מרן הבני יששכר זצ"ל - ח”י טבת - וצאצאיו - שושלת דינוב

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

קדוש ונורא
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 16, 2017 4:58 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קדוש ונורא »

היינט דינסטאג נאכט שמות איז די יודה''ל קדישא פון הרה''ק בעל בני יששכר זי''ע
קדוש ונורא
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 16, 2017 4:58 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קדוש ונורא »

הרה''ק מטאהש זי''ע ברענגט און זיין ספר הק' עבודת עבודה
אז עס איז דא א קפידא זיך נישט צו משתטח זיין אויפן ציון הק' פון בני יששכר ביודה''ל קדישא
אוועטאר
מומחה יוחס
סגן ראש הקהל
תגובות: 24332
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
לאקאציע: דא אינעווייניג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מומחה יוחס »

לחיים לחיים לחיים טובים ולשלו' זי''ע ועכי'א
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
היימישע יודיש
שר העשר
תגובות: 43
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 24, 2018 3:54 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך היימישע יודיש »

סביב העולם האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:
msp האט געשריבן:איך וועל דא אויך שטעלען מיין פראגע
דער טאהשער רבי זזג זאגט אז דער בנ"י זי"ע האט מקפיד געווען מען זאל נישט קומען צו אים אויף זיין יא"צ
ווייסט איינער א מקור?

תגובת הרב פנחס פאמפ שליט"א, יו"ר מוסדות בני יששכר בעיר דינוב
לגבי השמועות וכו' בענין ההליכה לציון הבני יששכר ביום ההילולא, אתמצת בקיצור ממה ששמעתי במשך השנים שאני עוסק בציון הבני יששכר.
שאלתי הרבה נכדים ובראשם האדמו"ר ממונקאטש שליט"א, ואמרו לי שאין לזה שום מקור, ואם היה לזה מקור אפילו לא מתקופת הבני יששכר ובניו, אלא מתקופה יותר מאוחרת כגון המנחת אלעזר, אז בוודאי היה כותב על זה המנחת אלעזר או היה מקובל משמו, כי המנחת אלעזר לא הפסיק לדבר מסבו הבני יששכר וכל המנהגים וכו' העתיק משמו ומצאצאיו, אז דבר עקרוני כזה בפרט אשר ידוע שהבני יששכר כן השתטח על ציון רבותיו ביום ההילולא, ועל המנהג שלא ללכת על קבר הבני ישכר ביום ההילולא לא נשמע ממקורות בדור הקודם.
אמנם כ"ק אדמו"ר מטאהש שליט"א כותב על זה באיזה מקום על זה שסבו הרה"ק האדמו"ר רבי משולם פייש מטאהש זצ"ל היה נוהג להגיע ליארצייט של רבינו הבני יששכר לדינוב, ונהגו הוא ביחד עם הרה"ק מבלאזוב זצ"ל לא לעלות לציון הבני יששכר ביום ההילולא, מפחד קדושתו של הבני יששכר, אמנם היו בדינוב, ועלו לציון יום לפני ואחרי אבל לא ביום ההילולא. ושמעתי מיהודי חשוב שאמר לי שאכן תלמידי טאהש צריכים לנהוג כרבם, אבל לשאר בני ישראל, הלוואי והיינו במדרגה של הצדיקים הקדושים האלו להבין את קדושתו וגדולתו של הבני יששכר כדאי שנרגיש את הפחד של הצדיקים האלו לא להיכנס ביום ההילולא.
ומעבר לזה יש עוד שמועות שרובם ככולם אין לזה יסוד ואפילו ניפוח עד כדי דברים שלהם ולמציאות אין קשר, סיפורי בדיון על תאונות וכו' ה"י, שבדקתי ואין לזה ולאמת מאומה. ואדרבה הרבה יהודים ניוושעו בדינוב ביום הזה.
יש איזה דעה ששמעתי שהמקור לשמועה הזו הינה, כי ידוע שרבינו הבני יששכר נסע בכל שנה הילולת רבו מרימנוב, והיה שם עליה גדולה לציון עד כדי שאנשים ניצלו את היום הזה לעשות שוק, בדרך לציון מכרו כל מיני דברים, והבני יששכר התבטא שהוא לא רוצה שאצלו יהיה יום ההילולא שוק כזה. ומזה נובע האמירה שלא רצה שיבואו אליו, ומי שמבין את תוכן רצונו של הבני יששכר, בוודאי עושה לו נחת רוח שבאים לציון להתפלל ולא עושים שוק.


דער טאהשער רבי שליט"א לרפו"ש דערציילט נאך פונעם זיידען אז איינמאל איז געווען איטליכע וועלכע זענען יא געגאנגען ביום היארצייט און עס האט ליידער פאסירט מיט זיי אן אומגליק רח"ל.
אויך זאגט ער נאך אז דער הייליגער רבי די בני יששכר זי"ע האט געזאגט אז ער האט וויכטיגערס צו ערלעדיגן אין דעם טאג דעריבער זאל מען איהם נישט באמיעהן ביום היארצייט


שמעתי פון הגה"צ ר' ברוך נתן הלברשטאם שליט"א אב"ד סאטמאר לאנדאן אז ער האט געהערט פון דינובער רעבעצין וואס האט געוואוינט נאכן קריג אין אמעריקע אז מען איז נישט געגאנגען פארן קריג צום ציון אויפן יארצייט
ליפשיטץ
שר האלף
תגובות: 1292
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 23, 2017 8:54 am
לאקאציע: israel

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ליפשיטץ »

היימישע יודיש האט געשריבן:
סביב העולם האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:
msp האט געשריבן:איך וועל דא אויך שטעלען מיין פראגע
דער טאהשער רבי זזג זאגט אז דער בנ"י זי"ע האט מקפיד געווען מען זאל נישט קומען צו אים אויף זיין יא"צ
ווייסט איינער א מקור?

