רבי משה ארי' פריינד זצ"ל גאב"ד ירושלים - כ' אלול תשנ"ו
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
-
- שר מאה
- תגובות: 208
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 21, 2015 11:13 am
לינז
farshlufen האט געשריבן:לינז איז בלויז 15 מייל פון מאטהאוזן.
לינז איז בערך צוויי שעה פון וויען.
די ביה"ח האט צוויי אריינגעג, איינס דארף מען דורעכגיין דעם גוי'אישן סעמעטערי , און די צווייטע וואו מ'קומט אן גראד צום אידישן ביה"ח ,אבער דאס איז פארשפארט געווענליך.
די חסידי'שע אידען ליגן אין כמעט א עקסטערע חלקה, און די מצבות זענען ע"פ רוב פון גראד נאכן קריג, רוב האבן יא א דאטום ווען זיי זענען אוועק.
אגב אויף אסאך שטייט הי"ד אפילו זיי זענען אוועק נאכן קריג, ווייל די וואס זענען אוועק דעמאלט איז א תוצאה פונעם קריג.
בית החיים לינז
קליינווארדיין האט געשריבן:farshlufen האט געשריבן:לינז איז בלויז 15 מייל פון מאטהאוזן.
לינז איז בערך צוויי שעה פון וויען.
די ביה"ח האט צוויי אריינגעג, איינס דארף מען דורעכגיין דעם גוי'אישן סעמעטערי , און די צווייטע וואו מ'קומט אן גראד צום אידישן ביה"ח ,אבער דאס איז פארשפארט געווענליך.
די חסידי'שע אידען ליגן אין כמעט א עקסטערע חלקה, און די מצבות זענען ע"פ רוב פון גראד נאכן קריג, רוב האבן יא א דאטום ווען זיי זענען אוועק.
אגב אויף אסאך שטייט הי"ד אפילו זיי זענען אוועק נאכן קריג, ווייל די וואס זענען אוועק דעמאלט איז א תוצאה פונעם קריג.
עס קוקט אויס אז איהר זענט געווען דארטן, אפשר האט איהר בילדער פון די בית החיים, אין בילדער פון די מצבה אויכט,
- פריילעך אידל
- שר האלף
- תגובות: 1855
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 01, 2015 4:10 pm
רבי מרדכי יהודה פריינד זצ"ל הי"ד
טטט האט געשריבן:קליינווארדיין האט געשריבן:farshlufen האט געשריבן:לינז איז בלויז 15 מייל פון מאטהאוזן.
לינז איז בערך צוויי שעה פון וויען.
די ביה"ח האט צוויי אריינגעג, איינס דארף מען דורעכגיין דעם גוי'אישן סעמעטערי , און די צווייטע וואו מ'קומט אן גראד צום אידישן ביה"ח ,אבער דאס איז פארשפארט געווענליך.
די חסידי'שע אידען ליגן אין כמעט א עקסטערע חלקה, און די מצבות זענען ע"פ רוב פון גראד נאכן קריג, רוב האבן יא א דאטום ווען זיי זענען אוועק.
אגב אויף אסאך שטייט הי"ד אפילו זיי זענען אוועק נאכן קריג, ווייל די וואס זענען אוועק דעמאלט איז א תוצאה פונעם קריג.
עס קוקט אויס אז איהר זענט געווען דארטן, אפשר האט איהר בילדער פון די בית החיים, אין בילדער פון די מצבה אויכט,
- אטעטשמענטס
-
- 22_600x800.jpg (132.92 KiB) געזען 3449 מאל
-
- IMG_20190724_160153_600x800.jpg (144.06 KiB) געזען 3449 מאל
-
- 22_600x800.jpg (132.92 KiB) געזען 3449 מאל
-
- שר מאה
- תגובות: 183
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 06, 2019 7:27 am
רבי מרדכי יהודה פריינד זצ"ל הי"ד
מצאתי איזה מאמר מקורות חייו
תולדות חייו של הגה"צ רבי מרדכי יהודה פריינד זללה"ה, אחיו הצעיר של רבי משה אריה פריינד
הגה"צ רבי מרדכי יהודה ברח בימי בחרותו מארץ מולדתו 'רומניא' מחמת גזירת הגיוס, והגיע למדינת 'פוילן'. שם נשא אשה בעיר 'קאמינקא' (עם בת ר' יצחק מקאמינקא) בשנת תרצ"ב לערך, והתגורר בעיר זו שנים מספר, ואז נתקבל לראש ישיבת הגה"ק מבאבוב זללה"ה בעיר 'מישלעניץ'. בתקופת מגוריו ב'מישלעניץ' נולדו לו כמה ילדים, וכשחזר לארצו היו ילדיו בני שתים או שלש שנים לערך.
