קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת יבמות

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » זונטאג מאי 22, 2016 9:03 am

יא מ'האמיר באמערקט פרשת אמור בפרט איז פיל מיט ענינים וואס זענען דערמאנט געווארן סיי אין די שיעור פון די וואך און פון פארגאנגענע וואכן.

1) כי אם לשארו וגו' לא יטמא בעל בעמיו וגו' דף כב:

2) ולאחותו שקבורת מת מצוה דוחה כהונה דף ז.

3) לא יקרחו, ופאת זקנם לא יגלחו וגו' דף ה.

4) קדשים יהיו לאלוהיהם, אשה זנה, אשה גרושה, והכהן הגדול מאחיו, והוא אשה בבתוליה יקח וגו' כ. כ:

5) ולא יחלל זרעו בעמיו היינו אשתו שנפסלה מאכילת תרומה טו:

6) ובת איש כהן כי תהיה לאיש זר בזר אצלה מעיקרא טו:

7) ויצא בן אשה הישראלית והוא בן איש מצרי וגו' יז. כג. בסוגיא דנכרי הבא על בת ישראל.

אגב איז דא א גרויסע מחלוקת צווישען דעם חמדת שלמה און דאם חוות דעת אין שו"ת חמדת שלמה צו ווען איך זאג הוולד ישראל איז עס אן גיירות צו דוקא מיט גיירות עיי"ש באריכות, עיין כאן ברמב"ן בפרשה שמביא תו"כ מלמד שנתגייר וכתב שלאו דוקא גיירות ממש.
לעצט פאראכטן דורך הבוחר בטוב אום זונטאג מאי 22, 2016 12:56 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » זונטאג מאי 22, 2016 12:22 pm

כג: סיפא דמתני' קדמו שניהם וחלצו לא ייבמו השנים אלא אחד חולץ ואחד מייבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם, וואס קומט די גאנצע סיפא זאגען וואס וואלט געווען די הוו"א אז ביידע זאלן מייבם זיין, די גמ' פרעגט פריער הא תו למ"ל אבער אויף די סיפא פרעגט ער נישט, אבער למעשה הא למ"ל.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25802
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג מאי 22, 2016 4:17 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:כג: סיפא דמתני' קדמו שניהם וחלצו לא ייבמו השנים אלא אחד חולץ ואחד מייבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם, וואס קומט די גאנצע סיפא זאגען וואס וואלט געווען די הוו"א אז ביידע זאלן מייבם זיין, די גמ' פרעגט פריער הא תו למ"ל אבער אויף די סיפא פרעגט ער נישט, אבער למעשה הא למ"ל.


די סיפא הייבט זיך אן ביי 'לזה שנים ולזה שנים' וואס אויף דעם זאגט דאך די גמ' די צריכותא, די חלק פון 'קדמו שנים' איז דאך נאר אן המשך און מסקנא דערפון.

גראדע זאגט די גמ' אז אויך די פאל פון 'קדמו וכנסו אין מוציאין' איז א חידוש ווייל ער וויל זאגן 'ואפי' שנים כהנים' און מ'איז נישט מחמיר מכח ספק חלוצה, דער חידוש איז נאר די ביי אט די לעצטע פאל ודו"ק.


-

אגב, רעק"א פרעגט אויף דעם עמוד א שטארקע קושיא, די גמ' זאגט ביי די ערשטע פאל 'ודוקא מיחליץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא דקא פגע באחות זקוקתו'.

און רש"י זאגט בד"ה אבל יבומי: חד ברישא והדר מיחליץ שני לאידך לא.

פרעגט רעק"א אז איינמאל דער ערשטער האט מייבם געווען קען שוין דער צווייטער אויך מייבם זיין בהיתר גמור, ממילא איז דער לשון 'יבומי ברישא ואח"כ חליצה' נישט מדויק, דער עיקר דין אז 'ביידע' זאלן נישט מייבם זיין לכתחלה און דער איינער וואס איז מייבם זאל עס טאן נאך חליצת האחרת, און ער פירט אויס דערויף וצלע"ג.

(בעניי, הנקודה היא שאף אם האחד חולץ והאחד מייבם יהי' הסדר שהחליצה תקדים את היבום ולא להיפך, אבל בהחלט אין כוונת רש"י שאחר היבום רשאי רק לחלוץ, ואולי לא הבנתי קושית הדר גאונו זצ"ל)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25802
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מאי 25, 2016 7:16 am

כו. נימא מתניתין דלא כרבי, איז משמע פון רש"י אז דער דין פון קטלנית איז אויך דא ביי גירושין "שהוחזקה להתגרש" אבער תוס' בד"ה אגירושין איז מחולק.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג מאי 26, 2016 2:54 pm

כו. במתני' וכולם שהיו להם נשים ומתו מותרות לינשא להם, וברש"י דהשתא לעכא חשד שהרי בשעה שהעיד בה העד או שאסרה חכם היתה אשתו קיימת ולא לישא את זה נתכוין.

לכאורה זעהט מען אז אפילו בזמן המשנה וואס ס'איז נאך געווען מותר צו האבן מער ווי איין ווייב איז עס אבער נישט געווען מצוי וממילא איז נישט דא קיין חשד (אף שיש לומר שדוקא בזה שהמתין עד מיתת אשתו להינשא גילה שאין דרכו להינשא לשתי נשים) האב איך מיר דערמאנט פון א מאמר פון ר' ראובן מרגליות דערוועגן. ריבוי נשים ראובן מרגליות

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25802
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג מאי 26, 2016 8:23 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:כו. במתני' וכולם שהיו להם נשים ומתו מותרות לינשא להם, וברש"י דהשתא לעכא חשד שהרי בשעה שהעיד בה העד או שאסרה חכם היתה אשתו קיימת ולא לישא את זה נתכוין.

לכאורה זעהט מען אז אפילו בזמן המשנה וואס ס'איז נאך געווען מותר צו האבן מער ווי איין ווייב איז עס אבער נישט געווען מצוי וממילא איז נישט דא קיין חשד (אף שיש לומר שדוקא בזה שהמתין עד מיתת אשתו להינשא גילה שאין דרכו להינשא לשתי נשים) האב איך מיר דערמאנט פון א מאמר פון ר' ראובן מרגליות דערוועגן. ריבוי נשים ראובן מרגליות



כדבריך כן כתב התפא"י על המשניות (העירני ע"ז ידידי הי"ו)

נא_שכל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5316
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דאנארשטאג מאי 26, 2016 10:53 pm

מיללער האט געשריבן:
הבוחר בטוב האט געשריבן:כו. במתני' וכולם שהיו להם נשים ומתו מותרות לינשא להם, וברש"י דהשתא לעכא חשד שהרי בשעה שהעיד בה העד או שאסרה חכם היתה אשתו קיימת ולא לישא את זה נתכוין.

לכאורה זעהט מען אז אפילו בזמן המשנה וואס ס'איז נאך געווען מותר צו האבן מער ווי איין ווייב איז עס אבער נישט געווען מצוי וממילא איז נישט דא קיין חשד (אף שיש לומר שדוקא בזה שהמתין עד מיתת אשתו להינשא גילה שאין דרכו להינשא לשתי נשים) האב איך מיר דערמאנט פון א מאמר פון ר' ראובן מרגליות דערוועגן. ריבוי נשים ראובן מרגליות



כדבריך כן כתב התפא"י על המשניות (העירני ע"ז ידידי הי"ו)

און דער צווייטער טעם במוסגר שטייט אין ערוך לנר.

און נאך א טעם דענק איך פון יש"ש, אז וויבאלד ער האט "פס בסלו" איז מען נישט חושד.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » פרייטאג מאי 27, 2016 12:30 pm

ייש"כ פאר ענק ביידע פאר די מראי מקומות.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » זונטאג מאי 29, 2016 10:36 am

כז: רש"י ד"ה מתה ראשונה. בלא חליצה מותר לייבם את השניה ואע"פ שבשעת נפילתה אחות זקוקת הראשונה היתה ואיןצאני קורא בה יבמה יבא עליה כי מיתה קמייתא פקעה זיקה ושריא הך ולית ליה הא דשנינן וכו' הואיל ומאסרה שעה בשעת נפילה תו לא משתריא.

איז דער ערוך לנר מבאר וואס כאפט רש"י אן בלא חליצה, אחות חליצה איז דאך אסור מדרבנן משום אחות אשתו, נו אפי' אחות אשתו איז דאך מותר לאחר מיתתה, נאר רש"י איז דאך דא מפרש רב וואס איז מתיר אפי' נאסרה מעיקרא והותרה, איז זאל מען ווען רעדן לאחר חליצה וואלט די איסור אחות זקוקתו אראפ בחליצתו, איה"נ אז זי וואלט געווען אסור אלטס אחות חליצתו אבער דאס איז שוין א הותרה ונאסרה שחוזר חהתירה הראשון ע"כ תוכ"ד.

ואני משתומם, וואס איז אז די איסור אחות זקוקתו איז אראפ בחליצה, אבער בשעת נפילה איז זי דאך געווען אסור איז זי דאך א נאסרה מעיקרא.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מאנטאג מאי 30, 2016 9:11 pm

כח: רש"י ד"ה משום צרה. בא"ד ונכריות קרי להו אצל נשי ראובן ושמעון, וואס וויל רש"י זאגן מיט דעם, און וואס איז ער מסביר ווי רעדט די גמ' אז זיי זענען נכריות.

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 261
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » דינסטאג מאי 31, 2016 10:28 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:כח: רש"י ד"ה משום צרה. בא"ד ונכריות קרי להו אצל נשי ראובן ושמעון, וואס וויל רש"י זאגן מיט דעם, און וואס איז ער מסביר ווי רעדט די גמ' אז זיי זענען נכריות.


ווען די גמרא ברענגט אראפ ורב ספרא מתרגם אף א"א שלא הי' בעולמו ...וסימנך און נאכדעם מאכט די גמרא די משל ראובן ושמעון נשואין שתי אחיות לוי ויהודה נשואין שתי 'נכריות'

האט געבאדערט פאר רש"י לפי זה וואס אונז זאג מיר יעצט אז די חידוש איז לגבי צרות מיינט דאס דאך אז לוי ויהודה זענען אויך חתונה געהאט מיט צוויי שוועסטער'ס דאן פארוואס רופט ער זיי אן נכריות

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 261
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » דינסטאג מאי 31, 2016 10:36 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:כז: רש"י ד"ה מתה ראשונה. בלא חליצה מותר לייבם את השניה ואע"פ שבשעת נפילתה אחות זקוקת הראשונה היתה ואיןצאני קורא בה יבמה יבא עליה כי מיתה קמייתא פקעה זיקה ושריא הך ולית ליה הא דשנינן וכו' הואיל ומאסרה שעה בשעת נפילה תו לא משתריא.

איז דער ערוך לנר מבאר וואס כאפט רש"י אן בלא חליצה, אחות חליצה איז דאך אסור מדרבנן משום אחות אשתו, נו אפי' אחות אשתו איז דאך מותר לאחר מיתתה, נאר רש"י איז דאך דא מפרש רב וואס איז מתיר אפי' נאסרה מעיקרא והותרה, איז זאל מען ווען רעדן לאחר חליצה וואלט די איסור אחות זקוקתו אראפ בחליצתו, איה"נ אז זי וואלט געווען אסור אלטס אחות חליצתו אבער דאס איז שוין א הותרה ונאסרה שחוזר חהתירה הראשון ע"כ תוכ"ד.

ואני משתומם, וואס איז אז די איסור אחות זקוקתו איז אראפ בחליצה, אבער בשעת נפילה איז זי דאך געווען אסור איז זי דאך א נאסרה מעיקרא.


קען זיין אז ער די ערוך לנר מיינט צו זאגן אז די איסור אחות זקוקתו וואס הגם ס'איז נאסרה מעיקרא איז נישט מותר געווארן יעצט דורך מיתת הראשונה, די איסור אחות זקוקה איז שוין אראפ ווען די ערשטע האט באקומען חליצה, וואסערע איסור ווערט יעצט מותר דורך מתה ראשונה נאר די איסור אחות חליצתו און לגבי דעם איז דאך עס הותרה ונאסרה

דיסקלעימער: איך האב נישט נאכגעקוקט דעם ערוך לנר אינעווייניג, איך שרייב נאר לויט וויאזוי דו האסט עס אראפגעברענגט

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דינסטאג מאי 31, 2016 1:10 pm

שטומט ייש"כ

שקלא וטריא
אנשי שלומינו
תגובות: 7
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 2:41 pm

תגובהדורך שקלא וטריא » מיטוואך יוני 01, 2016 4:55 pm

צוויי הערות אויף די מחזור פון די קומענדיגע בחינה

אויף דף טז: זעט אויס פון די גמרא אז עבדי שלמה זענען גוים, אבער אויף דף כ"ד: זעהט מען אז מ'האט זיך געדארפט מגייר זיין צו ווערן עבדי שלמה, וועט אויסקומען אז די מ"ד אויבן גייט נאר אליבא דר' נחמי'?

ב) דף כ"ח: בתו מאנוסתו, זאגט רש"י אז ביידע ברודערס האבן מאנס געווען.
פארוואס קען מען נישט זאגן אז די צווייטע ברודער האט יא געהעריג חתונה געהאט מיט איר?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25802
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יוני 01, 2016 5:07 pm

שקלא וטריא האט געשריבן:צוויי הערות אויף די מחזור פון די קומענדיגע בחינה

אויף דף טז: זעט אויס פון די גמרא אז עבדי שלמה זענען גוים, אבער אויף דף כ"ד: זעהט מען אז מ'האט זיך געדארפט מגייר זיין צו ווערן עבדי שלמה, וועט אויסקומען אז די מ"ד אויבן גייט נאר אליבא דר' נחמי'?

ב) דף כ"ח: בתו מאנוסתו, זאגט רש"י אז ביידע ברודערס האבן מאנס געווען.
פארוואס קען מען נישט זאגן אז די צווייטע ברודער האט יא געהעריג חתונה געהאט מיט איר?


א. ווען מ'האט געקויפט א גוי פאר אן עבד האט ער געדארפט אריבערגיין א גירות פראצעדור פון מילה וטבילה צו באקומען א דין פון אן עבד כנעני וליחייב במצוות כאשה, אבער אפי' נאכדעם בלייבט ער אן עבד לגבי נישואין וקידושין כעם הדומה לחמור, ולמ"ד עבד ועכו"ם הבא על בת ישראל הולד ממזר (בדף טז:) איז עס ביי אים אויך, און דאס האט פטסירט ווען די עבדי שלמה האבן זיך אויסגעשמועסט מיט די אידן.

ביי דף כד: זאגט די גמ' אז מ'איז נישט מקבל קיין גרים וואס זענען זיך מגייר נאר כדי צו ווערן עבדי שלמה, אבער אוודאי וועלן זיי נישט ווערן מער ווי עבדים, ודו"ק

ב. אין רש"י אויבן בדף ט: איז דא דערינען צוויי גירסאות ועיין שם בדברי התוס' ובשו"ת הרשב"א ועוד ראשונים פארוואס מען דארף רעדן אז ביידע האבן מאנס געווען

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך יוני 01, 2016 9:38 pm

כט: האט די גמ' אן איבעי' מאמר לב"ש נשואין עושה או אירוסין עושה, אמר אביי למאי הילכתא ליורשה וליטמא וכו' השתא ארוסה בעלמא אמר רב חייא וכו' דהיינו אז מאמר לב"ש קען אויף קיין פאל נישט זיין מער ווי א געהעריגע קידושין, זאגט די גמ' אז די שאלה איז לגבי ביאה בע"כ אז סתם אזוי איז דא א דין ביי יבמה, יבמה יבא עליה אפי' בע"כ און עס ווערט נשלם די קנין וסגי לה בגט, איז די שאלה צו מאמר איז מפקיע זיקת יבמין ומיחל זיקת אירוסין און ס'דארף צוגיין מיט די געווענליכע דיני נשואין אז נאר חופה מדעתה איז קונה און אויב בא עליה בע"כ לא קנה וצריכה עוד חליצה.

ברענגט די גמ' ת"ש שיטת ר"א ביי הפרת נדרים שאפי' בשני יבמין יפר בעצמו ומוקי ר' אמי בעשה מאמר, בשלמא אי נשואין עושה ניחא אלא אם אירוסין עושה הרי נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה.

איז לכאורה משמע אז די גמ' איז דא צוריקגעגאנגען צו די ערשטע מהלך אז די שאלה איז צו מאמר איז מער ווי געווענליכע קידושין, וואס אביי האט פריער געזאגט מיט א פשטות אז דאס קען נישט זיין?

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך יוני 01, 2016 10:05 pm

זעה איך יעצט אז דער רשבא מערקט עס אן.
(והרא"ש בתוספותיו מביאו והרשב"א ז"ל שזה לכאורה מוכיח שתוס' הראש ליבמות הם מאוחרים בסוף ימיו)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25802
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יוני 01, 2016 11:24 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:זעה איך יעצט אז דער רשבא מערקט עס אן.
(והרא"ש בתוספותיו מביאו והרשב"א ז"ל שזה לכאורה מוכיח שתוס' הראש ליבמות הם מאוחרים בסוף ימיו)


ועי' גם במהרש"ל ומהרש"א

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג יוני 02, 2016 8:02 am

yahoo האט געשריבן:
הבוחר בטוב האט געשריבן:כז: רש"י ד"ה מתה ראשונה. בלא חליצה מותר לייבם את השניה ואע"פ שבשעת נפילתה אחות זקוקת הראשונה היתה ואיןצאני קורא בה יבמה יבא עליה כי מיתה קמייתא פקעה זיקה ושריא הך ולית ליה הא דשנינן וכו' הואיל ומאסרה שעה בשעת נפילה תו לא משתריא.

איז דער ערוך לנר מבאר וואס כאפט רש"י אן בלא חליצה, אחות חליצה איז דאך אסור מדרבנן משום אחות אשתו, נו אפי' אחות אשתו איז דאך מותר לאחר מיתתה, נאר רש"י איז דאך דא מפרש רב וואס איז מתיר אפי' נאסרה מעיקרא והותרה, איז זאל מען ווען רעדן לאחר חליצה וואלט די איסור אחות זקוקתו אראפ בחליצתו, איה"נ אז זי וואלט געווען אסור אלטס אחות חליצתו אבער דאס איז שוין א הותרה ונאסרה שחוזר חהתירה הראשון ע"כ תוכ"ד.

ואני משתומם, וואס איז אז די איסור אחות זקוקתו איז אראפ בחליצה, אבער בשעת נפילה איז זי דאך געווען אסור איז זי דאך א נאסרה מעיקרא.


קען זיין אז ער די ערוך לנר מיינט צו זאגן אז די איסור אחות זקוקתו וואס הגם ס'איז נאסרה מעיקרא איז נישט מותר געווארן יעצט דורך מיתת הראשונה, די איסור אחות זקוקה איז שוין אראפ ווען די ערשטע האט באקומען חליצה, וואסערע איסור ווערט יעצט מותר דורך מתה ראשונה נאר די איסור אחות חליצתו און לגבי דעם איז דאך עס הותרה ונאסרה

דיסקלעימער: איך האב נישט נאכגעקוקט דעם ערוך לנר אינעווייניג, איך שרייב נאר לויט וויאזוי דו האסט עס אראפגעברענגט


כ'האב יעצט באמערקט די תגובה, איר זענט זייער גוט מסביר די ווערטער פונעם ערוך לנר, אבער איך פארשטיי נישט די סברא שבו, וואס א חילוק ווען די איסור איז אראפ למעשה איז זי געווען א נאסרה מעיקרא און ערגעץ אינצווישען איז זי מותר געווארן זאגט רב אז זי איז מותר אע"פ שנאסרה מעיקרא, פארוואס פעלט אויס פאר דעם חידוש אז זי זאל בלייבן אסור עד הסוף מיטן זעלבען איסור

שקלא וטריא
אנשי שלומינו
תגובות: 7
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 2:41 pm

תגובהדורך שקלא וטריא » דאנארשטאג יוני 02, 2016 5:21 pm

דף יח:
רב אושעיא בשיטת ר' שמעון אז אשת אח שלא היה בעולמו גייט נישט אן אפילו ביי נולד ואח"כ יבום, ווייל זיקה ככנוסה
פרעגט די גמרא אלא אשת אחיו שלא היה בעולמו לר"ש היכי משכחת לה? ענטעפערט די גמרא צוויי תירוצים, אדער בחד אחא ומית ונולד לו אח, אדער בשתי אחים ולא יבם ולא מית
לויט די צווייטע תירוץ, אויב די צווייטע ברודער שטארבט פאר ער האט מייבם געווען, וועט זי ווערן מותר צו די דריטע ברודער אלץ זיקה ככנוסה וכמובא ברש"י ד"ה ולא מת סוף רש"י וכשמת (האח השני) מותרת לשלישי
איז מיר שווער, צעהן מינוט פאר ער שטארבט איז זי נאך אסור פאר די דריטע ברודער אלץ אשח אח שלא היה בעולם פון ראובן, וויאזוי די מינוט ווען ער שטארבט גייט אראפ די איסור פון אשת אח פון ראובן אלץ זיקה ככניסה צו שמעון?

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג יוני 02, 2016 5:39 pm

שקלא וטריא האט געשריבן:דף יח:
רב אושעיא בשיטת ר' שמעון אז אשת אח שלא היה בעולמו גייט נישט אן אפילו ביי נולד ואח"כ יבום, ווייל זיקה ככנוסה
פרעגט די גמרא אלא אשת אחיו שלא היה בעולמו לר"ש היכי משכחת לה? ענטעפערט די גמרא צוויי תירוצים, אדער בחד אחא ומית ונולד לו אח, אדער בשתי אחים ולא יבם ולא מית
לויט די צווייטע תירוץ, אויב די צווייטע ברודער שטארבט פאר ער האט מייבם געווען, וועט זי ווערן מותר צו די דריטע ברודער אלץ זיקה ככנוסה וכמובא ברש"י ד"ה ולא מת סוף רש"י וכשמת (האח השני) מותרת לשלישי
איז מיר שווער, צעהן מינוט פאר ער שטארבט איז זי נאך אסור פאר די דריטע ברודער אלץ אשח אח שלא היה בעולם פון ראובן, וויאזוי די מינוט ווען ער שטארבט גייט אראפ די איסור פון אשת אח פון ראובן אלץ זיקה ככניסה צו שמעון?


ווייל אז איך זאג זיקה ככנוסה איז ווען דער צוויטער שטארבט איז זי נופלת ליבום אלטס אים אויס און דער אח הנולד נעמט איבער ההתירים שלו כמבואר לקמן כ. איסור אחיו שלא היה בעלמו היכן אזל וכו' האי איסורא דאית ליה היתירא, וברש"י שם הלכך כשמת ראשון פקע איסורו לגבי שני ונשאה(או ע"י זיקה ככנוסה) והשלישי מכח שני בא.

אוועטאר
זאל ער קומען
שר האלף
תגובות: 1951
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 04, 2011 12:25 am
לאקאציע: בעיקבתא דמשיחא

תגובהדורך זאל ער קומען » פרייטאג יוני 03, 2016 2:31 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:כט: האט די גמ' אן איבעי' מאמר לב"ש נשואין עושה או אירוסין עושה, אמר אביי למאי הילכתא ליורשה וליטמא וכו' השתא ארוסה בעלמא אמר רב חייא וכו' דהיינו אז מאמר לב"ש קען אויף קיין פאל נישט זיין מער ווי א געהעריגע קידושין, זאגט די גמ' אז די שאלה איז לגבי ביאה בע"כ אז סתם אזוי איז דא א דין ביי יבמה, יבמה יבא עליה אפי' בע"כ און עס ווערט נשלם די קנין וסגי לה בגט, איז די שאלה צו מאמר איז מפקיע זיקת יבמין ומיחל זיקת אירוסין און ס'דארף צוגיין מיט די געווענליכע דיני נשואין אז נאר חופה מדעתה איז קונה און אויב בא עליה בע"כ לא קנה וצריכה עוד חליצה.

ברענגט די גמ' ת"ש שיטת ר"א ביי הפרת נדרים שאפי' בשני יבמין יפר בעצמו ומוקי ר' אמי בעשה מאמר, בשלמא אי נשואין עושה ניחא אלא אם אירוסין עושה הרי נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה.

איז לכאורה משמע אז די גמ' איז דא צוריקגעגאנגען צו די ערשטע מהלך אז די שאלה איז צו מאמר איז מער ווי געווענליכע קידושין, וואס אביי האט פריער געזאגט מיט א פשטות אז דאס קען נישט זיין?


מיר איז שווער געווען אינעם וועג וואס אביי פרעגט צוריק השתא וכו׳, די גמרא האט געפרעגט צוויי צדדים, אדער אירוסין אדער נישואין, פרעגט אביי צוריק הלמאי ביי אן ארוסה בלייבט זי נאר אן ארוסה? נו, אקעי דאס איז נאר לצד אז זי איז נאר אן ארוסה, אבער לצד אז זי איז א נשואה איז זי דאך נישט קיין ארוסה, נו וואס פרעגסטו פון ארוסה?
זאלער, וואס וועט זיין מיט אפאר דאלער...

אוועטאר
זאל ער קומען
שר האלף
תגובות: 1951
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 04, 2011 12:25 am
לאקאציע: בעיקבתא דמשיחא

תגובהדורך זאל ער קומען » פרייטאג יוני 03, 2016 2:35 am

דף כט-ל
אין די משניות דארט: שלשה אחים שנים מהן נשאו שתי אחיות ואחד נשא נכרית, מת הנשוי נכרית וכנסה אחד וכו׳.
פארוואס למ״ד יש זיקה איז די נכרית נישט קיין צרת אחות אשתו בזיקה?
זאלער, וואס וועט זיין מיט אפאר דאלער...

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » פרייטאג יוני 03, 2016 8:31 am

זאל ער קומען האט געשריבן:
הבוחר בטוב האט געשריבן:כט: האט די גמ' אן איבעי' מאמר לב"ש נשואין עושה או אירוסין עושה, אמר אביי למאי הילכתא ליורשה וליטמא וכו' השתא ארוסה בעלמא אמר רב חייא וכו' דהיינו אז מאמר לב"ש קען אויף קיין פאל נישט זיין מער ווי א געהעריגע קידושין, זאגט די גמ' אז די שאלה איז לגבי ביאה בע"כ אז סתם אזוי איז דא א דין ביי יבמה, יבמה יבא עליה אפי' בע"כ און עס ווערט נשלם די קנין וסגי לה בגט, איז די שאלה צו מאמר איז מפקיע זיקת יבמין ומיחל זיקת אירוסין און ס'דארף צוגיין מיט די געווענליכע דיני נשואין אז נאר חופה מדעתה איז קונה און אויב בא עליה בע"כ לא קנה וצריכה עוד חליצה.

ברענגט די גמ' ת"ש שיטת ר"א ביי הפרת נדרים שאפי' בשני יבמין יפר בעצמו ומוקי ר' אמי בעשה מאמר, בשלמא אי נשואין עושה ניחא אלא אם אירוסין עושה הרי נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה.

איז לכאורה משמע אז די גמ' איז דא צוריקגעגאנגען צו די ערשטע מהלך אז די שאלה איז צו מאמר איז מער ווי געווענליכע קידושין, וואס אביי האט פריער געזאגט מיט א פשטות אז דאס קען נישט זיין?


מיר איז שווער געווען אינעם וועג וואס אביי פרעגט צוריק השתא וכו׳, די גמרא האט געפרעגט צוויי צדדים, אדער אירוסין אדער נישואין, פרעגט אביי צוריק הלמאי ביי אן ארוסה בלייבט זי נאר אן ארוסה? נו, אקעי דאס איז נאר לצד אז זי איז נאר אן ארוסה, אבער לצד אז זי איז א נשואה איז זי דאך נישט קיין ארוסה, נו וואס פרעגסטו פון ארוסה?


די קשיא איז אז מאמר דהיינו קדושין ביבמה קען נישט זיין שטערקער פון געהעריגע קדושין וואס ברענגט נאר א דין ארוסה ואינה יורשה מטמאה וכו', איז קענסטו נישט זאגען אז מאמר זאל האבן א דין נשואה כלפי די הלכות.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 550
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » פרייטאג יוני 03, 2016 8:33 am

זאל ער קומען האט געשריבן:דף כט-ל
אין די משניות דארט: שלשה אחים שנים מהן נשאו שתי אחיות ואחד נשא נכרית, מת הנשוי נכרית וכנסה אחד וכו׳.
פארוואס למ״ד יש זיקה איז די נכרית נישט קיין צרת אחות אשתו בזיקה?


די גמ' ל. איז דאך דן דערין אמר רב נחמן זאת אומרת אין זיקה אפי' בחד, און שפעטער אמר רב אשי יש זיקה וכו'.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט