רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה'חפץ חיים' זצ"ל כ”ד אלול תרצ”ג
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
דער בריוו פון חפץ חיים ווערט פארגעלעזט דורך זיין שליח מיוחד חתנו הרב גינצבורג
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 0c2a92&st=%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=24
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 0c2a92&st=%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=24
"היינט" באריכטעט די פטירה פון חפץ חיים (מיטן באקאנטן בילד)
- אטעטשמענטס
-
- חפץ חיים.pdf
- (184.84 KiB) געווארן דאונלאודעד 367 מאל
רימנובער אייניקעל האט געשריבן:עקבי הצאן האט געשריבן:יישר כח רב רימנובער, מ'דארף נאר ארויפברענגן אן אשכול און איר וועט שוין אריינגיסן עפעס תוכן, און בנוגע צו מיין תמיהה האט איר מער אינפארמאציע איבער אלע יוצאי חלציו של אותו צדיק?
יישר כוחכם פאר אייערע קאמפלימענט.
די חפץ חיים'ס זצ"ל טאטע רבי אריה זאב הכהן ז"ל,פון זיין ערשטע ווייב מרת מרים האט ער געהאט א'טאכטער און צוויי זוהן רבי משה און רבי אהרן כהן (וואס נכדו רבי דוד לייבאוויטץ בן בנו רבי אריה זאב ז"ל מיייסד ישיבת חפץ חיים ב'קווינס נוא יארק).
לאחר פטירתה האט ער חתונה געהאט מיט אחותה מרת דוברושה און געהאט מיט איר די חפץ חיים זיע"א,זי איז אוועק ז' סיוון תרנ"ג.
די חפץ חיים'ס ערשטע רעבעצן האט געהייסן מרת פריידא די טאכטער פון רבי שמעון הלוי עפשטיין ז"ל פון ראדין פון איר האט ער געהאט פיר קינדער.
זי איז געווען א'גרויסע צדיקת,זי האט געפירט א'געוועלב (עסען געשעפט) כדי איר הייליגע מאן זאל קענען זיצען במנוחה על התורה והעבודה.
די חפץ חיים האט איר זייער געשעצט זאגענדיג אז און איר זכות איז ער אנגעקומען ווי ער איז אנגקומען,און צו רבי לייב זצ"ל האט ער אמאל געזאגט ווען נישט דיין מאמע מיט די קליין שטעטל ראדין ווער ווייסט צו איך וואלט זוכה געווען צו תורה און נישט זיך נאכגשעלעפט נאך טרדת החיים.
פון איר האט ער געהאט בנו בכורו רבי אריה לייב זצ"ל געבוירן ארום שנת תר"כ,געווען גרויס און תורה און יראת שמים,געהאלפן זיין טאטע ארויס געבען זיינע ספרים, און אליין א'מחבר ספרים.
בשנת תר"מ האט ער חתונה געהאט מיט הרבנית יוכבד רבקה בת רבי אברהם היילפרין ז"ל וואס רבי לייב שרייבט אויף אים אז די ח"ח האט געזאגט אויף אים אז ס'איז שווער צו טרעפן איינער פון צען טויזענט מיט זיין התמדת התורה און נקיות כפיים פון גזל און זיין ברייט געבענדיגע הארץ.
רבי לייב זצ"ל האט זיך אריבער געצויגען קיין ראדין נאך די טאטע'ס פטירה כדי מחזק זיין די ישיבה,און א'קורצע תקופה ארום האט מען אים אויפגענומען אלטס רב און ראדין אויפן ארט פון די פארשטארבענע רב.
אנהייב תרצ"ח איז רבי ליייב זייער קראנק געווארן ל"ע, און זיך געגאנגען היילען און די שפיטאל און ווארשא,
ער איז נפטר געווארען כ"ג כסליו תרצ"ט און שפיטאל דארטן, און געקומען לקבורה ליד קבר אביו הגדול זיע"א און ראדין.
יהי זכרו ברוך.
און תולדות השאגת אריה ברענגט ער אראפ די מעשה .
מסופר על הה"ג ר' ליב בנו הבכור של החפץ חיים. כי בחגיגת הבר מצוה שלו השתתפו הרבה לומדים והוא הצליח באותה מסיבה לתרץ קושיא חמורה של השאג"א. ובתירוצו המופלא קנה את לב כל בר אוריין, וכולם בשתותם לחיים איחלוהו שיצליח בלימודו. וכשכיבדו גם אותו בלגימה זחה עליו דעתו וכאשר הוריק את הכוס לאמר "לחיים", נועז לבקש מהנאספים להעניק לו ברכה שיהיה למדן גדול וידע לתרץ את כל קושיותיו של השאג"א.
האב (החפץ חיים) הקפיד בשמעו זאת, קם ממושבו ודחהו מעליו בנזיפה, ובנימה של הקפדה פנה לבנו ואמר: "לגדול בתורה כבר לא תתפרסם בשביל דברים אלה".
ר' ליב היה מזכיר זה בצער, והיה מפטיר: "נערות היתה בי אז. ולדאבוני נתקיימה בי קללתו של אבא..."
אמנם כן, קללתו של החפץ חיים נתקיימה בבנו בזה שלא נתפרסם שמו כגדול. אולם במציאות, אלה שהכירוהו ידעו, כי הנהו גדול באמת.
עכ"ל ספר תולדות השאגת אריה אות באות.
רבי לייב האט געהאט פינף קינדער ואלו הם.
א').מרת סוניה הי"ד אשת רבי חיים בלאך פון ביאלעסטאק אומגעקומען אויף קידוש השם.זייערע זוהן עמנואל איז ארויף קיין ארץ ישראל ונפטר בשנת תשמ"ד זייערע טאכטער פריידא איז ארויף קיין ארץ ישראל און חתונה געהאט צו יעקב גודאוויטץ און די ח"ח שיקט איר א'מז"ט פאר איר חתונה און אנטשולדיגט זיך פארן נישט קומען צו איר חתונה מחמת חלשותו נפטרה בשנת תשס"ד.
ב'). רבי אליהו פופקא ער האט זיך געצויגען קיין אנטווערפען און דארט אוועק.
ג').גיטל ראזענגארט איז אוועק און ירושלים .
ד').שושנה איז אוועק און באסטאן באזוכענדיג איר טאכטער.
ה'). בן ציון פופקא ער האט זיך געצויגען קיין אנטווערפען און דארטן חתונה געהאט ,מ'האט אים ליידער פארשיקט קיין אושוויץ הי"ד זיי האבן געהאט צוויי קינדער א'). מרת מרים הי"ד אוועק און אושוויץ, ב').דניאל פופקא ארויף קיין ארץ ישראל און חתונה געהאט און אוועק טבת תשל"ד.
עד כאן בני ונכדי רבי לייב זצ"ל.
ושאר יוצאי חלציו של הח"ח זצ"ל וועט קומען און באזונדערע באשרייבונג בעזהי"ת.
דא האט איר א'בילד רבי לייב (מיט דו רוקען) זיצן ליד אביו החפץ חיים זיע"א.
.
[היינט - ] 09 ינואר 1939
- קיווי סטראבערי
- שר האלף
- תגובות: 1057
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 15, 2010 5:29 pm
וואו איז נעלם געווארן די חסידישע הסכמה????
הודעה אחת • עמוד 1 מתוך 1
מי השמיט הסכמת הגה"ק בעל נפש חיה זצ"ל מספר משנה ברורה
הגיע לידי ספר משנה ברורה חלק ראשון - דפוס ראשון ובו נדפס הסכמת הגה"ק בעל נפש חיה זצ"ל רבי חיים אלעזר וואקס זצ"ל [ חתן רבי יהושעלע קוטנער זצל]
ופלא גדול בעיני ובעיני כל שהראיתי הספר "למה השמיטו הסכמתו במהדורות הבאות ?. ואפילו עוז והדר לא הדפיסו אותו
"אפשר מפני שהיה מעדת החסידים " חסיד נלהב של הגה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע וחותנו של רבי יוסף מאמשינאוו זצ"ל = אבל גם זה פלא
מי השמיט הסכמת הגה"ק בעל נפש חיה זצ"ל מספר משנה ברורה
הגיע לידי ספר משנה ברורה חלק ראשון - דפוס ראשון ובו נדפס הסכמת הגה"ק בעל נפש חיה זצ"ל רבי חיים אלעזר וואקס זצ"ל [ חתן רבי יהושעלע קוטנער זצל]
ופלא גדול בעיני ובעיני כל שהראיתי הספר "למה השמיטו הסכמתו במהדורות הבאות ?. ואפילו עוז והדר לא הדפיסו אותו
"אפשר מפני שהיה מעדת החסידים " חסיד נלהב של הגה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע וחותנו של רבי יוסף מאמשינאוו זצ"ל = אבל גם זה פלא
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
שיף האט געשריבן:הוא לא היה רק חסיד....
עיין כאן
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... A1#p132678
החפץ חיים הוציא הסכמתו ?? מפני ציונות??. ח"ו לומר כן על הגאון בעל נפש חיה זצ"ל איש צדיק וקדוש= ראה מה שכתב עליו החידושי הרי"ם ועוד
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
נטיעות האט געשריבן:לענ"ד הטעם פשוט, והוא, מפני שאין כאן הסכמה כלל... פשוט מאוד. הרי לדברי המסכים עצמו בדבריו, מאחר שהוא היה טרוד מאוד, הוא כלל לא עבר על הספר. ואכן, במהדורה הראשונה ראה החפץ חיים צורך לצרף את ההסכמה לספרו, מפני כבודו של הגאון הכותב, אך בהמשך הוא ראה את ההסכמה הזו כמיותרת.
נו, נו, מה בין הסכמת הגרי"א ספקטור להסכמת הנפש חיה? מעט מאד בהקשר זה (וכדאי לדייק, לא נאמר שלא עבר "כלל" אלא "הרבה" - אותה הלשון כבהסכמת הגריא"ס) אלא מאי, הדמות גורמת? ובכן זה בדיוק העניין שמבקשים לברר כאן.
ותחילה צריך כמובן לעשות סדר בנתונים, באיזו מהדורה נשמטה לראשונה הסכמת הנפש חיה. ומעניין שבמפעל הביבליוגרפיה אינם יודעים כלל מהסכמה זו - דבר מוזר, כי באמת אין זה עותק נדיר כל כך וגם ניתן לראות הסכמה זו בחלק ממהדורות הצילום, אבל מכל מקום אם מדוייק רישומם, ניתן ללמוד שכבר בהדפסה השניה של המהדורה הראשונה, נחסרה הסכמה זו. אבל נקודה זו עוד יש לברר.
תוך
חזור למעלה
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
יהיה כן האט געשריבן:דוד'ל
אין איזכור כלל על זה בספרי התולדות על הח"ח?, עיינת בספר מאיר עיני ישראל (אינו תח"י)?
לא נזכר שם שום דבר ודיברתי עם כמה מנכדי החפץ חיים "ידענים" ולא ידעו מזה
אגב יש עותק אחר שהסכמה של הנפש חיה נדפס בסוף הספר וצ"ע אם להכניסו במהדורות הבאות או שנשמט ע"י החפץ חיים בעצמו?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24332
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
Portrait of the 'Chofetz Chaim' [?]. Charcoal on Paper. Second Half of the 19th Century
Portrait of the Chofetz Chaim [?]. Charcoal on paper. Not signed. Second Half of the 19th Century
39x30 cm. With frame – 50x34 cm
Image of a rabbinical figure, strongly resembling Rabbi Yisrael Meir HaKohen of Radin, author of the "Chofetz Chaim". This is a younger image than that depicted in his famed picture, possibly made when he was younger
Pasted to a cardboard plate and within a wood frame. It has not been inspected outside of the frame. Very fine condition
דאס קומט דאך פון וקסברגר'ס נוי סוכה
viewtopic.php?p=1111946#p1111946
viewtopic.php?p=1111946#p1111946
בטבע ישראל ותורה להיות שלום ואהבה ואחוה וריעות, אך הדיעות הנפסדות של טומאת ארץ העמים מפריד בין הדבקים.
(מרן החת"ס, שבה"ג תקפ"ח)