ספר ימי זכרון - יארצייטן

[זכרון בספר]

אמנם יש כבר אשכול לימי היארצייט, אבל כאן הנני להעתיק מספר ימי זכרון שנתחבר ע"י הרב אהרן שפירא מפרדס כץ בארה"ק
ובוודאי הידענים החשובים המסתובבים בעולם הזה "אידישע וועלט" יעירו ויאירו כיד ה' הטובה עליהם

[זכרון בספר]

רבותיו: החוזה מלובלין (ט' אב). רבי שמואל מקארוב (ט"ו אייר)
נסתלק: תק"פ.
מדברי תורתו: וידבר אלקים אל משה וגו' (פר' וארא). וברש"י דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה. ולכאורה לא מצינו כאן שדיבר אתו משפט, אדרבה הקב"ה אמר לו לכן אמור לבני ישראל אני ה' וגו', אלא הכוונה כיון שמשה רבינו מסר נפשו עבור כלל ישראל, לבטל גזירת המקום, אמר לו הקב"ה לכן אמור לבנ"י וגו' כי לו נאה ולו יאה להיות מנהיגם של ישראל. וזהו דבר אתו משפט היינו זכה לזה בדין ומשפט ולו משפט הבכורה בגלל שהתאמץ לטובת ישראל – על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה (ישמח ישראל פר' וארא)
מסופר עליו: כל ימיו היה חולה בשחפת והרופאים נואשו מחייו. הרגיעו ה"חוזה": "כל זמן שאני חי תחיה גם אתה" ! כשנסתלק החוזה א"ל ר"ש מקארוב: מעתה הרי אתה "על כתפי" כשנסתלק ר"ש לא השלים רבי יצחק שנתו.
פעם בר"ח נכנס לביהמ"ד בכדי להזמין את רעו רבי יחזקאל מקאזמיר לסעודת ר"ח עם הרבי, רבי שמואל מקארוב, רבי יחזקאל עמד בין אנשים לא רצה רבי יצחק להזמינו בפניהם מפני הקנאה, מה עשה? ניגש אל מקום שעמד רבי יחזקאל וכאילו רצה לעבור בין האנשים, ואמר לו: למה אתה עומד לי בדרך, ככה הזיזו הצידה יותר ויותר לכוון חדרו של הרבי והביאו לרבי בלי שירגישו בכך. (ישא ברכה פר' נח)

[יונה ישראל]

אמנם יש כבר אשכול לימי היארצייט, אבל כאן הנני להעתיק מספר ימי זכרון שנתחבר ע"י הרב אהרן שפירא מפרדס כץ בארה"ק
ובוודאי הידענים החשובים המסתובבים בעולם הזה "אידישע וועלט" יעירו ויאירו כיד ה' הטובה עליהם

יתר פרטים על "ספר ימי זכרון שנתחבר ע"י הרב אהרן שפירא" ?

[זכרון בספר]

מפורסם בשם: רבי הירש'עלע ליסקא'ער
נקרא על שם: רצ"ה אביו של בעל ישמח משה (הנז' להלן).
אביו: רבי אהרן (כ' אב).
אמו: מ' שרה. (רבינו סיפר עליה ששנים רבות קמה בחצות לילה ובכתה על גלות השכינה ובדמעות עיניה רחצה את מצחו בהיותו נער. כן סיפר שמעולם לא ראה את הוריו מדברים זע"ז כי אם בענין חינוך ילדיהם)
זוגתו-חותנו: מ' קריינטשא בת רבי יצחק הכהן.
בניו: 1. אהרן (נפטר בילדותו כבן י"ב) (באך פרי תבואה פ' תצא מביא ד"ת בשמו)
היו לו 7 בנים כולם נעדרו בצעירותם
חתניו לוקחי בנותיו: 1. מ' הענא. אשת רבי יוזעפף גאלדבערגער (י"ג סיון) ב"ר יצחק מראצפערט (ה' אב) ב"ר זאב אב"ד ראצפערט (י"א סיון)
2. מ' זלאטא. (נפטרה בחיי אביה). אשת רבי אברהם שווארץ ב"ר קלמן ב"ר מענדל הענדל'ס (תלמיד רי"א מקאליב)
3. מ' חיה שרה (נפטרה בחיי אביה). אשת רבי חיים פרידלאנדער מ"מ בליסקא ובעל טל חיים וטל חיים והברכה.
רבותיו: בעל "ישמח משה" מאיהעל (כ"ח תמוז). רבי צבי הירש מרימנוב (ל' חשון). רבי מאיר'ל מפרימישלאן (כ"ט אייר). רבי ישראל מרוזין (ג' חשון). רבי שלום מבעלזא (כ"ז אלול). ועוד.
מתלמידיו: ר"י מקערעסטיר. ר"ה מראצפערט. ר"ש מקאמד. בעל בית שערים. בעל קול אריה. בעל תבואות השדה. בעל לבושי מרדכי. בעל יד יצחק. בעל בית היוצר. בעל אבני אליהו. בעל מעטה נפתלי. ועוד.
תורתו: אך פרי תבואה. הישר והטוב.
נסתלק: תרל"ד, ומנו"כ בליסקא.
תולדותיו: האם יש ספר מתולדותיו ?

[זכרון בספר]

אמנם יש כבר אשכול לימי היארצייט, אבל כאן הנני להעתיק מספר ימי זכרון שנתחבר ע"י הרב אהרן שפירא מפרדס כץ בארה"ק
ובוודאי הידענים החשובים המסתובבים בעולם הזה "אידישע וועלט" יעירו ויאירו כיד ה' הטובה עליהם

יתר פרטים על "ספר ימי זכרון שנתחבר ע"י הרב אהרן שפירא" ?

הרה"ג ר' אהרן שפירא הוא תלמידו של הגה"צ ר' חיים לייב כ"ץ, וכיום רב דקהל הומענא בשכונת פרדס כץ שעל יד בני ברק
חיבר ספר ימי זכרון על יארצייטן. של רבותינו מאורי החסידות. כל חודש בכרך נפרד. כבר י"ל בזמנו 10 או 11 כרכים מלבד חודש אחד שאיני זוכר לע"ע איזה
כמו כן הו"ל כרך אחד מלוקט מכל שאר הכרכים על היארצייטן לבית רוזין

[זכרון בספר]

נולד: כ"ו אייר בספירת "יסוד שביסוד" תרס"ג בשפיקוב.
נקרא על שם: סב אביו ר"י מבאהוש, וע"ש סב אמו ר"י מסקווירא (הנזכרים להלן).
אביו: רבי שלום יוסף משפיקוב.
אמו: מ' פיגא ב"ר מרדכי משפיקוב.
זוגתו-חותנו: מ' יוכבד פיגא בת דוד רבי מנחם מענדיל מבאהוש.
חתנו לוקח בתו: מ' שיינדל שרה דבורה. אשת רבי ישראל שלום יוסף פינחס פרידמאן.
רבותיו: בנגלה: דודו (אחי אמו) רבי יצחק נחום מראווא-רוסקא. רבי יהודה לייב צירלסון אב"ד קישנוב. בחסידות: אביו. דו"ז בעל "פאר ישראל" מבאהוש. ובנו-חותנו.
על כסא מלכותו: עם הסתלקות אביו בתר"פ והוא בן י"ז מ"מ כאדמו"ר משפיקוב. בתר"ץ הקים את בית מדרשו בבוקרשט. עם הסתלקות חותנו בתש"ג מ"מ כאדמו"ר מבאהוש. בתשי"א עלה לארה"ק והתישב בתל אביב שם פתח בית מדרש באהוש. בשנותיו האחרונות בימ"ד ומוסדות באהוש-פאשקאן בבני ברק.
נסתלק: תשנ"ב בציריך (שהגיע לשם יום קודם להנפש) ומנו"כ בנחלת יצחק בתל אביב.
תורתו: האם י"ל ספר מדברי תורתו ?
תולדותיו: בספר שבעים שנות מלכות

[יונה ישראל]

סדרת 'ימי זיכרון' לפי חצרות חסידים:
'ימי זיכרון - צדיקי בית רוזין', ב"ב תש"ס.
'ימי זיכרון - צדיקי פרמישלן נדבורנא', ב"ב תשע"ה.
'ימי זיכרון - צדיקי בית צאנז'. על מכבש הדפוס.
'ימי זיכרון - צדיקי בית קאסוב-וויזניץ'.
'ימי זיכרון', בית ה'חתם סופר'. בשלבי עריכה.

[זכרון בספר]

סדרת 'ימי זיכרון' לפי חצרות חסידים:
'ימי זיכרון - צדיקי בית רוזין', ב"ב תש"ס.
'ימי זיכרון - צדיקי פרמישלן נדבורנא', ב"ב תשע"ה.
'ימי זיכרון - צדיקי בית צאנז'. על מכבש הדפוס.
'ימי זיכרון - צדיקי בית קאסוב-וויזניץ'.
'ימי זיכרון', בית ה'חתם סופר'. בשלבי עריכה.

יישר כח. לא ידעתי

[נחוניא]

אמנם יש כבר אשכול לימי היארצייט, אבל כאן הנני להעתיק מספר ימי זכרון שנתחבר ע"י הרב אהרן שפירא מפרדס כץ בארה"ק
ובוודאי הידענים החשובים המסתובבים בעולם הזה "אידישע וועלט" יעירו ויאירו כיד ה' הטובה עליהם

יתר פרטים על "ספר ימי זכרון שנתחבר ע"י הרב אהרן שפירא" ?

הרה"ג ר' אהרן שפירא הוא תלמידו של הגה"צ ר' חיים לייב כ"ץ, וכיום רב דקהל הומענא בשכונת פרדס כץ שעל יד בני ברק
חיבר ספר ימי זכרון על יארצייטן. של רבותינו מאורי החסידות. כל חודש בכרך נפרד. כבר י"ל בזמנו 10 או 11 כרכים מלבד חודש אחד שאיני זוכר לע"ע איזה
כמו כן הו"ל כרך אחד מלוקט מכל שאר הכרכים על היארצייטן לבית רוזין

חודש אייר לא נדפס עדיין.
בקרוב יופיע כל הכרכים בעריכה מחודשת עם הרבה תיקונים והוספות.

[זכרון בספר]

נולד: תקכ"ו.
אביו: רבי בנימין זאב יעקב אב"ד זארנאווצא-וואלבראם ב"ר משה אב"ד בענדין ב"ר אהרן מרגליות אחיו של בעל מעשה רוקח וחותן המלך – הרבי רבי אלימלך מליזענסק
בנו: רבי יוסף דוד (סירב להמשיך השלשלת).
חתניו לוקחי בנותיו: מ' גיטל אשת רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא.
רבותיו: המגיד מזאלטשוב. הרר"א מליזענסק. אחיו הר"ר זושא. רבי לוי יצחק מבארדיטשוב. בעל אור המאיר מזיטאמיר. החוזה מלובלין. רבי שלמה מקרלין ועוד (אמר ע"ע שזכה לשמש 30 צדיקים בעלי רוח הקודש.
נסתלק: תקפ"ד, בן נ"ח, ומנו"כ בפינטשוב.

[זכרון בספר]

נולד: תקי"ד בווארקא.
אביו: רבי נפתלי הירץ אב"ד ווארקא ב"ר יהונתן אייבשיץ אב"ד דרובנין.
אמו: מ' הינדא.
בניו: 1. רבי דוב בעריש מזעליחוב.
2. רבי אפרים מפיאסעצנא.
3. רבי מרדכי.
4. רבי שמחה.
רבותיו: בנגלה: רבי עקיבא איגר. בחסידות: המגיד מקאזניץ. החוזה מלובלין.
על כסא מלכותו: עם הסתלקות אביו מ"מ ברבנות ווארקא [והיה שם יחד עם רבי יצחק מווארקא] ולאחר הסתלקות בעל אור לשמים מאפטא מ"מ שם.
מתלמידיו: הסבא קדישא מראדושיץ. רבי יעקב אריה מראדזימין.
נסתלק: ת"ר, ומנו"כ באפטא.
תורתו: תורת שמואל.

[זכרון בספר]

נולד: תקנ"ז.
אביו: רבי אהרן מלעכאוויטש ב"ר מרדכי מלעכאוויטש.
אמו: מ' פערל בת רבי אשר מסטאלין ב"ר אהרן הגדול מקרלין.
זוגתו-חותנו: בת רבי דוב משה מצאצאי החכם צבי, וחתן רבי שלמה מקרלין.
בניו: 1. רבי דוד משה. (נסתלק בצעירותו).
2. רבי ברוך מרדכי מקוידינוב.
3. רבי נח מהאראדישץ.
4. רבי אברהם אהרן מפוחאוויץ.
חתניו לוקחי בנותיו: 1. מ' שרה דבורה אשת רבי שמעון פרלוב מזאוויחוואסט.
2. רבי ישראל היילפרין.
רבותיו: סבו מסטאלין (הנ"ל). רבי ברוך ממעזיבוז. בני המגיד מזלאטשוב ועוד.
על כסא מלכותו: כבן כ' רב בסטאלין –בהשתדלות סבו רבי אשר- לאחר שנים אחדות רב בטורוב. עם הסתלקות דודו רבי נח מלעכאוויטש בתקצ"ג קיבלו אותו הרבה מחסידי לעכאוויטש לרבי, הוא עבר לקוידינוב והחל לכהן כאדמו"ר, ועל שמה נקרא.
נסתלק: תרכ"ב [קודם הסתלקותו אמר: והיה –לשון שמחה- כי תבוא אל הארץ –ארץ העליונה, ע"ד ותשחק ליום אחרון (אילנא דחיי)].
תורתו: שיח אבות.

[זכרון בספר]

אביו: רבי יעקב יצחק מבלענדוב בעל אמת ליעקב.
אמו: בת רבי אריה לייב נייהויז מטאמשוב.
זוגתו-חותנו: בת רבי שמואל שמעלקא רוקח מקאזניץ.
בניו: 1. רבי אלימלך מקאזניץ-ווארשא.
2. רבי יעקב יצחק מווארשא.
נסתלק: תרפ"ז.

[זכרון בספר]

חודש אייר לא נדפס עדיין.
בקרוב יופיע כל הכרכים בעריכה מחודשת עם הרבה תיקונים והוספות.

נתת שמחה בלבי. זה זמן עידן ועידנים שהנני מנסה להשיג הספרים הנ"ל, (יש לי רק ה' כרכים)
האם יופיע גם לחודש אייר ?

[נאדווערנער אייניקעל]

סדרת 'ימי זיכרון' לפי חצרות חסידים:
'ימי זיכרון - צדיקי בית רוזין', ב"ב תש"ס. ערשיינען לרגל א חתונה און חצה"ק באיאן
'ימי זיכרון - צדיקי פרמישלן נדבורנא', ב"ב תשע"ה. ערשיינען לרגל א חתונה פון א זוהן פון ש"ב דער בישטענער רבי מיט אן איינקלט'ע פון זוטשקענער רבי זצ"ל א טאכטער ביי זיין זוהן להבל"ח ש"ב דער זוטשקענער אמסענער רבי זז"ג
'ימי זיכרון - צדיקי בית צאנז'. על מכבש הדפוס.
'ימי זיכרון - צדיקי בית קאסוב-וויזניץ'.
'ימי זיכרון', בית ה'חתם סופר'. בשלבי עריכה.

[זכרון בספר]

נולד: תרמ"ב.
אביו: רבי יחזקאל מראדאמסק בעל כנסת יחזקאל.
אמו: מ' צביה פעסיל ב"ר יוסף יהודה מאוסטרובצא חתן רבי דוב בעריש מזעליחוב (הנזכר לעיל י"ז אב)
זוגתו-חותנו: בת דוד רבי משה אלימלך הכהן ראבינאוויטש בן בעל חסד לאברהם
חתנו לוקח בתו: 1. מ' רייזל אשת (בן דודו) רבי דוד משה הכהן ראבינאוויטש בן רבי נתן נחום מקרימלוב.
על כסא מלכותו: עם הסתלקות אביו בתרע"א מ"מ כאדמו"ר בראדאמסק בהיותו בן כ"ט. לאחר מלחה"ע הא' עבר לסוסנוביץ. יסד והקים מעל מ' ישיבות בשם "כתר תורה" ברחבי פולין וגליציה [לא הסכים לעשות פרסומת על הישיבות. מעולם לא כתבו אודותם אף מילה בעתונים, כשמספר הישיבות הגיע ל-36 היו אומרים: כי אלו הם הל"ו נסתרים אשר העולם מתקיים בזכותם (מרביצי תורה מעולם החסידות)]
נסתלק: נעקד"ה בתש"ב הי"ד.

[זכרון בספר]

נולד: תר"נ.
אביו: רבי מרדכי יוסף מזלאטיפאלי.
אמו: מ' מלכה ב"ר אברהם יהושע העשיל מסקווירא.
זוגתו-חותנו: מ' חוה בת רבי ישראל פרידמאן מטשארטקוב.
חתנו לוקח בתו: 1. מ' מלכה אשת רבי פינחס ביבערפעלד אב"ד מינכן
נסתלק: תשכ"ח, ומנו"כ בהר הזיתים.
תורתו: הטוב והתכלית. אמונה ודעת

[סוואליעווער אייניקל]

א געוואלדיגן יישר כח
ביטע אנהאלטן מיט די געואלדיגע ארבעט

[פיניע חזן]

מחבר שבחי כהן

יישר כח פאר די ארבעט

[פיניע חזן]

הרה"ג רבי פינחס ביבערפעלד. נו' בברלין בשנת תרע"ה. שנות בחרותו עברו עליו בין כתלי בית המדרש לרבנים של הג"ר עזריאל הילדסהיימר זצ"ל שם שקד על התורה ביגיעה רבה והכשיר עצמו לתפקיד הרבנות, והוסמך לרבנות ע"י מורו ורבו הגרי"י וינברג זצ"ל בעל שו"ת שרידי אש. בשנות הזעם עם עלות שלטון הרשע בגרמניה התבלט בכל סגולותיו האישיות הנדירות, ומסר את נפשו להציל יהודים מצפרני שלטון הרשע וסייע בהגירת יהודים רבים מגרמניה לחו"ל. באותה תקופה הרת גורל אף שימש כיו"ר צעירי אגודת ישראל בגרמניה. ברגע האחרון ממש לפני שנחסמו כל הדרכים הצליח בחסדי ה' להמלט מגרמניה ולהגיע לא"י ביחד עם אביו. עם הגיעו לא"י שקד על תורתו בישיבות קול תורה וחברון שם השקיע את כל כוחותיו בתורה בהתמדה וביגיעה נפלאה. בשנת תש"ו נלקח אחר כבוד לבית חותנו אדמו"ר הרה"ק מזלאטיפאלי-טשארטקוב זי"ע בנשאו את בתו הרבנית מ' מלכה, נישואיו התקיימו בירושלים מיד אחרי ימי המלחמה. היה אישיות מוכרת על ידי רבים שהוקירוהו על פעילותו החשובה במשך ימי חייו, וזכה לקרבתם של גדולי ישראל שהעריכו את גדלות תורתו ואת גאונותו העצומה בכל מכמני תורה, והשתעשעו עמו רבות בדברי תורה וחכמה. עם פטירת חותנו הציב לו יד ושם לזכרון עולם בייסוד הכולל החשוב "טשארטקוב זלטיפאלי" בת"א כולל שהוא בית המדרש גבוה להוראה, ואברכים ת"ח מובהקים ואשר רבים מהם שמשמשים ברבנות למדו בבית מדרשו זה. במסגרת כולל זה אף הוציא לאור את הבטאון התורני "הנאמן", שהיה אכסניא של תורה לגדולי תורה והוראה ות"ח ידועים שהשתתפו בכתיבה בבטאון זה בבירורי סוגיות הלכה והגות, בבטאון זה אף התגלתה אישיותו הדגולה כשהעלה מרעיוניו ומחידושיו על הכתב. בעשרים השנים האחרונות לחייו שימש רבה של מינכן, את תפקידו זה קיבל בהמלצת גדולי תורה שעמדו על מעלותיו וכישוריו לשמש בתפקיד מסובך וקשה זה, אשר במסגרתו פתר בעיות אישיות רבות, וזכה לקרב רבים לשמירת תורה ומצוות ע"י שיעוריו הרבים. על אף אישיותו הנוחה לבריות וקבלת כל אחד בסבר פנים יפות, בתפקידו הרבני גילה עמידה איתנה על משמרת היהדות הנאמנה, ושמירה עקבית על כל קוצו של יו"ד בהלכה, ולא חת מפני איש כשהמדובר היה בעיקרי היהדות וההלכה. כמחצית השנה טרם פטירתו נפל למשכב, ושהה בבית בנו עד לפטירתו ביום ה' שבט תשנ"ט בלונדון, ארונו הובל לקבורה לירושלים ומנו"כ בהר הזיתים.
זו' הרבנית מ' מלכה נפ' י"ד אייר -פסח שני- תשל"ה.

[זכרון בספר]

אביו: רבי שמחה זאב אב"ד טשכוב.
זוגתו-חותנו: זוו"ר: בת רבי צבי מנחם מייזליש אב"ד ניישטאט ב"ר יצחק אב"ד צויזמיר.
חתנו לוקח בתו: 1. מ' דרעזיל אשת רבי אריה יהודה לייביש עפשטיין (השני) מאוזרוב בעל ברכת טוב.
רבותיו: רבי ישכר בער מראדושיץ. רבי מנחם מענדיל מקאצק.
על כסא מלכותו: רב בקהילת טשכוב ושידליץ. מתרי"ח בפיעטרקוב.
נסתלק: תרכ"ז.

[זכרון בספר]

נקרא על שם: סבו, אבי אביו (הנז' להלן).
אביו: רבי חיים מאיר יחיאל ממאגלניצא ב"ר אבי עזרא זעליג מגרניץ.
אמו: בת רבי אלעזר ווייסבלום מליזענסק.
זוגתו-חותנו: מ' הדסה פיגא'לע בת רבי אברהם יעקב פרידמאן מסאדיגורא בן רבי ישראל מרוזין.
בניו: 1. רבי חיים מאיר מדראהביטש (חתן רבי יצחק מבאהוש).
2. רבי יצחק מרדכי מגוואדזיץ (חתן רבי ישראל מסאדיגורא).
חתנו לוקח בתו: 1. מ' מ' גיטל אשת רבי ישראל מהוסיאטין (ב"ר מרדכי שרגא מהוסיאטין).
על כסא מלכותו: עם הסתלקות אביו בתר"ט לא נהג, רק עם הסתלקות חותנו בתרמ"ג עבר לסטריא וניהל את חסידי סאדיגורא שבסביבה.
נסתלק: תרמ"ה ומנו"כ בסאדיגורא.

[זכרון בספר]

נולד: תרכ"א לערך.
אביו: רבי אלכסנדר סנדר ליפא מזידיטשוב ב"ר יצחק אייזיק מזידיטשוב.
אמו: בת החסיד רבי אלעזר ווייזער.
זוגתו-חותנו: בזוו"ר: מ' שלאמטשי בת רבי יצחק מייער מאלעסק בן בעל לב שמח.
בזוו"ש: בת רבי חיים יחיאל רובין מלימנא בן רבי מאיר מגלאגוב.
בניו: 1. רבי שמעון מ"מ באלעסק.
2. רבי חנוך העניך (דוב) (חתן רבי חיים אברהם מזידיטשוב.
3. רבי יצחק שלום מבוסק
על כסא מלכותו: מתרס"ד מ"מ חותנו, במלחה"ע הא' עבר ללעמבערג עד להסתלקותו.
נסתלק: תרפ"ג, כבן ס"ב, ומנו"כ בלעמבערג.

[זכרון בספר]

נולד: כ"א כסליו תרכ"ט.
נקרא על שם: רבי מנחם נחום מטשערנאביל שהיה סב אבי אמו, וכן היה סב אמו של סב אביו רבי ישראל מרוזין. ועל שם דו"ז רבי מנחם נחום משטעפינעשט שבגמר שנת ימי אבלו נולד רבינו.
אביו: רבי יצחק מבאיאן בן רבי אברהם יעקב מסאדיגורא.
אמו: מ' מלכה בת רבי יוחנן מראחמסטריווקא בן רבי מרדכי מטשערנאביל.
זוגתו-חותנו: מ' חוה בת דודו-זקנו רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין בן רבי ישראל מרוזין.
בניו: 1. רבי אהרן מבאיאן-טשערנאוויץ (חתן רבי חיים מאנטניא).
2. רבי מרדכי שרגא פייבוש מבאיאן-טשערנאוויץ (בזוו"ר: חתן דודו רבי ישראל מבאיאן-לייפציג. בזוו"ש: חתן רבי ישראל מויזניץ).
חתנו לוקח בתו: 1. מ' מרים אשת רבי משה'ניו מבאיאן-קראקא (בן רבי שלום יוסף מהוסיאטין).
על כסא מלכותו: עם הסתלקות אביו בתרע"ז אדמו"ר, והתיישב בטשערנאוויץ.
נסתלק: עש"ק פר' עקב תרצ"ו, בן ס"ז כשנות חיי אביו, ומנו"כ בווינה באהל אביו.
תורתו: דברים נחמים. זה ינחמנו. תפארת מנחם.

[זכרון בספר]

נולד: כ"ח שבט תרמ"ז בלינסק.
אביו: רבי פינחס חיים מראזלא בן רבי יהודה צבי מראזלא.
אמו: מ' פיגא בת רבי אברהם חיים (השני) הורוויץ מלינסק בן רבי מנחם מענדיל (השני) מלינסק.
זוגתו-חותנו: בזוו"ר: מ' איידיל בת רבי משה דוד אשכנזי מסטאניסלאב-לעמברג בן רבי אשר אנשיל אשכנזי מאלעסק-סטאניסלאב.
בזוו"ש: מ' ברכה פריידא אחות זו' הראשונה.
בניו: 1. רבי חנוך העניך דוב בעל זכר חנוך. (חתן דו"ז רבי יעקב הורוויץ מלינסק)
2. רבי אליעזר צבי מראזלא (חתן רבי ישראל נייהויז מלעמבערג).
3. רבי שלום (חתן רבי מאיר לייפער ממארוש-וואשארהעלי.
4. רבי מנחם מענדיל מקאליב בעל קול מנחם (חתן רבי פינחס שפירא מקאכעניא).
5. ברוך (נפטר בילדותו).
חתניו לוקחי בנותיו: 1. מ' ביילא אשת רבי אברהם פראנקפורטער.
2. מ' רייזא בלומא אשת רבי מאיר גרינוואלד מטעטש בן רבי אברהם יוסף מאונגוואר.
3. מ' שרה איידל אשת רבי יהוסף חיים שיינפלד אב"ד קרית הרצוג.
על כסא מלכותו: שימש כאדמו"ר במארגארעטן עם הסתלקות אביו בתרצ"ו מ"מ בראזלא.
נסתלק: תרצ"ז, ומנו"כ במארגארעטן.
תורתו: אור חדש – תולדות זקנו ה"לב שמח". שאר ספריו: פדה יהודה על הש"ס, בית יהודה עה"ת, תורת יחיאל על מועדים ותהלים נאבדו בשואה.