רבי פנחס אייזענטאהל ז"ל מגיניעוויטש

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

עדיין לא הבנתי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

עדיין לא הבנתי מדוע אין ה"מסורת" במשפחה של אותו זקן מירושלים מספיקה ליישם עדות ראויה... שהגה"ק רבי פינחס מגעניוויש היה נכד בתו של החכם צבי, למה לנו לומר שאין זה אלא ש-ק-ר. למה?
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

למה לנו לערער על מסורת נאמנה במשפחה?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

למה לנו לערער על מסורת נאמנה ללא כל מסורת אחרת, האם המכתב של הגה"ק ר' יעקב מפשעוורסק נאמנה יותר אחרי שנמצא טעות בו שכתב על אבי ר' פינחס "ר' יודל" ונמצא "ר' ברוך"???
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

ר' יצחק האט געשריבן:התואר ש"ב לא נכתבה על ר' חנינא, והבן.

טעיתי = אגב חורפיה לא דק, (עירובין צ.).
ומש"כ לפני כן שספר הללו עבדי ה' הוא כמו ספר ע"ע:
לא ידעתי מה כואב לך, הרי אין אני מדבר אלא על מגילת יוחסין שבו ולא על הספר עצמו, ולא עוד שגם על מגילת היוחסין אין אני סומך רק על ענין אחד שבו (היינו המדובר כאן) שבו הננו עוסק כבר הרבה שנים בבירור אחר בירור הדק הייטיב - ולא מצאתי מסורת נאמנה יותר ממסורת זו. ודי.
ר' יצחק
שר מאה
תגובות: 233
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 06, 2013 3:44 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ר' יצחק »

ר' שבתי, נאכן מעקן און אראפנעמען פון אייער תגובה, זע'ען אוס מיינע ווערטער כקול קורא במדבר.
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

ר' יצחק האט געשריבן:ר' שבתי, נאכן מעקן און אראפנעמען פון אייער תגובה, זע'ען אוס מיינע ווערטער כקול קורא במדבר.

אנטשולדיג, פאר מיר איז דאס געווען "כקול קורא במדבר" נאך פאר דעם וואס איר האט זיך בכלל אריינגעמישט אין דעם ענין - בלי שמץ של ידיעה בהענין כלל וכלל.

אנטשולדיג אויף מיינע שארפע ווערטער!!!
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

ונחיה ונראה!!!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

רבותי!!!
ספר "שו"ת פנים מאירות" חלק א' יוצא לאור בפרשת פינחס הבעל"ט ע"י "מכון עוז והדר" ושם יהיה חקר תולדות על צאצאי הפנים מאירות, וגניוויש בכלל בפרוטרוט.
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3329
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

ר' יצחק האט געשריבן:ר' שבתי, נאכן מעקן און אראפנעמען פון אייער תגובה, זע'ען אוס מיינע ווערטער כקול קורא במדבר.



ר' יצחק זייט נישט באזארגט, די מטרה דא איז נישט צו דערגיין דער אמת, און מיט די צייט יעדע ראי' וואס ר' שבתי ברענגט, שטעלט זיך אויס צו זיין שוה כקליפת השום. א פנים האט עס ער וועט לאזן זיינע ראיות דא, עס מאכט נאר שואכער זיינע טעאריעס און מהלך המחשבה.
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

איטשע האט געשריבן:
ר' יצחק האט געשריבן:ר' שבתי, נאכן מעקן און אראפנעמען פון אייער תגובה, זע'ען אוס מיינע ווערטער כקול קורא במדבר.



ר' יצחק זייט נישט באזארגט, די מטרה דא איז נישט צו דערגיין דער אמת, און מיט די צייט יעדע ראי' וואס ר' שבתי ברענגט, שטעלט זיך אויס צו זיין שוה כקליפת השום. א פנים האט עס ער וועט לאזן זיינע ראיות דא, עס מאכט נאר שואכער זיינע טעאריעס און מהלך המחשבה.


אינטערעסאנט אז די באזארגסטך צו בארויגן דיינע חברים לענין ("ללא כל ראיה חותכת")
אבל לעניינו של ענין - "ביז דערוואל האסטו נאך נישט גענטפערט די שאלה" ...

למה לנו לערער על מסורת נאמנה ללא כל מסורת אחרת, האם המכתב של הגה"ק ר' יעקב מפשעוורסק נאמנה יותר אחרי שנמצא טעות בו שכתב על אבי ר' פינחס "ר' יודל" ונמצא "ר' ברוך"???
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

קליפת השום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

גוט געזאגט - "הרינו כבן עזאי בשוקי דטבריה שכל המקשים כקליפת השום"
מה תענה על השאלה הנ"ל
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3329
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

שבתי משורר האט געשריבן:
איטשע האט געשריבן:
ר' יצחק האט געשריבן:ר' שבתי, נאכן מעקן און אראפנעמען פון אייער תגובה, זע'ען אוס מיינע ווערטער כקול קורא במדבר.



ר' יצחק זייט נישט באזארגט, די מטרה דא איז נישט צו דערגיין דער אמת, און מיט די צייט יעדע ראי' וואס ר' שבתי ברענגט, שטעלט זיך אויס צו זיין שוה כקליפת השום. א פנים האט עס ער וועט לאזן זיינע ראיות דא, עס מאכט נאר שואכער זיינע טעאריעס און מהלך המחשבה.


אינטערעסאנט אז די באזארגסטך צו בארויגן דיינע חברים לענין ("ללא כל ראיה חותכת")
אבל לעניינו של ענין - "ביז דערוואל האסטו נאך נישט גענטפערט די שאלה" ...
למה לנו לערער על מסורת נאמנה ללא כל מסורת אחרת, האם המכתב של הגה"ק ר' יעקב מפשעוורסק נאמנה יותר אחרי שנמצא טעות בו שכתב על אבי ר' פינחס "ר' יודל" ונמצא "ר' ברוך"???


"מסורת נאמנה" איז פון א "באגלייבטע מאן" נישט "שמעתי מאיש אחד"
"מסורת נאמנה" איז נישט ווען אין אומבאקאנטע מאן ווייסט "יא" א זאך,וואס הונדערטע אייניקלעך ווייסן "נישט" דערפון,כל שכן ווען אדמו"ר מפשעווארסק, וואס האט געהאט א יד ושם אין יחוס, ווייסט נישט דערפון., וקל וחומר, פווען עס האנדלט זיך פון אזא יחוס מפורסם ווי "חכם צבי"
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3329
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

איטשע האט געשריבן:
שבתי משורר האט געשריבן:לפי מסורת נכדי זקננו הגה"ק ר' פינחס אייזענטאהל זי"ע מגעניוויעש היה אביו הגה"ק ר' ברוך זי"ע מקרושניק בנו יחידו של הגה"ק ר' יצחק אשכנזי זי"ע אבד"ק נעשוויז וביאלי וסלאווטיש דלהלן
ועיין ספר הללו עבדי ה' - עמוד ת"ר


וויזאוי קען מען האבן א 'מסורת' אויף א זאך וואס איז געווען אומוויסענד ביז געציילטע יארן צוריק????

בצלאל האט געשריבן:הרבה שנים לא הי' ברור בן מי הי' רבי פנחס, הגה"ק רבי יענקל'ע מפשעווארסק אמר ששמו של אביו הי' רבי יהודה, ועכשיו מצא אחד מכתב שכתוב ששם אביו הי 'רבי ברוך מקרשניק


לאמיר צונעמען די זאך צוביסלעך:
ר' יעקילי שרייבט אז ר' פנחס'נס פאטער האט געהייסן ר' יהודה - דאס איז קלאר אז דער ר' יהודה איז נישט געוען קיין אייניקל פונעם חכם צבי.

קומט ר' שבתי, און ער ברענגט א בריוו, אז ניין ר' יעקילי איז נישט גערעכט, און ר' פנחס איז געווען א זוהן פון ר' ברוך פון קראשניק.
ר' יוד, ברענג אהער דעם בריו, מאן ימר אז מען רעדט דא פון דער זעלבער מענטש.
דו גייסט אפפרעגן ר' יעקילי'ס מסורה, ברענג אהער Proof, ווייז אונז די Evidence.
איינמאל די וועסט אויפווייזן, אז ר' יעקילי האט נישט געואוסט וואס ער שרייבט, קענסט ברענגען אנדערע מסורות, און ר' יוד ווייז אויך אז די מסורה איז "באגלייבט".

איך מאך עס גאנץ קלאר, און פארפיר נישט די שמועס.
1. ברענג דער בריוו.
2. ווייז אויף אז די פרטים אין די בריוו, איז טאקע ווי די זאגסט.
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

יא יא איך ברענגעס שוין ר' איטש'ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

איטשע האט געשריבן:
איטשע האט געשריבן:
שבתי משורר האט געשריבן:לפי מסורת נכדי זקננו הגה"ק ר' פינחס אייזענטאהל זי"ע מגעניוויעש היה אביו הגה"ק ר' ברוך זי"ע מקרושניק בנו יחידו של הגה"ק ר' יצחק אשכנזי זי"ע אבד"ק נעשוויז וביאלי וסלאווטיש דלהלן
ועיין ספר הללו עבדי ה' - עמוד ת"ר


וויזאוי קען מען האבן א 'מסורת' אויף א זאך וואס איז געווען אומוויסענד ביז געציילטע יארן צוריק????

בצלאל האט געשריבן:הרבה שנים לא הי' ברור בן מי הי' רבי פנחס, הגה"ק רבי יענקל'ע מפשעווארסק אמר ששמו של אביו הי' רבי יהודה, ועכשיו מצא אחד מכתב שכתוב ששם אביו הי 'רבי ברוך מקרשניק


לאמיר צונעמען די זאך צוביסלעך:
ר' יעקילי שרייבט אז ר' פנחס'נס פאטער האט געהייסן ר' יהודה - דאס איז קלאר אז דער ר' יהודה איז נישט געוען קיין אייניקל פונעם חכם צבי.

קומט ר' שבתי, און ער ברענגט א בריוו, אז ניין ר' יעקילי איז נישט גערעכט, און ר' פנחס איז געווען א זוהן פון ר' ברוך פון קראשניק.
ר' יוד, ברענג אהער דעם בריו, מאן ימר אז מען רעדט דא פון דער זעלבער מענטש.
דו גייסט אפפרעגן ר' יעקילי'ס מסורה, ברענג אהער Proof, ווייז אונז די Evidence.
איינמאל די וועסט אויפווייזן, אז ר' יעקילי האט נישט געואוסט וואס ער שרייבט, קענסט ברענגען אנדערע מסורות, און ר' יוד ווייז אויך אז די מסורה איז "באגלייבט".

איך מאך עס גאנץ קלאר, און פארפיר נישט די שמועס.
1. ברענג דער בריוו.
2. ווייז אויף אז די פרטים אין די בריוו, איז טאקע ווי די זאגסט.

