ספר "בנין שלמה" על התורה - הג"מ נתן מאז זצ"ל, הערות ותיקונים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
יאפין
שר האלף
תגובות: 1546
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 24, 2009 8:12 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאפין »

מסכים צו שמו
ת׳הא ש׳נת פ׳רנסה ג׳דולה
אוועטאר
מיסטעריעז
שר שמונת אלפים
תגובות: 8569
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 13, 2010 2:54 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיסטעריעז »

יאפין האט געשריבן:מסכים צו שמו

מיין עקספיריענס איז, אז א ספר אין וואס איך האב א געשמאק, לערן איך די אגדות הש"ס שטיקלעך אויך (צומאל - אדער אפשר גאר רוב מאל - איז עס נאך געשמאקער ווי על התורה).
בטבע ישראל ותורה להיות שלום ואהבה ואחוה וריעות, אך הדיעות הנפסדות של טומאת ארץ העמים מפריד בין הדבקים.
(מרן החת"ס, שבה"ג תקפ"ח)
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

שמו האט געשריבן:לדעתי (וע"ז נאמר דיין מיינונג איז קיין מיינונג)
יש להשאירו כחלק ב' כמו שעשה רבינו המחבר זיע"א, ולהשאירו כמתכנתו, רק יש להדפיסו בכרך אחד, כדי שילמדו בו

עוד עצה יש, בסוף כל סדרה לציין בהערה מתחת לקו, "עוד מדברי המחבר הנסוב על פרשתינו עיין" וכו'

ואת הנראה לענ"ד כתבתי, וה' הטוב יכפר

גם אני הדל מצטרף לזה ההצעה
אוועטאר
מי יודע
שר שמונת אלפים
תגובות: 8718
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 31, 2009 4:35 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מי יודע »

שמו האט געשריבן:עוד עצה יש, בסוף כל סדרה לציין בהערה מתחת לקו, "עוד מדברי המחבר הנסוב על פרשתינו עיין" וכו'



עצה טובה
אידעלע זיי פרייליך, שטארק דיך שטארק דיך אצינד, ווייל דו ביסט דאך א בן מלך, דעם באשעפער'ס קינד.
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

גם אני הדל והנבזה, וואס האט נישט איין געלייגט דא א פינגער אין קאלט וואסער, האט א מיינוג
דעתי נוטה כדעת שמו וסייעתא דיליה, ס'האט אסאך מער חן אויף דעם וועג.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

איך זעה אז דער עולם איז איינשטימיג אז מ'זאל לאזן דעם חלק נ"ך ואגדות הש"ס אזוי ווי דער מחבר האט עס גלאזט.
גם אני מסכים לזה.
אבער איז דער עולם אויך מסכים אז דער ספר מוז בלייבן איין גרויסע ספר, נישט צווי באזונדערע ספרים? ווייל אויב יא וועט דער ספר אויף נ"ך ואגדות פארלוירן ווערן.
אויב זענט איר מסכים, דאן דארף מען זיך נעמען צו מלאכת העתקה פון בערך נאך א 140 עמודים.
איז דער עולם גרייט?
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יידישע קהילות האט געשריבן:איך זעה אז דער עולם איז איינשטימיג אז מ'זאל לאזן דעם חלק נ"ך ואגדות הש"ס אזוי ווי דער מחבר האט עס גלאזט.
גם אני מסכים לזה.
אבער איז דער עולם אויך מסכים אז דער ספר מוז בלייבן איין גרויסע ספר, נישט צווי באזונדערע ספרים? ווייל אויב יא וועט דער ספר אויף נ"ך ואגדות פארלוירן ווערן.
אויב זענט איר מסכים, דאן דארף מען זיך נעמען צו מלאכת העתקה פון בערך נאך א 140 עמודים.
איז דער עולם גרייט?

מסכים און הנני, טיילט אויס די בלעטער וגם אני אטול חלק
אוועטאר
לכתחילה אריבער
שר עשרים אלף
תגובות: 20191
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 09, 2010 7:20 pm
לאקאציע: למטה מעשרה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לכתחילה אריבער »

יידישע קהילות האט געשריבן:איך זעה אז דער עולם איז איינשטימיג אז מ'זאל לאזן דעם חלק נ"ך ואגדות הש"ס אזוי ווי דער מחבר האט עס גלאזט.
גם אני מסכים לזה.
אבער איז דער עולם אויך מסכים אז דער ספר מוז בלייבן איין גרויסע ספר, נישט צווי באזונדערע ספרים? ווייל אויב יא וועט דער ספר אויף נ"ך ואגדות פארלוירן ווערן.
אויב זענט איר מסכים, דאן דארף מען זיך נעמען צו מלאכת העתקה פון בערך נאך א 140 עמודים.
איז דער עולם גרייט?

האב איך רעכט, אז די חלק וועט גייט עטוואס שטייטער, צוליב די פרעמדקייט אין די ענינים? אויב יא, איז עס פארשטייט זיך נישט קיין פעלער, אבער מען ברויך זיין גערישט.
"די וועלט זאגט אז מען קען ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מ'דארף לכתחילה אריבער" - אדמו"ר מהר"ש
אוועטאר
יאפין
שר האלף
תגובות: 1546
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 24, 2009 8:12 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאפין »

חילי, יא און ניין רוב נ"ך איז טאקע פרעמד אבער די עיקר איז יא אויף באקאנטע ענינים וואו אויף מגלת אסתר און די אנדערע מגלות און וואו אויך זייער אסאך אויף תהילים.
ת׳הא ש׳נת פ׳רנסה ג׳דולה
מי חכם
שר ששת אלפים
תגובות: 6329
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 13, 2011 2:02 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מי חכם »

אויב איז דער ספר מעיקרא געווידמעט נאר ווי א ווירטואלע באנד, קען מען אריין לייגן לינקס צו די שטיקלעך אין ח"ב וואס באלאנגען אהין...
מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא׃
אוועטאר
פורים קטן
שר מאה
תגובות: 237
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 10, 2010 11:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פורים קטן »

