רבי אברהם אלימלך מקארלין י"ד חשון תש"ג הי"ד זיע"א

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

רבי אברהם אלימלך מקארלין י"ד חשון תש"ג הי"ד זיע"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

רבי אברהם אלימלך פערלאוו מקרלין זיע"א
בן הרה"ק רבי ישראל הינוקא מפראנקפורט זיע"א
י"ד מר-חשון תש"ג

רבינו הרה"ק רבי אברהם אלימלך פרלוב מקארלין הי"ד זי"ע נולד ביום ד' אלול בשנת תרנ"א לאביו הרה"ק ר' ישראל הינוקא מסטאלין זי"ע בן הרה"ק ר' אשר מסטאלין זי"ע בן הרה"ק ר' אהרן מארלין בעל בית אהרן זי"ע בן הרה"ק ר' אשר מסטאלין הראשון זי"ע בן הרה"ק ר' אהרן הגדול מקארלין זי"ע ולאמו הרבנית הצדקות מרת ברכה שיינדל ע"ה בת הרה"ק ר' דוד טווערסקי מזלטיפולי זי"ע בן הרה"ק ר' יוחנטשע מראחמסטריווקא זי"ע

רבינו היה שפל רחו ועניו כהלל אהבתו לכל בר ישראל היתה להפלא וכל סימני טהרה ניכרים בו כבר בצעירותו, חסידים מספרים כי היה יושב ולומד שעות ארוכות כשהוא מצמצם בזמן השינה ושאר צרכי הגוף, את מזונו היה בולע בלא לעיסה על מנת להמעיט את הנאת האכילה וליהנות כמה שפחות מן העולם הזה.

בשנת תרפ"ב נסתלק אביו וחסידי סטאלין נתנו עיניהם עליו ביקשוהו כי ייעתר להם ויהיה למנהיגם, אך רבינו סירב לזה בכל תוקף, רק בהשפעות והפצרות מזקני חסידי אביו, וכמו כן קבל מכתב הפצרה מהרה"ק ר' ישראל משורטקוב זי"ע ומחתנו זי"ע נטל על עצמו על האדמורת.

בשלהי חודש אייר תרצ"ט נסע רבינו לארץ ישראל, כשדרכו רגליו על אדמת ארץ הקודש, עוד לפני שקיבל שלום מהקהל, הרים הרבינו את קולו ואמר: לא באנו לארץ ישראל לשם ביקור גרידא, באנו לארץ ישראל, כדי לעורר רחמי שמים על אחינו בני ישראל, תושבי פולין ורחבי אירופה, הזקוקים לישועה גדולה. עננים שחורים מרחפים על שמי אירופה! לא עת גיל ושמחה עתה, חוב קדוש מוטל עלינו לפקוד את הציונים הקדושים, להשתטח ולהרבות בתפלות ובתחנונים, ולזעוק זעקה גדולה ומרה בבקשת ישועה ורחמים. הציבור נשאר עומד קפוא על מקומו; הסתכלנו זה על זה במבטים של פליאה ותהיה, ולא הבנו כלל וכלל, למה מכוונים הדברים הנוקבים והמזעזעים.

ערב ראש חודש סיון: הכריז רבינו על יום צום והתעוררות, מאות התאספו לבבית הכנסת של חסידי קארלין, והורה לכל הקהל להתאסף בחצות הלילה להכותל המערבי, לעריכת תיקון חצות. הוא קרא: עת צרה היא ליעקב, ואין לנו ברירה אחרת אלא לשפוך את שיח לבנו במקום אשר לא זזה משם שכינה מעולם; "קומי רוני בלילה לראש אשמורות ', שאי אליו כפייך על נפש עולליך" (איכה שפכי כמים לבך נוכח פני ה ב, יט).

כמו כן קרא רבינו לאסיפה דחופה את זקני וראשי העדה. בהכנסו לחדר היה ראשו מורכן, פניו היו חיוורים כסיד, ובלשון תחנונים הביע את משאלת לבו הטהור, לטכס עצות ולמצוא דרכים איך לעורר את כלל ישראל לזעוק ולהתחנן על כל הגזירות הקשות והנוראות העומדות להתרחש ח"ו על אחינו ברחבי אירופה. צריכים לעורר רחמי שמים שלא יתגשמו המזימות השפלות של אויבינו המתכננים ומבקשים להשמיד ולהרוג ולכלות את כלל ישראל רח"ל. דבריו הנוקבים והקשים כגידים פילחו את ליבם הטהור של נקיי הדעת שבירושלים, עד שאחד מהם, הגה"ק ר' פישל ברנשטיין זצ"ל, פנה אל רבינו ושאלו בתמיה: מדוע רבינו כל כך מפחיד אותנו? רבינו נאנח ובקול חרישי אמר: כל התיאור הנורא שגילינו ותיארנו ברבים, מצוטט ממה שראינו באותיות שחורות ע"ג לבן, במכתבו של אור שבעת אולי יוכל רבינו להראות הק' זי"ע. לבקשת הגר"פ הימים מרן הבעש"ט לו את המכתב, ענה לו רבינו: הייתי מראה לכם את זה, שם כתוב הרבה יותר גרוע מה שגיליתי, אבל מה תועיל לכם קריאתו? זה רק יפריע לכם ולא תמצאו מרגוע לנפשכם. אחד מהנאספים שהיה נרגש למאוד ולא יכל לשלוט ברוחו ולהירגע מעוצמת הדברים הנוראים ששמע, פנה אל רבינו ואמר שלפי תיאורו של רבינו את המצב העגום שעם ישראל נתון בו, הרי שמזמן חורבן הבית לא היו עדיין צרות כאלו לישראל. נאנח רבינו ואמר "צרות כאלו העומדים להתרחש על כלל ישראל, עוד לא היו מזמן בריאת העולם! ובסופקו ידיו זו בזו פנה רבינו אל הקהל בלשון שאלה: על מה נבקש, שתהיה מלחמה או לא? נענה אחד מזקני החסידים ואמר: רק שלא תהיה מלחמה. רבינו נעץ בו מבט חודר ואמר: מי יתן והיה כמו שאתם אומרים, אולם אם הצורר יכבוש בלי מלחמה, מי יודע מה יהיה אם תהיה מלחמה אזי אומות בסופם של אחינו בני ישראל, משא"כ העולם ידחו אותו, ותהיה בסוף הצלה פורתא לכלל ישראל, [חזון שנתקיים במלואו כידוע]. תוך כדי דיבורו קם רבינו מלוא קומתו, כשכולו אפוף חרדה, אמר: אתם בארץ ישראל גם לא תלקקו דבש, אבל בכל זאת ארץ ישראל שונה מכל הארצות. אולם אנו בחוץ לארץ - מי יודע מה יהיה, ומה ייעשה מעם ישראל! וסיים רבינו את דבריו ואמר: יש להרעיש עולמות ולבקש רחמים, וכל אחד יראה לתקן את עצמו עד שירחם ה' עמו.

כמו כן שלח רבינו את מקורביו לבקר בחצרות האדמורי"ם בארץ הקודש, לשמוע את חוות דעת קדשם בנוגע למצב הנורא.

באחד הימים נסע במיוחד לתל אביב לשוחח עם זקן אדמור"י רוז'ין, הרה"ק ר' ישראל מהוסיאטין זי"ע. רבינו שאל את רבי ישראל מהוסיאטין מה דעתו: האם הגרמנים הארורים יצאו למלחמה כוללת? ענה בבירור מוחלט, ואמר: בוודאי ובוודאי יצאו למלחמה, אמנם לא כעת, כי עסוקים המה בקצירת החיטים וזקוקים הם למצבור אוכל עבור החיילים, אבל בסופו של דבר בוודאי שיצאו למלחמה עולמית.

