מן vs שליו

חידושים ופלפולים בפרד"ס התורה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

הרב_שלום
שר עשרת אלפים
תגובות: 14499
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 12, 2014 9:44 am

מן vs שליו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הרב_שלום »

אין פר בשלח שטייט ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים זאגט רש"י אז מן האט זיך אנגעהויבען ט"ו אייר
שפעטער שטייט ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ד.ה. אז יעדע נאכט איז געפאלען די שליו
א חודש שפעטער שטייט די פרשה פון שליו (לויט ווי די מפרשים געבן איבער איז די פרשה פון שליו געווען נאך מתן תורה, ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאוה, אין קברת התאוה איז געווען די שליו)
פארוואס האבן זיך די יודען אפגערעדט אויב איז שוין געווען שליו צוזאמען מיט די מן און פארוואס איז די שפראך אינגאנצען אנדרעש סיי די וועג ווי אזוי די יודען רעדן צום משה און ווי אזוי משה רבינו רעדט צום באשעפער
To apply for section 8 Click Here
Section 8 Secrets: Get housing assistance faster https://amzn.to/3TaIg5B
You can find jobs at www.macherusa.com/all www.jobsgemach.com
As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases
SPXUP
שר חמש מאות
תגובות: 688
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 27, 2022 10:35 pm

Re: מן vs שליו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך SPXUP »

זיך אויך געמוטשעט אויף די גאנצע ענין פין די מתאוננים מי יאכלנו בשר וואס האבן די אידן געוואלט דארט? וואסארא פלייש האבן זיי געזוכט? וואס איז מיט די שאף אין רינדער, ווי רש"י פרעגט זיי זענען ארויס פון מצרים אנגעלאדענט מיט שאף אין רינדער אריין אין אר"י מיט אסאך שאף ווי מזעהט די בני גד ובני ראובן האבן געוואלט בלייבן ווי סאיז דא אסאך פאשע. נא וואס האבן די אידן געוואלט דא?
רש"י ענדיגט צי "אלא שמבקשים עלילה"
פריער זאגט רש"י אז די אפרעדערס זענען געוועהן די ערב רב.
ביי זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם ברענגט רש"י א ספרי חנם מיינט חנם מן המצות אז סהאט זיי געבאדערט אז אין מצרים האט מען באקומען אלעס חנם נישט קיין חילוק צי מטוט מצות, נישט קיין חילוק צי מאיז ערליך, נישט קיין חילוק צי מלערנט פלייסיג, מהאט אלעס באקומען חנם. דא אין מדבר האט זיך געמאכט עפעס א פרישע ווערטשאפט, סקומט שליו אבער נאר די ערליכע זענען זוכה דערצי, ווי ערליכער מאיז אלס נענטער איז די מן געקומען אין מויל אריין אא"וו. דאס האט געבאדערט פאר די עולם אפרעדערס. סאיז נישט א פשוטע געבעהט פאר פלייש. סאיז געווען איבער איקוואליטי.

אגב געדענק איך נישט ווי איך האב עס געזעהן. פארוואס האבן זיי זיך אפגערעדט זכרנו את הדגה אין נישט געזאגט זכרנו את הבשר? ווייל אין מצרים האבן די אידן געגסן פלייש אהן קיין שחיטה. אין די מן האט מען געקענט פיהלן יעדע טעם וואס מהאט נאר געטראכט, אבער די טעם בשר פין מצרים וואס איז נישט געווען גשחטן האט מען נישט געקענט שפירען אין די מן.
אוועטאר
אוראייניקל
רב הצעיר תשפ"ד
תגובות: 17011
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 21, 2019 9:05 am

Re: מן vs שליו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוראייניקל »

הרב_שלום האט געשריבן:אין פר בשלח שטייט ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים זאגט רש"י אז מן האט זיך אנגעהויבען ט"ו אייר
שפעטער שטייט ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ד.ה. אז יעדע נאכט איז געפאלען די שליו
א חודש שפעטער שטייט די פרשה פון שליו (לויט ווי די מפרשים געבן איבער איז די פרשה פון שליו געווען נאך מתן תורה, ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאוה, אין קברת התאוה איז געווען די שליו)

די מעשה פון שליו פון פרשת בהעלותך איז געווען מער ווי א יאר שפעטער, כמבואר במס' תענית (כט.) אז ס'איז געווען כ"ב אייר בשנה השנית ליצי"מ.

ולעצם הקושיא ענטפערט דער רמב"ן צוויי תירוצים אין פר' בשלח.
וענין השלו השני בקברות התאוה (במדבר יא לא) כי לא בא להם ממנו עתה לשובע כאשר יאמר בכאן תמיד (בפסוקים ח יב) בשר לאכול ולחם לשבוע. ויתכן שהיו גדוליהם לוקטין אותו או שהיה מזדמן לחסידים שבהם וצעיריהם היו תאבים לו ורעבים ממנו כי לא יספר בשלו וילקטו המרבה והממעיט כאשר אמר במן ולכך אמר שם (במדבר יא ד) והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה ואמר (שם) וישובו ויבכו גם בני ישראל שהיו גם מהם בוכים לו ולא כלם ואז נתן להם ממנו לרוב מאד כאשר אמר (שם לב) הממעיט אסף עשרה חמרים ואכלו חדש ימים בשפע ההוא ושב לענינו הראשון.
ועל דרך הפשט היו כל מעשה השלו לעתים והמן שהיה חיותם היה להם תמיד כי עיקר תלונתם עליו כדכתיב כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב.

פארהאן נאך א תי' אין די מפרשים אז דער שליו האט זיך אפגעשטעלט איינמאל מ'איז אוועק געפארן פון מדבר סיני.
חוח בין השושנים האט געשריבן:
אוועטאר
יש הנאה
שר האלף
תגובות: 1605
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 17, 2021 1:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יש הנאה »

מענין לענין; איז דער שליו געפאלן פון הימל פאר דרייסיג טעג אזוי ווי עס שטייט אנפאנג אין די תורה? ווייל למעשה נאך א טאג צוויי איז דאך געווען דער מגיפה, 'ווער וואלט זיך דעוואגט צו עסן שליו נאכן מגיפה?...'

יתכן עס איז טאקע געפאלן דרייסיג טעג אבער קיינער האט דאס נישט אנגעקוקט, וצ"ע.

(במדבר י"א כ', במדבר י"א ל''ב, במדבר י"א ל"ג)
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: מן vs שליו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

הרב יש, ליינט א תגובה פריערט.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
יש הנאה
שר האלף
תגובות: 1605
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 17, 2021 1:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יש הנאה »

געליינט, ייש"כ.

א שיינע פשט פונעם לגבי אויב עס איז געפאלן סייווי א גאנצן יאר וואס איז געווען די שלושים יום? זאג ער אז דאן איז געווען א 'שפע גדול' פיין.

מיין שאלה איז די תורה זאגט "ענק וועלן עסן א גאנצער חודש שליו". אויב דאס מיינט (לויטן רמב"ן) עסן 'בשפע' שליו, האבן זיי למעשה געגעסן שליו בשפע פאר שלושים יום?
[quote="farshlufen"][/quote]
אוועטאר
אוראייניקל
רב הצעיר תשפ"ד
תגובות: 17011
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 21, 2019 9:05 am

Re: מן vs שליו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוראייניקל »

עי' באור החיים הק'

ונראה שיכוין הכתוב לומר להם שהגם שאמר התקדשו למחר וגו' ופירשנוהו שבא לומר שיחזרו בתשובה ולא יהיה פורענות ולזה נתן להם זמן עד מחר, כל זה יהיה קודם נתינת הבשר להם אבל אחר שיתן להם הבשר לא תועיל החרטה והתשובה להם שלא יאכלוהו, והוא מאמר ונתן ה' לכם בשר אז ואכלתם צריכין אתם לאכול בחיוב..

לא יום אחד וגו'. טעם אורכן של דברים, והכוונה בהם, לפי מה שפירשנו במאמר ואכלתם בשר כי מצות מלך הוא לחייבם לאכול, ולצד שיש לך אדם שתשלים תאותו באכילת בשר ביום אחד, ויש בב', ויש בה', ויש בי', ויש בעשרים, ויאמר האדם הנה השלמתי תאותי ולא יאכל עוד, לזה בא דבר מלך להמשלים תאותו ביום אחד כתב אזהרה לא יום אחד, ולהמשלים תאותו בב' באה עליו האזהרה ולא יומים, וכן כולם, והגביל להם ל' יום בחיוב האכילה כדי שימאסוהו והיה לזרא בטבע אנושי תמורת התאוה בו, ומעתה כל המבטל מאכילתו יום א' הרי זה עבר על לאו ובטל מצות עשה:
חוח בין השושנים האט געשריבן:
שרייב תגובה

צוריק צו “דברי תורה”