רבי יעקב יוסף טווערסקי מסקווירא זצ"ל - ב' ניסן

[dovidal]

אינטערסאנטע מציבה אין טאראנטא - ער האט נאך געלעבט אין סקווירא בחייו פון הרה"ק רבי איציקל מסקווירא זי"ע

[dovidal]

מכתב - יש אומרים שתיבת לכוח"ט כתב הרבי זצ"ל בעצמו !!!

[אונגארישע הייזער]

מכתב - יש אומרים שתיבת לכוח"ט כתב הרבי זצ"ל בעצמו !!!

צו וועמען?

[קוליעקב]

לכבוד אונגארישע הייזער זיכער נישט אז איר האט אמאל געזעהן די כתב פון רבין ז"ל ווייסט איר אז נישט עס איז ר' ישעי גבאי שריפט קיקט די כ' און די ט' וועט איר זעהן

[אונגארישע הייזער]

לכבוד אונגארישע הייזער זיכער נישט אז איר האט אמאל געזעהן די כתב פון רבין ז"ל ווייסט איר אז נישט עס איז ר' ישעי גבאי שריפט קיקט די כ' און די ט' וועט איר זעהן

איך הארך וואס איר זאגט, אבער איר רעדט צום נישט ריכטיגן אדרעס, דאס האב איך נישט געשריבן, איך האב ס"ה געפרעגט צו וועמען עס איז געשריבן.

[dovidal]

האם ידוע למה כיבד מרן מהרי"ד מבעלזא זצ"ל את בן אחיו הרה"צ רבי שלום מסקוהל זצ"ל להיות המסדר קידושין אצל חתונת הרה"ק מסקווירא זצ"ל עם נכדתו ?

[אנא עבדא]

האם ידוע למה כיבד מרן מהרי"ד מבעלזא זצ"ל את בן אחיו הרה"צ רבי שלום מסקוהל זצ"ל להיות המסדר קידושין אצל חתונת הרה"ק מסקווירא זצ"ל עם נכדתו ?

ס'איז געווען נאך די ערשטע וועלט'ס קריג, וואס מ'האט אנגעהויבן צו אוועק שטעלן זאכן אין פלאץ - די ערשטע בעלזא חתונה נאך די קריג.
דער פריערדיגע בעלזא רב זי"ע האט געוואלט מחזק זיין דער סקאהל'ער רב, וואס איז געווען א יונגע רב, על מקום אביו, און איהם געגעבן די זעלטענע כיבוד.

מפי הגה"ח ר' משה שיינערט שליט"א:

שמעתי מכ"ק האדמו"ר מפאלטישאן זצ"ל, שתקופה קצרה לאחר שחזר רבי שלום מאמריקה, הגיע רבי שלום לבעלזא, להשתתף בשמחת נישואיו של כ"ק האדמו"ר מסקווירא זצ"ל, שנשא את בת הרה"ק רבי פינחס מאוסטילא זצ"ל הי"ד, חתן כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע, שהתקיימה בבעלזא בתקופה הראשונה לשובו של כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע לבעלזא לאחר עשר שנות גלות בארץ הונגריה בשנות מלחמת העולם הראשונה. וכ"ק מרן מהרי"ד ביקש לחזקו ולעודדו, בהיותו רב צעיר ורצה שיצליח בתפקידו כרבה של סקאהל על מקום אביו הרה"ק רבי שמואל זצ"ל, על כן כיבדו בסידור קידושין, כיבוד נדיר ויוצא דופן. והיה האדמו"ר מפאלטישאן זצ"ל אומר שהיה זה פלא גדול, וכלשונו: "כאטש א יונגער רב, אין שטאט בעלזא, און ביי זיין אייניקל...".

מתוך אור הצפון קובץ פא - מאמר לזכרו של רבי שלום מסקאהל זצ"ל.

[dovidal]

האם ידוע למה כיבד מרן מהרי"ד מבעלזא זצ"ל את בן אחיו הרה"צ רבי שלום מסקוהל זצ"ל להיות המסדר קידושין אצל חתונת הרה"ק מסקווירא זצ"ל עם נכדתו ?