העובדא שהוא ברח מ'רומניא' מחמת גזירת הצבא, נודע לתלמידיו ב'מישלעניץ' ככה: פעם ישבו בביתו בלילה ולמדו אתו, ולפתע נשרף איזה דבר מאכל בהתנור שבבית, ועשן רב יצא ממנו דרך הארובה. הנוהג ב'פוילן' באותם השנים היה, כי כשמכבי האש הבחינו בעשן עולה ומתמר מאיזה בית בעיר, הגיעו מיד לבדוק אם לא פרצה שם שריפה. מכבי האש לבשו ב'פוילן' אותם סוגי הכובעים שלבשו השוטרים ב'רומניא', וכשהם הגיעו לביתו לבדוק סיבת העשן, הוא קם וברח, והסתתר במקום מחבוא. אחרי שמכבי האש בדקו ומצאו שהכל כשורה, הלכו להם, ואז יצא הוא ממקום מחבואו, וסיפר לתלמידיו, כי הוא חשב שאלו הם שוטרי מדינת 'רומניא' שהגיעו לאסרו על בריחתו מהצבא.
התמדתו היתה עצומה מאד, וכל שיחתו עם הבריות היו בדברי תורה. היו לו שיעורים שונים במשך כל שעות היממה, עד לשעה שתים בלילה, ואז היה הולך לישון שינה קצרה ביותר מבלי שיפשוט את בגדיו, ובשעה ארבע לפנות בוקר, כבר מסר שיעור לבחורים שההכרח אילצם לעסוק בפרנסה, והיו נוסעים לשוק לישא וליתן. הם היו צריכים לנסוע כבר בשעה חמש בבוקר, ובשעה ארבע היו מגיעים לבית המדרש, והוא היה לומד אתם במשך כשעה. בליל ששי היה לומד כל הלילה, ולא היה ישן כלל.
פעם אמר לאחד מתלמידיו, כי בלכתו לטבול במקוה בבוקר לא יקח אתו אלונטית להתנגב. כששאלו לטעם הדבר, אמר: "כי חבל על הזמן!" הוא גם אמר פעם בענין מספר הטבילות: "טבילה אחת, ולצאת"...
הוא היה חריף מאד, ובשיעוריו לפני הבחורים היה מקשר ענינים שונים באופן נפלא, וכך גם כשנאם לפעמים לפני הציבור.
כל כך היה שקוע בלימוד, עד שהיה מופשט לגמרי מכל הויות העולם הזה. הנהוג היה באותן עיירות ב'פוילן' בימות החורף, שצינור היה מחובר אל התנור שהסיקוהו בעצים לחמם את הבית, ובאחד מכותלי הבית היה חור שהגיע עד לארובה, וכשרצו להדליק את התנור, הכניסו את הצנור לתוך החור, כדי שלא יתמלא הבית בעשן. פעם נכנס אחד התלמידים לביתו, ומיד הבחין כי הבית מלא עשן רב. שאלו התלמיד האם הדליק התנור כתיקונו, והוא השיב: "וודאי. הלא הכנסתי הצינור לתוך החור". התלמיד ניגש לבדוק סיבת העשן, וראה כי הוא הכניס הצינור לתוך איזה חור שמצא בכותל, ולא בתוך החור המחובר אל הארובה... מוחו היה כל כך שקוע בלימוד כל שעות היום והלילה, עד שלא ידע כלל שיש חור שנעשה במיוחד עבור התנור, ואי אפשר לחבר התנור לכל חור שבכותל...
עוד בימי בחרותו היה נוסע ל'באבוב', להסתופף בצל האדמו"ר הגה"ק רבי בן ציון הלברשטאם זללה"ה, ואחרי שנתקבל כראש ישיבה ב'מישלעניץ', היה נוסע ל'באבוב' יחד עם תלמידי הישיבה.