בכ"ב תמוז תרצ"ט: הביע רבינו רצונו להשתטח על ציון הרשב"י באתרא קדישא מירון. מקורביו ניסו להשפיע עליו ולמונעו מכך, מפני שהדרכים המובילים למירון היו בחזקת סכנה. זה קרוב לשלוש שנים, משנת תרצ"ו ואילך, שאתרא קדישא מירון היה סגור ומסוגר, ואפילו בל"ג בעומר לא עלו על הציון. המחבלים ימ"ש היו מסתתרים בנקיקי הסלעים הגבוהים מעל הכביש הצר והמפותל, והיו יורים על הרכבים שעשו את דרכם בכביש. רבינו עמד על דעתו להוציא לפועל את הנסיעה, בהפטירו "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק. כשהגעו שם ביקש להכנס לבד למערה וכל הקהל עמד והמתין בחוץ. לאחר שהייה ממושכת נכנסנו כ"א לפנים המערה, ונשתומם למראה עיניו הנפוחות מבכי. עבודתו המאומצת בתפלה ובתחנונים למען הכלל, הותירה רושם עז על מראה פניו, וכשאחד מזקני החסידים הזדעזע למראהו ואמר: הרבי לא יוכל לשאת את המשא והמשימה שנטל על עצמו, הפטיר רבינו "האלט מען ניטש אויס"... אז לא אוכל לשאתו..

ממירון המשך לבית החיים בצפת, מקום בו ספונים וטמונים מאורי ישראל: מרנן ה'בית יוסף', האר"י הקדוש וגדולי תלמידיו, ועוד רבים גאונים וצדיקים זי"ע. בהגיע רבינו סמוך לשער בית החיים, נענה ואמר: נאמר בקינות "אז בהלוך ירמיהו על קברי אבות ונם עצמות חביבות מה אתם שוכבות, בניכם גלו ובתיכם חרבות"; בזמן חורבן הבית הלך ירמיהו הנביא להשתטח על קברי אבות במערת המכפלה, וביקש להודיעם מכל הצרות של כלל ישראל. גם עלינו מוטל חוב להודיע לצדיקים הטמונים פה, שיעוררו רחמים בשמים לבטל את הגזירות הנוראות המרחפות על כלל ישראל.

כשחזר מהציון הק' של מרן הבית יוסף, נאנח רבינו ובקול חרישי אמר - כאילו לעצמו - "מיר האבן געמיינט אז מיר וועלין עפעס פועל'ן! [חשבנו שנוכל לפעול משהו!]

במשך כל זמן שהותו בארץ, התמלטו מפיו דיבורים מחרידים את לב שומעיהם, מדי פעם במטבעות לשון אחרות, כמו "פולישע אידן זענען פארלוירן"... [יהודי פולין אבודים...] וואס וועט זיין מיט קראקאווער אידן... אזא קראקא... [מה יהיה עם יהודי קראקא... קראקא העיר הגדולה...]

באחד הימים מתכונן רבינו לחזור למקום מגוריו - קארלין. זקני וראשי העדה קארלין התאספו לטכס עצה איך להשפיע על רבינו להמנע מלחזור, כמו כן נידונו הדרכים להשיג אשרות כניסה לארץ ישראל לכל משפחת רבינו. הוא הודיע כשהדבר נודע לרבינו, בהחלטיות על כוונתו ליישם תכניתו. כשפנה אליו הרה"צ ר' אלטר שו"ב שיפמאן זי"ע ושאלו לאור דברי רבינו על הגזירות הנוראות העומדות שו"ב להתרחש, איך מותר לרבינו לחזור למקום סכנה? כתשובה לשאלתו קם רבינו ניגש לארון הספרים, הוציא ספר מסויים והראה לו שכתוב שם כי מי שנמצא בתוך קהילתו וצאן מרעיתו בעת שהכל מתנהל על מי מנוחות. אבל כשתושבי העיר בסכנה - הרי הוא בורח כדי להציל את עצמו ואינו נמצא אתם יחד שונאו!
נענה רבינו ואמר: כל ימינו אנחנו עובדים ועמלים לזכות להיות "ואני קרבת אלוקים לי טוב",(תהלים עג כח) להיות קרוב להקב"ה, איך אפשר לחיות שונאו'?!... במצב של 'הקב"ה
כששמעו החסידים את דברי רבינו קמו כמה מטובי האברכים, וגמרו אומר להשליך נפשם מנגד ולפעול על מנת למנוע את נסיעתו, אפילו אם ח"ו יכוו מגחלתו. והיו כאלו שהחליטו להשכיב עצמם תחת גלגלי הרכב. רבינו הגיב ואמר: "איר וועט זיך רייסין די האר פון קאפ" ["את שערות ראשיכם תמרטו באם תמנעו בעדי את הנסיעה"]. הוא שימנע את נסיעתו ועמד לא שעה להפצרותיהם ותחנוניהם של אנ"ש על דעתו בתוקף.

