ואיש יחד פני רעהו - חידוד בתורה
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
איך האב באקומען אויף בליץ פארסט העידוד לחידוד
אויף עמוד 2 איז דא א בילד מיט אן א שיעור טעיות,
אויף עמוד 2 איז דא א בילד מיט אן א שיעור טעיות,
באשר הגאון ר׳ אליהו חרבונא ז״ל, הותיר ׳פתשגן הכתב׳ על עניני המגילה, דברים נפלאים השזורים בדברי המדרשים ופירושי רבותינו זצוקלל״ה, מסרו מקורביו את הכתבים ל׳יודעי בינה׳ מקרב התלמידים, על מנת שיפענחו את מקורותיהם, מכיון שרבים מהדברים היו בגדר חידה וסוד ה׳ ליראיו.
אחד מתלמידיו, ׳מר דהבא׳, שכֹחֹחו היה גם גדול בציור, לקח את כתבי היד וצייר לפיהם כמה ציורים, ובאחד מהם, המודפס כאן עלי גליון, לא די שאבדו לו ה׳כתבים׳ עם ה׳מראי מקומות׳, אלא אף הוסיף מדעתו דברים רבים לתפארת הציור, וכעת נפשו בשאלתו, לידע מה מתוך הדברים הם מדברי רבו הגדול ז״ל, שליקט מתוך דברי רבותינו ז״ל, ומה הוסיף הצייר מן דיליה, כיד הדמיון הטובה עליו, ולפיכך פושט ידו אל הציבור הקדוש די בכל אתר ואתר, שיסייעוהו במלאכת שמים זו, לידע ולהבחין בין תכלת לקלא אילן, וכל הפושט יד נותנים לו.
בציור שלפניכם ניתן דגש ללמעלה ממאה פרטים שצויירו על פי דברי חז״ל ורבותינו הראשונים וגם האחרונים, כאשר חלק מהדברים הם נכונים ומדוייקים וחלקם לאו, ומטרתם היא לעורר לעיין בספרי חז״ל והמפרשים בכדי לידע מה נכון ומדוייק ומה לא [הציור השנה משלב בתוכו כמה זמנים ומאורעות גם יחד, כאשר תחזינה עיני החכמים והנבונים]. בכדי להקל מעליכם את המלאכה, הצגנו בזאת עשרים נקודות [מתוך למעלה ממאה] שבאו לידי ביטוי בציור, שעליכם לחפש ולתור בספרים אם וכיצד היו, ולהשיב לנו דבר כדת של תורה עם מקורות נאמנים. כמובן שרשימה זו של עשרים הדברים, הינה פחות מחמישית מהעניינים הרמוזים בציור, וכל המבקש להחכים עוד ועוד, יוכל לעשות זאת בעיון בדברי חז״ל והמפרשים, ויכפיל וישלש ואף ירבע או יחמש את תשובותיו
א. הפור בבית המן - האם המן השתתף בפועל בעריכת הגורל ?
ב. מפני מה שמח המן בראותו את תוצאות הפור?
ג. האם המלך אחשורוש השתתף בעריכת הגורל?
ד. מה ראה המן בכוכבים על ישראל?
ה. מדוע בחר המן בתאריך י״ג באדר?
ו. לוח השנה - האם אכן היתה שנה זו מעוברת?
ז. בית המלך - האם המלך שם את טבעתו על ידו של המן?
ח. מתיישבוהמלך והמן לשתות, קודםנתינתהדתאו לאחריה?
ט. האם שרי המלך הסכימו עם המן? י. על מה חשב המלך בתתו את הכסף להמן
? י״א. מה עושה אסתר המלכה בביתה
? י״ב. חצר המלך - האם המלך בעצמו שלח את הרצים? י
״ג. מה משמעותו של ה׳העתק׳ התלוי על השער?
י״ד. מה עשה המן כדי שלא יבואו ללמד זכות על היהודים ?
ט״ו. העיר שושן - האם הגוים שמחו בגזרה או לאו? ...................
.........................................................................
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 871
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 13, 2016 7:54 pm
- סאדאם חוסעין
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5998
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm
- סאדאם חוסעין
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5998
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm
1. מפרש למדינת הים ודעתו לחזור לפני פסח
2. עושה אוצר ודעתו לפנותו לפני פסח
3. נזכר שלא בדק בשנה שעברה
2. עושה אוצר ודעתו לפנותו לפני פסח
3. נזכר שלא בדק בשנה שעברה
לעצט פארראכטן דורך אהרן הלוי אום זונטאג מארטש 18, 2018 1:57 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
צוויי אפציעס זענען פארהאן פאר דער טיפע "דורות" שאלה:
1. טיפע אהבה; 2. טיפע חכמה.
1. טיפע אהבה; 2. טיפע חכמה.
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 871
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 13, 2016 7:54 pm
מחבר ספרים האט געשריבן:וועלכע מצוה טועט מען יעדן איינציגען טאג וואס איז אנטקעגן די ד' לשונות של גאולה
עס איז א אפענע רש''י על התורה
ציצית!
רש"י פרשת שלח (במדבר טו, מא): על ארבע כנפות ולא בעלת שלש ולא בעלת חמש כנגד ד' לשונות של גאולה שנאמר במצרים והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי.
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 871
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 13, 2016 7:54 pm
- סאדאם חוסעין
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5998
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
א מצוה עשה מיטיב זיין פאר א איד
אבער נור אויב דערמקבל האט אמאל עובר געווען אויף א הארבען לאו
אבער נור אויב דערמקבל האט אמאל עובר געווען אויף א הארבען לאו
לעצט פארראכטן דורך קיקיון אום זונטאג מארטש 25, 2018 9:25 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
- שטאלצער יוד
- שר האלפיים
- תגובות: 2438
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
קיקיון האט געשריבן:א מצוה עשה מיטיב זיין פאר א איד
אבער נור אויב דערמקבל האט אמאל עובר געווען אויף א הארבען לאו
"הענקה", מעניק זיין פאר א עבד שנמכר בגניבתו אחר שיוצא לחירות.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
נא_שכל האט געשריבן:קיקיון האט געשריבן:א מצוה עשה מיטיב זיין פאר א איד
אבער נור אויב דערמקבל האט אמאל עובר געווען אויף א הארבען לאו
"הענקה", מעניק זיין פאר א עבד שנמכר בגניבתו אחר שיוצא לחירות.
ביי מוכר עצמו איז נישט דא קיין הענקה?
צוויי אפציעס זענען פארהאן פאר דער טיפע "דורות" שאלה:
1. טיפע אהבה; 2. טיפע חכמה.
1. טיפע אהבה; 2. טיפע חכמה.
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
אהרן הלוי האט געשריבן:נא_שכל האט געשריבן:קיקיון האט געשריבן:א מצוה עשה מיטיב זיין פאר א איד
אבער נור אויב דערמקבל האט אמאל עובר געווען אויף א הארבען לאו
"הענקה", מעניק זיין פאר א עבד שנמכר בגניבתו אחר שיוצא לחירות.
ביי מוכר עצמו איז נישט דא קיין הענקה?
לדעת הרמב"ם ודעימיה נישט.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
נא_שכל האט געשריבן:אהרן הלוי האט געשריבן:נא_שכל האט געשריבן:קיקיון האט געשריבן:א מצוה עשה מיטיב זיין פאר א איד
אבער נור אויב דערמקבל האט אמאל עובר געווען אויף א הארבען לאו
"הענקה", מעניק זיין פאר א עבד שנמכר בגניבתו אחר שיוצא לחירות.
ביי מוכר עצמו איז נישט דא קיין הענקה?
לדעת הרמב"ם ודעימיה נישט.
הלכה י"ב
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
קיקיון האט געשריבן:היי יאר וועלען א סך א סך אידען וואס האבען נישט קיין קשר מיט טשערנאבעל
זיך פירען ווי אין טשערנאבעל אבער נישט מכח דעם זעלבען מקור
רוב חסידישע וועלט שערט זיךנאר אין ערב שבועות
אין טשערנאבעל שערט מען זיך א טאג מ"ח לעומר
אזוי ווי עס שטייט אין טור ברקת סוף סימן תצ"ג
היי יאר שערט אנדערע אויך מ"ח