יידישע קהילות האט געשריבן:כידוע די גרויסע מצוה און סגולה פון דאוונען כוותיקין.
שיטת ריף ורמב"ם אז תפילת ותיקין איז א חיוב גמור!
אין שלחן ערוך (או"ח סי' נ"ח סעיף א') ווערט ג'פסק'נט: ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין (פי' תלמידים. ורש"י פי' אנשים ענוים ומחבבים המצות) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה (פי' יציאת החמה כמו הנצו הרמונים) (שיר השירים ו, יא; ז, יג) כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה.
ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד.
חז"ל הקדושים זאגן אונז צו "כל הסומך גאולה לתפילה כ'ותיקין' אינו ניזוק כל היום כולו" (ברכות ט, ב, ותוס' שם).
דער משנה ברורה דארט שרייבט: (ס"ק ח') "ומובטח לו שהוא בן עוה"ב ולא יוזק כל אותו היום".
פונעם הייליגן בעל שם זי"ע ווערט געברענגט אין צוואת ריב"ש
"ולכל הפחות יזהר להיות התפלה בין בקיץ בין בחורף קודם הנץ החמה, דהיינו יהיה רוב התפלה עד קרוב לק"ש קודם הנץ
והחילוק בין קודם הנץ לאחר הנץ כרחוק מזרח ממערב. כי אז עדיין יכולין לבטל, וסימנך והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור וכו' ואין נסתר מחמתו אל תקרי מחמתו אלא (מחימתו, כלומר, כשכבר השמש יצא על הארץ אזי אין נסתר מהדינים הבאים ממלאכי חימה. על כן
אל יהא בעיניך דבר זה קטן כי גדול הוא ובעל שם ז"ל הוה מדקדק גדול ע"ז ולפעמים כשהיה עת שלא היה לו מנין היה מתפלל ביחיד."
מוראדיג!!
דער רבי ר' יונתן אייבשיץ זצ"ל שרייבט אין
אלון בכות איכה ג' מ"ד אז א תפילה כוותיקין מוז אנגענומען ווערן. אין אויב וואלטן יידן גדאוונט ותיקין אין טאג פון חורבן ביהמ"ק וואלט דער ביהמ"ק נישט חרוב ג'ווארן.
על כן טייערע פריינט, אין די צוויי וואכן ביז וואנעט מ'ריקט דעם זייגער קומט אויס דער הנה"ח נאך 7:00, איז דאך דער זמן גאר שפעט און גאר לייכט זיך צוצוכאפן צו אזא הערליכע און חשוב'ע מצוה.
אין יעדע יידישע ישוב איז שוין היינט דא מנינים פאר תפילת ותיקין.
לאמיר זיך משתדל זיין איש כפי כחו אז לכה"פ אין די צוויי וואכן צו דאווענען א גוטע תפילה כוותיקין.
און אין דעם זכות וועלן מיר זוכה זיין אז אונזערע תפילות וועלן נתקבל ווערן איש כפי משאלות לבו לטובה.