ס'איז געווען נאך די ערשטע וועלט'ס קריג, וואס מ'האט אנגעהויבן צו אוועק שטעלן זאכן אין פלאץ - די ערשטע בעלזא חתונה נאך די קריג.
דער פריערדיגע בעלזא רב זי"ע האט געוואלט מחזק זיין דער סקאהל'ער רב, וואס איז געווען א יונגע רב, על מקום אביו, און איהם געגעבן די זעלטענע כיבוד.

מפי הגה"ח ר' משה שיינערט שליט"א:

שמעתי מכ"ק האדמו"ר מפאלטישאן זצ"ל, שתקופה קצרה לאחר שחזר רבי שלום מאמריקה, הגיע רבי שלום לבעלזא, להשתתף בשמחת נישואיו של כ"ק האדמו"ר מסקווירא זצ"ל, שנשא את בת הרה"ק רבי פינחס מאוסטילא זצ"ל הי"ד, חתן כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע, שהתקיימה בבעלזא בתקופה הראשונה לשובו של כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע לבעלזא לאחר עשר שנות גלות בארץ הונגריה בשנות מלחמת העולם הראשונה. וכ"ק מרן מהרי"ד ביקש לחזקו ולעודדו, בהיותו רב צעיר ורצה שיצליח בתפקידו כרבה של סקאהל על מקום אביו הרה"ק רבי שמואל זצ"ל, על כן כיבדו בסידור קידושין, כיבוד נדיר ויוצא דופן. והיה האדמו"ר מפאלטישאן זצ"ל אומר שהיה זה פלא גדול, וכלשונו: "כאטש א יונגער רב, אין שטאט בעלזא, און ביי זיין אייניקל...".

מתוך אור הצפון קובץ פא - מאמר לזכרו של רבי שלום מסקאהל זצ"ל.

יישר זייער שיין און אינטערסאנט !!

[dovidal]

הזמנה היסטורית להקמת ביהמ"ד הגדול דשיכון סקווירא. ניו יורק, תשט"ו.


הזמנה היסטורית להנחת אבן הפינה לבית המדרש הגדול דשיכון סקווירא - העיירה החסידית הראשונה בארצות הברית 'ניו סקוור'. ט"ו סיון תשט"ו [1955]. הזמנה דו צדדית, בעברית וביידיש.

"ברגשי גיל מתכבדים אנו להזמין את מע"כ וכל אנ"ש לבא להשתתף בחגיגת הנחת אבן הפנה לבית המדרש בשיכון החרדי שיכון סקווירא שבחמלת ד' עלינו כבר התחילו לבנות בעזהי"ת תחת הנהלתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מסקווירא".

[הרחבה]

ניסן תשכ"ח

[dovidal]

זעלטן
ברכות מאליפות מהאדמו"ר הרה"ק יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל שנכתבו בפקודתו ע"י הגאון החסיד רבי משה בטלן - סקווירא תשכ"ד
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי משה שלמה ווייס המכונה ר' משה בטלן, שימש כגבאי נאמן אצל האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל. את המכתב כתב בשם האדמו"ר, מתאריך סקווירא ו' אב תשכ"ד. ממוען אל החסיד המפו' רבי אהרן יוסף ריזל זצ"ל מטבריה.



אחר תארים ותשבחות כותב לו רבי משה שמכתבו המשמח עם הבשורה הטובה של השידוך הגיע לידי כ"ק (האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל) והוא מברך אותו בברכת מזל טוב ולגמור הדבר בכי טוב ולעשות החתונה בשטומו"צ בנחת ובניקל בשמחה ובהרחבת הדעת ויעלה יפה ויהא בנין עדי עד לדורות ישרים מבורך וגם בנך... להפקד בזש"ק ולגדל כל יו"ח בנחת בהרחבה ובשמחה וילכו בדרך הישר חסידות" כאן חתם שמו: "משה".



אחר כך ככל הנראה הוסיף הרבי ברכות נוספות ולכן הוסיף הגבאי המסור שורות חמות: "השי"ת יעזור ברכה והצלחה ופרנסה הרחבה נחת ותענוג ושמחות ברכות וכל טוב ולבשר בשורות טובות" [כאן עובר לדיו אחר מה שלכאורה מעיד על כך שנכתב בכמה שלבים עד שנשלח] "והנה כ"ק מברך רפו"ש... בשלימות במהרה ובקרוב ולבשורה טובה, הכותב בפקודה משה".



אחר הוסיף ברכה מעצמו עם חתימת שמו המלא: "ברכתי מזל טוב ויקוימו כל הברכות ידידך משה שלמה ווייס".

[נחוניא]

זעלטן
ברכות מאליפות מהאדמו"ר הרה"ק יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל שנכתבו בפקודתו ע"י הגאון החסיד רבי משה גבאי - סקווירא תשכ"ד
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי משה שלמה ווייס המכונה ר' משה בטלן, שימש כגבאי נאמן אצל האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל. את המכתב כתב בשם האדמו"ר, מתאריך סקווירא ו' אב תשכ"ד. ממוען אל החסיד המפו' רבי אהרן יוסף ריזל זצ"ל מטבריה.
אחר הוסיף ברכה מעצמו עם חתימת שמו המלא: "ברכתי מזל טוב ויקוימו כל הברכות ידידך משה שלמה ווייס".

טאקע א זעלטענע זאך!
וואוינענדיג אין סקווירא איז רבי משה גבאי שוין נישט געווען קיין אפיציעלער גבאי. קוקט אויס אז לבקשת זיינס א ידיד האט ער איבערגעגעבן די בקשה און געשריבן די תשובה בפקודת הקודש.

[dovidal]

זעלטן
ברכות מאליפות מהאדמו"ר הרה"ק יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל שנכתבו בפקודתו ע"י הגאון החסיד רבי משה גבאי - סקווירא תשכ"ד
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי משה שלמה ווייס המכונה ר' משה בטלן, שימש כגבאי נאמן אצל האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל. את המכתב כתב בשם האדמו"ר, מתאריך סקווירא ו' אב תשכ"ד. ממוען אל החסיד המפו' רבי אהרן יוסף ריזל זצ"ל מטבריה.
אחר הוסיף ברכה מעצמו עם חתימת שמו המלא: "ברכתי מזל טוב ויקוימו כל הברכות ידידך משה שלמה ווייס".

טאקע א זעלטענע זאך!
וואוינענדיג אין סקווירא איז רבי משה גבאי שוין נישט געווען קיין אפיציעלער גבאי. קוקט אויס אז לבקשת זיינס א ידיד האט ער איבערגעגעבן די בקשה און געשריבן די תשובה בפקודת הקודש.

ער האט טאקע נישט גענוצט די אפיציעלע לעטטערהעד פון מרן זצ"ל

[משיח]

זעלטן
ברכות מאליפות מהאדמו"ר הרה"ק יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל שנכתבו בפקודתו ע"י הגאון החסיד רבי משה גבאי - סקווירא תשכ"ד
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי משה שלמה ווייס המכונה ר' משה בטלן, שימש כגבאי נאמן אצל האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל. את המכתב כתב בשם האדמו"ר, מתאריך סקווירא ו' אב תשכ"ד. ממוען אל החסיד המפו' רבי אהרן יוסף ריזל זצ"ל מטבריה.
אחר הוסיף ברכה מעצמו עם חתימת שמו המלא: "ברכתי מזל טוב ויקוימו כל הברכות ידידך משה שלמה ווייס".

טאקע א זעלטענע זאך!
וואוינענדיג אין סקווירא איז רבי משה גבאי שוין נישט געווען קיין אפיציעלער גבאי. קוקט אויס אז לבקשת זיינס א ידיד האט ער איבערגעגעבן די בקשה און געשריבן די תשובה בפקודת הקודש.

ער האט טאקע נישט גענוצט די אפיציעלע לעטטערהעד פון מרן זצ"ל

הכלל, דאס איז א פריוואטע בריוו פון הרה״ח ר׳ משה ז״ל, משב״ק לשעבר, ווי ער שרייבט צו איינעם איבער אן הזכרה וועלכע ער האט אים געבעטן צו מזכיר זיין ביים רבין ז״ל

[משיח]

יעצט זעה איך ער שרייבט ״הכותב בפקודה״,

[בן בוזי]

ער האט טאקע נישט גענוצט די אפיציעלע לעטטערהעד פון מרן זצ"ל

ווייל דאס איז אן עירמעיל לעטטער.

דאס זענען געווען פון רבי משה'ס סלאנימער חברים

https://www.geni.com/people/Aaron-Reize ... 7028463936
https://mountofolives.co.il/he/deceased ... #gsc.tab=0
"פ"נ הרב החסיד הר"ר אהרן יוסף ריזל בהרה"ח הר"ר חיים שלום דב ז"ל דבוק בלו"נ ברבוה"ק מסלונים זי"ע נו"נ לרבוה"ק מקרלין ולבוביץ זי"ע נלב"ע יום ג' ו' שבט תשס"א ת נ צ ב"ה "

[זידיטשוב]

לרגל היומ"ד קדישא הממשמש ובא
עפעס א סיפור, עובדא?

[מומחה יוחס]

היינט נאכט די הילולא קדישא פון אלטן סקווירא רבי זי"ע

[נחוניא]

לרגל היומ"ד קדישא הממשמש ובא עפעס א סיפור, עובדא?

פעם היה בחור שלא התנהג כ"כ כשורה, ולאביו היה הרבה עגמת נפש ממנו. וייעץ לו גיסו שישלחנו אליו לארץ ישראל, שיש שם ישיבה שילמוד קצת ויעבוד קצת ואז יסתדר. האב אכן חשב שזה עצה טובה, כי ממש לא היה לו כח לסבול ממנו, והבחור בעצמו שמח מאוד מזה, כי חשב שכשיסע למרחקים אז יעשה מה שלבו חפץ, אבל האם לא הסכימה בשום אופן שישלחו אותו לארץ ישראל. כשלא יכלו להשתוות ביניהם, הסכימו שילכו לשאול את עצת כ"ק מרן זצ"ל. הבחור באמת לא היה לו חשק שילכו למרן זצ"ל, כי אצלו היה כבר מנוי וגמור שהוא נוסע לארץ ישראל, אבל לא היה לו ברירה ונכנס ביחד עם הוריו אל הקודש פנימה. והתחיל האב לשפוך את לבבו שיש לו הרבה צער ועגמת נפש מבנו, וממש אין לו ברירה, ולכן חושב שישלחנו ללמוד באיזה ישיבה בארץ הקודש. ושאל מרן זצ"ל: "וואס זאגט זי?". אז התחילה לומר שהיא לא מסכימה לשלוח את בנם לארץ ישראל, כי מי ישגיח עליו. אבל האב שלו שאין להבן שם תכלית כאן, ואולי שם יהי' לו תכלית. בנתיים עמד שם הבחור בלי סבלנות, וממש לא היה איכפת לו כל הוויכוח, וחיכה בקוצר רוח שיוכל לצאת משם ולהתחיל בההכנות להנסיעה לארה"ק. ואז פנה אליו מרן זצ"ל ונתן לו מבט חודר, וממש הרגיש אז כמו שעובר עליו זרם חשמלי, ונפל עליו פחד גדול שממש הרגיש שמרן זצ"ל מרגיש את כל מעשיו. מרן זצ"ל דפק בידו על השולחן ואמר: ניין! ניין! מ'פארט ניט! האב עדיין ניסה להתווכח שממש אין ביכולתו לסבול מבנו, אבל הבחור בעצמו כבר אבד את כל הטעם מהנסיעה, וגמר בדעתו שהוא נשאר כאן. ואמר אז מרן זצ"ל שימתינו עוד ב' חדשים, אולי יסתדר הכל כאן לטובה ולא יצטרכו לנסוע. ואכן למעשה לא נסע לארה"ק, ואם כי עדיין היה לו הרבה עליות וירידות, לבסוף האט ער זיך אוועקגעשטעלט, וכפי שאומר בעצמו: "איך בין היינט א איד ווייל איך בין נישט געפארן קיין ארץ ישראל". (שמעתי אבי שליט"א ששמע מבעל המעשה)

[זידיטשוב]

לרגל היומ"ד קדישא הממשמש ובא עפעס א סיפור, עובדא?

פעם היה בחור שלא התנהג כ"כ כשורה, ולאביו היה הרבה עגמת נפש ממנו. וייעץ לו גיסו שישלחנו אליו לארץ ישראל, שיש שם ישיבה שילמוד קצת ויעבוד קצת ואז יסתדר. האב אכן חשב שזה עצה טובה, כי ממש לא היה לו כח לסבול ממנו, והבחור בעצמו שמח מאוד מזה, כי חשב שכשיסע למרחקים אז יעשה מה שלבו חפץ, אבל האם לא הסכימה בשום אופן שישלחו אותו לארץ ישראל. כשלא יכלו להשתוות ביניהם, הסכימו שילכו לשאול את עצת כ"ק מרן זצ"ל. הבחור באמת לא היה לו חשק שילכו למרן זצ"ל, כי אצלו היה כבר מנוי וגמור שהוא נוסע לארץ ישראל, אבל לא היה לו ברירה ונכנס ביחד עם הוריו אל הקודש פנימה. והתחיל האב לשפוך את לבבו שיש לו הרבה צער ועגמת נפש מבנו, וממש אין לו ברירה, ולכן חושב שישלחנו ללמוד באיזה ישיבה בארץ הקודש. ושאל מרן זצ"ל: "וואס זאגט זי?". אז התחילה לומר שהיא לא מסכימה לשלוח את בנם לארץ ישראל, כי מי ישגיח עליו. אבל האב שלו שאין להבן שם תכלית כאן, ואולי שם יהי' לו תכלית. בנתיים עמד שם הבחור בלי סבלנות, וממש לא היה איכפת לו כל הוויכוח, וחיכה בקוצר רוח שיוכל לצאת משם ולהתחיל בההכנות להנסיעה לארה"ק. ואז פנה אליו מרן זצ"ל ונתן לו מבט חודר, וממש הרגיש אז כמו שעובר עליו זרם חשמלי, ונפל עליו פחד גדול שממש הרגיש שמרן זצ"ל מרגיש את כל מעשיו. מרן זצ"ל דפק בידו על השולחן ואמר: ניין! ניין! מ'פארט ניט! האב עדיין ניסה להתווכח שממש אין ביכולתו לסבול מבנו, אבל הבחור בעצמו כבר אבד את כל הטעם מהנסיעה, וגמר בדעתו שהוא נשאר כאן. ואמר אז מרן זצ"ל שימתינו עוד ב' חדשים, אולי יסתדר הכל כאן לטובה ולא יצטרכו לנסוע. ואכן למעשה לא נסע לארה"ק, ואם כי עדיין היה לו הרבה עליות וירידות, לבסוף האט ער זיך אוועקגעשטעלט, וכפי שאומר בעצמו: "איך בין היינט א איד ווייל איך בין נישט געפארן קיין ארץ ישראל". (שמעתי אבי שליט"א ששמע מבעל המעשה)

ייש"כ גדול
מעולם לא שמעתי הסיפור
לחיים וזכותו הגדול והקדוש יגן עלינו!

[מומחה יוחס]

שיינע סיפר

זכותו יגן עלינו

[shalsheles]

DAC71953-87FF-44B3-B127-D86D5B1B8044.jpeg (65.87 KiB) געזען 532 מאל

[aaw5952]

וועלכע ביהמ"ד איז די כוונה? מיינט עס די ביהמ"ד וואס איז געווען אויף סאוט סעקאנד באלד אראפ פון העוועמאיר? אגב, "טשערנאביל" מיט "שטיבל"...? "קלויז" שטימט אסאך בעסער.

Capture-Bachtzar-03.24.2023.PNG (322.76 KiB) געזען 460 מאל

[קיין עין הרע]

לרגל היומ"ד קדישא הממשמש ובא עפעס א סיפור, עובדא?

(שמעתי אבי שליט"א ששמע מבעל המעשה)

ר' נחוניא ווער איז דיין טאטע? הקנה??...

[קיין עין הרע]

עס איז דא עפעס א ווארט פין די רבי ז''ל פאר איינער וואס האט געהאט אסאך מיידלעך, איינער ווייסט די לשון?