די וואך שבת לערנט מען פרק ב' אין פרקי אבות, די צווייטע משנה הייבט זיך אן טוב תורה עם דרך ארץ, זוך איך גדולי עולם וואס האבן געארבעט, פארשטייט זיך מיט א מקור.
ר' יוחנן הסנדלר און ר' יצחק נפחא זענען באקאנט, אז דער רמב''ם איז געווען א דאקטער ווייסן אויך אלע, רש''י האב איך אמאל געהערט האט פארקויפט וויין (כ'דארף זיך דערמאנען דעם מקור) אזוי דארף צו זיין מקורות אויף גאר אסאך תנאים ואמוראים אז זיי האבן עוסק געווען על המחי' ועל הכלכלה, שמאי איז געווען א קאנטראקטער, (דחפו באמת הבנין) אויב האט איר עפעס ידיעות וועל איך אייך שטארק דאנקבאר זיין.
בספר "בשולי גליוני" (של הגאון ר' משה לייטר, עמ' תקפ"ז ואילך) מביא מקורות שחז"ל היו כמעט כולם מתפרנסים בעמל כפיהם. הלל היה חוטב עצים (פי' הרמב"ם, על אבות פ"ד מ"ה) שמאי עסק בבנאות (שבת לא.) אבא שאול היה גבל (פסחים לד.) וקובר מתים (נדה כד:) ר' יהודה היה נחתום (ב"ב קלב.) חוניא היה חופר שיחין (ב"ב קסד:) ר' יהודה היה חייט (ב"ב קסד:) ר' אבין היה נגר (שבת כג:) אבא אושיעא היה כובס (ירוש' ב"ק פ"י ה"ב) ר' יצחק היה נפח (קידושין נט.) ר' חנינא היה סנדלר (פסחים קיג:) ועוד עיי"ש כמה עשרות דוגמאות. וע"ע הקדמה כללית לספר "תו יהושע" לר' יהושע בריסקין (מן אדעס, נדפס בעיר ורשא, תרנ"ה). וע"ע רשימה ב"אוצר האגדה" להרב משה גרוס (ערך: אומנים).
כסף משנה (הלכות מתנות עניים פרק י): גדולי החכמים היו מהם חוטבי עצים. הלל בפרק שלישי דיומא (דף ל"ה:). ומה שכתב ונושאי הקורות. רב ששת ר"פ מי שאחזו (דף ס"ז:). ושואבי מים לגנות. רב הונא בפ' שני דייני גזירות (דף ק"ה). ועושים הברזל והפחמים. רבי יהושע בפרק תפלת השחר (דף כ"ח:)
שמעון הפקולי י"א שמשתכר בצמר גפן - רש"י מגילה יז: אבא חלקיה היה עובד אדמה - תענית כג. (אזול בדברא ואשכחוהו דהוה קא רפיק) ר' יוסי בן חלפתא מעבד עורות - שבת מט.: ר' מאיר לבלר - עירובין יג. אלישע בן שפט הי' חורש - מלכים א יט, יט רב אדא משוחאה - בבא מציעא קז: ר' נתן בר שילא רב טבחיא דציפורי - חולין נח: רב עובדיה ורב יאשיה היו רוכלים - ב"ב כב. רב דימי מנהרדעא הי' סוחר - ב"ב כב. ר' שמעון בן לקיש הוה מנטר פרדיסא - מו"ק יז. נחום הלבלר - פיאה ב, ו ר' שמעון השזורי - כמ"פ במשנה רב חנינא ורב אושעיא דהוו אושכפי בארעא דישראל - פסחים קיג. אבא הושעיה איש טרייא הוה קצר (פי' כובס) - ירושלמי בבא קמא פ"י ה"י אמי תנורא - מועד קטן יא. רבי יהודה הסבך (לגי' ר"ח, ופי' גדיל לסבכה) - ערובין עב: רבי יהודה הבשם (מוכר בשמים) - חולין נה:
ר' יהודה כד אזיל לבי מדרשא שקיל גולפא על כתפיה, אמר, גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה. רבי שמעון שקיל צנא על כתפיה, אמר, גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה - נדרים מט:
גראדער האט געשריבן:די וואך שבת לערנט מען פרק ב' אין פרקי אבות, די צווייטע משנה הייבט זיך אן טוב תורה עם דרך ארץ, זוך איך גדולי עולם וואס האבן געארבעט, פארשטייט זיך מיט א מקור.
ר' יוחנן הסנדלר און ר' יצחק נפחא זענען באקאנט, אז דער רמב''ם איז געווען א דאקטער ווייסן אויך אלע, רש''י האב איך אמאל געהערט האט פארקויפט וויין (כ'דארף זיך דערמאנען דעם מקור) אזוי דארף צו זיין מקורות אויף גאר אסאך תנאים ואמוראים אז זיי האבן עוסק געווען על המחי' ועל הכלכלה, שמאי איז געווען א קאנטראקטער, (דחפו באמת הבנין) אויב האט איר עפעס ידיעות וועל איך אייך שטארק דאנקבאר זיין.
חיים'ל פון די מעלות האט דאס לעצטנס גע'חלומ'ט, עס האט נישט קיין ערנסטע מקור.
לכאורה האט געשריבן: חיים'ל פון די מעלות האט דאס לעצטנס גע'חלומ'ט, עס האט נישט קיין ערנסטע מקור.
עס קען טאקע זיין א חלום אבער איך האב עס געליינט אין א חיבור פון א רב דעמביצער אלס אינגעל יעצט גזעהן א טעאריע אז דער רשב"ם איז געווען א BEEKEEPER א ראי' דער לאנגער הסבר אין ב"ב דף פ א
