רבי חיים צבי טייטלבוים העצי חיים מסיגוט ז"ל - ו' שבט תרפ"ו

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

סיפורים מפי החסיד הישיש ר' יוסף בנימין ווילליגער שליט"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

סיפורים מפי החסיד הישיש ר' יוסף בנימין ווילליגער שליט"א ששמע מאביו הרה"ג' ר' מרדכי ווילליגער ז"ל תלמיד העצ"ח.


סיפר לי אבי זצ"ל, כשהעצ"ח הי' עדיין בחור צעיר לימים פ"א הלך ביחד עם אביו בעל הקדושות יו"ט זצ"ל לאיזה עיר לשבת קודש, ואמר הקדויו"ט דרשה בביה"כ כנהוג פלפול עמוקה באיזה סוגיא והרב אב"ד דשמה הי' מפלפל עם הקדוי"ט באמצע הדרשה ושאל קשיא עצומה על מה שדרש הקדוי"ט והשיב לו תשובה נכונה, ובערך שלשים שנה לאחר מכן כשההעצ"ח כבר מילא מקום אביו בא לעיר הזה לשב"ק ודרש פלפול בביה"כ כנהוג ובאמצע הדרשה אמר להרב אב"ד לשמה עכשיו אני יישב תירץ על הקשיא ששאלת לכבוד אבי זצ"ל. [מפי בנו הרה"ח ר' יוסף בנימין ווילליגער שיחי']

***

סיפר לי אבי זצ"ל, שפעם אחת נסע העצ"ח על אסיפת רבנים בעיר אחד וכשבא בחזרה מהאסיפה והרב מרדכי ווילליגער זצ"ל הלך לקבל פני רבו בהתחנה של הרכבת, ובתוך השוחים אמר בקול נמוך מרדכי טייערער דארפסט דיך גארנישט שעמען מיט דיין רבין פין אנדערע רבנים.
***

סיפר לי אבי זצ"ל, שבהיות העצי חיים ילד קטן [כבן תשע או עשרה] הלך בדרך אם אביו בעל הקדיו"ט, והי' דרכו של הקדויו"ט לומר תהלים בע"פ, ואמר הקדיו"ט לבנו הערשעל'י איך זעה יונגערלעך אין דיין עלטער זאגען תהלים - אין דיך זעה איך ווייניג תהלים זאגען, ענה העצי חיים פארהער מיך טאטע איך קעהן גאנץ תהלים בעל פה, והקדויו"ט התחיל לומר פסוק תהלים ובנו העצ"ח גמר אותה, והתחיל לומר הפסוק הבא אחריו, ושאלו הקדיו"ט בתמהיות לא ידעתי שאתה יודע תהלים, ענה העצי חיים לאביו "טאטע מיום עמדי על דעתי האב איך קיין איין זאך נישט געטאהן אז יענער זאל זעהן, מעודי האב איך נישט געטיהן אזאך וועגען טאטענס וועגען".
***

סיפר לי אבי זצ"ל, שפעם אחת נחלה גיסו של הרב מרדכי ז"ל הרה"ח ר' מרדכי פערלשטיין הי"ד [בנו של הרה"ח ר' בנימין פערלשטיין ממונקאטש], במחלה שהרג הרבה אנשים, ורץ הר"מ לרבו העצ"ח לשאול לו שיתן לו ברכה ושיתעורר רחמי שמים עבורו, והעצ"ח לא רצה להבטיח לו שום דבר והפציר לו מאוד, והשיב העצי חיים "די וויטסט וואס מרדכי דערמאן עם ביים צוויטער טיש ליל שב"ק" וכך עשה והי' לפלא שבשבת בבוקר נשתוממו הרופאים ואמרו שאינם יודעים מה קרה אבל החולה נתרפא לגמרי.
***

סיפר לי אבי זצ"ל, שפעם אחת אירע באונגארען איזה שאלה בענין עגונה, והי' רב אחד שהי' מאוד עסוק בזה והלך לכל הרבנים הגדולים לשאול להם לכתוב תשובה בענין זה, והנה הגיע רב זה לסיגעט כמעט בלילה ונכנס להעצי חיים שחזר אז מהרופאים בהעיר וויען והציע לו השאלה והצדדים ושאל את העצ"ח אם יכול לכתוב לו תשובה ושלוח לו את זה, והרב מרדכי ווילליגער זצ"ל הלך להביא לרבו העצ"ח קאוו"ע וכשבא בחזרה כבר ישב העצ"ח בשלחנו וכותב התשובה, וזה הצעיר מאוד להרב מרדכי שהעצי חיים מייגע את עצמו אחר שהרופאים אמרו לו שלא לייגע מוחו כ"כ ושצריך לשמור על בראותו, ואמר להעצ"ח במורא ופחד גדול האיך רשאי להרבי לעשות את זה לייגע את עצמו כ"כ העולם יחכה קצת להתשובה של מרן שליט"א, והשיב העצ"ח בזה"ל "טייער קינד גלייב מיר איך ווייס אז עס איז דא גדולי ישראל וואס איך קים נישט צו זייער גדלות כמו המהר"ש ענגל ועוד, אבער זיי זענען אזוי גרויס דאס וואס ווען זיי שרייבען א תשובה שפרינגט זיי אין קאפ די גאנצע תורה אבער איך בין ווי א פשוטער האלץ האקער איך לייג צי זאמען יעדעס שטיקעל האלץ עקסטער ממילא זענען מיינע תשובות קלארער פארען עולם ממילא מיז איך יעצט שרייבען" עכלה"ק. והרב ששאל השאלה להעצ"ח לן לאותו לילה בסיגעט ובבוקר אחר התפילה הלך לפרד ולקבל ברכה מעצ"ח והנה העצי חיים אומר לו שהוא יחכה רגע שיש לו התשובה שכבר גמר והיגש לו העצי חיים תשובה עמוקה בנושא עגונה, והנה הלה נשתומם דהנה הוא שאל את זה להעצי חיים רק שעות ספורות מקודם וכבר גמר העצי חיים כל הסוגיא ולא עוד ישב וכתב כל הלילה התשובה.
זי"ע
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

מאיר האט געשריבן:אז מ'זוכט טרעפט מען:


שמעתי מהרב חיים צבי ווילליגער ז"ל בן הרה"ג ר' מרדכי שהי' תלמיד העצ"ח שתמונה זו אינו מרבו העצ"ח,
וג"כ שמעתי מר' דוד הוך ז"ל תלמיד העצ"ח שהייתי אצלו כמה וכמה פעמים בביתו שבירושלים שתמונה זו אינו של העצ"ח.
אטעטשמענטס
120px-Atzeichaimzl.jpg
120px-Atzeichaimzl.jpg (4.88 KiB) געזען 4600 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35238
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

ישר כח, לא ידעתי אז דער צווייטער [פירות] טיש [נעבן טיש] איז אזא געהויבענער זמן.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
פלעכטער
שר האלפיים
תגובות: 2001
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 20, 2013 11:57 am
לאקאציע: אין קינדערישע הענט...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פלעכטער »

נישט געזאגט היינט קיין תחנון לרגל היומא דהילולא.
ווען וועלט וואלט געווען וועלט, וואלט עס געהייסן אייוועלט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

פלעכטער האט געשריבן:נישט געזאגט היינט קיין תחנון לרגל היומא דהילולא.

געלערנט א שטיקל עצי חיים לרגל יומא דהלילא.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
בינה ודעת
שר העשר
תגובות: 21
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 30, 2013 2:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בינה ודעת »

די בילד איז פון א מלמד אין סיגעט לכאורההאט ער געהייסןקויפמאן
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

הצופה שנת תש"א:
אטעטשמענטס
GetImage (3).png
GetImage (4).png
GetImage (4).png (7.12 KiB) געזען 4527 מאל
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

מיללער האט געשריבן:הצופה שנת תש"א:


געוואלדיג, קיינמאל דאס נישט געזעהן

דער עצי חיים איז געווען 46
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

בשנת תרצ"ט האט דער אר"י צייטונג געהאט א קאלום "אבותינו סיפרו לנו" וואו מענטשן האבן אריינגעשיקט ווערטליך און פאלקסלאר, אינעם נומער פון ל' אלול שנת תרצ"ט שרייבט א געוויסער י. בן-שפר צוויי ווערטליך בשם דעם עצי חיים:
http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... e&rtl=true

ווער איז דאס געווען? מסתבר אז ער איז געווען אדער א יליד סיגוט אדער א תלמיד פון די ישיבה אדער פון א משפחה פון סיגוטער חסידים און דער נאמען "בן-שפר" איז אן העברעאיזירטער.
אטעטשמענטס
GetImage.png
GetImage (1).png
GetImage (1).png (18.38 KiB) געזען 4521 מאל
ראש הקהל
שר האלף
תגובות: 1027
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 1:36 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראש הקהל »

מגיד מרדכי האט געשריבן:
מאיר האט געשריבן:אז מ'זוכט טרעפט מען:


שמעתי מהרב חיים צבי ווילליגער ז"ל בן הרה"ג ר' מרדכי שהי' תלמיד העצ"ח שתמונה זו אינו מרבו העצ"ח,
וג"כ שמעתי מר' דוד הוך ז"ל תלמיד העצ"ח שהייתי אצלו כמה וכמה פעמים בביתו שבירושלים שתמונה זו אינו של העצ"ח.


דער איד אויף דער בילד הייסט אויף זיין לעצטע נאמען ענגעלמאן,
ווי איינער האט עס שוין בארירט באשכול ולוים בדוכנם, אז דער
ענגעלמאן איז געוועהן אן אייניקעל פונעם נודע ביהודה.

און וועגן דעם איז דער בילד זייטיג, וויבאלד ער האט געהאט צוטוען מיט זיין פיס, און איז געפארן און א בייק, א מין רעדער בענקל בימים ההם.
כנראה היתה תמונת צורתו דומה לרבי יקותיאל יהודה ט"ב אב"ד סיגוט בן העצי חיים, און מאנכע האבען דאס ארויפגעלייגט אלת צורת העצי חיים, וטעות הוא בידם.
פארצייטישער יוד
שר חמש מאות
תגובות: 542
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 12, 2013 2:24 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארצייטישער יוד »

סיפור נורא ממרן רביה"ק העצי חיים זי"ע - ומרן רבינו הקדוש זי"ע:

בתחילת ימי הזעם, טרם פרוץ המלחמה השני' במדינת ראמעניא, בעת שבמדינות אחרות כבר שררה המלחמה הנוראה במלוא תוקפה, מלך בעת ההיא השר אלטונעסקא במדינת ראמעניא, והודות השוחד הרב ששילשלו לכיסו יהודי ראמעניא עדיין לא שלטו הרציחות והשפיכת דמים במדינת ראמעניא. אך בכל זאת כבר רחפה אז באויר רוח האנטיסמיטזי"ם, חלק ניכר מאנשי המדינה נשלחו למחנות העבודה.[עוד גם זאת נרגשה בימים טרופים האלו בראמעניא, כי ממשלת מדינת ראמעניא נתנו רשות להגרמנים ימ"ש לעבור דרך ארצם ללחום בגבול ארץ רוסלאנד, ובכל עיר ועיר שעברו הגרמנים עשו שמות בארץ והפילו חיתתם על יושביה, וגם הוציאו אז הדייטש"ן צו איסור לכל תושבי המדינה לבל יסובבו בשווקים וברחובות, ובאם המצא תמצא מאן דהוא שעבר על פקודתם, אחת דתו להמית רח"ל. ואכן בזמנים האלו בל נראה ובל נמצא אף אחד מתושבי מדינת ראמעניא מחוץ לביתו.

בימים ההם אירע עובדא מחרידה בעיירה קטנה בה כיהן פאר הגה"צ ר' יוסף חנוך העניך קליינמאן זצ"ל (לימים רב ואב"ד בכפר גדעון בארה"ק) מחשובי תלמידי הגה"צ מסעקעלהיד זצ"ל, ובצעירותו יצק מים על ידי הגה"ק מרן העצי חיים זי"ע.
וגופא דעובדא הכי הוה: בימים ההם הגיעו רבים מאח"י למצוא מחסה בראמעניע שהיה מקום מובטח יותר משאר הארצות. אחד הרבנים החשובים שגם הוא היה בין הגולים לראמעניע, שבק אז חיים לכל חי, והיה נמצא כדומן על פני השדה ללא קבורה כי מורא עלה על ראש כל היהודים להביאו לקבר ישראל מפחד הרשעים הגרמנים שעברו דרך אותו עיר.רב העיר הגה"צ ר' יוסף העניך זצ"ל שם עצה בנפשו, והלך באישון לילה עם עוד ארבעה מתושבי העיר לגמול חסד של אמת עם הרב הנפטר לקבור את מתם מלפניהם, ובסתר ובחשאי קברו את הרב בבית החיים כראוי, כשאף אחד אינו מבחין את מעשיהם.אולם, אחר שגמרו בעבודת הקבורה, כשהתחילו לחזור לביתם, הנה מה מאוד נרתעו ונבהלו כשהבחינו כי הגרמנים רודפים אחריהם וכלתה אליהם הרעה. הללו התחילו לברוח בנפשם כל עוד נשמתם בם לבל יתפסו אותם הגרמנים הארורים ח"ו. ואכן הארבע אנשים שהלכו ביחד עם הרב הצליחו לברוח מידם ונמלטו על נפשם. אולם הרב ר' יוסף העניך לא הצליח לברוח מפניהם ונתפס בידם.הגרמנים העבירוהו מיד לבית הסוהר שעמדה תחת ממשלת הראמענער ומסרוהו לשר בית הסוהר. וכפי הרגיל, שלמחרת בבוקר הוציאו את כל האנשים משם וגזרו פסק דינם למיתה רח"ל.
כשנכנס הרב לבית האסירים הושיבוהו בזוית אחד, וישב ובכה על רוע מר גורלו, הוא ידע בנפשו כי כבר קרב קיצו, ולא נותר בעדו כי אם מספר שעות עד סופו המרה רח"ל. תוך ישבו שקוע בבכי וחלחלה, נפלה עליו תרדמה גדולה. והנה חלם חלום נורא ונפלא... בחלומו ראה את רבו הראשון הגה"ק מרן העצי חיים זי"ע, איך שעומד לידו בבית האסירים, וברגשי אבהית מחזקו ומנחמו בדברים, וכה אמר לו: "ידעתי בני ידעתי שעת צרה גדולה היא לך, אמנם אנכי לא אוכל לעזור לך בצר לך, כי זה יותר מחמשה עשר שנים מפרידים בינינו מאז שהנני בעלמא דקשוט. ועל כן איעצך ויהי אלקים עמך שתלך לאחי הרב רבי יואל'יש מסאטמאר שיעתיר בעדך, ובזכות תפילתו תיוושע ותשוחרר". הרב פרץ בבכי מר ושאל את רבו מרן העצי חיים זי"ע בחלומו: "וכי איך אוכל להגיע לסאטמאר הלא הננו חבוש בבית האסירים, והנה למחרת בבוקר הם רוצים להוציא אותי להריגה רח"ל"... והשיבו רבו העצ"ח! "תלמידי חביבי! אין לך לדאוג, אני כבר אודיע לאחיך שגר סמוך לעיר סאטמאר, ואבקשו שיזכיר אותך לפני אחי הרב רבי יואל'יש שיתפלל עבורך בעת צרתך"... ויהי ככלות מרן העצי חיים זי"ע לדבר את דבריו, ויקץ הגה"צ ר' יוסף חנוך זצ"ל והנה חלום.
הרב ר' יוסף חנוך לא שם לב הרבה לדברי החלום, כי דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. אמנם למחרת בבוקר הנה ראה זה פלא... השומר החדש שהגיע בבוקר (כנהוג שבבוקר החליפו את שומרי בית הסוהר) כאשר ראה את היהודי בבית האסירים תמה ושאל לו: מה לך פה?... וענה הרב שנתפס ע"י הגרמנים העוברים כעת במדינה, השומר התחיל לצעוק אליו: צא מכאן... צא מכאן... מהר ברח לך אל מקומך!. השומר פתח לו את כל השערים, והוא התחיל לברוח בנפשו ויצא מבית האסירים לחופשי.ר' יוסף העניך לא קלט בראשונה את כל ונוכחת, דימה בדעתו כי וודאי שקוע עדיין בחלום הלילה... התבונן בדבר הנפלא העצומה שנשתחרר מבית האסירים באופן משונה כזו, והחליט שבוודאי אין זה דבר פשוט כלל, ואין זה כי אם שרבו מרן העצי חיים זי"ע פעל בעדו מעלמא דקשוט שינצל מצרתו ויצא מצרה לרווחה ומאפילה לאורה.בינתיים, פרצה המלחמה הנוראה במדינת ראמעניא, הרב ר' יוסף העניך הלך בשבי ובגולה ככל אחיו הנתונים בצרה ובשביה, בגולה אחרי גולה ובשבי אחר שבי, ובחסדי שמים מרובים ניצל גם הפעם מידי זדים ונשרד לפליטה.
כתום המלחמה, נסע לבית אחיו הנ"ל שגר סמוך לעיר סאטמאר, להוודע מי ממשפחתו נשאר בחיים. אך כאשר הגיע לבית אחיו מצא את הבית שומם מיושביו כי אף אחד ממשפחת אחיו לא נשאר בחיים ל"ע.אולם תוכו מסתובב בביתו של אחיו, בהכנסו לחדר הספרים, הנה נראה לעיניו ספר אחד מונחת על שולחנו של אחיו, שנשאר שם על השולחן כל הזמן של המלחמה הנוראה.הלה ניגש אל השולחן ופתח את הספר, ומה מאוד נרתע לראות כי בשער הספר רשם אחיו דבר פלא על דבר הצלתו מבית האסירים, וכה נמצא רשום על ספרו של אחיו: ראיתי בחלומי את הגה"ק בעל עצי חיים זצ"ל מסיגעט ואמר לי: "הן אחיך ר' יוסף העניך נקלע למצב קשה והוא בצרה גדולה על כן מהר קום ולך לאחי הר"ר יואל'יש ותזכיר לפניו את אחיך שינצל מכל צרה"... בתחילה לא שמתי לב לזה ואמרתי חלומות שוא ידברון, אבל אחר השנות החלום פעם ופעמיים קמתי ועליתי לבית מרן הגה"ק מסאטמאר וסיפרתי לו את החלום אשר ראיתי, ורבינו איחל מברכותיו הטהורות שיעבור את המלחמה וישאר בחיים. ע"כ מצא רשום בשער של הספר של אחיו.ר' יוסף חנוך נפתע לקרות דבר זה בספר שרשם אחיו, וכאשר ראה שאחיו רשם את הזמן לסיפור הנ"ל, ראה שזה היה בדיוק באותו לילה שגם הוא ראה בחלומו את רבו העצי חיים זצ"ל, ואז נתברר לר' יוסף העניך ע"ה למפרע שחלום אמת ראה, ונפלאת היא בעיניו.

