yahoo האט געשריבן:הרב מיללער; הא לך לשון הריטב"א "דלא נחית תנא הכא אלא לומר דברים שהי' עוסק כה"ג כל שבעת הימים, ונקיט אגב אורחי' דקטורת קודם לשתי נרות אבל סידרא דענינא לקמן תני לה".
יישר כח, ר' יאה"ו
די שאלה איז צו דאס איז אויך שיטת רש"י
מ'קען זיין איבער דעם, אבער ס'האט נישט קיין זין זיך צו טענה'ן איבער א זאך וואס שטייט נישט ארויס מפורש אין רש"י, ממילא זאלסטו לערנען וויאזוי דו פארשטייסט און איך וועל מיר האלטען ביי מיינ'ס און שלום על ישראל...
ווער איז געווען די רבי פון די אמורא רבי יוחנן? (2)
יאנקעלע קליגער האט געשריבן:רבי ישמאעל!
דאס איז ריכטיג, דאס איז דאס צווייטע תירוץ.
דער ענין פון "הא דידיה הא דרביה" האבן מיר אין די לעצטע חזרה געהאט איינמאל אין ר"ה לגבי שהה כדי לגמור את כולה, דארט זאגט רבי יוחנן משמיה דרבי רבי שמעון בר יהוצדק אז שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש אבער ער פאר זיך האלט נישט אזוי, און דאס זעלבע האבן מיר אין יומא לגבי די לימוד פון מילואים צו לעשות לכפר איז איין לימוד אויף יוהכ"פ, אזוי האלט רבי יוחנן, אבער משמיה דרביה רבי ישמעאל זאגט ער אז לעשות אלו מעשה פרה ולכפר אלו מעשה יוהכ"פ.
ס'דא זיבן זאכן וואס אויב א זר טוט עס איז ער חייב מיתה, יש שכו"ע מודי ויש שנחלקו בזה וואס זענען די 7 זאכן?
1. זריקה 2. הקטרה - ובכלל זה הפך בצינורא לרב הונא עי' דף יב. 3. ניסוך המים 4. ניסוך היין 5. תרומת הדשן - לשיטת לוי ולרב לא 6. סידר ב' גזירי עצים - לר' יוחנן ולרב לא 7. הצתת אליתא (? צ"ע בזה אם זה נכלל בכלל סידור העצים ואם לאו למה הגזירי עצים הם עבודה תמה הרי יש גם הצתת אליתא)
לגבי די הצתת אליתא, (קען זיין איך האב אפגעלרנט פאלטש פשט) האב איך פארשטאנען אז ס'נישט פארגעקומען יעדן טאג, עפעס אן אויסדרוק איז דא אין רש"י (אין לי גמרא תח"י כעת) ווען מ'זעט אז ס'קרוב זיך אויסצולעשן די מערכה האט מען עס פריש אנגעצונדען.
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא:(שבת קד.) בלאג - מיינע ארכיוון
yahoo האט געשריבן:לגבי די הצתת אליתא, (קען זיין איך האב אפגעלרנט פאלטש פשט) האב איך פארשטאנען אז ס'נישט פארגעקומען יעדן טאג, עפעס אן אויסדרוק איז דא אין רש"י (אין לי גמרא תח"י כעת) ווען מ'זעט אז ס'קרוב זיך אויסצולעשן די מערכה האט מען עס פריש אנגעצונדען.
מסכים, אבער למעשה אויב א זר האט עס אנגעצינדן איז ער חייב מיתה?
yahoo האט געשריבן:לגבי די הצתת אליתא, (קען זיין איך האב אפגעלרנט פאלטש פשט) האב איך פארשטאנען אז ס'נישט פארגעקומען יעדן טאג, עפעס אן אויסדרוק איז דא אין רש"י (אין לי גמרא תח"י כעת) ווען מ'זעט אז ס'קרוב זיך אויסצולעשן די מערכה האט מען עס פריש אנגעצונדען.
מסכים, אבער למעשה אויב א זר האט עס אנגעצינדן איז ער חייב מיתה?
yahoo האט געשריבן:לגבי די הצתת אליתא, (קען זיין איך האב אפגעלרנט פאלטש פשט) האב איך פארשטאנען אז ס'נישט פארגעקומען יעדן טאג, עפעס אן אויסדרוק איז דא אין רש"י (אין לי גמרא תח"י כעת) ווען מ'זעט אז ס'קרוב זיך אויסצולעשן די מערכה האט מען עס פריש אנגעצונדען.
