מקרא כפשוטו - מי מריבה

חידושים ופלפולים בפרד"ס התורה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם.

א. בני ישראל, כל העדה, אדער עם?

ב. מדבר צין אדער קדש? דער פסוק זאגט טאקע אין פרשת מסעי: מדבר צין היא קדש, אבער נאכאלס דארף מען פארשטיין דער שינוי הלשון.


ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן. וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה׳. ולמה הבאתם את קהל ה׳ אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו. ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות. ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה׳ אליהם

ג. ולא היה מים לעדה, און די אנדערע האבן יא געהאט וואסער?

ד. וירב העם. וואס איז געווען די טענות דא, לכאורה שטייט דאך ולא היה מים לעדה. מער פון דעם ביי די מרגלים און קרח טרעפן מיר אז די עם האט געהאט תלונות און די עדה האט גערעדט צו משה, פארוואס דא איז פארקערט די עדה האט נישט געהאט וואסער און דער עם האט זיך געקריקט מיט משה.

ה. ויבוא משה ואהרן מפני הקהל. ווער איז דער קהל?

ו. וירא כבוד ה׳ אליהם, נאר פאר משה און אהרן.

וידבר ה׳ אל משה לאמר. קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם.
ויקח משה את המטה מלפני ה׳ כאשר צוהו. ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים. וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם.


ז. דער אויבערשטער זאגט הקהל את העדה, אבער זיי זענען מקהיל את הקהל


ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם. המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה׳ ויקדש בם.


ח. דער רמב״ן שרייבט בתוך דבריו: ומשה אמר גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר אם כן הם חטאו וגרמו כל הרעה הזאת. אזוי אויך מערערע מפרשים שטעלן זיך אויף דעם אז מדברי משה אין דברים איז משמע אז אז ס׳איז געווען ׳בגללכם׳.
און ווי דער רמב״ן ברענגט א שטארקע ראיה צו דעם: ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם וימנה הכתוב החטא הזה עם הנסיונות הגדולים שנסו את ה' במדבר
לעצט פארראכטן דורך איינס אום זונטאג יוני 13, 2021 12:07 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

די מפרשים האבן יעדער זיין פשט וואס איז געווען די חטא פון משה רבינו דא.

הכאת הסלע

רש״י לערנט אז וויבאלד דער אויבערשטער האט געהייסן רעדן און משה האט געשלאגן דעם שטיין איז דאס געווען היפך פון להקדישנו ׳שאילו דברתם אל הסלע והוציא הייתי מקודש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דבורו של מקום קל וחומר אנו׳

דער אבן עזרא ברענגט אויף דעם ואחרים אמרו: כי מלת וְדִבַּרְתֶּם כמו והכיתם. אזוי אויך נאך מפרשים לערנען אז די ציווי איז געווען צו שלאגן והא ראיה ער זאגט איהם קח את המטה. און ווי דער רמב״ן שרייבט: אבל לא נתחוורו כי מאחר שצוה קח את המטה יש במשמע שיכה בו ואלו היה רצונו בדבור בלבד מה המטה הזה בידו.
ֿ
דער רשב״ם שרייבט אבער: לא צוה הקב"ה לקחת את המטה להכות בו הסלע כמו שעשה ברפידים שכתב שם והכית בצור ויצאו ממנו מים, אלא המטה צוה לקחת להראות בו קשי מרי שלהם כדכתיב למשמרת לאות לבני מרי, אפס בדבור ידבר אל הסלע לתת מימיו והוצאת להם מים על ידי דבורך עם הסלע: ויאמר להם שמעו נא המורים: כמו שהמטה הזה שיש בו שקדים מוכיח שהוא למשמרת לאות לבני מרי:

אבער דער רמב״ן שרייבט: ורצונו לומר להכות במטה כי הכתוב יקצר בדבר הנשמע, ואין הנס גדול בדבור יותר מההכאה כי הכל שוה אצל הסלע.

מער פון דעם שרייבט דער רמב״ן אז למעשה האט דאך משה גערעדט צום סלע: כן עשו כמו שאמר ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם וגו' והנה הסלע שומעת באמרו כן לכולן.


דער מלבי״ם גייט מיט די פשט אז די חטא איז געווען די הכאה, און ער איז מסביר פארוואס ביים צור אין חורב האבן זיי יא געדארפט שלאגן
יש הבדל בין צור ובין סלע, שהצור הוא החלמיש הקשה, והסלע הוא אבן רך סידיי עפרורי, וגם הר גדול העשוי מאבנים רכים נקרא סלע, כמו ותפש את הסלע במלחמה (מ"ב י"ד): וידוע שבהר הנעשה מאבנים רכים ספוגיים וחלולים נמצא בתוכו מעינות נכבדי מים כי מי הגשמים נקוים בחללו ונובעים מתוכו לחוץ גלות עילית וגלות תחתית, ולפעמים פי המעין עומד קרוב אל החוץ רק שמכוסה באבן הסותם אותו וכשמסירים את האבן המכסה על המעין חתום, המים נובעים לחוץ, ויפוצו מעינותיו חוצה פלגי מים, משא"כ הצור שהוא ההר הנעשה מאבני החלמיש לא נמצא בתוכו מעיני מים. עיין בדריו ווי ער איז מאריך מיט דעם און ער איז מפשר אז ס'איז נישט געווען חטא משה ואהרן נאר ווי ס'איז משמע אין דברים אז ס'איז געווען בגללכם, און דער עונש איז געווען פאר די אידן אז משה ואהרן וועלן זיי נישט אריינעמען.


הכאה פעמיים

אנדערע ווילן לערנען אז וויבאלד זיי האבן געשלאגן צוויי מאל.
דער אבן עזרא שרייבט אבער אויף דעם: גם הם השיבו בעבור שהכה פעמים. אם כן למה נענש אהרן.


כעס

דער רמב״ם אין שמונה פרקים לערנט אז דער חטא איז געווען דאס וואס משה רבינו האט כועס געווען, און דאס איז א חילול ה׳ ווען א מנהיג ישראל טוט דאס.
ווי ער שרייבט: משה רבינו ע"ה חטאו הוא שנטה לצד הרגזנות באמרו שמעו נא המורים דקדק עליו הש"י שיהיה אדם כמוהו כועס לפני עדת בני ישראל במקום שאין ראוי בו הכעס וכל כיוצא בזה בדין האיש ההוא חלול השם מפני שמתנועותיו כלם ומדבריו היו למדין והיו מקוין להגיע בהם אל הצלחות העולם הזה והעולם הבא ואיך יראה עליו הכעס והוא מן הפעולות הרעות ולא תבא כי אם מתכונה רעה מתכונות הנפש אבל אמרו בו "מריתם פי" הוא כמו שאבאר שהוא לא היה מדבר עם סכלים ולא עם מי שאין לו מעלה אבל אשה קטנה שבנשיהם היתה כיחזקאל בן בוזי כמו שזכרו החכמים וכל מה שיאמר או יעשה יבחנוהו וכאשר ראוהו שכעס אמרו שהוא עליו השלום אין בו פחיתות מדה ולולי שהיה יודע שהשם כעס עלינו בבקשת המים ושאנחנו הכעסנו אותו יתברך לא היה כועס ואנחנו לא מצאנו לשם יתעלה שכעס בדברו אליו בזה הענין אבל אמר קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם והנה התרנו ספק מספקי התורה שנאמרו בו דברים רבים ונשאל פעמים רבים אי זה חטא חטא וראה מה שנאמר בו ומה שאמרנו בו אנחנו והאמת יורה דרכו.

דער אבן עזרא פרעגט אויף דעם:
יש בכאן פירושים רבים: יש בדברי יחיד, בעבור שאמר לישראל שמעו נא המורים והם בני אברהם יצחק ויעקב, ואילו היה כן, למה אמר להם עוד ממרים הייתם.

דער רמב״ן איז מאריך זייער שטארק קעגן דעם און ער שרייבט זייער שארף אויפן רמב״ם: והוסיף הבל על הבלים. ובתוך דבריו והכתוב לא ספר כלל שכעס כי שמעו נא המורים תוכחת כדרך ממרים הייתם עם ה' ועוד כי אהרן לא כעס מימיו כי בשלום ובמישור הלך מעודו.


המן הסלע הזה נוציא לכם מים
נאך ברענגט דער אבן עזרא
ויאמר רבי משה הכהן הדרשן ז"ל הספרדי, בעבור שהכעיסו ישראל אמר להם: המן הסלע הזה נוציא לכם מים והיתה דעתו כי אין יכולת בנו להוציא מים מהסלע כי אם בכח השם. והנה לא פירש דבורו היטב וחשבו אנשים בלבם כי דבורו שלא יוכל השם להוציא מים מן הסלע וזה טעם אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי והביא ראיה מדברי המשורר, שאמר: כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִשְׂפָתָיו והנה החטא היה בביטואו לא במכה.

דער אבן עזרא שריייבט אבער אויף דעם:
גם זה איננו נכון, כי משה אמר זה ולמה נענש אהרן. ועוד, כי אין במעשה זכר דבור והראיה שהביא איננה ראיה, כי אין פירוש כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ כי אם אל השם, וכן כתוב וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ וזה פירוש וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה והטעם שהקציפו השם, וכן כתוב הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה'. וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם כי המרו את רוח השם ויגזור על משה שלא יכנס לארץ.


שלא אמרו שירה

נאך ברענגט דער אבן עזרא:
ואחרים אמרו בעבור שלא אמרו שירה כמו עלי באר ענו לה וזה טעם אשר לא קדשתם.

דער אברבנאל שרייבט אויף דעם: אבל אין הדבר כן כי כמה מסעות מקדש אשר במדבר צין עד בארות שבו היה ענין המים והשירה וכמו שאפרש במקומו:


שלא האמין להוציא מים מסלע אחר

נאך ברענגט דער אבן עזרא:
ואחרים אמרו כי ישראל אמרו שיוציא מסלע אחר וראייתם המן הסלע הזה ומשה פחד להחליף דבור השם ובעבור שלא האמין להוציא מים מן הסלע שאמרו, על כן נענש וזה טעם לא האמנתם בי,
ער פרעגט אבער אויך דעם: גם זה הפירוש איננו נכון, כי הכתוב אמר מריתם את פי והנה לא מרו.
און אזו אויך דער אברבנאל: וגם זה הפי' אינו נכון כי הכתוב אומר מריתם פי ואם עשו מה שצוה לא מרו את פי השם:


שלא דברו מעצמם אל הסלע

דער אברבנאל שרייבט:
הביא בעל ספר העקרים שהיה החטא לפי שהם מעצמם לא דברו אל הסלע שיתן מימיו כי בהיות הנביא בשם ה' גוזר על דברים הטבעיים שישתנו ויגזור אומר ויקם לו יתגדל ויתקדש שם האלהים וכמו שעשה אליהו באמרו חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. וכן באמרו אם איש אלהים אני תרד אש מן השמים וגומר ושזה היה חטאו של משה שלא מלאו לבו לקדש שם שמי' בפרהסיא. ומשם למד יהושע באמרו שמש בגבעון דום.

והנה גם זה בלתי נכון כי הנה בצור בחורב שרבו העם עמו לא עשה משה דבר מזה והשם צוהו מה יעשה. וגם כאן בא אליו הדבור מה יעשה ואיך יחשב לו אם כן לעון:


לא חטא

נאך ברענגט דער אברבנאל
ראיתי בדברי אחד מחכמי הדור והוא שמשה לא חטא ואם נמצאו פסוקים מורים על חטאו כך נמצאו פסוקים מורים שלא היה בחטאו העונש שנאמר ויתעבר ה' בי למענכם ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם. והשכל מורה שאיש שלם כמוהו לא יהיה חוטא חלילה. ובהכרח ראוי שנפרש הפסוקים המורים על חטאו כי כן דרך הכתובים המכחישים זה את זה, ונאמר מה שאמר הכתוב מעלתם מריתם לא האמנתם לא קדשתם הם ממין מה שנאמר בעכן ומעלו בני ישראל ונאמר שם חטא ישראל ומבואר שלא חטא אלא עכן בלבד וכלל האומה בזה על דרך העברה ואין בכלל מה שבפרט. וכל שכן שלא מהקושי שבהיות ישראל חטאים ומורדים יוכללו עמהם משה ואהרן אף ע"פ שלא חטאו והכתוב אומר המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' הוי רב את יוצרו ויחס למשה זה בהיותו בתוכם אף ע"פ שהוא לא חטא וכן תמצא במן שאמר יתברך למשה עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורותי וכלל משה ואהרן במאמר ההוא אע"פ שלא חטאו בו כי כן דרך הלשון לדבר. ואמנם עונש משה ומיתתו היה בעון דורו שלא היו ראויים להכנס לארץ על ידו ולכך אמר לכן לא תביאו את העם הזה אל הארץ ולא אמר לא תבואו כי היה העונש הזה לישראל לא למשה ולאהרן וזה אמרו ויקדש בם כמ"ש נורא אלהים ממקדשיך וגו' כי מבואר הוא שאם היו ישראל נכנסים לארץ על ידי משה ואהרן לא היו מתעצלים כל כך בכבושה וחלוקה ולא היו מניחים את האויבים בארץ וכבר נמצאו לחז"ל דברים מורים על הדעת הזה אמרו במסכת שבת פרק במה בהמה. שאלו מלאכי השרת להקב"ה מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון אמר הקב"ה מצוה קלה צויתיו ולא יכול לעמוד עליה. אמרו אם כן משה ואהרן שקיימו כל התורה למה גזרת עליהם מיתה אמר להם מקרה אחד לצדיק ולרשע ע"כ. והוא מורה שמשה אדונינו לא חטא אבל היה שלם ותורתו שלימה.

והדעת הזה גם כן אינו נכון כי הוא מכחיש את הפסוקים שבסדר הזה במיתת אהרן ושבסדר פנחס. ובסוף סדר האזינו ביארה התורה שמשה ואהרן לא נכנסו לארץ מפני מה שחטאו במי מריבת קדש ולא היה זה עונש לישראל אלא להם:


בעבור עונות קודמים

דער אברבנאל שרייבט:
דעתי בזה שמשה ואהרן שניהם נענשו בעבור עונות שעשו אם אהרן בעון העגל. ואם משה אדונינו ענין המרגלים. וכו׳
לפי שהעם לקחו מיד השם ככל חטאתם מהם מתו במגפה ומהם ע"י חרב ולא באו אל הארץ אשר אמר ה' לתת להם הנה היה אהרן בזה סבה מה לכן היה מהמשפט האלהי שכמו שאהרן סבב באנשים ההמה שימותו במדבר ולא יכנסו לארץ שהוא גם כן ימות במדבר ולא יכנס לארץ. האמנם לפי שלא היה אהרן מעובדי העגל כשאר האנשים הפושעים לכן לא נענש עמהם והאריך אפו אליו ונכלל במה שאמר למשה ועתה לך נחה את העם וגו' וביום פקדי ופקדתי, ולרמוז לזה נאמר שם בסוף הספור ויגוף ה' את העם אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן כלומר ואמנם אהרן ענשו שמור לו לשעתו. וכו׳
והשם יתברך כשצוה על שליחותם לא אמר אלא ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן והנה משה אדונינו הוסיף מעצמו בשליחות מה שישראל לא שאלו עליהם, והקב"ה לא צוה בם, והם שיראו את העם היושב בארץ החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב ומה הערים הבמחנים אם במבצרים. וכו׳
ובהיות שמרע"ה עבר על דברי השם ומרה את פיו כי הוא צוה אותו שידבר אל הסלע ומשה הכה אותו ולא דבר ראה יתברך להעניש שניהם שהיו שמה לא בעבור החטא הזה מהכאת הסלע אלא מפני עונותיהם הקודמים והיו אם כן מי מריבת קדש כלי אמצעי בדבר הזה ולא סבה עצמות. וקרה להם לפניו ית' כמו שפעמים רבות יקרה לאדם עם בנו האהוב אצלו שאם חטא לו יעלים את פשעו מפני כבודו ואחר כך בסבה קטנה ילקה אותו מכה רבה, ואם ישאלו ממנו למה עשית כך על דבר קטן כזה והוא ישיב לא בעבור זה עשיתי אלא מפני עונות ראשונו' שעשה והארכתי לו העונש עד עתה, וכן העונש הזה לא היה למשה ולאהרן על מי מריבה לבד כי העונש היה בעצם ואמת על מה שעשו קודם לזה וכדי לכסות עליהם ולחוס על כבודם תלה ענשם עד מי מריבה על אשר מרו דברי השם כמו שנזכר בדעת הראשון כי הוא הישר והיותר מתישב מכל הדעות אשר זכרתי, והקושיות שהעיר עליו הרמב"ן אינו כלום כי המטה לא יורה על ההכאה בהכרח.


על פי סוד

אבן עזרא:
והפירוש הנכון בעיני אגלנו ברמיזות. דע, כי כאשר ידע החלק את הכל ידבק בכל ויחדש בכל אותות ומופתים, ואמת כי השם אמר למשה ולאהרן: ודברתם ולא דברו בעבור מריבת העם עם משה, והנה החלק חלק והכה הסלע ולא יצאו מים עד שהכהו פעם שנית, והנה לא קדשו השם ומרו ומעלו בשגגה.

אין לי עסק בנסתרות אבער מדבריו נראה אז ער לערנט אז למעשה האט משה רבינו נישט גערעדט צום סלע ווייל ער האט געווען פארנומען מיט מריבת ישראל עמו.

דער רמב״ן שרייבט אבער אויף דעם אז דאס איז נישט קיין חסרון אין אמונה: והסוד שרמז בו גם הוא אינו נכון כי אם משה אבד כוונתו בעבור מריבת העם ולא דבר אל הסלע ולכן לא יצאו מים בפעם הראשונה וחזר והכהו פעם שניה בכוונה הדבקה בכל ויצאו המים הנה חטאו בפעם הראשונה אבל אינו ראוי שיאמר בזה "לא האמנתם בי להקדישני" כי אין כאן חסרון אמונה כלל.

דער רמב״ן גייט מיט פירוש רבינו חננאל אבער ער ענדיגט אויך צו: והאמת כי הענין סוד גדול מסתרי התורה וכו׳

אזוי אויך רבינו בחיי פרעגט אפ אלע אנדערע פירושים און ענדיגט צו : ועל דרך הקבלה החטא היה במלת פעמים ועם זה נסתלקו כל הקושיות ונתרו כל הקשרים. ובאור הענין בסודו וכו׳
לעצט פארראכטן דורך איינס אום מאנטאג יוני 14, 2021 8:27 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

אין פרשת קרח איז געבליבן שווער עטליכע שאלות

ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף. ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם. ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה
איז דער מלבי״ם מסביר אז די עדה איז געשטאנען נעבן אהל מועד, און דער פאלק איז געשטאנען נאך זיי. משה רבינו האט געמיינט אז די מגיפה וועט זיך אנהייבן ביי די עדה און דערפאר האט ער געזאגט פאר אהרן הכהן שים קטרת והולך מהרה אל העדה, און אהרן האט טאקע אזוי געטון. אבער והנה החל הנגף בעם, ער האט געזעהן אז די מגיפה האט זיך אנגעהויבן ביים פאלק נישט ביי די עדה, און דערפאר האט ער איבערגעלייגט קטרת ויכפר על העם.

לפי דבריו שטומט זייער גוט די לשון קהל אז ס׳איז נכלל אין זיך אויך די עדה און אויך די עם.

דארף מען אבער פארשטיין פארוואס טאקע איז בכלל געקומען די מגיפה אויפן פאלק, די מגיפה איז דאך געקומען וועגן די עדה וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם ה' ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד ה' ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד. וידבר ה' אל משה לאמר הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע.

נאך האט מען געבליבן שווער אז ס׳שטייט דאך ויפלו על פניהם, און ווי די מפרשים שרייבן איז דאס א תפלה צו מכפר זיין, פארוואס האט דאס נישט געהאלפן?

אולי איז די טענות פון די עדה געווען אזוי.
משה רבינו האט דאך געזאגט אז אהרן וועט אויך לייגן קטרת מיט די 250 און מיט דעם וועט קלאר ווערן אז אויב זיין קטרת וועט ווערן אנגענומען וועט נתברר ווערן אז ער איז דער כהן גדול. אבער למעשה שטייט ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן, מבואר אז אהרן האט נישט געלייגט קטרת.
און טאקע אין אמת׳ן איז בעיקר זייעער טענה געווען אויף די לויה, אבער למעשה איינמאל זיי האבן שוין מתקומם כעווען קעדן די מנויים האבן זיי שוין געוואלט כהונה אויך והא ראיה משה האט זיי געגעבן צו מאכן קטרת.

אבער וויבאלד אהרן האט נישט געלייגט קיין קטרת איז דאך נישט נתברר געווארן אז ער איז יא ראוי צו זיין כהן גדול, און אויב אזוי האבן זיי גע׳טענה׳ט אתם אמתם את עם ה׳, ממה נפשך, האבן ענק געהאלטן אז די אידן וועלן ענק גלייבן לגבי אהרן דורך א סימן וואס מגייט דעבן, ווי משה רבינו האט געזאגט בוקר ויודע ה' את אשר לו (און ווי מ'האט למעשה געטון מיט די מטות) האט דאך נישט אויסגעפעלט די קטרת, האבן ענק געהאלטן אז מ׳מוז די קטרת פארוואס האט אהרן נישט געלייגט און מיט דעם געמאכט דעם בירור השלם?, נמצא ס׳איז געווען איבעריג די קטרת און אומזיסט אריינגעלייגט די 250 אין א נסיון און זיי זענען געשטארבן.

האט דער אויבערשטער געזאגט הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע, איך וועל שיקן א מגיפה און אהרן וועט לייגן קטרת און מיט דעם וועט נתברר וווערן אז זיין קטרת איז נתקבל.
האבן משה ואהרן געפאלן על פניהם און מתפלל געווען אויף די עדה (וואס אויך זיי איז געווען די גזירה) און די מגיפה איז טאקע נישט געגאנגען אויף זיי נאר אויפן עם וואס איז געשטאנען אונטער זיי, און איינמאל ס׳איז געווען א מגיפה און אהרן האט דאס אפגעשטעלט מיט קטרת איז שוין אלעס קלאר געווארן.

בלייבט נאר שווער פארוואס האט אהרן טאקע נישט געלייגט קטרת מתחילה מיט די 250.
לעצט פארראכטן דורך איינס אום מאנטאג יוני 14, 2021 8:29 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש

אין די מסעות בני ישראל איז דא עטליכע מקומות וואס זענען שווער די פסוקים פון פרשת מסעי קעגן וואס שטייט אין די תורה אין שמות און במדבר.
עטליכע פון זיי קען מען פארענטפערן מיט דעם אז די עדה איז געפארן עקסטער, דהיינו אז זיי זענען געווען פאראויס אדער עני אנדער סיבה (א בחינה פון לומדי התורה וואס זענען אפגעשיידט פון די אנדערע).

לפי זה קען זיין די אידן און די עדה זענען אנגעקומען אין מדבר צין, די עדה איז געווען אין מדבר אבער דער פאלק איז אריין אין קדש, ווי כמה פון די מפרשים שרייבן אז ישיבה איז שייך נאר ביי א באוואוינטע ארט. (אין רבינו בחיי: קדש הוא שם עיר).


ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן
די עדה האט נישט געהאט וואסער ווייל זיי זענען געווען אין מדבר, אבער די עם האט יא געהאט וואסער.
און טאקע ויקהלו, די עדה ,קעגן משה און אהרן.

ווען די אידן האבן געהערט וואס גייט פאר
וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה׳
זיי האבן געקומען מיט טענות צו משה, לעצטע מאל די עדה האט געהאט טענות איז די מגיפה אונז באפאלן אויב אזוי ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה׳.

ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה׳ אליהם
מפני הקהל, ווייל יעצט זענען שוין דארט געווען אויך די עדה און אויך די עם. ויפלו על פניהם צו מכפר זיין אויף יעדן.

און דער אויבערשטער האט איהם געהייסן נעמען דעם שטעקן און רעדן צום סלע וישת העדה ובעירם.


ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל
אולי אז משה און אהרן האבן נישט געוואלט לייגן קטרת ביי קרח (צו ווייל זיי האבן געהאלטן אז אפשר וועלן די 250 האבן א זכות צו ווייל זיי האבן מורא געהאט אז אהרן׳ס וועט נישט ווערן אנגענומען אויב לערנט מען אז סאיז נישט געווען די קטרת פון משכן).
ביז יעצט איז אבער נאכנישט געווען קיין רושם פון קיין חילול ה׳ אבער דא ביי די מי מריבה איז דאס ארויס געקומען און דערפאר ׳המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה׳ ויקדש בם׳ און סשטימט פארוואס ער זאגט בגללכם. און יוקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם.


עדיין יש הרבה להרחיב אין די חלק פון די מטה דיבור און הכאה און אזוי אויך פארוואס זאגט דער אויבערשטער הקהל את העדה און זיי רופן דעם קהל, אזוי אויך צו אריינזעצן גוט דעם המן הסלע הזה נוציא לכם מים.
איך אבער נישט געטראפן...

די געדאנק איז אביסל א ווילדע געדאנק, און איך פיל ווי ס'פארט שוין אביסל ארויס פון פשוטו של מקרא, אבער אויב וועט מען קענען צושטעלן מקורות אויף דעם יתכן מ׳וועט דאס קענען אויסשלפיין בעסער.
לעצט פארראכטן דורך איינס אום מאנטאג יוני 14, 2021 8:32 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
עפעס אנדערש
שר שלשת אלפים
תגובות: 3919
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2020 5:06 pm

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עפעס אנדערש »

די אוהחה"ק זאגט אז איבעראל ווי עס שטייט עם מיינט עס די ערב רב.
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

פשוטו של מקרא איז דאס אביסל שווער זעה ביי מעמד הר סיני
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
אוראייניקל
רב הצעיר תשפ"ד
תגובות: 17017
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 21, 2019 9:05 am

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוראייניקל »

איינס האט געשריבן:
אבער וויבאלד אהרן האט נישט געלייגט קיין קטרת איז דאך נישט נתברר געווארן אז ער איז יא ראוי צו זיין כהן גדול, און אויב אזוי האבן זיי גע׳טענה׳ט אתם אמתם את עם ה׳, ממה נפשך האבן ענק געהאלטן אז די אידן וועלן ענק גלייבן לגבי אהרן דורך די מטות האט דאך נישט אויסגעפעלט די קטרת, האבן ענק געהאלטן אז מ׳מוז די קטרת פארוואס האט אהרן נישט געלייגט און מיט דעם געמאכט דעם בירור השלם?, נמצא ס׳איז געווען איבעריג די קטרת און אומזיסט אריינגעלייגט די 250 אין א נסיון און זיי זענען געשטארבן.

שטימט נישט אביסל מיטן סדר הדברים, היות די מטות איז געווען נאך די מגפה.

איינס האט געשריבן:בלייבט נאר שווער פארוואס האט אהרן טאקע נישט געלייגט קטרת מתחילה מיט די 250.

לענ"ד א שטיקל מהלך אין דעם.

אין רמב"ן וואס דו האסט געברענגט יענע וואך, שטייט אז די סימן איז געווען וועמענס קטורת גייט נתקבל ווערן דורך אש מן השמים. און קרח ועדתו האבן געטענה'ט אז היות די ערשטע מאל וואס ס'איז אראפגעקומען אש מן השמים איז עס געווען דורך אהרן בשמיני למילואים, וועט עס נישט אראפקומען, נאר אויב אהרן וועט אויך זיין דארט, דערפאר האט משרע"ה מצרף געווען אהרן, ואתה ואהרן איש מחתתו.

אבער אין רש"י שטייט אז די סימן איז געווען אז די וואס זענען נישט ראוי, וועלן שטארבן אזוי ווי נו"א, פארן מקריב זיין קטורת שלא כדין.

אין שערי אהרן ברענגט ער בשם מהרי"ל דיסקין, אז אנהייב שטייט 'זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו. ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת'. שטייט מ'זאל לייגן פייער.
דערנאך זאגט משה צו קרח 'וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת' און ס'שטייט נישט קיין אש. למעשה שטייט 'ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת'.

זאגט ער אז משרע"ה האט מתחילה געוואלט אז די סימן זאל זיין ווי רש"י, זיי זאלן מאכן א ריכטיגע הקטרה, און די וואס זענען נישט ראוי זאלן שטארבן. שפעטער האט משרע"ה רחמנות געהאט אויף זיי, און געטוישט דעם סימן צו דעם רמב"ן'ס מהלך, אז ס'וועט נישט זיין קיין הקטרה, און די סימן וועט זיין אש מן השמים. אבער די עדת קרח האט נישט מסכים געווען דערצו, און יא געוואלט לייגן אש דייקא.

קומט אויס לפי"ז לויטן רמב"ן הנ"ל, אז דאס גאנצע הקטרה פון אהרן פעלט נאר אויס אויב די סימן איז אש מן השמים, אבער היות למעשה האבן זיי געלייגט אש, פעלט עס שוין נישט אויס.
חוח בין השושנים האט געשריבן:
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

אוראייניקל האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:
אבער וויבאלד אהרן האט נישט געלייגט קיין קטרת איז דאך נישט נתברר געווארן אז ער איז יא ראוי צו זיין כהן גדול, און אויב אזוי האבן זיי גע׳טענה׳ט אתם אמתם את עם ה׳, ממה נפשך האבן ענק געהאלטן אז די אידן וועלן ענק גלייבן לגבי אהרן דורך די מטות האט דאך נישט אויסגעפעלט די קטרת, האבן ענק געהאלטן אז מ׳מוז די קטרת פארוואס האט אהרן נישט געלייגט און מיט דעם געמאכט דעם בירור השלם?, נמצא ס׳איז געווען איבעריג די קטרת און אומזיסט אריינגעלייגט די 250 אין א נסיון און זיי זענען געשטארבן.

שטימט נישט אביסל מיטן סדר הדברים, היות די מטות איז געווען נאך די מגפה.


איך האב פאראכטן אויבן דעם לשון

נישט אז די אידן האבן געזאגט אז די מטות וועט דאס אויסקלארן, ווייל די מטות איז דאך נאר געווען שפעטער, נאר זיי האבן געהאט טענות אז לגבי לויה גייט דאך נאך זיין א בירור, ווייל משה רבינו האט דאך געזאגט בוקר ויודע ה' את אשר לו - וואס דאס איז לויה, און אויב אזוי גייט דאך נאך קומען א סימן לגבי לויה.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

אוראייניקל האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:בלייבט נאר שווער פארוואס האט אהרן טאקע נישט געלייגט קטרת מתחילה מיט די 250.

לענ"ד א שטיקל מהלך אין דעם.

אין רמב"ן וואס דו האסט געברענגט יענע וואך, שטייט אז די סימן איז געווען וועמענס קטורת גייט נתקבל ווערן דורך אש מן השמים. און קרח ועדתו האבן געטענה'ט אז היות די ערשטע מאל וואס ס'איז אראפגעקומען אש מן השמים איז עס געווען דורך אהרן בשמיני למילואים, וועט עס נישט אראפקומען, נאר אויב אהרן וועט אויך זיין דארט, דערפאר האט משרע"ה מצרף געווען אהרן, ואתה ואהרן איש מחתתו.

אבער אין רש"י שטייט אז די סימן איז געווען אז די וואס זענען נישט ראוי, וועלן שטארבן אזוי ווי נו"א, פארן מקריב זיין קטורת שלא כדין.

אין שערי אהרן ברענגט ער בשם מהרי"ל דיסקין, אז אנהייב שטייט 'זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו. ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת'. שטייט מ'זאל לייגן פייער.
דערנאך זאגט משה צו קרח 'וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת' און ס'שטייט נישט קיין אש. למעשה שטייט 'ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת'.

זאגט ער אז משרע"ה האט מתחילה געוואלט אז די סימן זאל זיין ווי רש"י, זיי זאלן מאכן א ריכטיגע הקטרה, און די וואס זענען נישט ראוי זאלן שטארבן. שפעטער האט משרע"ה רחמנות געהאט אויף זיי, און געטוישט דעם סימן צו דעם רמב"ן'ס מהלך, אז ס'וועט נישט זיין קיין הקטרה, און די סימן וועט זיין אש מן השמים. אבער די עדת קרח האט נישט מסכים געווען דערצו, און יא געוואלט לייגן אש דייקא.

קומט אויס לפי"ז לויטן רמב"ן הנ"ל, אז דאס גאנצע הקטרה פון אהרן פעלט נאר אויס אויב די סימן איז אש מן השמים, אבער היות למעשה האבן זיי געלייגט אש, פעלט עס שוין נישט אויס.

זייער שטארק.

מ'קען דאס נאך אלס נעמען צו יען לא העמנתם בי, ווייל ווי דער אבן עזרא שרייבט אין פרשת קרח ויפול משה על פניו אז געמאלטס האט ער באקומען א נבואה בוקר ויודע, און אויב האט ער באקומען מאת ה' אז אהרן זאל לייגן קטרת איז דאס יען לא האמנתם בי להקדישני, וואס דאס האט צוגעברענגט אז סזאל זיין ויולונו (כאטש וואס זיי האבן למעשה יא געלייגט אש) און דאס האט געברענגט די מגיפה און דאס האט געברענגט די חילול ה' ביי מי מריבה מיטן וירב העם במשה
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
אוראייניקל
רב הצעיר תשפ"ד
תגובות: 17017
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 21, 2019 9:05 am

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוראייניקל »

היינט אינדערפרי, בשעת'ן דורכלערנען פרשת מי מריבה, איז מיר איינגעפאלן א שטיקל מהלך, ע"פ דרכו של @איינס.



און אז ס'איז שוין ע"פ דרכו פון איינס'ן, דארף מען דאך אנהייבן מיט קשיות..

ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות

א. אויב ס'איז טאקע נישטא קיין וואסער וואס מ'דארף צום לעבן, וואס איז יעצט די טענה פון "לא מקום זרע" ותאנה וגפן ורמון'.. מ'רעדט דאך יעצט פון לעבנסוויכטיגע וואסער.
איי זרע מיינט חטה ושעורה, האבן זיי דאך לחם מן השמים, אויפ'ן מן איז דאך נישט געווען יעצט זייערע טענה.

ב. וואס איז די לשון "ומים אין לשתות", אודאי אויף צו טרינקען, נאר וואס דען? (ולפי פשוטו איז פשט, נישט נאר אויף צו וואשן, נאר אפילו אויף צו טרינקען).
אזוי אויך די דיוק אז הקב"ה האט געזאגט "קח את המטה והקהל את העדה", און למעשה שטייט "ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע", איז נאכנישט פארענטפערט געווארן.

אין ילקו"ש שטייט "לא קדשתם. להביא מים מכל סלע שרוצים", דארף מען פארשטיין, פארוואס טאקע האבן זיי נישט געגעבן וואסער פון עני שטיין?



וליישב, העמיר מקדים זיין אפאר הקדמות.

א. אבן עזרא יתרו.
ויחן שם ישראל. אחר שאמר ויחנו במדבר, כי ראשי המטות והזקנים חנו נגד ההר בעבור כבודם, על כן הזכיר ויחן כי מועטים היו.
לערנען מיר פון דעם אבע"ז א. אז די זקני העם ווערן אנגערופן "ישראל". ב. אז לפעמים האבן זיי גערועט עקסטער לפי כבודם, ווי איינס האט שוין געשריבן.

ב. במדבר רבה יט, כו.
"כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם" שהיו הנשיאים עומדים על גבה ומושכין במטותיהן כל אחד ואחד לשבטו ולמשפחתו וריוח שבין הדגלים מלא מים מגוברין אשה שהיתה צריכה לילך אצל חברתה מדגל לדגל היתה מהלכת בספינה שנאמר (שם, הלכו בציות נהר) ואין ציות אלא ספינות שנאמר (ישעיה, לג): "וצי אדיר לא יעברנו" והמים יוצאים חוץ למחנה ומקיפין פיסא גדולה שנאמר (תהלים כג,): "ינחני במעגלי צדק למען שמו" ומגדלים מיני דשאים ואילנות לאין סוף שנאמר בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני.

ג. תנחומא קדושים ז
כיון שישראל יצאו ממצרים והיו מהלכין במדבר, הוריד להם הקדוש ברוך הוא את המן והגיז להם את השלו והעלה להם את הבאר, והיה כל שבט ושבט עושה לו אמת המים ומכניס אצלו והיה נוטע בו תאנים ורימונים ועושין פירות בן יומן.. משנסתלק הבאר מה כתיב שם, לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון .

ד. מכילתא יתרו עה"פ על כל הטובה
ר' אלעזר המודעי אומר: בטובת הבאר הכתוב מדבר. אמרו לו: הבאר שנתן לנו המקום, אנו טועמין בו: טעם יין ישן, וטעם יין חדש, וטעם חלב, וטעם דבש, טעם כל המתוקים שבעולם.



לפי זה קען זיין, לויט ווי איינס האט שוין דערמאנט, אז די "עדה" האט גערועט אין מדבר צין, און זיי האבן נישט געהאט בכלל קיין וואסער. אבער די "עם" האט גערועט אין קדש, וואס דארט האבן זיי שוין גערועט פאר 19 יאר נאכן חטא העגל, ומממילא איז שוין געווען דארטן גאנצעטע טייכן פון פריער, און ס'איז נאך געווען גענוג וואסער.

וואס יא? היות די וואסער איז שוין נישט געווען מחובר צום באר, וויבאלד די באר האט זיך אויפגעהערט, ממילא האט די וואסער נישט געהאט די אלע סגולות פון די בארה של מרים, ממילא די עדה שטייט "ויקהלו על משה ועל אהרן", און זיי האבן גארנישט געדארפט זאגן, ס'איז פשוט אז זיי ווילן וואסער צום לעבן.

אבער "וירב "העם" עם משה", זיי האבן געטענה'ט "לא מקום זרע" די וואסער וואס מיר האבן קען מען נישט זייען און פלאנצן דערין, וכמבואר בתנחומא הנ"ל, און אזוי אויך "ומים אין לשתות", אויף צו לעבן איז טאקע דא וואסער, אבער נישט אויף צו טרינקען לשם הנאת שתיה, ווייל מ'קען מער נישט פילן די אלע טעמים דערין.

(דאס זעלבע קען מען אויך זאגן פשוטער לפי וואס איינס האט געשריבן, אז קדש איז געווע א מקום יישוב, און דארט איז געווען וואסער, אבער כמובן האבן די קדשדיגע וואסער נישט געהאט די סגולות פונעם בארה של מרים).


איז געקומען די ענטפער "קח את המטה והקהל את העדה", די עדה זיי דארפן די וואסער צום לעבן, זיי נעם צוזאם און גיב זיי וואסער. אבער דער "עם" זיי בעטן מותרות, זיי דארף מען נישט געבן.

אבער למעשה "ויקהלו משה ואהרן את הקהל", זיי האבן געוואלט צופרידן שטעלן דעם עם אויך, דערפאר האבן זיי גערופן די גאנצע קהל הכולל עדה ועם כמבואר בדברי איינס, אבער כדי די וואסער זאל האבן די אלע סגולות פונעם פריערדיגע באר, הגם יעצט האט הקב"ה זיי נאר געהייסן ברענגען וואסער צום לעבן, האבן זיי געזוכט דווקא די שטיין וואס האט שוין אמאל געהאט די סגולות, אזוי אז ס'וועט נתעורר ווערן איר אלטע כח, וועט עס נתעורר ווערן אינגאנצן, און פון דעם איז ארויסגעקומען א חילול ה', ווי כאילו נאר יענע שטיין האט א כח פון געבן וואסער.

דערפאר "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם", און ווי די מדרש דרשנ'ט "לא קדשתם. להביא מים מכל סלע שרוצים", און דאס וואלטן זיי געדארפט צו טון "לעיני בני ישראל" בפי די זקני וחשובי העם וואס ווערן אנגערופן ישראל.



ואם כנים הדברים, קען מען צולייגן ע"ד הדרוש די טעם אינעם עונש מכ"מ, לויט ווי ס'שטייט אין מגלה עמוקות, אז משרע"ה האט מציע געווען, אז יהושע זאל זיי די מנהיג ישראל אין פירן די מלחמות און דאס פאלק ווי א נשיא, און משרע"ה זאל בלייבן די אב בית דין.

אבער היות דא ביי די ציווי צו געבן וואסער נאר פאר די סנהדרין, האט משרע"ה נישט אפגעטיילט די סנהדרין פאר זיך, נאר צוזאמגענומען די גאנצע פאלק, לכן מדה כנגד מדה, וועט מען נישט צוטיילן די הנהגה פון כלל ישראל, "לכן לא תביאו את הקהל הזה" די גאנצע קהל צוזאמען "אל הארץ אשר נתתי להם".
חוח בין השושנים האט געשריבן:
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

הפלא ופלא!

און לפי דעם שטומט אויך וואס ער פרעגט זיי ״המן הסלע הזה נוציא לכם מים?!״
און מיט דעם קען מען מסביר זיין דעם שלאגן ״פעמיים״, איינס פאר לשתות און די צווייטע פאר זרע.
און ותשת העדה ובעירם, אז די וואסער איז געקומען נאר אויף צו טרינקען.

יתכן מיט דעם קען מען אויך פארשטיין פארוואס האט ער גענוצט דעם לשון שמעו נא המורים (וואס ווערט גענוצט נאר נאך 2 מאל, ביי מרגלים ממרים הייתם, און ביי קרח לבני מרי).

נאר די חלק פון דעם חילול ה׳ האב איך נישט גוט פארשטאנען.
ווי איך פארשטיי לערנסטו אז ער האט געזוכט דיקא דעם ערשטן שטיין, און די אידן האבן איהם געגעבטן פון א צווייטן שטיין (און אויף דעם האט ער געזאגט המן הסלע הזה?!), למעשה האט ער טאקע גענומען דעם ערטשן שטיין (?) און ארויס געומען נאר וואסער פאר די עדה לשתות.

יעצט שרייבנדיג פאלט מיר איין אזוי:
זיי האבן געבעטן פון א צווייטן שטיין, האט זיי משה רבינו געזאגט המן הסלע הזה נוציא לכם מים? עטס ווילטס דאך די סגולה׳דיגע וואסער נישט נאר לשתות און דאס קען נאר זיין פון די אלטע שטיין. מעשה האט ער געשלאגן צוויי מאל די נייע שטיין (און דא קען מען אריין לייגן דעם מדרש אז נזדמן לידו די אלטע), און די אידן האבן למעשה אנגענומען זיינע ווערטער אז המן הזה הסלע הזה נוציא לכם מין און דערפאר נאר ותשת בעדה ובעירם כאטש באמת איז דאס געווען וואסער מיט די אלטע סגולות פאר זרע אויך. און דערפאר איז געווען די חילול ה.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

נאך א הערה
ממילא די עדה שטייט "ויקהלו על משה ועל אהרן", און זיי האבן גארנישט געדארפט זאגן, ס'איז פשוט אז זיי ווילן וואסער צום לעבן.

אין פסוק שטייט וירב העם עם משה ויאמרו לאמר
ווי די מפרשים גייען צו איז לאמר אייביג אז מזאגט צו איבערזאגן
לפי זה איז ענדערש פשט אז וירב העם עם משה ויאמרו פאר די עדה לאמר זיי זאלן זאגן פאר משה.
אבער ס׳שטומט נאך אלס אז זיי האבן נישט ארויס געבערנגט זייער טענה ווייל דאס איז א דבר פשוט.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
אוראייניקל
רב הצעיר תשפ"ד
תגובות: 17017
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 21, 2019 9:05 am

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוראייניקל »

איינס האט געשריבן:ווי איך פארשטיי לערנסטו אז ער האט געזוכט דיקא דעם ערשטן שטיין, און די אידן האבן איהם געגעבטן פון א צווייטן שטיין (און אויף דעם האט ער געזאגט המן הסלע הזה?!), למעשה האט ער טאקע גענומען דעם ערטשן שטיין (?) און ארויס געומען נאר וואסער פאר די עדה לשתות.

אזוי לערנט רש"י.
חוח בין השושנים האט געשריבן:
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

אוראייניקל האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:ווי איך פארשטיי לערנסטו אז ער האט געזוכט דיקא דעם ערשטן שטיין, און די אידן האבן איהם געגעבטן פון א צווייטן שטיין (און אויף דעם האט ער געזאגט המן הסלע הזה?!), למעשה האט ער טאקע גענומען דעם ערטשן שטיין (?) און ארויס געומען נאר וואסער פאר די עדה לשתות.

אזוי לערנט רש"י.

אבער רש״י רעדט נישט אויף די נקודה פון די עדה
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
גרשון
שר חמשת אלפים
תגובות: 5065
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרשון »

איינס האט געשריבן:

זייער א שיינער אשכול. ש'כח.

איינס האט געשריבן: המן הסלע הזה נוציא לכם מים
נאך ברענגט דער אבן עזרא
ויאמר רבי משה הכהן הדרשן ז"ל הספרדי, בעבור שהכעיסו ישראל אמר להם: המן הסלע הזה נוציא לכם מים והיתה דעתו כי אין יכולת בנו להוציא מים מהסלע כי אם בכח השם. והנה לא פירש דבורו היטב וחשבו אנשים בלבם כי דבורו שלא יוכל השם להוציא מים מן הסלע וזה טעם אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי והביא ראיה מדברי המשורר, שאמר: כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִשְׂפָתָיו והנה החטא היה בביטואו לא במכה.

דער אבן עזרא שריייבט אבער אויף דעם:
גם זה איננו נכון, כי משה אמר זה ולמה נענש אהרן. ועוד, כי אין במעשה זכר דבור והראיה שהביא איננה ראיה, כי אין פירוש כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ כי אם אל השם, וכן כתוב וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ וזה פירוש וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה והטעם שהקציפו השם, וכן כתוב הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה'. וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם כי המרו את רוח השם ויגזור על משה שלא יכנס לארץ.

איך האב גראדע אלץ זייער ליב געהאט דעם פשט. אט איז וואס איך האב מיר פארצייכנט עטליכע יאר צוריק (אין לשון-קודש, איך האב נאכנישט געשריבן אויף אייוועלט דעמאלט):

בענין חטא של מי מריבה רבו המפרשים עליה. כי חלילה לפרש הפסוקים כפשטן שלא האמין רבינו משה במופת ה', וגם הכה הוא עצמו בסלע להוציא מימיו. ומספר המפרשים הוא קטן ממספר הפשטים שנאמרו בזה, כל אחד בדרכיו ומה שיש להשיב עליהן, כאשר האריכו המפרשים.

ומרגלית טובה מצאתי בדברי האבן עזרא בשם ר' משה הכהן הספרדי. והיא כי ה' צוה למשה לדבר אל הסלע וגם להכותו, כי האות תהיה על ידי שניהם יחד. ומשה לא הסתפק בזה ח"ו, אלא התרעם לישראל על כי הם ממרים ומתלוננים על צרכיהם למה זה יצאנו ממצרים, ואמר להם כי מן הסלע לא יצאו מים בדרך הטבע, ובראותם זה הפלא ידעו כי מאת ה' היה. ואף שהיתה זו כוונתו, לא כך הבינו ישראל, כי לא פירש להם היטב דבריו, ולפיכך טעו כאילו הוא מסתפק אם אכן יתן הסלע מים, ועל זה יצא עליו הקצף, "להקדישני לעיני בני ישראל." כי אמנם לא התכוון לכך, אבל ישראל חשבו זה בדיבורו. וזהו גם כן הנאמר בתהלים, "ויבטא בשפתיו," כי היתה חטאו במה שלא התבטא היטב לפרש כוונתו.

ולפי זה הבינותי מה שאמר להם משה במשנה תורה, "גם בי התאנף ה' בגללכם." כי לפי שאר הפשטים לא חרה בו אף ה' בגלל ישראל, אם כי באה לו החטא ע"י צורך ישראל למים, לא הביאוהו הם לידי החטא. אבל לפי פירוש זה אכן היתה כל חטאו בגלל שלא קידש ה' לפניהם להתבטות היטב.

והקשה עליו האבן עזרא, כי לא מצינו במעשה משה שדיבר אל הסלע, אלא הכאה לבד. וזו אכן קושיא גדולה.

ולפיכך נראה לענ"ד כדברי המפרשים שהדיבור אל הסלע היא היא ההכאה, כי לא יוציא סלע יבש מימיו בהכאת המטה מדרך הטבע, רק במופת מאת ה', נמצא כי העיקר במעשה משה להכות הסלע הוא דבר ה' אל הסלע שיתבקע. ולפי זה היה ממש כמו אצל הצור בחורב כאשר אמר לו ה' להכות. גם מצד הסברא נראה לומר כן, כי בנהוג בכל המופתים שבתורה כי באו מלובש קצת בטבע, כי הנס לא יבוא ביותר ממה שצריך, אלא במדה מדוייקת. והנה בהכאה יתירה בסלע וחפירה בו ימצאו פעמים רבות מים, אבל כאן היה המופת שיצאו בהכאה פעמים בלבד, אבל ע"י דיבור הוא מופת הרבה יותר גדול (וזהו אם נאמר שהסלע היה במחובר).
מיט אזויפיל ביכער, אויסגאבעס, גליונות, בראשורן, קאמפיינס, און ווירטואלע ארטיקלען, וואקסט דער אידישער ליטעראטור ווי אויף הייוון. וואס וועט זיין מיט א אידישן ספעל טשעקער?
אפענע וועלט
שר חמש מאות
תגובות: 938
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 17, 2015 3:26 pm

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אפענע וועלט »

איינס האט געשריבן:די מפרשים האבן יעדער זיין פשט וואס איז געווען די חטא פון משה רבינו דא.




די ספורני'ס פשט זעה איך נישט דא, זיין פשט שטימט זייער גוט מיטן' לשון הפסוק, יעדע ווארט מאכט סענס
די וועלט ענדיגט זיך נישט ביי אייוועלט, וואטסעפ און בחצרות. זעצט אייך לערנען וועט איר טרעפן א נייע וועלט.
אוועטאר
אוראייניקל
רב הצעיר תשפ"ד
תגובות: 17017
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 21, 2019 9:05 am

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוראייניקל »

כ'דארף נאר צולייגן איין נקודה, צו דעם אויבדערמאנטע מהלך. ווייטער שטייט ביי שירת הבאר "ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר ה' למשה אסף את העם ואתנה להם מים". איז שווער, דער אויבערשטער האט איהם דאך געזאגט "והקהל את העדה" און נישט "העם".

נאר אין רמב"ן שטייט אויפן ארט "והוא בארה של מרים על דעת רבותינו (במדב"ר יט כה כו), או באר שיצא על פי משה מפי הגבורה ולא שאלוהו ישראל והשם אמר לו אסוף את העם ואתנה להם מים ונחלים ישטופו ממנה והלכו למרחקים". דהיינו אז ס'איז טאקע געווען אן אנדערע באר.

איי, אויב מ'האט שוין געהאט די באר וואס משה האט געשלאגן ביי מי מריבה, וואס פעלט אויס נאך א באר?

נאר לפי הנ"ל, איז יענע באר נאר געווען געאייגנט פאר די עדה, משא"כ די עם האט געהאט גענונג וואסער אין קדש. אבער ווען מ'איז געפארן ווייטער, האט די עם שוין נישט געהאט קיין וואסער, דאן האט השי"ת געהייסן משה רבינו "אסף את העם ואתנה להם מים", כדי זיי זאלן אויך האבן. ודו"ק.
חוח בין השושנים האט געשריבן:
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

פשוט פשט מיינט דאס נישט די באר פון מסה ומריבה אין מדבר סין?
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
אוראייניקל
רב הצעיר תשפ"ד
תגובות: 17017
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 21, 2019 9:05 am

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוראייניקל »

דארט האט משה רבינו נישט מאסף געווען כלל ישראל.

ויאמר ה' אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל וגו' ויעש כן משה לעיני זקני ישראל.
חוח בין השושנים האט געשריבן:
Kollel
שר תשעת אלפים
תגובות: 9416
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 16, 2019 5:03 pm

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Kollel »

איינס האט געשריבן:פשוט פשט

זיך דערמאנט שבת נאכמיטאג פון דיין חשבון איבער די ר״נ ראשי סנהדרין, ברענגעך ארויף אויף די וואך לתועלת הציבור.
ס'אשאד זיך צו טענה'ן דערויף!
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: מקרא כפשוטו - מי מריבה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצפים לישועה »

סאיז דא א הערליכע פשט פון אדמו"ר מקרעטשניף טרעבישאן, מען קען הערן אויף 97225382925 נאך דעם דריקט 61
שרייב תגובה

צוריק צו “דברי תורה”