משה הירש האט געשריבן:חתן הרב ר' ירחמיאל זעלצער ז"ל מח"ס נר למאה
ווער?
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
משה הירש האט געשריבן:חתן הרב ר' ירחמיאל זעלצער ז"ל מח"ס נר למאה
ספרים שטוב האט געשריבן:מנחם אבראמאוויטש האט געשריבן:אנטשולדיג פאר'ן פלאצן אייער זייפען בלאז אבער דינסטאג פרשת אמור איז אוועק א גאר חשוב' ע פרוי פון מאנסי, מרת חנה ארעלאנא ע"ה. זי איז געוועהן טויב אלע יארען און חתונה געהאט מיט אן עלטערען גר צדק מו"ה דוד ארעלאנא הי"ו.
ר' דוד מוטשעט זיך יארען מיט צוקער און בלוט שטורצען און די זוג האט זיך געמוטשעט יארען מיט קינדער.
זיי האבען צוויי קינדער, דער עלטערער טויב ווי די מאמע ל"ע און דער יונגערער א כלי מפואר, א חשוב יונגעל.
זי האט געהאט קאראנא און איז געווען אויף א ווענטילאטאר אין שפיטאל אבער איז שוין געווען אינדערהיים אויף שבת פרשת אח"ק.
מאנטאג האט זי פארלוירען די אטעם און אוועק פון דער וועלט דינסטאג.
מ'האט איר געלייגט אין ביה"ח ד'מאנסי.
מ'קען ביישטייערן פאר די משפחה דא:
https://thechesedfund.com/arelano/yesomim-fund
געגעבן, א זעלטענע מצוה רבה, קרן יתומים, החזקת גר צדק!
אידן כאפט'ס זכותים!
dovidal האט געשריבן:בן בוזי האט געשריבן:אלטער בריליאנט האט געשריבן:dovidal האט געשריבן:נפטר הרבני הנגיד מו"ה משה צבי לייפער [ לויפער ] 87 שנה נולד שבעה עשר בתמוז תרצ"ג בן הרב ברוך יוסף [ ואמר שבחן א"ע ששה עשר פעמים אצל הרה"ק בעל עטרת ישועה זי"ע - והלך ליקח היתר הוראה אצל הגאון מהרש"ם מברעזשאן - הסתופף הרבה בצל בעל אהבת ישראל שקירבו מאד ונתן לו מטה לישן בבית חדר הספרים שלו - ואמר שלא היה יכול לישון שהרבי למד שם כל הלילה ואח"ז אמר להרבי שאינו יכול לישון אז נתן המטה בחדר אחר ] בן הגה"צ משה צבי אחיו של הגה"צ רבי בעריש לויפער זצ"ל דומ"ץ דזיקוב -- רבי משה צבי היה כותב התורות של בעל אמרי נועם מדזיקוב זי"ע והיה מלמד הפרטי של בני הרה"ק בעל אמרי נועם זצ"ל ולמד בחברותא עם בעל אהבת ישראל מוויזשניץ זצ"ל אחר נישואיו בדזיקוב ]
רבי ברוך יוסף נפטר ה אייר תשל"ד והובא למנוחות בבית דוד חברת שארית ישראל בעלמאנט לאנג איילענד - מו"ה משה צבי הובא למנוחות בהר הזיתים
אגב הרב ברוך יוסף היה חתנו של הרב לוי יצחק פרענקל מדינוב נכד הבני יששכר זי"ע
וואו האט ער געוואוינט? ווער זענען די קינדער?
איר זענט שנעל !!!!! יישר
אלטער בריליאנט האט געשריבן:וואו האט דער נפטר געוואוינט?
lebediger berel האט געשריבן:ספרים שטוב האט געשריבן:מנחם אבראמאוויטש האט געשריבן:אנטשולדיג פאר'ן פלאצן אייער זייפען בלאז אבער דינסטאג פרשת אמור איז אוועק א גאר חשוב' ע פרוי פון מאנסי, מרת חנה ארעלאנא ע"ה. זי איז געוועהן טויב אלע יארען און חתונה געהאט מיט אן עלטערען גר צדק מו"ה דוד ארעלאנא הי"ו.
ר' דוד מוטשעט זיך יארען מיט צוקער און בלוט שטורצען און די זוג האט זיך געמוטשעט יארען מיט קינדער.
זיי האבען צוויי קינדער, דער עלטערער טויב ווי די מאמע ל"ע און דער יונגערער א כלי מפואר, א חשוב יונגעל.
זי האט געהאט קאראנא און איז געווען אויף א ווענטילאטאר אין שפיטאל אבער איז שוין געווען אינדערהיים אויף שבת פרשת אח"ק.
מאנטאג האט זי פארלוירען די אטעם און אוועק פון דער וועלט דינסטאג.
מ'האט איר געלייגט אין ביה"ח ד'מאנסי.
מ'קען ביישטייערן פאר די משפחה דא:
https://thechesedfund.com/arelano/yesomim-fund
געגעבן, א זעלטענע מצוה רבה, קרן יתומים, החזקת גר צדק!
אידן כאפט'ס זכותים!
דרך אגב, כזע מ'האט דארט קאמענטס, איך האב נישט געטראפן ווי צו שרייבן, אויב מ'קען עס אנווייזן דא
צופרידן האט געשריבן:אלטער בריליאנט האט געשריבן:וואו האט דער נפטר געוואוינט?
פארראקאוועי
יודל קליין האט געשריבן:נו וואו איז אונזער סטיטשינער?
עס איז דאך דא א ווארט פונעם סטיטשינער רבי זי"ע אז י"א אייר איז א געוואלדיגער מידת החסד ווייל י"א אייר איז גימטריא די פיר מילויאי הוי"ה, ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.
אוהב ציון האט געשריבן:היינט נאכט איז די שלושים פון האברך ר' ישראל בן ר' יואל זוסמאן ע"ה שפיצער . היות אז ער האט נישט איבערגעלאזט קיין קינדער זאל מען לערנען משניות אדער טוהן א דבר טוב לע"נ
איינער פון זיינע חבירים האבען געמאכט א קאמפיין צו שרייבען א ספר תורה לע"נ https://thechesedfund.com/torahforsruly/fund
Kollel האט געשריבן:Kollel האט געשריבן:אץ קוצץ האט געשריבן:בד"ה
גענעשא שאלאמאן 94
איר מאן איז אוועק ווייניגער ווי 3 וואכן צוריק
ציגעלע האט געשריבן:אוהב ציון האט געשריבן:היינט נאכט איז די שלושים פון האברך ר' ישראל בן ר' יואל זוסמאן ע"ה שפיצער . היות אז ער האט נישט איבערגעלאזט קיין קינדער זאל מען לערנען משניות אדער טוהן א דבר טוב לע"נ
איינער פון זיינע חבירים האבען געמאכט א קאמפיין צו שרייבען א ספר תורה לע"נ https://thechesedfund.com/torahforsruly/fund
איז ער אוועק פין קעראנא?
zugurnish האט געשריבן:ר זאב וואלף מרוזוב קראון הייטס איז היינט נפטר געווארן פון קראנא.
געווען א מלמד יארן לאנג אין אהלי תורה קראון הייטס. געווען מיין מלמד כתה ג.
dovidal האט געשריבן:מחבר "אוצר הספר העברי" הידען הנפלא אהוב על הבריות ר ישיעהו וינוגרד ז"ל השיב את נשמתו לבורא עולם זיינע ווערק איבער ספרים זענין זייער נוצבאר
ההלוויה במתכונת מצומצמת הלילה בשעה 2300 בגבעת שאול
==============================================================================================================================
ישעיהו צבי וינוֹגרָד (נולד בח בתמוז ה'תרצ"ג, 2 ביולי 1933) הוא ביבליוגרף עברי, אספן ספרים ומוציא לאור ישראלי.
וינוגרד נולד בירושלים להוריו חיים ויהודית. המשפחה הייתה משפחה ירושלמית ותיקה: סבו של אביו, הרב יוסף אליהו וינוגרד היה אחיו של מייסד וראש ישיבת תורת חיים הרב יצחק וינוגרד, שימש בישיבה בתפקיד המשגיח ולאחר מות אחיו החליפו בראשות הישיבה. אחיו של ישעיהו, שמחה וינוגרד, נהרג במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות.
בילדותו למד בתלמוד תורה של ישיבת עץ חיים ולאחר מכן בישיבת חברון.
החל לאסוף ספרים עתיקים מגיל צעיר מאוד, ולאחר מלחמת ששת הימים התמסר לנושא בצורה רצינית. היה בעל אוסף גדול של הגדות של פסח ולאחר שהבין שאינו יכול להגיע לשלמות באוסף זה הסב את תחום אספנותו לספרי הגאון מווילנה, תלמידיו וצאצאיו.
בשנת 1969 ייסד הוצאת ספרים בשם "כרמיאל", שהוציאה לאור מהדורות צילום של ספרים עתיקים. לאחר מספר שנים סגר את ההוצאה ועבר לנהל את הוצאת הספרים "קדם" שעסקה באותו תחום.
בשנת 1975 החל לעסוק במפעל חייו המרכזי: איסוף מידע ביבליוגרפי על כל הספרים שנדפסו באות עברית מראשית הדפוס ועד שנת ה'תרכ"ג (1863) וריכוזו בספר "אוצר הספר העברי". כבסיס לספר השתמש ב"אוצר הספרים" של יצחק אייזיק בן יעקב עליו הוסיף עוד אלפי ספרים ומידע רב מתוך מאות קטלוגים ורשימות ביבליוגרפיות של ספריות. אוצר הספר העברי יצא לאור לבסוף בשני חלקים בשנים 1994–1995 בהוצאת ספרים נוספת אותה הקים וינוגרד - "המכון לביבליוגרפיה ממוחשבת". בשנת 2006 יצאה, על ידי וינוגרד ושותפו משה רוזנפלד, גרסה מורחבת וממוחשבת של אוצר הספר העברי שכוללת בנוסף גם ספרים שנדפסו משנת ה'תרכ"ג (1863) ועד שנת ה'תש"ח (1948). הגרסה הממוחשבת של אוצר הספר כוללת גם צילומי שערים ומידע מתעדכן על הספרים.
בשנת 1993 הקים הוצאת ספרים ייעודית לצורך הוצאת ספרים הקשורים בגאון מווילנא בשם "כרם אליהו". במסגרת ההוצאה הוציא ספר נדיר של הגר"א שעוסק בקבלה בשם "קבלת הגר"א", את הספר ערך יוסף אביבי. במסגרת הוצאה זו הוציא (בכמה מהדורות) גם סידור בנוסח שבו התפלל הגר"א בשם "אזור אליהו". סידור זה מכיל גם פסקים והנהגות על פי ספריו של הגר"א וספרי תלמידיו. ספר נוסף שהוציא וינוגרד בהוצאה זו הוא "אוצר ספרי הגר"א" - חיבור ביבליוגרפי המכיל מידע על כל ספרי הגר"א, תלמידיו, צאצאיו מדור ראשון וכן ספרים שנכתבו על הגר"א עד לשנת הוצאת הספר (2003).
החל משנת 1999 עובד וינוגרד בשותפות עם משה רוזנפלד, גם הוא ביבליוגרף ואספן ספרים נדירים.
וינוגרד מתגורר בירושלים, היה נשוי לרחל (לבית קופ) שנפטרה בז' אדר התשע"ו ולהם ארבעה ילדים.
פרסומים
אוצר הספר העברי חלק א. מפתחות. חלק ב. רשימת הספרים ערוכה לפי מקומות הדפוס. המכון לביביליוגרפיה ממוחשבת, ירושלים תשנ"ד - תשנ"ה
אזור אליהו, סידור ע"פ נוסח אשכנז הקדום וע"פ מנהג הגאון מווילנה. כרם אליהו, ירושלים, תשנ"ח (מהדורה ראשונה)
אוצר ספרי הגר"א ביבליוגרפיה מקיפה לכתבי הגר"א. כרם אליהו, ירושלים, תשס"ג
dovidal האט געשריבן:==============================================================================================================================
ישעיהו צבי וינוֹגרָד (נולד בח בתמוז ה'תרצ"ג, 2 ביולי 1933) הוא ביבליוגרף עברי, אספן ספרים ומוציא לאור ישראלי.
וינוגרד נולד בירושלים להוריו חיים ויהודית. המשפחה הייתה משפחה ירושלמית ותיקה: סבו של אביו, הרב יוסף אליהו וינוגרד היה אחיו של מייסד וראש ישיבת תורת חיים הרב יצחק וינוגרד, שימש בישיבה בתפקיד המשגיח ולאחר מות אחיו החליפו בראשות הישיבה. אחיו של ישעיהו, שמחה וינוגרד, נהרג במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות.
בילדותו למד בתלמוד תורה של ישיבת עץ חיים ולאחר מכן בישיבת חברון.
החל לאסוף ספרים עתיקים מגיל צעיר מאוד, ולאחר מלחמת ששת הימים התמסר לנושא בצורה רצינית. היה בעל אוסף גדול של הגדות של פסח ולאחר שהבין שאינו יכול להגיע לשלמות באוסף זה הסב את תחום אספנותו לספרי הגאון מווילנה, תלמידיו וצאצאיו.
בשנת 1969 ייסד הוצאת ספרים בשם "כרמיאל", שהוציאה לאור מהדורות צילום של ספרים עתיקים. לאחר מספר שנים סגר את ההוצאה ועבר לנהל את הוצאת הספרים "קדם" שעסקה באותו תחום.
בשנת 1975 החל לעסוק במפעל חייו המרכזי: איסוף מידע ביבליוגרפי על כל הספרים שנדפסו באות עברית מראשית הדפוס ועד שנת ה'תרכ"ג (1863) וריכוזו בספר "אוצר הספר העברי". כבסיס לספר השתמש ב"אוצר הספרים" של יצחק אייזיק בן יעקב עליו הוסיף עוד אלפי ספרים ומידע רב מתוך מאות קטלוגים ורשימות ביבליוגרפיות של ספריות. אוצר הספר העברי יצא לאור לבסוף בשני חלקים בשנים 1994–1995 בהוצאת ספרים נוספת אותה הקים וינוגרד - "המכון לביבליוגרפיה ממוחשבת". בשנת 2006 יצאה, על ידי וינוגרד ושותפו משה רוזנפלד, גרסה מורחבת וממוחשבת של אוצר הספר העברי שכוללת בנוסף גם ספרים שנדפסו משנת ה'תרכ"ג (1863) ועד שנת ה'תש"ח (1948). הגרסה הממוחשבת של אוצר הספר כוללת גם צילומי שערים ומידע מתעדכן על הספרים.
בשנת 1993 הקים הוצאת ספרים ייעודית לצורך הוצאת ספרים הקשורים בגאון מווילנא בשם "כרם אליהו". במסגרת ההוצאה הוציא ספר נדיר של הגר"א שעוסק בקבלה בשם "קבלת הגר"א", את הספר ערך יוסף אביבי. במסגרת הוצאה זו הוציא (בכמה מהדורות) גם סידור בנוסח שבו התפלל הגר"א בשם "אזור אליהו". סידור זה מכיל גם פסקים והנהגות על פי ספריו של הגר"א וספרי תלמידיו. ספר נוסף שהוציא וינוגרד בהוצאה זו הוא "אוצר ספרי הגר"א" - חיבור ביבליוגרפי המכיל מידע על כל ספרי הגר"א, תלמידיו, צאצאיו מדור ראשון וכן ספרים שנכתבו על הגר"א עד לשנת הוצאת הספר (2003).
החל משנת 1999 עובד וינוגרד בשותפות עם משה רוזנפלד, גם הוא ביבליוגרף ואספן ספרים נדירים.
וינוגרד מתגורר בירושלים, היה נשוי לרחל (לבית קופ) שנפטרה בז' אדר התשע"ו ולהם ארבעה ילדים.
פרסומים
אוצר הספר העברי חלק א. מפתחות. חלק ב. רשימת הספרים ערוכה לפי מקומות הדפוס. המכון לביביליוגרפיה ממוחשבת, ירושלים תשנ"ד - תשנ"ה
אזור אליהו, סידור ע"פ נוסח אשכנז הקדום וע"פ מנהג הגאון מווילנה. כרם אליהו, ירושלים, תשנ"ח (מהדורה ראשונה)
אוצר ספרי הגר"א ביבליוגרפיה מקיפה לכתבי הגר"א. כרם אליהו, ירושלים, תשס"ג
אוהב ספרים האט געשריבן:dovidal האט געשריבן:==============================================================================================================================
ישעיהו צבי וינוֹגרָד (נולד בח בתמוז ה'תרצ"ג, 2 ביולי 1933) הוא ביבליוגרף עברי, אספן ספרים ומוציא לאור ישראלי.
וינוגרד נולד בירושלים להוריו חיים ויהודית. המשפחה הייתה משפחה ירושלמית ותיקה: סבו של אביו, הרב יוסף אליהו וינוגרד היה אחיו של מייסד וראש ישיבת תורת חיים הרב יצחק וינוגרד, שימש בישיבה בתפקיד המשגיח ולאחר מות אחיו החליפו בראשות הישיבה. אחיו של ישעיהו, שמחה וינוגרד, נהרג במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות.
בילדותו למד בתלמוד תורה של ישיבת עץ חיים ולאחר מכן בישיבת חברון.
החל לאסוף ספרים עתיקים מגיל צעיר מאוד, ולאחר מלחמת ששת הימים התמסר לנושא בצורה רצינית. היה בעל אוסף גדול של הגדות של פסח ולאחר שהבין שאינו יכול להגיע לשלמות באוסף זה הסב את תחום אספנותו לספרי הגאון מווילנה, תלמידיו וצאצאיו.
בשנת 1969 ייסד הוצאת ספרים בשם "כרמיאל", שהוציאה לאור מהדורות צילום של ספרים עתיקים. לאחר מספר שנים סגר את ההוצאה ועבר לנהל את הוצאת הספרים "קדם" שעסקה באותו תחום.
בשנת 1975 החל לעסוק במפעל חייו המרכזי: איסוף מידע ביבליוגרפי על כל הספרים שנדפסו באות עברית מראשית הדפוס ועד שנת ה'תרכ"ג (1863) וריכוזו בספר "אוצר הספר העברי". כבסיס לספר השתמש ב"אוצר הספרים" של יצחק אייזיק בן יעקב עליו הוסיף עוד אלפי ספרים ומידע רב מתוך מאות קטלוגים ורשימות ביבליוגרפיות של ספריות. אוצר הספר העברי יצא לאור לבסוף בשני חלקים בשנים 1994–1995 בהוצאת ספרים נוספת אותה הקים וינוגרד - "המכון לביבליוגרפיה ממוחשבת". בשנת 2006 יצאה, על ידי וינוגרד ושותפו משה רוזנפלד, גרסה מורחבת וממוחשבת של אוצר הספר העברי שכוללת בנוסף גם ספרים שנדפסו משנת ה'תרכ"ג (1863) ועד שנת ה'תש"ח (1948). הגרסה הממוחשבת של אוצר הספר כוללת גם צילומי שערים ומידע מתעדכן על הספרים.
בשנת 1993 הקים הוצאת ספרים ייעודית לצורך הוצאת ספרים הקשורים בגאון מווילנא בשם "כרם אליהו". במסגרת ההוצאה הוציא ספר נדיר של הגר"א שעוסק בקבלה בשם "קבלת הגר"א", את הספר ערך יוסף אביבי. במסגרת הוצאה זו הוציא (בכמה מהדורות) גם סידור בנוסח שבו התפלל הגר"א בשם "אזור אליהו". סידור זה מכיל גם פסקים והנהגות על פי ספריו של הגר"א וספרי תלמידיו. ספר נוסף שהוציא וינוגרד בהוצאה זו הוא "אוצר ספרי הגר"א" - חיבור ביבליוגרפי המכיל מידע על כל ספרי הגר"א, תלמידיו, צאצאיו מדור ראשון וכן ספרים שנכתבו על הגר"א עד לשנת הוצאת הספר (2003).
החל משנת 1999 עובד וינוגרד בשותפות עם משה רוזנפלד, גם הוא ביבליוגרף ואספן ספרים נדירים.
וינוגרד מתגורר בירושלים, היה נשוי לרחל (לבית קופ) שנפטרה בז' אדר התשע"ו ולהם ארבעה ילדים.
פרסומים
אוצר הספר העברי חלק א. מפתחות. חלק ב. רשימת הספרים ערוכה לפי מקומות הדפוס. המכון לביביליוגרפיה ממוחשבת, ירושלים תשנ"ד - תשנ"ה
אזור אליהו, סידור ע"פ נוסח אשכנז הקדום וע"פ מנהג הגאון מווילנה. כרם אליהו, ירושלים, תשנ"ח (מהדורה ראשונה)
אוצר ספרי הגר"א ביבליוגרפיה מקיפה לכתבי הגר"א. כרם אליהו, ירושלים, תשס"ג
שיינע העתקה פון וויקיפידיה [נהוג לתת קרדיט לדברים כאלו]
zugurnish האט געשריבן:זיכער.
(ר חוניע איז געווען דער גבאי ביים רבי רש"ב און רבי ריי"צ.
די קומוניסטים האבען עם געשאסען אין יאר תרח"צ (מיט נאך 9 חסידים מען האט זיי גערופען די עשרת הרוגי מלכות) אין טורמע,
און באגראבען אין חצר פון די טורמע.
אפאר יארן צוריק האט מען אויסגעפונען וואו מען האט עם באגראבען און אופגעשטעלט א מציבה)