מקרא כפשוטו - מרגלים

[איינס]

אין פרשת שלח איז דא אסאך דיוקים וואס די מפרשים רעדן ארום, דא וויל איך זיך קאנצעטרירן אויף עטליכע פון זיי.

וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ. ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה. אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם. עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן
ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה. והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו לב ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות. ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם.

א. וואס איז דער שינוי פון עדת בני ישראל צו העם.
די שינוי בכללות ווערט ארום גערעדט עטליכע מאל אין די מפרשי התורה. די באוויסטע מהלך איז אז עם איז לשון פחות.

ב. פארוואס האט יהושע נישט גערעדט צום פאלק?
די גמרא (סוטה לה) זאגט טאקע: ויהס כלב את העם אל משה, אמר רבה שהסיתן בדברים. פתח יהושע דקא משתעי אמרי ליה דין ראש קטיעה ימלל?!, אמר אי משתעינא אמרי בי מילתא וחסמין לי, אמר להן וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם?! סברי בגנותיה קא משתעי, אישתיקו. אמר להו הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והאכילנו את המן, אם יאמר עשו סולמות ועלו לרקיע לא נשמע לו?!
דער ערוך שרייבט פשט אין 'דין ריש קטיעא' וויבלאד ער האט געהייסן הושע נאר משה רבינו האט איהם גערופן יהושע, האבן זיי איהם געטשעפעט מיט סתם א דבר שלא מן הענין אז ראשו קטוע.


והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו. ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות. ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם

ג. דא איז א נייע לשון 'בני ישראל' אנדרעש פון אויבן עם און עדת בני ישראל.


ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא

ד. דער לשון עדה און דערנאך עם.
רש"י שרייבט דא: כל העדה - סנהדראות.
דארף מען אבער פארשטיין פארוואס די עדה איז תשא את קולם, און די עם איז ויבכו.


וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו. ולמה ה' מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה. ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה . ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל.

ה. האבן מיר דא ווידער שינוי הלשון עם עדה בני ישראל און עדת בני ישראל


ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם. ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד. אם חפץ בנו ה' והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש. אך בה' אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראם. ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד ה' נראה באהל מועד אל כל בני ישראל

ו. וואס איז געשעהן אז יהושע בון נון האט דא יא גערעדט?


ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו. אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו. ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו. ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה ה׳ בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה. והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר. מבלתי יכלת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר. ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר. ה' ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים. סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה. ויאמר ה' סלחתי כדברך. ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה. ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה כה והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף

ז. משה זאגט פארן אויבערשטן ער זאל נישט הרג'ענען די אידן ווייל מ'וועט זאגן מבלתי יכולת ה'. ענטפערט איהם דער אויבערשטער סלחתי כדבריך, שרייבט אויף דעם רש"י: בשביל מה שאמרת פן יאמרו מבלתי יכולת ה'. און דערפאר האט ער איבערגעדרייט די גזירה אז נאר כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר.
ווערט דאך שווער ממה נפשך, אויב מיט דעם וואס ער לאזט איבער א דור פון זיי וואס גייען אריין גיין אין ארץ ישראל וועט ווערן אפפגעפרעגט די טענה פון מבלתי יכולת, וואלט דאך פונקט אזוי געווען אויב ס'וואלט מקוים געווען דעם אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו, ווייל משה'ס אייניקלעך וואלטן דאך אריין אין ארץ ישראל. און אויב ווייל ס'איז נישט די אידן וואס זענען ארויס פון מצרים איז יעצט אויך נישט.

ח. מער פון דעם יש לדייק אז דא אין פסוק ווערט בכלל נישט דערמאנט אז זייערע קינדער וועלן יא אריין גיין וואס דאס וואלט געדארפט זיין די עיקר זאך פון פארענטפערן דעם מבלתי יכולת.
ט. יש לעמוד אויפן לשון כל האנשים הראים את כבדי.

י. ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו. דער פסוק דערמאנט דא נישט יהושע בון נון.


וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי. אמר אלהם חי אני נאם ה' אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם . במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי. אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון לא וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה. ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה. ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר. במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי. אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו.

יא. צום ערשט דארף מען פארשטיין וואס איז געווען אז דא אז ס' איז געקומען נאך א דבר ה'?
דער אבן עזרא שרייבט אז די אידן האבן נאכאלטס נישט תשובה געטון און דערפאר איז געקומען נאך א דיבור.
אבער דארף מען פארשטיין וואס איז יעצט נתוסף געווארן מער פון פריער?

והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ. וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'. ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ

יב. וואס איז דער וישובו וילונו.

יג. דא ווערט יא דערמאנט יהושע און כלב.

[איינס]

איך האב שוין פריער געברענגט אז רש״י שרייבט אויף ותשא כל העדה ויתנו את קולם אז דאס זענען די סנהדרין.
דאס אז די ״עדה״ איז נישט דער גאנצער כלל ישראל זעהט מען קלאר אין פסוק ווען משה רבינו האט געבעטן יפקוד ה׳ אלקי הרוחות איש על העדה, זאגט די תורה: ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה׳ על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה.
שטייט קלאר אז כל העדה איז נישט כל בני ישראל.

אזוי טרעפן מיר בכמה מקומות אז די ״עדה״ זענען די סנהדרין
ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה, שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה, עדה שופטת ועדה מצלת, הרי כאן עשרים.
והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה
והיה אם מעיני העדה. תניא, מניין שההוראה תלויה בב"ד ומעשה בקהל, אמר אביי, דאמר קרא והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה
ועוד.

אין אוצר המדרשים (גרינבוים) ברענגט ער א לשון ״שכל מקום שנאמר כל עדת בני ישראל אלו סנהדרין״
איך האב פראבירט זוכן די מקור אבער לא מצאתי.
(הוספה: דאס קומט פון מתנות כהונה אויפן מדרש במדבר טז כא)

קרוב לזה אין די גמרא
הורו ב"ד והיה אחד בהם גר או ממזר או נתין או זקן שאינו ראוי לבנים פטור, שנאמר כאן עדה ונאמר להלן ושפטו העדה, מה עדה האמורה להלן כולן ראויין להוראה אף עדה האמורה כאן עד שיהיו כולן ראויין להוראה.

על פי כל זה וויל איך לייגן א הנחה (און אויב מוועט טרעפן דעם מדרש איז דאס מיט א קלארע מקור) אז יעדע פלאץ וואס די תורה דערמאנט עדה אדער עדת בני ישראל איז די כונה נאר צו די סנהדרין.

די הנחה שלעפט אריין אין זיך זייער אסאך פרשיות התורה און מוועט דארפן דורכטון יעדע פלאץ לעצמו.
איך וויל נישט דא אריינקריכן ווייל ס׳איז א לאנגע אריכות, איך האף צו עפענען באזונדערן אשכול פאר דעם (און אויך מסביר זיין פארוואס רופט מען זיי מיטן נאמען ״עדה״). נאר אזוי פיל וויל איך זאגן אז די געדאנק האב איך שוין ביי מיר א 3 4 יארה און איך האב שוין דורכגעהאקערט חמשה חומשי תורה מיט דעם געדאנק, און זייער אסאך מאל פארענטפערט דאס קשיות און שאלות אז כדי מרפסן איגרא...

[איינס]

יעצט וויל איך לייגן נאך א הנחה,(וואס דאס איז שוין אביסל אייגנס), און איך וועל אי״ה מאריך זיין אין דעם אין פרשת קרח.

די מרגלים זענען געווען פון די סנהדרין, אויסער יהושע בון נון איז וואס ער איז נישט געווען פון די סנהדרין.

