והוא פלאי האט געשריבן:אבער היינט איז שוין נישט דא קיין עכטע קארפויער אתרוגים חוץ וואס עפעס א יונגערמאן קנאבלעך, איז ממציא פארן סקווירא'ן רבין וואס איז א ספק צו עס איז טאקע די זעלבע קארפויער אויף וואס מען האט אלעמאל געמאכט א ברכה אין יש אומרים אז די שכמ'ער אתרוגים זענען קארפויער שתילים, (ווער עס געדענקט די אמאליגע ישראל אתרוגים מיט די ראבינאט הכשר, געדענקט וואס איך מיין)
איך פארשטיי נישט פארוואס דער יונגערמאן מאכט דאס. די קורפו אתרוגים האבן אסאך חששות. און אסאך גדולי ישראל רבנים ואדמורי"ם אין יענע יאהרן האבן דאס גאסערט אינגאנצן. די גאנצע סיבה וואס א חלק האבן יא ממשיך געווען דאס נעמען איז וועגן דאס שיינקייט. איז יעצט וואס עס האט נישט קיין שום שיינקייט [קוק אין די פיקטשערס], און עס האט נאר אסאך חסרונות, וואס איז דער עניין דאס נעמען??
כרוז פולמוס אתרוגי האי קורפו - ירושלם תרנ"ב | 1892 כרוז "מענה על הסערה" מכתב מרבי מרדכי אליעזר וועבר מאדא-הונגריה זצ"ל, מימי שבתו בירושלים, בו כתב בנימוק רב נגד החרם שהוטל על אתרוגי האי קורפו-יוון - ירושלם תרנ"ב. בספריה הלאומית נמצא באוסף נדירים. 1 עמוד. מידות: 21X34 ס"מ. קרעים בתחתית ללא חסרון בטקסט.
פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה. בבסיס הפולמוס עמדה שאלה הלכתית בדבר כשרותם לברכה של אתרוגי האי היווני קורפו, ושל אתרוגי פארגה, אייה ופרבזה, שנסובה סביב בירור עובדתי: האם היו אתרוגים אלו שנקראו בשם הכללי "אתרוגי קורפו", אתרוגים מורכבים אם לאו. אך במהלכו הועלו גם שיקולים מטא-הלכתיים כמו שבירת הקרטל של פרדסני קורפו ויבואני האתרוגים; עידוד פרדסני המושבות בארץ ישראל על ידי איסור אתרוגי קורפו והעדפת האתרוגים המיובאים מארץ ישראל לאירופה; והטלת סנקציות על הפרדסנים היווניים בשל הפרעות שנערכו ביהודי קורפו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19.
המחלוקת ההלכתית חילקה את רבני אירופה לשלושה מחנות עיקריים: המתירים, האוסרים זמנית בשל מכלול השיקולים, והאוסרים לחלוטין. נכתבו קונטרסי פולמוס על ידי רבנים ידועי שם, ונשלחו שאלות ותשובות בנושא זה בין גדולי הפוסקים באירופה. העיתונות העברית והיהודית באירופה ובארץ ישראל ליוו את הפולמוס בזמן אמת, ועורכי העיתונים טרחו לבקר זה את זה על אופן סיקור הפרשה. מטבע הנושאים עליהם נסב הפולמוס, הוא עורר סביבו עניין רב, וגלש לעיתים לפסים אישיים.
במאמר מערכת של יחיאל ברי"ל, עורך עיתון "הלבנון", בגיליון ערב חג הסוכות תרל"ה של העיתון, ברי"ל תיאר במאמרו את מנהגם של יהודי רוסיה ופולין להוציא הון רב לרכישת אתרוגיהם וסקר בקצרה את ההיסטוריה של הוצאות מופרזות לרכישת אתרוגים, למן רבן גמליאל הזקן ששילם אלף זוז בעד אתרוג בהיותו בספינה ועד הגביר יעקב טודסקו שבעת המצור על פריז ב-1870 הכריז שישלם אלף פרנק למי שיסתכן ויצא מן העיר להשיג לו אתרוג. מחירים מופרזים אלו נגזרו מעתות מצוקה והיצע אפסי, בעת מצור או על ספינה, אך הם שערורייתיים כאשר סוחרי האתרוגים היווניים מנסים להפוך אותם לנורמה. טענתו של ברי"ל הייתה חברתית בעיקרה - אין למנהיגים היהודים להכיל מצב שבו רק לעשירים המופלגים ישנה אפשרות לרכוש אתרוגים, והמון העם נאלץ להתדפק על דלתי העשירים כדי לזכות לברך על אתרוגיהם. הוא הראה כתקדים, את המאבק הנחוש של רבני המרכזים היהודיים בווילנה ובוורשה נגד קרטל הדגים לשבת, שנים ספורות קודם לכן. אז, אסרו הרבנים על רכישת דגים ואף על אכילתם עד לירידת המחירים ושברו את הקרטל, בכך איפשרו לעניים להמשיך ולהנות מדגים לשבת. אין כל סיבה איפוא לכך שהרבנים לא יטילו את כובד משקלם ההלכתי גם בתחום האתרוגים, תחום שעיקרו בצורכי שמים. בהמשך המאמר הוא בוחן גם את הצד ההלכתי של כשרות אתרוגי קורפו, לדבריו אין לאתרוגים אלו יתרון כשרותי על פני אתרוגים אחרים, ואדרבה - כשרותם מפוקפקת מאד. לכן, הוא חוזר וטוען, אין הצדקה להפקעת השערים, וחובה על הרבנים לקרוא לחרם צרכנים שיהיה מגובה גם בטיעונים ההלכתיים אודות כשרות האתרוגים ויאסור את השימוש באתרוגי קורפו עד להוזלת מחירם והשוואת השער לשערי פירות הדר אחרים.
בעקבות החרם, פרסם הרב מאדא, הרב מרדכי אליעזר ובר כרוז תחת הכותרת "מענה על הסערה", ובו כתב שלא זו בלבד שישנו קושי בהשגת אתרוגים כשרים בארץ ישראל ועניי ירושלים מתקשים לעמוד במחירם של האתרוגים, אלא שבעצם החרם טמונה איוולת, שכן פרנסתם של יהודי האי מבוססת על המסחר באתרוגים, וכאילו לא די להם בעלילות שכניהם היוונים, באים עתה יהודי אירופה וכורתים גם את הענף הכלכלי שלהם. המנשר התפרסם באירופה ועורר סערה, בעיקר כלפי הכותב. רוב ככל רבני אירופה הצטרפו לחרם על אתרוגי קורפו.
אטעטשמענטס
MANE.jpg (192.68 KiB) געזען 2914 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
תשובה בכתב יד הגאון רבי וואלף מהמבורג, אב"ד פיורדא, בעניין האתרוגים המורכבים. פיורדא תר"ט
תשובה להלכה ולמעשה בעניין אתרוגי קורפו וקורסיקה, שכידוע נחלקו בהם הדעות אם הם כשרים או מורכבים.
בתשובתו כותב רבי וואלף שאתרוגי קארסיקאנר [קורסיקה], מוחזקים אצלם כמורכבים ואין ליטלם כלל, אתרוגי קארפאיער [קורפו] - רק אם יש להם תעודת כשרות (כמו למשל מהגאון רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ, אב"ד וינה, בעל 'יד אלעזר'), והמובחרים ביותר הם אתרוגי קאלאבריעסר [קלבריה שבאיטליה].
הגאון רבי אברהם בנימין וואלף המבורג אב"ד פיורדא (תק"ל-תר"י) היה ראש הישיבה הרמה בפיורדא והעמיד תלמידים רבים. "גאון הדור צדיק יסוד עולם, עמד בפרץ נגד המשחיתים [המשכילים] ומסר נפשו על התורה" (מהספד ה'כתב סופר' עליו).
נשלח אל תלמידו רבי שלמה וואסערמאנן, אב"ד מערגנטהיים. בגיליונות התשובה הערות בכתב ידו.
רוב התשובה עוסקת בדיני מעשר כספים.
פיורדא תר"ט [1849] דף מקופל 4 עמודים כתובים. נייר דק, קרע קטן עם מעט חיסרון, חיזוקי נייר עדינים בקיפולי הדף. למיטב ידיעתנו לא נדפס.
אטעטשמענטס
KORF3.jpg (171.1 KiB) געזען 2699 מאל
KORF2.jpg (180.5 KiB) געזען 2699 מאל
KORF1.jpg (101.71 KiB) געזען 2699 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
לכל הקוראים מיר האבן דאס ערהאלטען היינט פון גריכנלאנד The farmer that gave us Esrogim in the last few years does not have esrogim this year because there was a snowstorm in the winter that destroyed the crop. ווער עס האט עפעס א ידיעה איבער אתרוגים וואס זענין דא אין גריכנלאנד זאל זיך פארבינדן ויקבל שכרו
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal האט געשריבן:לכל הקוראים מיר האבן דאס ערהאלטען היינט פון גריכנלאנד The farmer that gave us Esrogim in the last few years does not have esrogim this year because there was a snowstorm in the winter that destroyed the crop. ווער עס האט עפעס א ידיעה איבער אתרוגים וואס זענין דא אין גריכנלאנד זאל זיך פארבינדן ויקבל שכרו
תשובה ארוכה בנידון ממזרות בעיר קורפו, איטליה - מאת רבי אברהם סופר אב"ד קורפו -בהגה"ק מערלוי ונין החתם סופר.
מכתב ארוך [8 דפים] בשאלה בהלכה חמורה בדיני ממזרים בעיר קורפו אשר בה כיהן ברבנות. את השאלה שלח למספר רבנים בכדי שיביאו את דעתם להלכה, ואזי חלק מהמכתב צילם במס' עותקים, בכדי שלא ירבה בכתיבה.
יחודי: בין כתלי מכתבו הוא כותב על דרך כהונתו לרב באיטליה ודרכם ומנהגם של יהודי איטליה שברובם היו תמימים וכשרים, אך עמי הארצות וההשלכות מזה, מעניין לציין את הדברים.
• "הנחני ה' על ידי סיבה נפלאה שבאתי הנה למדינת יהודים כשרים ותמימים עד להפליא גודל תמימותם לה' ולתורתו והם בכו לפני שאהיה להם לחכם ורב ונעתרתי לבקשתם, אבל הבערות בכל המדינה גדלה עד אין לשער ועי"ז המה נכשלים בהרבה דברים גדולים, ובזכות אבוה"ק נ"ע כבר עלה בידי להרים מכשול בהרבה דברים.
• "ולמשל פה רוב הציבור אינם יודעים להתפלל מתוך ספר והם באים בבית הכנסת לכל תפלה ותפלה והש"ץ מתפלל בקול רם ומוציאם כמו שהיה בימי הש"ס".
• "הנה אצל היהודים פה כל שליח מארץ ישראל (מכולל הספרדים לקבץ מעות) גדול בעיניהם כמשה רבינו עליו השלום מבלי להבין שאפשר שהוא איש שאינו יודע מאי קאמרו רבנן".
• "האיש אשר היה פה כמו רב ומורה, אבל אני דברתי עמו וראיתי שהוא עם הארץ גדול אשר אינו יודע מאומה רק מעט דיני שחיטה וטריפות, הוא עם הארץ ובער".
• "כי היהודים בכללם פה צנועים ובפרט הנשים".
מעניינת היא חתימתו בזה"ל: "הצ' אברהם סופר אשכנזי ס"ט, בלאמו"ר האב"ד אומ"ר מקודש דערלוי נ"י, חכם דקורפו".
רבי אברהם סופר אב"ד קורפו ופיומא-איטליה. בן הגה"ק רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי ובעל התעוררות תשובה בנו של מרן הכתב סופר ולמעלה בקודש מרן החת"ס זי"ע. בשנת תרצ"ט עלה לא"י וגר בירושלים. תקופה מסויימת גר בארה"ב. מו"ל ספרי המאירי על הש"ס עם הערותיו ועוד ההדיר ספרי ראשונים רבים. נפטר בתשמ"ב ומנו"כ בירושלים.
מפרט: [8] דף. (10-12 עמודים כתובים). גדלים שונים. בממוצע 29\22 ס"מ. חלקם בעצם כת"י וחלקם בצילום שעשה בשעתו באיטליה
אטעטשמענטס
ESR2.jpg (305.95 KiB) געזען 977 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
נע נישט פון די סארט אתרוגים רעדט מען מיין פאטער זז״ג רעדט מיט נאסטאלגיע פו די שיינקייט פון די גריכישע אתרוגים וואס פלעגט נאך זיין צי באקימען מיט ארום פערציג יאר צוריק