טעותים אין אונזערע צייטונגען

די אחראים: אחראי, געלעגער

אוועטאר
מה פתאום???
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4403
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יולי 09, 2015 5:16 pm
לאקאציע: עיה״ק צפת

תגובהדורך מה פתאום??? » דינסטאג יולי 12, 2016 12:36 pm

ליצים..

אוועטאר
kyshtiper
שר שלשת אלפים
תגובות: 3025
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 11, 2013 4:31 pm

תגובהדורך kyshtiper » מיטוואך אוגוסט 24, 2016 11:55 am

איי ס'טוט וויי
צוגעלייגטע
Untitled.jpg
דו בעט און בעט ווייל דער טאטע הערט דיך אויס
(מיכאל שניטצלער - א נקודה'לע)

אוועטאר
moishy56
שר ששת אלפים
תגובות: 6637
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 10, 2013 6:36 am

תגובהדורך moishy56 » מיטוואך אוגוסט 24, 2016 4:09 pm

kyshtiper האט געשריבן:איי ס'טוט וויי


HAHA

Which newspaper is it
??

פארבינדן
שר האלפיים
תגובות: 2424
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 18, 2015 6:44 pm

תגובהדורך פארבינדן » מיטוואך אוגוסט 24, 2016 4:11 pm

:lol: די צייטונג
פאר קריטיק דריקט דא

אוועטאר
מיסטעריעז
שר שבעת אלפים
תגובות: 7359
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 13, 2010 2:54 pm

תגובהדורך מיסטעריעז » מיטוואך אוגוסט 24, 2016 11:19 pm

וועכנטליכע קאלום אין די TORAH TIMES
צוגעלייגטע
image.jpeg

אוועטאר
נגיד
שר האלף
תגובות: 1967
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 04, 2015 10:39 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך נגיד » מיטוואך אוגוסט 24, 2016 11:23 pm

:wink:
...I reserve the right to disagree

קאנספיראציע טעאריעס זענען פאלש, פאקטן זענען נישט...

אוועטאר
חושב מחשבות...
שר האלפיים
תגובות: 2231
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 16, 2016 9:25 pm
לאקאציע: בין שמים לארץ

תגובהדורך חושב מחשבות... » דאנארשטאג אוגוסט 25, 2016 1:23 am

איך כאפ נישט די דזשאוק
יסוד החסידות: קודם זיי א "חסיד" פון דיר אליינס, גלייב אין דיינע כוחות!

נחמן נתן
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4008
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז

תגובהדורך נחמן נתן » דאנארשטאג אוגוסט 25, 2016 10:49 am

חושב מחשבות... האט געשריבן:איך כאפ נישט די דזשאוק

גוט, וועל איך דיר עס מסביר זיין.

"זכרונה" לברכה.

גאט איט?
לחיים ולברכה!

אוועטאר
חושב מחשבות...
שר האלפיים
תגובות: 2231
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 16, 2016 9:25 pm
לאקאציע: בין שמים לארץ

תגובהדורך חושב מחשבות... » דאנארשטאג אוגוסט 25, 2016 10:55 am

יאפ. איך האב א שטייטע קאפ
יסוד החסידות: קודם זיי א "חסיד" פון דיר אליינס, גלייב אין דיינע כוחות!

אוועטאר
kyshtiper
שר שלשת אלפים
תגובות: 3025
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 11, 2013 4:31 pm

תגובהדורך kyshtiper » דאנארשטאג אוגוסט 25, 2016 11:21 am

חושב מחשבות... האט געשריבן:יאפ. איך האב א שטייטע קאפ

א שטייטע קאפ קען זיין א חושב מחשבות :?:
דו בעט און בעט ווייל דער טאטע הערט דיך אויס
(מיכאל שניטצלער - א נקודה'לע)

מגיה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 273
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 23, 2011 4:48 pm

תגובהדורך מגיה » דאנארשטאג אוגוסט 25, 2016 10:37 pm

די וואך האבן מיר אן אפענע מחלוקת צווישן "דער איד" און "דער בלאט", טאקע אין דעם גרויסן הויפט קעפל אויפ'ן קאווער. נישט קיין נארישע מחלוקה'לע אין פאליטיק (דאס איז אפשר באהאלטן צווישן די שורות), נאר איך רעד א מחלוקת אין גראמאטיק.
דער בלאט שרייבט: שלומי אמוני ישראל גרייט זיך צום 37'סטן יומא דהילולא קדישא פון מרן רביה"ק רשכבה"ג הדברי יואל מסאטמאר זי"ע (פארוואס פעלט אויס "הדברי יואל"? א גוטע קשיא)
דער איד שרייבט: הכנה דרבה ביים יהדות החרדית צו 37'סטער יומא דהילולא פון רשכבה"ג מרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע דינסטאג פ' ראה, כ"ו אב (פארוואס פעלט אויס "דינסטאג פ' ראה, כ"ו אב"? א גוטע קשיא)
רבותי, איז יומא דהילולא א לשון זכר אדער א לשון נקיבה? נאך א מעגליכקייט איז אז דער איד האלט אויך אז עס איז א לשון זכר, אבער דעמאלט איז אומריכטיג צו שרייבן "צו 37'סטער". וועלכע פון די צוויי הויכגעשעצטע צייטונגען איז גערעכט?

אוועטאר
וועלטניק
שר האלף
תגובות: 1821
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 02, 2015 5:27 pm

תגובהדורך וועלטניק » דאנארשטאג אוגוסט 25, 2016 11:08 pm

מגיה האט געשריבן:די וואך האבן מיר אן אפענע מחלוקת צווישן "דער איד" און "דער בלאט", טאקע אין דעם גרויסן הויפט קעפל אויפ'ן קאווער. נישט קיין נארישע מחלוקה'לע אין פאליטיק (דאס איז אפשר באהאלטן צווישן די שורות), נאר איך רעד א מחלוקת אין גראמאטיק.
דער בלאט שרייבט: שלומי אמוני ישראל גרייט זיך צום 37'סטן יומא דהילולא קדישא פון מרן רביה"ק רשכבה"ג הדברי יואל מסאטמאר זי"ע (פארוואס פעלט אויס "הדברי יואל"? א גוטע קשיא)
דער איד שרייבט: הכנה דרבה ביים יהדות החרדית צו 37'סטער יומא דהילולא פון רשכבה"ג מרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע דינסטאג פ' ראה, כ"ו אב (פארוואס פעלט אויס "דינסטאג פ' ראה, כ"ו אב"? א גוטע קשיא)
רבותי, איז יומא דהילולא א לשון זכר אדער א לשון נקיבה? נאך א מעגליכקייט איז אז דער איד האלט אויך אז עס איז א לשון זכר, אבער דעמאלט איז אומריכטיג צו שרייבן "צו 37'סטער". וועלכע פון די צוויי הויכגעשעצטע צייטונגען איז גערעכט?

כ'האף אז די מיינסט נישט באמת אז 37'סטער איז א לשון נקבה.. קאם אן.. נישט אזוי ווייט..
גראמאטיש שטימט לכאורה דער בלאט בעסער, און פארשטייט זיך אז 'צום' ברויך גיין מיט "'סטן", דער איד איז אפשר אביסל מער שרייבעריש/העדליינ'יש.

נחמן נתן
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4008
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז

תגובהדורך נחמן נתן » דינסטאג אוגוסט 30, 2016 10:31 am

גליון 'אור חדש' פאפא
צוגעלייגטע
Or Chodosh.jpg
לחיים ולברכה!

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13257
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג אוגוסט 30, 2016 11:33 am

נחמן נתן האט געשריבן:גליון 'אור חדש' פאפא

עקיבא מיט אן א אדער עקיבה מיט א ה
אן אלטער עסק אנגעהויבען פון אור זרוע
Untitled.gif

אוועטאר
אי-רעלעווענט
שר חמש מאות
תגובות: 543
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 08, 2016 8:53 pm
לאקאציע: אין בונקער

תגובהדורך אי-רעלעווענט » דינסטאג אוגוסט 30, 2016 11:54 am

לעצטענס געהערט א כלל: נעמען וואס ווערן דערמאנט אין תנ״ך ענדיגט זיך מיט א 'ה׳ און וואס נישט מיט א ׳א׳, ווייסט איינער א מקור?

אוועטאר
הלשון
שר שלשת אלפים
תגובות: 3123
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 27, 2011 5:48 pm

תגובהדורך הלשון » דינסטאג אוגוסט 30, 2016 12:25 pm

נחמן נתן האט געשריבן:גליון 'אור חדש' פאפא

ר' עקיבה דייטש הי"ו, שרייבט זיין נאמען מיט א "ה"
הלשון הוא קולמוס הלב, והניגון הוא קולמוס הנפש (בעל התניא מליאדי)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25688
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג אוגוסט 30, 2016 1:04 pm

אי-רעלעווענט האט געשריבן:לעצטענס געהערט א כלל: נעמען וואס ווערן דערמאנט אין תנ״ך ענדיגט זיך מיט א 'ה׳ און וואס נישט מיט א ׳א׳, ווייסט איינער א מקור?

פשוט, לשון הקודש בה' ולשון ארמי ולע"ז בא', על השם 'עקיבא' יש טעמים לכותבו בה' (משהו בראשי תיבות, ועוד משום שהי' מי' הרוגי מלכות כמ"ש בשו"ת חת"ס ועי' בארוכות באשכול על שמות אנשים ובשמו של רבי עקיבה יוסף שלעזינגער זצ"ל)

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13257
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

חומר למחשבה

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג אוגוסט 30, 2016 1:35 pm

קיקיון אמאל האט געשריבן:היינט אינדערפרי האב איך זיך ג'מיזט איינהאלטען מיט אייזענע קייטען
הנהלת הבה"מ האט ארויסג'שטעלט א מודעה
יום ב תרומה א דר"ח אדר …….
ביז איך האב אמאל באקומען א פליק "נו! המלבין פני חברו ברבים" איז ביי מיר ג'ווען אינסטינקטיוו צו פירקלען א תיקון טעות

און ווי אזוי גיט מען זיך אן עצה מיט מתכבד בקלון חבירו ?

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » דינסטאג אוגוסט 30, 2016 1:41 pm

אי-רעלעווענט האט געשריבן:לעצטענס געהערט א כלל: נעמען וואס ווערן דערמאנט אין תנ״ך ענדיגט זיך מיט א 'ה׳ און וואס נישט מיט א ׳א׳, ווייסט איינער א מקור?

כ"כ בבית שמואל הל' שמות נשים, לענין כתיבת שמות בגיטין, דשם קודש (דבורה, רבקה, צפורה) כותבין בה', ושם חול (פיגא, רויזא, זעלדא) כותבין בא', עיי"ש.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » דינסטאג אוגוסט 30, 2016 1:52 pm

מיללער האט געשריבן:
אי-רעלעווענט האט געשריבן:לעצטענס געהערט א כלל: נעמען וואס ווערן דערמאנט אין תנ״ך ענדיגט זיך מיט א 'ה׳ און וואס נישט מיט א ׳א׳, ווייסט איינער א מקור?

פשוט, לשון הקודש בה' ולשון ארמי ולע"ז בא', על השם 'עקיבא' יש טעמים לכותבו בה' (משהו בראשי תיבות, ועוד משום שהי' מי' הרוגי מלכות כמ"ש בשו"ת חת"ס ועי' בארוכות באשכול על שמות אנשים ובשמו של רבי עקיבה יוסף שלעזינגער זצ"ל)


על שם "עקיבא/עקיבה":
החיד"א מביא (שם הגדולים, גדולים, מערכת י אות דש), מה שכתב הגאון הריא"ז בעל "אור זרוע" בהקדמת ספרו על טעם קריאת שם ספרו "אור זרוע", כי מעודו היה מסופק בשם עקיבא אם לכותבו בא' או בה' בסופו, ונתגלה לו בחלום הפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה", סופי תיבות ר' עקיבה, א"כ ש"מ שכותבין ליה בה"א ולא באל"ף, ומרוב שמחה שמצא אותו צדיק רמוז באותו פסוק, קרא את הספר שחיבר בשם "אור זרוע".

[באור זרוע כתב בזה"ל: "ומפני החיבה גדולה שהאיר הקב"ה את עיני שמצאתי את שמו נכתב בזה המקרא אור זרוע, למדתי מכאן שיש לכתוב ר' עקיבה בה"א ולא באל"ף, אשריך ר' עקיבה שכתבך דוד המלך בנבואה בספרו, ואשריך שהראה הקב"ה תורתך למשה רבינו"]

ומוסיף החיד"א שם: "ואני הצעיר עתה בא לידי ספר כתוב על קלף ישן נושן, והוא ספר גמטריאות מרבינו יהודה החסיד, ושם כתוב עקבי הצאן, תיבת עקבי, ה' מתיבת הצאן, הוא עקיבה, רומז לרבי עקיבא, על משכנות הרועים שסידר משניות וברייתות במשכנות ישראל, עכ"ד. וק"ק דהו"ל לרבינו יצחק להביא מרב רבינו יהודה החסיד שכך סובר דנכתב בה"א, ואסמכיה אקרא דעקבי הצאן כמדובר. ואפשר דאלימא ליה לאתויי ראיה ממדרש רז"ל. וראיתי להרב מהר"ם חאגיז בהלכות קטנות בקונטרס גיטין שכתב וז"ל: עקיבה בה"א. צמח. כתוב בגלגולים אור זרוע וכו' ס"ת עקיבה מכאן נראה לכתבה בה"א עכ"ל. ונעלם מהם שהרמז מרז"ל במדרש והראיה מרבינו יצחק מווינא.

ובאמת כבר נמצא ממש כדבריו בכתבי האר"י ז"ל (לקוטי תורה, תהלים צז), כי עקיבה כותבין בה"א ולא באלף, וכרמוז בסופי תיבות של הפסוק אור זרוע' לצדיק' ולישרי' לב' שמחה'.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » דינסטאג אוגוסט 30, 2016 1:56 pm

כן נקט להלכה גם בט"ז אהע"ז סי' קכז:
"עקיבא או עקיבה, כתב בסדר הגט לשניהם יש ראיה, ע"כ יש ליתן ב' גיטין, כמ"ש בס' עץ חיים, שמעתי בשם מהר"ר שמואל מהא דאמרי' תחת הנחש' אביא זהב, נדרש על ר' עקיבא וחבריו הרוגי מלכות, ואמר מ"ו דיליף לה מדכתיב קודם האי קרא וגואלך אבי"ר יעק"ב הם תיבות של רבי עקיבא, נמצא שצריך אל"ף בסוף, אבל רבינו יצחק בר משה חולק עליו ומצאתי ששאל לבעל חלום האיך לכתוב והשיב לו הפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה סופי תיבות רבי עקיבה, ומרוב חיבה שמצא זה הפסוק קרא שם ספרו שחיבר אור זרוע נמצא שצריך ה"א בסוף, ומהרי"ל ראה מרבותיו שכתבו בה"א, דאפשר אם בא לידו היה כותב באל"ף כמו בה"א, וכ' בלבוש כמדומה לי שהמנהג הוא שאין כותבין אלא גט א' וכתבין בה"א לבסוף, עכ"ל ובודאי סברא טובה הוא שאין צריך כאן ב' גיטין, דהא לכו"ע ודאי שניהם כשירים, וראוי לכתוב בה"א בסוף".

נ.ב. יתכן שכל מקורות הנ"ל כבר נמצאו באשכול על שמות נשים שהזכיר מיללער, אך לא ידעתי מקומו פה באתר לבדוק.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
דוד משה
שר האלף
תגובות: 1286
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 01, 2013 4:04 pm
לאקאציע: געשטראנדעט צווישן מעיזשאר און מיינאר

תגובהדורך דוד משה » דינסטאג סעפטעמבער 13, 2016 11:06 am

1.JPG



דער בחור הזעצער דארף זיך אביסל צולערנען ענגליש

2.JPG

אוועטאר
חאצקל פרייליך
שר חמישים ומאתים
תגובות: 496
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 29, 2016 4:59 pm

תגובהדורך חאצקל פרייליך » מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 12:31 am

קושר כתרים האט געשריבן:
אי-רעלעווענט האט געשריבן:לעצטענס געהערט א כלל: נעמען וואס ווערן דערמאנט אין תנ״ך ענדיגט זיך מיט א 'ה׳ און וואס נישט מיט א ׳א׳, ווייסט איינער א מקור?

כ"כ בבית שמואל הל' שמות נשים, לענין כתיבת שמות בגיטין, דשם קודש (דבורה, רבקה, צפורה) כותבין בה', ושם חול (פיגא, רויזא, זעלדא) כותבין בא', עיי"ש.

גרויסן ייש"כ קושר פארן ברענגען, צום ערשטן מאל וואס איך זע דעם שטיקל בית שמואל. קיינמאל פריער געהערט דערפון.

אגב פארשטיי איך מיט דעם נאך עפעס, אין די מגילה שטייט ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורש להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות וגו'. און שפעטער אין די מגילה שטייט ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עומד בבית המן גבוה חמשים אמה וגו'.

קען זיין ווען די שבעת הסריסים זענען געגאנגען ברענגען ושתי (כנגד גדרי הצניעות כידוע פון די גמ') איז חרבונא געווען א שם חול, אבער ווען אחד מן הסריסים האט געזאגט גם הנה העץ און מיט דעם געברענגט דעם ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי (און לויט איין דעה אין די גמ' איז דאס געווען אליהו הנביא) איז חרבונה געווען א שם קודש. וגם חרבונה זכור לטוב.

ואגב אז איך בין שוין דא אין 'טעותים אין אונזערע צייטונגען' בין איך מעתיק וואס כ'האב געשריבן היינט אין 'ברוך דיין האמת' אין א תגובה אויף דעם וואס הרה"ח ר' יהושע ווייס ז"ל (פון בני ברק) און הרה"ח ר' פייוול ווייס ז"ל (פון קרית יואל) זענען געווען דבוק ומקושר אין הרה"ק מסאטמאר זי"ע און זענען ביידע נפטר געווארן היי יאר ביומא דהילולא קדישא דילי', וואו איך האב באשריבן ענליכקייטן צווישן זיי ביידע, ובתוך הדברים כתבתי שם:

ס'איז אפשר מאדנע די צוזאמענשטעל אין די צייט וואס צווישן די צוויי איז געווען מערערע חילוקים (צווישן אנדערע אז ר' פייוול ווייס ז"ל איז געווען בן חמש שנים ושבעים שנה און ר' יהושע ווייס ז"ל האט מאריך ימים געווען מיט א פערטל יארן מער זייענדיג א בן מאת שנה), און איינס פון די איז אז ר' יהושע ווייס האט זוכה געווען מעמיד צו זיין און איבערלאזן בנים ובני בנים מרביצי תורה ויראה יראים ושלמים צו וואס ר' פייוול ווייס האט ליידער נישט זוכה געווען, ער האט נעבעך נישט איבערגעלאזט נאך זיך קיין דורות ולא נשאר ממנו זש"ק ל"ע ומעשיו הטובים לרוב הן הן זכרונו.‏

איז מיר געווען אינטערעסאנט‏ היינט צו ליינען אז דער ענין פון המשך הדורות גייט הייבט זיך אן נאך פון פריער אלס זייער דביקות ברבם ומעשה אבות סימן לבנים, ר' יהושע ז"ל האט זיין רבי איבערגעלאזט קינדער, און ר' פייוול ז"ל האט זיין רבי נישט איבערגעלאזט קינדער. ווי באריכטעט אין די שיינע באשרייבונג וואס איך האב פריער געליינט אויף ר' יהושע ווייס ז"ל אין לעצטן (וועכענטליכער) דער איד (קהלות אפטיילונג זייט 74), ובתוך הדברים שטייט דארט 'נאך די פטירה פון מרן בעל ויואל משה זי"ע האט ער זיך מקשר געווען צו בנו ממלא מקומו מרן בעל ברך משה זי"ע'.

(לדאבוני קען איך זיך נישט אויס פונקטליך מיט ארויפלייגן אטאטשמענטס אויף אייוועלט, ואתכם הסליחה).

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 17417
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 12:44 am

קושר כתרים האט געשריבן:
אי-רעלעווענט האט געשריבן:לעצטענס געהערט א כלל: נעמען וואס ווערן דערמאנט אין תנ״ך ענדיגט זיך מיט א 'ה׳ און וואס נישט מיט א ׳א׳, ווייסט איינער א מקור?

כ"כ בבית שמואל הל' שמות נשים, לענין כתיבת שמות בגיטין, דשם קודש (דבורה, רבקה, צפורה) כותבין בה', ושם חול (פיגא, רויזא, זעלדא) כותבין בא', עיי"ש.

ביי בני ארץ ישראל איז אנדערש?

טריסקער
שר ששת אלפים
תגובות: 6427
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2016 7:00 pm

תגובהדורך טריסקער » מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 7:42 am

יוראפ האט געשריבן:
קושר כתרים האט געשריבן:
אי-רעלעווענט האט געשריבן:לעצטענס געהערט א כלל: נעמען וואס ווערן דערמאנט אין תנ״ך ענדיגט זיך מיט א 'ה׳ און וואס נישט מיט א ׳א׳, ווייסט איינער א מקור?

כ"כ בבית שמואל הל' שמות נשים, לענין כתיבת שמות בגיטין, דשם קודש (דבורה, רבקה, צפורה) כותבין בה', ושם חול (פיגא, רויזא, זעלדא) כותבין בא', עיי"ש.

ביי בני ארץ ישראל איז אנדערש?

די ספעלינג פון בני א"י איז א פרשה פאר זיך.

וויאזוי איז פון א דוגמא 'באהוש' געווארן 'בוהוש', אדער 'נדבורנא' צו 'נדבורנה' וכו', נאר ביי זיי איז די אידישע וואקאלן א לא ייזכר ולא ישמע בגבולינו, און די גאנצע שרייבעריי גייט קאליע, ווי ס'ווערט אידיש מיט גראמאטיק פון עברעייש.

געדענק איך אז ביי מיר אין ישיבה (א קליינע ישיבה מיט נאר 2 חוצ'ניקים) איז מען געקומען צו מיר א גאנצן צייט כדי איך זאל שרייבן די מודעות, ווייל אויב נישט איז דאס געווען בנוסח כזה:
"מורגן וט זין א אוטובוס צים ציון נוכן דעוענן, פריז זקס שקל", און כ'בין גאנץ ערענסט, זייער אידישע ספעלינג איז ווי מיינע ידיעות אינעם אבאמאקעיר...

בסופו של דבר: די בני א"י שרייבן פשוט נישט ריכטיג, און פון 'גאלדא' ווערט 'גולדה' וכדו', בלשונם: מעברת געווען (איבערגעדרייט אויף עברית). אבער לפי ידיעתי ביי די כתובות לאזט מען דאס נישט צו און מ'שרייבט עס אזויווי אין חו"ל.


צוריק צו “היימישע אויסגאבעס און נייעס קוועלער”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט