כ' סיון...

מנהגים וסגולות שונות

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
פויער
שר האלף
תגובות: 1037
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 21, 2007 8:30 am
לאקאציע: אינמיטן די אידישע וועלט

כ' סיון...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פויער »

מיר וועלן בעטן די היסטאריקער זאלן געבן אן עקלערונג אויף דעהם טאג

וויפיל מיינע זכרונות זאגן איז דעמאלטס אומגעקומען אסאך קהילות אין יארע 408-409 (ת"ח ות"ט בלע"ז)
אויך הרה"ק המקובל ר' שמשון מאוסטראפאלא זי"ע
און נאך אסאך קדושים

סאיז א סליחה פון רבינו יחיאל? (עפעס אזוי) א חזן און קהלת טורטשין

והממשיך ימשיך והמבין יבין
ביז אין קרעשטמע דארף מען אויך א טרונק בראנפן, וויאזוי געט מען זיך א עצה?
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

דער טאג כ' סיון איז געווען א יום מוכן לפורעניות נאך פון די צייטען פון רבינו תם.
אין יאהר ד' אלפים תתקל"א האט דער רבינו תם געשריבען א בריף צי די אלע קהילות און צרפת און און רינוס אז מען זאל מקבל זיין
דעם טאג כ' סיון אלטס א יום ספד ותענית און 'גדול יהיה הצום הזה מצום גדליה בן אחיקם כי יום כפורים הוא' [עפעס אזוי איז דער לשון]

דער רא"ש דערמאנט דער ענין אויך אויף א פלאטץ , איך דערמאן מיך נישט אויף דער רגע וויא.

דער מגן אברהם און או"ח סימן תק"פ, ס"ק ט' דערמאנט די גזיות ת"ח ות"ט און סליחות וואס דער ש"ך האט פארפאסט
the SCY is the limit
זיידעניו
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4376
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 01, 2008 12:51 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיידעניו »

ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביקסאד »

כ' סיוון – יום הזיכרון לשואת יהודי הונגריה

עוד לפני כניעת גרמניה הנאצית ותום מלה"ע השנייה, כשהיה כבר ברור לכל גודל האסון, הועלה הרעיון להנציח את זכר הקדושים שנרצחו ע"י הנאצים ועוזריהם בשנות המלחמה. הרב חזקיהו מישקובסקי - ראש ישיבת 'כפר חסידים' ואחד מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שהיה רבה של קירנקי והצליח לברוח מן התופת ולהעלות לארץ ישראל, פנה בכסלו תש"ה לחבריו במועצה בהצעה מפורטת להכרזת שבעה ימי אבל לאומי וקביעת יום צום ואבל לדורות לזכר האסון הנורא. בנוסח ההצעה הנוגע ליום צום ואבל קבוע לדורות, נכתב :
הכינוס מכריז על יום צום קבוע לדורות, אם ביום הצום של האבל [אחד משבעת ימי האבל הכלליים שהוצע להכריזם באותה שנה] או יום אחר, שבו נתרבתה הרעה. לצום זה יהי' חומר ת"ב (רק אין ליל עמו), וזאת תהי' תקנה גדולה לדורות.


האדמו"רים מויזניץ ומסדיגורא הסכימו עקרונית עם הצעת הרב מישקובסקי, אך רבנים אחרים, ביניהם האדמו"רים מגור ומבלז, הגרי"ז סולוביצ'יק והחזון איש התנגדו להצעה. הנימוק העיקרי להתנגדותם היה שלא ניתן בדורנו לתקן יום תענית קבוע לדורות, כדוגמת ארבעת הצומות שתוקנו על ידי הנביאים על חורבן בית המקדש. וכך כתב החזון איש בתשובה להצעה זאת :
ענייני הלכה קבועים הם ע"פ התורה שעיקרן בכתב ופירושן בתורה שבע"פ, ואף נביא אין רשאי לחדש עד שמצאו להן סמך בתורה, וכשם שהגרעון בכלל נליזה מהתורה, כך ההוספה על מצוות התורה נליזה מהתורה. [...] כן קביעת תענית לדורות הוא בכלל מצוה דרבנן. ומה שיש בידינו הוא מזמן שהיתה עדיין נבואה ואיך נעיז פנינו דור שטב לן השתיקה - להרהר כזאת לקבוע דברים לדורות, והרי ההצעה הזאת מעידה עלינו כמתכחשים בכל חטאתנו ושפלנו, בזמן שאנו מלוכלכים בעונותנו ובפשענו, דלים וריקים מן התורה וערומים ממצוות, אל נא נעבור לגדולות ממנו נחפשה דרכינו ונשובה וזהו חובתנו כמה שנאמר הלא זה צום וגו'.


כשנה לאחר מכן התלבטו רבני הונגריה בשאלה דומה, בדבר קביעת יום אבל קבוע לשואת יהודי המדינה. הזרם הניאולוגי וזרם הסטטוס קוו קיבלו את יום כ"ד אדר, כיום זיכרון לשואת יהודי הונגריה, מפני שביום זה בשנת תש"ד נכבשה הונגריה ע"י הנאצים (19/3/1944). הם טענו שהיום הקובע הוא יום תחילת הפורענות, ונסמכו בהכרעתם על תקדימים הלכתיים. לעומת זאת, התנגדו הרבנים האורתודוקסים לקבל את היום הזה, והעלו את הנימוק ההלכתי, שאין בדורנו רשות לתקן יום אבל חדש לדורות. אך בניגוד לארץ ישראל, בהונגריה לא נמנעו עקב כך מלתקן יום אבל קבוע. התאריך שנתקבל על ידי הזרם האורתודוקסי היה יום כ' בסיוון. ביום זה נהגו יהודי פולין מקדמא דנא להתענות לזכר פורענויות קשות שפקדו את יהודי אירופה באותו תאריך. מבחינה זאת קביעת יום זה כיום אבל, לא הייתה תקנה חדשה. ומאידך לא נקבע יום זה מראשיתו כאבל על חורבן בית המקדש, אלא דווקא על פורענויות שפקדו את יהודי אירופה, ובתאריך זה אף היו השילוחים מהונגריה לאושוויץ וההשמדה עצמה בשיאם. בסליחות ליום כ' סיון, שנדפסו בבודפשט בשנת תש"ו, פורט הקשר בין יום האבל 'החדש' לזכר יהודי המדינה לבין היום הוותיק :
סליחות ליום כ' סיון שנקבעו על ההריגות דשנת ת"ח במדינת פולין מגאונים וקדושים זי"ע, ועתה נתחדש אורם באיזה שינויים למדינת הונגריא.
נערכו ונדפסו בהסכמת הרבנים הגאונים שליט"א ע"י הלשכה המרכזית לקהילות היראים דמדינתנו על הריגת אחבנ"י בני מדינתנו משנת תש"א והלאה ובפרט בשנת תש"ד תש"ה הי"ד ועל הריסת בתי כנסיות ובתי מדרשות וכליון ספרי תורה ושאר ספרים קדושים. (1)


תענית כ' סיון מופיעה בכתבי הפוסקים האשכנזים (ביניהם: באר היטב, שערי תשובה, משנה ברורה) המצטטים את דברי הרב אברהם אבלי, מחבר הפירוש 'מגן אברהם' על השולחן ערוך :
גם בשנת ת"ח נחרבו שני קהלות גדולות באותו היום כמ"ש בסליחות שחבר בעל השפתי כהן. גם נוהגין להתענות כ' סיון בכל מלכות פולין נהרא נהרא ופשטיה רפא שבריה כי מטה. (2)


גם המגן אברהם וגם רבני הונגריה מזכירים את כ' סיון, כתענית שנקבעה בעקבות פרעות ת"ח ות"ט שביצעו הקו'זקים האוקראינים המורדים בהנהגת חמלניצקי, ביהודי פולין. (3) פורענות זאת, הייתה אחת הגדולות ביותר בתולדות ישראל. במהלכה נרצחו רבבות יהודים באכזריות רבה, קהילות שלמות חרבו ואלפים רבים נטשו את ערי מושבם ונמלטו מערבה מאימת הפורעים. נתן נטע הנובר תיאר את האכזריות האיומה של הרג היהודים :
כל שלא יכלו לברוח... נהרגו על קדושת ה' במיתות משונות, קשות ומרות: קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים; וקצתם קיצצו ידיהם ורגליהם והשליכום על הדרך ועברו עליהם בקרונות ודרכום בסוסים; וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית והשליכום בחוץ שלא ימותו מהרה ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם. והרבה קברו בחייהם. ושחטו ילדים בחיק אמותם והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים. ונשים מעוברות בקעו בטנן והוציאו העובר וחבטו בפניהן; וקצתן קרעו בטניהן ושמו חתול חי בתוך הבטן והניחון כך בחיים וקיצצו בהן ידיהן שלא יוציאו החתול החי מן הבטן... ולא היתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהן. (4)


גדולי הדור התייחסו לאסון זה כנקודת משבר בתולדות ישראל. הרב שבתאי כהן (הש"ך) כתב כרוניקה ליטורגית בשם 'מגילת עייפה' בנוסח מגילת איכה, והרב יום טוב ליפמן הלר (תוס' יו"ט) כתב את הקינה "אלה אזכרה" בנוסח הקינות על חורבן בית המקדש הנאמרות בתשעה באב :
אלה אזכרה בדמעות שליש, צעקה מרה גדולה.
אבוי, אוי, אללי! בזכרי שנתיים, לא היו כהנה לרע מיום שגלינו בגולה.
תיו חית זאת! שנה גן יי חשבנוה איש איש לנחלתו יהא עולה.
תיו טית אחת היא שנה דמי נשפך לא זו אף זו רעה חולה.

[...] הלא כי אין אלהים בקרבי מצאוני אלה הרעות.
על אלה אני בוכיה ועיני זולגות דמעות.
לא ימנו לרב כמה מאות אלף ממותי חרב, רעב, דבר ושאר מחלות-
ראה ה' והביטה ועשה עמנו אות לטובה. (5)


בעקבות אסון זה התקבצו ראשי ועד ארבע הארצות בפולין וקבעו את יום כ' בסיון, בו נחרבה קהילת נמירוב, כיום צום. וכך כתב ר' מאיר משברשין בספרו צוק העיתים :
ואז נתאספו ראשי המדינות, כדי להסיר המכשולות והעוונות, והתקינו כמה וכמה תקנות. וקבעו צום בעשרים לסיון, יום הריגת נעמרוב על ידי היון, לגזרת תתקל"א הוא מכוון. ולהרבות בו סליחות ותחנונים, ולהרבות צדקה ולפדות בפדיונים, לפרנסת דלים עניים ואביונים. (6)


בפנקס ועד ארבע ארצות מובאת סיבה נוספת לקביעת התענית דווקא בכ' בסיוון :
קבלו עליהם ועל זרעם אחריהם להתענות בכל ארבע הארצות את יום העשרים לחדש סיון בכל שנה ושנה... אשר התחילה הצרה בק"ק נעמרוב הגדולה. והיום ההוא נכפלה בו הצרה, שכן מלפנים היתה בו ג"כ גזרה רעה בשנת תתקל"א לפרט... (7)


מהי אם כן אותה גזרה רעה שארעה בכ' סיוון תתקל"א?

אותה הגזרה היא עלילת הדם בבלוא, שארעה ב-26 במאי 1171 כ' בסיוון ד'תתקל"א. באותו היום הועלו על המוקד שלושים ואחד מיהודי העיר בלוא שבצרפת, לאחר שהואשמו בהריגתו של נער נוצרי. בדומה לאסונות נוספים שפקדו את יהודי אירופה בימי הביניים, גם כתגובה על עלילת הדם בבלוא חוברו קינות המבכות את האסון. כך למשל כתב אפרים מבון בקינתו "למי אוי למי אבוי" :
אוי לנו כי שודדנו והיתה לשרפה
הנאוה והמענגה קהלת בלויש היפה
הנועדה יחד לתורה ולתעודה לעדפה
איך הבערה לחלק יצאת ולטרפה
שמו צרים עלילות דברים בעקיפה
אתם המתם גוי בנהר להשטיפה
והביאום בסוגר ובחחים בהם להסגפה
וענום והכום דתם ויראתם להחליפה
ועמדו בניסיון במסה ובתבערה ויקדה
וזאת תורת העולה היא העולה על מוקדה. (8)


אך בניגוד לעלילות דם קודמות, בבלוא לא נמצאה כל גופה ואף לא דווח על נעדר, ויותר מכך השלטונות תמכו בכל פה בעלילה, והאשמה הוטחה בכלל יהודי הקהילה ולא רק באותו האיש שהעלילו עליו. דווקא אסון זה ביטא את המציאות השברירית בה היו נתונים יהודי מערב אירופה, שלא רק שהיו נתונים לאיבה דתית מצד האוכלוסייה הנוצרית, אלא היו תלויים בשרירות ליבם של השליטים שהיו נתונים להשפעת נתיניהם שונאי היהודים, ונחרט היטב בזיכרונם הקולקטיבי. יום כ' סיוון, שבו הועלו היהודים על המוקד, נקבע כיום צום, והיוזמה לקביעת התענית, באה מהסמכות הרבנית האשכנזית הראשונה במעלה באותה תקופה - רבנו (יעקב) תם, נכדו של רש"י :
הרביעי בשבת, עשרים בסיון ד"א ותתקל"א, קיבלוהו כל קהילות צרפת ואיי הים ורינוס ליום ספד ותענית מרצון נפשם ובמצות הגאון רבינו יעקב בן הרב ר' מאיר אשר כתב אליהם ספרים והודיעם, כי ראוי הוא לקבעו צום לכל בני עמנו, וגדול יהיה הצום הזה מצום גדליה בן אחיקם "כי יום כפורים הוא". זה לשון רבינו אשר כתב, וכן נכון וכן קיבלו היהודים. ופיוט "חטאנו צורינו" מיוסד על זה, ככתוב בו כל המקרה הרע, ולמעלה הוא כתוב בסליחות על גזרת בלוייש, וצדקת כל שמסרו עצמם על יחוד השם תעמוד לישראל סלה. (9)


תענית כ' סיוון שהורתה בשנת 1171, לא נמחקה מהזיכרון היהודי במשך הדורות, היא פשטה ולבשה צורות חדשות, עד שהופיעה בימינו כיום הזיכרון לשואת יהודי הונגריה - יום שנכפלו בו הצרות. התמדתו של היום מתאימה לתפיסה היהודית-מסורתית, כפי שבאה לידי ביטוי בהגדה של פסח: "שבכל דור ודור חושבים עלינו לכלותינו", תפיסה הרואה, בסופו של דבר, גם באסון "השואה" המשך לאסונות, שפקדו את העם היהודי במהלך הדורות, כפי שעולה למשל, מהקינה שחיבר הרב וייסמנדל :
מימות עולם, שלישם עבר, בהרג ואבדן היהודים
בכומרי זדון, שורפי אש, שופכי דם, המשמידים
נגעם פשה על דורות תבל, עד שצץ מרשעם - עם רצח
ומחליו עמך, שכח שמך, אל נא רפא, ושוב שם לו קרא - עם נצח.




1. יהודית באומל, קול בכיות, עמ' 150.
2. מגן אברהם, או"ח, סימן תק"פ, ס"ק ט'.
3. בשנת תרע"ז (1917) במהלך מלה"ע הראשונה הכריזו רבני לונדון על כ' סיוון כיום של תענית ותפילה, למען היישוב היהודי בארץ ישראל, שעל מצבו הקשה הגיעו אליהם ידיעות. התאריך הספציפי נבחר עקב אופיו המיוחד של היום; הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות ראי"ה, ג', עמ' ק"ד-ק"ו.
4. נתן נטע הנובר, יון מצולה, עמ' 17.
5. אשכנזי, דור דור ומנהגיו, עמ' 151-153.
6. מאיר משברשיון, צוק העיתים, קראקא ת"י.
7. ישראל היילפרין (עורך), פנקס ועד ארבע ארצות, כרך א', ירושלים תש"ן, עמ' 78.
8. א"מ הברמן, ספר גזרות אשכנז וצרפת, עמ' קל"ג-קל"ו.
9. הנ"ל, שם, עמ' קכ"ו.

זכור
לעצט פארראכטן דורך ביקסאד אום דינסטאג יוני 01, 2010 4:56 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
ועמך כולם צדיקים
אוועטאר
lebediger berel
שר חמשת אלפים
תגובות: 5249
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 17, 2008 11:17 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך lebediger berel »

זיידעניו האט געשריבן:כ' סיון באריכות


כ'קום אן צו גאדעדי וואס גייט פאר דארט.
אז מ'לעבט דערלעבט מען
bobke
שר מאה
תגובות: 246
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 06, 2009 11:13 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך bobke »

NOTICE: This domain name expired on 05/18/2010 and is pending renewal or deletion
אוועטאר
leiby
שר שלשת אלפים
תגובות: 3911
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 16, 2008 11:08 pm
לאקאציע: צווישן אידן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך leiby »

lebediger berel האט געשריבן:
זיידעניו האט געשריבן:כ' סיון באריכות


כ'קום אן צו גאדעדי וואס גייט פאר דארט.

יענע וועבסייט איז שוין פארמאכט, ס'האט געהייסן "הפרדס"
שש מצות תמידיות: אהבת ה',יראת ה', יחוד ה', אמונה בה', שלילת ע"ז, ולא תתורו.
ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביקסאד »

כ' בסיון, הוא יום שבו הוכפלו הצרות בגלות ישראל שבארצות אירופה ועברו עליהם גזירות ורציחות רבות.
יום זה נקבע לתענית ציבור על ידי רבנו תם, ואתו כל חכמי צרפת.
שנים לאחר מכן, לאחר פרעות ת"ח-ת"ט, על ידי 'ועד ארבע ארצות'

כ' בסיון, הוא יום שבו הוכפלו הצרות בגלות ישראל שבארצות אירופה ועברו עליהם גזירות ורציחות רבות. יום זה נקבע לתענית ציבור על ידי רבנו תם, ואתו כל חכמי צרפת, אחרי מאורע איום שארע בשנת ד'תתקל"א.

ובשנת ה'ת"י, חזרו חכמי הדור וקבעו, ביתר תוקף, תענית זו כתענית ציבור, לאחר פרעות וגזרות קשות ואכזריות שעברו על יהדות אוקראינה ופולין, שהיו בימים ההם רוב בנין ומנין יהדות אירופה. ובפרעות ורציחות אלה נחרבו מאות קהילות ורבבות מישראל נרצחו באכזריות איומה בשנות ת"ח ות"ט, על ידי איש צר ואויב בוגדן חמלניצקי וצבא פורעיו ימח שמם.

שנת ד'תתקל"א

רבי יוסף הכהן רשם את המאורעות בתקופת מסעי הצלב משנת ד'תתנ"ו ואילך. בספרו 'עמק הבכא' הוא מספר על מעשה איום שקרה בעיר בלויש שבצרפת; מעשה אשר זעזע את כל גולת ישראל, אף על פי שכבר היו למודי רדיפות קשות, וצרות ורעות רבות כבר עברו עליהם כחתף בזו אחרי זו.

וכה הם דבריו:
'ויהי בשנת תתקל"א וד' אלפים, וילך איש אחד להשקות סוסו לעת ערב, וימצא שם גוי אחד אשר הלך גם הוא שמה. וירא היהודי ויתחלחל (מן המעשה שראה את הערל עושה, שהטביע נער אחד משלהם) - ויבהל הערל ההוא, וישב אל אדוניו ויגד לו לאמר: ראיתי איש יהודי אחד אשר השליך נער קטן המימה אשר הרע ליהודים - ואבואה להגיד לך.

ויצו הצורר, ויקחו את רבי יחיאל בן דוד, ואת ר' יקותיאל בר יהודה הכהנים, תלמידי רבנו שמואל; ואת ר' יהודה בר אהרן, ויקשרום בעבותות, ויציתו אש בעצים, ויכו אותם לפי חרב וישליכום אל תוך האש, ולא נשרפו. גם יתר היהודים אשר אתם, שלשים ואחת נפש, ותצא נשמתם וימותו לפני ה', שרפת נשמתם וגוף קיָּם, ובשירת 'עלינו לשבח' עלתה נשמתם השמימה'.

שלשים ואחד היהודים הללו הועמדו לפני הבררה: להמיר דתם ולקבל את דת הנוצרים או להשרף חיים, אולם הם נותרו באמונתם ולא הסכימו להמיר דתם. גם לאחר שייסרום ועינום בעיונים קשים, לראות אולי כך יוכלו להדיחם מה' אלקי ישראל – הם סירבו בכל תוקף, נותרו באמונתם ואיש אל רעהו אמרו: חזק ונתחזק בעד אלקינו.


לזכרה של אותה עלילה, שהיתה בכ' סיון תתקל"א, קבע רבנו תם, גדול חכמי צרפת בעת ההיא, את תענית כ' בסיון: 'וקבל היהודים אשר בצרפת ואיי הים, את היום המר הזה ליום הספד ותענית, וזכרו לא יסוף מזרעם, כדבר הגאון רבנו יעקב בר' מאיר (רבנו תם), אשר כתב לאמר:
'גדול יהיה הצום הזה מצום גדליה, כי יום כיפורים הוא'.


פייטני הימים ההם חברו סליחות וקינות מיוחדות על קרבנותיה של עלילה זו. רבי אפרים בר יעקב מבונא, חבר פיוט מיוחד 'למי אוי, למי אבוי ומדנים' שבו העלה על הכתב את קורות ישראל מימי גזרות טיטוס ואדריאנוס ועד מסעי הצלב שהוא היה עד להם:
'טיטוס ואספסינוס ואדריאנוס עקרונו
בתתנ"ו לקרץ נתננו ובתתל"ך הזקנו
ובתתקל"א שחיטה ושרפה בבלויא"ש נועדה
וזאת תורת העולה, היא העולה על מוקדה'


חיזוק הצום בשנת ה'ת"י

בשנות ת"ח ות"ט עבר הצורר חמילניצקי עם גייסותיו במחוזות אוקראינה: פודוליה וואהלין, החריב שם מאות קהילות קדושות מישראל ושפך דמם של הרבה רבבות מישראל כמים במיתות משונות ובעינוים קשים.

ובמדינת פולין, שהיתה בימים ההם מדינה גדולה וחזקה, היה ועד עליון של כל היהודים במדינות פולין, בו כיהנו גדולי ופרנסי הדור, אשר במאמר פיהם ומתוקף סמכות שנתנה להם מלכות פולין, הנהיגו את הקהילות, עמדו בפרצות, תקנו תקנות גדרו גדרים וגזרו גזרות, ודבריהם היו נשמעים בכל העם. ועד זה נקרא 'ועד ארבע ארצות', על שם ארבע הארצות שנכללו בתחום שלטונה של ממלכת פולין: פולין גדול, פולין קטן, ליטא ורייסין. ועד זה פעל בערך מאתים שנה עד שנת תקכ"ד, וקבע לו מושבותיו בירידים הגדולים שבערים לובלין וירוסלב.

לאחר שנות ההשמדה של ת"ח ות"ט, נתכנסו כל גדולי הועד ופרנסי הקהילות ביריד 'גרמניץ' שבעיר לובלין, בשנת ת"י, ונתנו תוקף ועוז לתענית כ' בסיון, כיום אבל על הקהילות שחרבו, ועל מות הקדושים ר' יחיאל מיכל מנמירוב ור' שמשון מאוסטרופולי שנהרגו בכ' בסיון, ועשאוהו יום תענית ציבור לדורות.

כה הם דבריו של ר' נתן נטע הנובר, בספרו 'יון מצולה', שם הוא מספר על תקנה זו של ועד ארבע ארצות:
'עלה במוסכם ביניהם, קבלו עליהם ועל זרעם אחריהם, להתענות בכל ארבע הארצות את יום העשרים בחֹדש סיון בכל שנה ושנה, ביום ההוא אשר התחילה הצרה בק"ק נמירוב הגדולה, והיום ההוא נכפלה בו הצרה, שכן מלפנים היתה בו גם כן גזרה רעה בשנת תתקל"א לפרט.

וזכר מבן שמונה עשרה ומעלה, ונקבה מבת חמש עשרה ומעלה, מחויבים להתענות ולהשלים כמו בתענית ציבור. ומחויבים לקרוא 'ויחל' שחרית ומנחה, כמו בתענית ציבור.'


גם שאר קהילות ישראל שבמדינות אחרות, אף על פי שעליהן לא חלו תקנות ועד ארבע ארצות, קבלו עליהן מרצונם להתאבל על פורענויות אלה בצום ומספד וחיברו קינות לאמרן ביום זה. ועד מדינות ליטא (אותו חלק של ליטא שלא היה כלול בתחום שלטון פולין) הכריז אף הוא על החובה להינזר ממלבושי מותרות למשך שלש שנים. וכן פרסמו בקהילותיהם:
'ומהראוי שכל אשר יראת אלקים בלבו, להתבונן ולהתאבל על צרות צרורות העוברות עלינו'; 'שלא ישמעו בבית ישראל שום כלי זמר, אפילו במזמוטי חתן וכלה, שנה תמימה'.


הגאון ר' שבתי כהן (בעל הש"ך – ממפרשיו העיקריים של השלחן ערוך ומגדולי הפוסקים), שאף עליו עברה כוס התרעלה של פורענות ת"ח ות"ט, והוא נאלץ להמלט מעירו ואיבד את ביתו (ושנים אחר כך מצאה), אף הוא היה מחוץ לתחום השפעתו של 'ועד ארבע ארצות', והוא כותב בהקדמתו לספרו 'מגילה עפה' כדברים האלה:
'על כן קבעתי לעצמי ולדורותי, לבנים ולבני בנים, יום צום ותענית ואבל ומספד וקינים, ביום כ' בסיון שבו נִתנה תורה היקרה מפנינים, ועתה קרעוה פרעוה גויים רבים המונים המונים, יען כי יום זה הוא תחילה לגזרות ומכאובים וחלאים רעים ונאמנים, וגם כי בו הוכפלו הצרות וקלקולים שונים, כי גם גזרת תתקל"א היתה ביום ההוא ובאותם הזמנים, וגם כי יום זה לא יארע בשבת קֹדש בשום פנים, על פי הקביעות והלוחות אשר בידינו מתוקנים, וחברתי סליחות והקינות בבכי ותחנונים, לאומרם ביום זה בכל שנה ושנה עידן ועידנים'.


וכן כתב הט"ז באורח חיים ס' תק"פ:
'ונוהגין להתענות בעשרים בסיון בכל מלכות פולין, נהרא נהרא ופשטיה'.


תענית ציבור לכל דבריה

בתוקף החלטת 'ועד ארבע ארצות', הושוותה תענית כ' בסיון לתענית ציבור לכל דבריה:
אין צריך קבלת תענית בשעת מנחה ביום שלפניו - כדין תענית ציבור.

קורין בו 'ויחל' בציבור.

חל כ' בסיון להיות ביום שני בשבת שיש בו קריאת התורה מפרשת השבוע, דוחין את קריאת היום וקורין 'ויחל'.

אין בין תענית זו לשאר תענית ציבור, אלא לענין המחויבים להתענות בו, שלפי התקנה לא נתחיבו אלא שבמדינות פולין בלבד, ורק זכרים מבן שמונה עשרה ומעלה, ונקבות מבת חמש עשרה שנה ומעלה.


(על פי ספר התודעה)


שער ברסלב
ועמך כולם צדיקים
זיידענע בעקיטשע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 293
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 17, 2010 8:00 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיידענע בעקיטשע »

ארויפגעברעגנט לרגל כ' סיון וואס פאלט אויס מארגן.

איז דען דא היינט קהילות וואס פאסטן די טאג?
הק' זיידענע בעקיטשע מיושבי ארץ הקודש
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35239
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

געקריגן אין אישי:

א פרישע סליחה אויף כ' סיון, תפילת ק-ל מלא רחמים על קדושי השואה, מיינע הערות וועלן נאכפאלגן בל"נ.
אטעטשמענטס
תפלת 'מלא רחמים' על קדושי השואה הי''ד.pdf
(52.28 KiB) געווארן דאונלאודעד 360 מאל
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
בשמים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 356
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 12, 2011 12:12 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בשמים »

ביקסאד האט געשריבן:וכן כתב הט"ז באורח חיים ס' תק"פ: 'ונוהגין להתענות בעשרים בסיון בכל מלכות פולין, נהרא נהרא ופשטיה'.

נ"ב המג"א כצ"ל.
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35239
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

איני יודע מי חיבר הסליחה הנ"ל, עס זעט מיר אויס ווי ער האט זיך אנגעטאן שוך וואס פאסן אים נישט, מילד גערעדט.

ערשטנס ווי נעמו מען זיך די העזה צו אפפירקלען א גאנצע קינה אן איין מאל דערמאנען בשל מה ובשל מי באה עלינו הצרה הזאת, ניטאמאל די ישרעקליכע ירידה אין דייטשלאנד ווערט דערמאנט וידועים דברי החו"ד בהקדמתו למגילת סתרים.

איך קאן נישט צעלייגן זיינע גרייזן בלשון ודקדוק כי יכלה הזמן, אבער וואס פאר א ווערטער איז איז דאס "חלמנו ומאוטהוזן" מיטן קוריאזער ניקוד קוקט אויס ווי א קינד האט דאס געפינטעלט.

ער גייט נישט אויף קיין שום נארמאלער סדר נאר מישט ארום די זמנים אין די פאסירונגען.

דאכציך אז די עבודת הפרך דערמאנט ער גאר ווייניג אדער אינגאנצן נישט.

און צום סוף דער חלק הנקם שינקום ה' באויביו ווערט זייער שוואך ארויסגעברענגט.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
איזעי
שר האלף
תגובות: 1529
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 21, 2011 5:30 pm
לאקאציע: אויפן שטאק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איזעי »

פונם דרוק זעט מיר אויס אז איך ווייס פון וואו דער קינה שטאמט....

פאר מער פרטים קענסטו מיר קאנטאקטן אויף א פ"ה
אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1672
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 31, 2011 5:02 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יגעתי ומצאתי »

צוריק צום נושא.

קוק דא די דברי הימים פון ר' יוסף הכהן.

אינטערעסאנט אז אין סדר הדורות שנת ד"א תתקל"א שרייבט ער מצאו לישראל רעות רבות ובחסדי העליון נצולו עיין בדברי הימים של ר"י כהן. אין די דברי הימים ווערט נישט דערמאנט בכלל פון א הצלה, אדרבה.
אוועטאר
סאדע_באטל
שר האלף
תגובות: 1604
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 11, 2008 4:55 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סאדע_באטל »

איזעי האט געשריבן:פונם דרוק זעט מיר אויס אז איך ווייס פון וואו דער קינה שטאמט....

פאר מער פרטים קענסטו מיר קאנטאקטן אויף א פ"ה


אני יודע מי חיבר התגובה הנ"ל, עס זעט מיר אויס ווי ער האט זיך אנגעטאן שוך וואס פאסן אים נישט, מילד גערעדט.

כבוד הרב איזעי, דו האלטסט טאקע אז מורינו הרב פארשלאפן ווייסט נישט די מינדעסטע אל"ף בי"ת ? פון די גרעסטע מומחים אין שפראך גראמאטיק אפטיילונג, (אויב דו ליינסט אמאל וואס ער שרייבט...)

איזעי גייט אין פריוואטן קעסטל אויסזאגן דעם גרויסן סוד, אז די סליחה קומט פון בעלזא. WOW, א הימלשרייענדע חידוש. האלטסט טאקע, אז צו דערקענען דעם דרוק מוז פארשלאפן צוקומען צו איזעי ?

איך גיי דיר אבער יעצט מסביר זיין וואס ער האט געשריבן.

די קינה איז נתחבר געווארן דורך איינער מיטן נאמען יהושע העשיל, וחתם שמו בסוף החרוזים. ועל זה כתב שאינו יודע מי חיבר הסליחה הנ"ל.

מובן ?
אפשר באגרעניצט מען די צאל חתימות וואס איין ניק מעג האבן פער וואך?
זיידענע בעקיטשע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 293
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 17, 2010 8:00 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיידענע בעקיטשע »

דא שטייט וועגן דעם פיוט המדובר. אז דע מחבר איז ר' יהושע העשיל זינקובער א אייניקל פין פינסק קרלינער רבי זצ''ל
http://www.ladaat.net/article.php?do=vi ... leid=12090
הק' זיידענע בעקיטשע מיושבי ארץ הקודש
אוועטאר
קרעפלקאפ
שר מאה
תגובות: 122
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 06, 2011 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעפלקאפ »

זיידענע בעקיטשע האט געשריבן:דא שטייט וועגן דעם פיוט המדובר. אז דע מחבר איז ר' יהושע העשיל זינקובער א אייניקל פין פינסק קרלינער רבי זצ''ל
http://www.ladaat.net/article.php?do=vi ... leid=12090

בסופו של דבר הוחלט לאמץ את התפילה שחיבר סופר עיתון 'המבשר', הרב יהושע העשיל זינקובר, נכדו של כ"ק האדמו"ר מפינסק קרלין זצ"ל, שלאחר הערות ותיקונים נבחרה תפילתו.

יצויין כי לפני כשבוע הגיעה התפילה לידי אתר לדעת.נט, אך בשל בקשה אישית מביתו של מרן האדמו"ר מבעלזא, נמנענו מלפרסמה עד הבוקר.


כ'ווייס נישט וואס'מיינט "בקשה אישית מביתו" - אבער לדעתי, איז לדעת אויך אינעם כלל פון אתרי אינטרנט חרדים וואס האדמו"ר האט געחתמ'ט דערקעגען.
דעפרעסט
שר חמש מאות
תגובות: 913
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 27, 2011 2:51 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דעפרעסט »

איינער ווייסט אפשר וואס ס'האט אנגעכאפט היי יאר פאר בעלזא צו מאכן א מצב לכבוד היום?

http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=2 ... =6&scat=40
אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך mitzva man »

פארשלאפן, איז דא א הסבר פארוואס אינעם לעצטן שטיקל "י-ה הושע" ווערט געשריבן "תהא צרורה"? עס וואלט זיך געקומען מיט א "...לה" SUFFIX, אזוי ווי די אנדערע. הצעה: "נשמות הקדושים ינוחו בשלום סלה".
לשמור ולעשות ולקיים
זיידענע בעקיטשע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 293
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 17, 2010 8:00 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיידענע בעקיטשע »

אויף צו וועקן די פארשלאפענע. :lol:
שואה לאייוועלט.pdf
(117.92 KiB) געווארן דאונלאודעד 343 מאל
הק' זיידענע בעקיטשע מיושבי ארץ הקודש
hyper
שר מאה
תגובות: 101
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 15, 2010 1:23 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך hyper »

סהאט מיר אייביג געווינדערט אז אין יעדע סידור איז אריינגעדריקט סליחות פאר כ סיון
איז דא א קהלה וואס זאגט דעיס ? וועלעכע קהלה ?
האט עס אמאל א יעדער געזאגט ? ווען האט מען עס אויפגעהערט זאגן?
משנה מקום
שר שלשת אלפים
תגובות: 3502
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 14, 2010 4:13 pm
לאקאציע: משנה מקום יעדע שטיק צייט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משנה מקום »

דעפרעסט האט געשריבן:איינער ווייסט אפשר וואס ס'האט אנגעכאפט היי יאר פאר בעלזא צו מאכן א מצב לכבוד היום?

http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=2 ... =6&scat=40

אין בעלזא זאגט מען איעדע יאר סליחות נאר דעי יאר איז די נייע מלא רחמים
אוועטאר
איזעי
שר האלף
תגובות: 1529
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 21, 2011 5:30 pm
לאקאציע: אויפן שטאק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איזעי »

זיידענע בעקיטשע, דו האסט מיר גוט דערשראקן....
פארוואס גיסטו דעם פייל אזא שרעקעדיגע נאמען?!


און הייפער, אזוי ווי משנה מקום שרייבט, אין בעלזא זאגט מען יעדעס יאר סליחות כ' סיון, און עס איז דא נאך פלעצער וואו מען זאגט עס איך געדענק נישט אויף די רגע וואו.
אוועטאר
שויתי'ניק
שר האלף
תגובות: 1834
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 20, 2011 10:06 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שויתי'ניק »

scy4851 האט געשריבן:דער טאג כ' סיון איז געווען א יום מוכן לפורעניות נאך פון די צייטען פון רבינו תם.
אין יאהר ד' אלפים תתקל"א האט דער רבינו תם געשריבען א בריף צי די אלע קהילות און צרפת און און רינוס אז מען זאל מקבל זיין
דעם טאג כ' סיון אלטס א יום ספד ותענית און 'גדול יהיה הצום הזה מצום גדליה בן אחיקם כי יום כפורים הוא' [עפעס אזוי איז דער לשון]

מורא'דיגע ווערטער... ווי אזוי איז דער לשון פונקטליך? און ווי שטייט דאס?

פון הייליגן אפטא'ר רב איז דאך אויך דא דער לשון, אז עס איז אזוי ווי יוה"כ... אין אוהב ישראל בהשמטות.
שויתי השם לנגדי תמיד
אוועטאר
שויתי'ניק
שר האלף
תגובות: 1834
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 20, 2011 10:06 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שויתי'ניק »

ארויפגעברענגט לכבוד דעם געהויבענעם טאג וואס איז ווי דער הייליגער לשון פון ר"ת: 'גדול יהיה... כי יום כפורים הוא'
און ווי דער הייליגער אפטא'ר רב זאגט אין אוהב ישראל וכמו שמקיים היום הזה כן יהיה אצלו יוה"כ
אטעטשמענטס
גענימען פון לוח הציבור ב"פ
גענימען פון לוח הציבור ב"פ
שויתי השם לנגדי תמיד
שרייב תגובה

צוריק צו “מנהג ישראל”