אוקיי, כדלהלן
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

אביו הגה"ק ר' ברוך זי"ע מקרושניק נזכר במכתב מאת ראשי הקהל בווארשא אל ראשי הקהל בהמבורג ואלטונה מיום כ"ה טבת שנת תקס"ח ולמספרם 1808 (נמצא כהיום במכון אסופה בירושלים שהועמד למכירה בחודש שבט תשס"ח בתוית מספר 448), נושא המכתב הוא בנדון בעל בשם פייבל שגירש את אשתו בשם חיה בת הגאון ר' ברוך מקהילת קראשניק נכדת הפנים מאירות ושאר גאוני ארץ ואחות הרב החסיד ר' פינחס מקהילת גניוושאוב- ולא שולח לה דמי מזונות כפי שהתחייב ולפי המידע שבידם עיקר עיסוקו במסחר הוא בנסיעות בין המבורג ולונדון. על המסמך חתומים ראשי הקהל א) ר' יחיאל מיכל אטינגר מראווי שהיה נודע בשם רבי מיכל ראווער גדול בתורה ונעלה ביראת ה', נפטר ט"ז שבט תקצ"ו, ב) ר' משה מצוזמיר, ג) ר' נתן מקיצק צעדרובים, ד) ר' שלמה זלמן מיערסלוב נפטר כ"ד סיון תקע"ה, ה) ר' חיים פייבל ב"ר שמשון מקאמניץ כ"ו אב תקצ"ה.
לעצט פארראכטן דורך שבתי משורר אום מיטוואך יוני 19, 2013 12:41 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

דא איז דעם מכתב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

דא
אטעטשמענטס
המכתב.jpg
המכתב.jpg (34.3 KiB) געזען 2152 מאל
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

העתיק כאן המכתב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

המכתב נעתק ע"י אחד המומחים הגדולים בברוקלין, אם תרצה אפרט את שמו.
וגם תוכל לעיין ולהשוות אות באות.
לעצט פארראכטן דורך שבתי משורר אום מיטוואך יוני 19, 2013 12:47 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

העתקת המכתוב אות באות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

בעזר ה'

היום יום ב' כ"ה טבת קסחי"ת פה ווארשא

אל פארי המעלות, אליהם תהלות, עושי גדולות, ימים ולילות, הלא הם אלופי ישראל ויהודה, לתורה ולתעודה, חכמי חידה, הקצינים הגבירים המפורסמים בכל אפסי ארץ וימים, והיושבים בשבת תחכמוני, מנהלי עדת ישורון דקהילה קדושה המבורג ואלטונה יבנה ציון ועריה.

לקול יללת האשה הנעצבת היא האשה החשובה מרת חיה בת הרב רבי ברוך מקהילת קראשניק, אשר נגשה לפנינו בקובלנא רבה על בעלה הלא הוא מורינו הרב פייבל בן מורינו הרב צבי הירש מקהילת חעלם, אשר עזב אותה ... ... ... גמלה לה ככה, גם יותר מן אחד עשר שנים ... ... ... הולך למרחקים למכור עוכר שארו, והיה כמה שנים נעלם מעיני האשה ... בלא הודע איה מקום מושבו ואיפה הוא רועה, שארה וכסותה לא נתן לה, אף לא פקד אותה לשלום באיגרת שלומים, והיתה כאלמנה חיה, עד שנתוודע לה, כי סובב סובב הולך הוא, לסחור בארץ מרחק בלונדון, ורוב נסיעתו מהתם להמבורג, ומהמבורג אל התם, ועל פי רבת ההשתדלות והפעולות ממרחק, עלה לה בשנה דאשתקד לבקש גט פיטורין שלה, ולא סילק כתובתה.

והנה הלא הוא מורינו הרב פייבל הנזכר למעלה עזב את ביתו ריקם, מאז שעבר מביתו לא שלח לה מאומה, והיא לותה ואכלה על בעלה הנזכר למעלה שנתחייב לה במזונתיה, ועתה הנושים נוגשים עליה, ולרש אין כל, אך נפשה לא לשלמיה נקטה, כי הנושא בא לקחת ואותה יום יום ידרושון דמי הלוואתם העולה לסך מרובה, והראה לפנינו האשה הנזכרת למעלה שטר כתובתה שמגיע לה מבעלה מורינו הרב פייבש הנזכר למעלה העיקר ותוספת כתובתה סך ששה מאות ועשרים וחמש זקוקים כסף צרוף, מלבד בגדים ותכשיטים שהיו לה, וגם הראה האשה מרת חיה הנזכרת למעלה לפנינו הכתב ראיה שבידה מבית דין צדק שסדרו לה הגט שאמרה האשה מרת חיה הנזכרת למעלה בפירוש, אף שהיא מקבלת את הגט להוציא את עצמה מגדר העגונות אינה מוחלת לבעלה מורינו הרב פייבש הנזכר למעלה, לא דמי כתובתה, ולא דמי מזונותיה על ידי קבלת הגט, רק היא עומדת בטענותיה, לתבוע את בעלה לדין על פי דת על כתובתה מהתחייבות מזונותיה מיום הפרדו ממנה.

ויען כי האשה הנזכרת למעלה היא משלשלת היוחסין, נכד להגאון הגדול בעל המחבר ספר פנים מאירות ושאר גאוני ארץ, ואחיה היה הרב החסיד מורינו הרב פנחס מקהילת גנאוושוב זכרונו לברכה, וידענו כי כנים דבריה, ולא יכולנו לאטום אוזננו מלשמוע מקול תמרוריה, אשר נפשה בשאלתה להיות בעזרתה, ויצאנו מזה מחוץ לגדרנו אשר גדרנו בעדנו מלשלוח חוצות מכתב ידינו, ובאנו בחין המליצה עבור האשה הנזכרת למעלה לפני כבוד הדר מעלתם יצ"ו, שיעמדו לימין צדקה, ויטו לב חסדם לחקור על האיש הנזכר למעלה, ואם המצא ימצא בעל האשה, הלא הוא מורינו הרב פייבל הנזכר למעלה שמה בקהלתם, יכופו כאגמון ראשון, לצאת ידי חובתו, לשלם לאשתו הגרושה הנזכרת למעלה את כתובתה ודמי מזונותיה לפי שומת האשה, וכפי הנשמע על פי רוב הוא מכון שבתו בבית הנגיד משה פרענקל נירו יאיר, ימחלו מעלתם לצוות לחקור אצל הקצין הלז על האיש הלזה מורינו הרב פייבל הנזכר למעלה, אולי יתן תודע באיזה מקום יוכלו להשיגם, ולרדוף אותו עד חרמה, לסלק כתובת אשה ודמי המזונות הנזכרים למעלה, ובוודאי יהיה שכרם מרובה בזה ובבא, ויחשבה ד' להם לצדקה, וברכה ושלום על ראשם יהיו תמים מאדון העולמים ומאתנו אלה אלופי הראשים בקהל עדת ישורון פה ווארשא הנזכר למעלה.

הק' יחיאל מיכל אטינגר מראווי
הק' משה מצוזמיר
הק' נתן מקיצק צעדרובים
הק' שלמה זלמן מיערסלוב
ונאום חיים פייבל בלא"א ה"ה מוהר"ר שמשון נ"י מקאמניץ
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

נו ר' איטש'ע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

נו ר' איטש'ע!!!
רבי יעקב מפשעווארסק האט ח"ו נישט א טעות געהאט, ח"ו נישט א טעות געהאט.
ניין, נישט קיין טעות געהאט, ח"ו, נאר דאס וואס די תורה זאגט "אז בא לכלל טעות" איז געזאגט געווארן נישט אויף א גדול בישראל, נאר ווי משה רבינו ע"ה.

יעצט וועסטו א וודאי זאגן - אז ס'איז נישט די זעלבע ר' פינחס מגעניוויש, ס'איז א צוויטער, שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת, און פערצופל זענען ביידע געווען אייניקלך פון פנים מאירות "ושאר גאוני ארץ" - וואס "לדידי" גייט ארויף אויף די "חכם צבי" - וואס זיי די ב"ד פון ווארשה האבן נישט געוואלט דערמאנן און די בריוו צו דעם ב"ד און המבורג ואלטונה, כידוע ליודעי חן אין שכיבד"ו את החכם צבי שם.

וממילא וועסטו ז'אגן - אז ר' ברוך מקראשניק איז גאר א צווייטער, אדער זיי זענען געווען ברודער'ס נאר פון איין מאמע נישט פון איין טאטע, נאר פאר דעם הייסט דעם זון פון רבי פינחס "זלמן ברוך" נאך זיין שטוף-טאטע-זיידע.

אזוי ווי דער משכיל ימ"ש האט געזאג אז ער גלייבט אז ס'איז געווען א "משה מוט אהרון" אבער נישט די זעלבע וואס די תורה רעט נאר זייערע ק'וזענס, עפ"ל.
פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1162
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פאמיליעמירעלס »

העי. .
בארוהיג זיך. קענסט טון די זעלבע זאך נארמאל, מ׳הערט ווען דו רעדסט שטיל אויך.
יישר כח למפרע
מונח אתנחתא
שר העשר
תגובות: 36
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 26, 2012 4:50 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מונח אתנחתא »

ואם תאמר, והרי בשנת תקס"ח היה רבי פינחס עדיין בחיים, ומאי ז"ל שנכתב עליו? תיובתא!
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35243
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

נישט תקע"ח?
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

פאמיליעמירעלס האט געשריבן:העי. .
בארוהיג זיך. קענסט טון די זעלבע זאך נארמאל, מ׳הערט ווען דו רעדסט שטיל אויך.
יישר כח למפרע

כ'וועל דיר ענטפער'ן פארוואס איך בין נישט רוהיג,
די וועלט פערגט א קשיא, שטייט "איוב ששתק (בהבא נתחכמה לו לישראל במצרים) נידון ביסורים", פרעגט די וועלט וואס פארא "מדה כנגד מדה" איז דאס. איז דער תירוץ אז איוב האט געטאנעט אז וואס האט ער צו שרייען אויף פרעה (אזוי ווי יתרו האט געשריגן און געמוסט אנטלויפן) ס'וועט סיי ווי נישט עלפ'ן, על כן בשכר זאת "נידון ביסורים" - דעמאלט האט ער געזען אז ווען סטיט וויי שרייט מען.
פאר דעם שריי איך סטיט ווי אז זענען פאר'ן "מערערים רעים", וואס אפי' זיי מיינ'ן גוטס זענען זיי מערער כל חלקה טובה.
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

אם יש משהוא שיוכל להגדיל "קטע דלהלן"
לעצט פארראכטן דורך שבתי משורר אום מיטוואך יוני 19, 2013 4:32 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

farshlufen האט געשריבן:נישט תקע"ח?

שאלת חכם!!!
יש מקור אחת והוא אולי מוטעית, והינו ספר
זמירות שולחן שבת הכותב שמנו"כ של רבי פינחס הוא בקוז'ניץ תקע"ג, אבל לא ידעתי מקורו טהור.
והאמת הוא שצריך לבדוק הייטיב מש"כ במכתב הנ"ל כי יתכן שלא נכתב ז"ל רק נ"י = "ואחיה היה הרב החסיד מורינו הרב פנחס מק' גנאוושוב [u]ז"ל[/u], זה לא בטוח כלל נראה יותר נ"י"
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

מונח אתנחתא האט געשריבן:ואם תאמר, והרי בשנת תקס"ח היה רבי פינחס עדיין בחיים, ומאי ז"ל שנכתב עליו? תיובתא!

למה תאמר שבשנת תקס"ח היה עדיין חי? תאמר שכהיום הוא עדיין חי.
מה מקורך?
שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 286
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 15, 2011 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שבתי משורר »

איטשע האט געשריבן:לויט גאלדהאבר'ס מיינונג, קומט אויס אז דער שינאווער רב איז געווען אן "עלטער פעטער" (זו' הרבנית הענטשא אחות גיטל אם אמה של הרבנית רבקה) פון זיין פאטער דער צאנזער רב....

יא יא אודאי די ביסט גערעכט ר' איטש'ע וויל ביי אונדז אין די משפחה האבן מיר געוויסט אז מהאט איים גערופן "פעטער חנינא"
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”