הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

היות עס האט זיך געמאכט א שמועס בענין ההגהות ברש"י, עפען איך דא א אשכול בענין זה, וכל מי שיש לו הערות בענין זה זאל ביטע שרייבן
אליעזר לאנדא האט געשריבן:
אליעזר לאנדא האט געשריבן:
אליעזר לאנדא האט געשריבן:ב. חמשה חומשי תורה
    האנווא שע"א פרטים נדפס ע"י חתן השל"ה "החומש והתרגום ובפרט פירוש רש"י הוגהו מתוך חומש של ר' ישעיה הלוי" הגהה אחד הובא בווי העמודים פכ"ז על אהי' אשר אהי' [האט איינער שוין מלקט געוועהן אלע הגהות ?]

געוואלד !! דאס איז דאך דער הגהות אויף רש"י וואס מיר זענען אויף געוואקסען אויף, ולא ידענו מבטן מי יצאו הדברים, והם דברים העומדים ברובם של עולם ובני אדם מזלזלים בהם (וכמדומה לי אז אין אלע דפוסים וואס פארופען זיך "איבער געארבעט" האט מען עס משמיט געוועהן, וכן לא יעשה קו"ח מהשפתי חכמים וואס האט קונה שביתה געוועהן אצל פירוש רש"י)

וכדי שלא יאמרו אז דער מדפיס שרייבט נאר אזוי להשביח מקחו וכו' געב א קוק אין דער צוויי הגהות לעצטע וואך איינס אויף פי' רש"י שרי אלפים שש מאות וכו' והקשה שהוא לכאורה ללא צורך עיי"ש כך כתב השל"ה מדעת עצמו (אות לב במהדו"ח) ומסיים כך הוא הפשט ברש"י אבל נצנצה בו רוח הקודש וכו' עיי"ש ע"פ דרכו, דער צווייטע עה"פ וידבר אלקים את כל הדברים האלה עיי"ש והוא דברי השל"ה (אות יז) מש"כ מדעת עצמו, ונראה שזה כוונת רש"י שכתב וז"ל וכו' עיי"ש

וכן בפרשת קרח עה"פ ויעמוד בין המתים ובין החיים יש שם הגהה ארוכה בדברי רש"י ובשל"ה (אות כד) כתב כדברי ההגה, ועל דרך הפשט יש לתרץ וכו' [ובמהדו"ח העירו "בפירוש רש"י שלפנינו במדבר מובא בסוגריים פירוש זה שכתב רבינו וחפשנו בכל דפוסי רש"י הישנים ולא נמצא בשום מקום וכנראה הוא הוספה שהוסיפו עפי"ד רבינו" עכ"ל, ולא הוא אלא רבינו כתב כן בכבודו ובעצמו !]

והדברים ברורים ופשוטים, ולפלא שלא מצאתי מי שעמד ע"ז
ווייסט איינער פון איינער וואס האט עפעס געשריבען אויף דער הגהות אין רש"י ?

ולכאורה איז דא גאנצע דיבורים שנשתרבב לתוך רש"י ע"פ, לדוגמא פרשת יתרו פי"ח פסוק י "ויאמר ד' אל משה, א"כ שמזקיקין לדבר עמם לך אל העם" שבדפוסים הראשונים ליתא (ע"פ חומש עוז והדר) ובחומש השל"ה הוא בסוגריים (ומסתמא הוא פירוש ולא גירסא חדשה) אבל כהיום הוא דיבור ברש"י בתוך שאר דיבורים [און דער בריסקער רב האט א שטיקל תורה אויף דעם !] וכן על הפסוק לא תשא את שם ד' אלקיך לשוא כל המוסגר ברש"י ליתא בדפוסים הראשונים ואולי נתוסף ע"פ חומש השל"ה ובא שני והיפך את הסדר עיין שם – והדבר צריך בדיקה אם אכן זהו מקור הראשון

איך זעה אז דער ענין איז אביסל פארפלאנטערט, דאס איז נראה ברור אז דער הגהות שנדפסו בהחומשים יצא מתחת יד השלה"ק כמו שהעיד בנו וחתנו, וכן נראה מההשוואה לספר של"ה שנמצא שם ההגהות כמעט בלשונם, אבל דא עקא אז עס איז דא כמה חיבורים מחכמי פולין הראשונים וכולם מבית מדרשו של המהרש"ל (באר היטב (להמטה משה), דבק טוב, קיצור מזרחי, מנחת יהודה, ירעות שלמה, לבוש האורה) וברובם איז דא א שקו"ט אויף דער נושאים וואס ווערען געברענגט בהגהות הנ"ל והרבה פעמים בשם המהרש"ל, ובדקתי בחפזי חמשה הגהות, צוויי בפרשת שמות, צוויי בפרשת יתרו, ואחד בפרשת קרח, דער לעצטע פיהר ווערט געברענגט אין באר היטב דער פשט בשם המהרש"ל ! איז כנראה זענען דער פירושים מבית מדרשו של המהרש"ל, און דער שלה"ק האט עס מנסח געוועהן בניסוחו און זיין חומש ומשם הדפיסו חתנו (והוא כעין מה שעשה בהשמות גיטין, עיין לעיל)

לפו"ר טרעף איך אלע הגהות אין רש"י בשם רש"י ישן וכן הפירושים בחומש השל"ה, ומסתברא שמשם נתפשט, אבל עדיין צריך ליבון אם כל מה שנדפס שם יצא מתחת ידו של של השלה"ק (לפו"ר נראה שהפירושים ודאי יצאו מתח"י) ואיזה הגהות כבר נתפשט מקודם ואם אכן נתפשט מהשל"ה, ומה היה הדרך שנתפשט ("הדיבור" ויאמר ד' אל משה, א"כ שמזקיקין לדבר עמם לך אל העם, מצאתי כעת בדפוס זאמורה רמ"ז ומקורו ברבינו שמעיה כ"י לייפציג)

ווייסט איינער אויב איינער האט שוין עוסק געוועהן אין דער סוגיא ?

farshlufen האט געשריבן:ס'ליגט מיר אין קאפ א שמועס איבער דעם אין אוצה"ח.

זה מצאתי בפורום אוצה"ח https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=520172#p520172 עס איז דא דארט א לינק צו א פארשפארטע אשכול, איז דא עפעס אינטערסאנט דארט ? עוד https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=623836#p623836
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

כנראה איז דער סדר הדברים געוועהן אזוי, בשנת ש"נ נדפס בויניציאה חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י תרגום אנקלוס ותרגום ירושלמי תרגום יונתן בן עוזיאל ספה"ל [דפו"ר של תרגום יונתן] וע"פ חומש זה הדפיס ר' פיבל חתן השל"ה החומש עם הג' פירושים הנ"ל ספה"ל בספה"ל חסר השער אבל נמצא כאן (אבל לא העבר השני), בשנת שצ"ה ספה"ל חזר והדפיס ר' מנשה בן ישראל החומש כפי שנדפס בויניציאה ובהנוויאה עם העתק ההגהות, בשנת ת"מ ספה"ל הדפיס ר' שבתי בס את החומש עם פי' שפ"ח והעתיק את הנוסח של רש"י עם ההגהות וכנראה משם נתפשט [לדוגמא תנ"ג תפט תקו] (מתי נדפס לראשונה במקראות גדולות ?, ועדיין לא מצאתי המקור הראשון לתרגום (המוזר קצת) של הלעזי רש"י הנדפס בחומשים)

דאס אז דער הגהות שטאמען מדפוס האנאווא זעה איך איז אנגענומען בין החוקרים אבער דער השוואות לספר של"ה, און דער יחס בינו ובין פירושי המהרש"ל, לא ראיתי מי שעמד ע"ז כלל !!! (וכן לא ראיתי מי שהשווה פירושי המהרש"ל ותלמידיו זל"ז, וכן היחס בין פירושי פולין לפירושי חכמי ספרד של כמאה שנה קודם להם, וכן יש לעיין בהשני ביאורים של ר' נתן שפירא)

כפי הנראה הועתקו ההגהות מחומש השל"ה עם (קצת ?) הוספת מר' פיבל (ההגה בפרשת בחוקתי בשם מורי ר' משה חריף (איזה ? חותן ר' שבתי בן השל"ה ?) כנראה [עכ"פ הלשון מורי] אינו להשל"ה שלא שמענו שהיה תלמידו, אבל העצם דיוק עמד עליו בפרשת בראשית אות כח) וחבל שאין לנו צילום הדבריו מעבר לשער "אל עין הקורא" לראות בדיוק מה כתוב שם [לפי העתקת המפעל לבליוגרפיה, החומש והתרגום ובפרט פירוש רש"י הוגהו "מתוך חומש של ר’ ישעיה הלוי" ... בפירוש רש"י הוכנסו הוספות "מרש"י ישן" וכן קצת ליקוטים ממפרשי רש"י: ר’ אליהו מזרחי (רא"ם), מהר"ל ומהרש"ל, ובמיוחד גירסאות מפירוש רא"ם, אבל לא ברור לי מי הוא המלקט השלה"ק או חתנו]

ההגהות נחלקו לב' חלקים
א. הגהות והוספת, רובן כבר נמצא אותן דברים ביוסף דעת (פראג שס"ט) אבל שם יש הגהות בכפלי כפלים, וכן בחומש השל"ה נמצא הגהות (בדקתי כעת פרשת משפטים) שלא נמצא שם
ב. פירושים, הרבה מהם ודאי יצאו מתחת יד השלה"ק (וז"ל בנו בווי העמודים (פרק כז אות כה במהדו"ח) ע"ד מה שהביא גיסי וכו' מה שהעתיק מרש"י של חומש אדוני אבי מורי זצ"ל וכו' (והאריך בזה השלה"ק מסכת פסחים אות רסב עיי"ש באריכות) וכן נראה מהשוואה לדבריו בשל"ה) אבל לכאורה יסודם בבית מדרשו של המהרש"ל וכנ"ל

תולדות ר' חיים פייבל כאן ובמעט שינויים כאן ויש להוסיף הסכמתו לסידור ר' שבתי

כתב ידו (!) של הפירוש יונתן [ולפי הקולופון נגמר בשנת שסט וק"ק מתי הספיק לקצר דברי ר' דוד משעברשין שנדפס בשנת שע (כמפורש בסוף הספר ובשער), ושמא הוא מהדו"ק וצ"ע בפנים, אגב זכרו של ר' דוד משעבערשין נמצא בדברי תלמידו שהאריך בשבחו בספר בכושרות סוף עמוד ו, והסכמתו נמצא בספר תמים יחדיו שנ"ג, תיקוני הזבח שס"ד, קיצור ארברבנאל שס"ד, ביאור על הסמ"ג שס"ה, וכן חתם על התקנה שלא לקנות הרבנות]

004-707.jpg
004-707.jpg (307.67 KiB) געזען 2992 מאל
לעצט פארראכטן דורך אליעזר לאנדא אום מיטוואך יאנואר 26, 2022 9:48 am, פארראכטן געווארן 3 מאל.
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

הגהות של פרשת משפטים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

[ליקטתי רק מה שנמצא בתוך סוגריים, ואולי יש עוד]

א. כא א, שתשים סנהדרין אצל המקדש (ס"א אצל המזבח ופי' בעזרה)
ב. כא ו, כמין חומר (ר"ל קשר צרור מבושם שתולין בצואר לתכשיט)
ג. כא כ, ת"ל בישראל ואם באבן יד אשר ימות בו (או בכלי עץ יד גי' רא"ם)
ד. כא לד, ישיב לרבות שוה כסף אפי' סובין (והא דכתיב מיטב וכתב רש"י ....דאי לא מזדבן הכא מזדבן הכא)
ה. כב יח, (כל שוכב עם בהמה מות ימות בסקילה רובע כנרבעת שכתוב בה דמיהן בם)
ו. כב יט, (הלמ"ד בצי"רי) (וה"א ?) (פתח וקמץ ענין אחד בענין זה וגם י"ל בדרך אחר כמ"ש בדקדוקי רש"י יעויין בו)
ז. כב כב, (והא דכתיב והיו נשיכ' וגו' זהו אם צעק יצעק אבל בא' לא צעק לא פירש וק"ל)
ח. כב כה, (חבול תחבול כפל לך בחבלה עד כמה פעמי' אמר הקב"ה כמה אתה חייב לי והרי נפשך עולה אצלי כל אמש ונותנת דין וחשבון ומתחייבת לפני ואני מחזירה אף אתה טול והשיב טול והשיב)
ט. כד יו, (עד עצרת יום מתן תורה, רש"י ישן)


א בדפו"ר ואלקבץ, המקדש. ברומא, המזבח ובמקדש.
ב.ההגהה נמצא בתוך פירוש רש"י בדפוס ש"נ והיו"ד העיר שהוא גליון
ג. יו"ד בשם רש"י קלף ודפ"י
ד. פי' כן בספר הזכרון
ה. בדפו"ר ליתא, יו"ד בשם רש"י ישן
ו. צירי והא כבר הגיה ביו"ד (פתח וקמץ ענין אחד, נמצא בקיצור מזרחי, ואגב הפירוש שמציין בשם דקדוקי רש"י נמצא ג"כ אצל רנ"ש, באר היטב, צל"ד, והוא שהדגש בא תחת הפתח ונעשה קמץ, והדברים עתיקים)
ז. כ"כ הצדה לדרך בשם החזקוני, והבאר היטב והנחלת יעקב מדעת עצמם
ח. בדפו"ר ליתא, יו"ד בשם רש"י קלף ובשלה"ק (אות כ) האריך במדרש זה
ט. בדפו"ר ליתא
לעצט פארראכטן דורך אליעזר לאנדא אום מיטוואך יאנואר 26, 2022 9:25 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35246
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

אליעזר לאנדא האט געשריבן:וכן לא ראיתי מי שהשווה פירושי המהרש"ל ותלמידיו זל"ז

יאך בין געראדע געוואוינט אזוי צו טאן, דער עיקר ווייל דער "יריעות שלמה" האט אויך א תלמיד געשריבן [ביחד עם חידושי עצמו שחותם כנ"ל], ובכן איז אלעמאל אינטערעסאנט צו זען צו דער מטה משה אין (הואיל משה) "באר היטב" ברענגט די זעלבע מיט א הוספה אדער מער מבואר, דאס איז אייגענטליך אלעמאל שייך צו געדענקען ווען מ'לערנט בספרי קדמונים וראשונים, אז אויב קען מען אביסל די סדר הדורות, ווער ס'איז געווען תלמידו של מי און ווער ס'איז פון זעלבן חדר, האט אמאל די ד"ת אן אנדער פנים ווען מ'איז זיי משוה איינס צו די אנדערע, ווען מ'ווייסט נישט ווער דער כותב פון "קיצור פסקי הרא"ש" איז ווייסט מען נישט אים צו צושטעלן צום "טור", וכבר העיר הב"י ערגעץ וואו אז אין קיצור שרייבט ער נישט דעת עצמו.

דער קיצור מזרחי איז דאך אויך א תלמיד המהרש"ל, עיי' בהקדמתו, אבער ער האט פאר עפעס אן אומבאקאנטע סיבה נישט זוכה געווען אריינגעדרוקט צו ווערן אין די חומש מיט י"א מפרשים, מן הסתמא ווייל די מדפוסים חשבו בתומם אז א קיצור איז א קיצור כפשוטו וא"כ האט עס קיין פלאץ צוזאם מיט מזרחי אליין, דערווייל אבער איז עס א ספר פאר זיך מיט פירושי מהרש"ל ופירושי המלקט.

ס'ליגט מיר אין קאפ אז כ'האב געזען א תלמיד ערגעץ אפשרייבן דעם סדר ווי דער מהרש"ל האט פארגעלערנט חומש רש"י, בעוה"ר שכחתי מקורו.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

farshlufen האט געשריבן:דער קיצור מזרחי איז דאך אויך א תלמיד המהרש"ל, עיי' בהקדמתו, אבער ער האט פאר עפעס אן אומבאקאנטע סיבה נישט זוכה געווען אריינגעדרוקט צו ווערן אין די חומש מיט י"א מפרשים, מן הסתמא ווייל די מדפוסים חשבו בתומם אז א קיצור איז א קיצור כפשוטו וא"כ האט עס קיין פלאץ צוזאם מיט מזרחי אליין, דערווייל אבער איז עס א ספר פאר זיך מיט פירושי מהרש"ל ופירושי המלקט.

נו, עיין, ער שרייבט אז ער איז א תלמיד מהמהרש"ל השני, שפעטער שרייבט ער אז שמצא הגהות מר' שלמה לוריא

האסט נישט דערמאנט דער מנחת יהודא וואס דערמאנט דער הגהות המהרש"ל שנדפס בקיצור מזרחי אבער ער איז נישט צופרידען מיט דעם
farshlufen האט געשריבן:
אליעזר לאנדא האט געשריבן:וכן לא ראיתי מי שהשווה פירושי המהרש"ל ותלמידיו זל"ז

יאך בין געראדע געוואוינט אזוי צו טאן, דער עיקר ווייל דער "יריעות שלמה" האט אויך א תלמיד געשריבן [ביחד עם חידושי עצמו שחותם כנ"ל], ובכן איז אלעמאל אינטערעסאנט צו זען צו דער מטה משה אין (הואיל משה)

ווי דערמאנט איז דא נאך אסאך, מנחת יהודה, צדה לדרך, נחלת יעקב, ועוד, אבער רוב פעמים שלא בשמו, כמדומה לי אז דער לבוש האורה איז אויך פון דער חדר
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

אליעזר לאנדא האט געשריבן:כנראה איז דער סדר הדברים געוועהן אזוי, בשנת ש"נ נדפס בויניציאה חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י תרגום אנקלוס ותרגום ירושלמי תרגום יונתן בן עוזיאל ספה"ל [דפו"ר של תרגום יונתן] וע"פ חומש זה הדפיס ר' פיבל חתן השל"ה החומש עם הג' פירושים הנ"ל ספה"ל בספה"ל חסר השער אבל נמצא כאן (אבל לא העבר השני), בשנת שצ"ה ספה"ל חזר והדפיס ר' מנשה בן ישראל החומש כפי שנדפס בויניציאה ובהנוויאה עם העתק ההגהות, בשנת ת"מ ספה"ל הדפיס ר' שבתי בס את החומש עם פי' שפ"ח והעתיק את הנוסח של רש"י עם ההגהות וכנראה משם נתפשט [לדוגמא תנ"ג תפט תקו] (מתי נדפס לראשונה במקראות גדולות ?, ועדיין לא מצאתי המקור הראשון לתרגום (המוזר קצת) של הלעזי רש"י הנדפס בחומשים)

יעצט באמערק איך אז בחומשים דידן איז דא כאטש נאך צוויי הוספת

א. אויף דער פסוק את העני עמך (כב כד)
ב. בסוף הפרשה (כד יח) ס"א חופה

ואינם לא בדפוס הענא ולא בדפוס ת"מ של השפ"ח [דער ערשטע ווערט געברענגט ביוסף דעת אבער דער צווייטע אינו שם] איז כנראה געוועהן נאך א שלב [אדער צוויי] אין דער הגהות ולע"ע לא מצאתי המקור, במקראות גדולות תרי"ט איתא הראשון ולא השני

דער מראה מקומות שברש"י איז מעשה ידיו של ר' שבתי בס ווי ער שרייבט בהקדמתו אות ד

אליעזר לאנדא האט געשריבן:
farshlufen האט געשריבן:

האסט נישט דערמאנט דער מנחת יהודא וואס דערמאנט דער הגהות המהרש"ל שנדפס בקיצור מזרחי אבער ער איז נישט צופרידען מיט דעם

טעיתי דער וואס איז מערער אויף דער קיצו"מ איז דער בעל יריעות שלמה, דער מנח"י דערמאנט עס נאר בקיצור בהקדמתו עיי"ש
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

אליעזר לאנדא האט געשריבן:
farshlufen האט געשריבן:דער קיצור מזרחי איז דאך אויך א תלמיד המהרש"ל, עיי' בהקדמתו, אבער ער האט פאר עפעס אן אומבאקאנטע סיבה נישט זוכה געווען אריינגעדרוקט צו ווערן אין די חומש מיט י"א מפרשים, מן הסתמא ווייל די מדפוסים חשבו בתומם אז א קיצור איז א קיצור כפשוטו וא"כ האט עס קיין פלאץ צוזאם מיט מזרחי אליין, דערווייל אבער איז עס א ספר פאר זיך מיט פירושי מהרש"ל ופירושי המלקט.

נו, עיין, ער שרייבט אז ער איז א תלמיד מהמהרש"ל השני, שפעטער שרייבט ער אז שמצא הגהות מר' שלמה לוריא

האסט נישט דערמאנט דער מנחת יהודא וואס דערמאנט דער הגהות המהרש"ל שנדפס בקיצור מזרחי אבער ער איז נישט צופרידען מיט דעם
farshlufen האט געשריבן:
אליעזר לאנדא האט געשריבן:וכן לא ראיתי מי שהשווה פירושי המהרש"ל ותלמידיו זל"ז

יאך בין געראדע געוואוינט אזוי צו טאן, דער עיקר ווייל דער "יריעות שלמה" האט אויך א תלמיד געשריבן [ביחד עם חידושי עצמו שחותם כנ"ל], ובכן איז אלעמאל אינטערעסאנט צו זען צו דער מטה משה אין (הואיל משה)

ווי דערמאנט איז דא נאך אסאך, מנחת יהודה, צדה לדרך, נחלת יעקב, ועוד, אבער רוב פעמים שלא בשמו, כמדומה לי אז דער לבוש האורה איז אויך פון דער חדר

כנראה איז דא דריי סארט ספרים מתלמידי מהרש"ל

א מהערות שכתב המהרש"ל בגליון ספר המזרחי
    קיצור מזרחי
    יריעות שלמה
    מנחת יהודה
    ובאחד מקובצי מוריה נדפס מעט מכתי"ק

ב. תלמידים ששמעו מפיו

ג. לא הביאו מהמהרש"ל אבל הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו וממילא הנושאים והשקו"ט יש להם דמיון רב לספרי המהרש"ל
    לבוש האורה
    צדה לדרך
    נחלת יעקב

לפום רהיטא שייך הגהות השל"ה לקבוצה ב' ולא בדקתי הדבר
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

הגהה שאינו הגהה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

לעצטע וואך פרשת תרומה שטייט אין רוב חומשים [כו, כה] ועשה לו שתי ידות כמין שני חמוקין [ולי נראה שהגירסא כמין שני חווקין], דאס זעהט אויס ווי א הגהה פון דער מדפיסים ואינו כן און אלע דפוסים עכ"פ ביז דער דפוס שפ"ח ת"מ שטייט עס גיהעריג אין רש"י, כנראה האט עפעס א מדפיס געמיינט אז עס איז א הגהה אין עס געלייגט אין סוגריים ואינו כן [ברלינער שרייבט אז דער לשונות ולי נראה וכו' קומט פון ר' יוסף קרא, אדער איז ער גערעכט אדער נישט, אבער אונזער נוסח רש"י האט סיי ווי סיי אסאך הגהות פון רי"ק בל שום היכר]

אליעזר לאנדא האט געשריבן:
אליעזר לאנדא האט געשריבן:כנראה איז דער סדר הדברים געוועהן אזוי, בשנת ש"נ נדפס בויניציאה חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י תרגום אנקלוס ותרגום ירושלמי תרגום יונתן בן עוזיאל ספה"ל [דפו"ר של תרגום יונתן] וע"פ חומש זה הדפיס ר' פיבל חתן השל"ה החומש עם הג' פירושים הנ"ל ספה"ל בספה"ל חסר השער אבל נמצא כאן (אבל לא העבר השני), בשנת שצ"ה ספה"ל חזר והדפיס ר' מנשה בן ישראל החומש כפי שנדפס בויניציאה ובהנוויאה עם העתק ההגהות, בשנת ת"מ ספה"ל הדפיס ר' שבתי בס את החומש עם פי' שפ"ח והעתיק את הנוסח של רש"י עם ההגהות וכנראה משם נתפשט [לדוגמא תנ"ג תפט תקו] (מתי נדפס לראשונה במקראות גדולות ?, ועדיין לא מצאתי המקור הראשון לתרגום (המוזר קצת) של הלעזי רש"י הנדפס בחומשים)

יעצט באמערק איך אז בחומשים דידן איז דא כאטש נאך צוויי הוספת

א. אויף דער פסוק את העני עמך (כב כד)
ב. בסוף הפרשה (כד יח) ס"א חופה

ואינם לא בדפוס הענא ולא בדפוס ת"מ של השפ"ח [דער ערשטע ווערט געברענגט ביוסף דעת אבער דער צווייטע אינו שם] איז כנראה געוועהן נאך א שלב [אדער צוויי] אין דער הגהות ולע"ע לא מצאתי המקור, במקראות גדולות תרי"ט איתא הראשון ולא השני


כנראה איז דער מקור פון אונזערע חומשים דער דפוס ווילנא תר"ע דארט איז כנראה שוין דא אלע הוספות [דער צורת הדף איז זייער היימיש] דארף מען נאר וויסען דער השתלשלות בין שנת ת"מ לתר"ע
וכן דער מקור של העיקר שפ"ח איז אויך מדפוס ווילנא אבער שוין משנת תרל"ט אבער דארט איז דא קיצור באר רחובות אויך, שפעטער איז עס ארויסגעפאלן מאיזה סיבה

לענין תרגום לעזי רש"י זעה איך אז בדפוס ווילנא איז דא זייער אסאך [בשער נכתב "כל המלות הלועזות שברש"י העתקנו ללשון המדברת"] אבער דער באקאנטע חומש מאירות עינים נעמט נושט פון דארט נאר פון א היינטיגע חיבור [וכן בחומשי רוו"ה נמצא תרגום להלעזי רש"י]
עתיקות
שר העשר
תגובות: 41
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 15, 2018 7:43 pm

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עתיקות »

אליעזר לאנדא האט געשריבן:כנראה איז דער סדר הדברים געוועהן אזוי, בשנת ש"נ נדפס בויניציאה חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י תרגום אנקלוס ותרגום ירושלמי תרגום יונתן בן עוזיאל ספה"ל [דפו"ר של תרגום יונתן] וע"פ חומש זה הדפיס ר' פיבל חתן השל"ה החומש עם הג' פירושים הנ"ל ספה"ל בספה"ל חסר השער אבל נמצא כאן (אבל לא העבר השני), בשנת שצ"ה ספה"ל חזר והדפיס ר' מנשה בן ישראל החומש כפי שנדפס בויניציאה ובהנוויאה עם העתק ההגהות, בשנת ת"מ ספה"ל הדפיס ר' שבתי בס את החומש עם פי' שפ"ח והעתיק את הנוסח של רש"י עם ההגהות וכנראה משם נתפשט [לדוגמא תנ"ג תפט תקו] (מתי נדפס לראשונה במקראות גדולות ?, ועדיין לא מצאתי המקור הראשון לתרגום (המוזר קצת) של הלעזי רש"י הנדפס בחומשים)

004-707.jpg[/attachment]


wow
דאס איז פאר מיר כמים קרים, פארוואס? ווייל איך פלאג מיך שוין א לאנגע צייט אויף דעם ''חומש ג' תרגומים'' וואס רבי משה נראל ברענגט אין זיין ספר ברכת טוב, וואס איז די קשיא?
ער זאגט אז סוף ספר בראשית איז געדריקט א הוספא פון תוספתא,
תוספתא.png
תוספתא.png (13.16 KiB) געזען 1970 מאל

און איך שטיי און איך זיך אין די צווייטע און דריטע דרוק צו טרעפן די תוספתא און איך קען עס נישט טרעפן (זיי האבן עס מאיזה סיבה נישט אריינגעלייגט) משא''כ אין די ערשטע דרוק פון ש''נ וואס די האסט געברענגט איז עס געהעריג אריינגעדריקט, WOW כה לחי.
אטעטשמענטס
1נוסח תוספתא.png
1נוסח תוספתא.png (545.29 KiB) געזען 1970 מאל
נוסח תוספתא2.png
נוסח תוספתא2.png (528.03 KiB) געזען 1970 מאל
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

אליעזר לאנדא האט געשריבן:
כנראה איז דער סדר הדברים געוועהן אזוי, בשנת ש"נ נדפס בויניציאה חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י תרגום אנקלוס ותרגום ירושלמי תרגום יונתן בן עוזיאל ספה"ל [דפו"ר של תרגום יונתן] וע"פ חומש זה הדפיס ר' פיבל חתן השל"ה החומש עם הג' פירושים הנ"ל ספה"ל בספה"ל חסר השער אבל נמצא כאן (אבל לא העבר השני)
.....
אחרי הודיע אותך כל זאת איז זייער מובן דער צוויי הגהות לעצטע וואך [פרשת ויגש] וואס ער צייכנט צו דער ביאור לת"י, וצ"ע למה ובפרט אז ביי איינער גייט ער אוועק פון דעם, אבער וויבאלד עס איזדער זעלבע מחבר איז עס פארשטענדליך [ביי דער צווייטע שטייט במקורו בביאורי, והמדפיסים השמיטו היו"ד מחוסר ידיעה]
169383_118 (1).jpg
169383_118 (1).jpg (63.55 KiB) געזען 1337 מאל
169383_120 (1).jpg
169383_120 (1).jpg (52.35 KiB) געזען 1337 מאל
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 716
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ייש"כ פארן ארויף ברענגען די אשכול
שוין א לאנגע צייט וואס איך בין צומישט אין די נושא, און נישט קלאר.
זענען אלע הגהות וואס זענען אריין געדריקט אין רש"י עה"ת פון ר"פ חתן השלה"ק?
עיקר כוונתי לגבי הגהות שונות כגון בפר' ויגש פרק מ"ו פסוק כ"ג.
unnamed (1).png
unnamed (1).png (51.12 KiB) געזען 1254 מאל
ביי די לעצטע מהדורות האבען אסאך משמיט געווען די רש"י [טאקע ווייל סאיז אינטרעסאנט, ובמהר"ל עצמו כ' להיפך, ואכמל"ב].
איך וואלט געוואלט וויסען צו ס'איז דא א כלל אין דעם.
אמר מהר"ש משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת שלום לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו שמבקש עליו להשיבו לטוב השנה הע"ל, על דרך בשנה טובה תכתב ותחתם, או תולה ארץ על בלימה, יטיב לך כתיבה וחתימה. (מהרי"ל)

כתיבה וחתימה טובה!
להודות
שר האלפיים
תגובות: 2368
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות »

ראובן איש מהעם האט געשריבן:
ויגש פרק מ"ו פסוק כ"ג
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=3119
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

ראובן איש מהעם האט געשריבן:
ייש"כ פארן ארויף ברענגען די אשכול
שוין א לאנגע צייט וואס איך בין צומישט אין די נושא, און נישט קלאר.
זענען אלע הגהות וואס זענען אריין געדריקט אין רש"י עה"ת פון ר"פ חתן השלה"ק?
איך וואלט געוואלט וויסען צו ס'איז דא א כלל אין דעם.
ווי געשריבן פריער זענען כמעט אלע הגהות עה"ת פון ר' חיים פייבל [אויסער געוויסע קליינע שינוי גירסאות ותרגומי הלעז]
אסאך האט ער מלקט געוועהן פון דער יוסף דעת אבער נישט אלע
דער הגהה וואס איהר פרעגט וועגן שטייט טאקע אין דער חומש פון רח"פ דא ואפשר מקורו מה באורים כבדו או שמע בעצמו או מאחרים
להודות האט געשריבן:
ראובן איש מהעם האט געשריבן:
ויגש פרק מ"ו פסוק כ"ג
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=3119
יענע אשכול הייבט זיך אהן בקול רעש גדול [כדרכו של הרב ...] און עס פארפארט צו ווייטע מקומות [כדרכו של אותו פארום] אבער עס ענדיגט זיך אז עס איז דא א קלארע מקור אויף דעם זעה דא א שיינע סיכום איז דא אין עלים לתרופה [הובא שם]

אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 716
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ייש"כ @להודות פאר'ן מ"מ, און @אליעזר פאר'ן אויסקלארן.
שטעלט זיך נאר די שאלה פארוואס האב'ן אסאך פון די היינטיגע מהדורות משמיט געווען די הוספות פון רש"י, (כגון המאור, עוז והדר, ועוד. ע"פ רוב אין די חמשה חומשי תורה ביהמ"ד חומשים איז עס דא).
אמר מהר"ש משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת שלום לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו שמבקש עליו להשיבו לטוב השנה הע"ל, על דרך בשנה טובה תכתב ותחתם, או תולה ארץ על בלימה, יטיב לך כתיבה וחתימה. (מהרי"ל)

כתיבה וחתימה טובה!
אוועטאר
בעל החבית
שר חמש מאות
תגובות: 834
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 27, 2021 8:33 am

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בעל החבית »

ראובן איש מהעם האט געשריבן:
ייש"כ @להודות פאר'ן מ"מ, און @אליעזר פאר'ן אויסקלארן.
שטעלט זיך נאר די שאלה פארוואס האב'ן אסאך פון די היינטיגע מהדורות משמיט געווען די הוספות פון רש"י, (כגון המאור, עוז והדר, ועוד. ע"פ רוב אין די חמשה חומשי תורה ביהמ"ד חומשים איז עס דא).
יגעתי ומצאתי (ווייל אזוי האט זיך מיר געהאט געדאכטן אז אין איינע פון די שול חומשים איז עס יא פארראכטן) אין די שול חומש פון כפתור ופרח (סלאוויטא - תשע"ה לפ"ק) האט עס שיין פארראכטן מיטן מקור
אטעטשמענטס
שלח כזאת 5489.jpg
שלח כזאת 5489.jpg (103.18 KiB) געזען 1146 מאל
הוא היה אומר: מאך נישט קיין פאַס פון יעדן קלייניקייט, ווייל אז יא וועט יעדע קלייניקייט דיר אריינכאפן אין פאַס
געדענקט: די משנה פסק'נט שוין בעל החבית פטור
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

אין די וואכעדיגע סדרה (בחקותי) איז דא אן הוספה אין רש"י
ווי דער סוגר ברענגט פון מורי הגאון המופלג רבי משה חריף נר"ו
מורי רבי משה חריף נר''ו.jpg
מורי רבי משה חריף נר''ו.jpg (381.85 KiB) געזען 946 מאל
אפשר קען דאס ווארפן א ליכט אביסל אויף דעם סוגר, ווער דער ממציא (מחבר?) פון דעם איז.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35246
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

Re: הגהות בתוך רש"י על התורה, חומש השל"ה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

איך זעה יעצט אין דער נייער ארטסקרול חומש עם פירש"י [ענגלי"ש] וואס איז יעצט ארויסגעקומן, איז דא א נספח וואס ער איז מציין יעדע שטיקל וואס קומט פון דער חומש השל"ה עיי"ש ותמצא נחת
שרייב תגובה

צוריק צו “ספרים ומחברים”