"קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
"קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
באקומען אין אימעייל:
"ברצוני לעורר דבר מה", אמר כ"ק אדמו"ר מסאסוב שליט"א, "בתקופת הזמן האחרונה נעשתה התעוררות רבה בעניין הקדמת קבלת שבת ורבים הם הקוראים לקבל שבת מוקדם יותר. והאמת שאיני חסיד גדול של התעוררות זו ושל ההתאמצות להקדים את השבת ואת זמן הדלקת הנרות - מלבד לאלה הנוהגים לשמור שבת ל"א שעות כפי המקובל מהאר"י הקדוש שכדי להשלים את מניין השעות עליהם להקדים את קבלת השבת ולאחר את צאתה, וגם הם אינם מדליקים את הנרות אלא מקבלים את השבת בפועל, אולם בני הבית מדליקות את הנרות בשעה היעודה והנכונה".
"אולם מלבד אלה, איני מחבב את ההקדמה של זמן הדלקת הנרות שכן לפעמים מקדימים להדליק בזמן מוקדם מדי שבכלל ספק יש אם כבר מותר לברך בו. ובייחוד הדברים אמורים למי ששומר שבת כשיטת רבינו תם, לפיו זמן הדלקת הנרות מתחיל מאוחר יותר.
"אדרבה, זאת יוכל האדם לעשות, שימהר להקדים את כל הכנות לשבת קודש, שלא להיכנס אל יום השבת קודש מתוך קלחת ההכנות, אלא זמן מה - ואפילו זמן רב - קודם הדלקת הנרות, כבר יישב במנוחת הנפש ויצפה לביאת השבת קודש. ואמנם כן, אפשר להקדים מעט את הדלקת הנרות, אולם להיזהר לא להקדים יותר מדי. ובפרט יש להיזהר שלאחר שכבר מקבלים את השבת מוקדם, לא יעבירו את העת בקריאת כתבי עת ובביטול הזמן, אלא ימלאו את הזמן באמירת הילים המקדשת את האדם ומזככת את הלב, וכפי שלמדנו, היא גם מקרבת את הגאולה.
הוסיף האדמו"ר ואמר: "לאותם המעוררים נשאל, מה ראו לעורר כל כך על תוספת שבת דווקא בהקדמת השבת - שם אפשר להגיע לידי מכשול על ידי הקדמה יותר מדי, ולא על ידי לעורר את לב העם לאחר את צאת השבת, אשר עניין זה חשוב הוא יותר, הן על פי ההלכה הברורה והן על פי דברי רבותינו. הלא כשמקדימים מוקדם מדי, לא יוצאים ידי חובה, ואם מוציאים את השבת מאוחר - מקיימים מצוות שבת לפי עוד ועוד שיטות, ואפילו מי שדוגל בשיטת הגאונים, עדיין ודאי שעניין יש לקיים מצוות שבת גם על פי שיטת רבינו תם".
"ואף לנוהגים להוציא את השבת בצאת הכוכבים לפי שיטת רבינו תם, עוד יש להם להדר להחמיר כשיטות השונות שיש בדעת רבינו תם - ע"ב דקות אחרי השקיעה, צ' דקות אחרי השקיעה וק"כ דקות אחרי השקיעה".
"ולוואי שכבר נראה מפרסמים: "קיבלתי על עצמי לאחר את השבת ק"כ דקות לאחר השקיעה, ונושעתי", חתם האדמו"ר.
"ברצוני לעורר דבר מה", אמר כ"ק אדמו"ר מסאסוב שליט"א, "בתקופת הזמן האחרונה נעשתה התעוררות רבה בעניין הקדמת קבלת שבת ורבים הם הקוראים לקבל שבת מוקדם יותר. והאמת שאיני חסיד גדול של התעוררות זו ושל ההתאמצות להקדים את השבת ואת זמן הדלקת הנרות - מלבד לאלה הנוהגים לשמור שבת ל"א שעות כפי המקובל מהאר"י הקדוש שכדי להשלים את מניין השעות עליהם להקדים את קבלת השבת ולאחר את צאתה, וגם הם אינם מדליקים את הנרות אלא מקבלים את השבת בפועל, אולם בני הבית מדליקות את הנרות בשעה היעודה והנכונה".
"אולם מלבד אלה, איני מחבב את ההקדמה של זמן הדלקת הנרות שכן לפעמים מקדימים להדליק בזמן מוקדם מדי שבכלל ספק יש אם כבר מותר לברך בו. ובייחוד הדברים אמורים למי ששומר שבת כשיטת רבינו תם, לפיו זמן הדלקת הנרות מתחיל מאוחר יותר.
"אדרבה, זאת יוכל האדם לעשות, שימהר להקדים את כל הכנות לשבת קודש, שלא להיכנס אל יום השבת קודש מתוך קלחת ההכנות, אלא זמן מה - ואפילו זמן רב - קודם הדלקת הנרות, כבר יישב במנוחת הנפש ויצפה לביאת השבת קודש. ואמנם כן, אפשר להקדים מעט את הדלקת הנרות, אולם להיזהר לא להקדים יותר מדי. ובפרט יש להיזהר שלאחר שכבר מקבלים את השבת מוקדם, לא יעבירו את העת בקריאת כתבי עת ובביטול הזמן, אלא ימלאו את הזמן באמירת הילים המקדשת את האדם ומזככת את הלב, וכפי שלמדנו, היא גם מקרבת את הגאולה.
הוסיף האדמו"ר ואמר: "לאותם המעוררים נשאל, מה ראו לעורר כל כך על תוספת שבת דווקא בהקדמת השבת - שם אפשר להגיע לידי מכשול על ידי הקדמה יותר מדי, ולא על ידי לעורר את לב העם לאחר את צאת השבת, אשר עניין זה חשוב הוא יותר, הן על פי ההלכה הברורה והן על פי דברי רבותינו. הלא כשמקדימים מוקדם מדי, לא יוצאים ידי חובה, ואם מוציאים את השבת מאוחר - מקיימים מצוות שבת לפי עוד ועוד שיטות, ואפילו מי שדוגל בשיטת הגאונים, עדיין ודאי שעניין יש לקיים מצוות שבת גם על פי שיטת רבינו תם".
"ואף לנוהגים להוציא את השבת בצאת הכוכבים לפי שיטת רבינו תם, עוד יש להם להדר להחמיר כשיטות השונות שיש בדעת רבינו תם - ע"ב דקות אחרי השקיעה, צ' דקות אחרי השקיעה וק"כ דקות אחרי השקיעה".
"ולוואי שכבר נראה מפרסמים: "קיבלתי על עצמי לאחר את השבת ק"כ דקות לאחר השקיעה, ונושעתי", חתם האדמו"ר.
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
באמת האט מען אזוי געזעהן ביי אלע ערליכע אידן,
מ'האט מאריך געווען מט שלש סעודות ביז קרוב לחצות הלילה,
נישט מ'האט געצינדן ליכט פריער,
ער איז נאריש צו מקבל שבת זיין בעוד החמה זורחת ווען לכל הדעות איז יום גמור, און טוהן מלאכות לפי שיטת הגונים ווען לויט רוב ראשונים איז יום גמור,
נ.ב. איך גיי נישט אריין אין די נושא פון שיטות, וואס אין יעדע קהלה איז אנגענומען אנדערש, און יעדער זאל זיך פיהרן לויט די הוראה פון זיין מורי הוראה,
איך רעד פון מקבל שבת זיין פריער על דעת עצמו בתורת נדר אדער קבלה, בו בזמן ווען בצאת השבת איז מען מקיל קעגן רוב ראשונים
מ'האט מאריך געווען מט שלש סעודות ביז קרוב לחצות הלילה,
נישט מ'האט געצינדן ליכט פריער,
ער איז נאריש צו מקבל שבת זיין בעוד החמה זורחת ווען לכל הדעות איז יום גמור, און טוהן מלאכות לפי שיטת הגונים ווען לויט רוב ראשונים איז יום גמור,
נ.ב. איך גיי נישט אריין אין די נושא פון שיטות, וואס אין יעדע קהלה איז אנגענומען אנדערש, און יעדער זאל זיך פיהרן לויט די הוראה פון זיין מורי הוראה,
איך רעד פון מקבל שבת זיין פריער על דעת עצמו בתורת נדר אדער קבלה, בו בזמן ווען בצאת השבת איז מען מקיל קעגן רוב ראשונים
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4410
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
- פארבינד זיך:
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
צינדען לעכט פארען זמן הדלקה"נ גייט מען אריין אין ערענסטע חששות פין ברכות לבטלה און אז מען איז נישט יוצא הדלקת הנרות
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
קיבלתי על עצמי שלא לעשות שום עבודה בבית מחצות ערב שבת, ונושעתי...
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4410
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
- פארבינד זיך:
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
יעדער האט געשריבן:צינדען לעכט פארען זמן הדלקה"נ גייט מען אריין אין ערענסטע חששות פין ברכות לבטלה און אז מען איז נישט יוצא הדלקת הנרות
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... =0&t=34358
viewtopic.php?f=5&t=34397
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
באקאנטע ווארט פון רביה"ק מסאטמאר זי"ע פארוואס שטייט ערשט המאחרים לצאת מן השבת און נאכדעם וממהרים לבא לכאורה וואלט געדארפט שטיין פארקערט, נאר האט ער געזאגט, עס איז נאר א מעלה צו זיין ממהרים לבא אויב עס איז אויך מאחרים לצאת, פארדעם שטייט עס ערשט, ווייל דאס איז די תנאי, ודפח"ח.
שויתי ה' לנגדי תמיד
-
- שר האלף
- תגובות: 1692
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
יעדער האט געשריבן:צינדען לעכט פארען זמן הדלקה"נ גייט מען אריין אין ערענסטע חששות פין ברכות לבטלה און אז מען איז נישט יוצא הדלקת הנרות
אז מען צינדט ווינטער ביים זמן הדלקת הנרות איז נישט ווייניגער חשש ווי א שעה פאר די שקיעה, ווייל פלג המנחה לר״ת איז שפעטער.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4410
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
- פארבינד זיך:
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
מצפים לישועה האט געשריבן:יעדער האט געשריבן:צינדען לעכט פארען זמן הדלקה"נ גייט מען אריין אין ערענסטע חששות פין ברכות לבטלה און אז מען איז נישט יוצא הדלקת הנרות
אז מען צינדט ווינטער ביים זמן הדלקת הנרות איז נישט ווייניגער חשש ווי א שעה פאר די שקיעה, ווייל פלג המנחה לר״ת איז שפעטער.
נישט אמת קודם ווייל א חלק ווינטער איז פלג המנחה יא פארען זמן הדלקה''נ און נאכדעם איז דא א הסבר פארוואס אפאר מינוט פארען פלג מעג מען יא צינדען (ווייל מען קען זאגען אז הדלקה''נ מעג יא זיין פארען פלג נאר די קבלת שבת איז א פראבלעם און לויט די תניא מיז מען מקבל שבת זיין אפאר מינוט נאכען צינדען ודו“ק כי קצרתי) ממילא איז א גרויסע חילוק פין אפאר מינוט פארען זמן ביז א שעה און אזוי פסקענען די סאטמארע דיינים אז מען זאל נישט צינדען (י“א נאר ווינטער וי“א אפילו זומער) אפילו 1 מינוט פארען זמן הדלה“נ
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
די רבי זי"ע (דברי יואל) האט געזאגט פאר די רעבעצין זי זאל קיין איין וואך אין יאר נישט צינדען אפילו מיט איין מינוט פריער,
ער האט געזאגט, אז אינדערהיים פלעגט מעון צינדען ביי די שקיעה ביז א האלבע שעה נאך די שקיעה,
די 15 מינוט וואס ער האט צוגעליגט איז שוין א חומרא יתירה,
ער האט געזאגט, אז אינדערהיים פלעגט מעון צינדען ביי די שקיעה ביז א האלבע שעה נאך די שקיעה,
די 15 מינוט וואס ער האט צוגעליגט איז שוין א חומרא יתירה,
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
ויתן לך האט געשריבן:קיבלתי על עצמי שלא לעשות שום עבודה בבית מחצות ערב שבת, ונושעתי...
אם תקבל כך גם על הק"כ מינוט לאחר זמן רבינו תם במוצ"ש תהיה ישועה כפולה ומכופלת...
-
- שר האלף
- תגובות: 1692
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
שמן זית האט געשריבן:די רבי זי"ע (דברי יואל) האט געזאגט פאר די רעבעצין זי זאל קיין איין וואך אין יאר נישט צינדען אפילו מיט איין מינוט פריער,
ער האט געזאגט, אז אינדערהיים פלעגט מעון צינדען ביי די שקיעה ביז א האלבע שעה נאך די שקיעה,
די 15 מינוט וואס ער האט צוגעליגט איז שוין א חומרא יתירה,
א האלבע שעה נאך די שקיעה? הייסט מען האט געטון קעגן מנחת כהן לקולא? א האלבע שעה נאך די שקיעה איז שוין בין השמשות אין אונגארן לויט די שיטת מנחת כהן.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4410
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
- פארבינד זיך:
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
ירקרקות האט געשריבן:ויתן לך האט געשריבן:קיבלתי על עצמי שלא לעשות שום עבודה בבית מחצות ערב שבת, ונושעתי...
אם תקבל כך גם על הק"כ מינוט לאחר זמן רבינו תם במוצ"ש תהיה ישועה כפולה ומכופלת...
ווער זאגט? עס איז דא א גרויסע ענין עפ“י אריז“ל נישט צי טוהן קיין מלאכות פין חצות (לכבוד פרשת יתרו עיין בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ב' אות א' מה שפי' בזה הפסוק בפרשתן זכור את יום השבת וכו') מען רעדט נישט פין מקבל שבת זיין אדער פין צינדען לעכט נאר פין נישט טוהן קיין מלאכות
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
יעדער האט געשריבן:ירקרקות האט געשריבן:ויתן לך האט געשריבן:קיבלתי על עצמי שלא לעשות שום עבודה בבית מחצות ערב שבת, ונושעתי...
אם תקבל כך גם על הק"כ מינוט לאחר זמן רבינו תם במוצ"ש תהיה ישועה כפולה ומכופלת...
ווער זאגט? עס איז דא א גרויסע ענין עפ“י אריז“ל נישט צי טוהן קיין מלאכות פין חצות (לכבוד פרשת יתרו עיין בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ב' אות א' מה שפי' בזה הפסוק בפרשתן זכור את יום השבת וכו') מען רעדט נישט פין מקבל שבת זיין אדער פין צינדען לעכט נאר פין נישט טוהן קיין מלאכות
דער איד רעדט פון נישט טון קיין 'שטוב ארבעט' נאך חצות, האבעכעם געראטן צו טון דאס זעלביגע מוצאי שבת.
והשתא דאתינא להכי, קען מען אולי מוסיף זיין זונטאג אויך...
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4410
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
- פארבינד זיך:
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
ירקרקות האט געשריבן:יעדער האט געשריבן:ירקרקות האט געשריבן:ויתן לך האט געשריבן:קיבלתי על עצמי שלא לעשות שום עבודה בבית מחצות ערב שבת, ונושעתי...
אם תקבל כך גם על הק"כ מינוט לאחר זמן רבינו תם במוצ"ש תהיה ישועה כפולה ומכופלת...
ווער זאגט? עס איז דא א גרויסע ענין עפ“י אריז“ל נישט צי טוהן קיין מלאכות פין חצות (לכבוד פרשת יתרו עיין בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ב' אות א' מה שפי' בזה הפסוק בפרשתן זכור את יום השבת וכו') מען רעדט נישט פין מקבל שבת זיין אדער פין צינדען לעכט נאר פין נישט טוהן קיין מלאכות
דער איד רעדט פון נישט טון קיין 'שטוב ארבעט' נאך חצות, האבעכעם געראטן צו טון דאס זעלביגע מוצאי שבת.
והשתא דאתינא להכי, קען מען אולי מוסיף זיין זונטאג אויך...
די ענין פין די אריה“ק איז נאר פין חצות ער“ש ביז חצות מוצ“ש און אויב איינער וויל מחמיר זיין נישט צי טוהן קיין שטוב ארבעט אבער יא אנצינדען לעקטערס מוצ“ש ביז די 120 מינוט האט ער נישט מקיים געווען קיין שום חומרא משא“כ ער“ש נאך חצות יא
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
יעדער האט געשריבן:ירקרקות האט געשריבן:יעדער האט געשריבן:ירקרקות האט געשריבן:ויתן לך האט געשריבן:קיבלתי על עצמי שלא לעשות שום עבודה בבית מחצות ערב שבת, ונושעתי...
אם תקבל כך גם על הק"כ מינוט לאחר זמן רבינו תם במוצ"ש תהיה ישועה כפולה ומכופלת...
ווער זאגט? עס איז דא א גרויסע ענין עפ“י אריז“ל נישט צי טוהן קיין מלאכות פין חצות (לכבוד פרשת יתרו עיין בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ב' אות א' מה שפי' בזה הפסוק בפרשתן זכור את יום השבת וכו') מען רעדט נישט פין מקבל שבת זיין אדער פין צינדען לעכט נאר פין נישט טוהן קיין מלאכות
דער איד רעדט פון נישט טון קיין 'שטוב ארבעט' נאך חצות, האבעכעם געראטן צו טון דאס זעלביגע מוצאי שבת.
והשתא דאתינא להכי, קען מען אולי מוסיף זיין זונטאג אויך...
די ענין פין די אריה“ק איז נאר פין חצות ער“ש ביז חצות מוצ“ש און אויב איינער וויל מחמיר זיין נישט צי טוהן קיין שטוב ארבעט אבער יא אנצינדען לעקטערס מוצ“ש ביז די 120 מינוט האט ער נישט מקיים געווען קיין שום חומרא משא“כ ער“ש נאך חצות יא
ר' איד איר פארשטיי נישטט, עס איז נישט קיין כבוד אבער כ'האב נישט קיין ברירה און כ'מוז עס ארויסזאגן גראב: @ויתן לך - א לאנג לעבן אויף אים - וויל נישט ארויסהעלפן די פראו מיט די הכנות צום שבת, ער וויל ליבערשט ליינען/לערנען/שלאפן. דעט'ס אלל. גארנישט מיט שבת/אריה"'ק/ חומרא/ קולא
בתקוה להבנה
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: "קיבלתי על עצמי תוספת שבת 120 דקות לאחר השקיעה, ונושעתי"
ירקרקות האט געשריבן:יעדער האט געשריבן:ירקרקות האט געשריבן:יעדער האט געשריבן:ירקרקות האט געשריבן:
אם תקבל כך גם על הק"כ מינוט לאחר זמן רבינו תם במוצ"ש תהיה ישועה כפולה ומכופלת...
ווער זאגט? עס איז דא א גרויסע ענין עפ“י אריז“ל נישט צי טוהן קיין מלאכות פין חצות (לכבוד פרשת יתרו עיין בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ב' אות א' מה שפי' בזה הפסוק בפרשתן זכור את יום השבת וכו') מען רעדט נישט פין מקבל שבת זיין אדער פין צינדען לעכט נאר פין נישט טוהן קיין מלאכות
דער איד רעדט פון נישט טון קיין 'שטוב ארבעט' נאך חצות, האבעכעם געראטן צו טון דאס זעלביגע מוצאי שבת.
והשתא דאתינא להכי, קען מען אולי מוסיף זיין זונטאג אויך...
די ענין פין די אריה“ק איז נאר פין חצות ער“ש ביז חצות מוצ“ש און אויב איינער וויל מחמיר זיין נישט צי טוהן קיין שטוב ארבעט אבער יא אנצינדען לעקטערס מוצ“ש ביז די 120 מינוט האט ער נישט מקיים געווען קיין שום חומרא משא“כ ער“ש נאך חצות יא
ר' איד איר פארשטיי נישטט, עס איז נישט קיין כבוד אבער כ'האב נישט קיין ברירה און כ'מוז עס ארויסזאגן גראב: @ויתן לך - א לאנג לעבן אויף אים - וויל נישט ארויסהעלפן די פראו מיט די הכנות צום שבת, ער וויל ליבערשט ליינען/לערנען/שלאפן. דעט'ס אלל. גארנישט מיט שבת/אריה"'ק/ חומרא/ קולא
בתקוה להבנה