די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

געדאנקען און התחזקות בעניני עבודת השם

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

אוועטאר
אוהב חסידים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 298
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 16, 2020 3:21 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך אוהב חסידים »

להודיע האט געשריבן:מפי ספרים וסופרים

חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתי
תהילים פרק קיט
בדרך החסידות נלך ובה תחזי ומינה לא תזוע, ובאותה מסילה נעלה כי לא יזנח לעולם ה' את עמו, וכבר הבטיחנו כי לא תשכח מפי זרעם וזרע זרעם עד עולם ובכל דור ודור יש צדיקים שהקב''ה מאיר עיניהם בתוה''ק וישורו דרכם לפני ישראל ויתהלכו לפני ה' בארצות החיים.
אוועטאר
אוהב חסידים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 298
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 16, 2020 3:21 pm

מפיהם אנו חיים עד ביאת הגואל

תגובה דורך אוהב חסידים »

וכענין הזה שמענו מאת הרב הקדוש הבעש"ט זלה"ה עם תלמידו הרב הקדוש מו"ה דוב בער ממעזריטש זלה"ה זי"ע. אשר לא הי' רצונו להיות כפוף אליו לבא אצלו רק ע"י סיבה חסרון הבריאות ר"ל שהי' חולה מאד ובא אל הבעש"ט לבקש ממנו עזר תרופה.
וכן עשה הבעש"ט להצמיח לו רפואה ע"י תחנות ובקשות לאלהים ועפ"י מופת ועי"ז נתגלגל הדבר למסור לו כל מעיינות החכמה וזכה להיות מנהיג הדור ועודנו מתנוצץ אור קדושתם מתלמידיהם הבאים אחריהם בכל דור ודור מפיהם אנו חיים עד ביאת הגואל ב"ב והבעש"ט הי' מוכרח לזה להראות לו עפ"י מופת למען השיגו תחת כנפיו.
וזה הוא הענין לרמז בזה הפי'. תשועתם היית לנצח. היינו מה שהצדיקים מצמיחים ישועות בקרב בארץ בעניני עוה"ז הוא להראות האות ומופת למען יתקרבו בנ"א אליהם ולהרבות תלמידים להפיץ אור תורתם וקדושתם אליהם. ודבר זה הוא לנצח.

תפארת שלמה רמזי פורים ד''ה תשועתם
בדרך החסידות נלך ובה תחזי ומינה לא תזוע, ובאותה מסילה נעלה כי לא יזנח לעולם ה' את עמו, וכבר הבטיחנו כי לא תשכח מפי זרעם וזרע זרעם עד עולם ובכל דור ודור יש צדיקים שהקב''ה מאיר עיניהם בתוה''ק וישורו דרכם לפני ישראל ויתהלכו לפני ה' בארצות החיים.
אוועטאר
אוהב חסידים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 298
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 16, 2020 3:21 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך אוהב חסידים »

להודיע האט געשריבן:מאור ושמש פרשת ראה

דהנה מדרך המון עם כששומעין אומרים על אחד שעושה איזה אות או מופת תיכף הם נוסעים אליו ומאמינים לו כל מה שיאמר להם, הגם שלא הי' מכירים אותו מכבר מנעוריו מה טיבו ומה הנהגותו אבל באמת זה אינו כלום, כי הנסיעה להצדיק הוא שנלמוד א"ע מאורחותיו, להיות שנודע מכמה וכמה שנים הנהגותיו וצדקותיו וחסידותיו, אזי נוסעים אליו ללמוד אורחותיו ולעשות צוותא אליו, אבל לא לעשות העיקר מאותות ומופתים הגם שלא נדע מה טיבו, זה אינו כלום ואסור לנסוע אליו.
ואם תמצא לומר מה מזיקך דבר זה, וכי אומר הוא לאיזה אנשים שנוסעים אליו חלילה לעבור על קל שבקלות, אדרבא הוא ג"כ מוכיח אותם על עבדות הש"י ומה איכפת לן מה שעושה אותות ומופתים, אבל באמת תדע שזו לא טוב לדבק ולהתחבר עמו שלסוף כל סוף שקר אין לו רגלים ויבא מכשולות גדולות על ידו ויבאו לסוף חלילה לעבוד ע"ז.
ואת"ל האיך הוא תקנה להנצל ממנו, מאחר שהוא קלא דלא פסיק שמראה אותות ומופתי' נפלאים וממשיך לב אדם לנסוע אליו, אמנם התקנה העיקרת הוא שיהיה האדם מחבר א"ע עם צדיקי אמת מה שהוא מכיר מכבר שהם צדיקי אמת, לחבר א"ע עם חבירים המקשיבים לקולם ויחזיק א"ע בתורה ובתפילה וידבק בדרכי ה' מה הוא רחום כו' מה הוא גומל חסדים כו', אזי ממילא ישפיל האיש המופת של שקר ויפול ממדריגתו.

וזאת רומז לנו הכתוב כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת. ובא האות והמופת פירש שיהיה כך שיהיה יוכל להראות אותות ומופתים אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים כו' ונעבדם פירש לאמר שיהיה נשמע ונאמר ע"י כן לבסוף שכוונתו הוא לעבוד אלהים אחרים.

וזהו לאמר שמשמעותו שיהיה נאמר ונשמע כן ממוצא דבר מכלל לבסוף נלכה ונעבדה כו' על כן קאמר הכתוב שפיר לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל החלום חלום ההוא כי מנסה ה' אלהיכם אתכם כו' שזה שפיר הוא נסיון אם תשגיחו על עבדות השי"ת דייקא ותתחברו א"ע אל צדיקי אמת, שאתם מכירים מכבר שהם צדיקים ועובדי השם באמת, ולדבק עמהם או שתלכו אחרי אותן האנשים שאין אתם מכירים אותם, ותשגיחו על אותות ומופתים, וזה הוא בוודאי נסיון מאחר שהנביא ההוא גם כן צווח ומזהיר על עבדות השי"ת כנ"ל וקאמר הכתוב ואת"ל מה נעשה להכיר האמת ע"ז קאמר אחרי ה' אלהיכם תלכו פיר' כמאמרם ז"ל הדבק בת"ח ובתלמידהם ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון הדבק בדרכיו מה הוא רחום כו' מה הוא גומל חסדים כו' כפירש"י ז"ל ר"ל כשתחזיק א"ע בעבדות השי"ת באמת ותתחבר את עצמך לצדיקי אמת כנ"ל, אזי קאמר הכתוב אחר כך והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת פי' שיבוטל ויפול ממדריגתו ולא יהי' יכול להראות אותות ומופתים כנ"ל.


והענין הוא כך שדבר זה מפורסם מפי ספרים ומפי סופרים שיש ביד הצדיקים שהולכים בדרך הנביאים למשוך ברכות מעולמות העליונים למי שרוצים, וכן למשוך קללות על שונאי ישראל, כדמצינו בתנאים ואמוראים ובפרט החברייא החכמי הזוהר תלמידי הרשב"י.
וכן מדור אל דור יש צדיקים אנשי מופת שיש בידם זה הכח כידוע ומפורסם זאת בדורינו, וכן יש כח ביד הצדיק למסור זאת לתלמידו.
ואיש אשר נותן דעתו בכל עת ורגע להיות אלהות שורה בו מוסר לו גם כן זה הכח שיהיה יכול למשוך ברכות למי שירצה וכן להיפוך. וזה ענין סמיכה שהיה סומך משה רבינו ע"ה את ידיו על יהושע בן נון וכן מדור אל דור.
אבל העיקר הוא שצריך להודיע שהגם שיש כח ביד איזה צדיק לברך, העיקר הוא שיברך לאיש הישראלי שיודע בו שרוצה לעבוד ה' יתברך זה מהראוי הוא לברכו שיצליח בכל דרכיו כדי שיוכל לעבוד את ה' ללמוד ולהתפלל בכוונה עצומה וליתן צדקה ולגדל בניו לתלמוד תורה בהרחבה.
אבל לא לברך את מי שאינו מכיר בו מה טיבו שאפשר שהוא רשע ועל ידי הברכה שיברך אותו יצליח ברשעו. והרשעים רוצים עד למאד שיברכו אותם אבל הוא אזהרה שלא לברך אותם הגם שהוא ספק אם הוא רשע לא יברך אותו כי יכול לבוא קלקול גדול על ידי זה שיצליח יותר ברשעו ויעשה רשעות כפלים כמקדם ויהיה הצדיק הגורם זאת נענש חלילה עליו.

מאור ושמש פרשת ראה ד''ה עוד
בדרך החסידות נלך ובה תחזי ומינה לא תזוע, ובאותה מסילה נעלה כי לא יזנח לעולם ה' את עמו, וכבר הבטיחנו כי לא תשכח מפי זרעם וזרע זרעם עד עולם ובכל דור ודור יש צדיקים שהקב''ה מאיר עיניהם בתוה''ק וישורו דרכם לפני ישראל ויתהלכו לפני ה' בארצות החיים.
אוועטאר
אוהב חסידים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 298
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 16, 2020 3:21 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך אוהב חסידים »

והייתי רוצה לגלה לך כמה חידושים שסיפר אאמ"ו נ"י מהצדיקים רק ששמעתי פירוש על פסוק דור לדור ישבח מעשיך כי איתא בגמרא עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל עד שלא שקעה שמשו של רבי כו' כי אין הדור ריק מן הצדיקים בכל דור ודור רק שאין מאמינים רק מי שיש לו נשמה קדושה ולא טנפה בעבירות.
הגם שמביאין להם ראיה מן הצדיקים ומדורות הקדמונים אומרים בזה הלא אנו מאמינים בחכמים קדמונים שהיה להם מדריגת רוח הקודש אבל עתה בדור הזה בלתי אפשר להיות זאת.
וכן בכל דור ודור אומרים כך כמו שמצינו בשאול המלך עליו השלום כידוע אהובי אחי יהי לבך בטוח כי גם בימי הקדוש האר"י ז"ל היו גם כן מתקוטטין עמו.

וזהו פירוש הפסוק דור לדור ישבח מעשיך רוצה לומר דור שהוא עתה מודים בעצמם שהדורות שהיו לפניהם היו להם מדריגות וזהו ישבח מעשיך שמשבחים ומודים שגדולים מעשה ד' שנותן לצדיקים אבל לא בדור הזה.
וזה פירוש הגמרא גדולים הצדיקים במיתתם יותר מבחייהם כי בחייהם היו מתקוטטים עמהם ואחר מיתתם כולם מודים ומשבחים אותו שהיה לו מדריגות הנ"ל ובשביל זה מנעתי את עצמו מלהודיע כל הנ"ל כתבתי מה ששמעתי מפי אאמ"ו נ"י ותמכתי יתדותי עליו שבודאי אם היו נותנים לו כל חללי דעלמא לא היה מוצא דבר שקר מפיו ואין דבר אחד מדבריו יוצאין לבטלה.....

איגרת שנדפס בסוף נועם אלימלך
בדרך החסידות נלך ובה תחזי ומינה לא תזוע, ובאותה מסילה נעלה כי לא יזנח לעולם ה' את עמו, וכבר הבטיחנו כי לא תשכח מפי זרעם וזרע זרעם עד עולם ובכל דור ודור יש צדיקים שהקב''ה מאיר עיניהם בתוה''ק וישורו דרכם לפני ישראל ויתהלכו לפני ה' בארצות החיים.
אוועטאר
אוהב חסידים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 298
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 16, 2020 3:21 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך אוהב חסידים »

עשה לך רב. ר"ל אפי' לא יהיה ראוי להיות לך לרב אבל שים אותו לך לרב עד שתדמה בו שהוא מלמד ויעלה בידו בעבור זה למוד החכמה כי אין למוד האדם מעצמו כלמודו מזולתו שהלמוד מעצמו טוב הוא אבל למודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר אפי' היה כמוהו בחכמה או למטה הימנו וכן ביארו בפירוש זאת המצוה.
רמב"ם פירוש המשניות שם
בדרך החסידות נלך ובה תחזי ומינה לא תזוע, ובאותה מסילה נעלה כי לא יזנח לעולם ה' את עמו, וכבר הבטיחנו כי לא תשכח מפי זרעם וזרע זרעם עד עולם ובכל דור ודור יש צדיקים שהקב''ה מאיר עיניהם בתוה''ק וישורו דרכם לפני ישראל ויתהלכו לפני ה' בארצות החיים.
אוועטאר
אונגארישע הייזער
שר שמונת אלפים
תגובות: 8296
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
לאקאציע: אין מאה שערים

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך אונגארישע הייזער »

אוהב חסידים האט געשריבן:דכן דרך הרשעים לומר נשתנו העתים ונחלפו הזמנים, ועוברים בשאט נפש אף על מה שיש ציווי בפירוש לאיסור, בטענה מזוייפת כי לא כימים הראשונים הימים האלה והזמן גרמא, ומעיקרא לא נאמרה הציווי כ"א בהוראת שעה לפי בחי' הזמן של אותה שעה עפ"ל, וכבר הת"ס זלל"ה בצוואתו אל תאמר שנשתנו העתים, יש לנו אב זקן לא נשתנה ולא ישתנה עכ"ד ז"ל.

דברי יואל פרשת ויצא עמ' קב


עס איז דא א באזונדערע אשכול ווי מען מאלט וואסער...
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
לאדז'ער
שר מאה
תגובות: 192
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 02, 2019 12:26 am

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך לאדז'ער »

דא סאיז דא אסאך ענינים אין דעם נושא

https://drive.google.com/file/d/1B9VHPG ... sp=sharing
אוועטאר
אוהב חסידים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 298
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 16, 2020 3:21 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך אוהב חסידים »

לאדז'ער האט געשריבן:דא סאיז דא אסאך ענינים אין דעם נושא

https://drive.google.com/file/d/1B9VHPG ... sp=sharing

ליקוט יפה
בדרך החסידות נלך ובה תחזי ומינה לא תזוע, ובאותה מסילה נעלה כי לא יזנח לעולם ה' את עמו, וכבר הבטיחנו כי לא תשכח מפי זרעם וזרע זרעם עד עולם ובכל דור ודור יש צדיקים שהקב''ה מאיר עיניהם בתוה''ק וישורו דרכם לפני ישראל ויתהלכו לפני ה' בארצות החיים.
אוועטאר
אוהב חסידים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 298
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 16, 2020 3:21 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך אוהב חסידים »

והנה המון העולם סוברים כשהיה איש צדיק מופת הדור בדורו כשנסתלק סוברים שאי אפשר עוד לצדיק אחר לעשות כמעשהו, אבל באמת הוא טעות גמור וחסרון האמונה כי אין מעצור לה' להושיע ברב או בקטן מן הראשון.
כדאיתא בגמרא אמר ליה רב פפא לאביי מאי שנא לראשונים דאתרחש להו ניסא ומאי שנא לדידן דלא אתרחש לן ניסא, אי משום תנויי אנן עדיפנא מינייהו דבשני דרב יהודה כולא תנויי בנזיקין הוי וכו' ואילו רב יהודה כי הוי שליף חד מסאני אתי מטרא, אמר ליה ראשונים הוו מסרו נפשייהו על קדושת ה' עיין שם.
נמצינו למידין כי העיקר הוא תלוי בצדקת הצדיק אם הוא צדיק לאמיתו שמוסר נפשו על קדושת שמו יתברך ה' יתברך עושה נסים ונפלאות על ידו בכל דור ודור אף על פי שאין גדול כל כך בתורה.
והנה ישראל ידעו שהבאר בזכות מרים, והבאר היה סלע והיה מתגלגל עמהם כל מקום שהולכין כפירוש רש"י, והנה כשמתה מרים פסקה הבאר ולא היה מים ויקהלו על משה ואהרן להוציא להם עוד מים וירב העם עם משה וגו' ולמה הבאתם את קהל וגו'.
כי היו סוברים שאי אפשר עוד למשה ולאהרן להוציא להם עוד מים שאין בכוחם הדבר הזה רק מרים הנביאה היה אותו מדריגה בה אבל לא להם, על כן רבו עם משה רבינו ע"ה וצעקו למה העליתנו ממצרים.
והנה הקב"ה אמר למשה רבינו קח את המטה וגו' כמאמרם ז"ל חזרה הבאר בזכות שניהם והוצאת להם מים וגו' ויקח משה את המטה וגו' ויקהילו משה ואהרן את הקהל על פני הסלע, והנה ישראל עמדו על הסלע של מרים.
והנה כל צדיק וצדיק יש לו שורש אחר, ורצון משה רבינו היה להוציא להם מים מסלע אחר לא מאותו סלע של מרים וכל הקהל עמדו אצל סלע של מרים שסברו שצריך דוקא אותו סלע של מרים מאחר שכבר היא פתחה הנס שיצא מים מאותו סלע לכך יהיה להם גם כן קל להוציא להם מים מאותו סלע.
אבל דעת משה רבינו ע"ה לא היה כן כי רצה הוא בזכותו ובזכות אהרן לפתוח להם שער חדש שיצא מאותו שער שהוא שרשם הנס שיהיה להם מים מסלע אחר שיבחרו לפי דעתם שלכל צדיק יש לו שורש אחר לעשות הנס שעשה הצדיק מלפניו לא באותו שורש ודרך של הצדיק הראשון.
ואם היו ישראל מסכימים עם משה רבינו ע"ה אזי היה תמיד בנקל להביא מים לצדיקים בעת הצטרך כמו צנצנת המן המונח לדורות דהיינו שפתוח עד היום השער מזונות שפתח משה רבינו ע"ה כן היה עם מים, אבל בשביל המחלוקת על המים קשה להביא מים בעת הצטרך.

מאור ושמש פרשת חקת ד''ה ויבואו
בדרך החסידות נלך ובה תחזי ומינה לא תזוע, ובאותה מסילה נעלה כי לא יזנח לעולם ה' את עמו, וכבר הבטיחנו כי לא תשכח מפי זרעם וזרע זרעם עד עולם ובכל דור ודור יש צדיקים שהקב''ה מאיר עיניהם בתוה''ק וישורו דרכם לפני ישראל ויתהלכו לפני ה' בארצות החיים.
אוועטאר
אוהב חסידים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 298
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 16, 2020 3:21 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך אוהב חסידים »

תפלת משה רבינו ע"ה היה שלא תהיה עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה

וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר:
יִפְקֹד יְהֹוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה:

יפקד ה'. כיון ששמע משה שא"ל המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי. א"ל הקב"ה לא כך עלתה במחשבה לפני. כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל. וזהו שאמר שלמה נוצר תאנה יאכל פריה.
אלהי הרוחות. למה נאמר אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו.
רש"י שם

אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְהֹוָה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו:
וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם:
וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהֹוָה עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה:
וַיַּעַשׂ משֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֹתוֹ וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה:
וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה בְּיַד משֶׁה:
במדבר פרק כז טו-כג

יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם. יש לבאר בזה להבין מה שהזכיר בכאן דוקא אלהי הרוחות לכל בשר מה שלא אמר כן בשום מקום והיה די לומר יפקוד ה' איש על העדה.
ויש לומר בזה דהוצרך היה לומר זה כאן דהנה תפלת משה רבינו ע"ה היה כאן שלא תהיה עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה והיינו שיהיה להם ראש ומנהיג כדי שידבקו בו והוא ינהלם וידריכם בדרך ישרה ושיוכל להעלות נשמותיהן בעת הצורך.
והנה ידוע ראשי הדור הם לפי הדור ולפי שורש נשמותיהן כן שולח ה' ברוך הוא היודע שורש נשמות של כל ישראל תמיד בכל דור ודור ראש ומנהיג להם כפי אותו הדור וכפי מה שצריך אותו הדור בכדי שיוכל הראש הצדיק להעלות כל בני דורו לשורשן ולקרבן לפני ה'.
ולכך אי אפשר שיתמנה ראש על הדור על ידי אדם כי אם על ידי ה' ברוך הוא שהוא מקור המקורות ונשמה לכל הנשמות ויודע שורש נשמות של כל דור ודור כן הוא שולח ראש ומנהיג להם לפי מה שצריכין.
וזה יש לומר שרימז יפקוד ה' שאתה אלהי הרוחות לכל בשר היינו אלהים על כל הרוחות והנשמות של כל בשר ולכך לך נאה לפקוד איש על העדה, גם יפקוד הוא לשון חיבור כמו דם מפקד פקיד והיינו שהתפלל שיחבר ה' הרוחות והנשמות לכל בשר כל אחד לשורשו, איש על העדה היינו על ידו יעלו ויתיחדו הרוחות והנשמות של כל בשר לשורשם ולכך אתה ה' צריך לפקוד ולמנות האיש הזה לפי הדור, איש על העדה.
היינו לא כמו שאמרו ישראל בימי שמואל הנביא תנה לנו מלך שיהיה המלך בידם רק איש על העדה שהוא יהיה עליון על העדה שכל נשמות ישראל יהיו דבוקים בו והוא יהיה כלל כל נשמות ישראל שבאותו הדור כדי שעל ידו יוכלו לעלות ולדבק בשורשם.
והוא שרימז רש"י בצחות לשונו אמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד היינו הדעת של כל אחד ואחד שהוא לפי שורש נשמתו ואינם דומין זה לזה לכך מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו היינו כנ"ל שיהיה המנהיג כלל דעת של כל ישראל ויהיו הכל כלולים בו כל אחד לפי דעתו.

דגל מחנה אפרים פרשת פנחס ד''ה יפקד
בדרך החסידות נלך ובה תחזי ומינה לא תזוע, ובאותה מסילה נעלה כי לא יזנח לעולם ה' את עמו, וכבר הבטיחנו כי לא תשכח מפי זרעם וזרע זרעם עד עולם ובכל דור ודור יש צדיקים שהקב''ה מאיר עיניהם בתוה''ק וישורו דרכם לפני ישראל ויתהלכו לפני ה' בארצות החיים.
אוועטאר
אוהב חסידים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 298
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 16, 2020 3:21 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך אוהב חסידים »

ובפרט להיות ידוע שגם בדורות הקטנים הללו שולח הש"י לפנינו למחיה איזה נשמות להיות לראש לדורות, והנשמות הללו הם נשמות גדולות מדורות ראשונים, וישלחם אלקים לפנינו לשום לנו שארית בארץ להודיענו הדרך אשר נלך בה, והנשמה הגדולה הזאת צריכה להתאחד את הנשמות הקטנים להיותם בשלום ובאחוה ומה שיחסר זה ישלים זה ויוחשב לפני הקב"ה כאלו כל אחד קיים המוטל עליו בשיעור קומתו.
אגרא דכלה פרשת עקב אות ח'
בדרך החסידות נלך ובה תחזי ומינה לא תזוע, ובאותה מסילה נעלה כי לא יזנח לעולם ה' את עמו, וכבר הבטיחנו כי לא תשכח מפי זרעם וזרע זרעם עד עולם ובכל דור ודור יש צדיקים שהקב''ה מאיר עיניהם בתוה''ק וישורו דרכם לפני ישראל ויתהלכו לפני ה' בארצות החיים.
אוועטאר
אוהב חסידים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 298
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 16, 2020 3:21 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך אוהב חסידים »

וצריך האדם לעזוב כל המניעות שיש לו מאב ואם, וכאילו הוא יתום באמת, ולילך אצל צדיקים, ואזי נקרא יפה תואר ויפה מראה שהראשי תיבות הוא יתום.

אהבת שלום פרשת וישב ד''ה ויהי
בדרך החסידות נלך ובה תחזי ומינה לא תזוע, ובאותה מסילה נעלה כי לא יזנח לעולם ה' את עמו, וכבר הבטיחנו כי לא תשכח מפי זרעם וזרע זרעם עד עולם ובכל דור ודור יש צדיקים שהקב''ה מאיר עיניהם בתוה''ק וישורו דרכם לפני ישראל ויתהלכו לפני ה' בארצות החיים.
אוועטאר
ביציקל
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 02, 2020 4:47 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך ביציקל »

אין שפתי צדיק פונעם פילצער פר' שופטים, ברענגט ער א הערליכע טייטש פונעם קאצקער דאכט זיך;

אז אוודאי איז דא אין יעדע דור א צדיק הדור, אבער מען דארף האבן א ספעציעלע זכיה אים צו קענען טרעפן און נתקרב ווערן צו אים, און דאס האט משה רבינו געבעטן אין פר' פנחס יפקוד ה' אלקי הרוחות איש על העדה, אז די יעדער זאל אים טאקע קענען און וויסן ווער עס איז, ווייל דאס איז שוין נאך א מדריגה וואס מען דארף זוכה זיין.

אויך ברענגט ער דארט פונעם חידושי הרי''ם א שארפע ווארט, אז דאס וואס היינט לויפט מען אזויפיל צו אלע רבי'ס אפילו קליינע, איז א תיקון און שטראף אויף דעם וואס ווען דער אייבערשטער האט אונז געגעבן אמת'ע צדיקים איז מען נישט געגאנגען צו זיי.

בקיצור, מען דארף אסאך זוכן און דאווענען צום אייבערשטן מען זאל זוכה זיין צו וויסן ווער איז דער אמת'ער צדיק און טאקע נתקרב ווערן צו אים.
טראק דרייווער
שר האלפיים
תגובות: 2281
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 01, 2009 2:58 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך טראק דרייווער »

להודיע האט געשריבן:נפלאות היהודי דף 46

פעם אחת הי' היהודי ז"ל בלילה עם הרה"ק רבי שמחה בונים זצ"ל תלמידו, והיהודי לא הי' ישן רק חושב וגנח מאוד, ושאל לו הר"ר שמחה בונם זצ"ל מה מע"כ גונח, ואמר היהודי זצ"ל אני חשבתי שלאחר משה הי' שופטים ולאחר שופטים נביאים ואח"כ אנשי כנסת הגדולה, ואח"כ הי' תנאים ואמוראים ופוסקים ואח"כ הי' מוכיחים לשם שמים ואח"כ נתקלקלו שנתרבו מוכיחים שלא לשם שמים, ואח"כ התחילו הרבי'ס על זה אני גונח שאני רואה שגם זה יתקלקל ומה יעשו ישראל.


לכאורה איז דאס נישט קיין סתירה מיט די שטיקלעך וואס אוהב ברענגט. ער ברענגט פון ספרים וואס שרייבן אז די ענין גייט אהן לנצח, און די ברענגסט אז עס איז דא שלעכטע מנהיגים, נו וואס איז די סתירה, עס קען זיין ביידע אמת, און מען דארף טאקע זוכן די גיטע.
ווען משיח וועט קומען וועט קוקן מיט די אויגן די זענען די אויגן וואס האבן ארויסגעקוקט אויף די גאולה און דאס געהאלטן ריין לראות בתפארת עוזך
אוועטאר
טאלנער יונגערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 819
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 24, 2020 6:52 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך טאלנער יונגערמאן »

אוהב חסידים האט געשריבן:
להודיע האט געשריבן:מפי ספרים וסופרים

עס איז דא א באזינדערע אשכול ווי מען רעד פון די ניצחיות פון חסידות viewtopic.php?f=5&t=21321&hilit=%D7%A0%D7%A9%D7%AA%D7%9B%D7%97

א שאד אז ס'איז טאקע פארשפארט...
דער ענין פון 150 יאהר באלאנגט אויך דארט, אבער לענינינו צום שיטה פון רוב צדיקי הדורות האבען מיר שוין א דוגמע פון דער ווערטער פון'ם הייליגען תפארת שלמה:
אוהב חסידים האט געשריבן:וכענין הזה שמענו מאת הרב הקדוש הבעש"ט זלה"ה עם תלמידו הרב הקדוש מו"ה דוב בער ממעזריטש זלה"ה זי"ע. אשר לא הי' רצונו להיות כפוף אליו לבא אצלו רק ע"י סיבה חסרון הבריאות ר"ל שהי' חולה מאד ובא אל הבעש"ט לבקש ממנו עזר תרופה.
וכן עשה הבעש"ט להצמיח לו רפואה ע"י תחנות ובקשות לאלהים ועפ"י מופת ועי"ז נתגלגל הדבר למסור לו כל מעיינות החכמה וזכה להיות מנהיג הדור ועודנו מתנוצץ אור קדושתם מתלמידיהם הבאים אחריהם בכל דור ודור מפיהם אנו חיים עד ביאת הגואל ב"ב והבעש"ט הי' מוכרח לזה להראות לו עפ"י מופת למען השיגו תחת כנפיו.
וזה הוא הענין לרמז בזה הפי'. תשועתם היית לנצח. היינו מה שהצדיקים מצמיחים ישועות בקרב בארץ בעניני עוה"ז הוא להראות האות ומופת למען יתקרבו בנ"א אליהם ולהרבות תלמידים להפיץ אור תורתם וקדושתם אליהם. ודבר זה הוא לנצח.

תפארת שלמה רמזי פורים ד''ה תשועתם

א דאנק טאקע פאר @אוהב חסידים פאר ברענגן כסדר שיינע מראה מקומות.

אבער @להודיע האט אונז געבערנגט גאר א שארפע מראה מקום:
להודיע האט געשריבן:ספה"ק אור עולם אות יא

הרה"ק מסטרעטין זצ"ל אמר משם הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זצ"ל עה"פ שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם, שאמר, לפני ביאת המשיח יהיו רבי'ס רשעים גמורים ר"ל, אבן הן החסידים הם בתמימותם סוברים שרבם הוא עובד ה' ולכן נוסעים אליו, לזאת התפלל דהמע"ה שומר נפשות חסידיו כי השי"ת ישמור את החסידים ומיד רשעים יצילם שלא יכשלו ח"ו ברבי'ס כאלו.

בדרך אפשר קען מען זאגען אז דער כוונה פון 'רשעים גמורים' פון'ם הייליגע סטרעליסקער איז אז א רבי פון דור הכי אחרון זעהט אויס אזוי ווי א 'רשע גמור' ביחס צום דור פון תלמידי הרבי ר' אלימלך זי"ע, און דוד המלך'ס תפילה איז טאקע נתקבל געווארען אז אפילו אויב מ'פאהרט צו אזא רבי איז אויך א 'תועלת גדול' (כידוע אז דוד המלך'ס תפילה אז תהילים זאגן זאל זיין חשוב כנגעים ואהלות איז נתקבל געווארען ואכמ"ל, והוא רחום יכפר וכו' אם שגיתי בהבנת דבריו הק'), און ער'ז נישט חולק אויף דער ווערטער פון דער הייליגע צדיקים, ווי שוין געברענגט:
טאלנער יונגערמאן האט געשריבן:
דער הייליגע קאמארנא (היכל הברכה ואתחנן) האט געשריבן:'ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחון. ובקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך'. אמרו לי בחלום, שלא כתיב אלהים אחרים חלילה חלילה, אלא מתרגמינון רברביא, והם ראשי הדור, אשר בדורות שלפנינו היו ראשי הדור רואין מסוף עולם ועד סופו, ומדברין ברוה״ק ושומעין כרוזין של מעלה, והיה נפשם מלאים מזיו השכינה, והשפיעו מאור הזה לכל בני דורם ולכל הדבקים בהם כידוע כל זה ומפורסם, ובעקבות משיחא חוצפא יסגי, ועבדתם שם אלהים - ראשי הדור מעשה ידי אדם שהסכימו עליהם עדת ישראל שיהיו ראשי הדור - עץ החיים צדיק הדור, ואבן - ת״ח העוסק בתורה, היינו רבנים ולומדים שהסכימו עליהם בני אדם, וזהו מעשה ידי אדם עץ ואבן, אשר לא יראון ברוח הקודש, ולא ישמעון כרוזין של מעלה ותורה מפי עליון, ולא יאכלון בזיו השכינה להשפיע מאורם אל הדור, ולא יריחון ריחא דלבושא כפי הראוי שיהיה מדריגות אלו לראשי הדור להנהיג דורם בנחת ובקדושה, ואעפ״כ 'ובקשתם משם את ה׳ אלהיך ומצאת' - גם אצל ראשי הדור כאלה, ובלבד אם תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בלב אמת דבוק באהבה עזה, ובאחדות עם הצדיק יהיה לך תועלת גדול, ע"כ אמרו לי בחלום'.

דער הייליגע ווילעדניקער אין שארית ישראל (שער ההתקשרות ליקוטים) האט געשריבן:במקום שאין אנשים השתדל להיות איש אף הוא ראה וכו'. הפירוש הוא, מי שהוא במדריגה שפילה שאין ביכולתו להיות איש ומנהיג הדור, לכן במקום שאין אנשים חשובים, אף הוא ראה, יכול גם הוא לראות ולהנהיג נשמות ישראל.

הרה"ק בעל בית ישראל מגור זי"ע האט געזאגט אז אין פולין האט מען געזאגט 'א שטעקן אבי א רבי'.
'געשענישען זענען באשערט, דאס עגמת נפש מאכט זיך דער מענטש אליין' (הרה"ק בעל שפת אמת זי"ע)

רבותי, איך בין שוין ארויס פון'ם וועלט. איך בין אויך נישט דא אויף א אנדערע ניק. מ'קען זיך אייביג פארבינדען מיט מיך דארך אימעיל - [email protected]
.
ירקרקות
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 01, 2021 11:40 am

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך ירקרקות »

טאלנער יונגערמאן האט געשריבן:
אוהב חסידים האט געשריבן:
להודיע האט געשריבן:מפי ספרים וסופרים

עס איז דא א באזינדערע אשכול ווי מען רעד פון די ניצחיות פון חסידות viewtopic.php?f=5&t=21321&hilit=%D7%A0%D7%A9%D7%AA%D7%9B%D7%97

א שאד אז ס'איז טאקע פארשפארט...
דער ענין פון 150 יאהר באלאנגט אויך דארט, אבער לענינינו צום שיטה פון רוב צדיקי הדורות האבען מיר שוין א דוגמע פון דער ווערטער פון'ם הייליגען תפארת שלמה:
אוהב חסידים האט געשריבן:וכענין הזה שמענו מאת הרב הקדוש הבעש"ט זלה"ה עם תלמידו הרב הקדוש מו"ה דוב בער ממעזריטש זלה"ה זי"ע. אשר לא הי' רצונו להיות כפוף אליו לבא אצלו רק ע"י סיבה חסרון הבריאות ר"ל שהי' חולה מאד ובא אל הבעש"ט לבקש ממנו עזר תרופה.
וכן עשה הבעש"ט להצמיח לו רפואה ע"י תחנות ובקשות לאלהים ועפ"י מופת ועי"ז נתגלגל הדבר למסור לו כל מעיינות החכמה וזכה להיות מנהיג הדור ועודנו מתנוצץ אור קדושתם מתלמידיהם הבאים אחריהם בכל דור ודור מפיהם אנו חיים עד ביאת הגואל ב"ב והבעש"ט הי' מוכרח לזה להראות לו עפ"י מופת למען השיגו תחת כנפיו.
וזה הוא הענין לרמז בזה הפי'. תשועתם היית לנצח. היינו מה שהצדיקים מצמיחים ישועות בקרב בארץ בעניני עוה"ז הוא להראות האות ומופת למען יתקרבו בנ"א אליהם ולהרבות תלמידים להפיץ אור תורתם וקדושתם אליהם. ודבר זה הוא לנצח.

תפארת שלמה רמזי פורים ד''ה תשועתם

א דאנק טאקע פאר @אוהב חסידים פאר ברענגן כסדר שיינע מראה מקומות.

אבער @להודיע האט אונז געבערנגט גאר א שארפע מראה מקום:
להודיע האט געשריבן:ספה"ק אור עולם אות יא

הרה"ק מסטרעטין זצ"ל אמר משם הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זצ"ל עה"פ שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם, שאמר, לפני ביאת המשיח יהיו רבי'ס רשעים גמורים ר"ל, אבן הן החסידים הם בתמימותם סוברים שרבם הוא עובד ה' ולכן נוסעים אליו, לזאת התפלל דהמע"ה שומר נפשות חסידיו כי השי"ת ישמור את החסידים ומיד רשעים יצילם שלא יכשלו ח"ו ברבי'ס כאלו.

בדרך אפשר קען מען זאגען אז דער כוונה פון 'רשעים גמורים' פון'ם הייליגע סטרעליסקער איז אז א רבי פון דור הכי אחרון זעהט אויס אזוי ווי א 'רשע גמור' ביחס צום דור פון תלמידי הרבי ר' אלימלך זי"ע, און דוד המלך'ס תפילה איז טאקע נתקבל געווארען אז אפילו אויב מ'פאהרט צו אזא רבי איז אויך א 'תועלת גדול' (כידוע אז דוד המלך'ס תפילה אז תהילים זאגן זאל זיין חשוב כנגעים ואהלות איז נתקבל געווארען ואכמ"ל, והוא רחום יכפר וכו' אם שגיתי בהבנת דבריו הק'), און ער'ז נישט חולק אויף דער ווערטער פון דער הייליגע צדיקים, ווי שוין געברענגט:
טאלנער יונגערמאן האט געשריבן:
דער הייליגע קאמארנא (היכל הברכה ואתחנן) האט געשריבן:'ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחון. ובקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך'. אמרו לי בחלום, שלא כתיב אלהים אחרים חלילה חלילה, אלא מתרגמינון רברביא, והם ראשי הדור, אשר בדורות שלפנינו היו ראשי הדור רואין מסוף עולם ועד סופו, ומדברין ברוה״ק ושומעין כרוזין של מעלה, והיה נפשם מלאים מזיו השכינה, והשפיעו מאור הזה לכל בני דורם ולכל הדבקים בהם כידוע כל זה ומפורסם, ובעקבות משיחא חוצפא יסגי, ועבדתם שם אלהים - ראשי הדור מעשה ידי אדם שהסכימו עליהם עדת ישראל שיהיו ראשי הדור - עץ החיים צדיק הדור, ואבן - ת״ח העוסק בתורה, היינו רבנים ולומדים שהסכימו עליהם בני אדם, וזהו מעשה ידי אדם עץ ואבן, אשר לא יראון ברוח הקודש, ולא ישמעון כרוזין של מעלה ותורה מפי עליון, ולא יאכלון בזיו השכינה להשפיע מאורם אל הדור, ולא יריחון ריחא דלבושא כפי הראוי שיהיה מדריגות אלו לראשי הדור להנהיג דורם בנחת ובקדושה, ואעפ״כ 'ובקשתם משם את ה׳ אלהיך ומצאת' - גם אצל ראשי הדור כאלה, ובלבד אם תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בלב אמת דבוק באהבה עזה, ובאחדות עם הצדיק יהיה לך תועלת גדול, ע"כ אמרו לי בחלום'.

דער הייליגע ווילעדניקער אין שארית ישראל (שער ההתקשרות ליקוטים) האט געשריבן:במקום שאין אנשים השתדל להיות איש אף הוא ראה וכו'. הפירוש הוא, מי שהוא במדריגה שפילה שאין ביכולתו להיות איש ומנהיג הדור, לכן במקום שאין אנשים חשובים, אף הוא ראה, יכול גם הוא לראות ולהנהיג נשמות ישראל.

הרה"ק בעל בית ישראל מגור זי"ע האט געזאגט אז אין פולין האט מען געזאגט 'א שטעקן אבי א רבי'.



מסתבר (ופשוט) איז אז די אלע מראי מקומות בנוגע 'א שטעקן אבי א רבי' וכדומה, הכונה על מי שאינו מופלג במדריגות או אפילו רק יהודי פשוט, אבל מציאותו כ'רבי' הוא כראוי. דהיינו שמנהיג ומחנך את הציבור הן על ידי דוגמא אישית והן על ידי כח השפעתו באופן הרצוי, וגם אינו מנצל את מעמדו עבור תועליות חומריות. לומר שמלפני מאה וחמישים שנה קראו 'רבי' גם מי שאינו בגדר זה, נראה רחוק מן המציאות לחלוטין.
חוץ מזה שמראי מקומות אלו אינם ברורים דיים כמדומה. מה שאמרו 'אז אין פולין האט מען געזאגט...' זה אימרא נאה שיש לה מקומה ושעתה ולא שייך לבנות עליה הרבה.
מה שכתב התפא"ש עד ביאת הגואל וכו', זהו ברכה ובקשה כמובן מתוך דבריו, ומייירי מצדיקי דורו עיי"ש בפנים דבריו.
ירקרקות
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 01, 2021 11:40 am

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך ירקרקות »

גם הרה"ק מקאמארנא מיירי מצדיקים גמורים כפי ערך הדור של עיקבתא דמשיחא עיי"ש בדבריו, רק שלא יהיו במדריגה לשמוע כרוזים שלמעלה וכדומה
אוועטאר
טאלנער יונגערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 819
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 24, 2020 6:52 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך טאלנער יונגערמאן »

ירקרקות האט געשריבן:גם הרה"ק מקאמארנא מיירי מצדיקים גמורים כפי ערך הדור של עיקבתא דמשיחא עיי"ש בדבריו, רק שלא יהיו במדריגה לשמוע כרוזים שלמעלה וכדומה

לא זכיתי להבין וואס איר זוכט צו ארויס ברענגן? אז 'נשתכחה' איז אויך נאר א 'ברכה ובקשה'? אז דער ווערטער פון דער הייליגע ווילעדניקער איז אויך א 'אימרא נאה שיש לה מקומה ושעתה'?
ביטע רעדטס ארויס קלאר!
ס'איז באקאנט וואס דער הייליגע דגל אין פרשת בשלח האט געשריבן:אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה!
'געשענישען זענען באשערט, דאס עגמת נפש מאכט זיך דער מענטש אליין' (הרה"ק בעל שפת אמת זי"ע)

רבותי, איך בין שוין ארויס פון'ם וועלט. איך בין אויך נישט דא אויף א אנדערע ניק. מ'קען זיך אייביג פארבינדען מיט מיך דארך אימעיל - [email protected]
.
ירקרקות
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 01, 2021 11:40 am

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך ירקרקות »

דער תפארת שלמה רעדט פון צדיקי דורו און ער זאגט 'ומפיהם אנו חיים עד ביאת הגואל'.
ירקרקות
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 01, 2021 11:40 am

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך ירקרקות »

טאלנער יונגערמאן האט געשריבן:
ירקרקות האט געשריבן:גם הרה"ק מקאמארנא מיירי מצדיקים גמורים כפי ערך הדור של עיקבתא דמשיחא עיי"ש בדבריו, רק שלא יהיו במדריגה לשמוע כרוזים שלמעלה וכדומה

לא זכיתי להבין וואס איר זוכט צו ארויס ברענגן? אז 'נשתכחה' איז אויך נאר א 'ברכה ובקשה'? אז דער ווערטער פון דער הייליגע ווילעדניקער איז אויך א 'אימרא נאה שיש לה מקומה ושעתה'?
ביטע רעדטס ארויס קלאר!
ס'איז באקאנט וואס דער הייליגע דגל אין פרשת בשלח האט געשריבן:אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה!


קוק אינ'ם בריוו פונ'ם בעשטה"ק וואס דער יפוצו מעניותיך מיינט. מען רעדט פון זאכן וואס דער בעש"ט הק' שרייבט אליינס אז עס איז כמעט נישט שייך אפילו בדורו (עליות ויחודים וכו' עיי"ש בפנים המכתב)
אוועטאר
טאלנער יונגערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 819
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 24, 2020 6:52 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך טאלנער יונגערמאן »

ירקרקות האט געשריבן:דער תפארת שלמה רעדט פון צדיקי דורו און ער זאגט 'ומפיהם אנו חיים עד ביאת הגואל'.

א ווארט פאר דעם בכל דור ודור, און ווייטער ודבר זה הוא לנצח.
'געשענישען זענען באשערט, דאס עגמת נפש מאכט זיך דער מענטש אליין' (הרה"ק בעל שפת אמת זי"ע)

רבותי, איך בין שוין ארויס פון'ם וועלט. איך בין אויך נישט דא אויף א אנדערע ניק. מ'קען זיך אייביג פארבינדען מיט מיך דארך אימעיל - [email protected]
.
אוועטאר
טאלנער יונגערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 819
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 24, 2020 6:52 pm

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך טאלנער יונגערמאן »

ירקרקות האט געשריבן:
טאלנער יונגערמאן האט געשריבן:
ירקרקות האט געשריבן:גם הרה"ק מקאמארנא מיירי מצדיקים גמורים כפי ערך הדור של עיקבתא דמשיחא עיי"ש בדבריו, רק שלא יהיו במדריגה לשמוע כרוזים שלמעלה וכדומה

לא זכיתי להבין וואס איר זוכט צו ארויס ברענגן? אז 'נשתכחה' איז אויך נאר א 'ברכה ובקשה'? אז דער ווערטער פון דער הייליגע ווילעדניקער איז אויך א 'אימרא נאה שיש לה מקומה ושעתה'?
ביטע רעדטס ארויס קלאר!
ס'איז באקאנט וואס דער הייליגע דגל אין פרשת בשלח האט געשריבן:אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה!


קוק אינ'ם בריוו פונ'ם בעשטה"ק וואס דער יפוצו מעניותיך מיינט. מען רעדט פון זאכן וואס דער בעש"ט הק' שרייבט אליינס אז עס איז כמעט נישט שייך אפילו בדורו (עליות ויחודים וכו' עיי"ש בפנים המכתב)

דאז איז טאקע באקאנט.
לענ"ד פארדעם טאקע האט דער דגל נאר געברענגט דער נקודה פון 'לכשיפוצו מעיינותיך חוצה', דהיינו אז דער נקודה אליינס קען אויך צוברענגן דער גאולה השלימה!
'געשענישען זענען באשערט, דאס עגמת נפש מאכט זיך דער מענטש אליין' (הרה"ק בעל שפת אמת זי"ע)

רבותי, איך בין שוין ארויס פון'ם וועלט. איך בין אויך נישט דא אויף א אנדערע ניק. מ'קען זיך אייביג פארבינדען מיט מיך דארך אימעיל - [email protected]
.
ירקרקות
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 01, 2021 11:40 am

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך ירקרקות »

אמת, דבר זה הוא לנצח אז צדיקים באווייזן מופתים כדי מקרב צו זיין אידן צום אויבערשטן.
ובכן?
וואס זעסטו דא?
אז איך באווייז מופתים? אז דו באווייזט? שמועס זיך אויס בעפאר דו שרייסט (קענסט עס אייביג אוועקלייגן אויף שפעטער)
ירקרקות
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 01, 2021 11:40 am

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך ירקרקות »

טאלנער יונגערמאן האט געשריבן:
ירקרקות האט געשריבן:
טאלנער יונגערמאן האט געשריבן:
ירקרקות האט געשריבן:גם הרה"ק מקאמארנא מיירי מצדיקים גמורים כפי ערך הדור של עיקבתא דמשיחא עיי"ש בדבריו, רק שלא יהיו במדריגה לשמוע כרוזים שלמעלה וכדומה

לא זכיתי להבין וואס איר זוכט צו ארויס ברענגן? אז 'נשתכחה' איז אויך נאר א 'ברכה ובקשה'? אז דער ווערטער פון דער הייליגע ווילעדניקער איז אויך א 'אימרא נאה שיש לה מקומה ושעתה'?
ביטע רעדטס ארויס קלאר!
ס'איז באקאנט וואס דער הייליגע דגל אין פרשת בשלח האט געשריבן:אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה!


קוק אינ'ם בריוו פונ'ם בעשטה"ק וואס דער יפוצו מעניותיך מיינט. מען רעדט פון זאכן וואס דער בעש"ט הק' שרייבט אליינס אז עס איז כמעט נישט שייך אפילו בדורו (עליות ויחודים וכו' עיי"ש בפנים המכתב)

דאז איז טאקע באקאנט.
לענ"ד פארדעם טאקע האט דער דגל נאר געברענגט דער נקודה פון 'לכשיפוצו מעיינותיך חוצה', דהיינו אז דער נקודה אליינס קען אויך צוברענגן דער גאולה השלימה!


אה... לעניות דעתך.
גוט געזאגט.
ירקרקות
שר חמש מאות
תגובות: 549
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 01, 2021 11:40 am

Re: די נושא פון 'צדיק' במשנת החסידות

תגובה דורך ירקרקות »

בכל אופן, וואס איז 'די נקודה אליינס' וואס דו פארשטייסט אז עס גייט ברענגען די גאולה?
פארשפארט

צוריק צו “אז נדברו”