מסכים, אבער למעשה אויב א זר האט עס אנגעצינדן איז ער חייב מיתה?
פרוביר אויך האט געשריבן:שיש אחריה סידור שני גזרי עצים
הצתת האליתא הוא אחר סידור העצים
כך ראיתי בארטסקרול לפי זכרוני אבל באמת יש לתרץ פשוט , כמו שהגמרא מתרץ על העצים, דסידור אברים הוא עבודה המסײם כל עבודת העצים וכן י"ל לגבי הצתת האליתא, כנלע"ד
פרוביר אויך האט געשריבן:שיש אחריה סידור שני גזרי עצים
הצתת האליתא הוא אחר סידור העצים
כך ראיתי בארטסקרול לפי זכרוני אבל באמת יש לתרץ פשוט , כמו שהגמרא מתרץ על העצים, דסידור אברים הוא עבודה המסײם כל עבודת העצים וכן י"ל לגבי הצתת האליתא, כנלע"ד
זה דוקא לשיטת רב, אבל לר' יוחנן השאלה במקומה עומדת
פרוביר אויך האט געשריבן:שיש אחריה סידור שני גזרי עצים
הצתת האליתא הוא אחר סידור העצים
כך ראיתי בארטסקרול לפי זכרוני אבל באמת יש לתרץ פשוט , כמו שהגמרא מתרץ על העצים, דסידור אברים הוא עבודה המסײם כל עבודת העצים וכן י"ל לגבי הצתת האליתא, כנלע"ד
זה דוקא לשיטת רב, אבל לר' יוחנן השאלה במקומה עומדת
תוס` ישנים הצתת אליתא עבודה היא. ומ״מ לא מיחייב דאיכא בתרה סידור שני גזירים.
שטייענדיג אין די צייט צווישן די ד' פרשיות, ענינים פון שבת החודש האבן מיר דאך הערשט געלערנט אין מס' ראש השנה, עניני שבת שקלים האבן מיר קודם געלערנט מס' שקלים און אויך אין ר"ה האט מען דערמאנט די ענין פון תרומת שקלים.
שבת פרה האבן מיר היבש דא אנהייב יומא (גם במס' שקלים) ווי האבן מיר ענינים וואס באלאנגען צו שבת זכור?
הייסט דאס אז די ב' גזירי עצים האט מען שוין געלליגט אין א ברענעדיגע מערכה.
מעולם לא כבו אש של מערכה
עי' רש"י כד: ד"ה הצתת שקרבה המערכה לכלות אז מציתין באליתא, והא דקשה ליה הלא מעולם לא נכבה אש המערכה, היינו דוקא באש מן השמים שבבית שני לא סייעו להקטרה כמ"ש לעיל כא: ואש ההדיוט כבה, כנלפע"ד
מיללער האט געשריבן:שטייענדיג אין די צייט צווישן די ד' פרשיות, ענינים פון שבת החודש האבן מיר דאך הערשט געלערנט אין מס' ראש השנה, עניני שבת שקלים האבן מיר קודם געלערנט מס' שקלים און אויך אין ר"ה האט מען דערמאנט די ענין פון תרומת שקלים.
שבת פרה האבן מיר היבש דא אנהייב יומא (גם במס' שקלים) ווי האבן מיר ענינים וואס באלאנגען צו שבת זכור?
מעשה דשאול ועמלק
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא:(שבת קד.) בלאג - מיינע ארכיוון
הייסט דאס אז די ב' גזירי עצים האט מען שוין געלליגט אין א ברענעדיגע מערכה.
מעולם לא כבו אש של מערכה
עי' רש"י כד: ד"ה הצתת שקרבה המערכה לכלות אז מציתין באליתא, והא דקשה ליה הלא מעולם לא נכבה אש המערכה, היינו דוקא באש מן השמים שבבית שני לא סייעו להקטרה כמ"ש לעיל כא: ואש ההדיוט כבה, כנלפע"ד
מיללער האט געשריבן:שטייענדיג אין די צייט צווישן די ד' פרשיות, ענינים פון שבת החודש האבן מיר דאך הערשט געלערנט אין מס' ראש השנה, עניני שבת שקלים האבן מיר קודם געלערנט מס' שקלים און אויך אין ר"ה האט מען דערמאנט די ענין פון תרומת שקלים.
שבת פרה האבן מיר היבש דא אנהייב יומא (גם במס' שקלים) ווי האבן מיר ענינים וואס באלאנגען צו שבת זכור?