לו גג, מה תחת כל השמים לי הוא שהכל שלי, ומשלי נותן לי, ומ"מ ואשלם, עלי לשלם לו שכרו עכ"ל.
מכלל דבריו שמענו כי כבר הקדים ד' ??תמיד?? תשלומין שלו, מכ"ש אם ראה ראינו חסדו ית' אשר נתן לנו חיים ??וחפנה?? ומזונות. כל השנה העבר ואנחנו פשענו ומרינו נגדו האיך נעיז פנינו נגדו מלבקש עוד להבא אם לא נרחיץ בנקיון כפינו, ממעשינו הרעים בעו"ה בבכי וזעקה, כנ"ל.

ובזה בארתי פסוק המשורר (תהילים ל"ב ד') מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, פעלת לחוסים בך נגד בני אדם, והנה מה שאמר פעלת לחוסים בך נגד בני אדם קושי' ההבנה גם אין לו דביקות אל הקודם, אבל לדכתיב הנ"ל שהזכרנו בשם המדרש מה שד' ב”ה נותן שכר המצות היא עפ"י חסדו גדול ולא על צד הגמול באשר כבר הקדים לאדם, שכרו ??בעה"ז?? קודם עשייתו ??איזה?? מצוה כנ"ל במדרש באריכות, וזהו כוונת המשורר הנ"ל מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ר"ל מה רב המעלה, בטובך אשר צפנת ליראיך, והוא שכר עוה"ב כנודע, ונתן טעמו בצדו, באומרו פעלת לחוסים בך נגד בני אדם, ר"ל הלא כבר פעלת לחוסים בך נגד בני האדם, ר"ל בהיותם החוסים בך עוד נגד בני האדם היינו עוה"ז כבר פעלת ונתת להם שכר פעולתם על כל מצוה ומצוה שעשו בעוה"ז, כי זולת ההקדמות שכרך, לא הי' יכולין לעשות שום מצוה, אם לא הקדמת בן למול ובגד לציצית, וכדומה כנ"ל, ובגלל הדבר הזה ממילא מה ששוב אתה נותן להם שכר בעה”ב, הוא רב מאוד חסדיך הגדול בזה, והבן.

ובאלה הדברים בארתי נמי מקראי קודש בפ' עקב ועתה ישראל מה ד' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' לשמור מצותו וגו' אשר אנכי מצוך היום לטוב לך, הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה וגו', והנה מילת ועתה קושי' ההבנה, וכן מילת מה, ומלת מעמך הוא מיותר, הוי סגי באומרו ה' שואל כי אם ליראה וגו' וממילא ידעינן שקאי על ישראל אשר הי' מדבר עמם, וביותר קשה באומרו הן לה' וגו' אין לו המשך ותקשרות אל הקודם (ועי' בזה במפורשים) אמנם לדכתיב הנ"ל נבואה לבאר מקראי קודש הנ"ל ע"ד עם עוד איזה הקדמות, ??תבוא אצו?? פה עמדי מה שאמרתי על מסורה א' ד' פעמים מה, חדא הא דאמרן מה ד' שואל וגו' (ובתהילים ח') ??מה?? ד' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, (ועוד שם) מה אנוש כי תזכרנו, ורביעית (תהילים ל"ב) מה רב טובך וגו', ואמרתי רמז בזה עפ"י מה דאי' בראשית חכמה פ"ב משער היראה שני בחינות. להתעוררות היראה
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
שרייב תגובה

צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”