רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות - י”ג אב שצ”ג

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

מיגו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 481
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 09, 2017 11:33 pm

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיגו »

מחולת המחנים אין פורום אוצה"ח האט געשריבן:מעניין לציין שיום הסתלקותו חל באותו שבוע שקורים בו פ' ואתחנן שכל כך עסק בה.
מיגו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 481
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 09, 2017 11:33 pm

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיגו »

פונדערנאנט האט געשריבן:
E8F0438E-2A27-4BBD-8C3D-5D5F853FCF58.jpeg


ס'קוקט אויס אז דער מקור אז דער מחצית השקל איז אן אייניקל פונעם מג"ע איז פון די הקדמה פונעם ספר סדר משנה פון אן אייניקל פונעם מחצית השקל וואו ער שרייבט

נין ונכד להגאון בעל המחבר מגלה עמוקות

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... t=&pgnum=7
מיגו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 481
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 09, 2017 11:33 pm

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיגו »

איז דער ישמח משה געווען אן אייניקל פונעם מגלה עמוקות?

אויפן בלאג מדור לדור איז דא א מאמר

[spoil]ביום ח' טבת תמ"ה (1684) נפטר בלובלין רבי יעקב חתן רבי שמואל רעכלש. נוסח מצבתו הועתק בספר 'לקורות היהודים בלובלין', עמודים 80-81, וכך נכתב שם בערכו:

ר' יעקב

שר ונגיד, ראש ומנהיג, גדול ומפורסם בתורה ובחסידות, כמתואר על מצבתו,

פה,
נטמן השר והנגיד,
בישראל מפורסם,
בתורה ובחסידות,
הראש ומנהיג הרב,
מוה' יעקב חתן ר' שמואל,
רעכלש שמונה ימים לח'
טבת תי"ו מ"ם הא לפ"ק.

במאמרו האחרון בסדרת מאמרי 'ויתילדו', המתפרסמים בעיתון 'המודיע', העמיק ידידינו הרב נפתלי אהרן וקשטיין בייחוסו וענפים מצאצאיו של רבי יעקב, וממצאיו בתמצית הינם:

א. רבי יעקב מיוחס כבן בתו של ה-'מגלה עמוקות', ומקורו בכותב התולדות הרב מרדכי ווייץ מקאליש, שנספה בשואה הי"ד, בחיבורו 'עטרת פז'. רנ"א וקשטיין מסתפק בייחוס זה משני טעמים: ראשית, הייחוס לא מופיע במקור עליו הסתמך ווייץ, בספר עיר ווילנא, ושנית — צאצאיו של רבי יעקב לא ציינו בכתביהם ייחוס למגלה עמוקות.

ב. לרבי יעקב נודעו שני בנים: (1) רבי נתן נטע אב"ד טרניגראד, אביו של רבי אריה ליב אב"ד סלוצק והורודנא, אביו של רבי יעקב אב"ד לויצק מח"ס 'ככב יעקב', ממנו משפחת בהריר וענף ממשפחת ברלינר (2) רבי מרדכי גימפל פו"מ בלבוב, שהיה אביהם של: (I) רבי אהרן זליג מסטניסלב, אבי רבי יצחק מסטניסלב, אביו של רבי צבי הירש שיף מפרמישלא וזבורוב, אביו של רבי משה טייטלבוים מאויהל בעל 'ישמח משה', אבי שושלת אדמו"רי סיגט – סטמר (II) רבי ראובן מלבוב, אביו של רבי מרדכי גימפל, דיין בלבוב, מחבר ספר 'מפלגי ראובן'.

לממצאים אלה הגיע רנ"א וקשטיין מניתוח של מספר מקורות, וביניהם חיבורו של ווייץ, 'עטרת פז', הספר 'עיר ווילנא', הקדמת הספר 'מפלגי ראובן', וכן כתב יחס המופיע במכתבו של רבי אליעזר ליפא קאווליר אב"ד סקאלט, שהתייחס לרבי אהרן זליג מסטניסלב, ונדפס בסו"ס 'צבי חמד' על ידי חוקר היוחסין רבי חיים ישכר גרוס ממונקטש ופטרובה.

המאמר עורר סקרנותנו להחרות ולהחזיק אחרי רנ"א וקשטיין, והמשכנו והעמקנו במקורות השונים המובאים במאמר, בספיקות ובסתירות המובאות שם, ולהלן ממצאינו.

תמצית מסקנותינו:

א. על בסיס המקורות הקיימים, לא ניתן לומר כי "אחד יעקב היה בשוקא" של לובלין. מן המקורות אנו יודעים על שני ענפים המתייחסים לרבי יעקב ר' שמואל רעכליס מלובלין, האחד חתנו של רבי שמואל רעכליס, והאחר – ספק בן, ספק חתן. עדיין אין ראיה אשר "מאחדת" בין שני הענפים.

ב. רק על יעקב אחד – הוא חתנו של רבי שמואל רעכלש [או אחד משני החתנים בשם זה], נטען כי היה בן בתו של המג"ע. על כן — צאצאי יעקב השני אינם אוחזים בייחוס. לגבי יעקב "החתן", לא מצאנו סתירה הדורשת לפקפק בייחוסו למג"ע.

ג. הענף המתייחס לרבי מרדכי גימפל פו"מ לבוב, בנו של רבי יעקב בן רבי שמואל רעכליש – עליו אין מסורת ייחוס למגלה עמוקות. לענף זה מתייחס בעל ה-'ישמח משה', ועל כן מן הסתם אין ראיה כי התייחס למג"ע, ואין פלא שלא נזכר כאחד מאבות משפחתו.

ונלך עתה צעד אחר צעד במשעולי היחוס:

רבי יעקב – האם יש ספק בייחוסו למגלה עמוקות ?

נתחיל בפרשת ייחוסו של רבי יעקב מלובלין. רנ"א וקשטיין מפנה אותנו למקור הראשון בו נמצא הייחוס, בחיבורו של ווייץ, עטרת פז, בעמודים 31-32. בפרק המספר על רבני העיר ליסא, מפרט ווייץ על אחד מרבני העיר, רבי דוד טבלי, וכותב על ייחוסו כדלקמן:

"הגאון מו"ה דוד טבלי בן הג"מ נתן נטע אבד"ק בראד בהג"מ אריה ליב אבד"ק הורדנא בהג"מ נתן נטע אבד"ק טרניגרוד בהג"מ יעקב מלובלין שהיה שר וגאון ונקרא ר' יעקב ר' שמואל רעכלש כי היה חתן השר ר' שמואל רכלש מלובלין מגזע חיות שנסע לאה"ק ונתקבל שם לנשיא, ור' יעקב מנו"כ בלובלין (לקוה"י בלובלין 80), והיה בן בתו של רבנו הקדוש בעל מגלה עמוקות … הרד"ט היה מקודם אבד"ק זסלב, הרחוב, ובשנת תקל"ד בליסא, ונפטר שם ט"ז טבת תקנ"ב והניח כמה חבורים בכת"י".

ומהו מקורו של ווייץ ליחוס הנ"ל ? בהערה לפסקת ייחוסו של רד"ט, כותב ווייץ, כי כאשר פנה אליו ר' איטשע בהריר, שהיה מצאצאיו של רנ"נ מטרניגראד, ושאל אותו מי היה ר' יעקב מלובלין, אביו של רנ"נ, ענה לו "על אביו ר' יעקב השבתי לו תיכף כמו שכתבתי כאן שכן כתוב במגיו"ח כת"י (ונדפס גם בס' עיר ווילנא 3,4. אבל עירוב פרשיות שם. ומי שיש לו קצת ידיעה בזה יבין מתוכו את האמת) …".

כאשר אנו פונים לספר עיר ווילנא, עמודים 3-4, אנו אכן מוצאים העתקה מתוך "כתב יחוס ישן נושן", וכפי שהתריע ווייץ – ניכר בכתב היחוס, או בהעתקה, שהם משובשים. מכל מקום, אם נבודד את הפסקה הנוגעת לרבי יעקב מלובלין, נמצא את "הר"ר יעקב רעכל'ס, חתן ר' שמואל רעכל'ס שנסע מק"ק לובלין לארץ הקדושה ונתקבל שם לנשיא…". בפסקה הנ"ל איננו מוצאים את מה שכתב ווייץ, כי רבי יעקב היה בן בתו של המג"ע, ואיננו מוצאים את השתייכותו של רבי שמואל חמיו למשפחת חיות.

ואם נחזור ונעיין בקפידה במה שכתב ווייץ נגלה כי אין רבותא בכך שפרטי הייחוס לא נמצאו בספר 'עיר ווילנא'. ניכר מדבריו של ווייץ כי לנגד עיניו עמדה "מגיו"ח כת"י" (=מגילת יוחסין בכתב יד), והיות וראה אזכור לרבי יעקב מלובלין גם בספר 'עיר ווילנא' — הוא מאזכר את המקור, ומעיר כי במקור זה יש "עירוב פרשיות". ברור כי לא הסתמך על עיר ווילנא, שכן ייחוסו של רבי דוד טבלי שם משובש. לפי עיר ווילנא היה רד"ט בנו של רבי נתן נטע אב"ד ברודי, בן רבי ליב שייטילס, בן רבי נתן נטע אב"ד בלז (חתנו של רבי יעקב מלובלין), בנו של רבי זכריה מנדל בעל 'באר היטב', בנו של רבי ליב אב"ד קראקא, בן רז"מ אב"ד לבוב.

ובצדק כותב ווייץ כי יחוס זה משובש. ישנם שני מקורות נוספים המפרטים את יחוסו של רבי נתן נטע מטרניגראד:

בהקדמת ספר 'פני לוי', שיצא לאור בפיוטרקוב בשנת תרס"ד (1904), כותב המחבר בהקדמה את ייחוס משפחתו "כפי אשר נמצא ת"י בכת"י חו"ז הג' ר"מ נחום הנ"ל, וכפי שהעיר והוסיף ידידי הרב הגאון חוקר הדורות ר' יוסף לעווינשטיין נ"י אבד"ק סעראצק" {כלומר, הייחוס נשען על מגילת יוחסין בכתב יד של רבי מנחם נחום גינצבורג אב"ד סוכטשוב וונגרוב, ולכך הוסיף המחבר את הערותיו של רי"ל לוינשטיין מסרוצק. לצערנו, לא ניתן להפריד כיום, מה הגיע ממגילת היוחסין המקורית, ומה הגיע מרי"ל מסרוצק}.

בסדר היחוס בספר 'פני לוי' הנ"ל, סימן ו', אנו מוצאים כי אשת מחבר היחוס, רבי מנחם נחום גינצבורג, היתה נינתו של רבי דוד טבלי אב"ד ליסא, שהיה בנו של רבי נתן נטע אב"ד ברודי, בן רבי אריה ליב אב"ד הורודנא, בנו של רבי נטע אב"ד טרניגראד. כנראה בדורו של רבי נתן נטע נפסק הייחוס כפי שהתקבל בכתב המקורי, שכן לעניין אביו של רבי נטע מטרניגראד ממשיך המחבר כי היה זה "יעקב מלובלין", כפי שמצא בהסכמתו של רבי נטע על ספר 'נחלת עזריאל' {וזהו סוג ההערות האופייניות לרי"ל מסרוצק}

מקור נוסף, אמין ומוקדם אף יותר: בהקדמת המחבר, רבי יעקב מלויצק, לספר 'ככב יעקב', שנדפס בזולקווא בשנת תקל"ד (1774) – כותב רבי יעקב מלויצק על אביו, רבי אריה ליב אב"ד הורודנא, שהיה בנו של רבי נתן נטע אב"ד טרניגראד וחתן רבי זכריה מנדל בעל 'באר היטב', בנו של רבי אריה ליב אב"ד קראקא.

ואנו רואים כי בשני המקורות, לא כותבים המחברים את מה שידע ווייץ שנים אחר כך — כי רבי נתן נטע אב"ד טרניגראד היה בנו של רבי יעקב מלובלין בן בתו של המג"ע. האם ניתן להסיק מכך כי הייחוס אינו מבוסס ? לאו דווקא. שכן מייד אחרי שכותב ב-'ככב יעקב' את היחוס לרא"ל אב"ד קראקא, הוא מוסיף: "ויתר יחוסם קצרה היריעה מהכיל". כלומר, הוא איננו כותב את כלל יחוסיו, וכנראה בחר לציין קו אחד של ייחוסו שלו, עד לרא"ל אב"ד קראקא. כך ב-'ככב יעקב' שנדפס בשנת תקל"ד (1774), וכך ב-'פני לוי' שנדפס בשנת תרס"ד (1904). בראשון "לא טרח" המחבר לכתוב את היחוס לרבי יעקב מלובלין, לרבי שמואל רכלש ולמג"ע, כנראה מפני ש-"קצרה היריעה מהכיל", ושני, משנת תרס"ד (1904), אולי כבר לא ידע כותב היחוס על ענפים שאינם מובילים ל-'באר היטב' ולרבי אריה ליב אב"ד קראקא — "ונאלץ" להסתפק, אולי בעזרתו של רי"ל מסרוצק, בחתימתו של רבי נתן נטע כדי לדעת את שם אביו.

אבל, מה שלא ידע ב-'פני לוי' בשנת תרס"ד (1904), ואולי ידע והשמיט ב-'ככב יעקב' בשנת תקל"ד (1774), ידע כותב היחוס המשובש ב-'עיר ווילנא', כי אביו של רבי נתן נטע היה רבי יעקב מלובלין. ומה שלא ידע כותב היחוס שם – או שידע ושיבש, ראה ווייץ בכתב יחוס אחר שהיה לנגד עיניו – על הייחוס למגלה עמוקות ולמשפחת חיות.

חשוב לציין, כי כתיבתו של ווייץ התאפיינה בהיצמדות למקורות, וכי הגם שמה שידע טוב כמקורותיו ולא יותר, חזקה עליו שהסתמך על מקורות אמינים. ווייץ היה חוקר יסודי, ולא נודע בשטח היוחסין בהמצאות או השערות בעלמא.

רבי מרדכי גימפל בעל 'מפלגי ראובן' וייחוסו לרבי יעקב מלובלין

בשנת תקל"ה (1775) נדפס בזולקווא חיבורו של הדיין רבי מרדכי גימפל מלבוב – 'מפלגי ראובן'. ראש הספר כולל שלושה מקורות לייחוס המחבר. שער הספר ושתי הקדמות שכתב המחבר ממש.

בשער הספר כותב המחבר על עצמו ועל ייחוסו כדלקמן:

"הרב … מרדכי גימפל בהרב המפורסם הנגיד … ראובן מלבוב נכד לשלשלת היוחסין …מהו' נחמן ליפשיש כהן ראפפארט אבי דודי הגאון המפורסם מהו' שמחה כהן ראפפארט אב"ד ק"ק הראדני והגליל ועל לובלין והמדינה רבא אבי ש"ב הגאון … מהו' חיים כהן ראפפארט אבד"קק לבוב והגליל יצ"ו".

אנו רואים כיצד בשער הספר, "בוחר" המחבר בעצם להתמקד לא בייחוסו אלא לקרבת משפחתו לרב עיר מושבו, לבוב: רבי חיים הכהן רפפורט (רח"כ).

בהקדמה הראשונה של החיבור, מסביר המחבר מדוע בחר בשם הספר 'מפלגי ראובן', ובהסבר טמונים פרטי ייחוס נוספים:

"ספר חיבור זה מפלגי ראובן קריתי, סמך לשם אבי … הרב הנגיד המפורסם מהו' ראובן, ושם אמי הצנועה והחסידה המפורסמ' מרת בילא בת הרב הגדול מהו' אברהם עפשטיין ואשתו אמי רבתי מיכלא בת הגאון מהו' נחתן ליפשץ רפפאפרט …".

בהקדמה זו אנו מוצאים כיצד התייחס המחבר לרבי נחמן ליפש'ס הכהן רפפורט הנזכר בהקדמה. אמו של המחבר, בילא, היתה בת בתו של רבי נחמן. זו גם דוגמא מובהקת לקושי בפרשנות קטעי ייחוס בגנאולוגיה הרבנית. משער הספר ניתן היה לכאורה להבין כי רבי ראובן, אביו של רבי מרדכי גימפל, היה נכדו של רבי נחמן. והנה אנו מגלים כי דווקא אשתו של רבי ראובן היתה הנכדה. ואנו מכירים דוגמאות רבות לכך שבקטעי ייחוס פעמים רבות אין סימני פיסוק מתאימים, ולא ניתן לדעת בפסקה אחת ארוכה מי הוא "הנכד" של מי, ואמירת "נכד" יכולה להתייחס לא לאחרון הנזכר לפניה, אלא דווקא לראשון או למי שבאים אחריו.

בהקדמה השניה של החיבור, חותם המחבר, רבי מרדכי גימפל, עם שמו וייחוסו, בזו הלשון:

"מרדכי גימפל בהרב הנגיד המפורסם מהו' ראובן מלבוב ז"ל נין המפורס' מהו'(?) מ"ג ונכד המפורס' מהו' יעקב הנקרא ר' יעקב ב"ר שמואל רעכליס מלובלין נכד למהר"ם חתן המלך".

נתחיל במלאכת פענוח הייחוס שבחתימה:

(א) הנגיד רבי ראובן מלבוב — אביו של המחבר.

(ב) "נין המפורס' מהו' מ"ג" — לכאורה אין לדעת במי מדובר. ניתן להניח לפי ראשי התיבות, הזהים לאלה של המחבר, כי המדובר באדם הנקרא "מרדכי גימפל", ויתכן שגר בלבוב, שכן שם גרו המחבר ואביו, והמחבר לא ראה צורך לציין במפורש את שמו והיכן גר – ראיה לכך שייחוסו אליו היה מוכר וידוע במקום מושבו, לבוב. ואולם, מהחתימה לא ניתן להסיק כי רבי ראובן היה בנו של "מרדכי גימפל" הנ"ל. למעשה, מהחתימה נוכל לדעת בוודאות רק שהמחבר היה "נינו" (וכנהוג בגנאולוגיה הרבנית איננו יודעים אם מדובר בנין, נכד, או מרחק דורות רב יותר) של מ"ג מוקדם יותר, כנראה בלבוב.

(ג) "ונכד … יעקב הנקרא ר' יעקב ב"ר שמואל רעכליס מלובלין" — גם כאן, איננו יודעים מי הנכד, האם המחבר, אביו, או "מ"ג" המוקדם יותר. כל שאנו יודעים הוא שמי מהם התייחס כ-"נכד", במרחוק דורות לא ידוע, לרבי יעקב מלובלין, המכונה "ר' יעקב ב"ר שמואל רעכליס".

האם מדובר ברבי יעקב מן המצבה המובאת בראש הפוסט ? האם מדובר ברבי יעקב, שהיה אביו של רבי נתן נטע מטרניגראד, ובן בתו של המגלה עמוקות, המופיע אצל ווייץ ובמגילות יוחסין בכתב יד ?

לכאורה — לא ולא! שכן רבי יעקב, מאבותיו של בעל 'מפלגי ראובן', היה בנו של ר' שמואל רעכליס, ואילו רבי יעקב מן המצבה (אביו של רבי נ"נ מטרניגראד) — היה חתנו של ר' שמואל רעכליס.

האם רבי יעקב מלובלין (בנו של ר' שמואל רעכליס) היה אביו של ר' מ"ג המוקדם ? אולי, אך מן החתימה איננו יכולים לדעת זאת. כל שאנו יודעים — שהמחבר (מרדכי גימפל המאוחר) התייחס לשניהם. הא ותו לא.

האם נוכל לדעת כיצד התייחס רבי מרדכי גימפל הדיין מלבוב ל-מ"ג (=מרדכי גימפל) המוקדם, או לרבי יעקב ?

בספר לתולדות רבני וגדולי לבוב, 'אנשי שם' (בובר), אנו מוצאים את ערכו של רבי מרדכי גימפל מחבר 'מפלגי ראובן' בסימן שפ"ב (עמ' 149). בערך נזכרים חיבורו של רמ"ג, וחתימותיו כדיין בפנקס לבוב בשנים תקל"ב – תקל"ד (1772 – 1774). מחתימותיו הנזכרות אנו למדים רק את מה שכבר ידענו , שם אביו, "ראובן".

אנו ממשיכים ומחפשים את אביו של רמ"ג, "ראובן". מפרטי הייחוס ב-'מפלגי ראובן' אנו יודעים רק שהיה רב ונגיד בלבוב. בספר 'אנשי שם' נמצא בסימן תק"א (עמ' 201) ערכו של הדיין ר' ראובן, שחתם בפנקס הקהילה בשנת ת"ע (1710) בשם "הצעיר ראובן מלבוב". האם הוא אביו של רבי מרדכי גימפל בעל 'מפלגי ראובן' ? איננו יודעים בוודאות. לכאורה, אם היה ראובן "צעיר" בשנת ת"ע (1710), אולי היה יליד ת"מ או ת"נ (1680 / 1690), ואם רמ"ג נולד סביב ת"ע – ת"פ (1710/20) — בהחלט יכול להיות דיין ומו"ל ספר בשנות התק"ל (שנות ה-70 של המאה ה-17). זהו כמובן ניתוח ספקולטיבי של השנים, ויש לזכור שבמפלגי ראובן לא הזכיר את אביו כ-"דיין", אלא כ-"נגיד", דהיינו, מנכבדי ועשירי הקהילה, ולא כסמכות הלכתית.

האם נמצא גם את רבי מרדכי גימפל "המוקדם" בתולדות אישי ורבני לבוב?

בסי' שע"ו (עמ' 147) אנו מוצאים "מועמד": "ה"ר מרדכי גימפל ב"ר יעקב, ראש ומנהיג, בשנת ת"מ (1670) קנה אחוזת קרקע מאת ראשי הקהל בלבוב ונמצאה העתקת שטר המכירה בפנקס דף 3 ומרוב הימים נקרעו חתימות הראשים בסוף השטר למטה מהגליון".

שלמה בובר, שנצמד בחיבורו 'אנשי שם' למקורות, ללא השערות וספקולציות, לא קישר בין רבי מרדכי גימפל בעל 'מפלגי ראובן', לבין "ראובן הדיין" מסימן תק"א. הוא גם לא קישר בין רבי מרדכי גימפל המאוחר, או את אותו ראובן הדיין, לרבי מרדכי גימפל, "הראש והמנהיג", המוקדם בזמן, מסימן שע"ו.

מי עושה לראשונה את הקישור ? רבי יוסף לוינשטיין אב"ד סרוצק, שנחשב בדורו לאחד מגדולי הבקיאים ביוחסין. בהערות ששלח לבובר ונדפסו בסוף הספר, מעיר על אישים אלה כדלקמן:

על רבי מרדכי גימפל בעל 'מפלגי ראובן' הוא מעיר, כי "מרדכי גימפל ב"ר ראובן, הוא חתן ה"ר מרדכי גימפל ב"ר יעקב (המובא בסי' שע"ו) בהגאון מו"ה שמואל רעכליס, ונכד המהר"ם מלובלין, ובנו הוא הקצין מו"ה אליעזר ליזר מלבוב".

ועל סי' תק"א מעיר רי"ל מסרוצק: "ה"ר ראובן מלבוב, אבי הרב בעל מפלגות ראובן המובא לעיל בסי' שפ"ב, היה חתן הרה"ג מו"ה מרדכי גימפל, והוא בן הג"מ יעקב ב"ר שמואל רעכליס נכד המהר"ם מלובלין".

ועל מרדכי גימפל המוקדם (סי' שע"ו) – לא מעיר רי"ל מסרוצק דבר, אך תשומת לב שבהערתו על בעל 'מפלגי ראובן' כבר ביצע את הקישור למשפחה, ולפיו: רבי מרדכי גימפל המוקדם, רו"מ בלבוב, הוא בנו של רבי יעקב מלובלין.

תשומת לב, אלה הערותיו של רבי יוסף לוינשטיין. בהכרותנו את שיטותיו של רי"ל מסרוצק, אנו מניחים בהסתברות גבוהה, כי לא היו לפניו מקורות נוספים, וכי רק שיער, כי רבי ראובן הנ"ל הוא ראובן אביו של מרדכי גימפל. זו רק השערה, ומן המקורות לא ניתן לקבוע לכאן ולכאן. רי"ל מסרוצק לא הסתפק בכך. וקרוב לוודאי שעל סמך חתימת הייחוס בספר 'מפלגי ראובן' ניסה להמשיך ולבנות את הייחוס דור אחר דור. והחליט, על דעת עצמו, כי ראובן היה חתנו של מרדכי גימפל המוקדם, וכי מרדכי גימפל המוקדם היה בנו של יעקב ב"ר שמואל רעכליס. והוסיף – נכד המהר"ם מלובלין (ולעניין המהר"ם מלובלין נתייחס בהמשך).

האם אכן הנגיד ראובן מלבוב = הדיין ראובן מלבוב ?? האם היה ראובן מלבוב חתנו של רבי מרדכי גימפל המוקדם ?? האם מרדכי גימפל המוקדם = "מרדכי גימפל בן יעקב", ראש ומנהיג בלבוב ? והאם "יעקב", אביו של מרדכי גימפל, זהה לרבי יעקב מלובלין בן ר' שמואל רעכלס ???

הכל ייתכן, ייתכן שהבניין שבנה רי"ל מסרוצק תואם את המציאות. יתכן גם שלא, וכל או חלק ממערכת הקשרים שבנה, הינם שגויים. איננו יודעים.

פרט אחד שציין רי"ל מסרוצק הינו חדש, ואינו קשור לחתימה. הוא כותב בהערה, כי בנו של רבי מרדכי גימפל, בעל 'מפלגי ראובן', היה הקצין רבי אליעזר ליזר מלבוב. האם אנו יודעים במי מדובר ? כן, עם תיקון טעות "קטנה". שמו של הקצין לא היה "אליעזר ליזר", אלא "אליעזר ליבר".

מצאצאיו של רבי אליעזר ליבר היה רבי ישראל לנדא מסדיגורא, מחבר ספר היוחסין 'שבט ישראל'. רבי ישראל לנדא היה בנו של רבי יהודה ליבש לנדא אב"ד קאליס, מאהליב וסדיגורא, בנם של רבי יונה לנדא אב"ד גרבוביץ ופרשניץ שנפטר בלבוב ואשתו ביילא דבורה, בתם של רבי משה ישכר תאומים ולאה טויבא, בתם של רבי זלמן ליברס "ראש ומנהיג" בלבוב ואשתו מינדל בת "הרב הגביר מ' אליעזר ליבר מלבוב, בהג"מ מרדכי גימפל אבד"ק ווינקווויץ ומו"ץ בק' לבוב בעהמח"ס מפלגי ראובן, בהרב כו' מ' ראובן נכד הה"ג הקצין מ' מרדכי גימפל פו"מ לבוב, ונכד הה"ג הקצין מ' יעקב ז"ל פו"מ בלובלין, הי' נודע בשם ר' יעקב ר' שמואל רעכליש".

כלומר, אנו רואים כי גם בספר היחוס של משפחת לנדא, צאצאי בעל 'מפלגי ראובן', מובא הייחוס בצורה דומה לנאמר בחתימת הייחוס המקורית, ללא המבנים שבנה רי"ל מסרוצק. ואולם, אחר כך, בסימן המוקדש לרבי יעקב מלובלין, מוסיף לנדא, כי זקינו רבי יעקב פו"מ לובלין היה "חתן הרב … שמואל רעכליש מלובלין, נכד זקני הגאון המהר"מ לובלין …".

כלומר — כאן "מתקן" לנדא את חתימתו של רבי מרדכי גימפל, וקובע כי רבי יעקב מלובלין היה חתנו של רבי שמואל רעכליש, ולא בנו.

אלא שלפי דעתנו, בהחלט ייתכן כי המשך הייחוס כבר אינו נשען על המסורת המשפחתית, אלא על השלמות מחקריות. בחתימה המקורית במפלגי ראובן, נכתב כזכור שרבי יעקב היה בנו של ר' שמואל רעכליש. עכשיו כותב לנדא כי היה חתנו. וייתכן שעשה זאת כדי ליישב עם נוסח המצבה בלובלין. לחילופין, אולי יש לנו כאן ראיה, כי בחתימה היתה טעות דפוס או טעות סופר, ולמעשה מדובר ברבי יעקב אחד, הוא חתנו של ר' שמואל רעכליש. אם בשבט ישראל היה מדובר אך ורק בכתב יחוס משפחתי, יכולנו לומר בוודאות שרבי ישראל לנדא נשען על מסורת מקורית. אלא שבסוף הספר כותב המחבר, שלא הסתפק במה שידע, אלא הוסיף ממה שכתבו לו רי"ל מסרוצק ועוד חוקרי יחוס בדורו. וגם כתב שאמנם בני משפחתו שלחו לו כתבי יחוס, אך "באיזה דברים נטיתי מדבריהם ע"פ איזה מקורים שראיתי בזה". יוצא, כי יתכן שב-"מקור" היה ידוע לו על "רבי יעקב בן שמואל רעכליש", מהקדמת פלגי ראובן, ורק בעיון ב-"מקורים שראיתי הזה" תיקן את מסורת המשפחה ל-"חתן".

(ד) "נכד למהר"ם חתן המלך" – זו סיפת החתימה בהקדמה השניה. ומכאן השתבשו רבים לחשוב שרבי יעקב מלובלין, או אביו (חמיו?) רבי שמואל רעכליש, היו נכדי המהר"ם מלובלין, שהיה מכנה עצמו בחתימתו "חתן המלך" בכוונה לחמיו רבי יצחק הכהן שפירא מקראקא. ראינו כי כך גרס רי"ל מסרוצק בהערותיו לספר 'אנשי שם'. כך גם גרס רבי ישראל לנדא בספר היחוס שלו, 'שבט ישראל'. למעשה, כפי שהוכיח רנ"א וקשטיין באחד ממאמרי 'ויתילדו', די לקרוא את ההקדמה הראשונה ואת שער הספר 'מפלגי ראובן' על מנת להבין כי היחוס למהר"ם מלובלין מגיע דווקא דרך אמו של בעל 'מפלגי ראובן', והייחוס לא נמשך כלל מצד אביו. ומדוע ? שכן רבי נחמן ליפש'ס הכהן רפפורט, מאבותיו מצד אמו, היה חתנו של רבי יוסף, חתנו של המהר"ם מלובלין, ודי בכך.

יוצא, לסיכום חלק זה, כי מן החתימה אנו יודעים בודאות רק שרבי מרדכי גימפל, בעל 'מפלגי ראובן', התייחס לרמ"ג מוקדם יותר שחי בלבוב, וכן שהתייחס לרבי יעקב מלובלין בנו (ורק אולי חתנו) של רבי שמואל רעכליש.

ועתה, נעבור למקורות הבאים, אותם חושף בפנינו רנ"א וקשטיין במאמרו, והשופך אור על היחוס.

נתחיל בייחוסו של רבי משה טייטלבוים מאויהל בעל ה-'ישמח משה', כמובא בכתב יחוסו שכתב בעצם ידו, ועם השלמות נינו רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים מגורליץ, כפי שנדפס בספר 'ישמח משה' על ספר בראשית שמות, והוציא לאור בנו של רבי ישראל יוקל – רבי משה דוד טייטלבוים.

במקור זה נמצא רק מעט על הייחוס מצד אביו של הישמח משה – רק כי הישמח משה היה בנו של רבי צבי הירש מזבורוב, בנו של רבי יצחק, בנו של "הרב המפורסים החסיד הנורא אור ישראל וקדושו מו"ה אהרן זעליג זצוק"ל". חלק זה של הייחוס נלמד ממה שנמצא בפנקס בכתב ידו של הישמח משה, שם כתב הספד על "דודי אחי זקני הרב הצדיק מו"ה נח אברהם זצללה"ה צדיק בן צדיק ה"ה אור ישראל וקדושו זקני אבי אבי אבא החסיד הנורא מו"ה אהרן זעליג זצק"ל".

אם כן, במקור זה אנו מגיעים עד לדורו של רבי אהרן זעליג, ללא המשך לרבי מרדכי גימפל מלבוב. האם מכלל ההן נלמד על הלאו ? לאו דווקא. הישמח משה כלל לא התכוון לכתוב יחוס, אלא הספד על דודו-זקנו, רבי נח אברהם, ורק הסביר כיצד הם קרובים — דרך "אהרן זעליג".

נפנה עתה למקור הנוסף אותו מביא רנ"א וקשטיין ליחוסו של הישמח משה, והוא מגילת היוחסין שסידר רבי חיים ישכר גרוס ממונקטש – פטרובה, ונדפסה בסוף ספר 'צבי חמד'.

בסימן ט' למגילת היוחסין, ממשיך גרוס ביחוסו של הסבא רבא של הישמח משה, רבי אהרן זליג מסטניסלב. ולפי מכתב קרובו של היש"מ, רבי אליעזר ליפא קאווליר מסקאלט, כותב גרוס כי אהרן זליג היה "בן הרב המפורסם מו"ה מרדכי גימפל מנהיג בלבוב ז"ל (שהיה אביו של הרב הגביר מו"ה ראובן ז"ל מלבוב ונזכר שמו בספר אנשי שם אות שע"ו אביו של הגאון מו"ה מרדכי גימפל ז"ל דיין בק"ק לבוב בעל ספר מפלגי ראובן. ובהקדמתו מזכיר את זקנו הנ"ל – ובהוספת הרב מסארעצק ז"ל לאנשי שם סי' שפ"ב כתב כי ר' ראובן היה חתן ר' מרדכי גימפל. ושגה בזה, כי בנו היה … ".

אם כן, עתה נוספו לנו שלוש ידיעות. האחת, שרמ"ג המוקדם המופיע בחתימת היחוס במפלגי ראובן, הוא אכן "מרדכי גימפל מנהיג בלבוב". השניה, כי בעל 'מפלגי ראובן' היה בן בנו של אותו רבי מרדכי גימפל. והשלישית, כי בן נוסף היה לרבי מרדכי גימפל המוקדם מלבוב, והוא רבי אהרן זליג, סבא רבא של הישמח משה.

וממשיך גרוס בסימן י', כי רבי מרדכי גימפל מנהיג בלבוב היה "בן הרב ר' יעקב מלובלין ז"ל, אשר נוסח מצבתו נדפסה בס' לקורות היהודים בלובלין וזה לשונה … {וכאן מביא גרוס את נוסח המצבה של ר' יעקב חתן ר' שמואל רעכליש שהבאנו בראש הפוסט}". ובסימן י"א מוסיף גרוס כי אשת ר' יעקב מלובלין היתה בת "הרב ר' שמואל רעכילס ז"ל מלובלין (בכתב יד הגאון מסקאליט, ובהקדמת מפלגי ראובן כתיב "ר' יעקב בר' שמואל רעכילס" אבל באמת היה נקרא על שם חותנו ר' שמואל רעכילס כמו"ש בהערות שבסוף ספר לקוה"י בלובלין)".

יוצא, כי גרוס במגילת היוחסין, הנסמכת על מכתב של רבי אליעזר ליפא קאווליר מסקאליט, מפרט את הייחוס הבא:

הישמח משה, בן רבי צבי הירש, בן רבי יצחק, בן רבי אהרן זליג מסטניסלב, בן רבי מרדכי גימפל פו"מ לבוב (אבי אביו של ה-'מפלגי ראובן'), בן רבי יעקב מלובלין, חתנו של רבי שמואל רעכליס.

לכאורה טוב ויפה, אך יש לנו הסתייגות. מגילת היוחסין סודרה על ידי גרוס, אך קשה לדעת בודאות מה נלקח מכתב היד, שכנראה אין לפקפק באמינותו, של רבי א"ל קאווליר, ומה שאב גרוס ממקורות אחרים. האם באמת היה רבי מרדכי גימפל בנו של רבי יעקב מלובלין חתן רבי שמואל רעכליס ? לסימן י' לא מביא גרוס מקור. אבל בסימן יא כן מביא את המקור, כי במכתבו של רבי אליעזר ליפא היה רבי יעקב חתנו של רבי שמואל, מצביע על הסתירה מול ההקדמה לספר 'מפלגי ראובן', ומכריע לטובת כתב ידו של רבי אליעזר ליפא קאווליר. וכן מכריע כי רבי יעקב נקרא על שם חמיו, כפי שנכתב בהערות בסוף ספר "לקורות היהודים בלובלין'. ואולם, אם נפנה בהערות לספר 'לקורות היהודים בלובלין', לא נמצא שם הכרעה לעניין זהותו של רבי יעקב מלובלין דנן.

מה נכתב בהערות לעמ' 80, לערכו של רבי יעקב חתן רבי שמואל רעכליס ?

מדובר בהערותיו של החוקר קויפמאן, שמוסיף בהערה כי "בפנקס הקברות אשר לק"ק קראטאשין מצאתי כתוב תחת סימן תר"ה: האלוף המרומים התו' המופלא הינק וחכים המנוח מ' יעקב נכד של יעקב ר' שמואל רעכילש מק"ק לובלין. וכבוד מ' יעקב הנ"ל קבע דירתו בק"ק רישא. נפטר בברעסלא יו' א' ט' ניסן תע"ח ל' והובא לכאן ביום ב' יוד ניסן ונקבר פה אצל מ' שלמה בר' מנ' זצ"ל ואצל הקצין מ' לאזר סג"ל מברעסלא הנ"ל סי' תרנ"ט ואם כן איפה נודע גם מכאן שהיו מכנים החתנים על שם חותניהם כי ר' יעקב ר' שמואל רעכילש הוא חתן ר' שמואל רעכילש השוכב כעדות מצבתו בבית עלמין בלובלין".

עד כאן לשון ההערה. ואולם, תשומת לב! כל שאנו למדים מפנקס הח"ק של קרוטשין, הוא של-"ר' יעקב ר' שמואל רעכילש מלובלין" היה נכד בשם ר' יעקב, אשר נפטר בברעסלא בשנת תע"ח (1718) ונטמן בקרוטשין. ההמשך, והוא הזיהוי שנעשה בין רבי יעקב מלובלין סבו של רבי יעקב מקרוטשין, לבין רבי יעקב מן המצבה בלובלין — נעשה על דעתו של קויפמאן בלבד. האם רק החתן נקרא על שם החותן ? הרי גם הבן יכול להיקרא על שם אביו!



סיכום – האחד רבי יעקב מלובלין, או שניים ?

אין לדעת בוודאות. לפנינו שני תרחישים, או גרסאות אפשריות, שאין ביכולתינו להכריע ביניהן:

האחת – כי שני רבי יעקב בשוקא

רבי יעקב האחד, הוא בנו של רבי שמואל רעכליש. הוא מאבותיו של רבי מרדכי גימפל דיין בלבוב בעל 'מפלגי ראובן', ומאבותיו של רבי אהרן זליג מסטניסלב, הסבא רבא של הישמח משה.

רבי יעקב הנ"ל מלובלין איננה זה שמצבתו הועתקה ב-'לקורות היהודים בלובלין'. בנוסף, ענף זה של המשפחה איננו מתייחס למגלה עמוקות.

ואילו רבי יעקב השני, הוא חתנו של רבי שמואל רעכליש. הוא הנזכר בכתב היחוס שהיה בידי רבי מרדכי ווייץ וכתב היחוס בעיר ווילנא. הוא רבי יעקב שהיה בן בתו של המגלה עמוקות. הוא אביו של רבי נתן נטע מטרניגראד, אבי משפחת בהריר.

על מנת לנקוט בגרסה זו, עלינו להניח כי במכתבו של רא"ל קאווליר מסקאליט נפלה טעות, או שהתבסס על המצבה בלובלין, או שהיה זה גרוס שהתבסס על העתקת המצבה בלובלין, וכך גם רבי ישראל לנדא מסדיגורא, והניחו כי רק חד "יעקב ר' שמואל רעכליש" היה בשוקא דלובלין.

מצד שני, גרסה זו מאמצת את הכתוב בהקדמת 'מפלגי ראובן' כלשונו, מבלי להניח שהנ"ל טעה בייחוסו, או שאירעה טעות סופר בכתיבתו, או אחר כך טעות דפוס. אנו רואים כי גם בהערות רי"ל מסרוצק לספר 'אנשי שם', לא פקפק בכך בכתוב בהקדמה, ולא זיהה את רבי יעקב "הבן" עם רבי יעקב "החתן". ודווקא לעניין זה יצויין, כי רבי יוסף לוינשטיין מסרוצק נולד וגדל בלובלין, וידע רבות על תולדותיה וגדוליה.

גרסה זו גם מאפשרת לנו להבין כיצד ענף אחד מתייחס למגלה עמוקות, וענף שני – לא. ונציין כי אין עדיין כל ראיה פוזיטיבית כי רבי מרדכי גימפל רו"מ בלבוב, ורבי נתן נטע מטרניגראד – היו אחים.

השניה – כי אחד רבי יעקב ר' שמואל רעכליש היה בשוקא דלובלין …

… והוא רבי יעקב חתנו של רבי שמואל רעכליש, והוא שמצבתו הועתקה בלקורות היהודים בלובלין.

לפי גרסה זו, היה רבי יעקב דנן אביהם של רבי נתן נטע מטרניגראד, ואביו של רבי מרדכי גימפל רו"מ בלבוב, סבו של בעל 'מפלגי ראובן' ואביו של רבי אהרן זליג מסטניסלב (סבא רבא של הישמח משה).

ולפי גרסה זו, בייחוס בהקדמת 'מפלגי ראובן' נפלה טעות, ומדובר ברבי יעקב חתנו (ולא בנו) של רבי שמואל רעכליש.

ולפי גרסה זו, יש להניח כי הייחוס למגלה עמוקות הנזכר על ידי ווייץ לא מופיע במקורות האחרים, מאחת הסיבות הבאות:

(א) או שמרדכי ווייץ הסתמך על כתב יחוס שגוי.

– או –

(ב) או שהייחוס למגלה עמוקות שריר וקיים, אבל — לא נודע במשפחת הישמח משה, לא נודע לרבי ישראל לנדא מסדיגורא, ונשמט על ידי רבי מרדכי גימפל מלבוב בהקדמתו לספר 'מפלגי ראובן'.

כאמור, לדעתנו בהעדר מקורות אמינים נוספים, לא נוכל להכריע בוודאות בין הגרסאות.

אישית, אנו נוטים להעדיף גרסה המסתמכת על הייחוס בחתימת 'מפלגי ראובן', שהיה נין ממש לרבי יעקב מלובלין, ונכתב בחיי המחבר עצמו, ולנקוט בגישה לפיה "שני רבי יעקב היו בשוקא דלובלין", ורק אחד מהם נכד המגלה עמוקות. זאת, עד שתגיע ראיה מכרעת נוספת, שתחזק את האמור ביחוס בסוף ספר 'צבי חמד'.[/spoil]
מיגו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 481
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 09, 2017 11:33 pm

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיגו »

אין די הקדמה פון שו"ת בני ציון פון ר"ד שפירא פון אר"י משנת תשטו
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... t=&pgnum=7

בן יכבד אב ולזה קראתי שם ספרי "בני ציון" לכבוד רב אבא מארי הרה"ג החסיד התוכן הנפלא ר' מנחם בן ציון שפירא שליט"א (מגזע גדולי היחס בן אחר בן מגדולי הדור זי"ע בהרב ר' דוד שפירא בהרב ר' שמעון שפירא בהרב ר' אברהם שפירא (הגאב"ד ווראנוב) בהרב ר' יעקב שפירא (הגאב"ד הומענא הנקרא ר' יעקל חריף ועשה חיבור גדול על מס' כתובות, ובימיו יצא לאור ספר ההפלאה, וגנז חיבורו כי כבר קדמו ההפלאה), בהרב ר' אברהם שפירא (מצאנז איש אלקים ומקובל אלקי הנקרא ר' אברהם דראניס על שם חמותו הצ' ע"ה, פעם אחת שחקו התלמידים בשחוק הקארטין והעביר ידו על עיניהם, וראו הקליפות מרקדין על הקארטין ויצאו לבם מפחד וחרדה ולא שחקו עוד). בהרב ר' יהודא ליב שפירא (פרנס דארבע ארצות מלעמבערג הנקרא ר' ליב פרנס) בהרב ר' ישכר דוב שפירא (עי' מגילת יוחסין בסוף ס' שלחן העזר ח"ב לש"ב הגאב"ד טשאפ שליט"א) בהרב ר' ליב שפירא בהרב ר' שלמה שפירא (הגאב"ד סאטאנוב) בהגאון המוקבל אלקי עיר וקדיש רבינו נתן שפירא האב"ד ור"מ בקראקא, בעל מגלה עמוקות זצוקללה"ה זי"ע חוטר מגזע דוד המלך ע"ה רחמנא אידכר לן זכותי',
אדאני
שר העשר
תגובות: 15
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 07, 2018 10:21 pm

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אדאני »

עס איז מקובל ביי משפחת באש פון וומ"ס (נכדי הרה"ח ר' משה באש ז"ל מחסידי ספינקא), אז זיי זענען אייניקלעך בן אחר בן פונעם מגלה עמוקות, (הקדמה לספר בנין שלם להרה"ג ר' שלום נח ווייס שליט"א), און זיי זענען אויך נישט קיין לויים.

אגב, בנוגע די קבלה פון משפחת באש אז זיי זענען אייניקלעך פונעם מגלה עמוקות, איז זייער אינטערסאנט, ביי אנדערע משפחות באש איז אויך מקובל עפעס אזוי (נישט אלע זאגן בן אחר בן), און עס איז דא היבש אפאר נוסחאות אין דעם, טייל זאגן אז עס די נאמען בא"ש איז א ר"ת ב'ן א'ברהם ש'פירא (ס' בנין שלום הנ"ל), טייל זאגן אז די ר"ת איז ב'ית א'נשי ש'פירא (שו"ת בית שלמה, מהדורה חדשה, או"ח, ע' טו), טייל זאגן אז די ר"ת איז ב'ן א'לעזר ש'פירא (אמרי בינה על שה"ש, נ.י. תשנא, אמנם ראה בעלי זכרון 38 שהשיג עליו בזה), אויך הגה"ק בעל אמרי יוסף זי"ע איז געווען אן איידעם ביי החסיד ר' יעקב באש מגזע מגלה עמוקות (שושלת ספינקא, עמ' פט - חסידות ספינקא ואדמוריה, הסכמת אב"ד נוה אחיעזר), און טייל זאגן גאר אז ר' יעקב באש הנ"ל איז געווען בן אחר בן דור עשירי פונען מגלה עמוקות (נזר החיים, קצ, הערה לז), היוצא מזה אז די אויבענדערמאנטע קבלה איז דא כמה נוסחאות אין דעם, אויך די קשר צווישען די אלע משפחת באש בכל מקומות מושבותיהם וואו אזוי זיי זענען פארבינדען איינער מיט די אנדערען איז נישט באקאנט, די זאך איז היבש פארנעפלט, אדרבה איינער וואס קען עפעס ווארפן א שטיקל ליכט עפעס מברר זיין אין דעם נושא, וואלט געווען זייער אינטערסאנט.
הסרפד
שר שלשת אלפים
תגובות: 3664
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2011 9:36 am

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הסרפד »

פונדערנאנט האט געשריבן:דאס איז פון די מחצית השקל על בבא בתרא ארויסגעקומען צום ערשטן מאל תשי״ח דורך הרב הולנדער

און כבודו במקומו מונח, דער ש"ם הכהן'ס חידושים אין יחוס זענען פראבלעמאטיש בכלל.
קיסריה
שר האלף
תגובות: 1607
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2016 6:26 pm

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיסריה »

די מעשה איז אבער אז ווי מער מ׳נישטערט אלץ ווינציגער קלארער ווערט מען.

די משפחות לויים וועלכע שווערן אז זיי זענען בא״ב פון מגלה עמוקות וועלן קיינמאל נישט צוריקציעהן אדער אנערקענען אז ס׳איז א טעות. קיין בא״ב פןן מגלה עמוקות גיט מען נישט אויף פאר קיין שום פרייז בעולם.

די גאנצע טענה׳ריי איז א שאד.
קרייסלער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4514
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 20, 2015 6:01 am
לאקאציע: אויפן ראוד

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרייסלער »

אדאני האט געשריבן:עס איז מקובל ביי משפחת באש פון וומ"ס (נכדי הרה"ח ר' משה באש ז"ל מחסידי ספינקא), אז זיי זענען אייניקלעך בן אחר בן פונעם מגלה עמוקות, (הקדמה לספר בנין שלם להרה"ג ר' שלום נח ווייס שליט"א), און זיי זענען אויך נישט קיין לויים.

אגב, בנוגע די קבלה פון משפחת באש אז זיי זענען אייניקלעך פונעם מגלה עמוקות, איז זייער אינטערסאנט, ביי אנדערע משפחות באש איז אויך מקובל עפעס אזוי (נישט אלע זאגן בן אחר בן), און עס איז דא היבש אפאר נוסחאות אין דעם, טייל זאגן אז עס די נאמען בא"ש איז א ר"ת ב'ן א'ברהם ש'פירא (ס' בנין שלום הנ"ל), טייל זאגן אז די ר"ת איז ב'ית א'נשי ש'פירא (שו"ת בית שלמה, מהדורה חדשה, או"ח, ע' טו), טייל זאגן אז די ר"ת איז ב'ן א'לעזר ש'פירא (אמרי בינה על שה"ש, נ.י. תשנא, אמנם ראה בעלי זכרון 38 שהשיג עליו בזה), אויך הגה"ק בעל אמרי יוסף זי"ע איז געווען אן איידעם ביי החסיד ר' יעקב באש מגזע מגלה עמוקות (שושלת ספינקא, עמ' פט - חסידות ספינקא ואדמוריה, הסכמת אב"ד נוה אחיעזר), און טייל זאגן גאר אז ר' יעקב באש הנ"ל איז געווען בן אחר בן דור עשירי פונען מגלה עמוקות (נזר החיים, קצ, הערה לז), היוצא מזה אז די אויבענדערמאנטע קבלה איז דא כמה נוסחאות אין דעם, אויך די קשר צווישען די אלע משפחת באש בכל מקומות מושבותיהם וואו אזוי זיי זענען פארבינדען איינער מיט די אנדערען איז נישט באקאנט, די זאך איז היבש פארנעפלט, אדרבה איינער וואס קען עפעס ווארפן א שטיקל ליכט עפעס מברר זיין אין דעם נושא, וואלט געווען זייער אינטערסאנט.


נו אפשר עפען א באזינדערע אשכול יחוס משפחת באש אשר הרבה קולמוסין כבר נשתברו עליו
מיר פרייען זיך נישט מיט די מפלות אדער נצחונות פון די ציונים

מיר ווארטן אויף ביאת משיח וואס וועט אונז אויסלייזן פון גלות פון די ציונים און אראבער ביינעזאם
אדאני
שר העשר
תגובות: 15
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 07, 2018 10:21 pm

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אדאני »

קרייסלער האט געשריבן:
אדאני האט געשריבן:עס איז מקובל ביי משפחת באש פון וומ"ס (נכדי הרה"ח ר' משה באש ז"ל מחסידי ספינקא), אז זיי זענען אייניקלעך בן אחר בן פונעם מגלה עמוקות, (הקדמה לספר בנין שלם להרה"ג ר' שלום נח ווייס שליט"א), און זיי זענען אויך נישט קיין לויים.

אגב, בנוגע די קבלה פון משפחת באש אז זיי זענען אייניקלעך פונעם מגלה עמוקות, איז זייער אינטערסאנט, ביי אנדערע משפחות באש איז אויך מקובל עפעס אזוי (נישט אלע זאגן בן אחר בן), און עס איז דא היבש אפאר נוסחאות אין דעם, טייל זאגן אז עס די נאמען בא"ש איז א ר"ת ב'ן א'ברהם ש'פירא (ס' בנין שלום הנ"ל), טייל זאגן אז די ר"ת איז ב'ית א'נשי ש'פירא (שו"ת בית שלמה, מהדורה חדשה, או"ח, ע' טו), טייל זאגן אז די ר"ת איז ב'ן א'לעזר ש'פירא (אמרי בינה על שה"ש, נ.י. תשנא, אמנם ראה בעלי זכרון 38 שהשיג עליו בזה), אויך הגה"ק בעל אמרי יוסף זי"ע איז געווען אן איידעם ביי החסיד ר' יעקב באש מגזע מגלה עמוקות (שושלת ספינקא, עמ' פט - חסידות ספינקא ואדמוריה, הסכמת אב"ד נוה אחיעזר), און טייל זאגן גאר אז ר' יעקב באש הנ"ל איז געווען בן אחר בן דור עשירי פונען מגלה עמוקות (נזר החיים, קצ, הערה לז), היוצא מזה אז די אויבענדערמאנטע קבלה איז דא כמה נוסחאות אין דעם, אויך די קשר צווישען די אלע משפחת באש בכל מקומות מושבותיהם וואו אזוי זיי זענען פארבינדען איינער מיט די אנדערען איז נישט באקאנט, די זאך איז היבש פארנעפלט, אדרבה איינער וואס קען עפעס ווארפן א שטיקל ליכט עפעס מברר זיין אין דעם נושא, וואלט געווען זייער אינטערסאנט.


נו אפשר עפען א באזינדערע אשכול יחוס משפחת באש אשר הרבה קולמוסין כבר נשתברו עליו

אדרבה אפשר טאקע איז כדאי צו עפענען פרי אשכול אויף דעם, ביזדערווייל אפשר קענט איר מיר צוצייכענען איטליכע פון די צובראכענע קולמוסין מאמרים וכדומה איבער דעם, דערנאך וועלן מיר זען צו מען קען עפעס מאכן דערמיט
קרייסלער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4514
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 20, 2015 6:01 am
לאקאציע: אויפן ראוד

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרייסלער »

איך האב עס נישט פונקט ביי די האנט אבער עס איז דא עטליכע מאמרים דערויף
הרב יצחק שווארץ מבראד האט אמאל ארויסגעגעבן א קונטרס דערויף זייענדיג א באש אייניקל פון די סיגוטע צווייג
אפשר ידידנו הרב מומחה יחוס האט עפעס חומר
מיר פרייען זיך נישט מיט די מפלות אדער נצחונות פון די ציונים

מיר ווארטן אויף ביאת משיח וואס וועט אונז אויסלייזן פון גלות פון די ציונים און אראבער ביינעזאם
קרייסלער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4514
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 20, 2015 6:01 am
לאקאציע: אויפן ראוד

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרייסלער »

ביי די חסידישע הויפן איז דא צוויי באש משפחות
די ספינקא און די סיגוטע

ביי די מאדערנע קרייזן איז דא אסאך גרעסערע באש משפחה אנוועזענהייט
מיר פרייען זיך נישט מיט די מפלות אדער נצחונות פון די ציונים

מיר ווארטן אויף ביאת משיח וואס וועט אונז אויסלייזן פון גלות פון די ציונים און אראבער ביינעזאם
אוועטאר
פונדערנאנט
שר חמש מאות
תגובות: 611
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 27, 2019 2:24 am

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פונדערנאנט »

הסרפד האט געשריבן:
פונדערנאנט האט געשריבן:דאס איז פון די מחצית השקל על בבא בתרא ארויסגעקומען צום ערשטן מאל תשי״ח דורך הרב הולנדער

און כבודו במקומו מונח, דער ש"ם הכהן'ס חידושים אין יחוס זענען פראבלעמאטיש בכלל.

נו קום אריין מיט מער אינפארמאציע
באטראכט עס ״פונדערנאנט״ וועסטו עס פארשטיין!
אוועטאר
פונדערנאנט
שר חמש מאות
תגובות: 611
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 27, 2019 2:24 am

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פונדערנאנט »

קיסריה האט געשריבן:קען לכאורה נישט זיין ריכטיג.

מחצית השקל'ס טאטע האט געהייסן ר' נטע הלוי, און דער מגלה עמוקות האט דאך געהייסן נתן נטע.

וועסטו מיר זאגן אז ווען ער איז געבוירן האט שוין זיין טאטע נישט געלעבט און מ'האט אים א נאמען געגעבן נאכן פאטער?

למעשה זעה איך יעצט אז די מחצית השקל׳ס טאטע האט געהייסען ר׳ נתן נטע גענוי ווי זיין זיידע די מגלה עמוקות, מילא איז גאנץ מסתבר אז ער האט געהייסען נאך אים, יעצט איז די שאלה וויאזוי איז ער א אייניקל.
באטראכט עס ״פונדערנאנט״ וועסטו עס פארשטיין!
הסרפד
שר שלשת אלפים
תגובות: 3664
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2011 9:36 am

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הסרפד »

פונדערנאנט האט געשריבן:
הסרפד האט געשריבן:
פונדערנאנט האט געשריבן:דאס איז פון די מחצית השקל על בבא בתרא ארויסגעקומען צום ערשטן מאל תשי״ח דורך הרב הולנדער

און כבודו במקומו מונח, דער ש"ם הכהן'ס חידושים אין יחוס זענען פראבלעמאטיש בכלל.

נו קום אריין מיט מער אינפארמאציע

ליין ביטע אדורך זיינע פארשידענע יחוס בריעוון, ודי בזה.
און אויב ווילט איר א באקאנטע דוגמא: די שמועה (אשר אין לה שחר) אז ר' מאיר'ל פרעמישלאנער'ס שווער ר' צבי מפאדהייץ איז געוועהן נאהנטע משפחה מיט דעם תוספות שבת און מיט דער באמ"ח איז זיינס א המצאה.
קרייסלער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4514
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 20, 2015 6:01 am
לאקאציע: אויפן ראוד

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרייסלער »

בהקדמת ספר בנין שלום להג' שלום נח ווייס שליט"א נכד ר' משה באש מ'ספינקא: וכן אמר הרה"ק מ'סטראפקוב רבי אברהם שלום זצוק"ל לזקיני שהשם בא"ש הוא נוטריקין בן אברהם שפירא שהי' דור רביעי מהגה"ק בעל מגלה עמוקות
מיר פרייען זיך נישט מיט די מפלות אדער נצחונות פון די ציונים

מיר ווארטן אויף ביאת משיח וואס וועט אונז אויסלייזן פון גלות פון די ציונים און אראבער ביינעזאם
מסתופף בצל צדיקים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 19, 2020 5:45 am

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מסתופף בצל צדיקים »

ווייסט איינער טאמער די מגלה עמוקות איז גיווען אן אייניקל צו ר׳ שלמה שפירא אב״ד היילברון ולנדא נכד רש״י הק׳ כך ראיתי מצויין בספר יוחסין אחד
אוועטאר
מומחה יוחס
סגן ראש הקהל
תגובות: 24332
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
לאקאציע: דא אינעווייניג

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מומחה יוחס »

היינט נאכט די הילולא קדישא

זי"ע ועכי"א
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
לעורר לב
שר חמש מאות
תגובות: 623
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 03, 2021 7:04 pm

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לעורר לב »

ווייסט איינער וויאזוי הגאון ר' נתן נטע לנדא אב"ד אושפצין בעל כנף רננה איז געווען א אייניקל פונעם מגלה עמוקות?
קאשע זופ
שר האלף
תגובות: 1046
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 07, 2022 10:16 pm

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קאשע זופ »

מומחה יוחס האט געשריבן:
היינט נאכט די הילולא קדישא

זי"ע ועכי"א
ליגט אין קראקא בית החיים
אוועטאר
דארפסמאן
שר ששת אלפים
תגובות: 6484
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 14, 2006 2:52 pm
לאקאציע: אין דארף

Re: רבי נתן נטע שפירא מקראקא בעל מגלה עמוקות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דארפסמאן »

משפחת ר' זרח שפירא ע"ה
וואס האט אייניקלעך און וויליאמסבורג. בארא פארק. קרית יואל און מאנסי. ועוד זענען בן אחר בן פון מגלה עמיקות זענען נישט קיין לוים
הכו"ח ר' אברהם דארפסמאן שליט"א
פה ב'דארף יצ"ו -
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4515
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

שלומעלע האט געשריבן:
הרה"צ ר' חיים מאיר יחיאל אבדק"ק מאגלניצא
בן הרה"צ הגמ' ר' אבי עזרי זעליג אבדק"ק גרעניץ חתן המגיד מקוזניץ
בן הג"מ ר' משה יצחק שפירא מאפטא מצד אמו מגזע הש"ך
בן הג"מ ר' יעקב שפירא
בן הג"מ ר' ישראל שפירא
בן הג"מ ר' זכריה שפירא
בן הג"מ ר' ישעיה שפירא אבדק"ק קאוולי
בן הג"מ ר' נתן נטע שפירא אשתו הרבנית אסתר בת הרבי ר' העשיל
בן הג"מ ר' ישעיה שפירא מקראקא
בן הג"מ ר' ישכר דוב בעריש שפירא
בן הג"מ ר' נתן שפירא אשכנזי אב"ד בהילדעסהיים מגזע הג"מ ר' שמואל יהודה קצינלנבוגן בן מהר"ם מפאדווא
הג"מ ר' ישעיה שפירא מקראקא הנז' היה חתן הג"מ המקובל ר' נתן נטע שפירא מקראקא בעל 'מגלה עמוקות'
וואס איז די מקור פון די יחוס?
בכלל וואו זעט מען אז דער טאטע פון רבי אבי עזרי זעליג האט געהייסן ר' משה יצחק?
הסרפד
שר שלשת אלפים
תגובות: 3664
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2011 9:36 am

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הסרפד »

נחוניא האט געשריבן:
שלומעלע האט געשריבן:
הרה"צ ר' חיים מאיר יחיאל אבדק"ק מאגלניצא
בן הרה"צ הגמ' ר' אבי עזרי זעליג אבדק"ק גרעניץ חתן המגיד מקוזניץ
בן הג"מ ר' משה יצחק שפירא מאפטא מצד אמו מגזע הש"ך
בן הג"מ ר' יעקב שפירא
בן הג"מ ר' ישראל שפירא
בן הג"מ ר' זכריה שפירא
בן הג"מ ר' ישעיה שפירא אבדק"ק קאוולי
בן הג"מ ר' נתן נטע שפירא אשתו הרבנית אסתר בת הרבי ר' העשיל
בן הג"מ ר' ישעיה שפירא מקראקא
בן הג"מ ר' ישכר דוב בעריש שפירא
בן הג"מ ר' נתן שפירא אשכנזי אב"ד בהילדעסהיים מגזע הג"מ ר' שמואל יהודה קצינלנבוגן בן מהר"ם מפאדווא
הג"מ ר' ישעיה שפירא מקראקא הנז' היה חתן הג"מ המקובל ר' נתן נטע שפירא מקראקא בעל 'מגלה עמוקות'
וואס איז די מקור פון די יחוס?
בכלל וואו זעט מען אז דער טאטע פון רבי אבי עזרי זעליג האט געהייסן ר' משה יצחק?
לע"ע האב איך געטראפן ר' משה יצחק (און אז ער איז געוועהן נכד הש"ך) אין עשר אורות (מערכת ה' אות ל"ח)
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4515
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

הסרפד האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:
שלומעלע האט געשריבן:
הרה"צ ר' חיים מאיר יחיאל אבדק"ק מאגלניצא
בן הרה"צ הגמ' ר' אבי עזרי זעליג אבדק"ק גרעניץ חתן המגיד מקוזניץ
בן הג"מ ר' משה יצחק שפירא מאפטא מצד אמו מגזע הש"ך
בן הג"מ ר' יעקב שפירא
בן הג"מ ר' ישראל שפירא
בן הג"מ ר' זכריה שפירא
בן הג"מ ר' ישעיה שפירא אבדק"ק קאוולי
בן הג"מ ר' נתן נטע שפירא אשתו הרבנית אסתר בת הרבי ר' העשיל
בן הג"מ ר' ישעיה שפירא מקראקא
בן הג"מ ר' ישכר דוב בעריש שפירא
בן הג"מ ר' נתן שפירא אשכנזי אב"ד בהילדעסהיים מגזע הג"מ ר' שמואל יהודה קצינלנבוגן בן מהר"ם מפאדווא
הג"מ ר' ישעיה שפירא מקראקא הנז' היה חתן הג"מ המקובל ר' נתן נטע שפירא מקראקא בעל 'מגלה עמוקות'
וואס איז די מקור פון די יחוס?
בכלל וואו זעט מען אז דער טאטע פון רבי אבי עזרי זעליג האט געהייסן ר' משה יצחק?
לע"ע האב איך געטראפן ר' משה יצחק (און אז ער איז געוועהן נכד הש"ך) אין עשר אורות (מערכת ה' אות ל"ח)
בשם הרב מסעראצק!
יתכן אבער וויבאלד ער פארציילט עס אלס א מעשה, קען מען זיך פארלאזן דערויף.
הרב מגאליציען
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 23, 2021 8:48 pm

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הרב מגאליציען »

נחוניא האט געשריבן:
הסרפד האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:
שלומעלע האט געשריבן:
הרה"צ ר' חיים מאיר יחיאל אבדק"ק מאגלניצא
בן הרה"צ הגמ' ר' אבי עזרי זעליג אבדק"ק גרעניץ חתן המגיד מקוזניץ
בן הג"מ ר' משה יצחק שפירא מאפטא מצד אמו מגזע הש"ך
בן הג"מ ר' יעקב שפירא
בן הג"מ ר' ישראל שפירא
בן הג"מ ר' זכריה שפירא
בן הג"מ ר' ישעיה שפירא אבדק"ק קאוולי
בן הג"מ ר' נתן נטע שפירא אשתו הרבנית אסתר בת הרבי ר' העשיל
בן הג"מ ר' ישעיה שפירא מקראקא
בן הג"מ ר' ישכר דוב בעריש שפירא
בן הג"מ ר' נתן שפירא אשכנזי אב"ד בהילדעסהיים מגזע הג"מ ר' שמואל יהודה קצינלנבוגן בן מהר"ם מפאדווא
הג"מ ר' ישעיה שפירא מקראקא הנז' היה חתן הג"מ המקובל ר' נתן נטע שפירא מקראקא בעל 'מגלה עמוקות'
וואס איז די מקור פון די יחוס?
בכלל וואו זעט מען אז דער טאטע פון רבי אבי עזרי זעליג האט געהייסן ר' משה יצחק?
לע"ע האב איך געטראפן ר' משה יצחק (און אז ער איז געוועהן נכד הש"ך) אין עשר אורות (מערכת ה' אות ל"ח)
בשם הרב מסעראצק!
יתכן אבער וויבאלד ער פארציילט עס אלס א מעשה, קען מען זיך פארלאזן דערויף.
אויף זיין טויט רעקארד אין מאגלניצא [JRI] שטייט אז ר' אבי עזרי זעליג איז געווען א זוהן פון ר' יצחק און רייזל שפירא פון קאזניץ
הרב הכולל למדינת גאליציא יצ"ו
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4515
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

הרב מגאליציען האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:
הסרפד האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:
שלומעלע האט געשריבן:
הרה"צ ר' חיים מאיר יחיאל אבדק"ק מאגלניצא
בן הרה"צ הגמ' ר' אבי עזרי זעליג אבדק"ק גרעניץ חתן המגיד מקוזניץ
בן הג"מ ר' משה יצחק שפירא מאפטא מצד אמו מגזע הש"ך
וואס איז די מקור פון די יחוס? בכלל וואו זעט מען אז דער טאטע פון רבי אבי עזרי זעליג האט געהייסן ר' משה יצחק?
לע"ע האב איך געטראפן ר' משה יצחק (און אז ער איז געוועהן נכד הש"ך) אין עשר אורות (מערכת ה' אות ל"ח)
בשם הרב מסעראצק! יתכן אבער וויבאלד ער פארציילט עס אלס א מעשה, קען מען זיך פארלאזן דערויף.
אויף זיין טויט רעקארד אין מאגלניצא [JRI] שטייט אז ר' אבי עזרי זעליג איז געווען א זוהן פון ר' יצחק און רייזל שפירא פון קאזניץ
וואס שטייט דארט וועלכע טאג איז ער אוועק און ווי אלט איז ער געווען?
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”