.....וכדאי להזכיר שזכיתי לעמוד בפני מטתו של מו"ר הגה"ק בעל עצי חיים זצ"ל מסיגעט בשעת פטירתו בקדרותא דצפרא בעת שהחשכות גדולה וראיתי בעיני ברגע האחרונה פנים שוחקות וצהובות תוארו כמלאך אלקים ביום ה' בבקר ו' לחודש שבט תרפ"ו בעיר קליינווארדיין אונגארן ומקום מנוחתו בעיר סיגעט מקום הרבנות והישיבה ואבותיו הקדושים זי"ע ועכי"א.. [תלמידו הרב מרדכי ווילליגער זצ"ל בספרו תפלת מרדכי מזמור קמט]
תולעת-ספרים האט געשריבן:אין JEWISH GEN האב איך געטראפען א נאמען פון א טאכטער פון הייליגען "עצי חיים", און ס'דאכט זיך א דעם נאמען איז נאך נישט באקאנט. דארט שטייט אז 19 סעפטעמבער 1909 איז נפטר געווארען ביי די עלטער פון 13 חדשים, דאס מיידעל REGINA, די טאכטער פון רבי חיים הערש טייטלבוים און סימא ברכה הלברשטאם. כידוע האט דער "עצי חיים" זי"ע גיהאט א סך קינדער וואס זענען נעבעך אוועק יונגערהייט, זעה אנהייב דעם אשכול א רשימה פון 14 קינדער, טיילווייס אוועק יונג ל"ע. ווייסט איינער פון די חכמי ה"פארום" וויאזוי די REGINA האט גיהייסען אויף יידיש? איז דא פרטים אוף מעהר נעמער ווי מען האט גיברענגט אנהייב אשכול כנ"ל.
ווייס איך נישט פונקטליך וויאזוי מ'טוישט די קאליר פון די בוכשטאבן כנהוג כאן לתקן איזה טעות הדפוס וכדומה מיטן שרייבן די ריכטיגע אין רויטע אותיות, על כן אכתוב סתם בצבע שחור כרגיל: די טאכטער פון רבי חיים הערש טייטלבוים און ברכה סימא (לא: סימא ברכה) הלברשטאם.
.....גודל תשוקתו ויגעתו ושקידתו עד אין חקר כי גם בעת שהי' האדם יכול לחשוב שלבו מופנה לדברי רשות אבל לבסוף כאשר גמר דבריו הוברר הדבר למפרע שגם עת דיבוריו בעניני חול הי' לבו פנוי לקודש כי במשך העת שדיבור דברי רשות במצפון לבו ומחשבתו הי' חוש איזה הלכה אשר נשאל לו ביום ההוא מאת שואליו ונתברר זאת כי הרבה פעמים אחר גמר השיחה הנאה, נכנס רבינו לחדרו תיכף תוך כדי דיבור ונטל הנייר וכתב בעט ברגל ועופרת בספר זכרון לפניו כל הני מילי מעלייתא שנפל ברעיונו במשך העת שדיבור עם אוהביו ודופקי דלותיו, וכן הי' כמעט על פי הרוב וע"י זה נודע ונתברר כי כל עשתונותיו קידש באהבתו של תורה בלתי הפניות כל היום וכמעשהו ביום כך מעשהו בלילה ששם לילות כימים למצוא חלקו שחלקו לו מן השמים...... (מתוך קונטרס זכרון צבי - הספד מר ותולדות על מרן העצי חיים זי"ע מאת תלמידו הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל חלק מזה נמצא פה )
מיללער האט געשריבן: דא איז א טיילווייזע רשימה פון די קינדער:
1) הרבנית רויזא בלומא, אשת ר' יחזקאל שרגא האלבערשטאם אב"ד ציעשנוב גאליציען אן אייניקעל פונעם שינעווער רב. די משפחה איז נעבעך אומגעקומען שנת תש"ב אין בעלזשעץ פוילן, הי"ד. 2) הרבנית דבורה לאה ע"ה, אשת (בזוג"ר) ר' חיים יצחק אייזיק האלבערשטאם אבדק"ק סלאטפינא ראמעניע (א קליין שטעטל לעבן סיגעט), אן אייניקל פון ר' ברוך'ל גארליצער, און אן אייניקל פון ר' יצחק אייזיק פון זידיטשוב. די רביצין איז נעבעך אוועק נאכען געבארן די ערשטע קינד הילד ליפא ע"ה, און ער האט שפעטער נאכאמאל חתונה געהאט מיט אנאנדערן אינגערן טאכטער פון עצי חיים, הרבנית העסא. דאס קינד ליפא'לע איז אוועק אינגערהייט אלט זייענדיג 12 יאר. 3) הרבנית פעסיל ע"ה הי"ד, אשת מזיווג ראשון הגה"צ ר' יקתואל יודא האלבערשטאם זצוק"ל אב"ד קלויזענבורג ראמעניע, דער מייסד פון די צאנז-קלויזנבורג מוסדות אין אמעריקע און אין ארץ ישראל. דער קלויזנבורגער רבי זצ"ל איז געווען אן אייניקל פון ר' בורך'ל גארליצער. די חתונה איז געווען אדר תרפ"ד אין סיגעט. די רביצין מיט 11 קינדער זענען נעבעך אומגעקומען בימי הזעם, הי"ד. 4) הרבנית העסא, אשת ר' חיים יצחק אייזיק האלבערשטאם זצ"ל הי"ד, וואס איז קודם געווען חתונה געהאט צו הרבנית דבורה לאה. די משפחה מיט 9 קינדער זענען אומגעקומען בימי הזעם. צוויי טעכטער מיידלעך האבן איבערגעלעבט די קריג, הרבנית חנה תחי' אשת ר' יואל טייטלבוים אב"ד קירלהאז בן ר' חנוך העניך מאיער, און הרבנית ברכה סימא תחי' אשת ר' צבי האלבערשטאם ז"ל אב"ד רודניק לאס אנדשעלעס. 5) הרבנית יוכבד רבקה, אשת ר' יוחנן טווערסקי זצ"ל הי"ד, דער זוהן פון ר' פנחס (פיניע'לע) אוסטילער ז"ל א טשערנאבלער און בעלזער אייניקל וועלכער איז געווען רב אין מוזשוי, די רביצין איז אוועק פאר די צווייטע וועלט מלחמה אין לעמבערג און זי ליגט דארט, ר' יוחנן אין די קינדער זענען נעבעך אומגעקומען אין פוילן וואו מ'האט זיי צוריקגעשיקט אהין פון מוזשוי ווייל ער איז געווען א פוילישער בירגער. 6) הילד חנני' יו"ט ליפא ע"ה, דער עלצטער זוהן פון עצי חיים, ער איז אוועק אין סיגעט אלט זייענדיג 12 יאר כ"ו סיון תרע"ז, ליגט אין סיגעט. 7) ר' יקתואל יהודא (זלמן לייב) הי"ד ממלא מקום אביו כאב"ד סיגעט 8) ר' משה ז"ל אב"ד סיגעט ולאחרונה אדמו"ר מסאטמאר דער "ברך משה" 9) הבתולה גיטל יהודית ע"ה, אוועק נאך בחייו פון עצי חיים אין שטאט נירעדהאז אונגארן אין יאר תרע"ה, בעת דער עצי חיים האט איר מיטגענומען אהין פראווען א שבת, זי ליגט אינעם ארטיגן ביה"ח אין נירעדהאז. 10) הרבנית חנה'לע ע"ה וועלכע האט חתונה געהאט צו הר"ר יודא'לע אייזיקזאהן ז"ל אב"ד אחוזה-לאס אנדשעלעס. 11) הבחור משולם זושא (זושא'לע) הי"ד, אומגעקומען ביי די מלחמה. 12) הילד יחיאל מיכל (חיליש) הי"ד, אומגעקומען ביי די מלחמה. 13) הילד יואל ע"ה, ליגט אין סיגעט. 14) הילד יחזקאל שרגא, אוועק תרפ"ה, ליגט אין סיגעט.
