פאר'מוח'ט האט געשריבן:ווערט אראפ געברענגט אין מטה אפרים, צוזאמען מיט א שיינע תפילה.
מטה אפרים אלף המגן הלכות סוכה סימן תר"ס סעיף ו': נוהגת הנשים מעוברות ביום הוש"ר (לאחר התפלה כשהבעלים באין לביתם לאחר התפלה) ליטול הפיטם של האתרוג ביום הוש"ר (והטעם דאיכא מ"ד דעץ הדעת שאכל אדה"ר אתרוג הי') ונותנים מעות לעניים שהקב"ה יציל אותה ולעוברה ממות ואומרת כך "רבש"ע בשביל חוה שהיתה אכלה מעץ הדעת גרם אותו חטא מיתה בעולם ואם הייתי באותו זמן לא הייתי אוכלת ולא הייתי נהנית ממנו כמו שלא רציתי לפסול אתרוג זה בז' ימי החג שעברו והיום שפסלתי אין בו מצוה וכשם שיש לי הנאה בפיטם זה כך הייתי נהנה לראות עץ הדעת שאמר הקדוש ברוך הוא לאדם וחוה לא תאכל ולא הייתי עובר את ציויו ותקבלני ברצון את תפלתי ואת תחינתי שלא אמות מלידה זו. ותושיעני לילד בנחת ובלי צער. ולא יהי' לי ולא לולדי שום נזק כי אתה האל המושיע" ע"כ. חו"ב אות רכ"ח בשם ס' נזיר שמשון בשם כת"י:
אגב דער מנחת אלעזר איז שטארק מערער דערויף און טענהט עס איז אסור צו טאן.
אסור איז נאר אויף הושענא רבה אלץ הוקצה למצוותו
גערעכט. מיין איך אבער די מנהג איז אויף הו״ר. דאכצעך אז דער מנח״א זאגט טאקע אז מען וויל זאל מען נאך יו״ט, דענק איך נישט זיכער אויסנווייניג
פאר'מוח'ט האט געשריבן:ווערט אראפ געברענגט אין מטה אפרים, צוזאמען מיט א שיינע תפילה.
מטה אפרים אלף המגן הלכות סוכה סימן תר"ס סעיף ו': נוהגת הנשים מעוברות ביום הוש"ר (לאחר התפלה כשהבעלים באין לביתם לאחר התפלה) ליטול הפיטם של האתרוג ביום הוש"ר (והטעם דאיכא מ"ד דעץ הדעת שאכל אדה"ר אתרוג הי') ונותנים מעות לעניים שהקב"ה יציל אותה ולעוברה ממות ואומרת כך "רבש"ע בשביל חוה שהיתה אכלה מעץ הדעת גרם אותו חטא מיתה בעולם ואם הייתי באותו זמן לא הייתי אוכלת ולא הייתי נהנית ממנו כמו שלא רציתי לפסול אתרוג זה בז' ימי החג שעברו והיום שפסלתי אין בו מצוה וכשם שיש לי הנאה בפיטם זה כך הייתי נהנה לראות עץ הדעת שאמר הקדוש ברוך הוא לאדם וחוה לא תאכל ולא הייתי עובר את ציויו ותקבלני ברצון את תפלתי ואת תחינתי שלא אמות מלידה זו. ותושיעני לילד בנחת ובלי צער. ולא יהי' לי ולא לולדי שום נזק כי אתה האל המושיע" ע"כ. חו"ב אות רכ"ח בשם ס' נזיר שמשון בשם כת"י:
להעיר, דאס איז נישט פונעם מטה אפרים, נאר ווערט געברענגט אין "אלף המגן" וואס איז א ספר פון הערות והוספות אויפן מטה אפרים פון דער ארויסגעבער רבי משולם פינקעלשטיין ז"ל.
שכויעך פארן אויסקלארן. זיך געוואונדערט אויב די מטה אפרים ברענגט דאס, ווייל דאכצעך די מנח״א שרייבט עס האט נישט קיין מקור.
פאר'מוח'ט האט געשריבן:ווערט אראפ געברענגט אין מטה אפרים, צוזאמען מיט א שיינע תפילה.
מטה אפרים אלף המגן הלכות סוכה סימן תר"ס סעיף ו': נוהגת הנשים מעוברות ביום הוש"ר (לאחר התפלה כשהבעלים באין לביתם לאחר התפלה) ליטול הפיטם של האתרוג ביום הוש"ר (והטעם דאיכא מ"ד דעץ הדעת שאכל אדה"ר אתרוג הי') ונותנים מעות לעניים שהקב"ה יציל אותה ולעוברה ממות ואומרת כך "רבש"ע בשביל חוה שהיתה אכלה מעץ הדעת גרם אותו חטא מיתה בעולם ואם הייתי באותו זמן לא הייתי אוכלת ולא הייתי נהנית ממנו כמו שלא רציתי לפסול אתרוג זה בז' ימי החג שעברו והיום שפסלתי אין בו מצוה וכשם שיש לי הנאה בפיטם זה כך הייתי נהנה לראות עץ הדעת שאמר הקדוש ברוך הוא לאדם וחוה לא תאכל ולא הייתי עובר את ציויו ותקבלני ברצון את תפלתי ואת תחינתי שלא אמות מלידה זו. ותושיעני לילד בנחת ובלי צער. ולא יהי' לי ולא לולדי שום נזק כי אתה האל המושיע" ע"כ. חו"ב אות רכ"ח בשם ס' נזיר שמשון בשם כת"י:
להעיר, דאס איז נישט פונעם מטה אפרים, נאר ווערט געברענגט אין "אלף המגן" וואס איז א ספר פון הערות והוספות אויפן מטה אפרים פון דער ארויסגעבער רבי משולם פינקעלשטיין ז"ל.
אויב מען לערנט א ענין און מען טרעפט עס שפעטער ערגעץ אנדערש איז א סימן אז מען לערנט תורה לשמה
אז דו טוסט א טובה פאר א צוווייטע מענטש זיי גרייט אז דו גייסט צוריק באקומען שטיינער
בעט אבער דעם אייבערשטן אז די שטיינער זאלן זיין קליינע נישט קיין גרויסע
הייליגע טאטע האט געשריבן:אויב מען לערנט א ענין און מען טרעפט עס שפעטער ערגעץ אנדערש איז א סימן אז מען לערנט תורה לשמה
כשנסתלק הגרי''ז בעיו"כ אמר בנו הגאון ר' בערל, הרי אמרו בגמ' מת בערב יוה"כ סימן רע לו, והאיך יתכן כזאת על הגרי"ז, נאר "ווייזט אויס" שסימן לא נצרכה אלא כשלא יודעים, אבל כשיודעים אין צריכים סימן, ודו"ק...
הייליגע טאטע האט געשריבן:אויב מען לערנט א ענין און מען טרעפט עס שפעטער ערגעץ אנדערש איז א סימן אז מען לערנט תורה לשמה
כשנסתלק הגרי''ז בעיו"כ אמר בנו הגאון ר' בערל, הרי אמרו בגמ' מת בערב יוה"כ סימן רע לו, והאיך יתכן כזאת על הגרי"ז, נאר "ווייזט אויס" שסימן לא נצרכה אלא כשלא יודעים, אבל כשיודעים אין צריכים סימן, ודו"ק...
אז דו טוסט א טובה פאר א צוווייטע מענטש זיי גרייט אז דו גייסט צוריק באקומען שטיינער
בעט אבער דעם אייבערשטן אז די שטיינער זאלן זיין קליינע נישט קיין גרויסע
אז דו טוסט א טובה פאר א צוווייטע מענטש זיי גרייט אז דו גייסט צוריק באקומען שטיינער
בעט אבער דעם אייבערשטן אז די שטיינער זאלן זיין קליינע נישט קיין גרויסע
סגולת הה"א ידועה ומפורסמת, שהוא מסוגל לכל הישועות ולפרנסה וזיווגים הגונים ומקשה לילד ורפואות ולהנצל בעת צרה ה"י, ובמיוחד מקובל מבעלי רוח הקודש ומקובלים הקדושים שהאות ה"א יש לה סגולה מיוחדת להבאת ילדים, וכפי שנרמז בלשון המקרא בפרשת ויגש "הֵא לכם זרע" – האות ה"א יש בכוחה להביא "זרעא חייא וקיימא". מה המקור ????
סגולת הה"א ידועה ומפורסמת, שהוא מסוגל לכל הישועות ולפרנסה וזיווגים הגונים ומקשה לילד ורפואות ולהנצל בעת צרה ה"י, ובמיוחד מקובל מבעלי רוח הקודש ומקובלים הקדושים שהאות ה"א יש לה סגולה מיוחדת להבאת ילדים, וכפי שנרמז בלשון המקרא בפרשת ויגש "הֵא לכם זרע" – האות ה"א יש בכוחה להביא "זרעא חייא וקיימא". מה המקור ????
נשלח לי באישי שהרה"ק מופה"ד רבי ישעילע קערעסטירער זי"ע היה נוהג לפעמים לחלקם כסגולה
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
הייליגע טאטע האט געשריבן:אויב מען לערנט א ענין און מען טרעפט עס שפעטער ערגעץ אנדערש איז א סימן אז מען לערנט תורה לשמה
כשנסתלק הגרי''ז בעיו"כ אמר בנו הגאון ר' בערל, הרי אמרו בגמ' מת בערב יוה"כ סימן רע לו, והאיך יתכן כזאת על הגרי"ז, נאר "ווייזט אויס" שסימן לא נצרכה אלא כשלא יודעים, אבל כשיודעים אין צריכים סימן, ודו"ק...
זיי פארציילן אזוי: ידוע איז דאך אז יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך ימיהם תמימים געפינט מען אסאך ביי צדיקים אז זייער הסתלקות איז ביום הולדתם אזוי האט אויסגעזעהן צו זיין ביים הרה''ק מבריסק וואס זיין יום הולדת איז באלד נאך יוה''ק כ' תשרי נאר דעס יאהר וואלט געווען די ערשטע יאהר וואס מפאת חולשתו האט איהם דער דר. נישט געלאזט פאסטן וואס כידוע איז מען אין בריסק אויף דעם שטארק מחמיר האט מען פון הימל מקדים געווען מיט אפאהר טאג אלס לא יאונה לצדיק כל און. כמדומני אז דער יציאת נשמה איז טאקע געווען שפעט נאכמיטאג
פון וואס ביי חסידים ווערט אנגערופן מצוה טאנץ? נאך די ריקודים זעצט זיך דער עולם אנידער אין מרופט אויס מיט בכיות של חנם אלע זיידעס ששלחל"ח ויבלחט"א וכל המרבה הר"ז משובח. אין דאס וואס היינט ברייט באקאנט דאס אויסרופן דער אשת חיל צו דער עלי'?
הייליגע טאטע האט געשריבן:אויב מען לערנט א ענין און מען טרעפט עס שפעטער ערגעץ אנדערש איז א סימן אז מען לערנט תורה לשמה
כשנסתלק הגרי''ז בעיו"כ אמר בנו הגאון ר' בערל, הרי אמרו בגמ' מת בערב יוה"כ סימן רע לו, והאיך יתכן כזאת על הגרי"ז, נאר "ווייזט אויס" שסימן לא נצרכה אלא כשלא יודעים, אבל כשיודעים אין צריכים סימן, ודו"ק...
זיי פארציילן אזוי: ידוע איז דאך אז יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך ימיהם תמימים געפינט מען אסאך ביי צדיקים אז זייער הסתלקות איז ביום הולדתם אזוי האט אויסגעזעהן צו זיין ביים הרה''ק מבריסק וואס זיין יום הולדת איז באלד נאך יוה''ק כ' תשרי נאר דעס יאהר וואלט געווען די ערשטע יאהר וואס מפאת חולשתו האט איהם דער דר. נישט געלאזט פאסטן וואס כידוע איז מען אין בריסק אויף דעם שטארק מחמיר האט מען פון הימל מקדים געווען מיט אפאהר טאג אלס לא יאונה לצדיק כל און. כמדומני אז דער יציאת נשמה איז טאקע געווען שפעט נאכמיטאג