רבי אלעזר לעוו מסאנטוב זצ"ל בעל שמן רוקח - כ”ז שבט תקצ”ו

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

זהר
שר העשר
תגובות: 42
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 08, 2016 10:50 pm

רבי אלעזר לעוו מסאנטוב זצ"ל בעל שמן רוקח - כ”ז שבט תקצ”ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זהר »

ונציין בזאת את המקורות . .את המקורות לתולדות רבינו ( העקריים, הקדמת נכדי רבינו האחים הר"ר שמעון והר"ר אברהם מינץ זצ"ל לשו "ת שמן רוקח ח"ג, ספר בית אשר אוהל שרה מאת הגה"צ רבי אלעזר ארי' הלוי יונגרייז זצ"ל אבדק"ק טשענגער, הקדמת מוהר"ר ירמיהו הלוי פעלדמאן ז"ל לספר קונטרס החזקות, ספר זכרון אלעזר מאת הר"ר מנחם מענדל גליק ז"ל, הקדמת הר"ר יצחק הכהן זעלפריינד ז "ל לספר תורת חסד.
פרק א - זריחת האור- בשנת תקי"ח זרח האור בביתו של "הרבני המופלג הנגיד המפורסם מו"ה אריה ליב נ"י", ה"ה אביו של רבינו, בנו של הגאון המפורסם מו"ה פנחס זעליג זצ"ל בעמח"ס עטרת פז , בק"ק וואדיסלאב במחוז קיעלץ שבפולין. ויקרא שמו בישראל אלעזר, על שם זקנו הגאון רבי אלעזר מוכיח זצ"ל. קדוש מרחם היה רבינו, ולא בכדי ע"ה 2 זכתה אמו הצדקת מרת לאה רייצא להוליד זרע קודש , היא הרבתה לשפוך לב כמים בתפלה ובתחנונים שתזכה להוליד בן חכם בתורה וצדיק - מראש צורים אראנו- גדול היחס היה רבינו מגזע אראלים ותרשישים, שלשלת ארוכה של גאוני ארץ וגדולי ישראל נמשכה הימנו ולמעלה, הן מצד אביו והן מצד אמו, אביו הגאון רבי אריה ליב זצ"ל היה בן הגאון רבי פנחס זעלי ג אב"ד לאסק בעמח"ס עטרת פז . והיה נכד של הגאון האדיר רשכבה "ג רבי יצחק איציק חריף זצ"ל אב"ד חענטשין, אפטא וקראקא בישראל כחמישים שנה , והיה רבו של הגאון המפורסם רשכבה"ג רבי אברהם ברוידא זצ"ל בעל אשל אברהם, והגאון המפורסם רשכבה"ג רבי גבריאל זצ"ל מקראקא, אבדק"ק פראג ומיץ , וזקנו של הגאון רשכבה"ג הנודע ביהודה זצ"ל . נפטר בקראקא כ"א תשרי תמ"ג ושם מנו"כ. אמו הצדקת מרת לאה רייצא ע"ה היתה בת מוה"ר המפורסם רבי שמואל כ"ץ זצ"ל מק"ק לאסק הנקרא ר' שמואל לאסקער (הי' חתן הגביר הצדיק הנודע בשם ר' איציק גאלדעס), בן מוהר"ר יחיאל מיכל כ"ץ זצ"ל , בן הגאון הגדול מוה "ר רבי אלעזר מוכיח זצ"ל בן מוה "ר רבי יעקב זצ"ל , חתן מוהר"ר רבי אברהם זצ"ל , אחיו של רבינו הגדול המהרש"א , ממשפחת הרב הקדוש רבי יחיאל זצ"ל מיכל מנעמרוב זצ"ל בעמח"ס שברי לוחות, (נהרג על קידוש ה ' ביום כ' סיון שנת ת"ח, ומזכירים נשמתו בסליחות ליום כ' סיון ) כמ"ש בהקדמת ספר ריח ניחוח (וורשא ת "ר), ולמעלה בקודש עד ר ' יהודה החסיד, ע "פ עדותו של המהרש"א בעצמו (הובא בספר שם ארי ' יו"ד סי ' כ"ז). כמו"כ היתה אמו של רבינו נכדת רבותינו הרמ"א, המהר"ם פאדווא, המהרש"ל והלבוש , מגזע המהר"ל מפראג ורבינו יהודה החסיד ולמעלה בקודש -בר חכים - בוצין בוצין מקטפיה ידיע , ובמעלליו יתנכר נער כי לגדולות נוצר , סימני טהרה ניכרים היו בו משחר טל ילדותו וכל רואיו הכירו בו כי זרע ברך ה' הוא ולגדולות נוצר, וכי לימים יתעבד לאילנא רברבא, כאשר החל לפעום בו רוח ה ', וריחק מעליו דרכי נערות , והקדיש עתותיו קודש לה '. בהגיעו לגיל חמש שנים כבר עלה בכשרונותיו הברוכים ובהתמדתו הנפלאה על כל בני גילו, אביו ואמו המסורים אשר העריכו אל נכון את האוצר הגדול החבוי במסתרי נפשו הגדול, לא חסכו עמל, והקדישו מאונם והונם למענו, ושכרו לו מלמדים מנוס ים בעלי שם, ובידיהם האמונות הפקידו נשמה גדולה זו . ויגדל הנער ויעש חיל בלמודיו, ויהי בבחינת תלמיד המחכים את רבו, וכבר בהיותו בן שמונה שנים עונת הפעוטות , כבר התנוססה בו רוח כבן ח"י שנים בגמרא ובפוסקים, וכבר חידש מדעתו חדושים ערבים רעיונות נשגבים ונעלים, ודרש בפלפולי דאורייתא כאחד הגדולים ויהי לנס ופלא בעיני כל רואיו, שנדהמו על דבר הינוקא השוקד בתורה כזקן ורגיל ויש בו טעם זקנים. מלבד זאת הצטיין הנער במידות והנהגות טובות , אשר חוט של חן משוך עליהם, וכל דיבורו עם הבריות היה בנחת ובנועם. - כציפור נודדת מקנה - בהגיע הנער לגיל עשר שנים, דבק בו הכינוי "עילוי", ולא נמצא שום מורה ומלמד שיוכל ללמדו תורה, את שאלותיו וספקותיו הציע לפני התלמידי חכמים שבעירו, ונלאו כל חכמי לב לפתור ספקותיו ולפרק קושיותיו. הוריו שהיה נפשם קשורה בנפשו, והיה הילד הנפלא להם לכבוד ולחמדת לב, לא חסו על רוב אהבתם, וקיימו בו בעלם הרך "הוי גולה למקום תורה", ושלחוהו ללמוד תורת ה' מפי זקנו הגאון המפורסם בעל עטרת פז אב"ד לאסק, שעמד בראש הישיבה הגדולה והחשובה שבעירו. שם מצא מנוח לנפשו, כי צלל במים אדירים, ויצק מים על ידי זקנו הגדול, מפתו אכל ומיינו שתה ולא חשך ממנו מאומה , ולמדהו אורחות חיים ודרכי הלימוד לאמיתה של תורה, כפי אשר למד מרבותיו הגדולים ובראשם הגאון רבי
שמואל קראקוויר זצ"ל מק"ק פראג,
שלימדו "להיות מהשונין הלכות , לעמוד
על עיקרן של דברים, בפירושא
דשמעתתא, על פי אמיתיות של תורה
ולא בחריפות של הבל" כאשר העיד הגאון
בעל עטרת פז בהקדמתו הנפלאה לספרו
על הרא"ש .
ואכן רבינו קיבל מזקנו דרך זו בלימוד
התורה , ובעמלו לא שעה אל פלפולי הבל,
אלא התיגע בעומק הפשט והסברא, וכן
היה דרכו בלימודו כל הימים כאשר העיד
והיה דבוק בו על עצמו בהקדמת ספריו
בלב ונפש , ושתה מבארו מים חיים זכים
ונאמנים, בכמיהה ובצמאון רב, ויעש אזנו
כאפרכסת לשמוע דברי תורתו, ולא זזה ידו
מתוך ידו, וישמח בו זקנו ויהי לו למשיב
נפש .
גם שם התבלט מאוד בין התלמידים
הותיקים, שהתקשר עמהם בעבותות
אהבה, והם התנהגו אליו בכבוד ובהערכה ,
הן מצד התמדתו שהיתה לשם דבר, שלא
פסק פומיה מגירסא כלל , יום ולילה לא
שבת מעסק התורה, והן ברוחב בינתו כי
התברך בכשרונות נפלאים ונדירים,
ובמיוחד בכח זכרונו המבהיל, כאשר
מסופר שכל מה שלמד או קרא זכר בעל
פה , ויקראו לפניו אבר"ך, אב בחכמה ורך
בשנים. אבל הוא לא החזיק טיבותא
לנפשיה, ויראתו היתה קודמת לחכמתו, וכל
רואיו יעידו עליו כי פרי קודש הילולים הוא.
כשמלאו לו י "ג שנים בהגיעו לגיל
מצווה ועושה, חגג יחד עם שמחת קבלת
עול מצוות , את מסיבת סיום הש"ס
- יורה יורה ידין ידין -
בהגיעו לגיל ט "ז, עטרו זקנו הגדול בנזר
הוראה, וסמך ידיו עליו לדון ולהורות לעם ה'
, וישלחהו חזרה 11 את הדרך אשר ילכו בה
לוואדיסלאוו לבית הוריו, שם בעיר מולדתו
נתקבל באהבה וחיבה גלויה, לא רק מבני
ביתו ומשפחתו, אלא כל בני העיר שמחו
לקראתו, וראו ושמחו בלבם שמעירם יצא
זאת, ושם עירם עליו, ועליו גאותם
ותפארתם, שנתפרסם שמו בכל המדינה
לשם ולתהלה.
- הולך אצל זיווגו-
מאחר שנתפרסם טבעו בעולם,
והשמועה עשתה לה כנפיים אודות רוב
חכמתו וצדקתו, חפצו בו רבים לקחתו לחתן ודברו בו נכבדות, אך רבינו אם כי צעיר לימים היה , ניחון בדעת זקנים ונפשו לא הלכה שבי אחר קציני עם גבירי ארץ בעלי הון , אשר עז היה חפצם לזכות בחתן תמים למעלות זה , אשר כשמן תורק שמו בקרב עם ישורון, ואכן בשנת תקל"ד מצא אשה מצא טוב, ענבי הגפן בענבי הגפן, ובא בברית הנשואין עם הרבנית הצדקת מרת יוטלה ע "ה, בת הרבני יואל זצ"ל, בן הגאון רבי יצחק זצ"ל חתן הגאון רבי אריה ליב זצ"ל אבדק"ק אמסטרדם בעמח"ס גור אריה, נכד להגאונים רבינו הב"ח ובעל התורת חיים זצ"ל. v אברך כמדרשו c רבינו זצ"ל המשיך אחרי נשואיו לשקוד על דלתי התורה והעבודה , כשאשתו הרבנית בנתה ביתה חצבה עמודיה, והיא לו לעזר כנגדו לסייעו ולתמכו שישב באהלה של תורה בהרחבת הדעת , וכך השתלם בלמודיו ללון ובמנוחה בעומקה של הלכה ולדרוש תילי תילין - באהבתה ישגה תמיד - התמדתו הנפלאה היתה לשם דבר, רושמי תולדותיו מספרים שמימי נעוריו לא שכב בלילה יותר מב' שעות, ואף אם נתארכה לו שנתו לא היה זה יותר מארבע שעות, וכך עשה את הלילה למשמר לעסוק בדברי תורה בכל כוחו. גם כשהיה ישן לא פשט מלבושיו משבת לשבת , ולא עלה על יצועו לגמרי, אלא היה מניח גופו על המטה, ורגליו תלויות לו למטה על כסא. נכדו הרב שמואל אהרן מינץ זצ"ל, סיפר שדרכו של רבינו בעת הקיצו משנתו , היה מספר מה שחידש בחלומו חידושי תורה , ולפעמים היה כותב החידושים הללו שחידש בחלומו עלי ספר. והיה רבינו אומר שלדעתו זו היא כוונת הכתוב, והגית בו יומם ולילה , וכי אפשר לאדם להגות בתורה יומם ולילה, ושינה מה תהיה עליה, ומתי ינוח ויחליף כח לעבוד את ה' וללמוד תורה , אלא אם הוגה בתורה ביום בכל כוחו הראוי לו , אז מראים לו חידושי תורה גם בלילה ואמרו עליו שבמוצאי יום הכיפורים לא היה אוכל, אלא מיד בגמר תפלת ערבית היה מתיישב אל השלחן אשר לפני ה', ועסק בתורה עד הבוקר, ובלילה ההוא זכה שהיה לו גילוי אליהו. - מלבשתו ענווה - ענותנותו של רבינו היתה לשם דבר, כבר בצעירותו שהיה מפורסם לשם ולתהלה בקרב הארץ ברוב חכמתו וצדקותו, ברח מן הכבוד והתנהג בענות חן , ולא רמה לבו בפרסום שמו הטוב, התנהגותו היתה בשפלות ובפשטות , וכמעט בכל ספריו חתם א"ע "קטן ערך ושפל ברך הצעיר אלעזר". ומגודל ענותנותו לא כעס על אדם מעולם וקיבל כל אחד בסבר פנים יפות . כאשר הוציא רבינו את ספרו הראשון לאור עולם, ובהם חשף זרוע עוזו בעמקות וחריפות נפלאה , וכל גדולי הדור השתוממו על המראה , האריך רבינו בהקדמת הספר בדברי הכנעה וענוה בדברים היוצאים מן הלב, וז"ל: "והנה על עצמי אני אומר ידעתי גם ידעתי את מך ערכי, הן לא קניתי חכמה , ונבער מדעת ומזימה קטונתי מעש, ולימים אני צעיר, לא בהיר ולא צהיר, ומי אנכי לבוא עד הלום לחוות דעי נגד גדולי חקרי לב, אשר קטנם עבה ממתני, ומה דעתי נגד דעתם הרחבה , הלא כגרגר חרדל נגד גלגל היומי, והיה מהראוי להיות נחבא אל הכלים ולש ום מחסום לפי ולא לדבר דבר, ואף כי לחבר חיבור, ומה לתבן את הבר, ואמנם השיבוני רעיוני הלא גם זה המעט אשר אני עושה לא מן קביל דרוח יתירת ' אית ביה , ואומר חכמתי עמדה לי , ומה אני להשיב אפי ' טפה מן הים התלמוד , אפס כי מאת ה' היתה זאת, אשר מעט דעה חנני, ואני בעניי כונן את דעתי הקלושה להיות לא נכון לקבל דבר מה יראני , וה' ברחמיו יעזרני ויחכמני , שלא אכשל ח"ו בדבר הלכה ובנתיב אמת ידרכני" - הרב דומה למלאך ה ' - תוארו החיצוני של רבינו היה הדור ונאה , גבה קומה ורחב כתפים, חכמת אדם תאיר פניו, תואר פניו כמלאך אלקים, וכולו אומר כבוד . עד שאפי ' הנכרים שאינם בני ברית, התנהגו אליו בכבוד ובמורא, ובעברו בשער העיר או ברחוב, קמו מפניו וברכוהו ביראת הכבוד . גם השרים ופקידי הרשות כבדוהו ויראו מפניו , הדרת זיו פני קדשו וחכמת החיים שבו, הכניסו מורא בלבבם הערל, ונשא חן בעיניהם והם היו מאשרים את דבריו וממלאים את בקשותיו. ומעולם לא העיז שר העיר או פקיד לקרא להרב בעת הצורך כנהוג, אלא היו באים לבית משכנו, ודיברו אליו מתוך הכנעה ודרך כבוד, ונתקיים בו הכתוב, וראו כל עמי הארץ כי . שם ה ' נקרא עליך ויראו ממך - רבינו היה מקפיד מאוד על נקיון בגדיו ולא נמצא שום רבב על בגדו. מלבושיו לשבת ויום טוב היו בגדי משי לבן , ומסופר שגם לאחר כמה עשרות שנים שלבש בגדים אלו, היו עדיין נראים כמו חדשים.
פרק ב טוב שם משמן - ראש בי דינא רבא - באותה העת נקרא ע "י קהילת עיר מולדתו וואדיסלאב לכהן פאר להיות יושב על מדין , והוא בן שבע עשרה שנה בלבד . למרות גילו הצעיר, שפט את העם בתבונה נפלאה , וכל משפטיו עשוים באמת וצדק, ובעלי הדין קיבלו עליהם משפטו באהבה, באשר הצליח לברר את האמת וליישר אורחות המשפט, ולהשכין שלום ואחוה ביניהם. נפלא הדבר שבעיר ואם בישראל וואדיסלאב, שהיתה עיר מלאה חכמים וסופרים, זקנים יושבי שער ומרביצי תורה , וזקני הדיינים הושיבו איש צעיר לימים בעוד הוא יניק וחכים, ועשאוהו אלוף לראשם, ועטרוהו בעטרת "ראש בי דינא רבא" להורות צדק ומשפט לעם ה ', ודי בזה להכיר גודל ערך רבינו בעיני חכמי דורו . בנוסף למה שישב על כסא המשפט , קבע זמן לשיעורים עם בעלי בתים תמידים כסדרן, וכן הרבה פעלים לתורה על ידי שיעוריו העמוקים שצלל במים אדירים בסוגיות הש "ס לתלמידים הגונים מקשיבים לקולו. - על כסא הרבנות - בשנת תקל"ח כשהיה רבינו בן עשרים, נעתר להפצרתם של ראשי וטובי העיר 'פילץ' המעטירה במחוז קראקא, עיר מלאה חכמים וסופרים , מופלגי תורה נגידים ונדיבים, לישב על כסא הרבנות . רבינו התקבל שם בכבוד מלכים, ומצא כר נרחב לפעולה, והעמיד את הדת על תילה, והנהיג את העדה שם במשך יותר מעשרים שנה, באהבה וכבוד וחיבה . רבינו היה רועה נאמן לעדתו, 20 יתירה דורש טוב לעמו, השתתף בצרתם לו צר, ובעת עניים ומרודם התפלל בעדם .- ריש מתיבתא - כשבת רבינו על כסא מלכותו בפילץ , כבר פקע שמיה בכל עולם התורה , ותלמידים רבים נהרו אליו מכל קצוות ארץ פולין , לבקש תורה מפיהו לשתות בצמא את דבריו, ולהתחמם לאורו ולהתבשם מתורתו. רבינו מסר נפשו על הדבר, ורצונו עז להרבות גבול תלמידיו, הוא ניהל את ישיבתו הרמה , והשגיח על תלמידיו כבבת עינו, וכאב רחום דאג להם ויאציל עליהם מזיו הודו ומרוחב לבבו לב הארי המתגבר בתורה, ועינו כעין הבדולח להאיר ולפלס להם מעגלי צדק בנתיבות התורה והיראה , מתוך חיבה יתירה ואהבה בוערת אשר גילה כלפי תלמידיו הנאמנים. ואמנם ראה ברכה בפרי עמלו, ורבים מתלמידיו נתפרסמו בגודל חריפותם ובקיאותם, וזכו לשמש בהוראה ובהרבצת תורה ובמשך ימי חלדו עלי אדמות זכה תורה להעמיד אלפי תלמידים - שיעורין דאורייתא - סדר השיעורים בישיבתו של רבינו היה כדלהלן: בג' ימים הראשונים מימי השבוע , לא לימד רבינו רק לתלמידיו בני ישיבתו, ולמד עמהם משעה שלישית בבוקר עד אחר חצות היום. ביום ה ' וביום ו' בשבוע לימד לכל הבא לדרוש את ה' בבית המדרש, גם התלמידים וגם בעלי בתים, ולרבות תלמידי חכמים מבני העיר. ובשבת קודש דרש מכל אשר למד בב' ימים האחרונים האלה, דרושים לכל חפציהם, עמוק עמוק מי ימצאנה. ביום ד ' בשבוע, היה מנהגו להעמיד את תלמידיו בכור המבחן , וסדר הבחינה היה באופן זה, התלמידים נחלקו לשני כתות , א, המופלגים שהיה להם יד ושם בתלמוד ובפוסקים, ב, אלה אשר לא היה בהם כח לעמוד לבד בהיכל המלך לשוט בים התלמוד . והנה אלה האחרונים היו מוכרחים להכין את עצמם בעזרת אלה הגדולים, אשר כח בהם לעמוד בקשרי מלחמתה של תורה, והיו הגדולים ערבים על הקטנים ומוזהרים שידעו כל דבר על בוריו, ובעת הבחינה נבחנו רק אלה האחרונים, ואם לא מצאה ידם די השיב לשואלים דבר, אז נקראו לנסיון גם הטובים שבהם - דורש טוב לעמו - יראת ה' היתה אוצרו, וכל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, רבינו היה דרשן מופלג, ודרשותיו שהיו בלשון צחה ומובנת לכל, היו מלאות התעוררות מוסר ויראת השם, שזורים בהרבה ביאורי מאמרי חז "ל בדרך רמז ודרוש , ומתובלים במשלים ומליצות המושכים את הלב . דבריו שיצאו מן הלב היו נכנסים אל לב שומעיהם, ולא שבו דבריו ריקם כי אם עשה את אשר חפץ. בדרשותיו היה מכוון שיהיו שוים לכל נפש , גם תלמידי חכמים וגם המון העם נהרו לשמוע את דברו, וכולם קיבלו באהבה את דבריו, כי היה אהוב וחביב בעיני כל רואיו. רבינו בענוותנותו היה מתנצל על כך שמוכיח את ישראל, וכ"כ בספרו סמא דחיי דרוש י "ג (עמ' קכ "ב ): "אנא בקושטא קאמינא, כי גדול כים שבר אחינו בית ישראל , כי מי אנוכי להיות להם למוכיח, ידעתי גם ידעתי שאיני כדאי לכך, וככלי ריק נדמתי, ולא ידעתי דבר, כי נער אנוכי ולא בינת אדם לי , ואיך אפצה פה להוכיח את ישראל..." ורבינו מאריך במשל נפלא בענין זה, וממשיל את עצמו כסרסור בין ישראל לאביהם שבשמים, שבשכר סרסרות יהיה קצת פרעון חובו. כאשר הוציא לאור בשנת תקנ"ז את ספרו בדרוש 'סמא דחיי ', הזדרזו רבים וטובים לרכוש את הספר עד שבמהרה ספו תמו מן השוק. גם בכמה מספרי הלכה שחיבר, צירף גם קצת דרושים, כדי שיהיו שוים לכל נפש , ומטרתו היתה להכניס עי "ז יראת השם בלבות הקוראים, ולא אל עצם הדרש היה מבטו, אלא לתוכחת מוסר היוצא מהם לחיזוק הדת - ולתיקון המדות . -" מגיד הנני אני" -מסופר שפעם הזדמן לעירו הגאון בעל פרי מגדים, שהיה בעת ההיא זקן ובא בימים ומפורסם לאחד מגדולי הדור, ואולם כמו שכתב בעצמו בפמ"ג שהוא מיראי הוראה מאוד , כן היה באמת שפל ונבזה בעיניו נגד . ורבינו כיבד את האורח הדגול כל אדם לדרוש דרשה לפני בני העיר והסכים, אולם באמצע הדרשה בלבלו אותו בקושיות ופירוקים, ולא נשא אותם כי לא היה רגיל בכך, והחריש ולא השיב על הקושיות. וכאשר גמר את הדרשה, נגש אליו רבינו ודיבר עמו בפנים יפות, וכשנחה דעתו א"ל רבינו, "מעלת כבוד תורתו למדן , אבל מגיד הנני אני ..." - פוסק הדור - בד בבד עם נטל הרבנות מחד גיסא, וריבוץ וקיבוץ תלמידיו מאידך גיסא, לא שקט על שמריו, ולא ידע לאות מה היא, וכל רגע פנוי היה מנוצל על ידו למשוך בעט סופרים, להעלות חדושיו המרובים בהלכה ובאגדה ובפלפולי דאורייתא עלי גליון . ובעת ההיא נעשה כארי שואל ומשיב בכל מקצועות התורה, וממנו יתד ופינה , תל שכל פיות פונים אליו, והשיב לכל שואל כהלכה , ומהרבה קהלות פנו אליו בשאלות מכריעות, והוא האיר עיני חכמים בהלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. גם עם זקני דורו תקיפי קמאי גדולי הדור נשא ונתן במלחמתה של תורה שמו הלך למרחקים עד שגם גאוני מדינת אונגארן ומעהרין שהיו במרחק רב ממקום שבתו, הריצו לפניו את ספיקותיהם .
אוועטאר
עולם ומלואו
שר חמש מאות
תגובות: 749
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 06, 2016 9:15 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עולם ומלואו »

אגב, פאראיאר איז איבערגעדרוקט געווארן זיינע ספרים "שערי חכמה-שב שמעתתא" און "יבין שמועה" עה"ת, און דאכט זיך אז ביידע פארמאגן זיינע תולדות באשריבן.
אוועטאר
יעקעלע פוקס
שר חמש מאות
תגובות: 988
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 04, 2008 12:22 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעקעלע פוקס »

די שמן רוקח זעלבסט האט מען אויך נישט צו לאנג צירוק איבערגעדריקט מיט די תולדות - זייער א שיין ארבייט
טעמו וראו כי טוב השם
אוועטאר
עולם ומלואו
שר חמש מאות
תגובות: 749
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 06, 2016 9:15 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עולם ומלואו »

ארויפגעברענגט לכבוד'ן יארצייט מארגן כ"ז שבט.
האט איינער עפעס מיטצוטיילן? זייט מהנה פילע אידן ובתוכם די פילצאליגע אייניקלעך זיינע.
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6775
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

004014_140965mgn6946483z3a2fe.jpg
004015_820348a16o32pl3484faf9_F_550x400.jpg
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6775
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

SANTOV.JPG
אוועטאר
עולם ומלואו
שר חמש מאות
תגובות: 749
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 06, 2016 9:15 am

מקום מנוחתו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עולם ומלואו »

מקום מנוחתו כבוד אין סאנטוב אויף גוגל מאפעס
מ'קען אריינזעהן -אינעם ביה"ח- זיין מציבה, און דערנעבן, די מציבה פון דער פריעדיגער רב הגאון רבי יואב זצ"ל

https://goo.gl/maps/C2YYWFpbv952

דער בית החיים איז היפש נאכגעלאזט, אבותינו האט לעצטענס אנגעהויבן ארבעטן דערויף, וחפץ ד' בידם יצליח
אוועטאר
עולם ומלואו
שר חמש מאות
תגובות: 749
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 06, 2016 9:15 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עולם ומלואו »

געבעטן געווארן צו פארעפנטליכן:
אזוי ווי מ'ארבעט היצטערט איבערצודריקן זיין ספר "שערי דעה", איז אויסגעקומען צו געוואר ווערן אז ס'געפונט זיך ערגעצוואו געשריבענע הגהות אויפן ספר בכת"י פונעם מחבר, וואס ער האט עס אפגעשריבן פאר זיך שוין נאכ'ן עס דריקן.
פארשטייט זיך אז דאס איז א געוואלדיגע מציאה, וואס וועט שטארק צוניצקומען, ע"כ ווער עס האט סיי וועלכע אינפארמאציע איבער ווי דאס געפונט זיך היינט זאל זיך ביטע מעלדן צו מיר אין אישי.
(דאס האט זיך יארן געפונען ביי א איד אין ב"פ, א אנטיק זאמלער, אבער ער האט עס פארקויפט בערך 8 יאר צוריק, און ער געדענקט נישט פאר וועמען)
א גרויסן דאנק.
זהר
שר העשר
תגובות: 42
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 08, 2016 10:50 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זהר »

עולם ומלואו האט געשריבן:אגב, פאראיאר איז איבערגעדרוקט געווארן זיינע ספרים "שערי חכמה-שב שמעתתא" און "יבין שמועה" עה"ת, און דאכט זיך אז ביידע פארמאגן זיינע תולדות באשריבן.

ע''י מכון שר התורה
זהר
שר העשר
תגובות: 42
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 08, 2016 10:50 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זהר »

מן קונטרס שר התורה שע''י מכון שר התורה

פרק ג

על כסא משפט

משפט לעיני העמים והשרים

באותו זמן כשכיהן רבינו בפילץ , נתנה

ממשלת פולין רשות וכח לרבני ישראל

לדון ליהודים בין איש ובין רעהו, ועמלם

של הרבנים היה גדול עד למאוד. גם

בשדה המשפט היה לרבינו כח גדול

במיוחד , היות שהיה איש אמת ולא חת

ולא נשא פנים לאיש , וגם כי השכיל

תמיד לתווך ולהשכין שלום בין היריבים,

ועקב כך היו דבריו נשמעים מאוד, וכל

אשר יצאו מפיו היו שרירים וקיימים,

ודבריו עשו פרי גם בעיני שרי הממשלה

שקיימו ואשרו את דבריו באין פוצה פה

ומצפצף כנגדו.

גם בסיכסוכים שהיו בקהלות ישראל,

פנו אליו שיכריע וישכין השלום במחנותם,

כי דבריו היו נשמעים ומתקבלים על הכל,

שברוב תבונתו השכיל ליישר את

ההדורים לשביעות רצון כל הצדדים

.

והרבה הפליג בדרשותיו בגנות המחלוקת

והיה מרגליה בפומיה: המחלוקת

"האדם ירגיל את עצמו לאהוב את בני

האדם בלבו מצד מדות הטובות בהם ולא

יסתכל בנגעיהם".

כארי יתנשא לדין

רבינו יצא לעורר את לב הדיינים

היושבים על מדין בישראל, שלא לישא פני

איש ולא לגור מאנשי דלא מעלי, אשר אם

לא היו יוצאים זכאים בדין היו הולכים

לעורר על דבר המשפט אצל השר, והיו

מלשינים על מורי הוראה . ובספרו סמא

דחיי דרוש י "ג הוא מתמרמר על מעשה

שאירע לו, וז"ל:

"פעם נבחרתי לקהלה אחת בדברי

ריבות בשעריהם בין איש ובין אחיו, לדון

דינם למזור, וכאשר גמרנו הענין ביקש ממני

הרב שם היות כי יש שם גבר אלים אחד,

אשר תמיד כשפגעה בו מידת הדין עם

אחרים הוא מתריס נגדו מאוד , והנה עתה

יש לו דין ודברים עם אחד שאזדקק לזה

אולי ישא פני, ונענתי למבוקשו ואחר הגמר

דין אמר האלים שהוא לוקח את הפאליצי '

(דיון ) אל השר, ואמרתי לו דברים של טעם,

כי הפס"ד עפ"י תורה, והודה לי , אך כיון

שעולה לו סך מסוים הולך להשר וכו', ובכל

זאת לא הטה אוזן קשבת והלך בחמת אפו

אל השר.

אך רגזן זה לא עלתה בידו אלא

רגזנותיה, כי השר נתן תוקף להפס"ד

וברוך ה ' שלא הסיר חסדו מאתנו שהטה

לב השררות בכל מקומות הסמוכים לנו,

שעפ "י רוב נותנים כל תוקף ואומץ כח

לקיום הפס"ד , לולי רשעי עמנו שהולכים

לדבר אל השלטון על הרב ובי "ד שהטו

את הדין, והמה מטים לב השר לבטל את

הדין תורה "

.

טרחם משאם וריבם

הצלחתו הגדולה בעריכת משפט

היתה מפורסמת , ועובדא זו גרמה לרבינו

טורח רב, כי ממרחק הביאו לחמם להציע

לפניו דברי ריבות , והדבר גרם לו ביטול

זמן , ועיכוב בכתיבת חדושיו בהלכה

ובאגדה, כמו שרבינו בעצמו כותב

בהקדמתו לספרו שמן רוקח על מסכתות:

"ו אמרתי עם לבבי מה טוב לחבר

חיבור על סדר הש "ס, ולפרש גם הדברים

הצריכים עוד ביאור וכו', ואמנם בהיותי על

מכון שבתי במדינת פולין , מחמת המון

טרדות מעול הרבנות אשר היו לי במדינה

הנ"ל בדברי ריבות שבין איש לרעהו, לא

השיגה ידי לרשום על הסדר את החדושים

אשר חנני השי "ת, זולת בעתים רחוקות

אשר כתבתי חילוקא דרבנן או דרוש או

אשר השבתי לשואלי דבר וכו'".

כן מזכיר רבינו גם בספרו סמא דחיי

דרוש ח' (עמ' ס'), שממרחק באו אליו

למשפט לדון בין איש לאחיו. וכך יצא שמו

לתהלה בכל הארץ , שיש בכחו ליישב

סכסוך לשביעות רצונם המלאה של כל

הצדדים.

ותגזר אומר במשפט

כח תורתו הקדושה היה גדול עד למאוד,

ואימתו היתה מוטלת על הבריות לכוף את

הדין , ופעם אחת בשבתו על כסא מלכותו

בעיר מיקאלאש, היה שם גביר א' מאוהביו

ושמו ר' איצק, ואירש את בתו לבן עשיר

אחד, ונתן החתן להכלה מתנות רבות

במחיר קרוב לששת אלפים כסף, אולם

אח"כ הסית שדכן אחד את אבי הכלה

לעזוב את השידוך ולשדך את בתו לבן עשיר

יותר גדול. והבטיח לו שאף את המתנות

שכבר קבלה הכלה מהחתן לא יצטרך

להשיב כי גדול הוא בבית השר.

אבל החתן לא נסה ללכת אל שר העיר

אלא הזמין את הגביר ר' איצק לדין תורה.

וכמובן חרצו הדיינים שצריך להשיב את

המתנות להחתן הנ"ל. ענה ואמר ברוב עזות:

"ומה יהיה אם לא אובה לקיים את פסק

הדין ?" השיב לו רבינו ברוח שקט , "החובה על

כל אחד מישראל לקבל עליו דין תורה".

ויוסף ר' איצק ויעז את פניו "ואני עכ"ז לא

אקיים".

לשמע דברים אלו קם רבינו על רגליו

ויאמר: "שמעני ר' איצק, ראיתי נגידים

גדולים נפלו למשכב ואבדו כל הונם, ומתו

אח"כ בפחי נפש בערום ובחוס ר כל".

הדברים המעטים האלה הלמו ומחצו

את ראש האיש , ומיד התחרט על רוע

מעשיו ועזותו, וביקש מחילה ורץ במהירות

לביתו , והביא את המתנות והשיבם לחתן .

אבל בכל זאת נגעה בו קללת חכם,

כמאחז"ל (מכות יא.) קללת חכם אפילו על

תנאי היא באה, ולאחר ימים מועטים נחלה

העשיר במחלת השחפת ר"ל ונפל

למשכב, ואח"כ איבד את כל הונו ורכושו,

ולאחר שנתיים ימים מת
פרק ד
גולה אחר גולה
בימי מצוק המלחמה
בשנת תקנ"ד פרצה מלחמה גדולה
בארץ פולין, בה נקרעה המדינה בין
שלשת שכנותיה , רוסיה פרוסיה ועסטרייך,
והיהודים סבלו רבות מכך, כי צוררי
היהודים ניצלו היטב את האנדרלמוסיה
ששררה , ובשצף קצץ הסתערו גדודי
הצבא על גופם וממונם של ישראל,
לשלול שלל ולבוז ביזה, ובכל מקום נטפלו
תחילה אל רבני ופרנסי הקהלות, ולקחום
בשבי ותבעו הון כדמי פדיון .
פעם אחת בערש"ק התנפלו גדוד של
אנשי צבא על העיר פילץ, ראשי הקהל
חרדו בבהלה אל בית רבינו, להזהירו
שימהר להסתתר מפני המציק. אך רבינו
נשאר שקט ושאנן ולא שעה אל דבריהם
וישב ללמוד כדרכו, ויצאו מלפניו.
אך פתאום שבו וצעקו בפחד : מהר
רבינו המלט על נפשך, כי כבר באו חיילי
פולין בשערי העיר פילץ, הבה נמלט פן
יבולע לנו. אבל רבינו ישב על כסאו שאנן,
ואמר להם במנוחה , "אנכי לא אירא, כי
עוד מעט יעזבו השוללים את העיר עוד
טרם יבואו בה, וינוסו בשבעה דרכים".
וכאשר אמר כן היה , כי אחר שעה
קלה, הגיעה הידיעה, שחיילים רוסים
דולקים אחרי גדודי פולין , ומיד נסו בבהלה
ובחפזון גדול, ועזבו את כל אשר להם, ויהי
למופת.
תורה שלמד באף
אבל המלחמות והשערוריות ששררו
בארץ באותה שנה , עצבו הו ומררו את חייו,
כי לא היה באפשרותו להרחיב את
ישיבתו, והרבה מתלמידיו נאלצו לעזוב את
רבם מחוסרי כל. וגם רבינו הפסיד את כל
רכושו אשר הביאה לו אשתו, כי הוא
השקיע את הממון ביד סוחר שהוא כלכל
את צבא פולין בלחם לפי הצבא, ואולם
תחת לשלם בכסף שילמו לו בשטרות ,
ובנסיבות המלחמה אבדו את ערכם
ומחירם, ויצא נקי מנכסיו.
אולם למרות המצב הקשה והיוקר
הגדול, התחזק רבינו בלימודו ובחיבור
ספריו, וחרף כל המכשולים הוציא לאור
עולם בשנת תקנ"ז את ספרו סמא דחיי,
בעיר ווארשא. בהקדמתו אנו מוצאים
עדות על המצב הקשה ששרר אז , ועל כך
שהיה חפצו להפיח רוח תקוה בעם, וכך
כתב בתו"ד :
"וקראתי שם חיבורי הלז סמא דחיי,
כהאי רוכל דהי ' מכריז מאן בעי למיזבן
סמא דחיי , והוציא ספר תהלים מכורך, מי
האיש החפץ חיים וגו', וגם סמא ר"ת
מנחת אלעזר, ואתפללה אל אל בשמים
שינחמנו בכפליים וכו'".
גילוי מן השמים
צער רב נצטער אותו צדיק, על אשר
חלק ניכר מתלמידיו אהובי נפשו, הוצרכו
בכורח נסיבות המלחמה להפרד מעליו, כי
נשבר מטה לחמם של נגידי העיר
שהתרוששו, ואף את עצמם ובני ביתם
עמלו קשות לפרנסם בצוק העתים , ולא
היה מי שישא בעול החזקתם של בחורי
החמד .
באותו זמן כשהיה רבינו בצר ובמצוק,
זכה רבינו לגילוי נפלא מן השמים, כאשר
סיפר בעצמו לבנו הג"מ רבי לייב זצ"ל
בעת זקנותו כאשר היה בן ע"ה , כדברים
האלה: "בהיותי עוד רב בפילץ במצור
ובמצוק, בשבתי בלילה מתבודד בעיוני
ובל ימודי, גילו לי מן השמים שלשה
דברים, א) שאצא לרווחה , ב) שאהיה
מעמיד תלמידים הרבה ומרביץ תורה
בישראל, )ג ושלא תמוש התורה מזרעי ".
זהר
שר העשר
תגובות: 42
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 08, 2016 10:50 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זהר »

לשאלת בנו אם גי לוי זה היה בהקיץ או
בחלום, השיבו רבינו שהיה בהקיץ.
ואכן זכה רבינו, שכל שלושת
ההבטחות שהובטחו לו מן השמים,
נתקיימו בשלימות כאשר יסופר:
זריחת השמש בטריטש
רבינו שכל מאויו ושאיפת לבבו הטהור
היה להרבות תלמידים ולהדפיס ספריו,
הבין שצורך השעה הוא לעזוב את ארץ
פולין שהיתה כולה כמדורת אש מחמת
המלחמה. אמנם אנשי פילץ אשר נקשרו
בעבותות אהבה לרבם, נעצבו מאוד אל
לבם, וגם הרב קשתה עליו פרידתו מהם
לאחר ששימש שם ברבנות יותר מעשרים
שנה, ותיקן שם תקנות רבות והעמיד הדת
על תילה, וכן העמיד שם כמה מאות
תלמידים הגונים, והם כלכלו אותו ואת
ישיבתו בכבוד , אך לא היה לו מנוס מכך,
כי רצה להרחיב את גבולי ישיבתו ולחבר
במנוחת הנפש את ספריו הרבים, שזה לא
התאפשר לו בפילץ

ת בע ההיא שיחרו פניו נכבדי העיר
"טריטש", שיואיל לכהן כאב"ד ור"מ
בעירם, ו בספר זכרון אלעזר מסופר סדר
השתלשלות הענין שנבחר לשמש שם
ברבנות. וכך היה גופא דעובדא:
בשנת תק"ס נסע רבינו לעיר וויען
, לצורך הדפסת ספר במדינת עסטרייך
המקח והממכר לרב האי גאון, עם
הגהותיו 'זר זהב'. ובדרך נסיעתו עבר
דרך עיר ניקלשבורג, אשר היתה עיר
גדולה לאלקים, מלאה חכמים וסופרים,
ומלכם בראשם הגאון הגדול מרן מהר"ם
בנעט זצ"ל אב"ד דק"ק ניקלשבורג וכל
מדינת מעהרין .
כאשר נועדו המלכים יחדיו, נשתומם
הגאון מהר"ם בנעט על עוצם גאונותו של
רבינו, בחריפות ובבקיאות, ויכרתו ברית
אהבה, והמהר"ם בנעט כיבד את רבינו
לדרוש בבית הכנסת הגדול בשבת קודש
קודם חצות, לא כדרך הנהוג שהאורח
ידרוש בשבת לאחר הצהריים. ובאמצע
הדרשה פלפל עם רבינו הגם שלא היה
דרכו בכך אף פעם, ולאחר שסיים את
הדרשה פנה אל רבינו ואמר: "לא פלפלתי
עם כת "ה כדי לנצחו, כ י ידעתי שדבריו
כראי מוצק ואין לדחותם, ולא עשיתי כן
רק להרבות כבודו ולכבדו".
ועוד יותר חלק לו המהר"ם כבוד,
שכבדו לדרוש בכל שמונת בתי כנסיותשבעיר, וכדרכו דרש בקול חוצב להבות
אש , פלפול ארוך בסוגיות הש"ס ומתובל
בדברי אגדה המושכים את הלב
ובאותה שעה היו בעיר אנשים אחדים
מעיר טריטש , שנזדמנו לשם לרגל יום
השוק, וילכו לבית הכנסת לשמוע את
הדרשה שדורש רב אחד מפולין,
ונשתוממו לרוב גדלותו ונועם אמריו, ועלה
בלבם שאולי יאות להיות לרב בעירם,
ונתייעצו עם המהר"ם בנעט שנתלהב
מאוד מהרעיון, והרבה בשבחו של האורח,
ואמר להם שהוא נמנה עם גדולי הדור,
וזכות גדולה תהיה להם אם יזכו בו, כי
אין כמוהו בכל מדינת מעהרין .
וכראות רבינו שהסכימו אנשי טריטש
לקבלו להם לרב, בלא שום השתדלות
מצדו, וגם המהר"ם בנעט יעצו לקבל את
הרבנות שם, כי היתה עיר מלאה חכמים
, ראה בכך רמז מן השמים, וסופרים
והעתיק את אהלו לעיר טריטש,
שקיבלוהו בכבוד גדול והחזיקו את
ישיבתו הרמה.
מיד בבוא רבינו לעיר טריטש, תיקן
להם הרבה תקנות טובות ומועילות , וביצר
את חומת הדת , ונתקיים בו מה שהובטח
מן השמים, שיצא לרווחה והעמיד
תלמידים הרבה , כי לא היה טרוד כל כך
בטרדות הקהל כמו בפולין , וביתו היה
פתוח לכל מבקשי ה ', וישיבתו שם הכילה
בכל הזמנים קרוב למאתיים בחורים
מופלגים ושלמים
.
איחוד שלשה קהלות
שתים עשרה שנה עבד עבודת אב"ד
בעיר טריטש, ובשנת תקע"ב עזב את
העיר, ונתמנה לרב בקהלות "ראנשברג",
"פילזען" ו"גלאטטוי", שנתאחדו יחד
למחוז רבנות אחד. במקום חתנו הגא ון רבי
שמואל כהן זצ"ל ,שכיהן שם ברבנות ,
ולאחר פטירתו נתמנה רבינו שם לרב.
מקום מושבו של רבינו היה ראנשברג,
ורק שני פעמים בשנה , בימי השוק, היה
מושבו בעיר פילזען . רבינו התנהג כדרך
שהיה המנהג בפולין בועד ד' ארצות ,
שקבעו הרבנים ישיבתם בימי השוק
בירידים, וכל מי שהיה צריך לבוא לבי "ד,היה משכים ובא אליהם, ודנו בין איש
לרעהו, ובכל דבר שהיה צורך הזמן .
באותו זמן הוטב מצבו החמרי , ויצא
שמעו בכל ערי בעהמען , ואולם אנשי העיר
לא היו בני תורה כ"כ, ולכן הנהיגם רבינו
בדברי חן, וישמיע להם חדושי אגדה
המושכים את הלב, והיה דורש להם מידי
שבת בשבתו, דרושים נחמדים, מלא תורה
ויראת שמים
טריטש משתוקקת לאורו
כאשר פנה רבינו מעיר טריטש,
נשארה העיר שוממה וגלמודה, ולא יכלו
, וקהל למצוא רב שימלא את מקומו
טריטש החליטו לשוב ולהפציר מרבינו
שיאות לחזור אליהם כבתחילה, ופנו אל
רב המדינה הגאון מהר"ם בנעט זצ"ל
שיעזרם להשפיע על רבינו שיחזור לרבנות
טריטש , ואכן המהר"ם בנעט זצ"ל ביקש
מרבינו שלא ישיב את פני קהל טריטש
ריקם, ורבינו הסכים לבקשתו, אבל התנה
עם קהל טריטש כמה תנאים, ורק אז
יאות לבוא לשבת בקהלם, ואלו הן :
א) להחזיק את הישיבה ביתר שאת
וביתר עז. ב) לפרנס התלמידים בכבוד
ובהרחבה, ולבנות להם בית המדרש
מרווח. ג) שלא תלכנה הנשים והבתולות
בזרועות מגולות , ולא יטיילו בחוצות . ועוד
כמה תקנות בעניני צניעות ופרישות.
כמובן שאנשי קהל טריטש הסכימו
פה אחד לכל התנאים, ורבינו העתיק
מושבו אליהם.
בין קהלות פילזן וטריטש
כששמעו אנשי גליל פילזן על הסכמת
רבינו לשוב לטריטש , פתחו במערכה
שלא יטוש רבינו אותם, והתנפלו לפניו
בתחינה ובקשה שלא יעזבם, אבל רבינו
לא שעה אל תחינותם, מאחר שכבר
הבטיח לאנשי טריטש לחזור ולשכון
בתוכם, ומעולם לא אמר דבר וחזר
לאחוריו.
אך אנשי פילזן התאמצו והשתדלו בכל
עוז לעכב את רבינו מלעזבם, והבטיחו לו
סכום רב נוסף על משכורתו, וגם לאחר
אריכות ימיו יכלכלו את משפחתו.
ובראותם שכל דבריהם לא יזיזו את רבינו
מדברו אשר דיבר, השתדלו אצל
הממשלה שיניחו עיכובים על דרכו של
רבינו, ועסקנים פעלו אצל השר הראשי
בפראג, שלא יתנו לרבינו את תעודת
הרשיון להחליף את משרת הרבנות
בטריטש .
כאשר ראה רבינו שניתנה הפקודה
מאת השר בפראג שלא ליתן לו את
תעודת הרשיון, החליט לנסוע בעצמו אל
השר, וכשהופיע רבינו אצל השר, והלה
ראה את טוהר זיו פניו הקדושים, זקן
ונשוא פנים, מעוטף בבגדי משי לבן,
ותוארו כפני מלאך אלקים, נתרשם
ונתרגש השר, ותיכף ומיד ציוה למלא את
מבוקשו, וליתן לו את התעודה המבוקשת.
וכאשר שאלו העסקנים הנ"ל את
השר, מדוע שינה הבטחתו שהבטיח להם
שלא יתן לרבינו את התעודה . ענה ואמר:
האם לא תשלוט בי רוח יראת הכבוד,
מלפני איש אלקים מעוטף בבגדי לבן,
שער ראשו וזקנו לבן , ומלא רוח חכמה
ובינה
אך בכל זאת לא נחו אנשי פילזן, ואזרו
חיל להעתיר לפני רבינו שלא יעזבם,
ושלחו אליו משלחת מחשובי הקהל
היראים והחרדים, ותחינתם בפיהם כי אם
יעזבם רבינו, תגרום נסיעתו לירידת הדת
וקרן התורה בעירלשמע דברים אלו לא יכל רבינו לעמוד
בהפצרתם, ונפלט מפיו שאם יפעלו אצל
אנשי טריטש, שימחלו על הבטחתו
אליהם, אז ישאר בפילזן. ובעקבות דברים
אלו שלחו אנשי פילזן מכתבים לאנשי
טריטש , והתחננו לפניהם בבקשתם
שימחלו את הבטחת רבינו, ובאו בהרבה
טענות בדבר:
א) כי פילזן וגלאטוי הם שני גלילות
גדולים, ועל הרב מרא ד אתרא מוטל
לנהלם ולסבול עול הציבור, ואין איש
מלבד רבינו שמתאים לתפקיד זה . ב) כי
הרב בקהלה גדולה כזו צריך להתייצב
לפני מלכים, ורק רבינו מתאים לזה. ג) כי
פילזען היא במדינת בעהמען, שכבר גזרה
המלכות שבאם ימנו רב חדש, צריך הוא
להיות בקי בחכמת הפילוסופיה, אשר
הרבנים החרדים לא למדו בבית מדרשם,
אבל בטריטש שהיא במדינת מעהרין לא
יצאה גזירה זו לפועל בהשתדלותו של
הגאון מהר"ם בנעט. ולכן מכח סיבות אלו
צריכים אנשי טריטש לוותר ולמחול על
ההבטחה
אולם אנשי טריטש לא קיבלו את
טענותיהם, ולא הסכימו בשום פנים ואופן
לוותר על עטרת ראשם, וכשנודע לרבינו
כן , החליט לנסוע תיכף ומיד לשם, שלא
יסברו שהוא נבוך בדעתו אם לנסוע או
לא , ולמרות שהיה אז החורף בעיצומו,
והקור והשלג גדול בארץ, לא התמהמה
וציוה להטעין את כל חפציו וספריו הרבים
. והגיע אל מחוז חפצו ולנסוע לטריטש
בחנוכה תקע"ו, והעיר טריטש צהלה
ושמחה.
לארץ אונגארן
ביקש צדיק לישב בשלוה , אך לא
ארכה שלותו, ובשנת תק"פ ד' שנים
לאחר שבא לעיר טריטש , פרצה שריפה
גדולה בעיר טריטש, וכמעט כל העיר
נהפכה למאכולת אש , ונשרפו גם ספרי
רבינו המרובים, כערך י "ב מאות ספרים,
ונדלדלה הקהלה מאוד, והרבה מבני
הישיבה הוצרכו לעזוב את העיר מחוסר
לחם, ושוב חשב רבינו לעזוב את העיר
טריטש שנית.
זאת ועוד , סיבה נוספת הביאה את
רבינו להחלטה לעזוב את העיר. שבאותו
זמן הרימו שונאי ישראל ראש,
ובהשפעתם גזרה המלכות גזירה על
ישראל, שלא יעלו מספר בעלי משפחות
היהודים במדינת בעהמען יותר מחמשת
אלפים ומאה , ובמעהרין לא יעלו יותר
מעשרים אלף משפחות , ורק כמספר זה
מותר להם לישא נשים, ועוד גזרו שלא
ינשאו רק הגדולים בשנים, ותוקף הגזירה
היה במיוחד במעהרין .
גזירה זו היתה קשה מאוד על היהודים,
ובפרט על הבאים מארצות אחרות , ורבינושהיה גם מארץ פולין לא היה יכול להשיא
את שני בניו הצעירים. ומן השמים יצא
הדבר שבאותו זמן בחרו בו קהלת
ויאות " מיקאלאש" שבארץ אונגארן
רבינו לקבל את עטרת הרבנות שם, וקבע
את מושבו שם בקיץ תקפ "א, וכל העיר
יצאו לקראתו בשמחה ובכבוד ויקר
יצויין שבאותו זמן שנסע רבינו
מטריטש , בחרה בו הקהלה הגדולה של
עיר פיורדא שבארץ אשכנז להיות להם
לאב"ד , למלא מקום רבם הגה "ק רבי
שלמה זלמן הכהן זצ"ל בעל שו"ת בגדי
כהונה. קהלה זו היתה אחת מהקהלות
המפוארות והחשובות באותה תקופה
ורבינו חשק בכתר זה, אבל מאחר שכבר
הבטיח לאנשי מיקאלאש , לא שינה את
דברו בשום אופן , וקיבל את עטרת
הרבנות שם כאשר דיבר.
קהלת מיקאלאש היתה עיר ואם
בישראל, וכיהנו בה פאר דיינים ורבנים
, ורבינו ניהל את עדתו על מופלגים
מבועי התורה והיראה , וגם פתח מחדש
את שערי ישיבתו, ותלמידים רבים נהרו
לשם, ואנשי העיר כלכלו את התלמידים
ביד רחבה , ותחי רוח רבינו בקרבו, כי
הרבצת תורה והחזקת הישיבה היו כל
חפצו ומגמתו.
גודר גדר ועומד בפרץ
רבינו הקים הדת על תלה בעיר זו,
ובכל עת שראה איזה סטייה מדרך
התורה , עמד בפרץ והקים קול זעקה ,
בדרשותיו החוצבים להבות אש , ודבריו היו
נשמעים ומתקבלים על לב בני העיר
באהבה וברצון .
מסופר שפעם אחת נסע רבינו מביתו
לצורך הדפסת ספריו, וכאשר חזר לעיר
נתברר לו שכמה נשים לבשו פאות
נכריות על ראשן, דבר אשר רבינו אסר
עליהם. רבינו המתין עד שבת קודש, ועלה
לבימה בבית הכנסת , ודרש דברי מוסר
ותוכחה בקול חוצב, וכבר באותה שבת
הסירו כל הנשים את הפאות מעל ראשן .
בשבת קודש הבאה עלה שוב רבינו
לדרוש , ושיבח וקילס את הנשים הללו על
ששמעו לקולו, ובירך אותן ואת בני ביתן,
ומאז לא העיזה שום אשה לעשות כן
במשך כל השנים שהיה רבינו שם
יציאת צדיק מן המקום
כאמור היו אנשי קהלת מיקאלאש,
יראים ושלמים ונאמנים לה ' ולתורתו,
ושמעו לקול רבם בכל אשר הורם.
אמנם פעם אחת אירע בשנת תק"צ,
ששני אנשים נסעו לרגל מסחרם לעיר
וויען, ונשתהו שם כמה שבועות, ואח"כ
חזרו לביתם, מגולחי זקן וקצוצי פאה עד
שלא ניכרו בחוצות, כי שינו את טעמם
כשהיו בוויען .
בראות רבינו אותם ואת פניהם
הנשחת , כעס מאוד עליהם ודיבר עימם
קשות, ובשבת קודש עלה על הבימה
לדרוש לפני הקהל תוכחת מוסר, ואמר
להם "היות ונזדמן בקהלה זו דבר כזה ,
איני חפץ לשאת על שכמי רבנות קהלה
זו". והשמיע באזני מקורביו שבאם תזדמן
לו קהלה הגונה אשר תקבלהו לרב, מוכן
הוא ללכת אליהם.
כאשר נודע דבר זה לקהלת 'סאנטוב',
התאספו מיד ראשי הקהל, ופה אחד ענו
ואמרו לקבל עליהם את רבינו לרב ואב"ד,
וישלחו משלחת נכבדה, לבשר לרבינו על
החלטתם, ורבינו הבטיח למלא את
מבוקשתם.
כאשר נודע לאנשי מיקאלאש על
הדבר, נדהמו מאוד ויתאספו לטכס עצה
כדת מה לעשות , וניסו להטות את לב רבינו
שלא לקבל את רבנות סאנטוב, ויתחננו
אליו שלא יעזבם, האיש אחד יחטא ועל כל
העדה תקצוף, וגם דיברו עם בני ביתו,
שניסו לשדלו ולדבר על לבו, שכעת לעת
זקנותו, כשהוא בן ע "ב שנה, יקשה עליו
לקבל עול רבנות בעיר חדשה
אבל רבינו שהיה נזהר מאוד מלשנות
מדיבורו אפי ' זיז כל שהוא, החליט
שמאחר שהבטיח לאנשי קהלת סאנטוב,
שוב אינו חוזר מדיבורו, ונשאר איתן
בהחלטתו, וקבע מועד לנסיעתו.
בעת הפרידה שררו עצב ודומיה בכל
הקהלה , הרבה מבני העיר שפכו דמעות
שליש, על אשר לוקח אדוניהם מעל
ראשם, וזרח השמש בעיר סאנטוב, כי רבינו
תקע אהלו שם, וגם הקים שם ישיבתו,
ומצודתו היתה פרוסה על כל גלילות
אבאוי ושם ישב רבינו עד יום פטירתו.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

מצבת רבי יצחק נתן ליפשיץ אב"ד סאנטוב חתנו של רבי בנימין וואלף בעל שערי תורה בן הגאון בעל שמן רוקח:
https://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.c ... 181241029&
בילד


מצבת רבי ארי' ליבוש ליפשיץ אב"ד סאנטוב זצ"ל ב"ר יצחק נתן נכדו של הגאון בעל שמן רוקח:
https://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.c ... 181241028&
בילד
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

האם זה חתימת הגאון רבי אלעזר לעוו אב"ד אוהעל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

גם חתימת ? ירמיה שפיץ נכד בעל שמן רוקח
אטעטשמענטס
LUZERL2.jpg
LUZERL2.jpg (56.99 KiB) געזען 5286 מאל
YERMSPITZ1919.jpg
YERMSPITZ1919.jpg (51.82 KiB) געזען 5286 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
דער אייזעל
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 28, 2016 10:33 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דער אייזעל »

קען איינער אראפברענגען ווער עס זענען געווען זיינע קינדער אחוץ מרת גיטל אשת הגאון ר ישעי בנעט?
יענקל פאטאש
שר האלף
תגובות: 1213
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 08, 2012 6:59 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יענקל פאטאש »

דער אייזעל האט געשריבן:קען איינער אראפברענגען ווער עס זענען געווען זיינע קינדער אחוץ מרת גיטל אשת הגאון ר ישעי בנעט?

פון GENI

Jechiel Michael Lehrfreund (Löw); בנימין לעוו בעל השערי תורה - אב"ד טעפעלשין; Esther Therese Bloch; Mrs. Brojda; N. Loew; Malka Lea Amalie Seelenfreund; Arye Leib Munz; Gittel (Judit) Bineta (Löw); Aharon Löw; Yente (Jente) Fried and Jütel Löw
אוועטאר
להודות ולהלל
שר האלף
תגובות: 1911
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

בנעוריו למד תורה מבעל שמן רוקח - רבי רפאל צבי ב"ר משה בארון ז"ל - מנו"כ בעיר טארנוב שבפולין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות ולהלל »

איך וועל זיך שארק פרייען צו הערן טאמער איינער ווייסט פרטים איבער רבי רפאל צבי ב"ר משה בארון ז"ל וואס האט געלערנט ביים "שמן רוקח".
און צו ער וערט דערמאנט ערגעץ און די ספרים פונעם "שמן רוקח"
א דאנק.
אטעטשמענטס
נוסח המצבה של רבי רפאל צבי בארון זל.jpg
נוסח המצבה של רבי רפאל צבי בארון זל.jpg (271.88 KiB) געזען 4894 מאל
שלמה יודא
אנשי שלומינו
תגובות: 4
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 6:06 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שלמה יודא »

ווי אזוי האט געהייסען די איידים יחיאל מיכל לערעפריינד
קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 433
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קאטשקע אויפן וואסער »

וויאזוי איז הרה"ח הגביר ר' אלעזר קלונימוס פערלשטיין געווען אן אייניקל פונעם שמן רוקח (ככתוב על המצבה שלו)?
ער איז געבוירן בערך תר"ג (אויפן מצבה שטייט אז ער האט געלעבט 82 יאר און איז אוועק תרפ"ה), אינגאנצן 6 יאר נאכן פטירה פונעם שמן רוקח. 'אלעזר' הייסט ער טאקע נאכן שמן רוקח.

אלעזר קלונימוס פערלשטיין2.jpg
אלעזר קלונימוס פערלשטיין2.jpg (177.19 KiB) געזען 4469 מאל
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).
שלמה יודא
אנשי שלומינו
תגובות: 4
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 6:06 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שלמה יודא »

אלעזר קלונימוס פערילשטיין איז געווען א זון פין הרה"ג ר' משה פערילשטיין מנעמפליץ וואס איז געווען א זון הרב שלמה זלמן אב"ד אונסדארף וואס איז געווען א זין פין הרב ר' קלמן
איז די שאלה ביי וועלכע זון איז ר' משה פערילשטיין געווען א איידים ווייל די זוהן פין שמן רוקח הרב יחיאל מיכל לערענפריינד האט געוואנט אין אין קראקא וואס איז נעבן נעמפליץ ביטע שרייבן א תשובה
קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 433
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קאטשקע אויפן וואסער »

שלמה יודא האט געשריבן:אלעזר קלונימוס פערילשטיין איז געווען א זון פין הרה"ג ר' משה פערילשטיין מנעמפליץ וואס איז געווען א זון הרב שלמה זלמן אב"ד אונסדארף וואס איז געווען א זין פין הרב ר' קלמן
איז די שאלה ביי וועלכע זון איז ר' משה פערילשטיין געווען א איידים ווייל די זוהן פין שמן רוקח הרב יחיאל מיכל לערענפריינד האט געוואנט אין אין קראקא וואס איז נעבן נעמפליץ ביטע שרייבן א תשובה

טאקע דאס איז די שאלה: ביי וועמען איז ר' משה פערלשטיין געווען אן איידעם?
טייל ווילן זאגן, אן קראנטע הוכחות, אז ער איז געווען אן איידעם (אפשר אייניקל?) פון ר' יחיאל מיכל לערנפריינד.
אנדערע געבן אן, אז ר' משה'ס פרוי האט געהייסן פערל יוטא 'הורוויץ'.

די אנשי היחוס פון אתרא הדין, וואס ווייסן עפעס מער, זאלן ביטע אריינקומען קלאר.
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).
אוועטאר
שאראש-פאטאק
שר חמש מאות
תגובות: 955
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 20, 2019 10:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שאראש-פאטאק »

דעם שבת קודש גייט זיין די יומא דהילולא קדישא
אוועטאר
להודות ולהלל
שר האלף
תגובות: 1911
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

הרבנית רבקה אסתר אשת רבי אלעזר לעוו מסאנטוב זצ"ל בעל שמן רוקח

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות ולהלל »

נישא בשנית לרבקה אסתר בתו של הרב יצחק אברהם כ"ץ (ר' אבא'לה רקובר) רבה של פינטשוב ומחבר "כתר כהונה".
גיסו ומחותנו היה הרב חיים מאיר זאב זלנפריינד, רבה של סעליש.
אטעטשמענטס
הרבנית הצדקנית.jpg
הרבנית הצדקנית.jpg (113.83 KiB) געזען 1895 מאל
אוועטאר
א פארצייטישע איד
שר חמש מאות
תגובות: 980
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 15, 2012 9:21 pm

אדרבא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א פארצייטישע איד »

קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:
שלמה יודא האט געשריבן:אלעזר קלונימוס פערילשטיין איז געווען א זון פין הרה"ג ר' משה פערילשטיין מנעמפליץ וואס איז געווען א זון הרב שלמה זלמן אב"ד אונסדארף וואס איז געווען א זין פין הרב ר' קלמן
איז די שאלה ביי וועלכע זון איז ר' משה פערילשטיין געווען א איידים ווייל די זוהן פין שמן רוקח הרב יחיאל מיכל לערענפריינד האט געוואנט אין אין קראקא וואס איז נעבן נעמפליץ ביטע שרייבן א תשובה

טאקע דאס איז די שאלה: ביי וועמען איז ר' משה פערלשטיין געווען אן איידעם?
טייל ווילן זאגן, אן קראנטע הוכחות, אז ער איז געווען אן איידעם (אפשר אייניקל?) פון ר' יחיאל מיכל לערנפריינד.
אנדערע געבן אן, אז ר' משה'ס פרוי האט געהייסן פערל יוטא 'הורוויץ'.

די אנשי היחוס פון אתרא הדין, וואס ווייסן עפעס מער, זאלן ביטע אריינקומען קלאר.


Re: אויב איינער ווייסט ווי אזוי צו נישטערען geni וכדומה צו טרעפען ר אלעזר קלמן גבורטס תעודה וואלט אפשר געשטאנען וועלעכע שטאט אדער גאר טרעפן ר משה דאקומענטען..
אוועטאר
א פארצייטישע איד
שר חמש מאות
תגובות: 980
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 15, 2012 9:21 pm

Re: ר אלער קלמן פערלשטיין אנטוילף

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א פארצייטישע איד »

קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:
שלמה יודא האט געשריבן:אלעזר קלונימוס פערילשטיין איז געווען א זון פין הרה"ג ר' משה פערילשטיין מנעמפליץ וואס איז געווען א זון הרב שלמה זלמן אב"ד אונסדארף וואס איז געווען א זין פין הרב ר' קלמן
איז די שאלה ביי וועלכע זון איז ר' משה פערילשטיין געווען א איידים ווייל די זוהן פין שמן רוקח הרב יחיאל מיכל לערענפריינד האט געוואנט אין אין קראקא וואס איז נעבן נעמפליץ ביטע שרייבן א תשובה

טאקע דאס איז די שאלה: ביי וועמען איז ר' משה פערלשטיין געווען אן איידעם?
טייל ווילן זאגן, אן קראנטע הוכחות, אז ער איז געווען אן איידעם (אפשר אייניקל?) פון ר' יחיאל מיכל לערנפריינד.
אנדערע געבן אן, אז ר' משה'ס פרוי האט געהייסן פערל יוטא 'הורוויץ'.

די אנשי היחוס פון אתרא הדין, וואס ווייסן עפעס מער, זאלן ביטע אריינקומען קלאר.


חוץ מזה יש לי המסמכים ארגנלי פון די משפט פון וואס ער האט געדארפט אנטלויפן צו לונודן אבל לצערי קען איך נישט עס איבערזעצען און ליינען עס איז געשריבען געווארן אויף די אלטע גרמאניע שפראך משהו כזה...
אוועטאר
להודות ולהלל
שר האלף
תגובות: 1911
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

Re: ר אלער קלמן פערלשטיין אנטוילף

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות ולהלל »

א פארצייטישע איד האט געשריבן:
קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:
שלמה יודא האט געשריבן:אלעזר קלונימוס פערילשטיין איז געווען א זון פין הרה"ג ר' משה פערילשטיין מנעמפליץ וואס איז געווען א זון הרב שלמה זלמן אב"ד אונסדארף וואס איז געווען א זין פין הרב ר' קלמן
איז די שאלה ביי וועלכע זון איז ר' משה פערילשטיין געווען א איידים ווייל די זוהן פין שמן רוקח הרב יחיאל מיכל לערענפריינד האט געוואנט אין אין קראקא וואס איז נעבן נעמפליץ ביטע שרייבן א תשובה

טאקע דאס איז די שאלה: ביי וועמען איז ר' משה פערלשטיין געווען אן איידעם?
טייל ווילן זאגן, אן קראנטע הוכחות, אז ער איז געווען אן איידעם (אפשר אייניקל?) פון ר' יחיאל מיכל לערנפריינד.
אנדערע געבן אן, אז ר' משה'ס פרוי האט געהייסן פערל יוטא 'הורוויץ'.

די אנשי היחוס פון אתרא הדין, וואס ווייסן עפעס מער, זאלן ביטע אריינקומען קלאר.


חוץ מזה יש לי המסמכים ארגנלי פון די משפט פון וואס ער האט געדארפט אנטלויפן צו לונודן אבל לצערי קען איך נישט עס איבערזעצען און ליינען עס איז געשריבען געווארן אויף די אלטע גרמאניע שפראך משהו כזה...


אויב איר ווילט שיקט מיר עס אריין, אין איך וועל משתדל זיין עס איבערצוזעצן.
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”