תגובת הרב פנחס פאמפ שליט"א, יו"ר מוסדות בני יששכר בעיר דינוב
לגבי השמועות וכו' בענין ההליכה לציון הבני יששכר ביום ההילולא, אתמצת בקיצור ממה ששמעתי במשך השנים שאני עוסק בציון הבני יששכר.
שאלתי הרבה נכדים ובראשם האדמו"ר ממונקאטש שליט"א, ואמרו לי שאין לזה שום מקור, ואם היה לזה מקור אפילו לא מתקופת הבני יששכר ובניו, אלא מתקופה יותר מאוחרת כגון המנחת אלעזר, אז בוודאי היה כותב על זה המנחת אלעזר או היה מקובל משמו, כי המנחת אלעזר לא הפסיק לדבר מסבו הבני יששכר וכל המנהגים וכו' העתיק משמו ומצאצאיו, אז דבר עקרוני כזה בפרט אשר ידוע שהבני יששכר כן השתטח על ציון רבותיו ביום ההילולא, ועל המנהג שלא ללכת על קבר הבני ישכר ביום ההילולא לא נשמע ממקורות בדור הקודם.
אמנם כ"ק אדמו"ר מטאהש שליט"א כותב על זה באיזה מקום על זה שסבו הרה"ק האדמו"ר רבי משולם פייש מטאהש זצ"ל היה נוהג להגיע ליארצייט של רבינו הבני יששכר לדינוב, ונהגו הוא ביחד עם הרה"ק מבלאזוב זצ"ל לא לעלות לציון הבני יששכר ביום ההילולא, מפחד קדושתו של הבני יששכר, אמנם היו בדינוב, ועלו לציון יום לפני ואחרי אבל לא ביום ההילולא. ושמעתי מיהודי חשוב שאמר לי שאכן תלמידי טאהש צריכים לנהוג כרבם, אבל לשאר בני ישראל, הלוואי והיינו במדרגה של הצדיקים הקדושים האלו להבין את קדושתו וגדולתו של הבני יששכר כדאי שנרגיש את הפחד של הצדיקים האלו לא להיכנס ביום ההילולא.
ומעבר לזה יש עוד שמועות שרובם ככולם אין לזה יסוד ואפילו ניפוח עד כדי דברים שלהם ולמציאות אין קשר, סיפורי בדיון על תאונות וכו' ה"י, שבדקתי ואין לזה ולאמת מאומה. ואדרבה הרבה יהודים ניוושעו בדינוב ביום הזה.
יש איזה דעה ששמעתי שהמקור לשמועה הזו הינה, כי ידוע שרבינו הבני יששכר נסע בכל שנה הילולת רבו מרימנוב, והיה שם עליה גדולה לציון עד כדי שאנשים ניצלו את היום הזה לעשות שוק, בדרך לציון מכרו כל מיני דברים, והבני יששכר התבטא שהוא לא רוצה שאצלו יהיה יום ההילולא שוק כזה. ומזה נובע האמירה שלא רצה שיבואו אליו, ומי שמבין את תוכן רצונו של הבני יששכר, בוודאי עושה לו נחת רוח שבאים לציון להתפלל ולא עושים שוק.


דער טאהשער רבי שליט"א לרפו"ש דערציילט נאך פונעם זיידען אז איינמאל איז געווען איטליכע וועלכע זענען יא געגאנגען ביום היארצייט און עס האט ליידער פאסירט מיט זיי אן אומגליק רח"ל.
אויך זאגט ער נאך אז דער הייליגער רבי די בני יששכר זי"ע האט געזאגט אז ער האט וויכטיגערס צו ערלעדיגן אין דעם טאג דעריבער זאל מען איהם נישט באמיעהן ביום היארצייט


שמעתי פון הגה"צ ר' ברוך נתן הלברשטאם שליט"א אב"ד סאטמאר לאנדאן אז ער האט געהערט פון דינובער רעבעצין וואס האט געוואוינט נאכן קריג אין אמעריקע אז מען איז נישט געגאנגען פארן קריג צום ציון אויפן יארצייט

במחילת כבודו פון הרב פינחס פאמפ,
עס צאפט מיר צו ערן אז הרב פאמפ איז מפריך דברי הרה"ק מטאהש זי"ע.
דו קענסט איבער זאגן פון נאך צדיקים און אייניקלעך...
הק' בער ליפשיטץ
חו”פ סמוך ונראה לעיה”ק ירושלם תובב”א
ליפשיטץ
שר האלף
תגובות: 1292
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 23, 2017 8:54 am
לאקאציע: israel

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ליפשיטץ »

הרב "הוצאת אמת", ראשית כל תודה רבה על כל האריכות לפרטי פרטים, ממש להפליא!

הוצאת אמת האט געשריבן: יש המוסיפים עוד 2 בנות: א. מרת רייזל אשת רבי יצחק אייזיק פערלמוטער שו"ב בטעגלאש וטאהש. ב. מרת רחל לאה אשת רבי נפתלי זיידנפעלד ממונקאטש – אבל לכאורה הם בנות ר' יעקב אליעזר רייטער וזוגתו מ' חיה בינה].

כאחד מנכדי רבי יצחק אייזיק פערלמוטער ומרת רייזל, ידענו תמיד במשפחה שאנו נכדי הבני יששכר זי"ע דרך הסבתא מרת רייזל, לאחרונה שמעתי שיחוס זה של מרת רייזל לרבי יעקב אורי נולד לערך בחמישים שנים אחרונות, ולפני זה לא ידעו על זה כלל.

אשמח לדעת אם אתם יודעים או שיש מישהו אחר שיודע אם היה מקור קדום או שבאמת אין שום מקור לדבר זה.

מאוד יעזור לי לדעת דבר זה .

תודה רבה
הק' בער ליפשיטץ
חו”פ סמוך ונראה לעיה”ק ירושלם תובב”א
הוצאת.אמת
שר חמישים ומאתים
תגובות: 295
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 11, 2011 5:50 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הוצאת.אמת »

ליפשיטץ האט געשריבן:הרב "הוצאת אמת", ראשית כל תודה רבה על כל האריכות לפרטי פרטים, ממש להפליא!

הוצאת אמת האט געשריבן: יש המוסיפים עוד 2 בנות: א. מרת רייזל אשת רבי יצחק אייזיק פערלמוטער שו"ב בטעגלאש וטאהש. ב. מרת רחל לאה אשת רבי נפתלי זיידנפעלד ממונקאטש – אבל לכאורה הם בנות ר' יעקב אליעזר רייטער וזוגתו מ' חיה בינה].

כאחד מנכדי רבי יצחק אייזיק פערלמוטער ומרת רייזל, ידענו תמיד במשפחה שאנו נכדי הבני יששכר זי"ע דרך הסבתא מרת רייזל, לאחרונה שמעתי שיחוס זה של מרת רייזל לרבי יעקב אורי נולד לערך בחמישים שנים אחרונות, ולפני זה לא ידעו על זה כלל.

אשמח לדעת אם אתם יודעים או שיש מישהו אחר שיודע אם היה מקור קדום או שבאמת אין שום מקור לדבר זה.

מאוד יעזור לי לדעת דבר זה .

תודה רבה


הנני במענה קצרה, שלידיעתנו אין לדברים אלו שחר, וכבר נתברר על ידי כמה חוקרי יוחסין, כמדומני שגם הרב וקשטיין האריך בזה. ואין עת"י את"י כעת להאריך בעט"י, ועוד חזון. ואתכם הסליחה.
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

ר' שמחה מלאנצוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

הוצאת.אמת האט געשריבן:[align=center]זרעין שפירין - דור רביעי[/align]

צאצאי רבי שמחה שפירא מלאנצהוט:
[align=justify]א. בתו, מרת חנה מינדל, אשת רבי שלום (ב"ר מאיר מגלאגוב) רובין. נולד בדאמבראווא כ"ו אלול תרט"ז. בהיותו בן ד' ומחצה שנה בא בברית האירוסין בלאנצהוט ביום י"ב אייר תרכ"א. כיהן כדומ"ץ בריישא ותקופה קצרה גם בעיר גלאגוב. נפטר ד' אב תרפ"ד ומנו"כ בריישא ליד אביו. חיבורו 'הבאת שלום' אבד במלחמת העולם הראשונה.
ב. בנו, רבי אלעזר, אב"ד אוזיראן ולאנצהוט. נולד בשנת תרכ"ו (ויש המציינים סוף אלול תרכ"ה), נפטר י"ט תמוז תרצ"ח (או תרצ"ז) ונטמן ליד אביו. זוגתו (בזוו"ר) מרת חנה (בת רבי בנימין זאב גאטעסמאן מאוזיראן ונכד המגיד מזלאטשוב ועוד). נפטרה בשנת תר"ע. בזוו"ש מרת אסתר רייזל (ב"ר יצחק וויעלטשיקער-אשכנזי), נפטרה בשנת תש"ב. אחר נישואיו עבר לגור ליד חותנו ובשנת תרס"ו נתקבל כאב"ד שם. אחר פטירת אביו (בשנת תער"ג) נתקבל כמ"מ על מקומו. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בעיר הבירה ווינא ולאחר המלחמה חזר לעירו.
ג. בנו, רבי (צבי) אלימלך מלאנצהוט, נולד בעיר לאנצהוט בשנת תרל"א (ר"מ). זוגתו מרת דבורה רחל (ב"ר יצחק מטיסמניץ) למשפחת קטן נולדה בשנת תרל"א בעיר בראדי (ר"מ). גר בבית אביו עודו בחייו (ר"מ).
ד. בנו, רבי יוסף מרעדים.
ה. בנו, רבי ישראל אריה. בחדש תמוז תרס"ו נשא זוגתו בת רבי אפרים רובין אב"ד באליגראד. [אינו ברור].
ו. בתו, מרת נחמה, בעלה רבי שמעון מארילעס השני (ב"ר בונם מנחם מענדל) מיערוסלאב, נולד לאחר פטירת זקינו (בערב סוכות שנת תר"י) ונקרא על שמו. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היה בין הגולים לעיר ווינא ונפטר שם ט"ו שבט תרע"ה ושם מנו"כ.
ז. בתו, מרת חנה מינדל (ראה ספר לאנצהוט; ויש המביאים שמה כ'הדס'), בעלה רבי אליעזר (ב"ר אפרים ב"ר מנחם מענדל אב"ד באליגראד ב"ר אפרים בת מ' רחל אחות הה"ק מראפשיץ; ראה 'סדר מולדת' הנדפס בראש ספר 'חכמים ותורתם') ראבין מבאליגראד (מתוך מצבת בנו ר' אברהם דוד), נפטר בדמי ימיו (תר"נ לערך) וצאצאיו נתגדלו בבית חותנו.[/align]


איר האט אויסגעלאזט בתו מרת (נחמה??) אשת ר' אברהם יעקב זילבערשטיין אבד"ק האלשיץ (ב"ר נפתלי צבי משם בן ר' מרדכי משם חתן הארדב"ע). זיי האבען געהאט א טאכטער טויבא חוה אשת ר' מנחם מענדיל ה"ש הי"ד אבד"ק קשאנוב (איבערגעלאזט דורות ישרים ומבורכים) און א זוהן אדמו"ר מהאלשיץ ניו יארק כמדומה לי אז ער האט נישט איבערגעלאזט דורות ל"ע (נישט געזעהן ער זאל ווערען דערמאנט באתרא הדין)

ועוד ר' אלעזר, אב"ד אוזיראן ולאנצהוט איז נישט געוועהן א איידעם ביי רבי בנימין זאב גאטעסמאן מאוזיראן נאר ביי זיין זוהן ר' יוסף און זיין ווייב האט געהייסען אנה נישט חנה (הגם אז כמדומה לי אנה קומט פון חנה)
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

אדמו"ר מהאלשיץ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

[
אליעזר לאנדא האט געשריבן:
הוצאת.אמת האט געשריבן:[align=center]זרעין שפירין - דור רביעי[/align]

צאצאי רבי שמחה שפירא מלאנצהוט:
ב. בנו, רבי אלעזר, אב"ד אוזיראן ולאנצהוט. נולד בשנת תרכ"ו (ויש המציינים סוף אלול תרכ"ה), נפטר י"ט תמוז תרצ"ח (או תרצ"ז) ונטמן ליד אביו. זוגתו (בזוו"ר) מרת חנה (בת רבי בנימין זאב גאטעסמאן מאוזיראן ונכד המגיד מזלאטשוב ועוד). נפטרה בשנת תר"ע. בזוו"ש מרת אסתר רייזל (ב"ר יצחק וויעלטשיקער-אשכנזי), נפטרה בשנת תש"ב. אחר נישואיו עבר לגור ליד חותנו ובשנת תרס"ו נתקבל כאב"ד שם. אחר פטירת אביו (בשנת תער"ג) נתקבל כמ"מ על מקומו. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בעיר הבירה ווינא ולאחר המלחמה חזר לעירו.

איר האט אויסגעלאזט בתו מרת (נחמה??) אשת ר' אברהם יעקב זילבערשטיין אבד"ק האלשיץ (ב"ר נפתלי צבי משם בן ר' מרדכי משם חתן הארדב"ע). זיי האבען געהאט א טאכטער טויבא חוה אשת ר' מנחם מענדיל ה"ש הי"ד אבד"ק קשאנוב (איבערגעלאזט דורות ישרים ומבורכים) און א זוהן אדמו"ר מהאלשיץ ניו יארק כמדומה לי אז ער האט נישט איבערגעלאזט דורות ל"ע (נישט געזעהן ער זאל ווערען דערמאנט באתרא הדין)

ועוד ר' אלעזר, אב"ד אוזיראן ולאנצהוט איז נישט געוועהן א איידעם ביי רבי בנימין זאב גאטעסמאן מאוזיראן נאר ביי זיין זוהן ר' יוסף און זיין ווייב האט געהייסען אנה נישט חנה (הגם אז כמדומה לי אנה קומט פון חנה)

קען זיין אז איך בין זיך טועה און דער האלשיץ'ע רבי איז גאר געוועהן א איידעם ביי ר' אברהם יעקב נישט א זיהן, (אפשר אייכענשטיין??) ווייסט איינער אפשר דברים ברורים ??
ברוז
שר חמש מאות
תגובות: 589
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 17, 2017 5:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוז »

מהספר החסידות והחסידים להבנש"ק ש"א הורודצקי.
אטעטשמענטס
1.png
1.png (179.35 KiB) געזען 5262 מאל
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

אליעזר לאנדא האט געשריבן:[
אליעזר לאנדא האט געשריבן:
הוצאת.אמת האט געשריבן:[align=center]זרעין שפירין - דור רביעי[/align]

צאצאי רבי שמחה שפירא מלאנצהוט:
ב. בנו, רבי אלעזר, אב"ד אוזיראן ולאנצהוט. נולד בשנת תרכ"ו (ויש המציינים סוף אלול תרכ"ה), נפטר י"ט תמוז תרצ"ח (או תרצ"ז) ונטמן ליד אביו. זוגתו (בזוו"ר) מרת חנה (בת רבי בנימין זאב גאטעסמאן מאוזיראן ונכד המגיד מזלאטשוב ועוד). נפטרה בשנת תר"ע. בזוו"ש מרת אסתר רייזל (ב"ר יצחק וויעלטשיקער-אשכנזי), נפטרה בשנת תש"ב. אחר נישואיו עבר לגור ליד חותנו ובשנת תרס"ו נתקבל כאב"ד שם. אחר פטירת אביו (בשנת תער"ג) נתקבל כמ"מ על מקומו. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בעיר הבירה ווינא ולאחר המלחמה חזר לעירו.

איר האט אויסגעלאזט בתו מרת (נחמה??) אשת ר' אברהם יעקב זילבערשטיין אבד"ק האלשיץ (ב"ר נפתלי צבי משם בן ר' מרדכי משם חתן הארדב"ע). זיי האבען געהאט א טאכטער טויבא חוה אשת ר' מנחם מענדיל ה"ש הי"ד אבד"ק קשאנוב (איבערגעלאזט דורות ישרים ומבורכים) און א זוהן אדמו"ר מהאלשיץ ניו יארק כמדומה לי אז ער האט נישט איבערגעלאזט דורות ל"ע (נישט געזעהן ער זאל ווערען דערמאנט באתרא הדין)

ועוד ר' אלעזר, אב"ד אוזיראן ולאנצהוט איז נישט געוועהן א איידעם ביי רבי בנימין זאב גאטעסמאן מאוזיראן נאר ביי זיין זוהן ר' יוסף און זיין ווייב האט געהייסען אנה נישט חנה (הגם אז כמדומה לי אנה קומט פון חנה)

קען זיין אז איך בין זיך טועה און דער האלשיץ'ע רבי איז גאר געוועהן א איידעם ביי ר' אברהם יעקב נישט א זיהן, (אפשר אייכענשטיין??) ווייסט איינער אפשר דברים ברורים ??

יעצט געטראפען
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=482549#p482549
און איך זעה אז ער האט טאקע געהאט א זוהן שמחה
סיפורי צדיקים
שר האלף
תגובות: 1441
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 11, 2018 9:43 pm
לאקאציע: געווענליך אין מיין הויזן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סיפורי צדיקים »

האט איינער אפשר א בילד פון די מציבה און אהל פון ר' אלעזר לאנצוהט'ער?
איך בין א שלהבת איד!!! viewtopic.php?t=65737
פלייוואד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 422
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 18, 2009 3:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פלייוואד »

ליפשיטץ האט געשריבן:
היימישע יודיש האט געשריבן:
סביב העולם האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:
msp האט געשריבן:איך וועל דא אויך שטעלען מיין פראגע
דער טאהשער רבי זזג זאגט אז דער בנ"י זי"ע האט מקפיד געווען מען זאל נישט קומען צו אים אויף זיין יא"צ
ווייסט איינער א מקור?

תגובת הרב פנחס פאמפ שליט"א, יו"ר מוסדות בני יששכר בעיר דינוב
לגבי השמועות וכו' בענין ההליכה לציון הבני יששכר ביום ההילולא, אתמצת בקיצור ממה ששמעתי במשך השנים שאני עוסק בציון הבני יששכר.
שאלתי הרבה נכדים ובראשם האדמו"ר ממונקאטש שליט"א, ואמרו לי שאין לזה שום מקור, ואם היה לזה מקור אפילו לא מתקופת הבני יששכר ובניו, אלא מתקופה יותר מאוחרת כגון המנחת אלעזר, אז בוודאי היה כותב על זה המנחת אלעזר או היה מקובל משמו, כי המנחת אלעזר לא הפסיק לדבר מסבו הבני יששכר וכל המנהגים וכו' העתיק משמו ומצאצאיו, אז דבר עקרוני כזה בפרט אשר ידוע שהבני יששכר כן השתטח על ציון רבותיו ביום ההילולא, ועל המנהג שלא ללכת על קבר הבני ישכר ביום ההילולא לא נשמע ממקורות בדור הקודם.
אמנם כ"ק אדמו"ר מטאהש שליט"א כותב על זה באיזה מקום על זה שסבו הרה"ק האדמו"ר רבי משולם פייש מטאהש זצ"ל היה נוהג להגיע ליארצייט של רבינו הבני יששכר לדינוב, ונהגו הוא ביחד עם הרה"ק מבלאזוב זצ"ל לא לעלות לציון הבני יששכר ביום ההילולא, מפחד קדושתו של הבני יששכר, אמנם היו בדינוב, ועלו לציון יום לפני ואחרי אבל לא ביום ההילולא. ושמעתי מיהודי חשוב שאמר לי שאכן תלמידי טאהש צריכים לנהוג כרבם, אבל לשאר בני ישראל, הלוואי והיינו במדרגה של הצדיקים הקדושים האלו להבין את קדושתו וגדולתו של הבני יששכר כדאי שנרגיש את הפחד של הצדיקים האלו לא להיכנס ביום ההילולא.
ומעבר לזה יש עוד שמועות שרובם ככולם אין לזה יסוד ואפילו ניפוח עד כדי דברים שלהם ולמציאות אין קשר, סיפורי בדיון על תאונות וכו' ה"י, שבדקתי ואין לזה ולאמת מאומה. ואדרבה הרבה יהודים ניוושעו בדינוב ביום הזה.
יש איזה דעה ששמעתי שהמקור לשמועה הזו הינה, כי ידוע שרבינו הבני יששכר נסע בכל שנה הילולת רבו מרימנוב, והיה שם עליה גדולה לציון עד כדי שאנשים ניצלו את היום הזה לעשות שוק, בדרך לציון מכרו כל מיני דברים, והבני יששכר התבטא שהוא לא רוצה שאצלו יהיה יום ההילולא שוק כזה. ומזה נובע האמירה שלא רצה שיבואו אליו, ומי שמבין את תוכן רצונו של הבני יששכר, בוודאי עושה לו נחת רוח שבאים לציון להתפלל ולא עושים שוק.


דער טאהשער רבי שליט"א לרפו"ש דערציילט נאך פונעם זיידען אז איינמאל איז געווען איטליכע וועלכע זענען יא געגאנגען ביום היארצייט און עס האט ליידער פאסירט מיט זיי אן אומגליק רח"ל.
אויך זאגט ער נאך אז דער הייליגער רבי די בני יששכר זי"ע האט געזאגט אז ער האט וויכטיגערס צו ערלעדיגן אין דעם טאג דעריבער זאל מען איהם נישט באמיעהן ביום היארצייט


שמעתי פון הגה"צ ר' ברוך נתן הלברשטאם שליט"א אב"ד סאטמאר לאנדאן אז ער האט געהערט פון דינובער רעבעצין וואס האט געוואוינט נאכן קריג אין אמעריקע אז מען איז נישט געגאנגען פארן קריג צום ציון אויפן יארצייט

במחילת כבודו פון הרב פינחס פאמפ,
עס צאפט מיר צו ערן אז הרב פאמפ איז מפריך דברי הרה"ק מטאהש זי"ע.
דו קענסט איבער זאגן פון נאך צדיקים און אייניקלעך...



די וואך פ' מטו"מ איז אן אינטערוויו אין די צייטונג אין די סעריע פון לעצטע עדות מיט א איד יאזעפאוויטש פון מעזשילאבריץ, און אט איז וואס ער פארציילט:
אטעטשמענטס
0801192016 - Copy.jpg
0801192016 - Copy.jpg (701.77 KiB) געזען 4559 מאל
מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 858
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מה ידידות »

איך האב באגעגנט אין ראדאוויץ א נאמען צבי אלימלך שרייבער

איז באקאנט פון א משפחה אייניקלעך פונעם בני יששכר וואס זענען אויך געווען אייניקלעך פונעם חתם סופר?
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....
דממה דקה
שר חמשת אלפים
תגובות: 5100
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 28, 2017 7:00 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דממה דקה »

איז באקאנט מער איבער די משפחה פון ר' משה שאהנפעלד און ארויף, פון ווי זיי האבן גשטאמט?
mar0was
שר חמש מאות
תגובות: 503
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 07, 2009 9:44 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך mar0was »

דממה דקה האט געשריבן:איז באקאנט מער איבער די משפחה פון ר' משה שאהנפעלד און ארויף, פון ווי זיי האבן גשטאמט?

די פאטער פון רבי משה שאהנפעלד האט געהייסן רבי אליעזר שאהנפעלד ער האט געוואוינט אין מעזשילאבריץ.
זיין ארגינעלע משפחה נאמען איז געווען מאשקאוויטש און ער איז געקומען פון מונקאטש - אזוי האב איך געזען געשריבן פון אן אייניקל נאכן קריג אין אירע זכרונות, (זי דערמאנט אויך דארט אז ער האט געדינגען לאנד פון דעם גוט באזיצער הער אנדראסי און מיט הילף פון אוקריינישע פויערען האט ער אויפגעבויעט די שטאט מעזשילאבריץ).

מער אינפארמאציע אויף אים איז נישט באקאנט, ווי די נאמען פון זיין טאטע, און ווען ער איז נפטר געווארן וכדו'.

לכאורה איז ער אוועק פאר תקפ"ח, ווייל זיין זון רבי משה האט אין תקפ"ח שוין א נאמען געגעבן פאר א קינד אליעזר. אין אויך אין די פנקס התקנות פון חבורת תמכין דאורייתא אין מונקאטש תקפ"ה-תקפ"ט, ווערט דערמאנט רבי משה און ס'שטייט 'בן המנוח הנגיד מה"ו אליעזר ז"ל'.

אן אינטערסאנטע עפיזאד ווערט דערציילט אויף זיין פטירה, (בקונטרס תולדות מהרצ"א שבסוף ספר תמכין דאורייתא מכון עתיקא תש"ס), איינמאל איז הרה"ק הבני יששכר אנגעקומען פלוצלינג קיין מעזשילאבריץ עש"ק נאגמיטאג, און ער איז אריין צו זיין מחותן רבי אליעזר און געזאגט "מחותן, איך בין געקומען ווייל איך וויל מיך מיט אייך נאכאמאל משדך זיין", האט רבי אליעזר געענטפערט "א שאד, ווייל מיר זענען גרייט צו פארן תיכף מוצאי שבת קיין גאליציע זיך משדך זיין מיט אן אייניקעל פון הרה"ק מראפשיץ, און די זאך איז שוין באשלאסן און מ'קען שוין נישט צוריק ציען". דער בני יששכר איז דארט פארבליבן אויף שב"ק און פראביאט אים איבעררעדן אבער ס'האט נישט געהאלפן, מוצש"ק נאך הבדלה איז די משפחה ארויף אויפן וואגן און געפארן, אינמיטען וועג איז געשען אן אומגליק און די וואגן האט דיך איבערגעדרייט און רבי אליעזר איז ליידער געהארגעט געווארן אויפן פלאץ, דאן האט מען פארשטאנען פארוואס די בני יששכר האט אים פראבירט צוריק צו האלטן.

רבי אליעזר איז געווען א גביר, אזוי קוקט אויס פון די טיטלען וואס מ'האט אויף אים געשריבן און די מעשיות וואס מ'דערציילט אויף אים:
- אויף זיין זון רבי משה'ס מציבה שטייט אויף אים "הרב החסיד נזר הגבירים המנוח מ' אליעזר זצוק"ל"
- אויף מיין עלטער זיידע רבי נפתלי ישעי' אשר שאהנפעלד'ס מציבה שטייט אז איז געווען אן אייניקל פון "השר והקצין מו"ה אליעזר שאנפעלד זצ"ל ממעזעלאבארץ".
- אין קונטרס תפארת אבות (בסוף ספר דברי עוזיאל ברוקלין תשמ"ה) ווערט געברענגט א מעשה, אז בשעת פטירתו האט הרה"ק הבני יששכר געזאגט פאר זיין איידעם רבי משה שאהנפעלד, "גיי טו דיר אן שטריימל און בעקיטשע און פיר דיין טאטן אין גן עדן אריין, ווייל צוואנציג טויזנט גולדן א יאר אויסטיילען איז אין הימל אויך א סחורה".

ס'איז באקאנט צוויי קינדער, רבי משה חתן הבני יששכר, און רבי מנחם מענדל.
מזל מידיע
שר האלף
תגובות: 1593
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 24, 2015 9:14 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מזל מידיע »

בס"ד

מאראוואש, פלאי פלאים. איר האט נאך באקאנטשאפטן מיט צאצאיו פונעם הייליגן צדיק? ווייל אין איינע פון די בעלזער ספרים לבר מצוה שטייט א יחוס למעב"ק צום בנ"י וואס איך וויל שוין מברר זיין א לענגערע צייט.
ווי זאגט מען WOW אין אידיש? שיקט אייער מיינונג צו [email protected].
mar0was
שר חמש מאות
תגובות: 503
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 07, 2009 9:44 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך mar0was »

מזל מידיע האט געשריבן:בס"ד

מאראוואש, פלאי פלאים. איר האט נאך באקאנטשאפטן מיט צאצאיו פונעם הייליגן צדיק? ווייל אין איינע פון די בעלזער ספרים לבר מצוה שטייט א יחוס למעב"ק צום בנ"י וואס איך וויל שוין מברר זיין א לענגערע צייט.

וועלכע צדיק?
צאצאי הבני יששכר קענט איר טרעפן דא אין דעם אשכול, וואו "הוצאת.אמת" האט אריינגעלייגט כוחות.
צאצאי משפחת שאהנפעלד קענט איר טרעפן אין עלי זכרון גליון 44 (און אשכול עלי זכרון - מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה האט "יוראפ" געברענגט א DropBox לינק פון אלע גליונות עלי זכרון: עלי זכרון DropBox)
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4515
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

ווען קומט די המשך פון די זרעין שפירין?
הוצאת.אמת
שר חמישים ומאתים
תגובות: 295
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 11, 2011 5:50 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הוצאת.אמת »

נחוניא האט געשריבן:ווען קומט די המשך פון די זרעין שפירין?


א געזונטע קשיא, איך וויל אויכעט וויסען, מען דארף מער שעות אין טאג, אזויפיל פראיעקטען תלויים ועומדים און נאר 10 פינגערס
אבל בלי נדר מען וועט אראפציפען עפעס צייט דערצו בעזה"י בעתיד הקרוב.
אידישע מוח
שר חמש מאות
תגובות: 877
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 26, 2017 11:58 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אידישע מוח »

ארויף געברענגט לכבוד די יארצייט
זכותו יגן עלינו
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

מי זה רבי יעקב רייטער המוזכר כאן בשורה אחרונה ?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

צאצאי מרת יוטל לאה ובעלה רבי יעקב אורי מטורקא:
א. בנה, רבי אליקים (אורי) אוהר, נפטר בן צ' שנה ז' אב תרע"ט ומנו"כ בקאשוי. זוגתו (מזוו"ר) היתה מגאליציא. ובזוו"ש מרת הינדא (ב"ר יצחק אייזק הכהן פרייס), ילידת 1850, נפטרה ט"ז טבת תרצ"ח בקאשוי.
ב. בתה, מרת חנה מינדל, בעלה רבי צבי ניימאן מהובער (או האבורא; ב"ר מנחם), נפטר כ"ו תמוז תרע"א ומנו"כ במעזילאבריץ.
ג. בתה, מרת פריידא, ילידת 1840, נפטרה בצפת ז' אדר תרנ"ה. בעלה רבי שמואל זאנוויל קאלעך (ב"ר ישעיה שלמה זלמן אב"ד איסטריק), יליד 1840, נפטר בצפת ט"ו אב תרמ"ז.
ד. בתה, מרת חוה, ילידת 1850 לערך, נפטרה ו' תשרי תרצ"ג בזגורזש בת פ"ב שנה, בעלה רבי שמואל הלוי פיש.

[יש המוסיפים עוד 2 בנות: א. מרת רייזל אשת רבי יצחק אייזיק פערלמוטער שו"ב בטעגלאש וטאהש. ב. מרת רחל לאה אשת רבי נפתלי זיידנפעלד ממונקאטש – אבל לכאורה הם בנות ר' יעקב אליעזר רייטער וזוגתו מ' חיה בינה].
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
חוקר משפחות
שר מאה
תגובות: 246
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 16, 2016 9:19 am

Re: מרן הבני יששכר זצ"ל וצאצאיו - שושלת דינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוקר משפחות »

תיקון לשנות חייו של רבי שמואל זנוויל קאלעך מאיסטריק וזו' פריידא בת רבי יעקב יענטשי אורי מטורקא:

רש"ז נפטר בצפת ביום ט"ז אב תרמ"ג,
פריידא נפטרה בצפת ביום ז' אדר תרס"ט.

אין ידיעה מוכחת לשנות הלידה של שניהם. מה שכתוב שרש"ז נולד בשנת ת"ר הוא השערה מסתברת, כי זקינו רש"ז בעער מאיסטריק-ליטוביסק נפטר בשנת תקצ"ז, ומצד שני בנו רבי יעקב יענטשי קאלעך נולד לערך שנת תר"כ, ועל כן רש"ז קאלעך נולד סביב ת"ר. ומכאן גם שנת הלידה המשוערת של זו' פריידא, אבל הכל הערכות.

השיבושים הופיעו לדעתי לראשונה במ"ג, ומשם פשט בכל עצי האונליין למיניהם, ואולי גם בספרים, אך הרשום כאן הוא הנכון.
חוקר משפחות
שר מאה
תגובות: 246
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 16, 2016 9:19 am

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוקר משפחות »

הוצאת.אמת האט געשריבן:[align=center]זרעין שפירין - דור רביעי[/align]
[align=center]ענף א – צאצאי מרת בילא[/align]

צאצאי מרת מעכלא אשת רבי לוי יצחק וויינבערגער:
א. בתו, מרת מירל, ילידת תקצ"ח, אשת רבי נחמיה וויינבערגער.
ב. בנו, רבי נחמיה וויינבערגער מסאטמאר, יליד ת"ר ונפטר א' טבת תרפ"ה ומנו"כ בסאטמאר. זוגתו מרת רחל לאה.

צאצאי רבי נפתלי וויינבערגער, וזוגתו מרת פערל:
[align=justify]א. בנו, רבי מרדכי, נולד בשנת כת"ר, ונתייתם מאביו בילדותו ונתגדל על ברכי דו"ז רבי דוד מדינוב. דומ"ץ בעיר בעלזא. נפטר בעיר גריידינג זקן ושבע ימים (אולי בשנת תש"ב). ושם מנו"כ. זוגתו מרת חיה שרה מבעלזא (ב"ר וואלף היילמאן, משב"ק השר שלום ומהר"י).
ב. בתו, מרת שרה, נולדה בשנת תרכ"ה, בעלה רבי שלמה גינגאלד מווישניצא (ב"ר אביש ואסתר), נולד בשנת תר"י. נישאו בשנת תרס"ד (לכאורה זיווגים שניים; כל ערך זה בר"מ).[/align]

צאצאי בתה מרת סימא ובעלה רבי מאיר רייך:
[align=justify]א. בנו, LEON.
ב. בנו, רבי שמעון ישעיה [רייך] דומ"ץ קאנטשוגא (ראה שו"ת מהרש"ם ח"ב, סימן כו. מהר"ש ח"א, סימן פו משנת תרס"ה; ח"ה, סימן עח משנת תר"נ. כרם שלמה שבט-אדר תשל"ט תשובת בעל מחזה אברהם מתרמ"ט וראה בהערה שם). זוגתו מרת ציזיא. נפטר בתרצ"ו (ח"ג בערכו).
ג. בתו, מרת חנה, בעלה רבי שמעון הורוויץ.[/align]

צאצאי בנו רבי שמעון ישעיה, דומ"ץ בפרעמישלא:
א. בתו, מרת פערל, בעלה רבי יצחק צבי (ב"ר חיים) מעסנער.


נראה שבכל הנוגע לצאצאים מצד משפחת וויינבערגער ורייך רבו השיבושים, רציתי לברר האם מה שמובא מעלה מאומת כולו, או שיש עדיין להוכיח חלק מהדברים.
למשל:
יש מקומות שכתבו שרל"י ווינבערגער הוא בנו של רבי נחמיה חתן הבני"ש, ובמקומות אחרים שרל"י הוא חתנו. מה נכון?
על סימא ובעלה מאיר רייך. בג'ני ראיתי כי סימא היתה נשואה לר' יוסף מנדל גרוסמאן מקנטשוגא, וממנו לפחות הבת חנה שהיתה נשואה לרבי שמעון הורוויץ. חנה מופיעה בשם הנעורים גרוסמאן או גראס גם ברשומות הממשלתיות, ונולדה בשנת תרכ"ה.
ברשומות הממשלתיות מצאתי כי יש שמעון רייך שנולד לסימא ומאיר רייך בשנת תרכ"א, והוא כנראה שמעון ישעיה דומ"ץ קנטשוגא דלעיל. אבל בג'ני מופיע כי גם רבי שמעון ישעיה זה היה בנם של סימא ויוסף מנדל גרוסמאן (כנראה זו טעות, כי בג'ני בכלל לא הזכירו את נישואיה למאיר רייך).

לדעתי מסתבר כי סימא נישאה ראשית לר' מאיר רייך, וממנו הבן רבי שמעון ישעיה, ובזוו"ש נישאה לר' יוסף מנדל גרוסמאן.ואכן ברשומות הממשלתיות ישנו "מאיר רייך" שנפטר בקנטשוגא בשנת תרכ"ב, בן 45.

לפי ג'ני, וגם לפי הרשומות הממשלתיות, היה רבי שמעון ישעיה מקנטשוגא נשוי להדסה לבית בערגלאס, ולא ל-"ציזיא". ועוד לפי ג'ני נפטר רבי שמעון ישעיה מקנטשוגא בשנת תרצ"ד.

ובכלל - האם יש ראיה כי סימא היתה בתה של ביילא בת הבני"ש? אולי היה דווקא מאיר הבן, ועל כן צאצאיה מזוו"ש אינם צאצאי הבני"ש?

והערה כללית, יש להבחין בין צאצאי רבי שמעון ישעיה רייך (הראשון) מנישואיו הראשונים לבתו של ר' דוד ליב בוים, לצאצאיו מאשתו השניה ביילא, שרק הם נכדי הבני"ש. כך למשל, ר' אברהם יצחק רוזנבאך נשא לאשה את בתו של רש"י מנישואיו הראשונים.
קהילת יקנה''ז
שר האלף
תגובות: 1260
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 25, 2020 11:36 am

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קהילת יקנה''ז »

[attachment=0]20200526_132554-1.jpg[/attachment][quote="היימישע יודיש"][quote="סביב העולם"][quote="נחוניא"][quote="msp"]איך וועל דא אויך שטעלען מיין פראגע
דער טאהשער רבי זזג זאגט אז דער בנ"י זי"ע האט מקפיד געווען מען זאל נישט קומען צו אים אויף זיין יא"צ
ווייסט איינער א מקור?[/quote]
תגובת הרב פנחס פאמפ שליט"א, יו"ר מוסדות בני יששכר בעיר דינוב
לגבי השמועות וכו' בענין ההליכה לציון הבני יששכר ביום ההילולא, אתמצת בקיצור ממה ששמעתי במשך השנים שאני עוסק בציון הבני יששכר.
שאלתי הרבה נכדים ובראשם האדמו"ר ממונקאטש שליט"א, ואמרו לי שאין לזה שום מקור, ואם היה לזה מקור אפילו לא מתקופת הבני יששכר ובניו, אלא מתקופה יותר מאוחרת כגון המנחת אלעזר, אז בוודאי היה כותב על זה המנחת אלעזר או היה מקובל משמו, כי המנחת אלעזר לא הפסיק לדבר מסבו הבני יששכר וכל המנהגים וכו' העתיק משמו ומצאצאיו, אז דבר עקרוני כזה בפרט אשר ידוע שהבני יששכר כן השתטח על ציון רבותיו ביום ההילולא, ועל המנהג שלא ללכת על קבר הבני ישכר ביום ההילולא לא נשמע ממקורות בדור הקודם.
אמנם כ"ק אדמו"ר מטאהש שליט"א כותב על זה באיזה מקום על זה שסבו הרה"ק האדמו"ר רבי משולם פייש מטאהש זצ"ל היה נוהג להגיע ליארצייט של רבינו הבני יששכר לדינוב, ונהגו הוא ביחד עם הרה"ק מבלאזוב זצ"ל לא לעלות לציון הבני יששכר ביום ההילולא, מפחד קדושתו של הבני יששכר, אמנם היו בדינוב, ועלו לציון יום לפני ואחרי אבל לא ביום ההילולא. ושמעתי מיהודי חשוב שאמר לי שאכן תלמידי טאהש צריכים לנהוג כרבם, אבל לשאר בני ישראל, הלוואי והיינו במדרגה של הצדיקים הקדושים האלו להבין את קדושתו וגדולתו של הבני יששכר כדאי שנרגיש את הפחד של הצדיקים האלו לא להיכנס ביום ההילולא.
ומעבר לזה יש עוד שמועות שרובם ככולם אין לזה יסוד ואפילו ניפוח עד כדי דברים שלהם ולמציאות אין קשר, סיפורי בדיון על תאונות וכו' ה"י, שבדקתי ואין לזה ולאמת מאומה. ואדרבה הרבה יהודים ניוושעו בדינוב ביום הזה.
יש איזה דעה ששמעתי שהמקור לשמועה הזו הינה, כי ידוע שרבינו הבני יששכר נסע בכל שנה הילולת רבו מרימנוב, והיה שם עליה גדולה לציון עד כדי שאנשים ניצלו את היום הזה לעשות שוק, בדרך לציון מכרו כל מיני דברים, והבני יששכר התבטא שהוא לא רוצה שאצלו יהיה יום ההילולא שוק כזה. ומזה נובע האמירה שלא רצה שיבואו אליו, ומי שמבין את תוכן רצונו של הבני יששכר, בוודאי עושה לו נחת רוח שבאים לציון להתפלל ולא עושים שוק.[/quote]

דער טאהשער רבי שליט"א לרפו"ש דערציילט נאך פונעם זיידען אז איינמאל איז געווען איטליכע וועלכע זענען יא געגאנגען ביום היארצייט און עס האט ליידער פאסירט מיט זיי אן אומגליק רח"ל.
אויך זאגט ער נאך אז דער הייליגער רבי די בני יששכר זי"ע האט געזאגט אז ער האט וויכטיגערס צו ערלעדיגן אין דעם טאג דעריבער זאל מען איהם נישט באמיעהן ביום היארצייט[/quote]

שמעתי פון הגה"צ ר' ברוך נתן הלברשטאם שליט"א אב"ד סאטמאר לאנדאן אז ער האט געהערט פון דינובער רעבעצין וואס האט געוואוינט נאכן קריג אין אמעריקע אז מען איז נישט געגאנגען פארן קריג צום ציון אויפן יארצייט[/quote]
אטעטשמענטס
20200526_132554-1.jpg
20200526_132554-1.jpg (662.92 KiB) געזען 2008 מאל

"שיקט אריין" אלטע בילדער פון קרית יואל צו :
[email protected]


און מיר וועלן עס ארויפשטעלן אויפן וועלטל!
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”