איך געדענק נישט אז מיר זאלן אמאל האבן א שמועס איבער רבי יחיאל יהודה אייזיקזאהן אב"ד אחוזה-ל.א. דער איידעם פונעם עצי חיים זצ"ל, און אוודאי נישט קיין בילד פון אים ליגט מיר נישט בזכרון, דערפאר זענען מיר דאנקבאר פאר הרב"ש וואס האט אריינגעשיקט אינעם אפיס פון מורשת חכמי אמעריקא אן אינטערעסאנטער בילד גענומען אין לאס אנזשעלעס בשנת תשכ"ט ווען יהדות ל.א. האט זיך געגרייט צו א באזוך פון הרה"צ דער סטיטשינער רבי זצ"ל פון ניו יארק וועלכער איז געקומען לרגל די בר מצוה פון איינע פון זיינע חסידים.
אויפן בילד זעהט מען עטליכע רבנים פון לאס אנדזשעלעס אינעם שטוב פון משפחת דיללער אויסשמועסנדיג די פרטים פונעם געפלאנטן קבל"פ אין לופטפעלט פארן סטיטשינער רבי
ביים טיש זיצנדיג פון רעכטס צו לינקס ווערט געזעהן רבי יהודה'לע אייזיקזאהן דער אחוזה רב, רבי צבי הירש האלבערשטאם דער רודניקער רבי פון לאס אנזשעלעס, רבי חיים אורי עטנער בעמח"ס אורים רב דק' החרדים בל.א., ר' ברוך מאנדעלבוים און ר' שמואל מאנלא - שטייענדיג איז הרב אלימלך שווארץ (?).
מיללער האט געשריבן:דא איז א טיילווייזע רשימה פון די קינדער:
2) הרבנית דבורה לאה ע"ה, אשת (בזוג"ר) ר' חיים יצחק אייזיק האלבערשטאם אבדק"ק סלאטפינא ראמעניע (א קליין שטעטל לעבן סיגעט), אן אייניקל פון ר' ברוך'ל גארליצער, און אן אייניקל פון ר' יצחק אייזיק פון זידיטשוב. די רביצין איז נעבעך אוועק נאכען געבארן די ערשטע קינד הילד ליפא ע"ה, און ער האט שפעטער נאכאמאל חתונה געהאט מיט אנאנדערן אינגערן טאכטער פון עצי חיים, הרבנית העסא. דאס קינד ליפא'לע איז אוועק אינגערהייט אלט זייענדיג 12 יאר.
4) הרבנית העסא, אשת ר' חיים יצחק אייזיק האלבערשטאם זצ"ל הי"ד, וואס איז קודם געווען חתונה געהאט צו הרבנית דבורה לאה. די משפחה מיט 9 קינדער זענען אומגעקומען בימי הזעם. צוויי טעכטער מיידלעך האבן איבערגעלעבט די קריג, הרבנית חנה תחי' אשת ר' יואל טייטלבוים אב"ד קירלהאז בן ר' חנוך העניך מאיער, און הרבנית ברכה סימא תחי' אשת ר' צבי האלבערשטאם ז"ל אב"ד רודניק לאס אנדשעלעס.
אין די "אידישע צייט" פון סוכות איז געווען א הערליכע אינטערוויאו (באשרייבונג) פון ר' אלחנן פרידמאן מיט ר' מנחם פאללאק פון די MP PRESS דרוק, און ר' מנחם קומט פון סלאטפינא, ער רעדט דארט זייער שיין איבער די גדלות פון ר' חיים יצחק הב"ש און זיין ישיבה.
ס'נישט געווען אזא קליין שטעטעלע, ס'האט געהאט 800 משפחות פאר די קריג!
Ten Thousand Guests at Wedding Banquet A wedding feast of almost Homeric dimensions is reported from the North Rumanian country town of Marmoros, Sziget, where the famous Rabbi Teltelbaum celebrated the marriage of his fifteen-year-old daughter with the equally famous Rabbi Halberstamm of of Gorllce, says the Westminster Gazette, London. Following the long printed Hebrew invitation, about 10,000 Jews from Russia. Poland and Austria appeared as guests, among them more than 70 rabbis, who had to be put up In private houses, as the few hotels were Immediately overcrowded. The presents they brought amounted In value to several thousand pounds and filled up three spacious rooms. The wedding ceremonies lasted a whole week, beginning with big dinners given to the poor. At the celebration In the synagogue, which could only bold a small part of the guests, the representatives of the various Christian churches and the town authorities appeared In full number. The list of the food consumed gives a reassuring impression about tile appetite of the guests. No fewer than 32 oxen, 210 sheep. IOO calves, 2,100 geese, 8,000 chickens had to pay with their lives for the general satisfaction of the party. The admirers of Rabbi Teitelbaum did not forget to drink, and two wagons loads, of liquor arrived Just in time to quench the thirst of the guests
אין ארכיווען פון BAD-AROLSEN האב איך גיטראפען א דאקומענט אויף דעם נאמען יוסף טייטלבוים, א זוהן פון הערמאן [=הערש] טייטלבוים און ברכה הלברשטאם, וואס איז געשטארבען 5 מערץ 1945 [=כ' אדר תש"ה]. האט איינער אמאהל גיהערט פון איהם? אין די הנצחות וואס רביה"ק בעל ברך משה זי"ע האט געשריבען אין זיינע ספרים טרעפט מען נישט דעם נאמען.
תולעת-ספרים האט געשריבן:אין ארכיווען פון BAD-AROLSEN האב איך גיטראפען א דאקומענט אויף דעם נאמען יוסף טייטלבוים, א זוהן פון הערמאן [=הערש] טייטלבוים און ברכה הלברשטאם, וואס איז געשטארבען 5 מערץ 1945 [=כ' אדר תש"ה]. האט איינער אמאהל גיהערט פון איהם? אין די הנצחות וואס רביה"ק בעל ברך משה זי"ע האט געשריבען אין זיינע ספרים טרעפט מען נישט דעם נאמען.
תולעת-ספרים האט געשריבן:אין ארכיווען פון BAD-AROLSEN האב איך גיטראפען א דאקומענט אויף דעם נאמען יוסף טייטלבוים, א זוהן פון הערמאן [=הערש] טייטלבוים און ברכה הלברשטאם, וואס איז געשטארבען 5 מערץ 1945 [=כ' אדר תש"ה]. האט איינער אמאהל גיהערט פון איהם? אין די הנצחות וואס רביה"ק בעל ברך משה זי"ע האט געשריבען אין זיינע ספרים טרעפט מען נישט דעם נאמען.
עס איז נישט יתכן דער עצי חיים זאל האבן א קינד מיטן נאמען יוסף, נעמליך דער נאמען יוסף האט מען דאך אים אליינס צוגעגעבן בשעת חולי'
תולעת-ספרים האט געשריבן:אין ארכיווען פון BAD-AROLSEN האב איך גיטראפען א דאקומענט אויף דעם נאמען יוסף טייטלבוים, א זוהן פון הערמאן [=הערש] טייטלבוים און ברכה הלברשטאם, וואס איז געשטארבען 5 מערץ 1945 [=כ' אדר תש"ה]. האט איינער אמאהל גיהערט פון איהם? אין די הנצחות וואס רביה"ק בעל ברך משה זי"ע האט געשריבען אין זיינע ספרים טרעפט מען נישט דעם נאמען.
עס איז נישט יתכן דער עצי חיים זאל האבן א קינד מיטן נאמען יוסף, נעמליך דער נאמען יוסף האט מען דאך אים אליינס צוגעגעבן בשעת חולי'
קיין סתירה, דער אבי בעל חוות דעת רבי משה האט ציגעגעבען פאר זיך א נאמען יעקב לרפואתו כשם בנו לזכותו
פעם התבטא כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע ואמר בדרך צחות שעשיו דיבר יודיש כמו גוי שאמר ולמה זה לי בכורה שפירושו 'פארוואס דאס מיר בכורה' - (אוצר מאמרים משולחן רבותינו א' עמ' 222)
געטראפען א שיינעם בילד פון סלאטפינא רב ר' חיים יצחק אייזיק הלברשטאם זצ"ל איידעם פינעם עצי חיים, איך ווייס נישט אויב סאיז שוין דא געווען, אפשר קען איינער דערקענען די ארימיגע.
אטעטשמענטס
Rabbi Chaim Yitzchok Isaac Halberstam of Slotfina 1.jpg (27.63 KiB) געזען 1789 מאל
קהל של עשרות אלפים ליווה את ארנב הנס של מרמורש בטיולו האחרון
עצירות של כל תנועת העסקים באי מרמרוס - ארבע רכבות ייעודיות הביאו את האוהדים והמעריצים להלוויה
האי מרמרוס, 25 בינואר רק מי שמכיר את נשמתה של העיר המוזרה הזו יכול, בחשיבותם, להבין את גודל האירוע שמשמעותו של מוות נפלאות טייטלבוים חיים כאן. עיירת גבול זו שמרה במשך מאות שנים לחלוטין על צביונה היהודי החזק, החיים היהודיים קובעים את כל חייהם, וחיים יהודיים קדומים אלה שמרו על מסורותיה הישנות. לגטו אין את קירותיו, אך הגטו מוסתר בתוך הנשמות, המגע החברתי בין הגזעים השונים הוא רק חיצוני ולמעשה המחיצות בלתי חדירות כמו מאות שנים קודם לכן. הראש והראש של חיי הגטו הסמליים האלה הם רבפמיליה המפורסמת של מרמארוס, שמהם בעולם התהילה והפופולריות, רב הנס האחרון: טייטלבאום חיים. זה מתחקה אחר מקורותיה של משפחת הרב לדוד המלך. לא רק דמותו של מרמארוס הייתה מופלאה לא רק דתית וגזענית, אלא גם חשובה כלכלית. מאות קוסמים ביום באו לראות את הרב המפורסם, לפחות מחצית מהתיירות בעיר נועדה לרב הפלא. לפיכך, כל תושבי העיר, ללא הבדל גזע, זכו לכבוד הגדול ביותר לרב המופלא, המחוז או ראש הממשלה שהתייעץ בכל הנושאים העירוניים העיקריים, ואי אפשר להיות מופתע מהפעולה לפני שנתיים כאשר בתו המופלאה דרישת הדרכון והוויזה בין צ'כוסלובקיה לרומניה הושעתה למשך שלושה ימים בעת הגעתה, כדי להכיל יותר מ -10,000 אורחים! רג לבוא וללכת באין מפריע. לבקשת רבני הונגריה מטייטלבאום חיים, הוא נסע לקיסווארדה ב- 14. בינואר. בימי שבת, ראשון ושני, זרמו הנאמנים פנימה. בשעה עשר ביום שני בלילה, הרב 1 יצא מחדרו לכמה דקות. , שם המתין קהל רב של אנשים שיחזור. כעבור כמה רגעים נכנס אדון הבית לחדר עם ארמון המוות שלו והאיץ באנשים לעזוב את הדירה מיד, מכיוון שהרב פתאום השתבש. מאות מבקרים עמדו נואשות ברחבי הבית כל הלילה וחיכו לידיעותיו של הרב. בעיות הלב והכליות הישנות של הרב נעלמו, ואתה מסבך את זה בשבץ מוחי קשה. מיד התקשרה טלפון לבנדיקט, המתמחה המפורסם בבודפשט ורופאים מכובדים עוד יותר אשר; נאמר להם שמצבה היה מלא תקווה. הידיעה הועברה לטלגרמה למרמרוסציג, שם הייתה לה השפעה עצובה שלא ניתן לומר עליה. החנויות היו סגורות ואנשים ברחוב התקבצו בקבוצות. חלק מהמאמינים נארזים מיד, וההר עדיין יכול לראות את הרב הגדול על מיטתו החולה ולקבל את ברכתו האחרונה. רב הנס של טייטלבוים עצמו היה תופעה מעניינת, אך לא בצורתה המרשימה, אלא להפך ביצירה הגרוטסקית של גופו: המופלא לא היה גבוה יותר מילד בן עשר שנים. כשעבר מביתו הוא צעד ברחובות עם כל חצרו, וחצר זו הייתה צפופה מאוד. כמעט מאה אנשים חיו בסביבה המופלאה. היו אגדות אמיתיות על ייעוץ וריפוי שלו, וזה בהחלט היה חלק עיקרי מההצעה שההוויה והשכירות המופלאים העלו לעולי הרגל. מאז יום שלישי בבוקר מיהרה קהילת האי לקיסווארדה. גם הרשויות הרומניות וגם ההונגריות אפשרו לבני קהילת האי ולמאות מאמניהם לחצות את הגבול בלי מים או דרכון. מאז יום שלישי בבוקר, האי מרמרוס מספק חדשות לפי שעה מהרוסינסק אקנאסלטינה, שהועבר מיד לנשיא. בצהרי יום רביעי נסעה אשתו הרב הנסית ורופא האי לחולה, אך החדשות האחרונות כבר לא היו חיוביות. כל שאר האירועים באי מרמרוס הפכו ללא רלוונטיים. ביום חמישי בבוקר, לבו המעונה של הרב פרץ אחרון. באותה תקופה, כ -10,000 איש, יותר מחמישים רבנים, רעשו בתפילה בקיסווארדה. שכר מוות התפשט לסיג'ט אחר הצהריים. פאניקה כללית פרצה בעיר, כל תנועת העסקים נעלמה, ואבל כללי על העיר. העיתונים המקומיים פרסמו דו"ח מיוחד מדי שעתיים והגיבו בהרחבה על פעילויותיו וניסיו של הרב. טקס ההלוויה בקיסווארדה נמשך שעות, כך שלא היה אפשרי עד יום חמישי בערב בשעה שבע להתחיל את ארונו של הרב ברכבת סולו. באישור השלטונות העבירו מאות מהם את הרכבת המיוחדת לצאר הרותני. הרכבת רצה לתחנת הרכבת בשעה 8:20, שם נדחקה העגלה על מסילה נפרדת והאנשים הצפופים הורשו לנסוע לשם! לקיים את תפילת המוות שלהם בתחנה. אלפי אנשים חדשים בכו והתייפחו סביב המכונית האבלה התנועה נתקעה זמן מה. אוגררה הושק בשעה 11 בערב מהרכבת המיוחדת לאי מרמרוס. על פי החדשות הראשונות, גופת הרב הייתה צפויה להגיע לאי מרמרוס ביום חמישי בלילה. | כתוצאה מכך המתינו עשרות אלפי אנשים בתחנת מרמרוסיג אך הרכבת לא הגיעה. רשות התחנות פרסמה דיווח כי הרכבת המיוחדת תגיע לתחנת הרכבת של האי בשבע וחצי בבוקר. אלפי אנשים הצטופפו סביב התחנה. גופתו של רב הנס הובאה, על פי טקס יהודי, לקיר לא סלול רגיל, והאבלים הגיעו עם מאה מהם. צפיפות כיסו את הרחובות המובילים לתחנה אז הם הצליחו לשמור על הסדר רק עם כבל משטרה כפול. ארון העץ הקצוב הובא על ידי המאמינים לבית הרב, שם הונח על הקרקע וכוסה ברעלה שחורה. הארון היה מוקף ביהודים אדוקים ותיקים שהתפללו ובכו ללא הרף. ללא קשר לעדה, הגופה הקודרת והנוגעת ללב ביקרו ללא הרף אנשים רבים, לא רק מהאי וסביבתו, אלא גם ממדינות שכנות. מעבר הגבול הופעל באופן משמעותי על ידי הסכמה הדדית בין הרשויות. את ההלוויה היה צריך לערוך בימי שישי אחר הצהריים, מכיוון שעם דמדומי הערב, על פי הכללים הדתיים היהודיים, זו כבר שבת, ואפילו מותו של הרב הגדול אינו יכול למנוע את חגיגת היום הקדוש. היו ארבע רכבות מיוחדות שהגיעו להלוויה, וכמה רבנים זרים מפורסמים הגיעו להלוויית האדון שנפטר להלוויה, ובשעה שלוש אחר הצהריים ליווה קהל אינסופי את הקבוצה. חתיכה לדרך האחרונה.