קושיות והערות על שיעור היום - מסכת נדרים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

בראשית ברא
שר האלף
תגובות: 1219
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 06, 2016 3:16 pm

תגובהדורך בראשית ברא » מיטוואך יוני 21, 2017 12:37 am

נאך א ק\פ

נחזור לדברי רבינו בשלחנו, דמשמע ברור מדבריו: א. דיש מצוה בתיקון הסוכה עד כדי כך דאמרינן אל יחמיצנה, ואף דדבר זה שנוי במחלוקת גדולה, דיש המביאים ראי' מרש"י מכות דף ח דמצוה בעשיית גוף הסוכה מצוה וכ"ה בספר הפרד"ס לרש"י (מ"ה ע"ב): "מחויבין בית ישראל למעבד סוכה לנפשי' כל חד למיתב בה כל ז' יומי", וכ"ה בדברי הגאונים (מובא ברי"צ גאות ובס' המנהיג): "מצות סוכה לעשות כ"א בביתו ולאכול" וכו', ולשון רמב"ן עה"ת ס"פ בא שנעשה סוכה ככל שנה, וכן דייק הנצי"ב בהעמק שאלה סי' קסט מלשון השאילתות דהכא שאני מכל שאר הכנות דמצוה דאף העשי' עצמה מצוה היא כדכתיב תעשה, ובתשובת קהלת יעקב לבעל המשכנות יעקב דקרא מפורש הוא חג הסוכות תעשה, וי"א דאינו אלא בגדר הכשר מצוה, ראה תשו' הרשב"ש סי' שלד, חת"ס יו"ד סי' רעא והגרי"פ בביאורו לרס"ג עשה ז'.

ויש דס"ל דהוא פלוגתא דהבבלי וירושלמי בדין אם מברכין על עשיית סוכה ואנן דקיי"ל דאין מברכין, וכמ"ש הרא"ש (סוכה מו, א עיי"ש) דאנן אגמרא דידן סמכינן ס"ל דאין בזה מצוה, וסוכת גנב"ך כשרה וכמו שהק' בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ד סי' כה) על האבנ"ז דס"ל דיש מצוה, ומזה דגנב"ך כשרה מוכח דאין מצוה.

וי"ל דלא פליגי והוא עפ"י מש"כ הרמב"ם (הל' ברכות פי"א ה"ח) וז"ל: "כל מצוה שעשייתה היא גמר חיובה מברך בשעת עשי' וכל מצוה שיש אחר עשייתה ציווי אחר אינו מברך אלא בשעה שעושה הציווי האחרון, כיצד העושה סוכה או לולב או שופר או ציצית או תפילין או מזוזה אינו מברך בשעת עשי' אקב"ו לעשות סוכה וכו' מפני שיש אחר עשייתו ציווי", עכ"ל.

וקשה (וכן הק' בתשו' להורות נתן ח"ב סי' מח) דאמאי כתב הרמב"ם דאינו מברך על עשיית הסוכה מפני שיש אחר עשייתו ציווי אחר הו' לי' למימר בפשיטות משום שאין בעשייתה שום מצוה? ואיך יברך על דבר שלא נצטווה, אלא על כרחך דודאי איכא מצוה בעשיית סוכה אלא דאינו יכול לברך משום שיש אחר עשייתו עוד ציווי, היינו דאין זמנה עכשיו דיברך עלי', והירושלמי ס"ל דמברך גם על דבר שאינו גמר מצוה, אבל תרווייהו מודים דאיכא מצוה בעצם עשייתה.

שעפי"ז מובן דברי המהר"ל והרמ"א וכ"ק אדה"ז דמצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יוכ"פ דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה וכן מצאתי מפורש בריבוי מקומות בלקו"ש דדעת כ"ק אדמו"ר הוא דברור דיש מצוה לבנות סוכה[5] ולא נחלקו הבבלי והירושלמי רק בנוגע לברכה, דלהירושלמי זמן הברכה בשעת עשי' ולהבבלי זמן הברכה הוא בגמר עשייתה וכדברי הרמב"ם ולא פליגי לענין מצוה ושניהם מודים בזה.

ובפשטות החילוק במצוות סוכה[6] דלפני חגה"ס ומצוותה משהגיע זמנה דליל ט"ו הוא החילוק בין מצוה חיובית למצוה קיומית, היינו בדוגמת החילוק הכללי במצוות (ראה בזה רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ב) בין מצוות חיוביות שמחויב להשתדל לעשותה כמו מצות תפילין ומילה ומצוות קיומיות שאינו מחויב לרדוף אחרי' לקיימה כגון מצות מזוזה ומעקה שאפשר לגור כל ימיו באוהל, כמו"כ י"ל דבמצוות חיוביות (כמו סוכה) גופא יש לחלק בין חלק המצוה שהוא מצוה חיובית (ליל ט"ו) לחלק המצוה (בנייתה לפני ט"ו) שהיא קיומית.

כמו"כ יש לחלק בזמן המצוה חיובית עצמה דיש זמן שהוא (סוכה) חיובית והוא ליל ט"ו ויש זמן המצוה שהוא קיומית (לפני ט"ו) וכדלקמן בדברי כ"ק אדמו"ר בדברי הצפע"נ דלפני זמנה אף להדעות דהיא מצוה מ"מ ברור דאינו אלא מצוה קיומית, היינו שאין לומר שיש מ"ע דלבנות סוכה (ומי שאינו בונה סוכה, כמו מי שמתארח אצל אחרים או אצל הוריו מבטל מ"ע זה אינו), אלא הוא מצוה קיומית דהיינו שכשבונה הסוכה מקיים אז מצוה, אבל בשהגיע ליל ט"ו יש לו מצוה חיובית לקיים מצוה סוכה (לישב בסוכה, תשבו כעין תדורו).

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » מיטוואך יוני 21, 2017 1:24 am

מיללער האט געשריבן:בדף טו: ברענגט די גמרא זצו א מימרא פון רב כהנא וואס ווערט געברענגט שפעטער בדף פא: אויך, אמר רב כהנא הנאת תשמישי עליך כופה אותה ומשמשתו הנאת תשמישך עלי יפר שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו. דער ר"ן דא איז מסביר אז ווען זי אסר'ט עס אויפן מאן איז די נדר כלל נישט חל "דמדאורייתא משעבד לה והוי כאוסר נכסי חברו על חברו", דער ר"ן זאגט עס באמת אויף די קשיא פון די גמרא ווען ער איז דער אוסר, אבער בשפטות איז דאך דאס אויך בפשט בדברי רב כהנא.

ממילא אז א מאן איז משועבד איז דאך מה"ת מדין שארה כסותה ועונתה לא יגרע, אבער זייט ווען איז א פרוי משועבד לבעלה אז זי זאל עס בכלל נישט קענען אסר'ן בנדר?

כבר הביאו מחת"ס ועוד, ובאמת בפשטות זהו מהות קנין קידושין, שקונה את האשה לענין תשמיש, כמו שביאר הנצי"ב בשו"ת משיב דבר ח"ד סי' ל"ה, וכן בבית מאיר סוף סי' ע"ב כתב וז"ל 'דהיינו משום דתשמיש דא"י להפקיע אפילו ע"י תנאי דע"מ שאין לך עלי עונה "וכן היא להיפך", והיינו משום דזה עיקר האישות "[ו]אינו חשוב שעבוד אלא גוף הקנין", כי שעבוד ל"ש אלא בדבר שגוף הקנין אפשר מבלעדו ואינו נכנס בשעבוד זה אלא דרך אגב ע"י שתיקה דומי' דמעשי ידיו או מ"י כו'.

ואם מותר לציין, ראה באזני יהושע מר' יהושע סיגל.

ומה שהקשה הרב הבוחר בטוב, מקידושין שאין מסורין לביאה, לפו"ר אפשר לומר דהתם באמת ראוי' לביאה, רק מחמת ספק א"א, וילע"ע.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יוני 21, 2017 10:48 am

בראשית ברא האט געשריבן:נאך א ק\פ.

? ווער איז דער אדמו"ר?

רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2253
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

תגובהדורך רצון טוב » מיטוואך יוני 21, 2017 11:33 am

@פייערמאן
די לשון הבית מאיר "ואינו חשוב שעבוד" איז א חידוש ווייל דא אין די גמרא ניצט יא דער לשון אז ער איז משעובד
די אזני יהושע איז גרויסע חידושים
פשטות וויאזוי אלע לערנען איז עס א שעבוד דאורייתא
ולפי ידיעתי, כמדומה געהערט אמאל פון א גרויסער ת"ח איז די ביאור אינעם חת"ס ועוד אז היות די מאן קומט מיט די אלע חיובים מה"ת איז נישט שייך פאר די אשה זיך צו פטר'ן פינעם שעבוד
ודברי אזני יהושע הוא פליאה עצומה.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יוני 21, 2017 1:14 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:אם אין לו סוכה וודאי שהוא נשבע ועומד מהר סיני שהוא חייב לבנות סוכה לישב בה, א"כ אין שבועתו שלעולם לא יעשה סוכה יכול לחול. וכן אם ישבע שלעולם לא יעשה מצוות יבום אף שעתה אין מצוות יבום לפניו מ"מ אינו יכול לחול דהא כבר נשבע בהר סיני שיעשה אם יפול לפניו.

מאן יימר?
אם נאמר שעשיית סוכה הוא רק הכשר מצוה והיכי תימצי לקיים המצוה, מי שנשבע שלא יעשה סוכה, לכאורה עדיין יכול לישב בסוכה ואינו מושבע ועומד לעשות הסוכה, השובעה בהר סיני היה רק שישב בוסכה. הגע בעצמך, מי שנשבע שלא יכרות עצים בימיו, נאמר שלא יחול השובעה כיון שיוכל להיות שיוצרך לכרות עצים כדי לעשות סוכה, או אולי יצטרך לכרות לולב מן העץ כדי שיוכל לקיים נטילת לולב?

לא מצאתי עדיין החקרי לב שציינו בספר המפתח שהבאתי לעיל, אם יש למישהו אוצה"ח אולי יוכל לזכות את הרבים בדבריו

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 515
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך יוני 21, 2017 1:41 pm

ווען ער שווערט סתם שלא יכרות עצים איז עס נישט קיין נשבע לבטל המצוה אפילו ס'קען זיין אז עס וועט עם צוברענגן לבטל המצוה. איך זעה יעצט אין רמב"ם אויף היברו בוקס דארט אין שבועות האבן זיי דארט א פירוש חיל המלך וואס זאגט כעין זה, נאר ער זאגט אז ער שטייט טאקע אין א מצב וואס ער האט נישט קיין סוכה.
אויב ס'איז א אמתדיגע סברה דארף מען טאקע וויסן א פונקטליכע גדר דערויף

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1456
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מיטוואך יוני 21, 2017 1:52 pm

שניידן עצים פאר א סוכה איז דען בכלל א מצוה?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יוני 21, 2017 2:17 pm

לא לנו האט געשריבן:שניידן עצים פאר א סוכה איז דען בכלל א מצוה?

און בויען א סוכה יא?

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1456
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מיטוואך יוני 21, 2017 2:26 pm

מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:שניידן עצים פאר א סוכה איז דען בכלל א מצוה?

און בויען א סוכה יא?

אין מכות (ח.) איז דא אזא גמרא: א"ל ההוא מרבנן לרבא ממאי דמחטבת עצים דרשות דלמא מחטבת עצים דסוכה ומחטבת עצים דמערכה ואפ"ה אמר רחמנא ליגלי א"ל כיון דאם מצא חטוב (אינו חוטב) לאו מצוה השתא נמי לאו מצוה
זאגט רש"י (ד"ה השתא נמי) כי לא מצא חטובה אין החטבה מצוה אלא עשיית הסוכה:

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יוני 21, 2017 3:39 pm

לא לנו האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:שניידן עצים פאר א סוכה איז דען בכלל א מצוה?

און בויען א סוכה יא?

אין מכות (ח.) איז דא אזא גמרא: א"ל ההוא מרבנן לרבא ממאי דמחטבת עצים דרשות דלמא מחטבת עצים דסוכה ומחטבת עצים דמערכה ואפ"ה אמר רחמנא ליגלי א"ל כיון דאם מצא חטוב (אינו חוטב) לאו מצוה השתא נמי לאו מצוה
זאגט רש"י (ד"ה השתא נמי) כי לא מצא חטובה אין החטבה מצוה אלא עשיית הסוכה:

יא יא, דאס איז איינע פון די באקאנטע רש"י'ס ווען מרעדט פון דעם שמועס

בראשית ברא
שר האלף
תגובות: 1219
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 06, 2016 3:16 pm

תגובהדורך בראשית ברא » מיטוואך יוני 21, 2017 6:22 pm

מיללער האט געשריבן:
בראשית ברא האט געשריבן:נאך א ק\פ.

? ווער איז דער אדמו"ר?

ליבאוויטש

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » דאנארשטאג יוני 22, 2017 10:47 pm

רצון טוב האט געשריבן:@פייערמאן
די לשון הבית מאיר "ואינו חשוב שעבוד" איז א חידוש ווייל דא אין די גמרא ניצט יא דער לשון אז ער איז משעובד

אפילו לפי דבריו, פאסט נאך אלץ די לשון שעבוד, אזוי ווי ביי א עבד וואס איז ממש א חפץ פונעם אדון, און דאך איז שייך אז ער איז משעובד לאדונו.

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » דאנארשטאג יוני 22, 2017 10:54 pm

רצון טוב האט געשריבן:
דער וואוילער האט געשריבן:ביטע מער הסברה

לדוגמא קוקן אין א מת איז נישט אויסגעהאלטן קוקן אין א רעגנבויגן טאר מען נישט
איז דא נידון צו ווען עס שפיגעלט זיך אין א וואסער אדער שפיגל צו מ'מעג יא
פארשטייצעך אז דא איז מער חמור צוליב די איסור הסתכלות מחמת התגברות היצר

ראה אות ד' http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 58&hilite=

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » דאנארשטאג יוני 22, 2017 11:21 pm

מיללער האט געשריבן:במשנה טז. קונם סוכה שאני עושה וכו' בנדרים אסור בשבועות מותר.

אינטערעסאנט די משנה כאפט אן די חלק 'עשיית הסוכה' און נישט די 'ישיבה בסוכה' וואס דאס איז בעצם די מצוה, און אזוי שטייט טאקע אין די גמ' בעמוד ב' קונם ישיבת סוכה עלי, שבועה שלא אשב בסוכה.

און באמת לכאורה בנשבע שלא יעשה סוכה אין השבועה חלה? האם מצווה הוא לעשות סוכה, הרי כל המצוה הוא רק לישב בסוכה

נאך אלע ק\פ און מ"מ אויב עשיית סוכה איז א מצוה, האט מען אבער נאך נישט דערמאנט דא וואס דער רמ"ע מפאנו שרייבט אין די תשובות סי' ל"א וז"ל ''ופשיטא לן דעשיית מצוה תנן דהיינו ישיבתה ודומיא דנוטל בלולב ומניח בתפילין כו', וכן מבואר בשו"ת רשב"ש סי' א, וראה עוד בשדי חמד שציינו שם בהערות, וע"ע באמרי בינה אה"ע סי' ל"ב.

וראה עוד ברש"ש במס' שבועות דף כ"ט.

אגב,
ויש דס"ל דהוא פלוגתא דהבבלי וירושלמי בדין אם מברכין על עשיית סוכה ואנן דקיי"ל דאין מברכין, וכמ"ש הרא"ש (סוכה מו, א עיי"ש) דאנן אגמרא דידן סמכינן ס"ל דאין בזה מצוה, וסוכת גנב"ך כשרה וכמו שהק' בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ד סי' כה) על האבנ"ז דס"ל דיש מצוה, ומזה דגנב"ך כשרה מוכח דאין מצוה.

ראה בטל תורה על רש"י במס' מכות הנ"ל מה שמתרץ.

מיללער האט געשריבן:די מלאכת שלמה אין משניות ברענגט א פשט פון הר' יהוסף ז"ל: פי' קרבן תהא עלי הסוכה שאני עושה. ד.ה. נישט די עשיית הסוכה איז פון וואס ער רעדט נאר ער צייכנט אן וועלכע סוכה ער אסר'ט אויף זיך לישיבה, הסוכה שאני עושה. ולפי"ז בשבועה רעדט די משנה ווען ער זאגט שבועה שלא אשב בסוכה.

געוואלדיג! קיינמאל נישט באמערקט, ייש"כ.

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » פרייטאג יוני 23, 2017 12:18 am

מיללער האט געשריבן:לא מצאתי עדיין החקרי לב שציינו בספר המפתח שהבאתי לעיל, אם יש למישהו אוצה"ח אולי יוכל לזכות את הרבים בדבריו

https://drive.google.com/file/d/0BwLiwW ... sp=sharing

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג יוני 23, 2017 11:05 am

פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:לא מצאתי עדיין החקרי לב שציינו בספר המפתח שהבאתי לעיל, אם יש למישהו אוצה"ח אולי יוכל לזכות את הרבים בדבריו

https://drive.google.com/file/d/0BwLiwW ... sp=sharing

יישר כח גדול פאר די אלע מראי מקומות ביז אהער - ובפרט פאר דעם חקרי לב, ער גייט אריין דארט באריכות נפלאה און ברענגט א תשובת רד"ק בהנדיון אם נשבעין על מכשירי מצוה והמסתעף.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג יוני 29, 2017 6:14 am

בענין 'סתם נדרים להחמיר' בהמשנה דף יח: ואחריו בגמרא שהקשו מהמשנה בטהרות 'ספק נזירות להקל' - בפשטות כשלומדים פי' המשנה וכן נראה מפי' הרא"ש אין המדובר כאן מדין 'ספק - וספיקא לחומרא' אלא שאומדין אנו מדבריו שמן הסתם כיון להחמיר, ומה ענין לזה עם 'ספק נזירות להקל' וכל הסוגיא של 'מחית אינש נפשיה לספיקא'?

ראיתי שהקרן אורה התקשה בזה לכל אורך הסוגיא, אולם לא מצאתי שם מענה מספיק, האם יש מי שמפרש את הסוגיא ומתרץ את זה?

Haklal
שר האלף
תגובות: 1034
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 11:24 pm

תגובהדורך Haklal » מוצ"ש יולי 01, 2017 10:56 pm

איבערלערנדיג די גמרא דף יח יט ווי די גמרא בלייבט אז די משנה פין ספק נדרים להקל איז ר' יהודה אין ווי רבא איז מסביר אז גבי כרי כל שספיקו... מיינט דאס אז די גמרא מאכט יעצט א חילוק פין נדרים אין נזירות וואס דאס איז געווען די גאנצע קשיא אז נדרים איז הוקש לנזירות ווי די ר"ן איז מסביר?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יולי 02, 2017 12:20 am

Haklal האט געשריבן:איבערלערנדיג די גמרא דף יח יט ווי די גמרא בלייבט אז די משנה פין ספק נדרים להקל איז ר' יהודה אין ווי רבא איז מסביר אז גבי כרי כל שספיקו... מיינט דאס אז די גמרא מאכט יעצט א חילוק פין נדרים אין נזירות וואס דאס איז געווען די גאנצע קשיא אז נדרים איז הוקש לנזירות ווי די ר"ן איז מסביר?

יא, לויט רבא בין איך מחלק אליבא דר' יהודה בין נזירות לנדרים

רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2253
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

תגובהדורך רצון טוב » זונטאג יולי 02, 2017 12:42 am

ביי די סוגיא דף י"ח קומט אריין די הלכה פון ספיקא דאורייתא מה"ת לחומרא או לקולא ?

Haklal
שר האלף
תגובות: 1034
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 11:24 pm

תגובהדורך Haklal » זונטאג יולי 02, 2017 1:01 am

מיללער האט געשריבן:
Haklal האט געשריבן:איבערלערנדיג די גמרא דף יח יט ווי די גמרא בלייבט אז די משנה פין ספק נדרים להקל איז ר' יהודה אין ווי רבא איז מסביר אז גבי כרי כל שספיקו... מיינט דאס אז די גמרא מאכט יעצט א חילוק פין נדרים אין נזירות וואס דאס איז געווען די גאנצע קשיא אז נדרים איז הוקש לנזירות ווי די ר"ן איז מסביר?

יא, לויט רבא בין איך מחלק אליבא דר' יהודה בין נזירות לנדרים


איך בין אקעי דערמיט נאר די ר"ן קשיא סוף הסוגיא אז די גמרא וואלט געקענט זאגן אז יענע סוגיא קומט אויס ווי ר' אלעזר בן צדוק ווערט אביסל שווערער.. איז דעס נישט קיין בעסערע אפשאן ווי דארפן מחלק זיין פין נדר אין נזיר?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יולי 02, 2017 4:12 pm

כג. בעובדא דדביתהו דאביי (חומה) אזלת ועברת על דעתיה ואינסבא לקריבה וכו'

האיך השיאה את בתה לקריבה מבלי רשות אביי, איך חלו הקידושין הרי רק האב יכול לקבל כסף קידושין על בתו? ואם בגדולה עסקינן, מה לנישואיה עם אביה ואמה? ועוד, למה לא קיבל אביי קידושין עלה מקרובו תיכף

וראיתי בשיטמ"ק שכותב על 'הוה *לה* ברתה' שהיא היתה בתה מבעלה הראשון שאלמנה היתה מב' אנשים כמו שלמדנו במס' יבמות סד: עד כאן.

ואם כן מדויקין הדברים היטב, דמיירי ביתומה קטנה שתיקנו לה חכמים שאמה ואחיה יכולין לקבל קידושין עבורה, וממילא הוצרך אביי לאדורה על הקידושין ולא היה יכול לקדשה שלא היתה בתו. וק"ל

וצ"ע מגמ' ברכות נו. בעובדא דאביי ורבי דחזי חלמא והלכו לפותר חלומות אביי יהיב זוזי ורבא לא יהיב זוזי, שניהם ראו בחלום הכת בניך ובנותיך נתונין לעם אחר, לאביי פתר ליה הפותר "בנך ובנתך נפישן את אמרת לקריבך והיא אמרה לקריבה, ואכפה לך ויהבת להון לקריבה דהוי כעם אחר" ופשטן של הדברים נראה דקי על עובדא דילן ומשמע שהיה אלו בנות אביי גם כן ולא רק בנות אשתו ויש ליישב.

אולם רבינו אברהם מן ההר פי' ואינסבא לקריבה: סבבה שיקחנה קרוב שלה, ובת גדולה היתה. עכ"ל ולדבריו יכולין לומר שמיירי בבת אביי גם כן אלא שכבר היתה גדולה והנדר היה שהאם לא תסובב שתינשא לקרובה ודו"ק

דערבארומדיג'ער
שר האלף
תגובות: 1951
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 22, 2017 12:04 pm

תגובהדורך דערבארומדיג'ער » זונטאג יולי 02, 2017 8:37 pm

מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:שניידן עצים פאר א סוכה איז דען בכלל א מצוה?

און בויען א סוכה יא?


ראה שו"ת דברי יואל סי' נ"ז, מביא דברי מהר"ם שיק דבניית סוכה הוי מצוה מדרבנן ומתמה ע"ז וכותב דבניית סוכה הוא מצווה מדאורייתא.
דאס איז נאר מיין צייטוויליגע אינטערשריפט.

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1456
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » זונטאג יולי 02, 2017 11:06 pm

דערבארומדיג'ער האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:שניידן עצים פאר א סוכה איז דען בכלל א מצוה?

און בויען א סוכה יא?


ראה שו"ת דברי יואל סי' נ"ז, מביא דברי מהר"ם שיק דבניית סוכה הוי מצוה מדרבנן ומתמה ע"ז וכותב דבניית סוכה הוא מצווה מדאורייתא.

לכאורה הוא מחלוקה רש"י ותוס'. רש"י מכות ח. סובר דבניית סוכה מצוה, ותוס' שבועות כה. (ד"ה משא"כ, בתחלת הדיבור) סובר דאינו מצוה לעשות סוכה.

אוועטאר
דער עושר
שר העשר
תגובות: 15
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2016 1:53 pm

תגובהדורך דער עושר » מאנטאג יולי 03, 2017 5:30 pm

נדרים דף כד, מאי ההיתר לומר הרני כאלי התקבלתי ויכול להתיר הנדר בעצמו בלי שאלות חכם,
והלא בכל נדרים יכול לומר לא לזה התכוונתי.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט