קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת יבמות

קושיות והערות בלימוד הגמרא

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

מצלמה
שר האלף
תגובות: 1636
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 7:37 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצלמה »

הבוחר בטוב האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:די גמרא זאגט בדף פ״ג. לרב אנדרוגינוס והרכבה כרבי יוסי
לשמואל קושי וקידוש.

לכאורה קשה שהרי לשמואל הלכה כרבי יוסי (דמתניתין) אפי׳ באנדרוגינוס ולא פליגי - דהרי הלכה כרב הונא משמי דרב ולא כרב המנונא.


זייטס מער מסביר אייער קשיא, ווער זאגט זיי קריגען, די גמ' זאגט טאקע אויף ע"ב אז שמואל האלט אויך הלכה כר"י טאקע פון דעם וואס ער זאגט סמי ברייתא מקמי מתני'.

ווי איז דא א רב המנונא? איר מיינט מן הסתם מימרא דרב ליתא מתני' מקמי ברייתא.


כן מבאר רש"י, שלרב הלכה כר' יוסי דמתניתין. וא"כ לשמואל אדרוגינוס קושי וקידוש, ופליגי רק בהרכבה וקידוש, (בקישו תיקו)
נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1335
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 06, 2007 2:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נאטרוליסט »

הבוחר בטוב האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:די גמרא זאגט בדף פ״ג. לרב אנדרוגינוס והרכבה כרבי יוסי
לשמואל קושי וקידוש.

לכאורה קשה שהרי לשמואל הלכה כרבי יוסי (דמתניתין) אפי׳ באנדרוגינוס ולא פליגי - דהרי הלכה כרב הונא משמי דרב ולא כרב המנונא.


זייטס מער מסביר אייער קשיא, ווער זאגט זיי קריגען, די גמ' זאגט טאקע אויף ע"ב אז שמואל האלט אויך הלכה כר"י טאקע פון דעם וואס ער זאגט סמי ברייתא מקמי מתני'.

ווי איז דא א רב המנונא? איר מיינט מן הסתם מימרא דרב ליתא מתני' מקמי ברייתא.

רב המנונא וואס זאגט אז רב האלט ווי רבי יוסי דברייתא.
נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1335
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 06, 2007 2:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נאטרוליסט »

הבוחר בטוב האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:בדף פג. ברענגט די גמ' א משנה במס' נדה איבער א מעוברת שמקשה ורואה דם בתוך י"א יום שבין נדה לנדה.

איז שייך במציאות אז א מעוברת זאל האבן וסתות און זמני נדה וזיבה?


שייך איז - עס זאל זיך חלילה נישט מאכן.
עס איז נאר א ערנסטער פראבלעם וואס דארף מעדיצינישע באהאנדלונג. און אויך א הלכה׳שע באהאנדלונג. צי הייסט זי יעצט א זבה צי נישט.


זענט איר זיכער אין דעים? אז עס קען זיך מאכן צו זעהן דם ווייס איך, אבער א סייקל פון ז' ימי נידות וי"א יום ימי זיבה איז אויך שייך?

לא שמעתי אויף אזוי ווייט.
ראשית דאס זען י"א יום שבין נידה לנידה איז אויך נאר זעהן 3 טעג רצופים. נישט לענגער.
און בכלל אזא מין זאך ווי מ'זאל זעהן ארבעים וחמשים יום פארשטייט מען בכלל היינטיגע צייטן?
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

נאטרוליסט האט געשריבן:
הבוחר בטוב האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:בדף פג. ברענגט די גמ' א משנה במס' נדה איבער א מעוברת שמקשה ורואה דם בתוך י"א יום שבין נדה לנדה.

איז שייך במציאות אז א מעוברת זאל האבן וסתות און זמני נדה וזיבה?


שייך איז - עס זאל זיך חלילה נישט מאכן.
עס איז נאר א ערנסטער פראבלעם וואס דארף מעדיצינישע באהאנדלונג. און אויך א הלכה׳שע באהאנדלונג. צי הייסט זי יעצט א זבה צי נישט.


זענט איר זיכער אין דעים? אז עס קען זיך מאכן צו זעהן דם ווייס איך, אבער א סייקל פון ז' ימי נידות וי"א יום ימי זיבה איז אויך שייך?

לא שמעתי אויף אזוי ווייט.
ראשית דאס זען י"א יום שבין נידה לנידה איז אויך נאר זעהן 3 טעג רצופים. נישט לענגער.
און בכלל אזא מין זאך ווי מ'זאל זעהן ארבעים וחמשים יום פארשטייט מען בכלל היינטיגע צייטן?


באמת, ביור"ד סי' קפ"ט מביא מרן הבית יוסף המחלוקה הידועה ליבן רש"י ושאר הראשונים מצד אחד והרמב"ם מצד אחר בהסבר הדין של ז' ימי נדה וי"א ימי זיבה, וזה אריכות, אבל יסוד המחלוקת הוא שלשיטת רש"י בפעם ראשונה שאשה מקובלת את וסתה ורואה דם נדות מתחלת אצלה הז' ימי נדה ואח"כ י"א ימי זיבה שאם ראתה ג' ימים רצופות באלו הימים הרי היא זבה וצריכה ז' נקיים וקרבנות. אם לא ראתה דם בי"א יום מתחילים שוב ז' ימי נדה שאם ראתה בה דם ה"ה נדה, אח"כ עו די"א יום וחוזר חלילה.

המחלוקה הוא אם לא ראתה דם בז' ימי נדה השנית, לרש"י אין הי"א יום מתחילים אלא לאחר שראתה פעם שנית, ולהרמב"ם בכל ימי חייה יש לה מעגל של ז' ימי נדה וי"א ימי זיבה ברציפות זאח"ז, אלא אם עקרה ווסתה אז עוברת המעגל להתחיל מימי נדתה החדשים וכו'

למעשה לויט שיטת הרמב"ם וואלט פארשטענדליך געווען די גמרא דא, ווייל אויב איך זאג אז א מעוברת איז נישט עוקר הווסת אפי' לא ראתה דם ג' חדשים ברציפות, בלייבט ווייטער די 'סייקל' פון ז' ימי נדה וי"א ימי זיבה, און דעמאלס אויב אין די לעצטע 40-50 טעג לויט איין שיטה, אדער 2 וואכן/לעצטע חודש לויט די אנדערע דעות, האט זי פונקט געהאלטן בי"א ימי זיבה ובשעת מעשה גם הקשתה בצער העיבור והלידה איז דא די הלכה אז זי ווערט נישט קיין זבה אם לא שפתה בנתיים.

לויט רש"י מוז מען לכאורה לערנען אז די משנה רעדט באופן היכי תמצי אויב מאכט זיך יא באשה מעוברת שיש לה וסתות וצ"ע.

נאטרוליסט,
פשט איז נישט אז די דם איז שותת די גאנצע 40-50 טעג נאר אז די צער הלידה האלט אן די אלע טעג, און דאס איז לכאורה יא במציאות.
נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1335
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 06, 2007 2:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נאטרוליסט »

בפשטות משמע שרואות דם "מחמת צער", זהו סימן שבא מכח לידה ולא מזיבה. כנלפענ"ד. לא רק שיש לה צער.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

נאטרוליסט האט געשריבן:בפשטות משמע שרואות דם "מחמת צער", זהו סימן שבא מכח לידה ולא מזיבה. כנלפענ"ד. לא רק שיש לה צער.

נכון, אבל הדין של "לא שפתה" סובב על הצער, היינו שג' ימים ברציפות ראתה דם 'מחמת צער' ואח"כ פסקה לראות דם אבל הצער נמשכה עד הלידה אז אין עליה למפרע דין זבה, אבל אם שפתה מהצער (אפי' אם ראיית הדם נמשכה עד הלידה) ואח"כ ילדה אז נראה למפרע שהצער לא היה מחמת הלידה וממילא יש עליה דין זבה.

וממילא לא קשה קושיתך שאין שייך במציאות שתראה דם מ' או נ' יום ברציפות ודו"ק
נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1335
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 06, 2007 2:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נאטרוליסט »

מיללער האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:בפשטות משמע שרואות דם "מחמת צער", זהו סימן שבא מכח לידה ולא מזיבה. כנלפענ"ד. לא רק שיש לה צער.

נכון, אבל הדין של "לא שפתה" סובב על הצער, היינו שג' ימים ברציפות ראתה דם 'מחמת צער' ואח"כ פסקה לראות דם אבל הצער נמשכה עד הלידה אז אין עליה למפרע דין זבה, אבל אם שפתה מהצער (אפי' אם ראיית הדם נמשכה עד הלידה) ואח"כ ילדה אז נראה למפרע שהצער לא היה מחמת הלידה וממילא יש עליה דין זבה.

וממילא לא קשה קושיתך שאין שייך במציאות שתראה דם מ' או נ' יום ברציפות ודו"ק


אבל הדין של "לא שפתה" סובב על הצער. מאין לך זה? אם קבלה נקבל.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

נאטרוליסט האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:בפשטות משמע שרואות דם "מחמת צער", זהו סימן שבא מכח לידה ולא מזיבה. כנלפענ"ד. לא רק שיש לה צער.

נכון, אבל הדין של "לא שפתה" סובב על הצער, היינו שג' ימים ברציפות ראתה דם 'מחמת צער' ואח"כ פסקה לראות דם אבל הצער נמשכה עד הלידה אז אין עליה למפרע דין זבה, אבל אם שפתה מהצער (אפי' אם ראיית הדם נמשכה עד הלידה) ואח"כ ילדה אז נראה למפרע שהצער לא היה מחמת הלידה וממילא יש עליה דין זבה.

וממילא לא קשה קושיתך שאין שייך במציאות שתראה דם מ' או נ' יום ברציפות ודו"ק


אבל הדין של "לא שפתה" סובב על הצער. מאין לך זה? אם קבלה נקבל.

זו מפורשת בהמשנה בהתחלה וז"ל המשנה (נדה לו:)
המקשה נדה קשתה שלשה ימים בתוך י"א יום ושפתה מעת לעת וילדה הרי זו יולדת בזוב דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו ששפתה מן הצער ולא מן הדם כמה היא קישויה ר' מאיר אומר אפילו ארבעים וחמשים יום רבי יהודה אומר דיה חדשה ר' יוסי ור' שמעון אומרים אין קישוי יותר משתי שבתות:
נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1335
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 06, 2007 2:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נאטרוליסט »

ששפתה מן הצער ולא מן הדם.
נ"ל הכוונה שהמשיכה לראות דם, אבל לא הי' לה יסורים, וזהו סימן לידה.
נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1335
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 06, 2007 2:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נאטרוליסט »

זהו דברי הרמב"ם:
ואמרו ששפתה מן הצער ולא מן הדם כונתו היא אע"פ ששפתה מן הצער לבד ונשאר הדם ילקה שהיא זבה (ואחר) ולא נאמר מעת שנשאר הדם היורד עד עת הלידה זה הדם כולו מחמת ולד הוא וזה אשר לא תרגיש בציריה ושפתה מן הצער אמנם הוא לחולשת הכח ולא תהיה זבה הודיענו שאין הענין כך אבל מעת שנסתלקו החבלים הזמן הנזכר ידענו שזה הדם הקודם מחמת עצמה ולא מחמת ולד אמנם אם ראתה ג' ימים בתוך י"א יום כמו שזכרנו ואחר שנסתלקו החבלים ונפסק הדם הזמן הנזכר והוא מעת לעת לרבי אליעזר (אומר) ולילה ויום לרבי יהושע אל זה רמז מפני שהיא זבה והוא מבואר לא יצטרך דבור וכך אם קשתה ב' ימים וביום הג' שפתה מן הצער מעת לעת ונסתלקו הצירים ונשאר הדם שזבה בזה היום מהמנוחה מהצירים הנה היא ג"כ זבה ואע"פ שהדם נתחבר שתיתתו עד הלידה והלכה כרבי אליעזר:
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

נאטרוליסט האט געשריבן:ששפתה מן הצער ולא מן הדם.
נ"ל הכוונה שהמשיכה לראות דם, אבל לא הי' לה יסורים, וזהו סימן לידה.

כי אם בזאת יתעקש המתעקש....

דער דין פון שופי איז באזירט אויפן צער און נישט אויפן דם, אזוי זאגט דארט רש"י, סיי לקולא און סיי לחומרא.

עכ"פ לפי מיטב הבנתי, איך האב דאך נישט געלערנט יענע סוגיא דארט בעיון אבער אזוי איז מיר אויסגעקומען ביים נאכקוקען די משנה אין משניות און אין די גמרא

-

יעצט זעה אז דער רמב"ם זאגט עס במפורש, ייש"כ על הבאת דברי הרמב"ם: כך אם קשתה ב' ימים וביום הג' שפתה מן הצער מעת לעת ונסתלקו הצירים ונשאר הדם שזבה בזה היום מהמנוחה מהצירים הנה היא ג"כ זבה ואע"פ שהדם נתחבר שתיתתו עד הלידה והלכה כרבי אליעזר.
נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1335
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 06, 2007 2:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נאטרוליסט »

מיללער האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:ששפתה מן הצער ולא מן הדם.
נ"ל הכוונה שהמשיכה לראות דם, אבל לא הי' לה יסורים, וזהו סימן לידה.

כי אם בזאת יתעקש המתעקש....

דער דין פון שופי איז באזירט אויפן צער און נישט אויפן דם, אזוי זאגט דארט רש"י, סיי לקולא און סיי לחומרא.

עכ"פ לפי מיטב הבנתי, איך האב דאך נישט געלערנט יענע סוגיא דארט בעיון אבער אזוי איז מיר אויסגעקומען ביים נאכקוקען די משנה אין משניות און אין די גמרא

-

יעצט זעה אז דער רמב"ם זאגט עס במפורש, ייש"כ על הבאת דברי הרמב"ם: כך אם קשתה ב' ימים וביום הג' שפתה מן הצער מעת לעת ונסתלקו הצירים ונשאר הדם שזבה בזה היום מהמנוחה מהצירים הנה היא ג"כ זבה ואע"פ שהדם נתחבר שתיתתו עד הלידה והלכה כרבי אליעזר.


טעיתי.
צ"ל שהמשיכה לראות דם, אבל פסקה לה יסורים, זהו סימן זיבה. שהצער סימן ללידה.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

למעשה, זענען מיר קלאר אין די גמרא הרב נאטרוליסט? דאכציך אז אלעס שטימט, ריכטיג?
לא לנו
שר האלפיים
תגובות: 2005
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לא לנו »

עס באלאנגט צו שיעור השבוע וחבורה. איינער פון די מחלוקת פון זקן ממרא מיט די חכמים איז איבער די מחלוקה פון דם קישוי
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

מיללער האט געשריבן:למעשה, זענען מיר קלאר אין די גמרא הרב נאטרוליסט? דאכציך אז אלעס שטימט, ריכטיג?


הרב מיללער איר האט לכאורה רעכט, אבער למעשה אין פי' המשנה להר"ם שם כתוב וז"ל כמה היא קשויה: ירצה בו ואם יתמיד הגרת הדם והחבלים זמן ארוך והגיע זה עד הלידה כמה זה הזמן אשר אם יתמיד בו הגרת הדם עם החבלים יחשב זה מחמת ולד וכו', שטייט יא שיתמיד הדם עד הלידה אבער באמת איזעס לכאורה לאו דוקא דער עיקר איז שיתמיד החבלים, בכלל איז די לשון דארט מגוגמם, מ'דארף נאכקוקען אין תרגום מהר"י קאפח וויאזוי ער ברענגט עס.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

לא לנו האט געשריבן:עס באלאנגט צו שיעור השבוע וחבורה. איינער פון די מחלוקת פון זקן ממרא מיט די חכמים איז איבער די מחלוקה פון דם קישוי

מראה מקום?
לא לנו
שר האלפיים
תגובות: 2005
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לא לנו »

מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:עס באלאנגט צו שיעור השבוע וחבורה. איינער פון די מחלוקת פון זקן ממרא מיט די חכמים איז איבער די מחלוקה פון דם קישוי

מראה מקום?

סנהדרין פ"ז:
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

לא לנו האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:עס באלאנגט צו שיעור השבוע וחבורה. איינער פון די מחלוקת פון זקן ממרא מיט די חכמים איז איבער די מחלוקה פון דם קישוי

מראה מקום?

סנהדרין פ"ז:

יישר כח גדול, דארף מען עס טאקע צושטעלן על מקומו ואופניו
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

בדף צב: נחלקו רב ושמואל בתפיסת קידושין לגבי יבמה לשוק, לרב אין קידושין תופסין ושמואל מסופק בדבר.

לעיל בדף מט: ברש"י ד"ה שומרת יבם מבואר שלשמואל יש צד שתופסין הקידושין אף לשיטת רבי עקיבא, ומטע"ז קאמר בברייתא שלר"ע אין ממזר משומרת יבם עיי"ש.

לכאורה לפי זה המשנה בדף צב. שפוסק הולד ממזר בשומרת יבם שנישאה לשוק וקאמר בברייתא 'זו דברי רבי עקיבא' לשמואל אליבא דמאן מוקי מתניתין, הא אף לרבי עקיבא אין ממזר משומרת יבם?
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

בשיעור השבוע דף צד: דערמאנט די גמרא דאס ווארט "גיסו" אויף א "שוואגער", מ'האב מיר מיט יארן צוריק געהאט א לאנגע שמועס מאחד מאריות שבחבורה פון יענע יארן, איבער דעם ווארט ומענין לענין איבער דאס ווארט יבם/יבום, פאר ווער עס האט א געשמאק אין לשון הקודש און לינגוויסטיקס, זעהט דא (נאסטאלגישע שמועסן פון די אמאליגע קרעטשמע-סטיל יארן):
viewtopic.php?p=96278#p96278
אוועטאר
פרוביר אויך
שר האלפיים
תגובות: 2565
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 09, 2013 11:02 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרוביר אויך »

א אינטרעסאנטע תוס` הײנט צד. ד״ה כי תיבעי לך
בתוך הדברים שגדולה שנאת השונאות מאהבת האוהבות.

און לגבי א שװאגער. ושכיח טפי דסניא ליה מדמרחמא ליה

און לגבי שידוכים איז גוט צו וױסן
הרבה יש לה למצוא כיוצא בו או טובים ממנו
אבל אם שונאתו אינה יכולה להנצל ממנו להנשא לאחר

און אנדערע װערטער א גוטע שידוך. נו מען האט שױן געהערט אזאנס,
אבער אז מען פאלט ארײן, איז צרות
אז יענער קען קענסטו אויך
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

מיללער האט געשריבן:בדף צב: נחלקו רב ושמואל בתפיסת קידושין לגבי יבמה לשוק, לרב אין קידושין תופסין ושמואל מסופק בדבר.

לעיל בדף מט: ברש"י ד"ה שומרת יבם מבואר שלשמואל יש צד שתופסין הקידושין אף לשיטת רבי עקיבא, ומטע"ז קאמר בברייתא שלר"ע אין ממזר משומרת יבם עיי"ש.

לכאורה לפי זה המשנה בדף צב. שפוסק הולד ממזר בשומרת יבם שנישאה לשוק וקאמר בברייתא 'זו דברי רבי עקיבא' לשמואל אליבא דמאן מוקי מתניתין, הא אף לרבי עקיבא אין ממזר משומרת יבם?


בדף מט: איז דאך דא א ברייתא הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה ועל השומרת יבם שאין הוולד ממזר, איז רש"י מבאר אפי' לר"ע דמשווי ממזר אפי' מלאווין דאינן שאר מדאפקיה ללאו דידה בלשון בלשון הויה. זאגט די גמ' ואביי וואס האט נישט אויס גערעכנט שומרת יבם מספקא ליה אי כרב שאין קדושין תופסין וא"כ הולד ממזר לר"ע אי כשמואל דצריכה גט וא"כ אין הולד ממזר.

דא דף צב זאגט די משנה הוולד ממזר און די ברייתא איז מפרש זו דברי ר"ע, קומט אויס אז אונז האב מיר א מח' הברייתות בשיטת ר"ע אם קדושין תופסין אם לאו, און שמואל איז מסופק ביניהם, וכן מבואר ברש"י, דהיינו בדף צב: איז רש"י מבאר שמואל הרי היא כשאר חייבי לאוין ותפסי קדושין, וזה אליבה דרבנן, אבער בדף מט: איז ער מפרש או דלמא לאוקמא בלאו הוא דאתא וקידושין תפסי מדאפיק לאו דידיה בלשון הויה, אזוי ווי ער האט מסביר געווען די ברייתא שם אליבא ר"ע.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

הבוחר בטוב האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:בדף צב: נחלקו רב ושמואל בתפיסת קידושין לגבי יבמה לשוק, לרב אין קידושין תופסין ושמואל מסופק בדבר.

לעיל בדף מט: ברש"י ד"ה שומרת יבם מבואר שלשמואל יש צד שתופסין הקידושין אף לשיטת רבי עקיבא, ומטע"ז קאמר בברייתא שלר"ע אין ממזר משומרת יבם עיי"ש.

לכאורה לפי זה המשנה בדף צב. שפוסק הולד ממזר בשומרת יבם שנישאה לשוק וקאמר בברייתא 'זו דברי רבי עקיבא' לשמואל אליבא דמאן מוקי מתניתין, הא אף לרבי עקיבא אין ממזר משומרת יבם?


בדף מט: איז דאך דא א ברייתא הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה ועל השומרת יבם שאין הוולד ממזר, איז רש"י מבאר אפי' לר"ע דמשווי ממזר אפי' מלאווין דאינן שאר מדאפקיה ללאו דידה בלשון בלשון הויה. זאגט די גמ' ואביי וואס האט נישט אויס גערעכנט שומרת יבם מספקא ליה אי כרב שאין קדושין תופסין וא"כ הולד ממזר לר"ע אי כשמואל דצריכה גט וא"כ אין הולד ממזר.

דא דף צב זאגט די משנה הוולד ממזר און די ברייתא איז מפרש זו דברי ר"ע, קומט אויס אז אונז האב מיר א מח' הברייתות בשיטת ר"ע אם קדושין תופסין אם לאו, און שמואל איז מסופק ביניהם, וכן מבואר ברש"י, דהיינו בדף צב: איז רש"י מבאר שמואל הרי היא כשאר חייבי לאוין ותפסי קדושין, וזה אליבה דרבנן, אבער בדף מט: איז ער מפרש או דלמא לאוקמא בלאו הוא דאתא וקידושין תפסי מדאפיק לאו דידיה בלשון הויה, אזוי ווי ער האט מסביר געווען די ברייתא שם אליבא ר"ע.


איך פארשטיי נישט גענוי וואס איר זאגט, אבער איך שטעל אייך אויף די חזקה אז איר שרייבט עפעס וואס איך דארף מעיין זיין בעסער איידער איך בין מחולק, אלזא לאמיר עס צונעמען.

בדף מט: איז א מחלוקת אביי ורבא בגירסת הברייתא, צו מען איז גורס שומרת יבם אדער נישט. דאס איז קלאר בדברי רש"י דארט אז די ברייתא דארט איז בשיטת ר"ע, און די מחלוקת איז צו לויט ר"ע איז קידושין תופס ביי א יבמה לשוק, לויט רבא איז קידושין זיכער תופס וממילא איז די קינד נישט קיין ממזר, און דאס איז שיטת רב דא (לויט רש"י דארט), ווידעראום אביי איז מסופק אז אפשר איז שמואל גערעכט - וואס שמואל איז מסופק - וממילא איז אפשר קידושין נישט תופס און די קינד איז יא א ממזר לר"ע.

די משנה ביי אונז דף צב. זאגט קלאר אז ביי א יבמה לשוק איז דאס קינד א ממזר, און דערויף איז די ברייתא מפרש אז דאס גייט בשיטת ר"ע וואס לערנט יש ממזר מחייבי לאוין. דערויף ברענגט די גמ' די מחלוקת רב ושמואל, וואס בפשטות וואלט מען געקענט זאגן אז זייער מחלוקת איז בכלל נישט בשיטת ר"ע נאר בשיטת רבנן (ועי' תוס' פה בזה), אבער פון די גמרא אויבן בדף מט: וכדברי רש"י שם איז קלאר משמע אז די מחלוקת איז בשיטת ר"ע, איז מיין קשיא וויאזוי קען שמואל מסופק זיין אז לויט ר"ע זאל קידושין תופס זיין וממילא איז דאס קינד נישט קיין מממזר, אויב אזוי מתניתין אמאן תרמייה?

זאגט איר אז אה"נ די משנה לערנט קלאר בשיטת ר"ע אז קידושין איז נישט תופס ביבמה לשוק והולד ממזר, אבער די ברייתא אויבן בדף מט: איז מחולק (אליבא דרבא) און האלט אז ר"ע איז מודה ביי יבמה לשוק דקידושין תופסין והולד אינו ממזר, און שמואל איז מסופק צו די ברייתא איז גערעכט אדער די משנה? זייער נישט מסתבר אזוי צו לערנען
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

איר האט זייער גוט מסביר געווען. זייט נאר מער מבאר פארוואס עס איז נישט מסתבר.

דאס איז קלאר אז די ברייתא אויבן לערנט בשיטת ר"ע אז קידושין איז יא תופס, ווי רש"י איז מסביר דארט די לימוד,(בעניותינו געדענק איך נישט קיין מח' אביי ורבא בגירסת הברייתא אפשר זענט איר מציין א מ"מ)

דאס איז קלאר אז די משנה צב ובעיקבותיה די ברייתא לערנט בשיטת ר"ע אז קידושין איז נישט תופס, ויש כאן מח' .

דאס איז קלאר אז די מח' איז פשט אין פסוק כמבואר ברש"י שם.

דאס איז קלאר אז ספיקת שמואל איז פשט אין פסוק, איז אויב אזוי ספיקת שמואל היא מח' בין ברייתות ומתני'.

איי וועסטו זאגן אז עס איז נישט מסתבר אז ס'איז בכלל דא א מח' הברייתות נגד משנה בשיטת ר"ע, תוס לעיל מט. האלט אויך אזוי און איינע פון די מקורות איז טאקע אונזער משנה צב, און איז מפרש הסוגיא שם דלא כרש"י, אבער לשיטת רש"י איז זייער קלאר כנ"ל.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

מיין עיקר קשיא איז וואס פונקטליך איז רב ושמואל מחולק אויב די מחלוקת גופא איז א מחלוקת בין המשנה והברייתא?
שרייב תגובה

צוריק צו “סוגיות הש"ס”