מדי ליל שבת קודש היו מתאספים ב'מישלעניץ' בבית המדרש ומזמרים שירות ותשבחות, וכפי שהיה נהוג אז בכל בית המדרש של חסידי 'באבוב', והוא היה משמיע דברי תורה בפני המסובים.
הגה"צ רבי מרדכי יהודה כיהן בתפקיד 'ראש ישיבת מישלעניץ' במשך כשלש שנים, ואז חזר לארץ אבותיו 'רומניא' וכמסופר למעלה. הוא ברח ממדינת 'פוילן' בגפו ללא בני ביתו, ולכן שלח אביו הגה"ק מהוניאד יחד איתו לראגנא את אחד מתלמידיו, כדי להיות משמשו ומשרתו. הוא השתדל הרבה להחזיר גם את אשתו ובניו לארץ מולדתו, אך הוא לא הצליח בכך. הם נשארו בפוילן עד שהצורר הנאצי כבש את המדינה בתחילת שנת ת"ש לפ"ק, ואז הובלו אל הגעטא בעיר לובלין, ושם נשארו עד שהובלו אל מחנות ההשמדה, ונהרגו על קידוש השם, הי"ד.
הגה"צ רבי מרדכי יהודה, היה מפורסם בשעתו כגאון נפלא, בעל מח וחריף גדול, ואיש מורם מעם. הוא היה איש טוב לב, בעל חן ונועם, מלא חיות ומרץ, אוהב את הבריות, ומקבל את כל אדם במאור פנים, ובחביבות וקירבה יתירה. הגה"ק מבאבוב התבטא פעם עליו בבדיחותא: "מסתפק אני אם הוא באמת טיב לב כזה, או שהוא עושה עצמו כזה לפנים. כי קשה להאמין שיש בעולם אדם עם מזג טוב כזה..."
הוא היה אהוד ונערץ מאד בעיני הקהל, גם אצל ציבור האשכנזים. הוא היה ידוע כירא שמים גדול, תלמיד חכם עצום, ודרשן נפלא, נואם בחסד עליון. הוא היה מחדש פלפולים עמוקים מאד, וחידושים נפלאים בכל מקצועות התורה. עבודת תפילתו היתה עד להפליא. לילות שלמים היה ער ועוסק בתורה. כמו כן הוא התנהג בקדושה וטהרה יתירה. מי המקוה ב'ראגנא' היו קרים ככפור וקרח, והוא לא הביט על מאומה, וטבל מדי יום במקוה, גם בימות החורף הקרים, כאשר הקור חדר לעצמות.
הבחור המשמש ('הויז בחור') שישן אתו בחדר אחד, - כי בני ביתו לא היו אתו וכמסופר למעלה - סיפר לימים, שלא שמע אותו אף פעם קורא קריאת שמע שעל המיטה... בהיות ששכב לישון בשעה מאוחרת מאד, או שלא היה ישן כלל...
השמחה היתה תמיד שורה על פניו, בכל מצב ובכל שעה. בכל משך שנות כהונתו כאב"ד ראגנא, היה ללא בני ביתו ששהו כמסופר בגעטא בלובלין, ולא ידעו מה עלה בגורלם. אך עליו לא ראו אף פעם שום ענן של עצבות ומרירות, אלא תמיד היה בשמחה וחדוה עילאה.
כמדומה שאחד מתלמידיו הוא הרב החסיד הישיש ר' יוסף אייזיק לעוו שליט"א מלאנדאן
תולדות חייו של הגה"צ רבי מרדכי יהודה פריינד זללה"ה, אחיו הצעיר של רבי משה אריה פריינד
הגה"צ רבי מרדכי יהודה ברח בימי בחרותו מארץ מולדתו 'רומניא' מחמת גזירת הגיוס, והגיע למדינת 'פוילן'. שם נשא אשה בעיר 'קאמינקא' (עם בת ר' יצחק מקאמינקא) בשנת תרצ"ב לערך, והתגורר בעיר זו שנים מספר, ואז נתקבל לראש ישיבת הגה"ק מבאבוב זללה"ה בעיר 'מישלעניץ'. בתקופת מגוריו ב'מישלעניץ' נולדו לו כמה ילדים, וכשחזר לארצו היו ילדיו בני שתים או שלש שנים לערך.
העובדא שהוא ברח מ'רומניא' מחמת גזירת הצבא, נודע לתלמידיו ב'מישלעניץ' ככה: פעם ישבו בביתו בלילה ולמדו אתו, ולפתע נשרף איזה דבר מאכל בהתנור שבבית, ועשן רב יצא ממנו דרך הארובה. הנוהג ב'פוילן' באותם השנים היה, כי כשמכבי האש הבחינו בעשן עולה ומתמר מאיזה בית בעיר, הגיעו מיד לבדוק אם לא פרצה שם שריפה. מכבי האש לבשו ב'פוילן' אותם סוגי הכובעים שלבשו השוטרים ב'רומניא', וכשהם הגיעו לביתו לבדוק סיבת העשן, הוא קם וברח, והסתתר במקום מחבוא. אחרי שמכבי האש בדקו ומצאו שהכל כשורה, הלכו להם, ואז יצא הוא ממקום מחבואו, וסיפר לתלמידיו, כי הוא חשב שאלו הם שוטרי מדינת 'רומניא' שהגיעו לאסרו על בריחתו מהצבא.
התמדתו היתה עצומה מאד, וכל שיחתו עם הבריות היו בדברי תורה. היו לו שיעורים שונים במשך כל שעות היממה, עד לשעה שתים בלילה, ואז היה הולך לישון שינה קצרה ביותר מבלי שיפשוט את בגדיו, ובשעה ארבע לפנות בוקר, כבר מסר שיעור לבחורים שההכרח אילצם לעסוק בפרנסה, והיו נוסעים לשוק לישא וליתן. הם היו צריכים לנסוע כבר בשעה חמש בבוקר, ובשעה ארבע היו מגיעים לבית המדרש, והוא היה לומד אתם במשך כשעה. בליל ששי היה לומד כל הלילה, ולא היה ישן כלל.
פעם אמר לאחד מתלמידיו, כי בלכתו לטבול במקוה בבוקר לא יקח אתו אלונטית להתנגב. כששאלו לטעם הדבר, אמר: "כי חבל על הזמן!" הוא גם אמר פעם בענין מספר הטבילות: "טבילה אחת, ולצאת"...
הוא היה חריף מאד, ובשיעוריו לפני הבחורים היה מקשר ענינים שונים באופן נפלא, וכך גם כשנאם לפעמים לפני הציבור.
כל כך היה שקוע בלימוד, עד שהיה מופשט לגמרי מכל הויות העולם הזה. הנהוג היה באותן עיירות ב'פוילן' בימות החורף, שצינור היה מחובר אל התנור שהסיקוהו בעצים לחמם את הבית, ובאחד מכותלי הבית היה חור שהגיע עד לארובה, וכשרצו להדליק את התנור, הכניסו את הצנור לתוך החור, כדי שלא יתמלא הבית בעשן. פעם נכנס אחד התלמידים לביתו, ומיד הבחין כי הבית מלא עשן רב. שאלו התלמיד האם הדליק התנור כתיקונו, והוא השיב: "וודאי. הלא הכנסתי הצינור לתוך החור". התלמיד ניגש לבדוק סיבת העשן, וראה כי הוא הכניס הצינור לתוך איזה חור שמצא בכותל, ולא בתוך החור המחובר אל הארובה... מוחו היה כל כך שקוע בלימוד כל שעות היום והלילה, עד שלא ידע כלל שיש חור שנעשה במיוחד עבור התנור, ואי אפשר לחבר התנור לכל חור שבכותל...
עוד בימי בחרותו היה נוסע ל'באבוב', להסתופף בצל האדמו"ר הגה"ק רבי בן ציון הלברשטאם זללה"ה, ואחרי שנתקבל כראש ישיבה ב'מישלעניץ', היה נוסע ל'באבוב' יחד עם תלמידי הישיבה.
מדי ליל שבת קודש היו מתאספים ב'מישלעניץ' בבית המדרש ומזמרים שירות ותשבחות, וכפי שהיה נהוג אז בכל בית המדרש של חסידי 'באבוב', והוא היה משמיע דברי תורה בפני המסובים.