מפי הרה"ח ר' אברהם הערשקאוויטש מזקני חסידי סאטמאר באנטווערפען יצ"ו ששמע מבעל העובדא הגה"צ ר' יוסף העניך זצ"ל
-פנימי- בלתי מוגה כלל
אוועטאר
פלעכטער
שר האלפיים
תגובות: 2001
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 20, 2013 11:57 am
לאקאציע: אין קינדערישע הענט...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פלעכטער »

מוראדיג!!

זכותם יגן עלינו.
ווען וועלט וואלט געווען וועלט, וואלט עס געהייסן אייוועלט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

קלסתר פניו כזוהר השמש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

קלסתר פניו כזוהר השמש:
רבינו הקדוש הי' בעל צורה יפה מאוד, ובספר תולדת הישמח משה מובא שהיתה צורתו ותיאר פניו ממש כמו אביו הקיו"ט זי"ע, ופניו קרן מזיו השכינה וקלסתר פניו הי' דומה למלאך ה' צבאות. (מפי תלמידיו מובא בספר ישיבת סיגעט, וג"כ בקונטרס זכרון אי"ש מר' חניני' יו"ט ליפא שוורץ שם בדף כ'.) בין אלפי אלפים הי' יכולים להכיר צורתו שהוא איש מיוחד בין החשובים כי הי' פניו הקדושים מאיר כשחר. (מקונטרס זכרון צבי מתלמידו הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל.) ומי שראה צורתו הקדושה של מו"ר הרה"ק מרן העצי חיים זי"ע אי אפשר שימוש הצורה הקדושה מזכרונו לעולם, והנני זוכר כשראיתי אותו בפעם האחרונה בליל שב"ק בשעת קידוש כשלבש את טליתו על השטריימל ואמר קידוש בקדושה עילאה, והי' ממש דומה לבחינת שאחז"ל (שבת כ"ד) על ר' יהודה בר אילעי שהי' מתעטף בטליתו והי' דומה למלאך ה' צבאות.( כך אמר תלמידו הרה"ג רש"ז פרידמאן גאב"ד טענקא תלמיד רבינו. ומובא בספר פרי תמרים) הי' יכולים לראות על פני מורי ורבי זי"ע ממש אור שזרח מפניו, ואף הגוים התפעלו ואחזם פחד כשראו את מורי ורבי זצ"ל. (מפי הרב הישיש ר' דוד הוך ז"ל.)
אטעטשמענטס
ac33.JPG
ac33.JPG (21.89 KiB) געזען 4481 מאל
ac 44.JPG
ac44.JPG
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

ר' דוד הוך א תלמיד פין דער עצי חיים זי"ע באמערק אויף דער טיש דער בילד וואס איך האב עם געברענגט צו זעהן צו אויב דעס איז זיין רבי, וענה לי, אה! וואסט רעדסט דו, מיין רבי האט אויסגעזהען אסאך אסאך שענער.
אטעטשמענטס
ר' דוד הוך ז"ל א תלמיד פין דער עצי חיים זי"ע
ר' דוד הוך ז"ל א תלמיד פין דער עצי חיים זי"ע
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

אַ שפּאַנענדע אינטערוויו מיט הרה"ח הישיש ר' יצחק אלימלך שטיין שליט"א מיט דער איד דורך ש. ראָזענבערג — ירושלים
ד.א.: פון דעם הייליגן "עצי חיים" איז שוין אַריבער איבער פיר און אַכציג יאָר, איר האָט נאָך אפשר זוכה געווען אים צו זען?
ר' י.א.: אוודאי! דאָס הייליג צורה שטייט נאָך פאַר מיינע אויגן גלייך ווי איך וואָלט אים יעצט געזען. איך געדענק נאָך ווי היינט, ווען איך בין געווען אַ יונגל פינף יאָר אַלט, האָט מיין פאָטער ע"ה מיך מיטגענומען פרייטאָג צונאַכטס צום טיש פון הייליגן עצי חיים, ער האָט מיך אויפגעהויבן אויף זיינע אַקסלען און מיר געזאָגט איך זאָל נישט אַראָפּנעמען קיין אויג פונעם רב. איך האָב טאַקע דורכאויס דעם טיש געקוקט אויף די הייליגע צורה פונעם הייליגן עצי חיים. דער טיש איז איינגעבאַקן ביי מיר עד היום, איך געדענק ווי דער עצי חיים איז געזעסן ביים טיש מיט זיין געלאַסנקייט, און רבי משה נאַנאַש'ער פון די גרויסע תלמידים פון עצי חיים — וועלכער איז געווען אַ שיינער בעל מנגן — איז געשטאַנען נעבן דער עצי חיים און האָט געזונגען מיט אַזאַ נעימות. אָה, דאָס הייליגע פנים פון עצי חיים האָט געלאָכטן און געשטראַלט.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

מכתב קודש נגד תנועה הציונות ממרן העצי חיים זי"ע
אטעטשמענטס
ac2.JPG
ac1.JPG
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

סיפר כ"ק אדמו"ר מצאנז קלויזענבורג בשיעור חורש"י פרשת תבא תשמ"ב
.........וכן ראיתי אצל דו"ז הגה"ק מוה"ר שלום אליעזר זי"ע כשהגיע לסיגעט אחרי הסתלקות חתנו הוא מו"ח מזוו"ר הגה"ק בעל עצי חיים זצלל"ה, שכידוע נסתלק בדמי ימיו והשאיר אחריו יתומים קטנים, ודו"ז לא הספיק להגיע להלויה שהתקיימה בערב שבת והגיע ביום ראשון, ואני ישבתי אז בחדרי ולפתע שמעתי שקולות הבכי מתגברים והולכים כי דו"ז הגיע והלבבות הוחמו שוב, אבל מיד בהגיעו נכנס לחדרי ובירך אותי בברכת ערב טוב בפנים צוהלות כרגיל, אחר כך נכנס שם יהודי בשם ר' אייזיק לעפקאוויטש והתחיל לשוחח אתו אודות מסחריו ועל שלא שלח לו הפחמים להסקה, וכך ישב ושח על דא ועל הא משך שעתים ולא התענין כלל על הנעשה ונשמע בבית, אחר כך נענה ואמר הנה יש לי כאן בת אלך ואראה מה שלומה, ונכנס אליה לנחמה. וראיתי אז פירוש דברי הגמ' דחייב לקבולינהו בשמחה.

ואלו שלא הכירו את הדור הישן אין להם מושג כלל בזה, ובכל מחסור ונזק כלדהו הפוגע בהם הם כבר מלאים יגון ודאגה כמי שטבעה ספינתו בים, וזאת אף על דברים של מה בכך וכגון אם מישהו פגע בכבודו או שלא הרויח בעסקיו כאות נפשו כבר עולמו חשך בעדו וממאס בחייו, ומזה מקור לכל צרות נפשו. ולא כן נחלת עבדי ה', כי על האדם לדעת שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, ובשכלינו הקט אין אנו יודעים מה טוב ומה רע ואיך צריך להיות, ולכן אל נדמה לומר להשי"ת מה לעשות רק נקבל באהבה כל מה שעושה לנו הטוב ומטיב לרעים ולטובים............
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
אוועטאר
מחותן
שר עשרת אלפים
תגובות: 10102
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 09, 2010 11:39 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מחותן »

kikarhashabat האט געשריבן: בימים האחרונים שוררת התרגשות רבה בחצרות צאנז וסאטמאר לרגל פרסומה לראשונה של ה"כתובה" מנישואי האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" מסיגעט, חותנו של בעל ה"שפע חיים" מצאנז זצ"ל ואביו של בעל ה"ברך משה" מסאטמאר זצ"ל. כתובה היסטורית הנמצאת כיום ברשותו של כ"ק האדמו"ר מצאנז.

תצלום של ה"כתובה" המדוברת מתפרסם בביטאון של חסידות "צאנז" וזאת לרגל יום ההילולא של בעל ה"עצי חיים" זי"ע, ומעורר ענין רב אצל חסידי החצרות כמו גם חוקרי חסידות מאוניברסיטאות ידועות ברחבי העולם.

בשל פרסום ה"כתובה" נכתב בעיתון גם מאמר מקיף המתאר בסקירה מיוחדת את שמחת נישואיו של בעל העצי חיים, שנולד לאחר הרבה שנות ציפייה לאביו הרה"ק בעל הקדושת יו"ט מסיגעט.


איינער האט די אויסגאבע און קען אהערברענגן א קאפי דערפון?
אוועטאר
יוסף שרייבער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4589
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 23, 2010 4:24 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף שרייבער »

די מעשה מיט די חופה אויפען דאך און דאס ארויפשלעפען חתן וכלה מיט שטריק איז ידוע פון אנדערע מקורות?
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

מחותן האט געשריבן:
kikarhashabat האט געשריבן: בימים האחרונים שוררת התרגשות רבה בחצרות צאנז וסאטמאר לרגל פרסומה לראשונה של ה"כתובה" מנישואי האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" מסיגעט, חותנו של בעל ה"שפע חיים" מצאנז זצ"ל ואביו של בעל ה"ברך משה" מסאטמאר זצ"ל. כתובה היסטורית הנמצאת כיום ברשותו של כ"ק האדמו"ר מצאנז.

תצלום של ה"כתובה" המדוברת מתפרסם בביטאון של חסידות "צאנז" וזאת לרגל יום ההילולא של בעל ה"עצי חיים" זי"ע, ומעורר ענין רב אצל חסידי החצרות כמו גם חוקרי חסידות מאוניברסיטאות ידועות ברחבי העולם.

בשל פרסום ה"כתובה" נכתב בעיתון גם מאמר מקיף המתאר בסקירה מיוחדת את שמחת נישואיו של בעל העצי חיים, שנולד לאחר הרבה שנות ציפייה לאביו הרה"ק בעל הקדושת יו"ט מסיגעט.


איינער האט די אויסגאבע און קען אהערברענגן א קאפי דערפון?
לעצט פארראכטן דורך מגיד מרדכי אום מאנטאג פעברואר 03, 2014 11:49 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

ילקוט "שפע חיים" מכ"ק אדמו"ר מצאנז קלוזענבערג זי"ע חדב"ן בזי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

ושמעתי ממוחזצל"ה בעל עצי חיים זי"ע, כשדיברו אודות רב מסויים שרכש הרבה ידיעות בתורה אבל נתפס בדיעות כוזבות והתנהגותו לא היתה כהוגן, ואילו בנו לא היה ידען כמותו אבל דרכיו היו נאים משל אביו, ואמר בחכמתו: הלא הדבר מוסבר ומובן, שכן האב שהרבה ללמוד הרעיל עצמו ביותר סם מיתה שגרם לו לקלקל ארחותיו, ולעומת זה הבן שלא הרבה ללמוד אין בו כל כך סם מיתה. (בשיעור חורש"י פרשת חיי שנת תשכ"ו)

שמעתי ממוחז"ל בזיוו"ר בעמח"ס עצי חיים שהיה ידוע בחכמתו שהתבטא פעם בפני על יהודי מסיגוט שהיה ידוע כקל שבקלים - הנך יודע יהודי זה הוא יהודי טוב ויר"ש והסיבה שהוא חוטא הוא משום שאצלו עולה כל מצוה במסירות נפש ועל כל מצוה שמזדמנת לו הוא "פוסק" לעצמו שעל זה אינו מחויב למסור את נפשו. - כך הוא דרכו של יצה"ר, כשרוצה ללכוד מאן דהו ברשתו ולמשול עליו מצייר הוא לנגד עיניו כל מצוה שהיא קשה מנשוא ומוטב שלא יתחיל כי בלא"ה לא יוכל שאתו, וכגון שמירת שבת קודש שהוא יום מנוחה ושלוה ועונג מנוחה ושמחה אור ליהודים יום שבתון יום מחמדים, ואעפי"כ כשינסו לדבר על לבו של פורק עול שישמור שבת ירתע כל גופו, כיצד יסגור את חנותו בשבת הלא הוא יאלץ לחזר על הפתחים וסופו שיושיבוהו בית האסורים משום שלא תשיג ידו לפרוע את חובותיו. וכן בעניני כשרות שנפשו של יהודי יר"ש סולדת ממאכלי טריפה וכמבואר ברמב"ם פט"ז מהל' מכירה הי"ד שהמוכר לחבירו איסור דאורייתא בחזקת כשר ואכלו צריך להחזיר לו הדמים ובסמ"ע חו"מ סי' רל"ד כתב הטעם משום דבכה"ג לא חשיב הנאה דאדרבה צער הוא לו ונפשו קצה באכילת איסור עיי"ש. ומאכלי טריפה משוקצים כ"כ בעיניו של יהודי יר"ש עד שמסוגל להקיא מהם, ואעפי"כ מתגבר היצר גם בזה וכפי שבעיני ראיתי במחנות ההשמדה איך שהיו כאלו שצדו חתולים וכלבים ועכברים והיו מפשיטים את עורם וצולים את בשרם, אמנם סבלו שם מחרפת רעב ואנשים רבים מתו מרעב אולם למרות זאת שגם אני הייתי רעב כמותם היה בשר פיגולים זה מגעיל בעיני עד שכמעט והקאתי ולא הייתי מסוגל להבין כיצד מכניס יהודי נבילות וטריפות לפיו. (שיעור חורש"י פרשת פנחס תשמ"ג לפ"ק)

ובדרך זה יש לומר טעם למנהג לאכול קרעפלע"ך בחג השבועות. ודרכו בקודש של זקה"ק בעל דברי חיים זי"ע לומר אז פלפול, שהיה נקרא 'קרעפיל פשעטל'. והוא מנהג קדום, וכמו שרואים גם בדרושי רבינו חיים כהן פלפולים על חג השבועות. וכן נהג דו"ז הגה"ק ר' מאטאלע (בעל העמק שאלה), ומוחזצלל"ה מזוו"ר (בעל עצי חיים). (מתוך שיעור חורש"י במדבר תשמ"ג)

..... והעצה היא שמע בני מוסר אביך שתמיד יתנהג רק ע"ד אבותיו, ויחזיק את עצמו לבור גמור שאינו יודע שום הלכה ורק מה שקיבל מאביו ומזקנו שנהגו כן יתנהג הוא, וכן בתפלה ובכל דבר שיבוא לידו יחשוב האיך הי' אביו נוהג בכגון דא, וזה שהשמיענו ר"א מעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבו, כי זה עיקר בדרך עבדות ה', וכן נהגו כל הצדיקים, ורואים בספרי מו"ח זי"ע בעל העצי חיים שאינו כותב שום דבר בספרו מבלי הקדמה של איזה צדיק הקודמו או מאביו וזקנו, וזה שמונה בימי מתתיהו בן יוחנן כה"ג חשמונאי ובניו, דבכח זה לא נסחפו בגל ובזרם של המתיונים כי הם נתאחזו כ"א בדרכי אבותיו בני מתתיהו כמתתיהו ומתתיהו כאביו. ולזה מהדרין נר איש וביתו שהאב ידליק לכל בני הבית והיינו שהב"ב יתנהגו תמיד רק כאביהם ובדרכיו ומנהגיו בלי שינוי כ"ש ח"ו. (בסעודת רעוא דרעוין פ' וישב שנה ב' גליון ט')

וכמו שראיתי אצל כ"ק אאמו"ר ואצל מוחזצלל"ה מזוו"ר הגה"ק בעל עצי חיים את הפחד והמורא שלהם ביושבם אצל הגמרא, ואיך שהיו ידיהם מרתתין בנוגעם בדיוקנא דמלכא התורה הקדושה שהיא שמותיו של הקב"ה, מעיד אני בתורת עדות שהיה לו לכ"ק אאמו"ר ש"ס משך חמשים שנה ועדיין היה נראה כחדש, וכן סידור דרך החיים ותהלים שהיו ישנים מאוד ולא היה נראה עליהם שום סימן של ישנות פרט לסימנין של נטפי דמעה, ולצערינו בדור הזה שלא היה להם ממי לראות וללמוד מהותה של יראת שמים אין יראת ה' חופף עליהם. (בעידן רעוא דרעוין פרשת תשא תשל"ה לפ"ק)

ומוחז"ל בזיוו"ר בעל עצי חיים זי"ע ג"כ היה לו סידור שהתפלל בו במשך כעשרים או שלושים שנה ונראה היה כחדש, ומעניין היה לראות כיצד היה הופך את הדפים בזהירות וכאילו רעדה ידו, שמאימת קדושת הספרים נתייראו לגעת בהם. (שיעור חומש ורש"י פרשת ואתחנן תשל"ד לפ"ק)

ושמעתי בזה דבר חכמה ממוחזצלל"ה בזוו"ר הגה"ק בעל עצי חיים: אהיען און אהער איז א שתי וערב. (בעידן רעוא דרעוין פרשת חיי שרה תשל"ו לפ"ק)

וראיתי אצל מוחז"ל בזיוו"ר הגה"ק בעל עצי חיים זי"ע שבשעה שהיה מברך על ארבעת המינים בסוכה היה אסור לשום אדם להכנס לשם, ובודאי קיבל כן מזקה"ק בעל ייטב לב זי"ע. (בעידן רעוא דרעוין פרשת בראשית תשמ"ב)

ומוחז"ל בזיוו"ר בעל עצי חיים היה דרכו בקודש להסתיר מאד את גדלותו מעיני הבריות, ובני דורו לא הכירוהו ולא ידעו כיצד להעריכו כראוי כי נפטר בצעירותו בהיותו כבן מ"ה שנים, ופ"א אמר לי תחת אחד השיחים, אמנם אינני יכול להתפאר כי אני יודע כל תוספות בש"ס בעל פה על הלשון, אולם זאת אוכל להעיד על עצמי כי אין תוס' בש"ס שאני לא אדע ממנו, וזאת שלא ידע את כל התוס' בש"ס בע"פ על הלשון כבר גרם לו שברון לב ושפלות רוח, וזה היה רק לפני דור אחד. (בעידן רעוא דרעוין פרשת וירא תשל"ו)

ומוחז"ל בזיוו"ר בעל עצי חיים מסיגוט שהיתה לו ישיבה לא היה לו מושג מהצרכים הגשמיים של הישיבה, שע"ז היו ממונים שני בחורים שטיפלו בזה, ומוחז"ל היתה שעתו פנויה לחבר שו"ת עצי חיים וחידושים עה"ת ועוד, ולמרות שסבל הרבה מלחץ דם גבוה היה יושב כל היום וכותב תשובות וחידושי תורה וחזר על לימודו וידע את כל התורה כולה. וכך ראו אצל כל הגדולים. (שיעור חומש ורש"י פרשת ויצא תשל"ז לפ"ק)

ושמעתי ממוחז"ל בזיוו"ר הגה"ק בעל עצי חיים זי"ע, שהיה צדיק אמת וגדול בתורה, ואפשר לומר עליו כי היה קדוש מרחם, שבהיותו ילד מצא פעם בבית הכסא צייטונ"ג שהיה כתוב בשפתינו, ולא ידע מה זה ונטלו לעיין בו, ואמר לי, אני אומר לך זלמן לייב, שזה הזיק לי אז, ועד היום אני מרגיש עדיין שזה הזיק לי, וזה היה יותר משלושים שנה אחרי כן, ואם בארזים נפלה שלהבת, שלאחר שלושים שנה הרגיש צדיק שהבטה ארעית בצייטונ"ג הזיקה לו, מה יענו איזובי קיר, ול"ע ה' ישמרנו, לוקחים ביד עתונים שכתבום כופרים ומשומדים שכל כונתם היא רק להעביר על הדת, ומעיינים בדבריהם, דבר שמעיקר ההלכה אסור לעשות כן, וזאת מלבד מ"ש הבעש"ט הק' שבקריאה נכנס כח הפועל בנפעל ומתדבק בו כח הרע, ואין איש שם על לב את חומר הדברים. (שיעור חומש ורש"י פרשת עקב תשל"ו)

וזהו יסוד גדול מאד שאין לאדם לשנות מדעתו שום מנהג שראה אצל אבותיו, ולא לשנות מהלבוש שלבשו אבותיו. ומו"ח בזיוו"ר בעל עצי חיים זצלה"ה אמר לי פעם תחת אחד השיחים כשטיילנו בחצר, 'הנה אתה לובש בעקיש"ע מצויירת בפרחים כדרך אבותיך הק' ואני לובש בעקיש"ע עם פסים שחורים ולבנים כמנהג אבותי הק', האמן לי שאפילו בעד כל חללי דעלמא לא הייתי משנה ממנהגי ללבוש כמוך'. כי כל סדר הלבוש היהודי יש בו סודות ורמזים גבוהים. וגדול אחד הראה מקור לכך מדברי הירושלמי (שבת פ"ו ה"ב) לגבי סנדל המסומר, כמה מסמרין יהו בו, ר"י אמר חמשה כחמשה ספרי תורה, ר"ח אמר שבעה וכימיך דבאך וכו', עיי"ש, הרי שמצאו מקור לעניני הלבוש במקראי קודש. וכ"ק אאמו"ר זי"ע הראה לי פעם כי בסטראקע"ס שלובשים בשב"ק יש כ"ו קרסים כמנין שם הוי'. (דברי אגדה בדרשת שבת שובה תשל"ד)

ושמעתי פעם מכ"ק אאמו"ר זי"ע איך שתיאר את המסירות נפש של עם הארץ לוותר על כל תאות לבו. וכן מאדמו"ח בזיוו"ר בעל עצי חיים זי"ע שמעתי ג"כ על דרך זה. והיום אפילו מי שנחשב מבני העליה עדיין אין לו מושג בעומקן של דברים הללו. (בעידן רעוא דרעוין פרשת ויגש תשמ"ב)

ואצל מו"ח הגה"ק בעל עצי חיים זללה"ה נהגו להפרד בשמיני עצרת, ובצאנז מאפס פנאי איחרו עד שבת בראשית. ובדינוב נהגו גם להפרד מארבעת המינים, ובהושענא רבא אחרי התפלה נכנסו לסוכה לעשות נענועים. (בשוה"ט ליל שמיני עצרת תשל"ח)
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

בענין לימוד בספר הק' באר מים חיים
אטעטשמענטס
BEER.JPG
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

בענין מנחה
אטעטשמענטס
ac1.JPG
ac2.JPG
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דרךהמלך »

ר' נח גפן האט מיר דערציילט בשם ר' שלמה גפן
כידוע ווען די רבי ז"ל איז געווען רב אין ארשעווע, האט ער געהאט א סכסוך מיטן דרכי תשובה וועגן די גלילות
האט זיך געמאכט דעמאלס, אז דער עצי חיים האט זיך געטראפן מיטן דרכי תשובה, און ער האט איהם געפרעגט 'וואס ער וויל פונ'ם ברודער'
האט ער איהם געענטפערט בדרך צחות, איך בין דאך געווען א ידיד מיטן טאטן, איך וועל ארויף קומען אויבן און איך וועל איהם טרעפן, ווער ער מיר פארהאלטן, 'אין אזא קליין שטעטל האסטו צו געלאזט מיין זוהן צו זיין רב', [אזוי צו זאגן, אז דורך דעם ווערט ער באקומען א גרעסער רבנות]

האט איהם דער עצי חיים געענטפערט 'איר וועט איהם נישט טרעפן'...
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

מיללער האט געשריבן:שיין, הייסט דאס אז ר' יוסף ליכטענשטיין האט געהאט א ישיבה אין סיגוט ביי וועם רח"ל לערנער האט מקודם געלערנט, און ווי עס זעהט אויס האט ר' יוסף (שידוע שנהי' כציוני מובהק, ומסתם לא ראה א"ע עין בעין עם העצ"ח) גענומען א פארקערטן צד ביי די מחלוקה פון די כוללים, און דאן האט דער עצ"ח באפוילן פאר רח"ל'ס פאטער אים ארויסצונעמען פון דארט.

אגב, דארט איז דא נאך צענדליגע בריווען פון דעם רח"ל לערנער.

געטראפן אז ער שרייבט טאקע דאס אין די הקדמה לספרו אמרי חיים חלק א':
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=16


מצבת רח"ל לערנער זצ"ל על הביה"ח מט. חברון
אטעטשמענטס
IMG_0916.JPG
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”