ווען נישט דעם וואלט שוין משיח דא געווען ..

[zugurnish]

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=19

אריז"ל געבעטן די תלמידים גיין מיט עם צו ירושלים ערב שבת, אפאר פון די תלמידים האבן געענפערט לאמיר פרעגען די ווייב
האט דער אריז"ל כ=געזאגט מיט דעם האבן זיי פארפעסט ברענגען די גאולה

[פראצעדור]

החיבור שלא הניחו מן השמים לסיימו
כתב הגאון רבי יצחק ווייס מווערבוי זצ"ל ('וילקט יוסף' שנה י גליון ט): ואספרה כמו הנה ראיתי בכתב יד לאחד מתלמידי מרנא ה'חתם סופר' זיע"א, שסיפר ה'חתם סופר' שהגיד לו אלוף נעורו הרב מו"ה מענדיל לילג ז"ל (הזכירו בחתם סופר, או"ח תשובה קנו ד"ה והנה), שהיה תלמיד לגאון ישראל הפני יהושע זצלה"ה, שבעל פני יהושע החל לעשות חיבור על התורה להראות שמנהגי ישראל יסודתם בהררי קודש, שמרומזים בתורה, וכתב עד פרשת נח לבד שלושים דפים, ואז עלה לישיבה של מעלה. והגיד, שמשמים אין מניחים ואם היה זוכה לגמרו היה קץ הגאולה.
(ספיר ויהלום עקב ע"ט - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)

[ירום הודו]

רבי משה לעלובער זי"ע כשעלה לארה"ק בזקנותו היה משתוקק להגיע לכותל המערבי, ומרוב חולשתו הובילוהו במיטה, ובאמצע הדרך התנפלו עליהם ערביים והוצרכו לברוח כל עוד נשמתם. והתאנח רבי משה על זה שהיה בטוח שאם היה מגיע לכותל היה מקרב הגאולה.

[farshlufen]

די רמ"ק דערמאנט די מעשה, וכן ר' חיים וויטאל אין ספר הגלגולים ברענגט אז דער אר"י הק' האט איהם געזעהן מגולגל בכלב שחור..

מזאגט נאך פון איינער פון די צדיקים (דענק נישט וועם) אז מאיז נישט קיין אפיקורס אז מגלייבט נישט די מעשה.

מיינט איר דעם רש"ש מכאן סתירה לדעת בעלי הגלגול...?!
ווי קען מען אזוי זאגן??

ניין איך רעד פון א צדיק "משלנו" איך האלט אינמיטן זוכן דעם מקור.

ס'ליגט מיר אין קאפ אז ר' חיים ויטאל דערמאנט עס.

[צדיק בן צדיק]

שנאת חינם.

ועדיין השטן מרקד...

[בערל סוני]

וזה החלו
סיפר רבי אשר מסטאלין שפעם אחת באו אל הגאון רבי שאול מאמסטרדם ואמרו לו שכעת נערך חופה בסוף העיר בין כהן וגרושה ונתלהב הגאון ובלי כובע העליון ובלי מלבוש העליון רץ ועבר ברחוב הראשי של העיר ונעשה עי"ז רעש בשמים שמשיח יבוא בא השטן ותפסו באמצע הרחוב הלא זה חלול כבוד התורה וחזר

איר האט אפשר א מקור צו דעם? בכתובים אדער בעל פה?

[בערל סוני]

אימתי קאתי מר?
היום אם בקולן תשמעון.

מקור: סנהדרין צח, א.

[בערל סוני]

די מעשה האט כמה חלקים, אולי האט יענער גערעדט פון די פרטי הדברים אז זיי האבן איינגעבינדן דעם ס"ם בדמות כלב בשלשלאות של ברזל און זיי האבן איהם געגעבן צי שמעקן הדסים און אז ר' יוסף יצא לתרבות רע, העלה נשים בלילה ע"י כישוף וכו' אבער די פאקט אז ער האט זיך איינגעריסן בשמות ושבועות איז זיכער אמת

מען ברענגט בשם דעם הייליקן 'חתם סופר' אז געגעבן צו שמעקן לבונה וואס איז גערעכנט ווי מקטיר זיין קטורת לע"ז, איז נישט געוועהן בפועל נאר ער האט גיהאט א 'פנייה' א 'מחשבה דקה'.
מ'דארף נאכקוקן בפנים.

[בערל סוני]

ר' חיים ויטאל מט'ן עפענען דעם גיחון

דא האט איר די מעשה ווי דער הייליקער 'בן איש חי' ברענגט דאס אין זיין ספר אויף 'עין יעקב' פסחים פרק מקום שנהגו.

סתם מי גיחון העליון. ראיתי להגאון חיד"א ז"ל בשם הגדולים חלק ב' מערכת ח' אות ט"ז שכתב, וז"ל: קבלתי מרבני זקני ירושלם תוב"ב ידוע דחזקיהו המלך ע"ה מפני סנחריב סתם את מי גיחון, ועד היום יום השישי בחצות שנסגרים פתח שערי ירושלם כי כל הישמעלים הולכים לבית המקדש נשארה העיר כמעט רקנית ומשום הכי סוגרים השערים, וההולך שם אצל שער אחד אשר הוא סמוך למגדל שומע קול מים רבים שהולכים מתחת לארץ, ובזמן שהרב מורנו הרב חיים ויטל ז"ל היה בעה"ק ירושלם בא שר אחד תקיף הנקרא אבו סיפין, וידע שמלך ישראל סתם מי גיחון, ושאל אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו והגידו על מהרח"ו ז"ל, ושלח אחריו יום השישי ואמר לו גוזרני עליך שבעוד שאלך לבית המקדש פתוח תפתח את הנהר הזה שסתם מלך שלכם והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפתחו ואם אין דמך בראשך. ומהרח"ו ז"ל עשה קפיצת הדרך והלך לדמשק ובא אליו רבינו האר"י זצ"ל ובחלום ידבר בו הסכלת עשה, שזה השר היה גלגול סנחריב, וכן נקרא אבו סיפ"ין שבערבי פירושו אבי החרבות, ואתה יש בך ניצוץ חזקיהו המלך והיתה שעת הכושר לתקן ולפתוח מי גיחון, כי שלא ברצון חכמים עשה חזקיהו המלך ע"ה שהוא מהדברים שלא הודו לו ובזה היתה התחלה דגאולה, והשיבו מהרח"ו ז"ל לא רציתי להשתמש בשמות הקודש, ואמר לו רבינו האר"י זצ"ל אלו לא נשתמשת לבא לדמשק החרשתי, אבל מאחר שנשתמשת לזה היית יכול להשתמש לפתחו והיה קדוש השם ותיקון גדול, אמר לו מהרח"ו ז"ל אם כן אחזור לירושלם לפתחו אמר לו חליף שעתא ולאו זמניה הוא עד כאן שמעתי. ודע דגיחון שסתם חזקיהו המלך ע"ה אינו גיחון מארבע נהרות, ואע"ג דכתב רש"י ז"ל שהוא מעין קטן, כתב הרב גט פשוט סי' קכ"ח סקל"ז דהיה נחל שוטף בימי חזקיהו, וכשעלה סנחריב עמד חזקיהו המלך ע"ה וסתם מי גיחון ככתוב בדברי הימים ב' סי' ל"ב ל' והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון וישרם למטה מערבה לעיר דוד, והנראה דשורש זה הנחל היה בתוך ירושלם וכו' וחזקיהו סתם את מוצא המים והנהיגם דרך ישר מתחת לארץ וכו' עד כאן לשונו יע"ש:

[שמחהלע]

געזעהן שטיין בשם הרה"צ ר' בנימין ראבינאוויטש זצל, אז ווען נישט די שייטלען וואלט שוין משיח לאנג דא געווען...
(המקור איני יודע)

[צדיק בן צדיק]

נאכ׳ן זיך ארומקוקען דא און אונזער וועלטעל, מיין איך אני הקטן

אז ווען דערוילעם וואלט ווען געוועזען פארנומען מיט די אייניגע עוונות, אנשטאטס מיט יענעמס

וואלט משיח שוין לאנג לאנג דא געווען

כנלע״ד

[חולם י יאויש]

למעשה זעה איך אז מען טוט דערמאנען דא אויך ענינים, לאו דוקא מעשיות, ובכן...

"שמעתי בשם מורי מה שנאמר לו משמים טעם איחור ביאת משיח, שאין מאריכין ב[תפילת] אהבה רבה..." -תולדות יעקב יוסף, וארא

"בשם הרב [רבי פנחס מקאריץ] ז"ל, אם היו כל ישראל יודעים כמה גדולה נתינת הצדקה אצל 'ואתה מושל בכל' והיו כולם נותנים זה הצדקה היה כבר משיח בא." -אמרי פנחס

[פראצעדור]

אילמלא המקושש עצים

[פראצעדור]

ולא יכול יוסף להתאפק עיין בשפ"א דמשמע מזה דאם היה מתאפק היה התיקון השלם

[וויליאמסבורגער דירות]

ר' חיים ויטאל מט'ן עפענען דעם גיחון

דא האט איר די מעשה ווי דער הייליקער 'בן איש חי' ברענגט דאס אין זיין ספר אויף 'עין יעקב' פסחים פרק מקום שנהגו.

סתם מי גיחון העליון. ראיתי להגאון חיד"א ז"ל בשם הגדולים חלק ב' מערכת ח' אות ט"ז שכתב, וז"ל: קבלתי מרבני זקני ירושלם תוב"ב ידוע דחזקיהו המלך ע"ה מפני סנחריב סתם את מי גיחון, ועד היום יום השישי בחצות שנסגרים פתח שערי ירושלם כי כל הישמעלים הולכים לבית המקדש נשארה העיר כמעט רקנית ומשום הכי סוגרים השערים, וההולך שם אצל שער אחד אשר הוא סמוך למגדל שומע קול מים רבים שהולכים מתחת לארץ, ובזמן שהרב מורנו הרב חיים ויטל ז"ל היה בעה"ק ירושלם בא שר אחד תקיף הנקרא אבו סיפין, וידע שמלך ישראל סתם מי גיחון, ושאל אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו והגידו על מהרח"ו ז"ל, ושלח אחריו יום השישי ואמר לו גוזרני עליך שבעוד שאלך לבית המקדש פתוח תפתח את הנהר הזה שסתם מלך שלכם והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפתחו ואם אין דמך בראשך. ומהרח"ו ז"ל עשה קפיצת הדרך והלך לדמשק ובא אליו רבינו האר"י זצ"ל ובחלום ידבר בו הסכלת עשה, שזה השר היה גלגול סנחריב, וכן נקרא אבו סיפ"ין שבערבי פירושו אבי החרבות, ואתה יש בך ניצוץ חזקיהו המלך והיתה שעת הכושר לתקן ולפתוח מי גיחון, כי שלא ברצון חכמים עשה חזקיהו המלך ע"ה שהוא מהדברים שלא הודו לו ובזה היתה התחלה דגאולה, והשיבו מהרח"ו ז"ל לא רציתי להשתמש בשמות הקודש, ואמר לו רבינו האר"י זצ"ל אלו לא נשתמשת לבא לדמשק החרשתי, אבל מאחר שנשתמשת לזה היית יכול להשתמש לפתחו והיה קדוש השם ותיקון גדול, אמר לו מהרח"ו ז"ל אם כן אחזור לירושלם לפתחו אמר לו חליף שעתא ולאו זמניה הוא עד כאן שמעתי. ודע דגיחון שסתם חזקיהו המלך ע"ה אינו גיחון מארבע נהרות, ואע"ג דכתב רש"י ז"ל שהוא מעין קטן, כתב הרב גט פשוט סי' קכ"ח סקל"ז דהיה נחל שוטף בימי חזקיהו, וכשעלה סנחריב עמד חזקיהו המלך ע"ה וסתם מי גיחון ככתוב בדברי הימים ב' סי' ל"ב ל' והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון וישרם למטה מערבה לעיר דוד, והנראה דשורש זה הנחל היה בתוך ירושלם וכו' וחזקיהו סתם את מוצא המים והנהיגם דרך ישר מתחת לארץ וכו' עד כאן לשונו יע"ש:

יעצט נאכאמאל אין די נייעס ווייל זיי פלאנען צו עפענען די גיחון/שילוח?, לאמיר האפן אז עס וועט זיין א אתחלתא דגאולה.. הגם איך בין סקעפטיש אז אתחלתא דגאולה זאל קומען דורך די ציונים'ס ארבעט..

gichon.jpg (139.02 KiB) געזען 509 מאל

gichon2.jpg (160.62 KiB) געזען 509 מאל

הבריכה, שנמצאת בחלקה הדרומי של עיר דוד, בשטחו של הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, נבנתה לראשונה כחלק ממערכת המים של ירושלים במאה ה־8 לפני הספירה – בתקופת המלך חזקיהו.

בספר מלכים ב' (פרק כ' פס' כ'), מתואר: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה".

הבריכה ריכזה את מי מעיין הגיחון שתועלו אליה דרך נקבת השילוח, והיא היוותה את אחד האזורים החשובים ביותר בירושלים כבר החל מימי הבית הראשון. היא שופצה והורחבה בשלהי ימי הבית השני. ההנחה היא שהיא שמשה את עולי הרגל הרבים לירושלים כמקווה טהרה – טרם העלייה לבית המקדש.


בשל חשיבותה הרבה, היוותה הבריכה מוקד משיכה לארכיאולוגים ולחוקרים מכל רחבי העולם לאורך 150 השנים האחרונות. מטרתם הייתה לחפור אותה.

כבר החל משלהי המאה ה־19, היוותה בריכת השילוח מוקד משיכה למשלחות חפירה מרחבי העולם: בשנות ה־90 של המאה ה־19 הגיעה למקום קבוצת ארכיאולוגים בריטית -אמריקאית בראשות פרדריק ג'ונס בליס וארצ'יבלד קמפל דיקי, וחשפה כמה מהמדרגות של בריכת השילוח.

בסוף שנות ה־60 של המאה הקודמת חפרה במקום הארכיאולוגית הבריטית קת'לין קניון. כמה עשרות מטרים מן הבריכה התגלתה לפני כ־140 שנה כתובת השילוח המפורסמת, המתארת את תהליך חציבת נקבת השילוח והובלת מי מעיין הגיחון אל בריכת השילוח.

בשנת 2004, במהלך עבודות תשתית שקיימה חברת הגיחון במקום, נחשפו מחדש כמה ממדרגות הבריכה. בעקבות כך, פתחה רשות העתיקות בחפירה מסודרת בניהולם של פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון. במסגרת החפירה, נחשפה הפאה הצפונית של בריכת השילוח וחלק קטן מן הפאה המזרחית שלה.

הפאות בנויות כמדרגות, עליהן יכלו אנשים לשבת ולטבול במים. על פי ההערכות, לבריכה מספר שלבים. בשיא תפארתה, גודלה של הבריכה היה כחמישה דונם, והיא היתה מצופה בבניית אבן מרשימה.


https://www.israelhayom.co.il/tech/arch ... e/13500240

[געוואלטיג]

ר' חיים ויטאל מט'ן עפענען דעם גיחון

דא האט איר די מעשה ווי דער הייליקער 'בן איש חי' ברענגט דאס אין זיין ספר אויף 'עין יעקב' פסחים פרק מקום שנהגו.

סתם מי גיחון העליון. ראיתי להגאון חיד"א ז"ל בשם הגדולים חלק ב' מערכת ח' אות ט"ז שכתב, וז"ל: קבלתי מרבני זקני ירושלם תוב"ב ידוע דחזקיהו המלך ע"ה מפני סנחריב סתם את מי גיחון, ועד היום יום השישי בחצות שנסגרים פתח שערי ירושלם כי כל הישמעלים הולכים לבית המקדש נשארה העיר כמעט רקנית ומשום הכי סוגרים השערים, וההולך שם אצל שער אחד אשר הוא סמוך למגדל שומע קול מים רבים שהולכים מתחת לארץ, ובזמן שהרב מורנו הרב חיים ויטל ז"ל היה בעה"ק ירושלם בא שר אחד תקיף הנקרא אבו סיפין, וידע שמלך ישראל סתם מי גיחון, ושאל אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו והגידו על מהרח"ו ז"ל, ושלח אחריו יום השישי ואמר לו גוזרני עליך שבעוד שאלך לבית המקדש פתוח תפתח את הנהר הזה שסתם מלך שלכם והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפתחו ואם אין דמך בראשך. ומהרח"ו ז"ל עשה קפיצת הדרך והלך לדמשק ובא אליו רבינו האר"י זצ"ל ובחלום ידבר בו הסכלת עשה, שזה השר היה גלגול סנחריב, וכן נקרא אבו סיפ"ין שבערבי פירושו אבי החרבות, ואתה יש בך ניצוץ חזקיהו המלך והיתה שעת הכושר לתקן ולפתוח מי גיחון, כי שלא ברצון חכמים עשה חזקיהו המלך ע"ה שהוא מהדברים שלא הודו לו ובזה היתה התחלה דגאולה, והשיבו מהרח"ו ז"ל לא רציתי להשתמש בשמות הקודש, ואמר לו רבינו האר"י זצ"ל אלו לא נשתמשת לבא לדמשק החרשתי, אבל מאחר שנשתמשת לזה היית יכול להשתמש לפתחו והיה קדוש השם ותיקון גדול, אמר לו מהרח"ו ז"ל אם כן אחזור לירושלם לפתחו אמר לו חליף שעתא ולאו זמניה הוא עד כאן שמעתי. ודע דגיחון שסתם חזקיהו המלך ע"ה אינו גיחון מארבע נהרות, ואע"ג דכתב רש"י ז"ל שהוא מעין קטן, כתב הרב גט פשוט סי' קכ"ח סקל"ז דהיה נחל שוטף בימי חזקיהו, וכשעלה סנחריב עמד חזקיהו המלך ע"ה וסתם מי גיחון ככתוב בדברי הימים ב' סי' ל"ב ל' והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון וישרם למטה מערבה לעיר דוד, והנראה דשורש זה הנחל היה בתוך ירושלם וכו' וחזקיהו סתם את מוצא המים והנהיגם דרך ישר מתחת לארץ וכו' עד כאן לשונו יע"ש:

יעצט נאכאמאל אין די נייעס ווייל זיי פלאנען צו עפענען די גיחון/שילוח?, לאמיר האפן אז עס וועט זיין א אתחלתא דגאולה.. הגם איך בין סקעפטיש אז אתחלתא דגאולה זאל קומען דורך די ציונים'ס ארבעט..

gichon.jpg

gichon2.jpg

הבריכה, שנמצאת בחלקה הדרומי של עיר דוד, בשטחו של הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, נבנתה לראשונה כחלק ממערכת המים של ירושלים במאה ה־8 לפני הספירה – בתקופת המלך חזקיהו.

בספר מלכים ב' (פרק כ' פס' כ'), מתואר: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה".

הבריכה ריכזה את מי מעיין הגיחון שתועלו אליה דרך נקבת השילוח, והיא היוותה את אחד האזורים החשובים ביותר בירושלים כבר החל מימי הבית הראשון. היא שופצה והורחבה בשלהי ימי הבית השני. ההנחה היא שהיא שמשה את עולי הרגל הרבים לירושלים כמקווה טהרה – טרם העלייה לבית המקדש.


בשל חשיבותה הרבה, היוותה הבריכה מוקד משיכה לארכיאולוגים ולחוקרים מכל רחבי העולם לאורך 150 השנים האחרונות. מטרתם הייתה לחפור אותה.

כבר החל משלהי המאה ה־19, היוותה בריכת השילוח מוקד משיכה למשלחות חפירה מרחבי העולם: בשנות ה־90 של המאה ה־19 הגיעה למקום קבוצת ארכיאולוגים בריטית -אמריקאית בראשות פרדריק ג'ונס בליס וארצ'יבלד קמפל דיקי, וחשפה כמה מהמדרגות של בריכת השילוח.

בסוף שנות ה־60 של המאה הקודמת חפרה במקום הארכיאולוגית הבריטית קת'לין קניון. כמה עשרות מטרים מן הבריכה התגלתה לפני כ־140 שנה כתובת השילוח המפורסמת, המתארת את תהליך חציבת נקבת השילוח והובלת מי מעיין הגיחון אל בריכת השילוח.

בשנת 2004, במהלך עבודות תשתית שקיימה חברת הגיחון במקום, נחשפו מחדש כמה ממדרגות הבריכה. בעקבות כך, פתחה רשות העתיקות בחפירה מסודרת בניהולם של פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון. במסגרת החפירה, נחשפה הפאה הצפונית של בריכת השילוח וחלק קטן מן הפאה המזרחית שלה.

הפאות בנויות כמדרגות, עליהן יכלו אנשים לשבת ולטבול במים. על פי ההערכות, לבריכה מספר שלבים. בשיא תפארתה, גודלה של הבריכה היה כחמישה דונם, והיא היתה מצופה בבניית אבן מרשימה.


https://www.israelhayom.co.il/tech/arch ... e/13500240

נאר סקעפטיש? אוודאי קען פון זיי קיין גאולה נישט זיין

[בערל סוני]

ר' חיים ויטאל מט'ן עפענען דעם גיחון

דא האט איר די מעשה ווי דער הייליקער 'בן איש חי' ברענגט דאס אין זיין ספר אויף 'עין יעקב' פסחים פרק מקום שנהגו.

סתם מי גיחון העליון. ראיתי להגאון חיד"א ז"ל בשם הגדולים חלק ב' מערכת ח' אות ט"ז שכתב, וז"ל: קבלתי מרבני זקני ירושלם תוב"ב ידוע דחזקיהו המלך ע"ה מפני סנחריב סתם את מי גיחון, ועד היום יום השישי בחצות שנסגרים פתח שערי ירושלם כי כל הישמעלים הולכים לבית המקדש נשארה העיר כמעט רקנית ומשום הכי סוגרים השערים, וההולך שם אצל שער אחד אשר הוא סמוך למגדל שומע קול מים רבים שהולכים מתחת לארץ, ובזמן שהרב מורנו הרב חיים ויטל ז"ל היה בעה"ק ירושלם בא שר אחד תקיף הנקרא אבו סיפין, וידע שמלך ישראל סתם מי גיחון, ושאל אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו והגידו על מהרח"ו ז"ל, ושלח אחריו יום השישי ואמר לו גוזרני עליך שבעוד שאלך לבית המקדש פתוח תפתח את הנהר הזה שסתם מלך שלכם והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפתחו ואם אין דמך בראשך. ומהרח"ו ז"ל עשה קפיצת הדרך והלך לדמשק ובא אליו רבינו האר"י זצ"ל ובחלום ידבר בו הסכלת עשה, שזה השר היה גלגול סנחריב, וכן נקרא אבו סיפ"ין שבערבי פירושו אבי החרבות, ואתה יש בך ניצוץ חזקיהו המלך והיתה שעת הכושר לתקן ולפתוח מי גיחון, כי שלא ברצון חכמים עשה חזקיהו המלך ע"ה שהוא מהדברים שלא הודו לו ובזה היתה התחלה דגאולה, והשיבו מהרח"ו ז"ל לא רציתי להשתמש בשמות הקודש, ואמר לו רבינו האר"י זצ"ל אלו לא נשתמשת לבא לדמשק החרשתי, אבל מאחר שנשתמשת לזה היית יכול להשתמש לפתחו והיה קדוש השם ותיקון גדול, אמר לו מהרח"ו ז"ל אם כן אחזור לירושלם לפתחו אמר לו חליף שעתא ולאו זמניה הוא עד כאן שמעתי. ודע דגיחון שסתם חזקיהו המלך ע"ה אינו גיחון מארבע נהרות, ואע"ג דכתב רש"י ז"ל שהוא מעין קטן, כתב הרב גט פשוט סי' קכ"ח סקל"ז דהיה נחל שוטף בימי חזקיהו, וכשעלה סנחריב עמד חזקיהו המלך ע"ה וסתם מי גיחון ככתוב בדברי הימים ב' סי' ל"ב ל' והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון וישרם למטה מערבה לעיר דוד, והנראה דשורש זה הנחל היה בתוך ירושלם וכו' וחזקיהו סתם את מוצא המים והנהיגם דרך ישר מתחת לארץ וכו' עד כאן לשונו יע"ש:

יעצט נאכאמאל אין די נייעס ווייל זיי פלאנען צו עפענען די גיחון/שילוח?, לאמיר האפן אז עס וועט זיין א אתחלתא דגאולה.. הגם איך בין סקעפטיש אז אתחלתא דגאולה זאל קומען דורך די ציונים'ס ארבעט..

gichon.jpg

ערשטענס, דארף מען חוקר זיין אויב דער ארכיאלאג האט א ניצוץ פון סנחריב, חזקיהו אדער גאר שבנא...
רבשקה מסתמא נישט ער האט דאך מקפיד געוועהן צו רעדן נאר אידיש ...
[יהודית - זעה מ"ב יח, כו]
צווייטנס, מערקט אז אין שם הגדולים שטייט לפתוח 'מי' גיחון און אין אייער בילד זעהט מען נישט קיין וואסער...
אינטרעסאנט איז, אז דער בן יהוידע וואס איר ברענגט פון הוריות י"ב לאזט אויס ביידע זאכן, ער זאגט נישט אז ס'דארף זיין א תיקון פון ניצוץ חזקיהו דוקא, און ער זאגט 'פתיחתו של גיחון'.

[בניהו]

ולא יכול יוסף להתאפק עיין בשפ"א דמשמע מזה דאם היה מתאפק היה התיקון השלם

שפת אמת אדער שם משמואל?

[ראובן איש מהעם]

ולא יכול יוסף להתאפק עיין בשפ"א (דמשמע) דמפורש להדיא מזה דאם היה מתאפק היה התיקון השלם

שפת אמת אדער שם משמואל?

שפת אמת ויגש תרמ"א ד"ה ענין

[בניהו]

ולא יכול יוסף להתאפק עיין בשפ"א (דמשמע) דמפורש להדיא מזה דאם היה מתאפק היה התיקון השלם

שפת אמת אדער שם משמואל?

שפת אמת ויגש תרמ"א ד"ה ענין

ישר כח! ס׳איז מיר געליגן אין קאפ אז ס׳איז א שם משמואל

[ראובן איש מהעם]

ולא יכול יוסף להתאפק עיין בשפ"א (דמשמע) דמפורש להדיא מזה דאם היה מתאפק היה התיקון השלם

שפת אמת אדער שם משמואל?

שפת אמת ויגש תרמ"א ד"ה ענין

ישר כח! ס׳איז מיר געליגן אין קאפ אז ס׳איז א שם משמואל

גם נכון עי"ש בפר' וישב תרע"א.

ונראה דהנה כתיב ולא יכול יוסף להתאפק, משמע שאם הי' יכול להתאפק הי' מתאפק עוד עד שילכו כל הנצבים עליו, ומוכח שהיתה תועלת ממה שממתין להתגלות אליהם, דאל"ה לא הי' מצער את אחיו אחר שהי' רואה איך הוא נותן נפשו על בנימין, מה גם שגרם בזה צער ליעקב שהי' יושב וחרד על בנימין, וכל רגע כשנה יחשב, ואפי' אם הי' יכול להתאפק נמי הי' צריך לקרות הוציאו כל איש מעלי, כדי למהר להתוודע להם, ומה ביקש עוד. ולכן נראה דהנה במד"ר (פ' פ"ד) ר' לוי בשם ר' חמא כך הי' יעקב אבינו סבור שתחית המתים מגעת בימיו. ולכאורה אינו מובן, הלא ידע שפיר ברוה"ק שעוד צריך לתקן כל התיקונים עד ביאת הגואל. והנה במהר"ל בגבורות ה' הקשה על היש אומרים דמחמת מכירת יוסף נגזרה גלות מצרים, יע"ש. אבל בזוהר חדש מבואר כי"א [וכבר כתבנו בזה בפ' וישב]. אשר ע"כ נראה שכוונת הזוהר חדש היא דאם לא היתה מכירת יוסף הי' די במה שיוסף לבד יסבול עבדות ועינוי בעבור כל ישראל וכמו משיח צדקנו שהוא מחולל מפשעינו, וכן הוא במדרש (שיה"ש פ"ב) שאחד גולה לאספמיא ואחד לגליא בזה יכולה להתקיים גלות ישראל. וזה הוא רק עתה שנתאחדו כלל ישראל, ואחד יכול לסבול עבור כל הכלל, אבל קודם מ"ת היו צריכין לזה דוקא צדיק הדור שהוא ככל הדור. וזה הי' דוקא אם הי' כולם נכנעין ליוסף, אבל אחר שמכרו אותו למצרים ולא היו נכנעין לו, לכך לא היתה הגלות שלו והעינוי שסבל במצרים בעבורם, ע"כ הם צריכין בעצמם לסבול את הגלות. ובזה נבין דברי המ"ר שסבור יעקב אבינו שתחה"מ מגעת בימיו, דכבר נודע דאם היו ישראל במצרים ארבע מאות שנה לא היו צריכין לסבול שום גלות עוד אח"כ, וכל הגליות אחר מצרים הן להשלים מה שחסרו במצרים, אך לא היו יכולין להתעכב עוד במצרים אף רגע אחד מחמת מ"ט שערי הטומאה כנודע, ויוסף הצדיק הנה הוא עמד בנסיונו במצרים, וא"כ אם הי' הוא סובל הגלות עבור ישראל במצרים בודאי היו נשלמים כל התיקונים והבירורים, וא"כ היתה תחה"מ מגעת בימיו של יעקב. ואל תתמה היאך הי' יוסף יכול לפעול בשנים המועטות האלה שהי' במצרים להשלים כל ארבע מאות שנה שהיו צריכין ישראל להיות במצרים, דהרי אף בלא זה עיקר התיקון נעשה ע"י יוסף הצדיק, כנודע מהאר"י ז"ל דס"ה יש רפ"ח נצוצין קדישין, ויוסף הצדיק תיקן ר"ב וזהו ויצבור יוסף "בר" ופ"ו נצוצין הולכים ומתתקנים עד היום בגליות. ומעתה מובן מה שעוד הי' רוצה להתאפק מלהתגלות אליהם, גם יתפרשו דברי המד"ר שיוסף נתמלא עברה על יהודה, דאחר שאם היו נכנעים ליוסף בעת שסבל העינוי הי' גמר התיקון, א"כ גם עתה אף שעברו ימי העינוי אעפי"כ כל עוד שעשה התיקונים ויצבור בר וליקט כל הניצוצין קדישין, אם היו נכנעין לו אז והי' הוא ככל הכלל כולו הי' הבירור ביתר שאת, ולכך רצה לעכבם עוד שלא להתגלות אליהם, כי בהיותם עומדים לפניו באימה ומצטערים על בנימין היו בטלים אליו ונכנעים לו, ובכל רגע ורגע שהי' אפשר לו להתאפק והם עומדים בהכנעתם היו נעשים תיקונים ובירורים יותר גדולים, ע"כ אם הי' ביכולתו להתאפק הי' ממתין עכ"פ עד שיצאו מעצמם כל הנצבים עליו, והכל כדי שיהיו התיקונים ובירור הנצוצין ביתר שאת, באשר יהי' נחשב כאילו כל הכלל עשו את התיקונים, וזה שנתמלא עברה על יהודה שלא הניחו להשלים את כוונתו הטובה:

ובדרך אגב עי' ג"כ בשמ"ש שם פר' וישב תרע"ז עוד מהלך בהתאפקות יוסף הצדיק, ובתו"ד דברים נפלאים על אריכות הגלות הזה.

ונראה עוד לומר, דהנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גליות לעתיד יהיו מלחמות גוג ומגוג ויהרג משיח בן יוסף. ויש להתבונן בדבר למה לא יהי' המירוק של ישראל נשלם בכל משך ימי הגלות המר שסבלנו רעות רבות וצרות עד אין חקר, ויצטרכו עוד למירוק של מלחמת גוג ומגוג. ונראה שזה הוא לטובת ישראל שבאם הי' המירוק עד התכלית בעודם בגלות בארץ אויביהם והחושך מכסה ארץ, לא הי' באפשרות לסבול. [ובזה מובן מה שקבלה בידינו מרבותינו הקדושים, שמעתה נפטרנו ממלחמות גוג ומגוג ואחר קיבוץ גליות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם, שכמו שבמצרים קישוי השעבוד השלים לד' מאות שנה, כן בגלות זה להיפוך, שאריכות הזמן השלימה לקישוי השעבוד, ורעות רבות וצרות שהיו מעותדות לבוא על שונאי ישראל, וע"כ באשר אריכות הזמן השלימה ושוב לא יהי' חבלי הלידה כ"כ קשים, עד בלתי אפשר לסבול, שוב יותר נכון שיגמר המירוק לגמרי בעודנו בגלות, וכשיתקבצו הגליות לא נצטרך עוד לשום מירוק. ואל תתמה שישתנה ממה שכתוב מפורש בכתוב, שהרי במצרים מפורש בכתוב ארבע מאות שנה, ואעפי"כ קושי השעבוד השלים ונחסר מהם ק"ץ שנה, כן הוא הענין במלחמות גוג ומגוג]. והנה במדרש שהתודעותם של יוסף ואחיו רומזת לקיבוץ גליות. ולפי"ז יש לומר באשר מירוק החטא של מכירת יוסף עוד לא נשלם, כידוע מענין עשרה הרוגי מלכות, ע"כ הי' בדעתו של יוסף שיותר טוב שיסבלו אחיו עוד צער עצום מאד [שעד כה היתה להם עוד תקוה על תחנוני יהודה אולי ירחם עליהם המושל, אבל אחר שכלתה כל תקוה היו בעיני עצמם כאבודים, ויהודה הי' רואה א"ע אבוד משני עולמות] וכבמדרש ליש אובד מבלי טרף זה יהודה, ובני לביא יתפרדו אלו השבטים, וחשב יוסף לעכב אותם בצערם העצום הזה עד שימרק לגמרי כל חטאם, וההתודעות של אח"כ יהי' לפועל דמיוני שכך יהי' לעתיד שאחר המירוק לגמרי יהי' קיבוץ הגליות ולא יוסיפו לדאבה עוד, ולא יצטרכו עוד למלחמות גוג ומגוג ולא יהרג משיח בן יוסף, אבל לא הי' יכול להתאפק.

[ראובן איש מהעם]

ולא יכול יוסף להתאפק עיין בשפ"א (דמשמע) דמפורש להדיא מזה דאם היה מתאפק היה התיקון השלם

שפת אמת אדער שם משמואל?

שפת אמת ויגש תרמ"א ד"ה ענין

וכ"ה ג"כ בשפת אמת ויחי תרל"ח

כי כל ימיו של אבינו יעקב שהי' בצער הי' הכל בעבור בנ"י. ואם הי' סובל צער בי"ז שנים הללו בא"מ לא היו צריכין לגלות כלל. אבל הש"י חס על הצדיק ולא הי' יכול עוד לענותו. וסתם ממנו כל הצרות. ועי"ז הי' הגלות אח"כ.

[פראצעדור]

רבי משה לעלובער זי"ע כשעלה לארה"ק בזקנותו היה משתוקק להגיע לכותל המערבי, ומרוב חולשתו הובילוהו במיטה, ובאמצע הדרך התנפלו עליהם ערביים והוצרכו לברוח כל עוד נשמתם. והתאנח רבי משה על זה שהיה בטוח שאם היה מגיע לכותל היה מקרב הגאולה.

היום יו"ד