----

מ'קען עס משלב זיין מיטן פשוט פשט אין די גמרא, ווי רש"י טייטשט "מי שראשו קטוע שאין לו בנים ליטול חלק בארץ הוא ידבר בפנינו".
און לכאורה קומט אויס אז טעכטער האט ער נאך אויך נישט געהאט, ווייל זיי נעמען דאך אויך א חלק אין א"י כבנות צלפחד.
(ומה שהקשה בתו"ת על פירוש רש"י שלא היו לו בנים, דבנות היו לו כמבואר במגילה יד סוע"ב, לא דק, דהרי מבואר שם שהיו לו מרחב שנשא אותה אחר ביאתו לארץ).

און דיי גמרא זאגט אין מס' סנהדרין (לו:) "אין מושיבין בסנהדרין זקן וסריס ומי שאין לו בנים".
ממילא קומט אויס דאז דערפאר איז ער נישט געווען בכלל הסנהדרין.

[איינס]

מיט די צוויי הנחות קען מען זייער שיין פארענטפערן און מפרש זיין די פרשה.

ווען די אידן האבן געהאט עפעס צו זאגן פאר משה רבינו האבן זיי דאס געזאגט פאר די סנהדרין, און זיי האבן דאס איבערגעגעבן פאר משה רבנו. אזוי אויך ווען משה רבינו האט געוואלט איבערגעבן פאר די אידן איז דאס בדרך כלל געווען דורך די סנהדרין. (שוין ווידער א הנחה.. און וועט אויך ווערן אויסגעשמועסט)


וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה
ווען די מרגלים זענען געקומען איבערגעבן וואס זיי האבן געזעהן אין ארץ ישראל האבן זיי נישט געגאנגען צום פאלק, נאר צו משה ואהרן און צום ׳עדת בני ישראל׳.

וישיבו אותם דבר (למשה ואהרן - רש״י) ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ.
ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה. אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם. עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן.
ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה.

ווען כלב און יהושע האבן געזעהן אז די מרגלים הייבן אן פארפירן, האבן זיי געוואלט אז די אידן זאלן ערשט הערן זייער גירסא אזוי ווען די מרגלים וועלן קומען העצן וועט דאס שוין ווערן אנגענומען מיט א אנדער בליק, נאך וואס זיי האבן שוין געהערט א צווייטע צד פון צוויי מרגלים וואס זענען דארט געווען.

ויהס כלב את העם, קען זיין ויהס לשון הסתה ער איז געגאנגען אנהעצן דעם פאלק צו זיין צד. און שטייט טאקע עם און נישט עדה ווייל ער איז געגאנגען צו די בני ישראל.

פתח יהושע דקא משתעי, יהושע האט אנגעהויבן רעדן, אמרי ליה דין ראש קטיעה ימלל?!
זיי האבן געזאגט פאר יהושע בון נון ״ווער ביסטו צו רעדן?״ ביסטו דען פון די ראשי בני ישראל (=די סנהדרין)? ביסט א ריש קטיעא א אפגעהאקטע קאפ, מיינענדיג צו זאגן אז דו נעמסט דיך א ״ראש״ וואס קומט דיר נישט.
אמר, האט כלב געזאגט צו זיך, אי משתעינא אמרי בי מילתא וחסמין לי, יעצט זענען זיי שוין אנגעגעסן (מ׳קען לערנען אז ווי נישט ווי איז די שמועות שוין אנגעקומען צו זיי אז די מרגלים רעדן אפ, און איינמאל יהושע האט אנגעהויבן רעדן און מ׳האט איהם פארשריגן זענען זיי שוין געווען אין א געשלעג מיט ווער ס׳גייט יעצט רעדן לטובה).
אמר להן וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם?! סברי בגנותיה קא משתעי, אישתיקו. אמר להו הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והאכילנו את המן, אם יאמר עשו סולמות ועלו לרקיע לא נשמע לו?!

דערפאר שרייבט נישט די תורה אז יהושע האט געזאגט ווייל ער האט נישט אויסגערעדט וואס ער האט צו זאגן, און נאר כלב האט למעשה גערעדט צו זיי.


והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו. ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות. ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם

דערנאך זענען שוין געקומען אלע מרגלים ויציאו את דיבת הארץ פארן ״עם״


ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא

די סנהדרין האבן האבן געוויינט אויפן קול, און דורך דעם ווען דער פאלק זעהט אז די מנהיגים וויינען איז געווען ויבכו העם.


וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל

וילונו איז טייטש זיי האבן זיך אפגערעדט, און ס׳שטומט זייער גוט דער לשון ׳על׳ משה ו׳על׳ אהרן, ווייל זיי האבן נישט גערעדט צו משה און צו אהרן, נאר זיי האבן זיך מתלונן געווען צו די סנהדרין אויף משה און אהרן.


אנשטאט די סנהדרין זאלן זיי בארואיגן, האבן זיי נאך מער געהעצט:
ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו. ולמה ה' מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה. ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה.


ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל.

פאר די עדה דיקא, ווייל זיי זענען די וואס פירן דא דעם געוויין, און אז זיי וועלן זיך בארואיגן וועט דער פאלק שוין מיטגיין.


ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם. ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד. אם חפץ בנו ה' והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש. אך בה' אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראם. ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד ה' נראה באהל מועד אל כל בני ישראל

דא ווען ס׳איז לגבי די עדה האט שוין יהושע יא גערעדט, ווייל ער רעדט צו זיי מטעם איינער פון די מרגלים.

[איינס]

ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו. אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו.

דער אויבערשטער האט געוואלט חלילה אויס׳הרג׳ענען גאנץ כלל ישראל.

ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו. ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה ה׳ בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה. והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר. מבלתי יכלת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר. ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר. ה' ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים. סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה. ויאמר ה' סלחתי כדברך.

משה האט גע׳טענה׳ט מבלתי יכולת, און דער אויבערשטער האט איהם טאקע געזאגט סלחתי און איך וועל נישט הרג׳ענען דעם גאנצן פאלק.


ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה.

יעדן מאל (אויסער איין מאל) ווען ס׳שטייט כבוד ה׳ נראה איז דאס לגבי די עדת בני ישראל.
דער אויבערשטער זאגט דא אז די מענטשן הרואים את כבודי, דהיינו די סנהדרין וועלן נישט אריינגיין אין ארץ ישראל.

אויפן לשון וכל מנאצי ברענגען די מפרשים פון מדרש אז די כוונה איז אז די העצערס זענען אלע געווען בכלל גזירה אויך די וואס זענען געווען אונטער צוואנציג (אין מדרש שטייט אז פון ווען מהאט געהאט ב׳ שערות אויב מהאט געהעצט).
לפי דעם פשט קען זיין וכל מנאצי, אויך די העצערס וואס זענען נישט פון די סנהדרין.


ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה כה והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף

נאר כלב וועט בלייבן פון די סנהדרין עקב היתה רוח אחרת עמו.
יהודע סון נון דארף ער נישט זאגן אז ער וועט בלייסן, ווייל ער איז דאך נישט געווען פון די סנהדרין.



והנה ישראל לא עשו תשובה, על כן דבר השם - אבן עזרא

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי.

איך האב נישט געעריג א מהלך צו אריינזעצן די ווערטער כל דבר על אופנו, אבער מיט דברי האבן עזרא קען זיין דאס שטייט דא.
דא שטייט שוין תלונות בני ישראל, אז די אידן האבן טענות און דער אויבערשטער באציהט זיך צו די בני ישראל דעם גאנצן פאלק נישט נאר די״עדה״


אמר אלהם חי אני נאם ה' אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם. במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי. אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה

דא איז צוגעקומן א גזירה אז אלע אידן העכער צוואנציג וועלן נישט אריינגיין צו ארץ ישראל.


כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון לא וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה. ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה. ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר. במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי.

דא זאגט שוין יא די תורה ״אויסער כלב און יהושע״ ווייל דא איז דאך שוין די גזירה אויפן גאנצן כלל ישראל.


אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו.

דאס איז די גזירה אויף די מרגלעם ווי די תורה באטיטלט זיי מיט ״עדה רעה״ (נישט סתם ״עדה״)


והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ. וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'. ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ

דא ווערט אויך דערמאנט יהושע און כלב (און עיין במפרשים פארוואס דא איז קודם יהושע), ווייל דא רעדט ער דאך אז די מרגליםזענען געשטארבן, זאגט ער אז נאר יהושע און גלב זענען געבליבן מן האנשים ההם.


ויש להרחיב ולדון בזה, איך מיין אז דער יסוד איז דא.

[נו גוט נו שוין]

הערליך!
געוואלדיג!

ועוד יש לעיין און צוריקומען מיט הארות

[loyodea]

כל המאמר היפך מהכותרת שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ודרשות חז"ל במלת עדה דרשה היא.

[איינס]

כל המאמר היפך מהכותרת שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ודרשות חז"ל במלת עדה דרשה היא.

וואו זעהסטו סזאל היפוך מפשוטו?
אפילו ווען יאך זאל נישט נעמען אין חשבון דרשת חז"ל


ותשובה נצחת לזה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה

און אויב נעמסטו נישט אן אזוי ווי אזוי ביסטו מסביר על פי פשוטו דעם שינוי הלשון פון עדה?

[loyodea]

פשוט איז זיכער עדה א קהלה, ווילסט נאר זאגן א חידוש, אבער אין מקרא יוצא
דארט אליינס ביי סנהדרין דרשנט דער תורה כהנים יכול כל העדה, קען נישט זיין כל העדה ישגו, איז דא א לימוד פון א גזירה שוה נאמר כאן ונאמר להלן, אז מ'זעט איינמאל אין די תורה א עדה פון א מנין, אבער דאס איז א דרשה בקבלת חז"ל, פשוטו זיכער נישט.
וכל בני ישראל וכל העדה, גראדע קען מען לערנען פשוט אז ס'גייט ארויף אויף די ערב רב שעלו עמהם שלא היו מבני ישראל, אבער אפי' איך ווייס נישט כרגע א פשט אין דיזן פסוק, ווערט נישט אפגעפרעגט פשוטו של מקרא.

[loyodea]

לעצה בעלמא
אין ספק שהמלבים מדבר מזה, באיזה מקום, אולי בהתורה והמצוה שם על אתר בספרא. או בשאר מקומות, כדרכו בקודש

[loyodea]

זע איך טאקע דער מלבים ער איז עס מסביר כשהסנהדרין בראשיהם [סנהדרין אליינס איז זקני ועיני]

דברו אל כל עדת - כבר התבאר ששם עדת ישראל הונח בעצם על סנהדרי גדולה, ורבי יאשיה לשיטתו שפירש לקמן ויקרא משה לכל זקני ישראל, שעשאם בית דין... (שמות יב ג)

אל כל עדת בני ישראל - שם עדה יאמר על הסנהדרין, או על הכלל כשהסנהדרין בראשיהם, ושם עדת בני ישראל מציין כל בני ישראל כשהם עדה, היינו שזקניהם בראשיהם... (שם יט ב)

[loyodea]

און דער הכתב והקבלה
כל עדת - אלו סנהדרין, רש"י מרבותינו, אפשר שפירוש שם עדת מלשון עדי וקשוט, מן את הנזר ואת העדות, כלומר אותן המיוחסים והחשובים שבעם... והם הסנהדרי הגדולה... וממה שאמר "וכל בני ישראל וכל העדה" (במדבר כ"ז) מוכרחים אנו לפרש עדה הסנהדרין, ואם נתבונן על הוראות הפרטיות במלת עד לפי התחלפות האותיות המתחברות עמו לפניו ובאמצעו, יצא לנו אמתות הנחת שם עדה על הסנהדרין, כי יורה א' על כנסייה וחברה המתאספת לדבר אחד, "ושפטו העדה", ויורה ב' על התורה והמצוות בכלל, "ועדותי זו אלמדם" (תהלים קל"ב), ויורה ג' על יחוד ושימת גבול לדבר במקום או בזמן או בפעולה וכדומה, כמו "ואם לבנו ייעדנה", "ונועדתי לך שם", וכל הוראות האלה מתאחדים בשם עדה להוראת הסנהדרין... (ויקרא ד יג)

[איינס]

אבער די חלק פון עדה האב איך געשריבן וועט מען דורכטון אין א עקסטערן אשכול
לפי כללי הדקדוק, און אויך ווי אזוי מנוצט היינט עדה, איז דאס בדיקא אויף א גרופ בתוך הקהל

(העדה התימנית - חלק פון קהל בני ישראל, העדה הגרוזינית ועוד, אזוי אויך העדה החרדית קומט זיך צו אפטיילן אלס א גרופ בתוך הציבור הכללי)

האקט

[איינס]

ברענגסטו דאך אזעלכע שיינע מקורות אז דאס איז טאקע כפשוטו, נאר זיי ווילן נישט שרייבן אז סמיינט נאר די סנבדרין ווייל זייער אסאל פסוקים ווערן שווער )ווי למשל שאו את ראש כל עדת בני ישראל) וועט מען אריבער גיין איינס איינס און זעהן ווי אזוי מפארענטפערט דאס

[צד תמות]

pdf please

[איינס]

זע איך טאקע דער מלבים ער איז עס מסביר כשהסנהדרין בראשיהם [סנהדרין אליינס איז זקני ועיני]

דברו אל כל עדת - כבר התבאר ששם עדת ישראל הונח בעצם על סנהדרי גדולה, ורבי יאשיה לשיטתו שפירש לקמן ויקרא משה לכל זקני ישראל, שעשאם בית דין... (שמות יב ג)

אל כל עדת בני ישראל - שם עדה יאמר על הסנהדרין, או על הכלל כשהסנהדרין בראשיהם, ושם עדת בני ישראל מציין כל בני ישראל כשהם עדה, היינו שזקניהם בראשיהם... (שם יט ב)

וואו איז דער מלבי"ם?

[Programming]

והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו.

לכאורה דער ווארט עם דא באציט זיך אויף די גוים אין ארץ ישראל.
----'
ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא

קענסטו זאגן בעסער, די ראשי העדה האבו נאר געשריגן, דאס פאלק האט שוין געוויינט (אפשר אויפן נשיאת קול אליין וואלט נישט נקבע געווארן א בכיה לדורות, נאר דער בכיית העם וואס איז דורך זיי נגרם געווארן האט דאס געברענגט)

------

אם מעיני העדה נעשתה לשגגה איז א ראיה לסתור, אז די עיני העדה זענען די סנהדרין און דער ציבור איז די עדה

----

ווי דו זאגסט, עס איז דא אסאך האומווארק צו טון, אבער מידי אפשרות לא יצא. עכ"פ פטפוטיא דאורייתא טבין איז דאך עס זיכער.

[loyodea]

זע איך טאקע דער מלבים ער איז עס מסביר כשהסנהדרין בראשיהם [סנהדרין אליינס איז זקני ועיני]

דברו אל כל עדת - כבר התבאר ששם עדת ישראל הונח בעצם על סנהדרי גדולה, ורבי יאשיה לשיטתו שפירש לקמן ויקרא משה לכל זקני ישראל, שעשאם בית דין... (שמות יב ג)

אל כל עדת בני ישראל - שם עדה יאמר על הסנהדרין, או על הכלל כשהסנהדרין בראשיהם, ושם עדת בני ישראל מציין כל בני ישראל כשהם עדה, היינו שזקניהם בראשיהם... (שם יט ב)

וואו איז דער מלבי"ם?

(שמות יב ג)
(שם יט ב)

[איינס]

והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו.

לכאורה דער ווארט עם דא באציט זיך אויף די גוים אין ארץ ישראל.
----'
ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא

קענסטו זאגן בעסער, די ראשי העדה האבו נאר געשריגן, דאס פאלק האט שוין געוויינט (אפשר אויפן נשיאת קול אליין וואלט נישט נקבע געווארן א בכיה לדורות, נאר דער בכיית העם וואס איז דורך זיי נגרם געווארן האט דאס געברענגט)
------
אם מעיני העדה נעשתה לשגגה איז א ראיה לסתור, אז די עיני העדה זענען די סנהדרין און דער ציבור איז די עדה
----
ווי דו זאגסט, עס איז דא אסאך האומווארק צו טון, אבער מידי אפשרות לא יצא. עכ"פ פטפוטיא דאורייתא טבין איז דאך עס זיכער.

שוין פריער געשריבן
איך ווייס פון די אלע פסוקים, רוב פון זיי האב איך א שיינע מהלך
אבער דאס וועט מען לאזן אויף א באזינדערע אשכול

די עם וואס דו ברענגסט איז זיכער די גוים איך האב גערעדט פון ויהס כלב את העם

[Programming]

איך האב נאכגעברענגט וואס דו האסט געשריבן, אנדערליינד דער העם, אבער מסתמא האסטו געמיינט א אנדערע פסוק כנ"ל

[איינס]

איך זעה נישט וואו? ווייז מיר צו וועל איך פיקסן
די ערשטע שטיקל ווייז איך אן ויהס כלב את העם (איך האב דאס אנדערליינד)

[Programming]

דא:

והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו. ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות. ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם

דערנאך זענען שוין געקומען אלע מרגלים ויציאו את דיבת הארץ פארן ״עם״


ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא

די סנהדרין האבן האבן געוויינט אויפן קול, און דורך דעם ווען דער פאלק זעהט אז די מנהיגים וויינען איז געווען ויבכו העם.

[איינס]

איך האב זיך באצויגן צום עם פון כלב, דער פסוק גייט דאך אויף צוריק מיט א ו' החיבור

[אוראייניקל]

הערליך!!

פתח יהושע דקא משתעי, יהושע האט אנגעהויבן רעדן, אמרי ליה דין ראש קטיעה ימלל?!
זיי האבן געזאגט פאר יהושע בון נון ״ווער ביסטו צו רעדן?״ ביסטו דען פון די ראשי בני ישראל (=די סנהדרין)? ביסט א ריש קטיעא א אפגעהאקטע קאפ, מיינענדיג צו זאגן אז דו נעמסט דיך א ״ראש״ וואס קומט דיר נישט.

מ'קען עס משלב זיין מיטן פשוט פשט אין די גמרא, ווי רש"י טייטשט "מי שראשו קטוע שאין לו בנים ליטול חלק בארץ הוא ידבר בפנינו".
און לכאורה קומט אויס אז טעכטער האט ער נאך אויך נישט געהאט, ווייל זיי נעמען דאך אויך א חלק אין א"י כבנות צלפחד.
(ומה שהקשה בתו"ת על פירוש רש"י שלא היו לו בנים, דבנות היו לו כמבואר במגילה יד סוע"ב, לא דק, דהרי מבואר שם שהיו לו מרחב שנשא אותה אחר ביאתו לארץ).

און דיי גמרא זאגט אין מס' סנהדרין (לו:) "אין מושיבין בסנהדרין זקן וסריס ומי שאין לו בנים".
ממילא קומט אויס דאז דערפאר איז ער נישט געווען בכלל הסנהדרין.

[איינס]

שטארק!

יעצט אז דאס איז שוין אויך מיט א מקור קען מען דאס נעמען צום נעקסטן שאלה
פארוואס האט משה רבינו נאר געטוישט נאמען פאר יהושע.

איך טראכט אז דאס האט צוטון מיט דעם, אבער א מקור קען איך נישט טרעפן (אפשר העולה לגדולה מאכט מען א שינוי השם)