טייבעלע האט געשריבן:ומצור - פון א פעלזען שטיין, אם אבן הוא נמוח.
זאגט אונז דער פסוק אז עס וועט זיין מער פון דעם.
דבש - עס וועט ווערן מתוק כדבש.
אשביעך - בבחינת שיטעם נופת וצוף בתענוגים.
תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ואיתא בספה"ק דהיינו מפני שאין שביעה כדרחז"ל וי"ר אוהב תורה לא ישבע תורה, משא"כ לעוה"ב יום שכולו טוב יהי' מנוחה ושביעה בד"ת.
אבל כאן בשרנו הכתוב מעלה ומדריגה זו של יום שכולו טוב רעוא דרעוין ומצור דבש אשביעך, שיהי' מחילת עוונות עד מדריגת אשביעך, אהבה בתענוגים, ובמד' נופת צופים, יש דבש שהוא נקרא נופת צופים והוא מעולה מכל דבר שבעולם, ובגמ' משחרב בית המקדש בטל וכו' ונופת צופים, ונקרא היכל האהבה קודש קדשים ע' בספה"ק מ"מ, בשעת חורבן ביה"מ נסגר היכל זו, ובזמה"ז נפתח לפי שעה, והיינו ומצור דבש אשביעך, שביעה שיש בו תענוג, ולע"ל יהי' התענוג האמיתי בשלמות, כי לעת עתה הינו בבחי' רצוא ושוב וכמבואר בספה"ק מ"ע בכ"מ ע"ש, וכשהאדם מגיע לנקודת התענוג האמיתי אזי הוא מגיע לבחית התפשטות, וכמבואר בספה"ק סש"ש וזל"ק ודעת האיש הזה מתאחד ומתקשר בגודל התענוג הלז עד שנתפרד מחשבתו מאוד מעצמותו עד שאינו מרגיש וכו' ע"ש, ואין לנו כח לסבלו, אבל לעתיד יהי' כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים ויהי' ד' אחד ושמו אחד.
ודעת האיש הזה מתאחד ומתקשר בגודל התענוג הלז עד שנתפרד מחשבתו מאוד מעצמותו עד שאינו מרגיש וכו', ממילא אז עס איז נתפרד מחשבתו מגודל התענוג, קאן מען דאך נישט קאמענטירן, בבחי' ויהס כלב, דאס איז דער מדריגה פשוטה. אבל יש מדריגה בבחי' לעתיד ודו"ק.
אההה. ס'דאנערשטאג אויפן וועלט. קוים געשלאפן 4 שעה אין ס'שוין מארגן.. אייגענטליך ווען איך האב מיך נעכטן געלייגט איז שוין געווען מארגן.. קימט אויס אז היינט בין איך גארנישט געשלאפן... ומי יעמוד ב'סיקרעט קדושים..
לכאורה וואלט מען געקענט מחלק זיין, אויב די טעם איז וויבאלד עס וואקסט אין שבת (דהיינו מען פאנגט עס אן צו דערקענען אין שבת) איז דאס נישט שייך ביי די פוס.
לכאורה וואלט מען געקענט מחלק זיין, אויב די טעם איז וויבאלד עס וואקסט אין שבת (דהיינו מען פאנגט עס אן צו דערקענען אין שבת) איז דאס נישט שייך ביי די פוס.
לכאורה וואלט מען געקענט מחלק זיין, אויב די טעם איז וויבאלד עס וואקסט אין שבת (דהיינו מען פאנגט עס אן צו דערקענען אין שבת) איז דאס נישט שייך ביי די פוס.
מקור?
ראנג אשכול.
פרעג עס אינעם וואו איז דער מקור אשכול.
און כ'וועל צולייגן, ואנו נוהגין זה כמה שנים לקצוץ הצפרניים של הרגל ביום החמישי.
צוריק אין די ישיבה וואו ער האָט פארבּראַכט, און לערנט בּייטאָג און בּיינאַכט
לכאורה וואלט מען געקענט מחלק זיין, אויב די טעם איז וויבאלד עס וואקסט אין שבת (דהיינו מען פאנגט עס אן צו דערקענען אין שבת) איז דאס נישט שייך ביי די פוס.
מקור?
וביום ה' מקפידין שלא ליטלן מפני שהצפרנים מתחילין לחזור ולצמוח ביום ג' לגלוחן וא"כ אין זה תיקון כבוד שבת שחוזר לצאת. יש שכתבו שלא לקוץ צפרני הידים ורגלים ביום אחד ואין לקוץ אלא בע"ש או בעיו"ט והנכון שיקוץ מן הרגלים ביום ה' ומן הידים ביום ו' [מ"א]
לכאורה וואלט מען געקענט מחלק זיין, אויב די טעם איז וויבאלד עס וואקסט אין שבת (דהיינו מען פאנגט עס אן צו דערקענען אין שבת) איז דאס נישט שייך ביי די פוס.
מקור?
וביום ה' מקפידין שלא ליטלן מפני שהצפרנים מתחילין לחזור ולצמוח ביום ג' לגלוחן וא"כ אין זה תיקון כבוד שבת שחוזר לצאת. יש שכתבו שלא לקוץ צפרני הידים ורגלים ביום אחד ואין לקוץ אלא בע"ש או בעיו"ט והנכון שיקוץ מן הרגלים ביום ה' ומן הידים ביום ו' [מ"א]