הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

[עוג מלך הבשן]

דממה, אפשר זאגסטו אונז פארוואס האט מען געטוישט אתרוגי איטליא אויף אתרוגי יון? וואס איז שלעכט געווען מיט אן אתרוג וואס מען האט שוין גענוצט און פולין מיט שווערע 100'דטע יאר (ואפשר גאר מימות משה רבינו - ע"פ מסורת ליובאוויטש)?

[דממה דקה]

דממה, אפשר זאגסטו אונז פארוואס האט מען געטוישט אתרוגי איטליא אויף אתרוגי יון? וואס איז שלעכט געווען מיט אן אתרוג וואס מען האט שוין גענוצט און פולין מיט שווערע 100'דטע יאר (ואפשר גאר מימות משה רבינו - ע"פ מסורת ליובאוויטש)?

אין פולין (רייסין) האט מען אלץ געניצט קורפו אתרוגים.
קוק צוריק די ערשטע פאר תגובות אין דעם אשכול.

[עוג מלך הבשן]

קורפו אין רייסין פאר די תק"פ יארן? אדרבא טרעף מיר ווער עס האט דעמאלץ גענוצט אזא אתרוג

עס איז דא א תשובה פונ'ם חת"ס וואס ער שרייבט א פונקטליכע יאר ווען מען האט אנגעהויבן נוצן קורפו אתרוגים, לא מצאתי אותו כעת

[הרב מגאליציען]

קורפו אין רייסין פאר די תק"פ יארן? אדרבא טרעף מיר ווער עס האט דעמאלץ גענוצט אזא אתרוג

דער בוטשטאטש'ער רב זכרונו לברכה ברענגט אין אשל אברהם מהדו"ת (סימן תרמ"ח) אז דער נודע ביהודה (נפטר תקנ"ג) און דער בארדיטשוב'ער רב (נפטר תק"ע) האבען מכשיר געווען אתרוגי קארפו.
וכן נודע ומפורסים אז דער רבי פון לובלין (נפטר תקע"ה) האט זיך באנוצט מיט אן אתרוג פון קארפו.

עס איז דא א תשובה פונ'ם חת"ס וואס ער שרייבט א פונקטליכע יאר ווען מען האט אנגעהויבן נוצן קורפו אתרוגים, לא מצאתי אותו כעת

מן הסתם מיינסטו או"ח סימן ר"ז הגם ער דערמאנט נישט קארפו אתרוגים בשם המפורש.

[עוג מלך הבשן]

זעהר געעהר'טע לאנדעס ראבינער, דממה.
אכן טעיתי, איך האב פארמישט אתרוגי קורפו מיט קארסיקא'נער אתרוגים.
דער חתם סופר וואס איר האט צו געצייכנט האב איך נישט געמיינט, נאר דאס איז געדרוקט אין 'קובץ תשובות' סימן כ"ה (געשריבן כ"ז תשרי [!] תקצ"ב), וזה לשונו;

"וזה משנת תקמ"ה בא תחילה למדינתינו מארץ קורפו והיה רעש עליהם בעולם, עד שלבסוף החזיקו ביה אנשי המדינה הלזו.. וזה כמו יו"ד שנים [=תקפ"ב] מביאים גם מארץ קורסג"י". עכלה"ק.

[dovidal]

וז "מענה על הסערה" פולמוס אתרוגי האי קורפו - ירושלם תרנ"ב | 1892
כרוז "מענה על הסערה" מכתב מרבי מרדכי אליעזר וועבר מאדא-הונגריה זצ"ל, מימי שבתו בירושלים, בו כתב בנימוק רב נגד החרם שהוטל על אתרוגי האי קורפו-יוון - ירושלם תרנ"ב. בספריה הלאומית ובר אילן נמצא באוסף נדירים. 1 עמוד. מידות: 20X33 ס"מ. קרעים בתחתית ללא חסרון בטקסט.



פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה. בבסיס הפולמוס עמדה שאלה הלכתית בדבר כשרותם לברכה של אתרוגי האי היווני קורפו, ושל אתרוגי פארגה, אייה ופרבזה, שנסובה סביב בירור עובדתי: האם היו אתרוגים אלו שנקראו בשם הכללי "אתרוגי קורפו", אתרוגים מורכבים אם לאו. אך במהלכו הועלו גם שיקולים מטא-הלכתיים כמו שבירת הקרטל של פרדסני קורפו ויבואני האתרוגים; עידוד פרדסני המושבות בארץ ישראל על ידי איסור אתרוגי קורפו והעדפת האתרוגים המיובאים מארץ ישראל לאירופה; והטלת סנקציות על הפרדסנים היווניים בשל הפרעות שנערכו ביהודי קורפו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19.



המחלוקת ההלכתית חילקה את רבני אירופה לשלושה מחנות עיקריים: המתירים, האוסרים זמנית בשל מכלול השיקולים, והאוסרים לחלוטין. נכתבו קונטרסי פולמוס על ידי רבנים ידועי שם, ונשלחו שאלות ותשובות בנושא זה בין גדולי הפוסקים באירופה. העיתונות העברית והיהודית באירופה ובארץ ישראל ליוו את הפולמוס בזמן אמת, ועורכי העיתונים טרחו לבקר זה את זה על אופן סיקור הפרשה. מטבע הנושאים עליהם נסב הפולמוס, הוא עורר סביבו עניין רב, וגלש לעיתים לפסים אישיים. במאמר מערכת של יחיאל ברי"ל, עורך עיתון "הלבנון", בגיליון ערב חג הסוכות תרל"ה של העיתון, ברי"ל תיאר במאמרו את מנהגם של יהודי רוסיה ופולין להוציא הון רב לרכישת אתרוגיהם וסקר בקצרה את ההיסטוריה של הוצאות מופרזות לרכישת אתרוגים, למן רבן גמליאל הזקן ששילם אלף זוז בעד אתרוג בהיותו בספינה ועד הגביר יעקב טודסקו שבעת המצור על פריז ב-1870 הכריז שישלם אלף פרנק למי שיסתכן ויצא מן העיר להשיג לו אתרוג. מחירים מופרזים אלו נגזרו מעתות מצוקה והיצע אפסי, בעת מצור או על ספינה, אך הם שערורייתיים כאשר סוחרי האתרוגים היווניים מנסים להפוך אותם לנורמה. טענתו של ברי"ל הייתה חברתית בעיקרה - אין למנהיגים היהודים להכיל מצב שבו רק לעשירים המופלגים ישנה אפשרות לרכוש אתרוגים, והמון העם נאלץ להתדפק על דלתי העשירים כדי לזכות לברך על אתרוגיהם. הוא הראה כתקדים, את המאבק הנחוש של רבני המרכזים היהודיים בווילנה ובוורשה נגד קרטל הדגים לשבת, שנים ספורות קודם לכן. אז, אסרו הרבנים על רכישת דגים ואף על אכילתם עד לירידת המחירים ושברו את הקרטל, בכך איפשרו לעניים להמשיך ולהנות מדגים לשבת. אין כל סיבה איפוא לכך שהרבנים לא יטילו את כובד משקלם ההלכתי גם בתחום האתרוגים, תחום שעיקרו בצורכי שמים. בהמשך המאמר הוא בוחן גם את הצד ההלכתי של כשרות אתרוגי קורפו, לדבריו אין לאתרוגים אלו יתרון כשרותי על פני אתרוגים אחרים, ואדרבה - כשרותם מפוקפקת מאד. לכן, הוא חוזר וטוען, אין הצדקה להפקעת השערים, וחובה על הרבנים לקרוא לחרם צרכנים שיהיה מגובה גם בטיעונים ההלכתיים אודות כשרות האתרוגים ויאסור את השימוש באתרוגי קורפו עד להוזלת מחירם והשוואת השער לשערי פירות הדר אחרים.



בעקבות החרם, פרסם הרב מאדא, הרב מרדכי אליעזר ובר כרוז תחת הכותרת "מענה על הסערה", ובו כתב שלא זו בלבד שישנו קושי בהשגת אתרוגים כשרים בארץ ישראל ועניי ירושלים מתקשים לעמוד במחירם של האתרוגים, אלא שבעצם החרם טמונה איוולת, שכן פרנסתם של יהודי האי מבוססת על המסחר באתרוגים, וכאילו לא די להם בעלילות שכניהם היוונים, באים עתה יהודי אירופה וכורתים גם את הענף הכלכלי שלהם. המנשר התפרסם באירופה ועורר סערה, בעיקר כלפי הכותב. רוב ככל רבני אירופה הצטרפו לחרם על אתרוגי קורפו.

[dovidal]

אתרוגי קרפוי

[dovidal]

פולמוס אתרוגי א"י וקורפו – ספר – ילקוט פרי עץ הדר. פיעטרקוב, תרנ"ח | 1898.
קונטרס בענין להעדיף את אתרוגי ארץ ישראל אע"פ שאינם מהודרים כ"ח לעומת אתרוגי קורפו הידועים ביופיים.
מכתבי ורשימת גדולי אדמורי"ם ורבנים מכל גווני הקשת ומכל רחבי עיירות פולין המצדדים בענין הנ"ל.
הקונטרס נערך ע"י רבי יהודה נח ברוור תלמיד צדיקי בית קוצק ועוד.
מפרט: 40 עמוד. בדפוס אליהו פיינסקי. 22.5 ס"מ. נייר שביר. כריכה. מצב בינוני-טוב.

[dovidal]

החת"ס בירך לפעמים על אתרוגי קרפוי - חידוש נפלא

[אנא עבדא]

https://tablet.otzar.org/#/b/638928/p/2 ... 3683999503

זעה איבער די קארפו אתרוגים.
רבוה"ק מבעלזא האבן דאס גע'אסר'ט.

[מסתמא]

החת"ס בירך לפעמים על אתרוגי קרפוי - חידוש נפלא

כפארשטיי דערפון אז ער האט געהאלטן אז בדיעבד (ווי אין א פאל וואס סאיז נישטא קיין צווייטע) קען מען מאכן א ברכה דערויף

[Ban Mazel]

נסיעת הראדיזינער זצ"ל לקארפו ועדותו
וז"ל הגאון הראדזינער בשם אביו בעל התכלת זצ"ל: הנני שנית במודעה, זו אמת הדברים כי-כן דעתי באמת לאמיתה של תורה לצאת ידי חובת המצוה בשלימות ולצאת מחשש ברכה לבטלה, החיוב עליו להדר אחר אתרוגי קורפו, כי אתרוגי קורפו מוחזקים מעולם בחזקת כשרות שאינם מורכבים, ואבותינו ואבות אבותינו וכל רבותינו שבגולה ושבארץ הקדושה ברכו עליהם בלי שום פקפוק. "והנני להודיע לכל ישראל שאנכי בעצמי הייתי בקורפו ובדקתי הגנות עם האילנות ובקל יוכל להכיר מי שהוא בקי במלאכת הנטיעה ולא נמצא שמה אילן המורכב". וכן העיד לפני הרב האבד"ק קורפו שהכריז כמה פעמים שכל מי שיביא לו אתרוג המורכב מגנות קורפו יתן לו עשרה טאהליר, ולא נמצא מי שיביא לו כי באמת אינו במציאות כלל אתרוג המורכב בקורפו.
גם הגביר ר' יעקב מתתי' ס"ט הראני כמה מכתבים מגדולי גאוני רבני וחכמי ארץ הקדושה מכמה עשיריות שנים שנה אחר שנה שדרשו ובקשו מאתו וגם מאביו המנוח ז"ל לשלוח להם אתרוגי קורפו, ובאמת אחינו בני ישראל תושבי קורפו המה כשרים ומתנהגים ביושר ובצדק מחזיקים בדת ישראל ואין שם שום פורץ גדר ח"ו באיסור בפרהסיא, ביום השבת כל החנויות סגורים על מסגר, הייתי שמה בתחלת חדש אב והיה שם הסכין של שחיטה צנוע כדין, ויש מהן שנתישבו שמה עוד בימי בית ראשון, ומעולם היו שמה גאונים מפורסמים הרב הר"י אברבנאל ז"ל, וזה זמן לא כביר היה שמה רב גאון מפורסם ר' משה ביבי ז"ל, ומקובלים איש מפי איש שמעולם ברכו על אתרוגי ארצם, ומי לנו גדול מהגאון רבינו דוד פארדו ז"ל המפורסם לגאון וקדוש ומקובל בחיבוריו הקדושים שושנים לדוד על משניות וחסדי דוד על התוספת וספרי דבי רב על הספרי והיה בערך מאה וחמשים שנה לפני זמננו, והוא ז"ל מעיד בספרו הבהיר מכתב לדוד (א"ח סי' י"ח) שאתרוגי קורפו מוחזקים בחזקת כשרות שאין בהם מורכבים, ע"כ.

[Ban Mazel]

קורפו אין רייסין פאר די תק"פ יארן? אדרבא טרעף מיר ווער עס האט דעמאלץ גענוצט אזא אתרוג

דער בוטשטאטש'ער רב זכרונו לברכה ברענגט אין אשל אברהם מהדו"ת (סימן תרמ"ח) אז דער נודע ביהודה (נפטר תקנ"ג) און דער בארדיטשוב'ער רב (נפטר תק"ע) האבען מכשיר געווען אתרוגי קארפו.
וכן נודע ומפורסים אז דער רבי פון לובלין (נפטר תקע"ה) האט זיך באנוצט מיט אן אתרוג פון קארפו.

עס איז דא א תשובה פונ'ם חת"ס וואס ער שרייבט א פונקטליכע יאר ווען מען האט אנגעהויבן נוצן קורפו אתרוגים, לא מצאתי אותו כעת

מן הסתם מיינסטו או"ח סימן ר"ז הגם ער דערמאנט נישט קארפו אתרוגים בשם המפורש.

גודל חשיבות אתרו הקורפא בעיני הצדיקים
הנה שמעתי שהרבי מלובלין זצוקללה"ה שיבח הקורפי, וזה הי' עמוד גדול לסמוך, מסתמא צפה ברוח קדשו שאינם מורכבים ובוודאי העולם סומכים עליו וע"כ יוצאים לכתחילה בהקארפו:
וזאת שמעתי בבירור שמה שחסידי פולין אינם נזהרים באיסור חדש נצמח מחמת כי בבית הרבי מלובלין זצללה"ה היו נותנים על השלחן כוסמת של חדש כי הרב אמר מאחר שזקנו הב"ח התיר אין לו לחוש, וע"כ יוכל להיות שע"כ לא חשש הרבי מלובלין זצ"ל ג"כ לחשש מורכב מאחר שהב"ח התיר בתשובה המורכבים. (אבנ"ז, חו"מ).

[Ban Mazel]

וואו איז קארפו?
"קארפו" איז אן אינזל אויף דער מערב זייט פון גריכלאנד, נישט ווייט פון איטאליע. עס איז א קליינער אינזל, הארט ביים גרעניץ צווישן גריכלאנד און אלבאניע, בערך א זעכציג מייל מזרחית-דרומית פונעם "זויל" פונעם איטאליענישן "שטיוול". היינט רופט מען דעם קארפו אינזל "קערקידא", דארט פלעגן וואקסן זייער פיהל אתרוגים, און גאר שיינע.
אין יענער צייט, מיט 120-150 יאר צוריק, האט מען כמעט נישט געהערט פון קיין אנדערע אתרוגים, אויסער די גריכישע אתרוגים וועלכע זענען געקומען פון די גריכישע געגנטן: פארגרא, יאנינא, און דאס מערסטע פון קארפו. יאנינא איז א שטח אין מערב גריכלאנד - פונקט צו מזרח פונעם קארפו-קערקירא אינזל - וועלכע הייסט אזוי נאך היינט צו טאג. פאקטיש הייסט טאקע דער ים צווישן גריכלאנד און איטאליע - סיציליע, דער "איעוואנישער ים". דאס איז פון אונזער אור-אלטן נאמען "יון". אין די תקופת המקרא און אפילו נאך שפעטער, בזמן חכמי המשנה, האט יענער גאנצער יבשה שטח וואו עס איז היינט בולגאריע, יוגאסלאוויע און אלבאניע, געהייסן "איאוואניע", אדער 'יון', פון איטאליענישע אתרוגים, פון יאנעווע, אדער קארסיקא. און פון "מאראקאנער אתרוגים" האט מען ווייניג געהערט און די קארפאיאער אתרוגים האבן זיך טאקע אויסגעצייכנט מיט זייער זעלטערנער שיינהייט. זיי האבן געהאט זייער א שיינעם גידול, און האבן אלע געהאט פיטום'ס, זענען געווען גלאט און האבן געהאט א גלאנצענדיגע געלע הויט.
די קארפא'ער אתרוגים האבן בכלל פארגעשטעלט מיט זיך דאס וואס אן אתרוג דארף האבן. עס איז געווען דער "סימבאל" פון אן אתרוג. ווען מ'האט געוואלט זאגן אויף סיי וועלכע זאך אז ער איז שיין, האט מען געזאגט "עס איז ממש א קארפא'ער אתרוג!"

[dovidal]

החת"ס בירך לפעמים על אתרוגי קרפוי - חידוש נפלא

כפארשטיי דערפון אז ער האט געהאלטן אז בדיעבד (ווי אין א פאל וואס סאיז נישטא קיין צווייטע) קען מען מאכן א ברכה דערויף

אבער לויט ווי מאנכע זאגען אז ער האט געזאגט אז עס איז וודאי מורכב לא היה מברך עליהם

[dovidal]

https://www.nli.org.il/he/sheets/NNL_AL ... FL54879574

[dovidal]

מו"ץ בעיר קורפו
הכנסה להת"ת של קורפו
?.

[dovidal]

פולמוס אתרוגי קורפו: אב"ד פילדלפיה מצטרף לאיסור. אטלנטיק סיטי, תרצ"ט.



מכתב נאה, על גבי גלוית דואר, מאת הגאון רבי דב אריה הכהן לוינטל אב"ד פילדלפיה. נשלח אל אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה, בעניין אתרוגי חו"ל. אטלנטיק סיטי, תרצ"ט [1939].



במכתבו מצצטרף הרב לוינטל לאיסור על אתרוגי קורפו: "מוסכם הנני להחלטה לאסור אתרוגי חו"ל... ובכן אני חתמתי לפני ארבעים שנה ונדפס בק' מלחמה ל.... בעמלק. ואבי הג' ז"ל וגדולי משפחתי חתמו נגד אתרוגי קורפו על איסורו של אדמו"ר מאוה"ג היושב בק' ווילנא?"



רבי דב אריה הכהן ב"ר אברהם הכהן לוינטל [תרכ"ד-תשי"ג], אב"ד פילדלפיה ונשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה. נולד בסרדניק שבליטא. אביו רבי אברהם הכהן היה אב"ד צייקישוק שבפלך קובנה וחתנו של רבי חיים ליבשיץ.



נסמך לרבנות בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה ורבי שמואל מוהליבר מביאליסטוק. בשנת ה'תרמ"ח נולד לו בנו הראשון, הרב ד"ר ישראל חיים (הרברט) לוינטל.



בשנת ה'תרנ"א, 1891, היגר לארצות הברית כדי למלא את מקום חותנו, רבי אליעזר קליינברג, ברבנות בפילדלפיה. הוא כיהן כ"רב הכולל" בפילדלפיה מטעם הקהילות "בני אברהם", "בני ראובן", "פועלי צדק", "שערי צדק", "תפארת ישראל" ו"ארח חיים". (אוצר הרבנים, מס.4615).

[dovidal]

כרוז מטעם קהילת קורפו בעניין צמצום התמיכה באורחים עניים – קורפו תרמ"ו – עברית, צרפתית ואיטלקית.


"מודעת זאת בכל הארץ" – כרוז מטעם רב קהילת קורפו ופרנסיה, בעניין צמצום התמיכה הכספית בעוברים ושבים עניים המבקרים בקורפו.



קורפו, [דפוס יוסף נחמולי], [תרמ"ו] 1886. עברית, צרפתית ואיטלקית. נדיר!



הקהילה היהודית בקורפו נהגה לתמוך בעניים שהגיעו לאי קורפו בדרכם בים. עקב ריבוי האורחים, ההוצאות הרבות ו-"מס האתרוגים של מצוה, שהוא כליל לאורחים, נגרע מאוד מערכו הראשון", הוחלט לצמצם את התמיכה באורחים העניים. על הכרוז חתומים בדפוס רבה של הקהילה, רבי יוסף מנחם הלוי, וארבעת פרנסי הקהילה.

באי קורפו נדפסו ספרים ודברי דפוס מעטים בעברית, כולם במהלך המאה ה-19, בדפוסו של יוסף נחמולי.

[dovidal]

כרוז מטעם קהילת קורפו בעניין צמצום התמיכה באורחים עניים – קורפו תרמ"ו – עברית, צרפתית ואיטלקית.


"מודעת זאת בכל הארץ" – כרוז מטעם רב קהילת קורפו ופרנסיה, בעניין צמצום התמיכה הכספית בעוברים ושבים עניים המבקרים בקורפו.



קורפו, [דפוס יוסף נחמולי], [תרמ"ו] 1886. עברית, צרפתית ואיטלקית. נדיר!



הקהילה היהודית בקורפו נהגה לתמוך בעניים שהגיעו לאי קורפו בדרכם בים. עקב ריבוי האורחים, ההוצאות הרבות ו-"מס האתרוגים של מצוה, שהוא כליל לאורחים, נגרע מאוד מערכו הראשון", הוחלט לצמצם את התמיכה באורחים העניים. על הכרוז חתומים בדפוס רבה של הקהילה, רבי יוסף מנחם הלוי, וארבעת פרנסי הקהילה.

באי קורפו נדפסו ספרים ודברי דפוס מעטים בעברית, כולם במהלך המאה ה-19, בדפוסו של יוסף נחמולי.

[dovidal]

אתרוג קרפוי תשפ"ד

[גדל]

אתרוג קרפוי תשפ"ד

סאיז כשר ?

[dovidal]

אתרוג קרפוי תשפ"ד

סאיז כשר ?

ראה מה שכותב הגה"ק בעל מנחת אלעזר זצ"ל

[גדל]

אתרוג קרפוי תשפ"ד

סאיז כשר ?

ראה מה שכותב הגה"ק בעל מנחת אלעזר זצ"ל

נישט דעס האב איך גמיינט צו פרעגן אלץ מורכב איך פרעג לגבי די אוסקיק ?

[dovidal]

אתרוג קרפוי תשפ"ד

סאיז כשר ?

ראה מה שכותב הגה"ק בעל מנחת אלעזר זצ"ל

נישט דעס האב איך גמיינט צו פרעגן אלץ מורכב איך פרעג לגבי די אוסקיק ?

הם כשרים !