ליל י"ד אלול תרצ"ט נסע רבינו בחזרה,כעבור שלושה ימים בלבד, י"ז אלול תרצ"ט, פרצה המלחמה הארורה השואה האיומה. כשהגיעה הספינה לנמל קאסטנציא ברומניה, כבר פלשו הגרמנים הארורים לפולין וכבשוה תוך מספר ימים, השמועות על פרוץ המלחמה הגיעו גם לרומניה, ומשום כך העדיפו רבים מנוסעי האניה להשאר שם. אך רבינו ומלווהו הספיקו עוד לעלות ברכבת האחרונה שנסעה לפולין.(לב ישראל)

ביום המר והנמהר י"ד מרחשון בשנת תש"ג עלה רבינו ומשפחתו על מקדוה על קידוש השם באכזריות איומה הי"ד
זכותו הגדול יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
צהלה ושמחה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 472
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 11, 2017 5:22 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צהלה ושמחה »

די צייטונג "אידישע צייט" האט די לעצטע צוויי וואכען באשריבען זיין נסיעה קיין ארה"ק הארט בעפאר די מלחמה שנת תרצ"ט,

עס איז זייער זייער אינטערסאנט, און עס איז פחד צו ליינען, אבער עס איז אינטערסאנט צו זען די מקורות צו די ארטיקעל.. איז דא קראנטע מקורות דערתו?
א איד דארף פרייליך זיין, נאר פרייליך זיין.
El Rushbo
שר האלף
תגובות: 1276
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 31, 2014 10:34 am
לאקאציע: Almost Daily on MSNBC...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך El Rushbo »

זייער א אינטערסאנט ארטיקל, נאר געליינט די צווייטע האלב, נישט די ערשטע, איינער האט עס?
עס איז מיר גיט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 360
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 27, 2017 4:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עס איז מיר גיט »

צהלה ושמחה האט געשריבן:די צייטונג "אידישע צייט" האט די לעצטע צוויי וואכען באשריבען זיין נסיעה קיין ארה"ק הארט בעפאר די מלחמה שנת תרצ"ט,

עס איז זייער זייער אינטערסאנט, און עס איז פחד צו ליינען, אבער עס איז אינטערסאנט צו זען די מקורות צו די ארטיקעל.. איז דא קראנטע מקורות דערתו?

קודם עס שטייט אויפן ארטיקל עס איז גענומען פונעם ביך פון הגה"צ ר' ישרא-ל גרוסמאן זצ"ל וואס האט עס אליינס מיטגעהא-לטן,
צווייטענס קענסטו קוקען אינעם ביך פון הגה"צ ר' זלמן בריזל זצ"ל וואס האט עס אויך מיטגעהא-לטן וואס באשרייבט עס אויך גענוי אזוי.
געלויבט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 375
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 30, 2017 3:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך געלויבט »

דער רבי ר' יוחנן פון סטולין האט געזאגט אז ער איז נישט אוועק י"ד חשון נאר היות וואס מ'האט שוין אזוי באשטימט זאל מען נישט משנה זיין.
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

געלויבט האט געשריבן:דער רבי ר' יוחנן פון סטולין האט געזאגט אז ער איז נישט אוועק י"ד חשון נאר היות וואס מ'האט שוין אזוי באשטימט זאל מען נישט משנה זיין.

מקור ביטע
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
געלויבט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 375
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 30, 2017 3:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך געלויבט »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
געלויבט האט געשריבן:דער רבי ר' יוחנן פון סטולין האט געזאגט אז ער איז נישט אוועק י"ד חשון נאר היות וואס מ'האט שוין אזוי באשטימט זאל מען נישט משנה זיין.

מקור ביטע

אין ספר ר' זלמן אויף ר' זלמן בריזל זצ"ל.
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

י"ד חשון האבן די אלטע חסידים אין ירושלים קובע געווען ווייל דעמאלטס איז געווען די לעצטע ידיעה פון איהם, נישט ווייל ס'איז אמאל גווען א הו"א אז ער טאקע דעמאלטס אוועק.

אינטרעסאנט וואס איז שרייבט בשם די רבי פון טבריה - רבי יוחנן, ער איז בכלל געווען אין אן אנדרע געגנט, חוץ אז מ'וועט זאגן אז רוח הקודש דיבר בו [אוודאי רוה"ק דיבר בו, כ'מיין נאר צו זאגן לגבי דעם פרט]
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

נחום וואהלינער האט געשריבן:י"ד חשון האבן די אלטע חסידים אין ירושלים קובע געווען ווייל דעמאלטס איז געווען די לעצטע ידיעה פון איהם, נישט ווייל ס'איז אמאל גווען א הו"א אז ער טאקע דעמאלטס אוועק.

אינטרעסאנט וואס איז שרייבט בשם די רבי פון טבריה - רבי יוחנן, ער איז בכלל געווען אין אן אנדרע געגנט, חוץ אז מ'וועט זאגן אז רוח הקודש דיבר בו [אוודאי רוה"ק דיבר בו, כ'מיין נאר צו זאגן לגבי דעם פרט]


גראדע געזעהן אין איינע פון די קרלינער ספרים (געדענק איך נישט צו אין דברי אהרן, אדער כתבי קודש א.ד.ג.) אז דער רבי ר' אברהם אלימלך איז גאר גע'הרג'עט געווארן י"ג חשון.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
popo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 291
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 02, 2017 11:38 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך popo »

געלויבט האט געשריבן:דער רבי ר' יוחנן פון סטולין האט געזאגט אז ער איז נישט אוועק י"ד חשון נאר היות וואס מ'האט שוין אזוי באשטימט זאל מען נישט משנה זיין.


די חסידים האבן נאכגעהערט אז מ'האט ארויס געפירט י"ד חשוון די אידן פון קרלין אינדרויסן פון שטאט ווי מ'האט זיי אומגעברענגט על קידוש השם [מ'קען זעהן די גרויסע קבר אחים ביז היינט], האבן זיי פארששטאנען אז דאס איז אויך דעם רבינ'ס יארצייט, נאכן קריג האט זיין ברודער דער רבי ר' יוחנן פון סטולין מעיד געווען אז ער האט באקומען א גרוס פון זיין ברודער א לאנגע צייט נאך י"ד חשוון, ווי עס איז שפעטער נתברר געווארען האט מען אים טאקע ארויסגעפירט צוזאמען מיט די גאנצע שטאט נאר מיט גרויס השתדלות איז ער צוריק אריין אין שטאט, א שטיק צייט שפעטער האט א איד געזעהן ווי א גוי לויפט אריין צום רבין אין צימער מיט רציחה אין קומט ארויס מיט א בלוטיגן מעסער הי"ד.
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

popo האט געשריבן:
געלויבט האט געשריבן:דער רבי ר' יוחנן פון סטולין האט געזאגט אז ער איז נישט אוועק י"ד חשון נאר היות וואס מ'האט שוין אזוי באשטימט זאל מען נישט משנה זיין.


די חסידים האבן נאכגעהערט אז מ'האט ארויס געפירט י"ד חשוון די אידן פון קרלין אינדרויסן פון שטאט ווי מ'האט זיי אומגעברענגט על קידוש השם [מ'קען זעהן די גרויסע קבר אחים ביז היינט], האבן זיי פארששטאנען אז דאס איז אויך דעם רבינ'ס יארצייט, נאכן קריג האט זיין ברודער דער רבי ר' יוחנן פון סטולין מעיד געווען אז ער האט באקומען א גרוס פון זיין ברודער א לאנגע צייט נאך י"ד חשוון, ווי עס איז שפעטער נתברר געווארען האט מען אים טאקע ארויסגעפירט צוזאמען מיט די גאנצע שטאט נאר מיט גרויס השתדלות איז ער צוריק אריין אין שטאט, א שטיק צייט שפעטער האט א איד געזעהן ווי א גוי לויפט אריין צום רבין אין צימער מיט רציחה אין קומט ארויס מיט א בלוטיגן מעסער הי"ד.


צוויי זאכן

א) מקור צו הנ"ל (אויב ס'דא ביטע)

ב) ווען בערך איז די מעשה געווען, (שבט - אדר, צו ניסן אייר?), צו מ'ווייסט בערך, אין וועלכע פאר טעג ס'איז געשעהן?

נ.ב. איך קום חלילה נישט אפפרעגן דברי הרה"ק רבי יוחנט'שע זיע"א, נאר איך וויל וויסן צו די זאכן האבן א געהעריגן מקור (דאס אז ר' יוחנט'שע האט געזאגט איז מיר גענוג מקור, נאר איך זיך א מקור אז ער האט אזוי געזאגט).
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
popo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 291
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 02, 2017 11:38 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך popo »

פרי ישע אהרן ח"ב דף רס"ב בהערה תק"ד.
מ'ווייסט נישט מיט וויפיל שפעטער עס איז פארגעקומען.
עס איז דא דארט א נאמען פון די עד ראי'.
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6775
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

00898.jpg
00898.jpg (99.95 KiB) געזען 4196 מאל
El Rushbo
שר האלף
תגובות: 1276
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 31, 2014 10:34 am
לאקאציע: Almost Daily on MSNBC...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך El Rushbo »

יארצייט היום
אוועטאר
lebediger berel
שר חמשת אלפים
תגובות: 5249
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 17, 2008 11:17 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך lebediger berel »

El Rushbo האט געשריבן:יארצייט היום

ראה למעלה אפשר היארצייט היום
אז מ'לעבט דערלעבט מען
אוועטאר
lebediger berel
שר חמשת אלפים
תגובות: 5249
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 17, 2008 11:17 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך lebediger berel »

אינעם ביכל "ר' זלמן" איז ער אזוי שיין באשריבן, ר'האט מיר כמעט געמאכט פאר א קארלינער חסיד
אז מ'לעבט דערלעבט מען
אוועטאר
סטאוו יא פיטא
שר עשרת אלפים
תגובות: 19773
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 07, 2020 9:24 am

Re: רבי אברהם אלימלך מקארלין י"ד חשון תש"ג הי"ד זיע"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סטאוו יא פיטא »

איז דא א קלארע בילד פון דעם?

זכותו יגן עלינו השם יקום דמו
אטעטשמענטס
RAA.jpeg
RAA.jpeg (111.24 KiB) געזען 1418 מאל
הנה אנכי שולח מלאך. זאגט רש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא. די בשורה איז געווען אז אעפ"י שיחטאו לא תסתלק שכינה מביניהם, אזוי ווי די תרגום טייטשט כי לא אעלה בקרבך; לא אסלק שכינתי מבינך!
געלויבט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 375
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 30, 2017 3:48 am

Re: רבי אברהם אלימלך מקארלין י"ד חשון תש"ג הי"ד זיע"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך געלויבט »

סטאוו יא פיטא האט געשריבן:איז דא א קלארע בילד פון דעם?

זכותו יגן עלינו השם יקום דמו

אויפן וועג צו תפלת מוסף ביים כותל המערבי חג השבועות תרצ"ט.
ביי די ספרים אויף ר' זלמן בריזל מיט ר' ישראל גרוסמן ווערט ער שטארק באשריבן, מקען פארשטיין פארוואס מהאט געהאלטן פון איהם, די גילויים נוראים און די קשר פון די חסידים צו איהם איז אין לשער.
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

Re: רבי אברהם אלימלך מקארלין י"ד חשון תש"ג הי"ד זיע"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

דא עמוד ב איז דא א צעטל פון רא"א, איך ווייס נישט אויב עס האט א שייכות מיט דער גאנצע פנקס
צפת דאמעריקא
שר האלף
תגובות: 1116
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 19, 2021 6:03 pm

Re: רבי אברהם אלימלך מקארלין י"ד חשון תש"ג הי"ד זיע"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צפת דאמעריקא »

די פראנקפורטער רבי ישראל פלעגט אויכט גיין מיט ווייסע זאקן?
גאוה געהערט צום אויבערשטן, עס האט לגמרי נישט מיט קיין נברא
אינגאנצן - לגמרי נישט!!!
דער כבוד פון א נברא איז, אז ער ווייסט פון
דעם בורא, ער איז מכבד דעם בורא - אט דאס איז זיין כבוד ממש!!!
(הגה"ק רבי יעקב מאיר שעכטער שליט"א)
אוועטאר
מחצה''ק
שר האלף
תגובות: 1086
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 13, 2019 7:28 pm

Re: רבי אברהם אלימלך מקארלין י"ד חשון תש"ג הי"ד זיע"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מחצה''ק »

צפת דאמעריקא האט געשריבן:
די פראנקפורטער רבי ישראל פלעגט אויכט גיין מיט ווייסע זאקן?
ניין נאר ר' אלימלך אין נאר אין אר''י
די חסידים האבן עס פארלאנגט דארט
אוועטאר
מומחה יוחס
סגן ראש הקהל
תגובות: 24332
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
לאקאציע: דא אינעווייניג

Re: רבי אברהם אלימלך מקארלין י"ד חשון תש"ג הי"ד זיע"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מומחה יוחס »

היינט נאכט די הילולא קדישא פין הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקארלין זי"ע הי"ד
געוועהן א שטיק פייער
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
צפת דאמעריקא
שר האלף
תגובות: 1116
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 19, 2021 6:03 pm

Re: רבי אברהם אלימלך מקארלין י"ד חשון תש"ג הי"ד זיע"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צפת דאמעריקא »

האב איך געזעהן באשריבן אז מען האט אים ממש געצווינגען צו ווערן רבי, ער האט בשום אופן נישט געוואלט ווערן רבי.
גאוה געהערט צום אויבערשטן, עס האט לגמרי נישט מיט קיין נברא
אינגאנצן - לגמרי נישט!!!
דער כבוד פון א נברא איז, אז ער ווייסט פון
דעם בורא, ער איז מכבד דעם בורא - אט דאס איז זיין כבוד ממש!!!
(הגה"ק רבי יעקב מאיר שעכטער שליט"א)
אוועטאר
דיעל שפיל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3905
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 24, 2022 12:32 pm

Re: רבי אברהם אלימלך מקארלין י"ד חשון תש"ג הי"ד זיע"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דיעל שפיל »

מחצה''ק האט געשריבן:
צפת דאמעריקא האט געשריבן:
די פראנקפורטער רבי ישראל פלעגט אויכט גיין מיט ווייסע זאקן?
ניין נאר ר' אלימלך אין נאר אין אר''י
די חסידים האבן עס פארלאנגט דארט
נאר פארלאנגט? געצווינגען...
אוועטאר
מחצה''ק
שר האלף
תגובות: 1086
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 13, 2019 7:28 pm

Re: רבי אברהם אלימלך מקארלין י"ד חשון תש"ג הי"ד זיע"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מחצה''ק »

דיעל שפיל האט געשריבן:
מחצה''ק האט געשריבן:
צפת דאמעריקא האט געשריבן:
די פראנקפורטער רבי ישראל פלעגט אויכט גיין מיט ווייסע זאקן?
ניין נאר ר' אלימלך אין נאר אין אר''י
די חסידים האבן עס פארלאנגט דארט
נאר פארלאנגט? געצווינגען...
קודם האט מען עס נאר פארלאנגט...
שפעטער געטון למעשה
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”