גם אני הדל מצטרף לדעת רוב הקהל, להשאיר הספר כמתכונתו, ולהדפיסו בשלימות כמו שהוא נכתבה ע"י המחבר. וכבר הראה ידידינו הנכבד בעל היידישע קהילות, כי המחבר עשה מפתחות בסוף הכרך, כך שכפי הנראה היה בדעתו להדפיס הכל ביחד, וע"כ בוודאי ניחא ליה למארייהו למיעבד הכי.
אשתדל בל"נ לסייע בהגה כפי שעשיתי בסדר בראשית, אם יספיק הזמן.
אוועטאר
גערעכטער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4299
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 29, 2014 6:14 pm
לאקאציע: דא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גערעכטער »

פורים קטן האט געשריבן:גם אני הדל מצטרף לדעת רוב הקהל, להשאיר הספר כמתכונתו,

אשתדל בל"נ לסייע בהגה יותר מכפי שעשיתי בסדר בראשית, אם יספיק הזמן.
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

ביטע ממשיך זיין דעם שמועס אין דעם אשכול
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

געלייגט אין חלק ב'.
לעצט פארראכטן דורך יידישע קהילות אום דאנערשטאג יאנואר 22, 2015 8:39 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

B 346 - B 350

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

B#346
בע"ה יתברך אבאר אלו הפסוקי' בתורתינו הקדושה בביאור נפלא ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אותי ויאמר אלי הנני מפרך והרבתיך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת עולם ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהי' לי עכ"ד הפסוקים.
בפרשה זו ולאחר שבירך יעקב את בניו כתוב עוד ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והי' אלקים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ע"כ
הנה הדקדוקים רבו מאוד באלו המקראות, הנה רש"י ז"ל פי' ד"ה ומולדתך ואע"פ שנחלקה הארץ לגלגלותם מ"מ לא נקראו שבטים אלא אלו עכ"ל, משמע מדבריו אלה שבאמת לא נטל יוסף שני חלקי' בארץ וכן הוא באמת לדעת זו שסובר שהארץ נחלקה לגלגלת אבל באמת אין זו מוסכם דאיכא למ"ד לשבטים נחלקה הארץ, ולדעת זו נטל יוסף שני חלקים מחמת הבכורה וכן מבואר להדיא במסכת ב"ב דף קכ"ג ע"א וכפי' רשב"ם שם וכן קרא דואני נתתי לכם שכם אחת על אחיך מפרש שם על חלק הבכורה וגם רש"י מביא פי' זה אקרא דואני נתתי. והנה באמת צריך יישוב בדעת גדול למה הוצרך יעקב לתת לו החלק בכורה שני פעמים.
תו יש לדקדק מתחלת המקרא שאמר יעקב ויאמר אלי הנני מפרך וכו' ונתת את הארץ הזאת לזרעיך אחריך ולעיל בפ' וישלח במאמר הש"י אל יעקב כתיב אני אל שדי וכו' ואת הארץ וכו' לך אתננה ולזרעך אחריך ובודאי לא לחנם השמיט כאן יעקב ממאמר הש"י מילות 'לך', ואמר שהש"י אמר ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך.
ודקדוק זה היתי רוצה ליישב עפ"י מה דפליגי אמוראי במסכת ב"ב פ' י"נ אי א"י ראוי או מוחזק, והנה וודאי למ"ד ראוי עיקר הנתינה היה בזה שאמר הש"י לזרעך אחריך ומה שאמר לך שיהא ראוי לו לאחר מותו, או נ' לומר דרצה לראות ליעקב מה שאמרו חז"ל בפ"ק דמסכת תענית יעקב אבינו לא מת וזה שאמר לו 'לך' אתננה, שלאחר כיבוש עממים יהי' לו שאף הוא יהיה בחיים, ויהי' איך שיהי' עכ"פ לס"ד ראוי הוא הנתינה הי' רק לזרעו אחריו, ולכן במאמר יעקב אל יוסף פקעה נפשו עיקר הנתינה ואמר לזרעך אחריך והשמיט לך ולהורות נתן לנו שא"י ראוי הוא, אך הוא גופא קשיא מה ראה יעקב על ככה בשעת שנתן חלק הבכורה ליוסף שא"י ראוי הוא.
ובר מן דין מצאתי בהר"ם אלשיך שכתיב על הקרא והי' אלקי' עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם דההוא קרא קאי אלעיל מיני' דאפרים ומנשה וכו' ונתן חלק בכורה ליוסף וכדי שלא הוקשה דא"י ראוי הוא ואין הבכור נוטל בראוי כמוחזק, וע"ז אמר והי' אלקי' עמכם והשיב אל ארץ אבותיכם להורות דא"י מוחזק הוא שיהי' אלקי' עמכם לא לנתינה מחדש רק להשיב אתכם אל ארץ אשר כבר הוא של אבותיכם דמוחזק הוא לאבות עכ"ד, א"כ הרי להדיא דסובר דמוחזק וא"כ אם נאמר דמש"כ רש"י לך להורות לך דראוי הוא הוא אוחז חבל בתרי ראשין.
שלישית יש לדקדק כאשר שמקרא מלא דיבר הכתוב בדברי הימי' (א ה א) ובחללו יצועי אביו ניתנה הבכורה לבני יוסף בן ישראל וא"כ הטעם הוא דניטלה הבכורה מראובן בשביל בילבול יצועי אביו למה לא נתן מיד ליוסף והמתין עד עת חוליו, וביותר לפי מה שאמרו חז"ל עד יעקב לא הוי איניש חולה פשיט דה"ל חלק הבכורה מיד ליוסף ואדרבא מלשון המקרא ועתה שני בניך הנולדי' מתיבת ועתה שהוא וודאי מיותר נלמוד שעד עתה לא הי' יכולת בידו ליתן הבכורה ליוסף, ובודאי צריך טעם לשבח למה.
רביעית יש לדקדק מפני מה אמר מתחלה סתם בלשון שלילה אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהי' לי ולא אמר לשון מתנה, ואח"כ אמר ואני נתתי לשון מתנה, גם את קישור המקראות בפרשיות אלו הכל יתבאר על נכון בעה"י על דרך האמת.
ונקדים מאי דתנן במתני' במסכת ב"ב דף ק"ל האומר איש פלוני יירשנו במקום שיש בת בת תירשנו במקום בן לא אמר כלום ר"י בן ברוקא אמר אם ראוי ליורשי דבריו קיימין ואיפסיקא הלכתא התם כר"י ב"ב. וקאמר בגמ' שם דבחלק בכורה מודה ר"י דאינו יכול להעביר נחלה מבכור, וכן מבואר בש"ע חו"מ סי' ר"פ דאם אמר בני בכורי יירש בפשוט לא אמר כלום דמקרא מלא דיבר הכתוב לא יוכל לבכר, והנה לכאורה יש כאן קושיא עצומה על יעקב אבינו שהעביר חלק בכורה מראובן ונתן ליוסף מה הועיל בזה דהא











B#347
כתוב לא יוכל לבכר. (ואולי (נראה) ליישב קושיא זו אפי' מה (ד ) בב"ב דף קכ"ה ע"ב המחלק נכסיו על פיו ריבוי לאחד ומיעוט לאחד (והשוה) להן את הבכור דבריו קיימין. ואם (אמר שום) ירושה לא אמר כלום. כתב בין בתחלה בין באמצע בין בסוף שום מתנה דבריו קיימין. ( ) להדיא דבלשון מתנה מהני וכדפי' רשב"ם הטעם שיש כח באדם ליתן ממונו במתנה לכל מי שירצה. ולפ"ז איכא למימר דיעקב הי' מחלק ארץ ישראל על פיו כהמ"ד (מתני' ) ובלשון מתנה ונתן לראובן חלק אחד ולשמעון חלק אחד וכן לכל השבטים, וליוסף נתן שניחלקי' והכל בלשון מתנה. אך תירוץ זה אתי שפיר לפי מה דאסיק בב"ב שם דף (קיז) (שם איתא מחלוקת) הוא אכן רב יהוד' אמר שמואל דסבר דא"י ראוי הוא א"א לומר כן דנתן בלשון מתנה לפי מאי דקי"ל להלכתא פסיקת'בכמה דוכתי (ב ) פוסקי' דאין אדם חכול ליתן דבר שאינו ברשותו עדיין.

ונ"ל ליישב לדעת שמואל ואם בנחלת ארץ ישראל יש לנו דין פשוט וכפשוטו הא קי"ל ( ) דיוכל להעביר נחלה רק בין הבנים וא"כ איכא למימר דיעקב אמר הנ"ל בלשון ירושה ובלשון ירושה וודאי מועיל אף בדבר שאינו ברשותו עדיין. דהא ( ) בראוי ומוחזק וכבר נפקא לן מדכתיב (דברים כב) והי' ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל את בניו מי שירצה והדברים ברורים.

נמצא למידין ... למ"ד א"י מוחז' א"כ הי' שייך ... חלק בכורה לראובן ואז ... ליעקב ליטול חלק בכורה מראובן ליתן ליוסף אלא בלשון מתנה, ולמ"ד א"י ראוי א"א בלשון מתנה כיון דהוא דבר שאינו ברשותו עדיין ... וע"כ נתן לו בלשון ירושה ומועיל לדידי' כיון דאז אין לראובן חלק (בכורה ...) על ............ דף קי"א בעי רבא בבריא היאך ..... דבר ... הוא אבל בבריא לא או דילמא אפי' בבריא, והנה יש מחלוקת בפוסקי' אם נפשטה האיבעיא ודעת הרמב"ם והש"ע סי' רפ"א פסקו להדיא דבבריא לא אמר ר"י ...תן אמרינן דף קל"ב אם אסר (נכסי) לפלוני אם ראוי ליורשו ... ירושה ואם לאו משום מתנה ופי' רשב"ם שם הטעם דלשון זה שתי משמעות משמע ואם ראוי לירש מפרשינן לשון ירושה. ואם אינו ראוי לירש מפרשינן לשון מתנה.
והשתא נבוא לבאר הפסוקים מכל מה שדקדקתי למעלה דיעקב אבינו רצה ליתן חלק בכורה ליוסף בעין יפה וכדי שלא יהא עירעור עליו מהשבטים ולכן רצה לסלק עירעור ומריבה עליו ונתן לו בין אם אין ראוי הוא יבין אם נאמר מוחזק הוא, ולכן אמר מתחלה במאמר הש"י שאמר לזרעך אחריך ......כוונת הש"י בזה שא"י ראוי הוא .... בזה למעלה א"כ איך אומא לך סתם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהי לי והוא ממש (דין) זה דאמרינן לעיל דנכסי לפלוני ... (לשונות) משמע. ומפרשינן לשון ירושה כיון דא"י ראוי א"א ליתן בלשון מתנה ובלשון ירושה מועיל כמ"ש לעיל דאין שייך לראובן חלק בכורה בא"י כיון דראויהוא ודין (ראוי) יש לכל שבטים (ובפשוט) רשאי אב להנחיל למי שירצה מבניו ולכן קאמר יעקב ועתה ........... כיון דא"א השתים לזכותם אלא בלשון ירושה ושום העברת נחלה ...... ודין זה הוא דוקא בשכיב מרע ולא בבריא ולכן קאמר ועתה שאני חלה אז אני יכול לזכותם בחלק בכורה. ואח"כ קאמר יעקב עוד והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם כלומר אם מוחזק הוא וכמ"ש לעיל בשם הר"ם אלשיך וא"כ אז שייך לראובן חלק בכורה ואין יכול לזכותם בלשון ירושה וכמ"ש לעיל ..... הנה נתתי לך לשון עבר כלומר שכבר נתתי לך בלשון מתנה דמפרשינן מה שאמרתי אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהי' לי בלשון מתנה וכמ"ש דהוי נכסי לפלוני .......ליורשי זכה בלשון מתנה ולכן .... הנה נתתי ...כיון שעכשיו לשון ירושה אינו מועיל א"כ ממילא הי' כוונתי (בסתמת) לשוני בלשון מתנה ודוק היטיב כי בלי ספק אצלי שכוונתי (פנים) בתורתינו הקדושה בעה"י.


B#348
פ'ויגש

בעה"י אבאר פסוקי' אלו, אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהי' לאדוני לעבדים, ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהי' לעבד ואתם יהיו נקיים, ופי' רש”י דיל?ף א? @@אף זו מן דין@@ הדין אמת כדבריכם כן הוא שכולכם חייבים כדבר @@בדבר,@@ עשרה שנמצאת גנבה ביד א' מהם כולם נתפשים אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין ואח"כ נכתב ויאמר יהודה האלקי' מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדוני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו, ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם. וכתיב בתרי' ויגש אליו יהודה וכו' ופי' רש"י @@פסוק י"ט@@ מתחלה בעלילה באת אלינו @@ברש"י וגם כדלהלן: עלינו@@. וביאור עוד במדרש רבה שאמרו ליוסף בנימוסות שלנו כתיב ואם אין לו ונמכר בגניבתו וזה יש לו לשלם.

באמת מן ההכרח גדול לישב אלו הפסוקים שמתחלה פסקו הדין דאותו איש שנמצא הגנבה בידו חייב מיתה והשאר יהי' עבדים וכדפי' רש"י וכן הוא במדרש שכולם הם שותפי' עמו, ואח"כ כשרצה לעשות לפנים משורת הדין כשבאו אח"כ לפני יוסף פסקו דין שלישי שכולם יהי' לו לעבדים לא כמו שפסקו הם מתחלה ולא כמו שרצה לעשות המשולח אחריהם.
והנה יוסף קאמר חלילה ורצה לעשות כמו שאמר ??? על ביתו וא"כ הוא חוזר לעשות
לפנים משורת הדין א"כ למה ויגש לומר בעלילה באה עליהם אדרבה הוא רוצה להתחסד עמהם בחסד גדול שהם בעצמם הצדיקו הדין עליהם האלקי' מצא עון עבדיך ופסקו הדין שכולם יהי' עבדים והוא מתחסד עמהם לומר ואת עלו לשלום אל אביכם ואם זו הטענה? שעלה? אמתחדת? הוא לומר בנימוסות שלנו כתיב למה הצדיקו הדין ואמרו ליוסף כולנו נהי' לעבדים. עוד הקשה? הדחק? על רש"י שפי' כמה שאמר אשר ימצא אתו יהי' לעבד ואתם תהיו נקיים שהוא לפנים משורת הדין, א"כ תיקשי?\תיעשו? כמה שאמר יוסף חלילה לי וכו' ומשמעותן הוא דשאני מלך שופט על כל הארץ לא יעלה משפט, ואם הוא לפנים משורת הדין לא שייך לישנא דחלילה לי. וראיתי בספר פרשת דרכים שכבת על מה שפסקו הדין מתחלה אשר ימצא ומת והשאר יהי' עבדים היינו שהגנב עצמו חייב מיתה שבן נח מצוה @@מצווה@@ על הגזל ואמירתן? הוא מיתתן?, והשאר יהי' עבדים הוא מדין ונימוסי מלכות מצרים ודרך? זה דשאר יהי' עבדים מצד דין מלכות מצרים איכא למימר דדין גמור הוא לפי מאי דקי"ל דינא דמלכותא דינא, וכדומה לזה מצאתי בספר יפה תואר שכתב על המדרש בנימוסות שלנו כתיב שהבאתי לעיל וז"ל תימה וכי אדוני האדון חייב להניח נימוסיו ויתנהג בנימוס העם הכא? אכלו? ועוד הרי בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להישבין? ומי הוציאם מדין זה כל שלא ישתנה? תורה עדיין, וי"ל שמאחר שלא ירד? מדעתו אין לתת ?עליו חומרי המקום שהלך לשם אלא להקל עליו כפי נימוסו מאחר שהוא גרם לו לבוא והבטיחו לשום עין עליו דאל"כ נמצא מפסיד? בירידתו, ואפשר שבני ישראל יצוו מדין בני נח להקל בעונש משנמול? אברהם במילה וכו' עכ"ל, נראה מדבריו אלה ג"כ שנימוסי מלכות מצרים הי' להיות דין עבד אף דיש לו לשלם אלא מדבריו נראה רק על הגנב עצמו, אבל הפרשת דרכים כתב כן על כל החברות?, וכמ"ק? ליעלה? בשמו.
אלא שעדיין יש לי לפקפק על דברי פרשת דרכים אם האמת הדין כן הוא דהגנב עצמו חייב מיתה מצד אזהרתן זו מיתתן א"כ האיך הוא הי' רוצה לעשות לפנים משורת הדין תיפוק לי' מדאחר? שבע מצות? הוא דינים וכבר כתב הרמב"ם בהלכות מלכים @@ פרק ט' הלכה י"ד@@דמפני זה נהרגו כל אנשי שכם מפני שגזלו דינה ושכם וחמור וחייבי' מיתה ואנשי שכם לא עשו דינם כד?? בן נח מצוה על דינה? ואזהרתם הוא מיתתן לכן נהרגו, הרי להדיא דאין בני נח רשאי' למחול מי שהוא חייב מיתה לפטור? אותן וודאי בדין דהשאר? יהי' עבדים והוא פיטר? אותן ואמר תהיו נקיים י"ל דשאני ממון דאתיה ב?? למחילה משא"כ בדין מיתה? ודאי? לא בדי'ת?? קיימא מחילה אלא ובערת הרע מקרבך, ובודאי אם לא הי' הדין כן דרשאי לעשות לפנים משורת לא הי' התורה כתבה כן כי מכל נקודה ונקודה יצאה לנו תילי תילי' של הלכות.

והנראה לבאר כל הנ"ל ולפרש שכל אותה אמר סברתו עפ"י הדין? ואקדים מה דאמרינן במסכת ע"ז דף ע"א ע"ב א"ל רבינא לרב אשי ת"ש דא"ר חייא בר אבא אר"י @@א"ר יוחנן@@ בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להישבון ואי אמרת משיכה בגוי אינה קונה אמאי נהרג, ופי' רש"י שמה בן נח שגזל את ישראל פחות משוה פרוטה אע"ג דגבי ישראל לאו ממונא הוא דמחלי לה לגבי גוי ממונא הוא ובן נח מצוה על הגזל בסנהדרין ואזהרתן זו הוא מיתתן ואין צריכין התראה, ולא ניתן להישבון ולא מחייב לאהדורי לישראל דהא מחיל עלה, אמאי נהרג הא לא קניא להך גזילה וכל היכא דאיתי' של ישראל הוא, ומשני הנ"מ? משום דצערי לישראל, ומאי לא ניתן להישבון דאינו בתורת הישבון ופי' רש"י ומאי לא ניתן להישבון הא לא שייך בי' הישבון דכיון גוי לא קניא דישראל הוא אינה בתורת הישבון כלומר ה"נ קאמר אינה בתורת שום גזילה דנכר דכל היכא דאיתי' דמרא הוא וה"ה לשוה פרוטה והאי דנקט פחות לאשמעינן דנהרג עלי', ופריך ארישא? סיפא בא חבירו ונטלה הימנו נהרג עלי' בשלמא רישא דצערי' לישראל אלא סיפא מאי עביד אלא לאו שמע מינה משיכה בגוי קונה ופי' רש"י הילכך קניה קמא והדר קניה האי ונהרג על שגזל ולא ניתן להישבון דרישא דוקא פחות משוה פרוטה דישראל מחיל ולא מיחייב נכרי לאהדורה עכ"ל . והקשה התוס' שם על המקשן הראשון ואי ס"ד וכו' אמאי נהרג וי"ל וקשה דהא הישראל נמי לא קנה הגזילה להיות שלו ואפ"ה קני' להתחייב באונסין החיוב דשייך בי' וה"נ י"ל בב"נ דקנאו להתחייב בה מיתה והיינו והיינו החיוב דשייכי בה עכ"ל.
כוונת דבריהם דתוס' מפרשי' דעת המקשה שהקשה כל?פא אי משיכה קונה ?אז קנה הגזילה להיות שלו וחייב מיתה אבל אי אינו קונה א"כ אינו שלו ולמה יתחייב מיתה וע"ז תרצו? דהא אף בישראל דמשיכה קונה מכל מקום אינו שלו ומחויב להחזירה הגזילה בעין ואפ"ה קנאו להתחייב באונסין א"כ כי היכא דישראל חייב באונסין אף שאינו שלו אף בגוי חייב מיתה אף שאינו שלו כן נ' כוונת דברי ה??? וע"ש? במה שתירצו תוס' על קושייתם ובעירובין דף ס"ב השיגו תוס' על רש"י בכח קושיא זו באשר שרש"י אין יכול לפרש כפי תירוצם ואין להאריך בזה רק את זה אני אומר דקושיית תוס' כפי הפשטות אין לו הבנה לפי מא @@ מה@@ דקי"ל הלכה מרווחתו בישראל דאין הגזלן קונה להתחייב באונסין עד שימשוך או יגביה או שאר קנין אשר ראוי לקנות בה?יפן? @@אולי בחליפין@@ דרך מקח וממכר, אכ"?? קודם שעשה ?? שום קנין לא מיקרי עדיין גזילה ופטור מאונסין דכל היכא דאית' ברשות מרה אית' וזה מבואר בכמה מקומות בש"ס כ"פ? המפקיד גבי שליחות יד דמשעשה הש"ס והא לא משך וכן בכתובות הי' מגרי? ויובא? פטור ועוד בכמה מקומות וא"כ שמע מינה דלא מיקרי גזילה לחייב חיוב דשייך בי' עד שעשה קנין דקונה כל? דרך היתר ואפי' משיכה ברה"ר קי"ל דאינו מתחייב באונסין באשר שמשיכה אינה ברה"ר לענין מקח וממכר וא"כ לענין גניבה אינו מתחייב באונסין וא"כ בגוי דמשיכה אינה קונה א"כ אינו קונה נמי בגזילה לחייבו החיוב דשייכי בי' דהיינו מיתה וכי היכי דבישראל אינו? חייב החיוב דשייך בי' והיינו אונסין עד שעשה קנין שקונה בישראל א"כ בגוי נמי אינו קונה לחייבו עד שיעשה קנין דקונה בגוי וש"מ שפיר דמשיכה קונה. והדברי' ברורי' דבפשטות אין הבנה לקושיית תוס'. וכבר הארכתי בעה"י במקום אחר לפרש כוונת תוס' בקושייתם וכאן אין להאריך רק מה שנוגע ליישוב הפסוק דלעיל כדי להעמיד האי שקלא וטרי' דהש"ס אף ??? ??? @@אולי אף בשוה פרוטה@@ וכן ש?מוכח מחנ?? דגבי רש"י בעירובין כאשר כתבו תוס' שם ודלא ??"ק תוס' כאן דשקלא וטריא הוא דוקא על פחות משוה פרוטה. ובמסכת ב"מ דף חית אמרינן שם שאם אמר לשלוחו צא וגנוב לי פטור המשלח דאין שליח לדבר עבירה ואלו שותפין שגנבו חייבין מ"ט לאו שום דאמרינן מיגו דזכו לנפשי' זכי נמי לחברי' ופי' רש"י שותפין שגנבו והוציא האחד מרשות בעלי' לדעתו ולדעת חבירו, ועיין שם בתוס' שמיאנו בפי' זה וסוברי' דבכה"ג נמי פטור השותף המשלח ופי' שותפין שגנבו היינו שהגבי' שניהם, ונראה פשוט אף לדעת רש"י דמחייב כלו?ף אף אם גנב האחר בשבילו ובשביל חבירו לדעת חבירו אין הטעם דבזה? כן דאי"כ כאן מיגו? אמרינן יש שליחות ולחייבו מלקות גם השותף או שאר עונש, דזה אינו דודאי כלל גדול הוא אין שליחות לדבר עבירה דדברי רב ודברי תלמוד דברי מי שומעין, אלא ע"כ לדעת רש"י דחייב השותף המשלח אע"ג דאין שליחות אפ"ה אפ"ה אמרינן מיגו? וזכי בי' השותף המשלח ומחת זה חייב השותף בתשלומין, ולפ"ז יש כאן חילוק בבני נח שותפין שגנבו והיינו? אחר לדעת חבירו אי אמרינן משיכה קונה ואז שייך שפיר מיגו דזכו לנפשי' זכי נמי לחברי' ומתחייב חבירו בתשלומין אע"ג דאין שליח לדבר עבירה מ"מ מחייבין חבירו מטעם מיגו, אכן אי אמרינן משיכה אינו קונה ואפ"ה כל זמן שהוא בעין הוא מחויב להחזירה כמו ?פיקדך? כל היכא דאיתי' ברשות' דמר' איתי' כדאמר הש"ס ולא ניתן להישבון אינו בתורת הישבון עכ"פ על חבירו אינו מוטל כלל חיוב השבה דהכא לא שייך כלל מיגו דהא איהו גופה לא זכו דמשיכה אינו קונה א"כ היכי דכ? לחבירו ודכוותה קאמר הש"ס התם בב"מ גבי חרש ופיקח, אכן אפשר לומר גבי' פך? @@אולי בהיפך@@ כיון דמשיכה אינו קונה וע"ז קאמר הש"ס בפשיטות דאי אינו קונה אינו נהרג, וע"כ אתה צ"ל דאי אינו קונה עדיין אינו עושה שום איסור דאי עושה שום איסור א"כ אזהרה בו זו הוא מיתתן וכיון דאינו עושה עדיין במעשה? זו שום איסור י"ל דחייב חבירו מטעם שליחות דלא שייך לומר אין שליחות לדבר עבירה דכל זמן שאין עושה הגנב שום קנין עדיין אין כאן עבירה ויש שליחות וחיוב מוטל על חבירו להחזיר כל זמן שהוא בעין מטעם שליחות, אכן זה הוא דוקא בבן נח שנימול כדרך ישראל דומיא דשבטים שנימולו דאל"כ אין שליחות לגוי אבל השבטים שנימולו בזה יש שליחות דומני דעבדי' דקי"ל יש שליחות כמבואר בח"מ סי' קפ"ח.
והשת' נבוא לבאר הפסוקים מכל הקושיות ודקדוקי' שדקתי לעיל.

#B352
במדרש רבה פ' תרומה ויקחו לי תרומה הה"ד תורה צוה לנו משה דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות נתנו לישראל ע"י משה שכן מנין תורה א"כ אינן אלא תרי"א ושנים היכן הם אלא אמרי רבנן אנכי ולו יהי' לך מפי הגבורה שמענום ותרי"א אמר משה שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא ירושה ירושה הוא לישראל לעולם וכו' ד"א מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורסה וכו' ד"א אל תהי קורא מורשה אלא מאורסה מלמד שהתורה ארוסה לישראל שנאמר וארשתיך לי לעולם ומנין שהוא כאשת איש לאומות שנאמר היחת איש אש בחיקו וכו' כן הכא אל אשת רעהו עכ"ל המדרש יש לבאר שייכות דרש המדרש מה שהביא בשם ר' שמלאי על הקרא דויקחו לי תרומה ועוד יש למידק מה שהקשה ומנין שהוא כאשת איש לאומות ומשמע מדבריו שגוי שעוסק בתורה הוי @@נראה שכתב כאן תיבה ופסק מחוסר מקום@@ בחנק כא"א אדרבנ טפי ה"ל למימר שהוא בסקילה גוי שעוסק בתורה כמו שאמרו חז"ל בביאור? ??? דף למ"ד מאורסה דינייהו כנערה מאורסה שהוא בסקילה, והנ' מה שאפשר לומר בדעת המדרש ונקדים מה דאמרינן במסכת שבת דף ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ויאמר להם אם אתם מקבלי' את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם אמר ר' אחא בר יעקב מכאן מודע' רבה לאורייתא וראיתי בס' חוזה דוד שכתב בפי על תהלים במזמור ט"ז בשם רצוף אהבה שאמרו בגמ' תלוהו וזבין זביני זביני דאגב אונסי' וזוזי גמר ומקנה ומהרי"ק אמר דאי מטי לי' הנאה הוי אונסא וזוזי וא"כ גם גבי ישראל בכפית ההר שהי' באונס כיון שיש שכר ג"כ בתורה הוי לי' כאונסא וזוזי וא"כ איך אמרו מכאן מודעא רבה לאוריית' ואיך נחשוב זה לאונס כיון שיש להם שכר ותי' דלא דמי דבתלוה(ו) וזביני@@?ברצוף אהבה כתב דבתלוהו וזבין@@ דהתם התלי' שהיא האונס והממון באין כאחד ואיכא למימר באונסא וזוזי אגב אונסי' גמר ומקנה אבל הכא האונס הוי בעת קבלת התורה אבל השכר אינו באותה שעה אלא סוף השכר לבוא בעת הקיום עכ"ל רצוף אהבה והנה בעל חוזה דוד כתב שם שזה תליא באם שכר מצוה בהאי עלמא איכא או לא דאם שכר מצוה בהאי עלמ' איכא אזי @@בדוק@@ יש להם שכר בעת הקיום הנה יש להם @@המחבר נטה קו על תיבות אלו ולא ידענא למה@@ שכר קבלה שקבלו עליהם התורה מוכרח שיהי' להם באותה שעה וה"ל אונסא וזוזי אלא התי' הוא ששכר מבע"ל והוי לעתיד ואין להם זוזי לשעה אלא אונס והוי מודעא ואמנם אי יש שכר מצות ג"כ בעוה"ז אין להם מודע' עכ"ל.

@@@@עד כאן כתב המחבר, מכאן ואילך נשאר הנייר פנוי וכנראה שכח - או לא הי' לו פנאי - להשלימו, חבל על דברי תורה דאבדין ולא משתכחין.@@@@
לעצט פארראכטן דורך יידישע קהילות אום מיטוואך יאנואר 28, 2015 8:01 pm, פארראכטן געווארן 5 מאל.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

בשורה טובה תדשן עצם - בנין שלמה ספר שמות!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

מיט פרייד ווילן מיר מודיע זיין אז די הגהה אויף ספר שמות איז שוין פארענדיגט (99%)!!!

עס איז אוממעגליך צו דאנקן די פילע מתנדבים וועלכע האבן אריינגעלייגט שעות פון ארבעט, ובמיוחד אחד הרוצה בעילום שמו, וואס איז אדארכגעגאנגען יעדע ווארט, און געזעסן על כל קוץ וקוץ שבדברי המחבר זי"ע שעה'ן לאנג. די זכות פון דעם מחבר ז"ל זאל - און וועט - אייך זיכער ביישטיין להתברך בכל טוב.

בייגעלייגט ביטע זעט דעם לעצטן נוסח און אויסשטעל אויף ספר שמות.

אויב האט איר סיי וועלכע הערה, הן אויף דעם תוכן הן אויף דעם סגנון, אויף דעם סדר, אויף די תיקונים וואס די מגיהים האבן געמוזט טוהן - ביטע שרייבט עס דא, און מיר וועלן אי"ה דן זיין אויף יעדע איינע בכובד ראש. (דער עימוד איז ג'מאכט בלויז לצורך הגהה, ביטע נישט קאממענטירן דערויף.)
אטעטשמענטס
Binyan Shlome Shmois.pdf
אפדעיטעד
(148.32 KiB) געווארן דאונלאודעד 140 מאל
לעצט פארראכטן דורך יידישע קהילות אום פרייטאג יאנואר 23, 2015 1:48 am, פארראכטן געווארן 3 מאל.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יאפין
שר האלף
תגובות: 1546
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 24, 2009 8:12 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאפין »

אויף פרשת יתרו איז דא א שטיקעל בסוף הספר בלאט 359, וואס דארף מיטגיין כמו שעשו אצל פרשת תולדות.
ת׳הא ש׳נת פ׳רנסה ג׳דולה
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

יאפין האט געשריבן:אויף פרשת יתרו איז דא א שטיקעל בסוף הספר בלאט 359, וואס דארף מיטגיין כמו שעשו אצל פרשת תולדות.

גערעכט!
איך טוה עס שוין!


הוספה:
פארראכטן. אדאנק אונזער מגיה וועלכער גיבט זיך אוועק בלו"נ, האבן מיר אפדעיטעד דעם שמות פייל מיט די הוספה וואס יאפין האט דערמאנט.
לעצט פארראכטן דורך יידישע קהילות אום פרייטאג יאנואר 23, 2015 1:50 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יאפין
שר האלף
תגובות: 1546
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 24, 2009 8:12 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאפין »

געוואלדיג!
ת׳הא ש׳נת פ׳רנסה ג׳דולה
אוועטאר
פורים קטן
שר מאה
תגובות: 237
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 10, 2010 11:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פורים קטן »

מדהים מאוד, מתקדמים ב"ה במהירות נפלאה. זכות המחבר יגן על כל המשתתפים
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

בשורה טובה תדשן עצם - בנין שלמה ספר ויקרא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

מיט פרייד ווילן מיר מודיע זיין אז די הגהה אויף ספר ויקרא איז שוין פארענדיגט (99%)!!!

עס איז אוממעגליך צו דאנקן די פילע מתנדבים וועלכע האבן אריינגעלייגט שעות פון ארבעט, ובמיוחד אחד הרוצה בעילום שמו, וואס איז אדארכגעגאנגען יעדע ווארט, און געזעסן על כל קוץ וקוץ שבדברי המחבר זי"ע שעה'ן לאנג. די זכות פון דעם מחבר ז"ל זאל - און וועט - אייך זיכער ביישטיין להתברך בכל טוב.

בייגעלייגט ביטע זעט דעם לעצטן נוסח און אויסשטעל אויף ספר ויקרא.

אויב האט איר סיי וועלכע הערה, הן אויף דעם תוכן הן אויף דעם סגנון, אויף דעם סדר, אויף די תיקונים וואס די מגיהים האבן געמוזט טוהן - ביטע שרייבט עס דא, און מיר וועלן אי"ה דן זיין אויף יעדע איינע בכובד ראש. (דער עימוד איז ג'מאכט בלויז לצורך הגהה, ביטע נישט קאממענטירן דערויף.)

מיר האבן שוין אנגעהויבן די מלאכת ההגהה אויף "בנין שלמה - במדבר דברים" און מיט דעם וועלן מיר האבן גענדיגט בעזרת ה' דעם חלק א' פון דעם ספר.

איך דריק אויס הכרת הטוב פאר אלע מתנדבים, און בעט ווער עס קען צוהעלפן מיט די העתקה פון די לעצטע פאר בלעטער און מיט הגהה פון חלק ב' (הכולל חידושים על נ"ך, ואגדות הש"ס). תזכו למצוות!
אטעטשמענטס
Binyan Shlome Vayikru.pdf
בנין שלמה ספר ויקרא
(115.64 KiB) געווארן דאונלאודעד 147 מאל
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

#117 # 119

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

#117
לפ' נצבים נ"ז
ביאור הכתוב בפיך ובלבבך לעשותו
כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, יש לדקדק איפכא מיבעי לי' בלבבך ובפיך לעשותו דהא מחשבה קודם הדיבור וכדאמרי' בברכות דף ס"א @@@(ע"א) @@@ לב מבין לשון מחתך ובשבת ל"ב ע"ב פה גומר, @@@פה גומר ג"כ נמצא בגמ' בברכות, ואולי יש להפוך קצת ולכתוב "וכדאמרי' בברכות דף ס"א ובשבת ל"ב ע"ב לב מבין לשון מחתך פה גומר"@@@ וה"נ דקרא אתא ללמדינו מה דאמרינן בברכות דף וי"ו @@@(ע"א)@@@ ולחשבי שמו @@@(מלאכי ג, טז)@@@ חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, גם אמרו חז"ל @@@(קידושין מ.)@@@ דמחשבה טובה מצרף הקב"ה למעשה, ולכן כדי ללמדינו כל זה סמך הכתוב תיבת לעשותו לבלבבך ללמד על המחשבה שהיא כמו עשי', והנה חז"ל אמרו אין לך מידי בנביאי' דלא כתיבי באוריית', ונ' דזה הוא הרמז והנה י"ל עוד רמז הוא מ"ש בפ' בא (שמות י"ב, כ"ח) וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה' וכו' ופי' רש"י בשם מכילת' (פי"ב) @@@[וכי כבר עשו, והלא מראש חודש נאמר להם, אלא]@@@ מכיון שקיבלו עליהם מעלה עליהם כאלו עשו אלא ששם י"ל אחר שאמר וילכו היינו שלקחו בעשי' ???? הקרבן פסח כמאמר השם ב"ה נחשה הליכה דהוי מעשה כאילו עשו והקריבו פסח אבל עדיין לא רמז המחשבה לכן מ"ש דנפקא לן מובלבבך לעשו הוא יותר נכון

#119
לפ' וילך נ"ח
ביאור המדרש על הקרא הן קרבו ימיך וכו'
מדרש ילקוט הן קרבו ימיך למות, אמר ר' אייבו אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע בדבר שקלסתיך בתוך ששים רבוא מקדישי שמך קנסת עלי מיתה שנא' הן קרבו ימיך למות וכו' עכ"ל, הנה בכאן לא פי' מהו הוא בדבר שקלסתיך בו וכו', ונר' דכוונתו במה דאמרי' במד"ר פ' ואלה הדברי' שאמר משה לפני הקב"ה בהן קלסתיך שנא' הן לה' א' השמים ושמי שמים, ובהן אתה גוזר על מיתה, וכן הוא ג"כ במדרש תנחומא פ' וילך,
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

דרוש על פ' שופטים - נחמו - צדקה - החזקת ת"ח B 342

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

פ' שופטים
כתב פרשת המלך ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזה לא ירבה לו מאוד והי' כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכנהים הלוים והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו עכ"ל המקראות. הנה יש לדקדק הרבה, ראשון על מה שפי' רש"י והי' כשבתו אם עשה כן כדי הוא שתתקיים מלכותו, למה מצינו? אלו יותר מכל המצות שבתורה, ועוד יש לדקדק על מה שדרשו חז"ל ולא ירבה לו נשים לו אינו מרבה אבל מרבה הוא להדיוט?, ובהאי לו דכתיב גבי לא ירבה כסף וזהב דרשו אבל מרבה הוא לאכסניא כדאיתא בפ"ב בסנהדרין ולמה לא דרשו ג"כ אבל מרבה הוא להדיוט. ועוד יש לדקדק בתיבות כל ימי חייו דכל יתורא הוא, כמו שמצינו שדרשו כל ימי חייך דכתיב גבי למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים שדרשו במתני' סוף פ"א דברכות חד אמר לרבות הלילות וחד אמר לרבות ימות המשיח, ועוד יש לדייק מה שדייק הגאון מהר"ם אלשיך על לשון הקרא דכתיב והיתה לשון נקבה ואח"כ כתיב וקרא בו לשון זכר.
ונלע"ד לפרש דמה שאמרו חז"ל אבל מרבה הוא לאכסניא היינו אכסנאי של תורה, וכמו דאמרינן סוף ברכות כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה וכו' פתחו כולם לכבוד אכסניא של תורה וכוונתם דלא ירבה לכבוד עצמו כסף וזהב אלא רבייות כסף וזהב יהא לתת לאכסניא של תורה להנות ת"ח מנכסיו וזה הוא וודאי להדיוט נמי מצוה, אלא דהש"י הזהיר המלך בזה יותר שיש לו יכולת יותר ויותר בידו להחזיק ת"ח ולשים עינו פקיחא עליהם שילמדו מתוך הרווחה. ועל צד הרמז אמרתי מה שאמרו חז"ל בפ"ק דכתר' דף י"א ע"ב אכסניא לפי בני אדם מתחלקות, ופי' רש"י שם חייל של מלך, דכוונתם נמי למ"ש דאכסניא היינו אחסניא של תורה היינו ת"ח והן נקראים נמי חייל של מלך מלכו של עולם, כמו שאמרו חז"ל בס"פ דסצעא? דת"ח הם נקראים עם ה', כמו שדרשו הגד לעמי פשעם אלו ת"ח ששגגות? נעשו להם כזדונות, וע"ז אמרו לפי בני אדם מתחלקות שעל כל ישראל מוטל לפרנסם. וזה הוא עיקר ההיתר מה שנוהגין? להלוות הקהל בריבית קצוצה? והרוחים יהיו לת"ח, מפני שעל כל ישראל מוטל לפרנס כמו שהאריך בזה הרשב"א בתשובה והביאה ב"י בי"ד סי' ק"ס. ונחזור לענינינו לפרש יישוב מקראות דלעיל, דחז"ל אמרו בב"ב דף יו"ד ר"פ הוה סליק בדרגא בעי אישתמיט כרעי בעי למיפל אמר השתא איחייב מאן דסנאי לי כמחלל שבת וכעובד ע"ז, א"ל חייא בר רב מדיפתי שמא עני בא לידך ולא פרנסתו דתניא ריב"ק אומר כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד ע"ז וכו' עכ"ל. שמעינן מיני' דעונש מעילים עין מצדקה הוא כאלו שופך דמים, וחז"ל אמרו במסכת שבת דף ל"ב בעוון שפיכות דמים בית המקדש חרב ושכינה מסתלקות מישראל, נמצא השת'? בעוון העלמת עין מהצדקה נמי ב"ה חרב ושכינה מסתלקות מישראל דהוי כאלו ש"ד. ונקדים עוד מה שדרשו חז"ל בפ"ב דסנהדרין ולא ירבה לו נשים יותר משמונה עשר, ולא יסיר לבבו אפילו אחת ומסירה לבו לא ישאנה, והשת' הכי פירושא, דמקראות ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו שלא הי' לו נשים שמסיר לבבו כדרך נשים להעלים עין מהצדקה, כמו שאמרו אשה עני' צרי' באורכין, וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד אלא מרבה הוא לאכסניא היינו ת"ח שמחזק? ידיהם, וכיון שאינו מעלים עין מן הצדקה והי' כשבתו וכו' כדאי הוא שתתקיים מלכותו משא"כ בהיפוכו שיש לו אשה שמסיר לבבו ומרבה לו לעצמו כסף וזהב ומעלים עינו מן הצדקה אזי לא יתקיים מלכותו, כי ב"ה חרב ושכינה מסתלקות ונופל עגור?? ואין לך חורב? מלכותו גדול מזה, וזה שאמר הכתוב אח"כ והיתה עמו כלומר שאשתו ג"כ תהא עמו נכון על כסא ממלכתו, וקאמר אח"כ וקרא בו כל ימי חייו כמו שאמרו חז"ל במסכת סוכה גדולה צדקה שמקרב את הגאולה שנאמר ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה, וזש"ה כל ימי חייו לרבות לימות המשיח שיזכה להיות גם בגאולה אחרונה, ודוק היטיב כי אפשר שכיונתי בזה יישוב נכון במקראות כי דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע.
ועל דרך זה אמרתי שזה איפשר שכוונת הנביא נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם. הנה בנבואת חורב//חורבן??// כתיב חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים, וכאן בנבואות נחמה התנבא בלשון עמי, אלא נראה כוונתו כמ"ש המרב"ם בפ' תשיעי מהלכות תשובה ומפני זה נתאוו כל ישראל ימות המשיח כדי שינוח ו? ממלכות שיהיו?? פנוין? לעסוק בתורה ובמצוות, וימצא להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העה"ב לפי שבאותן הימים תרבה הדעה וחכמה שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה', ונאמר לא ילמדו עוד איש את רעהו וכו' והאריך בזה, ולזה קאמר נחמו נחמו עמי, שבאותן הימים יהיה כולם כחמים ונקראים בשם עמי.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
שרייב תגובה

צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”