הגה"צ רבי מרדכי יהודה כיהן בתפקיד 'ראש ישיבת מישלעניץ' במשך כשלש שנים, ואז חזר לארץ אבותיו 'רומניא' וכמסופר למעלה. הוא ברח ממדינת 'פוילן' בגפו ללא בני ביתו, ולכן שלח אביו הגה"ק מהוניאד יחד איתו לראגנא את אחד מתלמידיו, כדי להיות משמשו ומשרתו. הוא השתדל הרבה להחזיר גם את אשתו ובניו לארץ מולדתו, אך הוא לא הצליח בכך. הם נשארו בפוילן עד שהצורר הנאצי כבש את המדינה בתחילת שנת ת"ש לפ"ק, ואז הובלו אל הגעטא בעיר לובלין, ושם נשארו עד שהובלו אל מחנות ההשמדה, ונהרגו על קידוש השם, הי"ד.
הגה"צ רבי מרדכי יהודה, היה מפורסם בשעתו כגאון נפלא, בעל מח וחריף גדול, ואיש מורם מעם. הוא היה איש טוב לב, בעל חן ונועם, מלא חיות ומרץ, אוהב את הבריות, ומקבל את כל אדם במאור פנים, ובחביבות וקירבה יתירה. הגה"ק מבאבוב התבטא פעם עליו בבדיחותא: "מסתפק אני אם הוא באמת טיב לב כזה, או שהוא עושה עצמו כזה לפנים. כי קשה להאמין שיש בעולם אדם עם מזג טוב כזה..."
הוא היה אהוד ונערץ מאד בעיני הקהל, גם אצל ציבור האשכנזים. הוא היה ידוע כירא שמים גדול, תלמיד חכם עצום, ודרשן נפלא, נואם בחסד עליון. הוא היה מחדש פלפולים עמוקים מאד, וחידושים נפלאים בכל מקצועות התורה. עבודת תפילתו היתה עד להפליא. לילות שלמים היה ער ועוסק בתורה. כמו כן הוא התנהג בקדושה וטהרה יתירה. מי המקוה ב'ראגנא' היו קרים ככפור וקרח, והוא לא הביט על מאומה, וטבל מדי יום במקוה, גם בימות החורף הקרים, כאשר הקור חדר לעצמות.
הבחור המשמש ('הויז בחור') שישן אתו בחדר אחד, - כי בני ביתו לא היו אתו וכמסופר למעלה - סיפר לימים, שלא שמע אותו אף פעם קורא קריאת שמע שעל המיטה... בהיות ששכב לישון בשעה מאוחרת מאד, או שלא היה ישן כלל...
השמחה היתה תמיד שורה על פניו, בכל מצב ובכל שעה. בכל משך שנות כהונתו כאב"ד ראגנא, היה ללא בני ביתו ששהו כמסופר בגעטא בלובלין, ולא ידעו מה עלה בגורלם. אך עליו לא ראו אף פעם שום ענן של עצבות ומרירות, אלא תמיד היה בשמחה וחדוה עילאה.
כמדומה שאחד מתלמידיו הוא הרב החסיד הישיש ר' יוסף אייזיק לעוו שליט"א מלאנדאן
הרב מרדכי יהודה פריינד הי"ד זצ"ל
צפרא טב האט געשריבן:טטט האט געשריבן:קליינווארדיין האט געשריבן:farshlufen האט געשריבן:לינז איז בלויז 15 מייל פון מאטהאוזן.
לינז איז בערך צוויי שעה פון וויען.
די ביה"ח האט צוויי אריינגעג, איינס דארף מען דורעכגיין דעם גוי'אישן סעמעטערי , און די צווייטע וואו מ'קומט אן גראד צום אידישן ביה"ח ,אבער דאס איז פארשפארט געווענליך.
די חסידי'שע אידען ליגן אין כמעט א עקסטערע חלקה, און די מצבות זענען ע"פ רוב פון גראד נאכן קריג, רוב האבן יא א דאטום ווען זיי זענען אוועק.
אגב אויף אסאך שטייט הי"ד אפילו זיי זענען אוועק נאכן קריג, ווייל די וואס זענען אוועק דעמאלט איז א תוצאה פונעם קריג.
עס קוקט אויס אז איהר זענט געווען דארטן, אפשר האט איהר בילדער פון די בית החיים, אין בילדער פון די מצבה אויכט,
ייש"כ פאר די בילדער
פון ווען איז די בילדער ?
די בית החיים קוקט אויס נאכגלאזט אביסל, ווער נאך ליגט דארט אין בית החיים ?
הרה"ק ר' אברהם יהושע פריינד זצוק"ל
צו דען איז דא א אשכול הגה"ק ר' אברהם יהושע פריינד ז"ל אב"ד נאסויד ?
עס וואלט געמעגט לכאורה זיין פאר הייליגן נאסויד'ער רב א אשכול, ער איז דאך געווען זייער גרויס אין זיין מדינה,
עס וואלט געמעגט לכאורה זיין פאר הייליגן נאסויד'ער רב א אשכול, ער איז דאך געווען זייער גרויס אין זיין מדינה,
רבי מרדכי יהודה פריינד זצ"ל הי"ד
טטט האט געשריבן:צפרא טב האט געשריבן:טטט האט געשריבן:קליינווארדיין האט געשריבן:farshlufen האט געשריבן:לינז איז בלויז 15 מייל פון מאטהאוזן.
לינז איז בערך צוויי שעה פון וויען.
די ביה"ח האט צוויי אריינגעג, איינס דארף מען דורעכגיין דעם גוי'אישן סעמעטערי , און די צווייטע וואו מ'קומט אן גראד צום אידישן ביה"ח ,אבער דאס איז פארשפארט געווענליך.
די חסידי'שע אידען ליגן אין כמעט א עקסטערע חלקה, און די מצבות זענען ע"פ רוב פון גראד נאכן קריג, רוב האבן יא א דאטום ווען זיי זענען אוועק.
אגב אויף אסאך שטייט הי"ד אפילו זיי זענען אוועק נאכן קריג, ווייל די וואס זענען אוועק דעמאלט איז א תוצאה פונעם קריג.
עס קוקט אויס אז איהר זענט געווען דארטן, אפשר האט איהר בילדער פון די בית החיים, אין בילדער פון די מצבה אויכט,
ייש"כ פאר די בילדער
פון ווען איז די בילדער ?
די בית החיים קוקט אויס נאכגלאזט אביסל, ווער נאך ליגט דארט אין בית החיים ?
די בילדער איז פון חודש תמוז תשע"ט א איד וואס איז געווען אין געגנט איז פונקט אריבער פון די בית החיים אין געמאכט די בילדער, אין מיר דאס געשיקט,
מער פרטים פון די בית החיים ווייס איך נישט
-
- שר מאה
- תגובות: 183
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 06, 2019 7:27 am
הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד זצ"ל
טטט האט געשריבן:צו דען איז דא א אשכול הגה"ק ר' אברהם יהושע פריינד ז"ל אב"ד נאסויד ?
עס וואלט געמעגט לכאורה זיין פאר הייליגן נאסויד'ער רב א אשכול, ער איז דאך געווען זייער גרויס אין זיין מדינה,
וואו ליגט נאסוידער רב ? ווען איז די יארצייט ?
עס נאך דא היינט אידן וואס געדענקען אים,?
איך האב געזעהן אין אבותינו בולעטין אז מ'גייט פאררעכטן די בית החיים אין נאסויד, ער ליגט דארטן ?
חקירות ודרישות האט געשריבן:טטט האט געשריבן:צו דען איז דא א אשכול הגה"ק ר' אברהם יהושע פריינד ז"ל אב"ד נאסויד ?
עס וואלט געמעגט לכאורה זיין פאר הייליגן נאסויד'ער רב א אשכול, ער איז דאך געווען זייער גרויס אין זיין מדינה,
וואו ליגט נאסוידער רב ? ווען איז די יארצייט ?
עס נאך דא היינט אידן וואס געדענקען אים,?
איך האב געזעהן אין אבותינו בולעטין אז מ'גייט פאררעכטן די בית החיים אין נאסויד, ער ליגט דארטן ?
ער ליגט אין שטאט סאטמאר
יארצייט איז י"א אלול
בערך א יאר צירוק איז ר שמחה לעפקאוויטש פין בארא פארק אוועק אין ער האט אים גיט געקענט
-
- שר מאה
- תגובות: 183
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 06, 2019 7:27 am
רבי מרדכי יהודה פריינד זצ"ל הי"ד
צפרא טב האט געשריבן:טטט האט געשריבן:צפרא טב האט געשריבן:טטט האט געשריבן:קליינווארדיין האט געשריבן:
לינז איז בערך צוויי שעה פון וויען.
די ביה"ח האט צוויי אריינגעג, איינס דארף מען דורעכגיין דעם גוי'אישן סעמעטערי , און די צווייטע וואו מ'קומט אן גראד צום אידישן ביה"ח ,אבער דאס איז פארשפארט געווענליך.
די חסידי'שע אידען ליגן אין כמעט א עקסטערע חלקה, און די מצבות זענען ע"פ רוב פון גראד נאכן קריג, רוב האבן יא א דאטום ווען זיי זענען אוועק.
אגב אויף אסאך שטייט הי"ד אפילו זיי זענען אוועק נאכן קריג, ווייל די וואס זענען אוועק דעמאלט איז א תוצאה פונעם קריג.
עס קוקט אויס אז איהר זענט געווען דארטן, אפשר האט איהר בילדער פון די בית החיים, אין בילדער פון די מצבה אויכט,
ייש"כ פאר די בילדער
פון ווען איז די בילדער ?
די בית החיים קוקט אויס נאכגלאזט אביסל, ווער נאך ליגט דארט אין בית החיים ?
די בילדער איז פון חודש תמוז תשע"ט א איד וואס איז געווען אין געגנט איז פונקט אריבער פון די בית החיים אין געמאכט די בילדער, אין מיר דאס געשיקט,
מער פרטים פון די בית החיים ווייס איך נישט
פאריגע וואך זענען געפארן תלמידים פון הרה"ק רבי משה אריה פריינד זצוק"ל צום יארצייט פון הייליגן נאסוידער רב, זענען זיי אויכט געפארן קייץ לינז צו די קבר פון זיין ברודער, זיי האבן מיט גענומען א מנין פון וויען, בראשות הרה"ג ר' אשר מרגליות שליט"א אבד אהל משה, עס איז געווען א היסטארישער מאמענט, לכאורה א ערשטע מאל נאך אסאך יארן וואס מ'זאגט א קדיש ביי זיין קבר,
-
- שר מאה
- תגובות: 183
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 06, 2019 7:27 am
רבי מרדכי יהודה פריינד זצ"ל הי"ד
בילדער פון יום י' אלול תשעט אין לינז
עס שטייט נישט קיין יום פטירה אויף די מצבה
נעבן אים איז דא איינער הבחור הנחמד צבי אלימלך ווערצבערגער ב"ר יהושע מעיר דעעש, הי"ד
אין בית החיים דארט איז דא נאך היימישע אידן וואס זענען אוועק ל"ע גלייך נאכן קריג, אויכעט שטייט אויף אסאך מצבות אז זיי זענען אועוק אויפן וועג קיין ארץ ישראל בשנים אלו
די באאמטע זאגן אז אין די גאנצע געגנט אין יעדן בית חיים ליגן אסאך אידן וואס זענען אוועק גלייך נאכן קריג, אויכט ליגן אידן ממש אין גויאישע בתי קברות,
עס שטייט נישט קיין יום פטירה אויף די מצבה
נעבן אים איז דא איינער הבחור הנחמד צבי אלימלך ווערצבערגער ב"ר יהושע מעיר דעעש, הי"ד
אין בית החיים דארט איז דא נאך היימישע אידן וואס זענען אוועק ל"ע גלייך נאכן קריג, אויכעט שטייט אויף אסאך מצבות אז זיי זענען אועוק אויפן וועג קיין ארץ ישראל בשנים אלו
די באאמטע זאגן אז אין די גאנצע געגנט אין יעדן בית חיים ליגן אסאך אידן וואס זענען אוועק גלייך נאכן קריג, אויכט ליגן אידן ממש אין גויאישע בתי קברות,
רבי מרדכי יהודה פריינד זצ"ל הי"ד
וואס מיינט די בוים ביים קבר ??
אויב מ'קען ארויף לייגן נאך בילדער פון מצבות פון דעם בית החיים
אויב מ'קען ארויף לייגן נאך בילדער פון מצבות פון דעם בית החיים
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35431
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק