קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

היסטאריע פון שטעט און ערטער

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

הויפּט קוואַדראַט.
הויפּט קוואַדראַט.
0596.jpg (220.25 KiB) געזען 1723 מאל

1901
1901
0957.jpg (233.13 KiB) געזען 1723 מאל

הויפּט קוואַדראַט, קאָראָנאַ קאַפע 1889
הויפּט קוואַדראַט, קאָראָנאַ קאַפע 1889
0667.jpg (222.54 KiB) געזען 1723 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

Thököly Road and Salt Railway 1910
Thököly Road and Salt Railway 1910
0624.jpg (162.8 KiB) געזען 1721 מאל

קרוין האָטעל 1906
קרוין האָטעל 1906
0625.jpg (186.24 KiB) געזען 1721 מאל

1913
1913
0626.jpg (209.35 KiB) געזען 1721 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

הכיכר המרכזית של אליזבת.
הכיכר המרכזית של אליזבת.
0467.jpg (173.03 KiB) געזען 1721 מאל

1942
1942
0579.jpg (221.96 KiB) געזען 1721 מאל
אטעטשמענטס
0320.jpg
0320.jpg (199.81 KiB) געזען 1721 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

די הויפּט קוואַדראַט פּאַרק,.
די הויפּט קוואַדראַט פּאַרק,.
0233.jpg (166.89 KiB) געזען 1719 מאל

Asztalos Sándor street
Asztalos Sándor street
0453.jpg (242.62 KiB) געזען 1719 מאל
אטעטשמענטס
0462.jpg
0462.jpg (181.32 KiB) געזען 1719 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

געמיינזאמע ארמיי באראקן 1917
געמיינזאמע ארמיי באראקן 1917
0455.jpg (247.02 KiB) געזען 1716 מאל
אטעטשמענטס
0530.jpg
0530.jpg (214.54 KiB) געזען 1716 מאל
0378.jpg
0378.jpg (238.03 KiB) געזען 1716 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

IZA RIVER
IZA RIVER
0053.jpg (250.15 KiB) געזען 1716 מאל
אטעטשמענטס
0547.jpg
0547.jpg (167.98 KiB) געזען 1716 מאל
0531.jpg
0531.jpg (199.99 KiB) געזען 1716 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

כנראה אידשע קינדער
כנראה אידשע קינדער
0435.jpg (169.71 KiB) געזען 1715 מאל
אטעטשמענטס
0499.jpg
0499.jpg (223.43 KiB) געזען 1715 מאל
0747.jpg
0747.jpg (162.03 KiB) געזען 1715 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

שוהלס
אטעטשמענטס
hurok022.jpg
hurok022.jpg (74.29 KiB) געזען 1686 מאל
frum shul sighet.jpg
frum shul sighet.jpg (10.55 KiB) געזען 1686 מאל
a Ha jnal Street Synagogue.jpg
a Ha jnal Street Synagogue.jpg (17.38 KiB) געזען 1686 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

נאך שוהלס
אטעטשמענטס
Mahazikei Tora synagogue..JPG
Mahazikei Tora synagogue..JPG (53.09 KiB) געזען 1686 מאל
Maramarossziget.jpg
Maramarossziget.jpg (369.16 KiB) געזען 1686 מאל
talmud torah shul sighet.jpg
talmud torah shul sighet.jpg (17.66 KiB) געזען 1686 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

ספרדשע שוהל
ספרדשע שוהל
sefard shul sighet.jpg (14.58 KiB) געזען 1687 מאל

בחצר בית המדרש 1907
בחצר בית המדרש 1907
shul courtyard 1.JPG (140.09 KiB) געזען 1687 מאל

בחצר בית המדרש 1907
בחצר בית המדרש 1907
1907 courtyard.JPG (156.44 KiB) געזען 1687 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

חדר אינגלעך
חדר אינגלעך
chedre sighet.JPG (273.13 KiB) געזען 1688 מאל

1917
1917
1917 1.JPG (188.07 KiB) געזען 1688 מאל

1917
1917
1917 2.JPG (167.67 KiB) געזען 1688 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

Maramures Island  main square, Theater and Korona hotel 1904
Maramures Island main square, Theater and Korona hotel 1904
Maramures Island main square, Theater and Korona hotel 1904.jpg (46.81 KiB) געזען 1687 מאל

Maramures Island chamber travel section 1905
Maramures Island chamber travel section 1905
Maramures Island chamber travel section 1905.jpg (164.9 KiB) געזען 1687 מאל

sighet  Hospital 1912
sighet Hospital 1912
sighet Public Hospital 1912.jpg (263.77 KiB) געזען 1687 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Emergency money for Maramures

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

כספי חירום הם כסף חלופי בלתי פורמלי המונפק על ידי המדינה, שהשימוש בו מוגבל במרחב ובזמן. כשמו כן הוא, השימוש בו בנסיבות יוצאות דופן (מצב צבאי, אינפלציה, קריסת כוח מרכזי וכו ') מתרחש רק במקרה חירום כאשר מטבעות ציבוריים אינם מסוגלים לענות על צורכי תזרים המזומנים. תקופה ידועה כל כך בהונגריה הייתה, למשל, מלחמת העצמאות בשנים 1848–1849, כאשר כמה ערים הנפיקו מטבע משלהן, שיכול לשמש רק לתשלום בגבולות העיר. מלחמת העולם הראשונה והתקופה שלאחריה היו אחת מימי הזוהר של הנפקת כספי החירום. לכל מחנה שבוי מלחמה היה אמצעי תשלום משלו, כמו גם אינספור מסעדות, חנויות מכולת, מפעלים וכו '. היא גם ניסתה להבטיח את הישרדות תזרים המזומנים באופן פרטי.
אטעטשמענטס
50_filler_1920_jan_1_elolap_D_9691.jpg
50_filler_1920_jan_1_elolap_D_9691.jpg (31.44 KiB) געזען 1678 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

א גרויסע דאנק, ר' מרדכי.

פון וואו זענען די בילדער?


אזוי אפגעפליקט זענען דעמאלטס געגאנגען אנגטון די אלגעמיינע אידן, אדער איז ער א אורחי פורחי?

וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

ליקוט של כמה אתרים...
התמונות של היהודים בחצר הבית המדרש הם מפה
https://fortepan.hu/hu/photos/?q=sighetu

נא_שכל האט געשריבן:א גרויסע דאנק, ר' מרדכי.

פון וואו זענען די בילדער?

אזוי אפגעפליקט זענען דעמאלטס געגאנגען אנגטון די אלגעמיינע אידן, אדער איז ער א אורחי פורחי?

טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
intellectual
שר חמש מאות
תגובות: 778
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג סעפטעמבער 11, 2020 1:56 pm

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך intellectual »

נא_שכל האט געשריבן:א גרויסע דאנק, ר' מרדכי.

פון וואו זענען די בילדער?


אזוי אפגעפליקט זענען דעמאלטס געגאנגען אנגטון די אלגעמיינע אידן, אדער איז ער א אורחי פורחי?




נישט געווען קיין אלגעמיינע כללים איבער די אנגעטואכטס..
אבער די מארמארושע אידן זענען געווען מעהר ארימערע אידן ווי די אויבערלענדישע אדער אונטערלענדישע אידן,
הגם עס האבן געוואוינט אין סיגוט באקאנטע רייכע משפחות איז אבער די רוב עולם איז נישט באשטאנען פון דעם,
הרב יקותיאל יודא גרינוואלד ז"ל שרייבט אז ווען מען איז אנגעקומען קיין מארמארוש האט מען געטראפן א סארט טיפ איד וואס מען האט נישט געטראפן אין אנדערע טיילן פון אונגארן,
נאר דארט האט מען געקענט טרעפן אידישע בעטלערס אין שלעפערס.
אוועטאר
KOLAK
שר מאה
תגובות: 147
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 04, 2018 6:19 pm

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך KOLAK »

עיין ב"ליכט שטראלן" (דענק איך ניט וועלכן באנד) מבואר שם באריכות העניות והדחקות של תושבי מארמאראש
באקאנט דאס ווערטל, אז מ'האט געפרעגט א קינד וואפארא ברכה מאכט מען אויף ברויט?
האט ער גענטפערט: אינדערוואכן א שהכל און שבת א המוציא....
ווייל אינדערוואכן האט מען געגעסן אזא סארט ביליגע קארן ברויט
אגב מ'עסט עס נאך היינט אין רומעניא, "מאמא ליגע" הייסט עס - נאר היינט איז עס אזא סיריעל מיט מילעך.
"פאַקט בלייבט פאַקט, אפּגעזעהן ווי אומגעשמאק ס'איז"
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

מגיד מרדכי האט געשריבן:
0596.jpg


איך קלער אז דער טרעקל איז א פארצייטישע אמבאלאנס, צוליב די סימבאלן.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

מתורגם מאנגלית ע״י גוגל. כתב עיתון אמריקאי שביקר בסיגוט בשנת 1890

… כשיצאתי, נפגשתי יותר ויותר בכל צעד ושעל, בעוד שגיליתי במהירות שהמלונות, החנויות, מקומות השתייה של העיר, כמו גם המוניות והשוק, מנוהלים על ידי יהודים. ותוך זמן לא רב נדדתי לרובע היהודי המיוחד, שבו לכל דלת היה הסימן העברי שלה, כל פנים מאפייניו העבריים, אופים, סוחרי תבואה, קרבאים, קצבים, נפחים, סוחרי בגדים ישנים, יצרני נעליים, נהג עגלות שנכנס מה מדינה, הגברים בתאים שבהם איכרים קנו כיכרות גדולות של לחם תירס ביתי, כולם היו יהודים.
עכשיו אצלנו בעיר שבה מספר היהודים הוא רב ביותר, הצופה המזדמן עשוי לעבור ולא להיות חכם יותר. אבל במאראמארוס סיגט כבר מהרגע הראשון, לפני שהביט בפניו, לפני שניסה לקרוא שלט, הוא לא יכול היה להישאר מודע לנוכחותם, כי כאן היהודי הפולני עדיין נצמד למעיל הארוך המגיע עד את העקבים ואת טבעת הברגים הפקקית האחת מעל כל אוזן שנאסרה עליו באכזריות ובילדותיות כל כך ברוסיה, אלה מבחינתו מה הם מגפיים גבוהים לחגורה הונגרית, רחבה לאיכר וואלכיה. בשאר תחפושתו, הוא עשוי ליצור וריאציות רבות. המקפידים ביותר לובשים את המגירות הלבנות, כמו תחתוני תחתונים, וגרביים ארוכות ומחכות, מתחת למעיליהם וכובעי שוליים רחבים, ככל שהליברלים יותר החליפו אותם במכנסיים רגילים והכובע המשותף לעירם או למחוזם. אך מעטים, אם בכלל, עדיין הגיעו לדרגת החירות שבה ניתן להשליך טבעות ומעילים ארוכים. השמלה המיוחדת הייתה זו שהפכה את הגעתי לסיגט לבלתי נשכחת כל כך.
אלה שלא ראו בעצמם לא יכולים לדמיין את האפקט המגוחך ואף הגרוטסקי של נהג מונית בתלתלים ובקפטן, של נערים זעירים הפעוטים יחד עם המראה המסורתי שכבר התאמן על כל אוזן, המעיל הארוך נוגע בקרקע בזמן שהם הולכים, אז פרודיות רבות על זקני השיער האפור שלהם, או על קבוצותיהם הניצבות כל פה ושם, בקומה יוצאת הדופן.
ראיתי את זה לראשונה בקרלסבד, כמועדף על רדוף יהודים בני מלוכה פולניים ואלה שלובשים את זה נראה לי כאילו יצאו מקריקטורות ישנות או מדפי העיתון המודרניים, שרק לבדי היה לי עד כה התחפושת.
שוב מצאתי אותו ברחוב היהודי ההוא בווינה ובכמויות גדולות יותר בשוק המוקדם של בודה פשט. אבל בזיגט נראה האיש החריג.
אמנם הגרוטסקיות של השמלה הודגשה בניגוד לעורות הכבשים הציוריים המענגים של האיכרים, בין אם הונגרים, וואלאצ'ים או בוטשניאנים. נשים יהודיות רובן מתלבשות כמו האיכרות, מכסות את חרוזיהן במטפחות בצבע הומו.…
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

1940  באן סטאנציע
1940 באן סטאנציע
1941.JPG (97.8 KiB) געזען 1536 מאל

1945 Jews?
1945 Jews?
19455.JPG (107.47 KiB) געזען 1536 מאל

1942
1942
1942.JPG (65.44 KiB) געזען 1536 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

1916
1916
1916.JPG (89.68 KiB) געזען 1535 מאל

1905
1905
1905.JPG (153.94 KiB) געזען 1535 מאל

1945
1945
19452.JPG (133.62 KiB) געזען 1532 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

סיפור שמצאתי בעיתון על הרוגים בבית המדרש ביום קדוש - תורגם ע"י גוגל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

עיתון משנת 1908

פאניקה בבית הכנסת מ 'איילנד.
באי מרמורס, בבית הכנסת, התאספו אלפי יהודים בבית הכנסת לסגידה. לחזן הראשי הרב טיטלבוים היה מוות שקט בקהילה הרועשת אחרת כשהוא רק התחיל לשיר "קול נדרי". השקט העמוק הופרע בזעקה איומה בבת אחת.
"עס ברינט! עס ברענט! "
היה זוועה איומה בבכי הזה. המאמינים, במיוחד מהמרפסת, עשו את דרכם ליציאה, אפילו לא משוכנעים שיש שריפה בכלל. אנשים פרצו זה בזה בפראות, אך לשווא הקהל לא זז מהיציאה. לאלו שהיו שם הרגיעו שכל העיוור הוא אש.
הנמצאים בפנים לא האמינו במילים מרגיעות וממילא פחדו מבית הכנסת המגובה הרעוע, שאליו הותרה יראת שמים אלוהית זו רק באופן יוצא מן הכלל. אנשים נואשים קפצו לחצר הכנסייה בתסכול. הם נאספו עם חברים כתושים נכים או מתים.
בתקרית המחרידה ישנם 8 הרוגים וכ -40 פצועים.
כל הפאניקה נגרמה על ידי ילד שמיהר למעלה בין הנשים שישבו על הרצפה והפחיד את אמו לומר לה שהמפה תידלק בבית.
האומללים צעקו מבולבלים:
יש אש - יש אש!
לא הייתה אש, אך הדם המשיך בשפע ועצב עבר לארבע המשפחות ביום הארוך של הכפרה.
1908
1908
1908.JPG (59.23 KiB) געזען 1530 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: סיפור שמצאתי בעיתון על הרוגים בבית המדרש ביום קדוש - תורגם ע"י גוגל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

מגיד מרדכי האט געשריבן:עיתון משנת 1908

פאניקה בבית הכנסת מ 'איילנד.
באי מרמורס, בבית הכנסת, התאספו אלפי יהודים בבית הכנסת לסגידה. לחזן הראשי הרב טיטלבוים היה מוות שקט בקהילה הרועשת אחרת כשהוא רק התחיל לשיר "קול נדרי". השקט העמוק הופרע בזעקה איומה בבת אחת.
"עס ברינט! עס ברענט! "
היה זוועה איומה בבכי הזה. המאמינים, במיוחד מהמרפסת, עשו את דרכם ליציאה, אפילו לא משוכנעים שיש שריפה בכלל. אנשים פרצו זה בזה בפראות, אך לשווא הקהל לא זז מהיציאה. לאלו שהיו שם הרגיעו שכל העיוור הוא אש.
הנמצאים בפנים לא האמינו במילים מרגיעות וממילא פחדו מבית הכנסת המגובה הרעוע, שאליו הותרה יראת שמים אלוהית זו רק באופן יוצא מן הכלל. אנשים נואשים קפצו לחצר הכנסייה בתסכול. הם נאספו עם חברים כתושים נכים או מתים.
בתקרית המחרידה ישנם 8 הרוגים וכ -40 פצועים.
כל הפאניקה נגרמה על ידי ילד שמיהר למעלה בין הנשים שישבו על הרצפה והפחיד את אמו לומר לה שהמפה תידלק בבית.
האומללים צעקו מבולבלים:
יש אש - יש אש!
לא הייתה אש, אך הדם המשיך בשפע ועצב עבר לארבע המשפחות ביום הארוך של הכפרה.
1908.JPG

דאס איז געווען יו"כ תרס"ט

איז דא נאך ערגעץ באריכטעט-באשריבן די מעשה?
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אחרון של פסח
שר חמישים ומאתים
תגובות: 259
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 07, 2018 10:06 pm

Re: קורות וזכרונות מהעיר סיגוט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אחרון של פסח »

אינעם ספר "ויתילדו על משפחותם" איז דא געברענגט א ספר הזכרונות פון הרה"ח ר' מנחם מאניש פאללאק ז"ל - ער שרייבט זאכן וואס ער געדענקט פון סיגוט ברענגט ער דארטן אז ליל יום הכיפורים תרס"ט האט פאסירט אט די אויבערדערמאנטע מעשה פונעם צייטונג אויסשניט.
אטעטשמענטס
0.jpg
0.jpg (37.44 KiB) געזען 1490 מאל
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

Abrahámot Húsz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

GOOGLE TRANSALATE

אברהם HUSZ נתלה. Miháika László קיבל חנינה. התליין עשה את חובתו.
Márarnarossziget ,, 1908. fehr. 10.
עצים הוקמו בחצר בית המשפט בסיגעט שבמארמורש בשעות הבוקר המוקדמות של יום שני; העיר כולה כבר ידעה למי, משום שההחלטה המלכותית לפיה אברהם נידון למוות התפשטה במהירות, ואילו לסלו מיחייקה זכתה לחנינה.
סופת הוריקן איומה השתוללה ברחובות העיר, זו הייתה תקופת תלייה אמיתית. התיאור המלכותי הגיע למארמורס ב -7, לפיו יוזף אטאני דר. סגן היועץ המשפטי לממשלה נקט פעולה. מבחינה טלגרפית, האי מרמורש סבל את התליין הממלכתי של מייקל בה.
ובאחד הנגרים הזמין את הגרדום. ואחרי מברק הוא קרא לעשרים קרובי משפחה לבוא להיפרד מהנידון.
קריאת החלטת המלך
בשעות הבוקר המוקדמות הצטופף קהל עצום, כך שצבא הטייסת שהוקצה והגדוד התקשו לשמור על הסדר. אוכלוסיית אלפי היהודים והאולחים באזור a1 הצטרפה ל- M.-Sziget.
הז'נדרמריה הקפידה במיוחד שאיש לא יוכל להתקרב למות הנידונים למוות, לאחר שהייתה התרגשות רבה בקרב יהודי מארמורס ונאמר בפאתי שהיהודים הגליציים הקנאים. הם רוצים להבריח רעל לידיו של אברהם.
בית הדין ישב בשעה 10 בבוקר לאחד. הנשיא הורה להכניס את האליטות שלו. הדלת פתוחה. הוא התנדנד בין ארבעה אסירי כידון, מדהים, פניו השקועות החיוורות, זקנו זקני הגו. עם כמה אברהם שובבים.
לאחר מכן, מיכאליקה הוצג על ידי 2 סוהרים, ונשיא המושבעים גבור וראצ'לי קרא בשתיקה את פסק הדין של האחוזה ואת ההחלטה המלכותית לשנות את עונשו של מיהאליקה למאסר עולם. אברהם אישר את גזר הדין מוות.
מיהאיקה פרץ בבכי עם מות פסק הדין. הוא קיבל את הדין בעשרים קור רוח ציני, בוהה בעצמו בשקט.
הנשיא שאל אותו אם יש לו מה לומר, והוא אמר:
"עכשיו תהרוג אותי בקרוב, תנתק אותם בהקדם האפשרי."
לאחר ההחלטה המלכותית נלקחו המורשעים

בבית האבל
אברהם, למי אני 7 בעשור היהדות האורתודוכסית מווינה, רוטשילדליוז, התקפלה להתערב עם המלך לרחמים - הוא הובל לבית האבל בצהריים בצהריים.
כבית אבל הוסדר אחד החדרים בקומה הראשונה והשאיר בו שולחן ושני כיסאות. עשרים התיישבו ליד השולחן והמתינו לרבנים, אשר עם זאת עזבו את העיר כדי שלא יצטרכו להיות נוכחים בהוצאה להורג. בשעה שתים עשרה ביקר ד"ר הלר, עשרים עורכי דין, את הנידון, שהצהיר שהוא רוצה לפגוש את חגורותיו.
"אני מת בתמימות," קונן האדם הנידון.
עורך הדין שאל אם הוא רוצה לאכול משהו?
"לא, לא," אמר עשרים, "אני צם עד מחר." הם האכילו אותי בבדיחה במשך שלושה שבועות, אני רוצה להתנצל על חטאיי.
לאחר מכן זימן שלושה תלמודיסטים איתם התפלל בלהט לאורך כל אחר הצהריים
שיחה עם אברהם
לשאלת העיתונאים האם הוא חף מפשע, הוא ענה באופן כזה על גזר הדין:
"אדוני, אני לא יודע אם אתה יודע את ההלכה היהודית." אנשים אלה, והצביעו כאן על שלושת חוקרי התלמוד, מכירים אותו היטב. אוקיי אתה יודע מה אני אגיד עכשיו. זו התורה, ואני נשבע לפי הכתוב הזה שאמות בתמימות.
הוא אמר את הדברים בהתרגשות ונפל על כיסאו מותש. הוא אפילו הביע את רצונו שלא להיקבר בתעלת בית הקברות, אלא במקום בו היו רגילים היהודים הגונים אחרים.
בשעה עשר בערב הוצב העץ למנורה.
בלילה בבית האבל
זה היה מקום עצוב מאוד. בתוך החדר הבזיק נר, שם התפלל עשרים עם שלושת התלמודיסטים, ראשו עמוק בכפות ידיו ליד השולחן. הוא כבר לא באמת רצה לדבר עם אף אחד, אלא רק הביע את רצונו ש -10 יהודים יגידו את תפילות המתים ברגע האחרון.
הוא נשאל על מה הוא מדבר שMiháika קיבל חסד? מה אני יכול להגיד? הוא ענה, מושך בכתפיו, צער (נוצרי) תמיד בר מזל.

משפחה שנידונה למוות.
בשעה ארבע לפנות בוקר הכניס סוהר אישה שבורה ושלושה ילדים קטנים לבית האבל של משפחתה העילית,
הסצינה הייתה כואבת לתיאור כאשר הילדים נפלו על רגלי אביהם. זמן הביצוע התקרב במהרה.
אשתו לא רצתה לעזוב, נסחפות בכוח על ידי סוהרי הכלא.

ביצוע.

השעה הייתה 7 בבוקר, והקפיא בוקר קר. הרחוב סינן לעברו; סופת רוח, אנשים אמונות טפלות מחדש! הם אמרו זה לזה:
הם תלויים. . . יש זמן של שיפוט.
ז'נדרם המכה עמד המוחץ! כניסה לנשיאות, שבה התקבלו רק כ -80 איש.
בשש וחצי דקות הורה השופט בלז לסוהר הכלא להוביל את הנידון. חמש דקות לאחר מכן הופיע אברהם בין ששת הסוהרים בכידון. התלמודיסטים כבר ויתרו על חלוק הלוויה הלבן.
השופט בלז קרא את פסק הדין ואת ההחלטה המלכותית בקור המקפיא במשך כ -20 דקות.
אנשים עצרו את נשימתם, התליין השחור ניצב בשקט עם קפיציו ליד החלקים.
השופט בלז אמר לאברהם בקול רועד:
- אברהם! אז אין לך חסד על פני האדמה הזו, פנה בלבך להשגחה שלא תעזוב אותך.
התובע המלכותי שוחח אז עם התליין.
מדיום ביצוע! את חובתך!
באותו הרגע, אדם הרמן, אחד התליינים, התקרב לאברהם ושילב את זרועותיו. מיהאלי באלי קשר את היד בחוזקה בחוטים ומשך את החוט דרך שתי הרגליים והצמיד אותו לשוט, כך שגופו המובחר היה כפוף. ואז הוא שם את הלולאות על רגליו, על צווארו, ותפס את הוסט עם הנחות וגרר אותו לגרדום.
אדונה! אדונה! - ילל באליטותיו - תודה על הדין, אלוהים יברך את המלך ותן לי למות ברוגע כי אני חף מפשע!
הלולאה כבר על צווארו ברגע הבא. עוזרי התליין משכו את רגליהם מטה עם חבל שהושחל לשבלול, באלי הפנה את ראשו מחוליות צוואר הרחם, נוצר רגע איום ונורא, התליין עצם את עיניו המכורות, יישר את סנטרו שנפל וכיסה את פניו במטפחת כך פניו לא היו מכוסים.
שלוש וחצי דקות לאחר מכן, התליין דיווח לתובע כי ביצע את פסק הדין.
שבע דקות לאחר מכן קבעו שוטרי אכיפת החוק כי המוות אירע. כעבור חצי שעה הגופה הוסרה מהבור ונקברה בטקס יהודי אורתודוכסי במשך עשר שעות.
:-(
אטעטשמענטס
Szamos_1908_02__pages23-24-page-001.jpg
Szamos_1908_02__pages23-24-page-001.jpg (148.63 KiB) געזען 1672 מאל
Szamos_1908_02__pages23-24-page-002.jpg
Szamos_1908_02__pages23-24-page-002.jpg (101.46 KiB) געזען 1672 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
שרייב תגובה

צוריק צו “עיר ועיר”