דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

להודיע
שר האלפיים
תגובות: 2472
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 27, 2014 11:09 am

דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך להודיע » פרייטאג יוני 26, 2020 9:59 am

די וואך איז ערשינען אין דעם קונטרס הנפלא 'טעם זקינים' א שיינע באלערנדע שמועס פון החסיד רבי לוי יצחק בענדער זצ"ל, מעתיק השמועה ומנחיל מסורת ברסלב, איבער דעם דרך הלימוד המבואר בשיחת הר"ן, שיחה ע"ו.
צוגעלייגטע
20200626_094956.jpg
.
20200626_094956.jpg (274.25 KiB) געזעהן 802 מאל

להודיע
שר האלפיים
תגובות: 2472
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 27, 2014 11:09 am

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך להודיע » פרייטאג יוני 26, 2020 10:00 am

המשך
צוגעלייגטע
20200626_095023.jpg
.
20200626_095023.jpg (286.27 KiB) געזעהן 800 מאל

להודיע
שר האלפיים
תגובות: 2472
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 27, 2014 11:09 am

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך להודיע » פרייטאג יוני 26, 2020 10:01 am

המשך
צוגעלייגטע
20200626_095056.jpg
.
20200626_095056.jpg (152.79 KiB) געזעהן 800 מאל

אוועטאר
יידישע קהילות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3975
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך יידישע קהילות » פרייטאג יוני 26, 2020 10:24 am

שיין, ריין און וויכטיג!!
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

א פרישע מקורב
שר העשר
תגובות: 20
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 11, 2020 2:31 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך א פרישע מקורב » פרייטאג יוני 26, 2020 10:43 am

זייער קלארע דיבורים, אבער למעשה וואס טוט מען מיט די שיחה? דעיס קומט נישט פינעם רבי׳ן?

וזה לשון שיחות הר״ן.

ואמר, שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף, ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף, יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך. כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת סג.): לגמר והדר לסבר ואף על גב דלא ידע מה קאמר, שנאמר (תהלים קיט, כ): "גרסה נפשי לתאבה" וכו', כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.
איך פרעג נאר... איך בין בסך הכל א פרישע מקורב...

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24084
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך farshlufen » פרייטאג יוני 26, 2020 10:48 am

וואס איז שווער בכלל?

ווי זעהסטו אז די ציהל איז צו בלייבן ביים נישט פארשטיין?

נאכן אפלערנען דריי פיר מאל א גמרא פארשטייט מען עס און רוב אויבן אויף קשיות פאלן אוועק.

"יכניס מוחו בהלימוד" ודו"ק.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
יידישע קהילות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3975
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך יידישע קהילות » פרייטאג יוני 26, 2020 10:50 am

א פרישע מקורב האט געשריבן:זייער קלארע דיבורים, אבער למעשה וואס טוט מען מיט די שיחה? דעיס קומט נישט פינעם רבי׳ן?

וזה לשון שיחות הר״ן.

ואמר, שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף, ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף, יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך. כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת סג.): לגמר והדר לסבר ואף על גב דלא ידע מה קאמר, שנאמר (תהלים קיט, כ): "גרסה נפשי לתאבה" וכו', כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

אלץ מיינט מיט עפעס א קליינע הבנה, פארשטיין וואס מ'רעדט.
והראיה, וויאזוי פארשטייט גאנץ כלל ישראל די גמרא לגמר והדר ליסבר?
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

א פרישע מקורב
שר העשר
תגובות: 20
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 11, 2020 2:31 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך א פרישע מקורב » פרייטאג יוני 26, 2020 10:54 am

farshlufen האט געשריבן:וואס איז שווער בכלל?

ווי זעהסטו אז די ציהל איז צו בלייבן ביים נישט פארשטיין?

נאכן אפלערנען דריי פיר מאל א גמרא פארשטייט מען עס און רוב אויבן אויף קשיות פאלן אוועק.

"יכניס מוחו בהלימוד" ודו"ק.


שיחות הר״ן האט געשריבן:ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך. כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל,


איז נישט דעיס משמע אז די עיקר איז זאגן?

איך פרעג נאר... איך בין בסך הכל א פרישע מקורב...
איך פרעג נאר... איך בין בסך הכל א פרישע מקורב...

א פרישע מקורב
שר העשר
תגובות: 20
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 11, 2020 2:31 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך א פרישע מקורב » פרייטאג יוני 26, 2020 10:55 am

יידישע קהילות האט געשריבן:
א פרישע מקורב האט געשריבן:זייער קלארע דיבורים, אבער למעשה וואס טוט מען מיט די שיחה? דעיס קומט נישט פינעם רבי׳ן?

וזה לשון שיחות הר״ן.

ואמר, שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף, ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף, יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך. כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת סג.): לגמר והדר לסבר ואף על גב דלא ידע מה קאמר, שנאמר (תהלים קיט, כ): "גרסה נפשי לתאבה" וכו', כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

אלץ מיינט מיט עפעס א קליינע הבנה, פארשטיין וואס מ'רעדט.
והראיה, וויאזוי פארשטייט גאנץ כלל ישראל די גמרא לגמר והדר ליסבר?


דאס איז דאך מיין קשיא....
איך פרעג נאר... איך בין בסך הכל א פרישע מקורב...

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24084
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך farshlufen » פרייטאג יוני 26, 2020 10:56 am

מיין רבי פלעגט זאגן: "זאגט די הייליגע גמרא".

מיינט דאס דען דאס וואס איר רופט זאגן?
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
יידישע קהילות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3975
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך יידישע קהילות » פרייטאג יוני 26, 2020 10:57 am

א פרישע מקורב האט געשריבן:
יידישע קהילות האט געשריבן:
א פרישע מקורב האט געשריבן:זייער קלארע דיבורים, אבער למעשה וואס טוט מען מיט די שיחה? דעיס קומט נישט פינעם רבי׳ן?

וזה לשון שיחות הר״ן.

ואמר, שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף, ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף, יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך. כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת סג.): לגמר והדר לסבר ואף על גב דלא ידע מה קאמר, שנאמר (תהלים קיט, כ): "גרסה נפשי לתאבה" וכו', כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

אלץ מיינט מיט עפעס א קליינע הבנה, פארשטיין וואס מ'רעדט.
והראיה, וויאזוי פארשטייט גאנץ כלל ישראל די גמרא לגמר והדר ליסבר?


דאס איז דאך מיין קשיא....

און אצינד לייען ביטע איבער מיין תירוץ (לגמר והדר ליסבר :lol: )
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

א פרישע מקורב
שר העשר
תגובות: 20
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 11, 2020 2:31 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך א פרישע מקורב » פרייטאג יוני 26, 2020 11:00 am

ער זאגט דאך אבער קלאר אז אפילו מ׳פארשטייט נישט איז אויך גארנישט... וויל די עיקר איז דאס זאגן....
איך פרעג נאר... איך בין בסך הכל א פרישע מקורב...

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24084
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך farshlufen » פרייטאג יוני 26, 2020 11:02 am

זאגן מיט מוח.

איר פארשטייט?
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

קאזאבלאנקא
שר חמש מאות
תגובות: 585
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 02, 2016 11:11 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך קאזאבלאנקא » פרייטאג יוני 26, 2020 11:34 am

אזוי צו אזוי איז דער ציל זייער קלאר, אז סוף כל סוף זאל מען פארשטיין עכ"פ רוב, סתם זאגן און בלייבן ביים זאגן, לא עלתה על דעתיהם הק'

אוועטאר
גראזעלעך
שר העשר
תגובות: 33
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יוני 12, 2020 1:12 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך גראזעלעך » פרייטאג יוני 26, 2020 2:14 pm

לערן דורך די שיחה, די רבי זאגט 'וממילא יבין' - פרוביר צו פארשטיין די מערסטע וואס דו קענסט,
נאכדעם, אויב פארשטייט מען נאכאלץ נישט, איז נישט, כאטשיג ריקט מען זיך פאראויס.

און דער ענין איז מוכרח פון כמה מקומות אין די רבי'נס ספרים קלאר, ווי אויך אין עלים לתרופה און אין כוכבי אור פון ראבר''נ וואס האבן געקענט די שיחה אןן נאכאלץ שרייבן זיי מיט א פשטות אז מען דארף פארשטיין און אנדערש הייסט עס נישט קיין לימוד בכלל.

איך האב איין לימוד זכות אויף די מענטשן וואס לערנען אנדערש דעם שיחה, אז זיי האבן געלערנט די ווערטער 'שאין צריכים בהלימוד רק האמירה בלבד', און זיי האבן עס אנגענומען בפשטות און פון דארט האבן זיי שוין נאר געזאגט און נישט געזען וואס עס שטייט ווייטער 'וממילא יבין'....

און בכלל איז דער דרך הלימוד א פשוטע שכל'דיגע זאך, און מען קען זייער אסאך אנקומען דערמיט אפילו בהבנה, עיי''ש בשיחה ע''ו ותמצא הרבה נחת.

אוועטאר
גרשון
שר האלף
תגובות: 1246
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך גרשון » פרייטאג יוני 26, 2020 3:29 pm

א פרישע מקורב האט געשריבן:זייער קלארע דיבורים, אבער למעשה וואס טוט מען מיט די שיחה? דעיס קומט נישט פינעם רבי׳ן?

וזה לשון שיחות הר״ן.

ואמר, שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף, ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף, יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך. כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת סג.): לגמר והדר לסבר ואף על גב דלא ידע מה קאמר, שנאמר (תהלים קיט, כ): "גרסה נפשי לתאבה" וכו', כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

אז ער בויט זיך אויף א גמרא (שבת סג, ב), דארף מען בסך הכל אויפמישן און זען וואס דארט שטייט:

אביי האט געפרעגט פון רב דימי, "וואס איז דער טעם פון ר' אליעזר וועלכער האלט אז מ'מעג ארויסגיין שבת אנגעטון אין כלי זיין וויבאלד ס'איז א תכשיט פאר'ן מענטש?" האט ער אים געענטפערט, "ווייל ס'שטייט אין פסוק 'חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך', זעען מיר דאך אז א שווערד איז א לויב און א שיינקייט אויף די לענדן פון א גבור. האט רב כהנא געפרעגט פון מר בריה דרב הונא, "דער פסוק רעדט דאך נישט פון אן איינפאכן גבור, נאר פון דברי תורה!" (אז א תלמיד חכם זאל שטענדיג חזר'ן, כדי ער זאל קענען זיין לערנען און זיך באשיצן דערמיט בשעת'ן דין, ווי א שווערד -- רש"י.) האט ער אים געענטפערט, "אין מקרא יוצא מידי פשוטו -- ס'מיינט אויך פשוט פשט."

האט רב כהנא דערנאך געזאגט, "איך בין געווען אכצן יאר אלט און שוין געקענט גאנץ ש"ס, אבער כ'האב נישט געוואוסט פון דעם אז אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ביז כ'האב עס יעצט געהערט." וואס וויל רב כהנא מיט דעם לאזן הערן? אז א מענטש זאל לערנען צום ערשט אפילו ער פארשטייט נישט הונדערט פראצענט, און שפעטער וועט ער שוין פארשטיין (אזוי ווי מיר זעען אז רב כהנא האט געקענט שוין דעם טעם פון ר' אליעזר, אבער ער האט עס קיינמאל נישט געהעריג פארשטאנען נישט וויסנדיג דעם כלל פון אין מקרא יוצא מידי פשוטו.


כ'מיין אז די גמרא איז זייער קלאר. ס'שטייט נישט דא מ'זאל לערנען אן הבנה, נאר אז מ'זאל זיך נישט אפשטעלן אויף א קשיא און גיין ווייטער.
ס'איז א פארגעניגן זיך צו מתווכח זיין מיט א ראציאנאלן מענטש

אוועטאר
סטאוו יא פיטא
שר שלשת אלפים
תגובות: 3275
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 07, 2020 9:24 am

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך סטאוו יא פיטא » פרייטאג יוני 26, 2020 4:35 pm

יידישע קהילות האט געשריבן:והראיה, וויאזוי פארשטייט גאנץ כלל ישראל די גמרא לגמר והדר ליסבר?

דער קאפ פונעם נאגל! ;l;p-
לעצט פאראכטן דורך סטאוו יא פיטא אום מאנטאג ינואר 12, 2028 3:27 pm, פאראכטן געווארן 986 מאל סך הכל.

אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר האלפיים
תגובות: 2164
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע: שתולים בבית ד'

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך הרבטייטעלבוים » פרייטאג יוני 26, 2020 8:11 pm

גראזעלעך האט געשריבן:איך האב איין לימוד זכות אויף די מענטשן וואס לערנען אנדערש דעם שיחה, אז זיי האבן געלערנט די ווערטער 'שאין צריכים בהלימוד רק האמירה בלבד', און זיי האבן עס אנגענומען בפשטות און פון דארט האבן זיי שוין נאר געזאגט און נישט געזען וואס עס שטייט ווייטער 'וממילא יבין'....
.

זיי האבען גע"זאגט" די שיחה, נישט אפגעלערענט.
ונזכה כולנו לבנין ירושלים. הכ"ד המצפה לישועה קרובה.
הק' איתמר טייטעלבוים
אבד"ק דלאָניע והגלילות

דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 608
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך דייקן » מוצ"ש יוני 27, 2020 9:55 pm

איך פארשטיי נישט איין זאך, ברעסלעווער חסידות איז דאך נישט געבוירען געווארען 10 אדער 50 יאר צוריק, עס האט דאך שוין א מסורת פון בערך 200 יאר, איז וויאזוי האבען זיך די חסידים געפירט די אלע יארען? האבען זיי געלערענט צו פארשטיין אדער האבען זיי "געלערענט" לשם זאגען?
דאס איז דאך נישט א נייע שאלה וואס איז נאר געווארען צוליב יעצטיגע אומשטענדען אד"ג, וואס מען קען זיך נעמען דינגען וואס וואלט די רבי געהאלטען אין אזא שאלה טאמער לעבט ער היינט, דאס איז דאך א אור-אלטע זאך וואס אידען טוען יעדען טאג וואס הייסט "לערנען", איז וויאזוי איז מעגליך אז עס זאל יעצט געשאפען ווערען א נייע מהלך אין דעם, חוץ אויב עס איז א מחלוקת אין מציאות וואס די ברעסלעווער חסידים פלעגען טאן אלע יארען (איך ווייס באמת נישט, און פרעג נאר מחוסר ידיעה, און איך האב בכלל נישט א כונה צו מאכען פראוואקאציעס, איז מען זאל ביטע ענטפערען באופן עניני ומכובד).

[און לגבי וואס מען טענה'ט אז עס איז דא בחורים מיט שוואכע קעפ וואס קענען נישט פארשטיין די לערנען, פארשטיי איך נישט, אין די אלטע צייטען זענען אויך געווען וואסער טרעגערס אד"ג וואס האבען נישט פארשטאנען קיין לערנען, און וואס האבען זיי געטאן, זיי פלעגען זאגען תהלים און מעמדות אד"ג, און איינע פון די זאכען וואס די בעשטה"ק האט מחדש געווען (בבחינת שכחום וחזרו ויסדום) איז געווען אז די אידען טראגען אויך א גרויס חשיבות אין הימעל, און מען קען נישט וויסען ווער איז אויף א העכערע מדריגה אין הימעל, די למדן אדער דער פשוטע תהילים זאגער (נישט אז מען דארף נישט מכבד זיין ת"ח כמבואר בגמרא ופוסקים, אבער דאס איז נאר ווייל מען איז מכבד זייער תורה, אבער זיי אליין דארפען וויסען ביי זיך אז עס קען גאר זיין אז אויף יענע וועלט וועט די וואסער טרעגער זיין אויף א העכערע פלאץ ווי עם), איז פארוואס זאל מען נישט היינט אויך טאן די זעלבע זאך, אז די בחורים און יונגעלייט וואס האלטען נישט דערביי צו לערנען גמרות אד"ג, צו וועגען זייערע כשרונות, צו וועגען א מאנגל אין זיץ פלייש, אד"ג, זאלען זאגען יעדע טאג גאנץ תהלים און לערנען חורש"י און קיצשו"ע אד"ג, אזויווי מען האט געטאן אלע דורות, און מען זאל טאקע איינחזר'ן מיט זיי די יסודות פון די בעשטה"ק אז זיי פארלירען נישט זייערע חשיבות ח"ו וועגען דעם אא"וו, מען דארף אבער נישט לכבוד די בחורים מחדש זיין א נייע מהלך שלא שערום אבותינו אז מען זאגט גמרות און שו"ע וכו' וכו' אן אפילו פראבירען צו פארשטיין, און מען רעדט זיי נאך איין הרים וגבעות, אזויווי איך האב געזען אין א געוויסע בלעטל פאר בערך 8 יאר צוריק אז א געוויסע חתן האט מסיים געווען א גוזמא'דיגע צאל מאל משניות פאר זיין חתונה (און פארשטייט זיך אז אין די צעטל, וואס איז פארשפרייט געווארען אויך אין אזעלכע פלעצער ווי מען האט קיינמאל נישט געהערט פון די מושג פון זאגען משניות און גמרות, איז נישט געווען א רמז אז מען רעדט דא פון מסיים זיין אן פארשטיין), און די צעטל האט אויסגעפירט מיט פאטוס אז זייט די שאגת אריה האט מען נישט געהערט פון אזעלכע זאכען, די טיפשות פון צושטעלען די שאגת אריה צו די סארט געזאגאכץ דארף איך, דאכט זיך, נישט מסביר זיין.

און דאס איז פארשטייט זיך אויך א טענה אויף די מהלך הישיבות בימינו, וואס שטעלען זיך נישט צו צו די סארט בחורים, אבער זיי כאטש טענה'ן אז מען קען נישט עפענען א ישיבה פאר יעדע בחור, און זייערע מהלך איז די ריכטיגע מהלך פאר רוב בחורים, איז עס איז טאקע זייער א שיינע זאך צו עפענען ישיבות געווידמעט פאר די סארט בחורים [און מען דארף טאקע אויפקלערען די עולם אז עס איז נישט א פחיתות הכבוד צו נעמען א חתן פון אזא סארט ישיבה, אבל אין כאן המקום לכתוב בזה], אבער פארוואס נישט אויף די אלטע סארט מהלך (פון די וואסער טרעגערס), פארוואס מחדש זיין א נייע מהלך?

דאס אלץ איז נאר אויב די מהלך פון זאגען איז טאקע א נייע מהלך, אבער אויב אזוי האבען זיך טאקע געפירט די ברעסלעווער חסידים אלע דורות דאן רעד איך נישט אריין, און הרה"ק ר' נחמן זצ"ל איז פארשטייט זיך גענוג א אילן גדול זיך צו סומך זיין אויף עם].

איך בעט גאר שטארק אז מען זאל דאס נישט פארוואנדלען אין א נארישע פאליטיק אשכול, וואס וועט גורם זיין צום פארמעקונג אדער פארשליסונג, נאר מען זאל מיך ענטפערען, און ווי אויך סתם אזוי שרייבען אין דער אשכול, נאר טענות עניניות אויף א נארמאלע און מכובד'יגער אופן. א דאנק.

אוועטאר
יידישע קהילות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3975
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך יידישע קהילות » מוצ"ש יוני 27, 2020 10:19 pm

דברים כדרבונות!!
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
סטאוו יא פיטא
שר שלשת אלפים
תגובות: 3275
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 07, 2020 9:24 am

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך סטאוו יא פיטא » מוצ"ש יוני 27, 2020 11:14 pm

זייער קלארע שטארקע דיבורים הרב דייקן
לעצט פאראכטן דורך סטאוו יא פיטא אום מאנטאג ינואר 12, 2028 3:27 pm, פאראכטן געווארן 986 מאל סך הכל.

אוועטאר
גראזעלעך
שר העשר
תגובות: 33
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יוני 12, 2020 1:12 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך גראזעלעך » מוצ"ש יוני 27, 2020 11:38 pm

הרב דייקן, זייער גוט געזאגט, ברסלבע חסידים האבן אלע יארן געלערנט געהעריג ווי אלע, טאקע מער בקיאות ווי עס שטייט אין די שיחה, און אויך געלייגט א דגוש אויף הלכה (ר''נ האט געהייסן זיינע חסידים צו לערנען הלכה יעדן טאג), אבער זיכער צו פארשטיין כראוי און ווי די תורה הק' הפשוטה והתמימה פארלאנגט.

להודיע
שר האלפיים
תגובות: 2472
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 27, 2014 11:09 am

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך להודיע » זונטאג יוני 28, 2020 2:22 am

דייקן האט געשריבן:איך פארשטיי נישט איין זאך, ברעסלעווער חסידות איז דאך נישט געבוירען געווארען 10 אדער 50 יאר צוריק, עס האט דאך שוין א מסורת פון בערך 200 יאר, איז וויאזוי האבען זיך די חסידים געפירט די אלע יארען? האבען זיי געלערענט צו פארשטיין אדער האבען זיי "געלערענט" לשם זאגען?
דאס איז דאך נישט א נייע שאלה וואס איז נאר געווארען צוליב יעצטיגע אומשטענדען אד"ג, וואס מען קען זיך נעמען דינגען וואס וואלט די רבי געהאלטען אין אזא שאלה טאמער לעבט ער היינט, דאס איז דאך א אור-אלטע זאך וואס אידען טוען יעדען טאג וואס הייסט "לערנען", איז וויאזוי איז מעגליך אז עס זאל יעצט געשאפען ווערען א נייע מהלך אין דעם, חוץ אויב עס איז א מחלוקת אין מציאות וואס די ברעסלעווער חסידים פלעגען טאן אלע יארען (איך ווייס באמת נישט, און פרעג נאר מחוסר ידיעה, און איך האב בכלל נישט א כונה צו מאכען פראוואקאציעס, איז מען זאל ביטע ענטפערען באופן עניני ומכובד).


.

.
דאס איז אקוראט וואס רבי לוי יצחק ז"ל זאגט אין דעם שמועס "צאו לך בעקבי הצאן, זעה וויאזוי אונזערע לייט האבן זיך געפירט". ואידך פירושא זיל גמור.

א פרישע מקורב
שר העשר
תגובות: 20
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 11, 2020 2:31 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך א פרישע מקורב » זונטאג יוני 28, 2020 2:38 am

יישר כח פאר אלע וואס האבן דיך אנגעשטרענגט מיר צו ענטפערן

עס איז ממש א מחיה אז מקען זיך דורך שמועסען מיטן רביןס זאך.

דער עולם דא האלט מיט די תורה הזמנית אין ליקוטי מהרן? אפשר עפןט מען אן אשכול שיחות חבירים איבער די תורה הזמנית?
איך פרעג נאר... איך בין בסך הכל א פרישע מקורב...

אוועטאר
סארקאזי
שר האלף
תגובות: 1272
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 08, 2016 8:49 pm

Re: דרך הלימוד עפ"י שיחת הר"ן - שיחה ע"ו

תגובהדורך סארקאזי » זונטאג יוני 28, 2020 3:13 am

הערליכע שמועסן דא כמים קרים.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט