כ'האף זיי האבן אריינגעדרוקט דעם פאלגנדן שטיקעלע פונעם בעל השל"ה. רבי יעקב הלוי מלובזענץ, ברענגט אין זיין ספר
שם יעקב, פרנקפורט דאודר תע"ו, ערך בושה, אות ח, דף יח ע"ג:
ויקם עדות ביעקב, שהעתקתי לגודל החבה ודרך חיים תוכחת מוסר, מכתיבת יד הגאון איש אלקי של"ה, שכתב לבניו מארץ הקדושה, וזאת היה כתוב לבסוף דברי מוסר, וזה לשונו בלתי הוספה וגירוע אות אחת:
עוד ראה ראיתי שערוריה בכל תפוצות ישראל, ודבר זה תלוי גם כן בשרי צבאות ישראל ראשי המדינות יצ"ו בכל פלך ופלך, בענין הגאוה מלבושי גבר ומלבושי נשים מבית ישראל יצ"ו אשר מלובשי כבנות מלכים, בוודאי איסור גמור ואיסור גדול הוא לילך כך בגלות המר עד עמוד כהן באורים ותומים, וגם עושים עין לאומות העולם ומקנאים בם וגורמים לבלבולים עלילות שקר ולמסים וארנוניות וגם הוצאה מרובה שאין הציבור יכולין לעמוד בו, ודבר זה גורם לרבים שהם לווי הרשעים ולא משלמין.
על כן יתעוררו כל הקהילות ישראל והיו כולם באגודה אחת להיות מהיום והלאה איסור גמור לבר ישראל ולבת ישראל להיות על בשרם משי, הן כתונת פסים והן מלבושי משי, ויהי ענין משי בכלל נשרש מישראל עד ביאת הגואל. והנה שכבר כמה תקנות נתקנו מענין זה וכולם נתבטלו, והסיבה מצד שמניחין היתר בדבר זה, על כן (משנבץ) [מבצבץ] ועולה, על כן אנכי הרואה דאין תקנה לדבר זה אלא אם כן יהיה (נמסר) [נאסר] לגמרי באיסור עולם כמו איסורים הנזכרים בתלמוד שהיו מחמת תקנות, ויהיה נדפס מן זה שהוא איסור לדורות עד ביאת הגואל, גם כשיודפס מחדש שלחן ערוך מן ארבעה טורים תהיה הגה"ה זו נדפסת. ועל מה שעבר כבגדי משי שביד כל ישראל יהיה גם כן נאסר, וימכור דוקא לאומות העולם ואף אם יהיה הפסד אלפי אלפים, מה בכך, רק שיהיה לתכלית קיום זה הדבר...
אלה הדברים דברי תוכחת מוסר ודרך החיים אשר אנכי דובר, הקטן שבישראל ישעיה בלא"א מוהר"ר אברהם סג"ל ה"ה הורוויץ.