הנה אנכי שולח מלאך. זאגט רש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא. די בשורה איז געווען אז אעפ"י שיחטאו לא תסתלק שכינה מביניהם, אזוי ווי די תרגום טייטשט כי לא אעלה בקרבך; לא אסלק שכינתי מבינך!
מען מעג ענטפערן לכל דבר שבקדושה, מאַנכע געבּן א ריק אַרום דעם של יד כדי עס זאָל זיין וקשרתם והיו לטוטפת
דאן איז די גאנצע חידה אראפ.
פּשטות.
אויסצוקלאָרן, איך רעד פון מי שחוזר ומניח תפילין בלי ברכה (כי כבר בירך לפני כן), בכל זאת אסור לו לדבר משום שצריך להסמיך והיו לטוטפות לוקשרתם לאות על ידך.
צוריק אין די ישיבה וואו ער האָט פארבּראַכט, און לערנט בּייטאָג און בּיינאַכט
סך הכל פון די חידה לכתחילה איז געווען, געהעריג רש"י, די ערשטע מאל צופרי פאר'ן דאווענען, מיט צוויי ברכות (ש"ר בלחש), וואס דאן איז די הלכה (אויב איך געדענק גוט פון הלכות תפילין פאר די בר מצוה) אז צווישן של יד און של ראש רעדט מען "גארנישט" אויס, ממש גארנישט, די הארבסטע, אזוי ווי צווישן גאל ישראל און שמו"ע. ממילא דאס איז געווען די חידה, ווען טאר מען גארנישט אויסרעדן, אפילו ס'איז נישט ממש אינמיטן דאווענען אדער לערנען.
פאטעיטא טשיפס האט געשריבן:סך הכל פון די חידה לכתחילה איז געווען, געהעריג רש"י, די ערשטע מאל צופרי פאר'ן דאווענען, מיט צוויי ברכות (ש"ר בלחש), וואס דאן איז די הלכה (אויב איך געדענק גוט פון הלכות תפילין פאר די בר מצוה) אז צווישן של יד און של ראש רעדט מען "גארנישט" אויס, ממש גארנישט, די הארבסטע, אזוי ווי צווישן גאל ישראל און שמו"ע. ממילא דאס איז געווען די חידה, ווען טאר מען גארנישט אויסרעדן, נישט אינמיטן דאווענען אדער לערנען.
וואָס איז די חידוש? די להניח גייט דאָך אויף ביידע.
צוריק אין די ישיבה וואו ער האָט פארבּראַכט, און לערנט בּייטאָג און בּיינאַכט
פאטעיטא טשיפס האט געשריבן:סך הכל פון די חידה לכתחילה איז געווען, געהעריג רש"י, די ערשטע מאל צופרי פאר'ן דאווענען, מיט צוויי ברכות (ש"ר בלחש), וואס דאן איז די הלכה (אויב איך געדענק גוט פון הלכות תפילין פאר די בר מצוה) אז צווישן של יד און של ראש רעדט מען "גארנישט" אויס, ממש גארנישט, די הארבסטע, אזוי ווי צווישן גאל ישראל און שמו"ע. ממילא דאס איז געווען די חידה, ווען טאר מען גארנישט אויסרעדן, אפילו ס'איז נישט ממש אינמיטן דאווענען אדער לערנען.
Haichud Bchidud האט געשריבן:How is it שייך to make a שהחיינו when lighting the ליכט חנוכה on the second night of חנוכה even though you already made one on the first night?
מיר דוכט זיך אז איך ווייס אבער נישט געטראפען אין פוסקים
Haichud Bchidud האט געשריבן:How is it שייך to make a שהחיינו when lighting the ליכט חנוכה on the second night of חנוכה even though you already made one on the first night?
מיר דוכט זיך אז איך ווייס אבער נישט געטראפען אין פוסקים
Haichud Bchidud האט געשריבן:How is it שייך to make a שהחיינו when lighting the ליכט חנוכה on the second night of חנוכה even though you already made one on the first night?
מיר דוכט זיך אז איך ווייס אבער נישט געטראפען אין פוסקים
Haichud Bchidud האט געשריבן:How is it שייך to make a שהחיינו when lighting the ליכט חנוכה on the second night of חנוכה even though you already made one on the first night?
מיר דוכט זיך אז איך ווייס אבער נישט געטראפען אין פוסקים
מנהגו של המהרש"ל לברך שהחיינו בליל שני של חנוכה במטה משה [לתלמיד המהרש"ל] סי' תתקפ"ט העיד על מנהגו של המהרש"ל וז"ל ראיתי שקנה לו שרגות [פי' כוסיות] קטנות של כסף ובליל שני התחיל להדליק בה, ובירך להדליק ושעשה ניסים ושהחיינו, וטעמו כדאיתא בברכות בנה בית חדש וקנה כלים חדשים מברך שהחיינו, אף שהרא"ש ובנו הטור כתבו דבשעת קנין יש לו לברך אע"פ שלא נשתמש בה עדיין, מ"מ היה ניחא ליה להסדיר ברכת שהחיינו עם אלו שתי ברכות כמו שמסדרין שהחיינו דלולב עם ברכת נטילה, ושהחיינו דסוכה עם קידוש היום, וכמו שמסדרים ברכת ענט"י עם שאר הברכות בבית הכנסת כאשר הנהיג הוא ז"ל עכ"ל. ו
ובטעם המנהג מצינו בפמ"ג סי' תרע"ג אש"א סקי"ב דביאר דהנה בגמ' שבת כ"ג. הו"א דביום שני של חנוכה יברך זמן ולא יברך שעשה ניסים, ומשני נס כל יומי איתיה ופי' רש"י שהרי כל שמונה הדליקו מן הפך אבל זמן משהגיענו להתחלת זמן הגיענו, ופי' הפמ"ג דההו"א לברך ברכת זמן ביום השני משום דבכ"ה מברך על נס הנצחון, ובכ"ו מברך על נס דשמן וא"כ יש ב' שהחיינו, [והיינו כמו שהקשה הב"י דנס השמן התחיל רק ביום השני ותירץ בתי' קמא דיום הראשון נתקן על נס המלחמה], וכתב הפמ"ג ומ"מ אנן קי"ל דאין מברך שהחיינו בליל ב' רק מהרש"ל ז"ל עשה כן לחיבוב מצוה וסדרן ג' ברכות אנרות בליל ב' ושהחיינו אכלים חדשים, ומ"מ צ"ע אם יש לנו לעשות כן דלא מיחזי כיוהרא ושאני אדוננו רש"ל ז"ל, ועוד דהרואה יאמר דמברך זמן בליל ב' עכ"ד.