חנוכה: קושית הבית יוסף והתירוצים

חידושים ופלפולים בפרד"ס התורה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

זיס
שר האלף
תגובות: 1400
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מארטש 27, 2009 1:06 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיס »

נאך עטליכע אינטערעסאנטע תירוצים:

א) אזוי ווי עס איז די הלכה ביי א פרוי וואס האט פארגעסן צו צינדן ליכט, אז זי דארף צינדן נאך א ליכט יעדע וואך, אזוי האבן די אידן קובע געווען נאך א טאג חנוכה, צוליב דעם וואס מען האט נישט געקענט צינדן די טעג פון די מלחמה.

ב) מען לויבט דעם אויבערשטן אויפן חרבן וואס די יוונים האבן געמאכט אין בית-המקדש, אז אז עס איז געווען דער בחינה פון שפך חמתו על עצים ואבנים.

ג) מען לויבט אז דער בית-המקדש איז נאר טמא געווארן און נישט גענצליך חרוב געווארן, אזוי ווי עס האט פאסירט אין ערשטן בית-המקדש.

ד) דער פך איז געווען געזיגלט מיט אות ח', ווייל דער כהן גדול פלעגט טראגן שמונה בגדים און דעריבער האט ער אזוי גע'חתמ'עט זיינע קריגלעך, על זכר פון דעם מאכט מען אכט טעג.

ה) דאס אליין אז מען האט בכלל זוכה געווען צו א נס, צוליב דעם אליין מאכט מען נאך א טאג (אביסל שווער צו פארשטיין, ווייל יעדן טאג איז דער יום-טוב "צוליב דעם אליין" אז מען האט זוכה געווען צום נס, ואי משום הא וואלט מען געדארפט קובע זיין "נאך א טאג", אלס דעם אליין וואס מען האט זוכה געווען זוכה צו זיין וכו').
זיס
שר האלף
תגובות: 1400
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מארטש 27, 2009 1:06 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיס »

דער אסטראווצער גאון איז באקאנט מיט זיינע חשבונות און כאפן, זאגט ער א שיינע כאפ אויפן בית-יוספ'ס קושיא:

די אידן זענען דאך געווען טמאי מתים און האבן געמוזט ווארטן אויף הערב-שמש כדאי זיי זאלן זיין טהור און קענען צינדן די מנורה. ווי וועט אבער זיין די הלכה אויב וואלטן די אידן נישט געקענט טהור ווערן ביינאכט און וואלטן געווען טמא, דעמאלס וואלטן די אידן געצינדן די מנורה אפילו בטמאה, ווייל טמאה הותרה בציבור, אבער אויב מען קען צינדן בטהרה דארף מען זיכער צינדן בטהרה און נישט בטמאה.

יעצט, ווען עס איז געקומען בית השמשות, זענען די אידן געווען ספק טמאים וויבאלד עס איז ספק לילה און עס איז נישט זיכער אז עס איז שוין ביינאכט, אבער מיט דעם אלעמען זענען זיי מחיוב געווען צו צינדן די מנורה, ווייל די מנורה דארף ברענען "כל הלילה" און וויבאלד עס איז א דאורייתא איז מען געגאנגען לחומרא און גערעכנט בית-השמשות אלס נאכט, דעריבער האבן די אידן נישט געקוקט דערויף וואס זיי זענען טהור, וויבאלד מען איז מחיוב אנצוצינדן די ליכט און טמאה הותרה בציבור.

שפעטער, ווען עס איז געווארן וודאי לילה און די אידן זענען שוין געווארן טהור לכל הדיעות, האבן די אידן געמוזט נאכאמאל אנצונדן די ליכט, ווייל אויב די נאכט הויבט זיך יעצט אן און מען ווערט מחיוב יעצט אנצוצינדן די מנורה, איז דאך נישט גוט דאס וואס די אידן האבן פריער אנגעצינדן בטומאה, ווייל אויב מען קען עס מאכן בטהרה טאר מען עס נישט מאכן בטמאה, און עס איז דאך פאראן א ברירה עס צו מאכן יעצט בטהרה, דעריבער האט מען געמוזט נאכאמאל אנצינדן די מנורה, און מיט דעם אלעמען איז עס געווען גענוג פאר אכט טעג. דעריבער קומט דאך אויס אז דער ערשטער טאג איז אויך געווען א נס, ודו"ק.
זיס
שר האלף
תגובות: 1400
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מארטש 27, 2009 1:06 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיס »

אן אינטערעסאנטע תירוץ:

דער אויבערשטער האט געוואלט אז אויך אינעם ערשטן טאג זאל עס ברענען בדרך נס, אפילו עס האט געקענט ברענען בדרך הטבע.

דער ערשטער טאג איז אויך געווען א נס.
זיס
שר האלף
תגובות: 1400
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מארטש 27, 2009 1:06 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיס »

נאך א תירוץ בדרך צחות;

עס איז נישט פאראן קיין ברירה, ווייל וואס דען זאל מען טון? - זאל מען יעצט גיין מבטל זיין א טאג און דערמיט אויסרייסן אזויפיל בלעטער וואס זענען שוין געשריבן געווארן איבער דעם?
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

אן אפהאנדלונג איבערן ספר החדש 'יעמי שמונה' וועלכע אנטהאלט 500 תירוצים אויף די קשיא (פון ספרים בלאג).

איך בין מעתיק לשונו פונעם שרייבער עקביא שמש
ספר ימי שמונה-קושית הבית יוסף
מאת: עקביא שמש


בחנוכה לפני שנתיים ימים כתבתי בבלוג הנוכחי את הדברים הבאים: "אחד המאפיינים את הספרות הרבנית ההלכתית בדורנו הוא חיבור ספרים סביב נושא הלכתי אחד. העובדה שהמחבר מרכז את כל הידוע לו סביב אותו נושא, הופכת את הספר למבוקש ושימושי ביותר, לא רק ל"עמך", אלא גם לציבור הלומדים. חלק מספרים אלו יוצא לאור במספר מהדורות, דבר המלמד על חשיבותו הרבה של הספר, ועל הצורך הרב שיש בו. הנה כי כן בהתקרב חג מסוים, אנו עדים להופעת מספר ספרים הלכתיים על ענייני החג, או אף על הלכות מיוחדות בודדות הקשורות עם אותו חג".

אבל דומה ששונה הוא חג החנוכה מיתר החגים בנושא זה. נכון, כמו בכל החגים כן גם בחנוכה יש ספרים שנתחברו על החג עצמו, או על עניין אחד, אבל עם כל זה יש בחנוכה משהו ייחודי. כוונתי היא לקושיה המפורסמת ביותר בחנוכה, הלא היא השאלה הנקראת שאלת הבית יוסף, הנמצא בסי' עת"ר, ובלשונו של מרן: "ואיכא למידק למה קבעו שמנה ימים דכיון דשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחת ונמצא שלא נעשה הנס אלא בשבעה לילות". מרן ענה על כך שלוש תשובות. דומני שלא מצינו עוד בחיבור בית יוסף כי על שאלה ששאל מרן הוא השיב שלוש תשובות. כך על כל פנים למדתי מפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.[1]

אם מרן עצמו נהג באופן מיוחד בשאלה זו, הרי באו חכמי הדורות והשלימו את מלאכתו. כמעט בכל ספר שהוקדש לחנוכה אתה מוצא דיון בקושיה זו. הדיון הוא בעצם הקושיה, אבל ובעיקר באמירת תירוצים נוספים. לא זו בלבד, אלא שמצאנו אף ספר מיוחד שבו נאספו כל התשובות שנאמרו ביישוב קושיא זו. דומה שהראשון שנהג כך הוא ר' ישראל זלצר שכתב ספר בשם נר למאה, שבו אסף מאה תשובות ליישוב קושיה זו. ספר זה יצא במספר מהדורות. עד כמה שבדקתי המהדורה הראשונה יצאה בברוקלין בשנת תשכ"ב, ולא ראיתיה, אלא ראיתי מהדורות אחרות. יש לציין כי המחבר אינו רק מלקט תשובות, אלא הוא דן ומפלפל בהן, אם מעט ואם הרבה. מאוחר יותר יצא לאור קונטרס נס פך אחד, לונדון, תשנ"ב, שיצא לאור ע"י תלמוד תורה של חסידי בעלז, ובו מאה ואחת תשובות על שאלה זו. לא ראיתי קונטרס זה. מאוחר יותר חיבר רד"ד מייזליש את הספר חנוכת דוד, וגם בו "מאה ואחד תירוצים על קו' מרן הבית יוסף", ברוקלין, תשס"ב, ומהדורה נוספת בשנת תשס"ו. בספר זה יש חידוש בכך, שלמרות ששער הספר הוא בעברית, הרי שכל החיבור כתוב ביידיש. נדמה לי שראיתי כי יצא גם ספר שלוקטו בו מאתיים וחמישים תשובות לשאלה זו כמניין נ"ר, אבל כרגע איני זוכר מהו.

והנה לאחרונה ראיתי ספר נוסף בנושא זה הנקרא: ספר ימי שמונה, חנוכה, היוצא לאור ע"י מכון אור חדש, אשדוד, תשס"ז. בשער הספר נכתב: "אוסף נפלא ונדיר של כחמש מאות[2] תירוצים על הקושיא המפורסמת המיוחסת[3] למרן הבית יוסף, מלוקטים ממאות ספרים בכל מקצועות התורה".

כל אדם השומע את המספר חמש מאות מתמלא מיד בסקרנות שאין כמותה, כי דבר כזה עוד לא שמענו.[4] ניחא מאה תשובות, אף הוא מספר שאינו מבוטל, אבל לא רק ששמענו על כך אלא גם נדפסו לפחות שני הספרים המאשרים זאת, שהזכרנום לעיל. אבל להגדיל את התשובות פי חמש, אין זה דבר של מה בכך. לפיכך אמרתי מן הראוי לעיין בספר ולראות מה חידוש יש בו.

א. סקירה קצרה של הספר

עיקרו של הספר הוא כאמור תירוץ קושיתו של הבית יוסף. לאחר זאת יש בו עוד מספר הוספות: סדר הדלקת נר חנוכה, דפי גמרא ממסכת שבת השייכים לחנוכה, משנה ברורה הלכות חנוכה, מגילת אנטיוכוס, מפתח שמות הספרים.

יפה עשו[5] שחילקו את תירוץ הקושיא לחמישה פרקים, בהתאם לסוג התירוץ. אלו הם: (א) היום הראשון נקבע על נס אחר. (ב) הנס ביום הראשון אירע בריבוי השמן. (ג) גם ליום הראשון לא היה מספיק שמן. (ד) חנוכה שמונה ימים כנגד מה. (ה) שונות. הם מרחיבים מעט בפתח דבר על הסוגים השונים, ולא העתקתי את דבריהם כדי לא להאריך. אוסיף על כך, שלא זו בלבד, אלא שהם הוסיפו לכל תירוץ ותירוץ גם כותרת מיוחדת, המלמדת בקיצור על התירוץ. אכן, לא נתברר לי אם יש סדר לתירוצים שבכל פרק. לא מצאתי שהם מסודרים לפי סדר הזמנים, או לפי סדר אחר, פרט לכך שהתירוץ הראשון שבכל פרק, ולפעמים גם השני, הוא משל הראשונים. אין הם דנים בתשובות שהם מביאים, אלא רק מוסרים את התשובה עצמה.

עוד שני דברים הם מדגישים בפתח דבר. האחד: "מן הראוי לציין כי תירוצים רבים המובאים בספרים שונים לא העתקנום, זאת בשל היותם מובאים בשינוי קל בלבד מספרים אחרים שכבר צוטטו. וכידוע מבעל קצות החושן שכאשר שאלוהו בדבר סוד הצלחתו שספרו התקבל כל כך בקרב מרבית הלומדים, השיב: 'בזמן שאחרים חושבים מה לכתוב ולהוסיף, אני ישבתי ומחקתי'".

השני: "באופן כללי בעריכת הספר השתמשנו בכלל הידוע 'למען ירוץ הקורא בו', ועל כן למרות שהשתדלנו לבלתי שלוח יד בקודש כאשר במקור היתה לשון המחבר צחה ומובנת[6]... מ"מ בעת הצורך נאלצנו על כרחנו להוסיף או לשנות לפי הבנתנו הדלה מלשון קדשם של המחברים במקור, למען ירוץ הקורא בהם. ואם שגינו, יתלו המעיינים את האשמה בנו ולא בהם ח"ו".

יש לציין כי הספר נדפס בהידור ובצורה נאה. דומה בעיני שגם הקפידו על הגהתו, כי בדרך עיוני בו, לא עמדתי על טעויות שיש בו. התשובות עצמן בדרך כלל קצרות, והדבר מועיל מאוד למעיין בו. אם נשווה זאת לספר נר למאה, הרי שהמעיין יראה כי העיון בספר נר למאה קשה יותר. המחבר דן בכל תשובה ומפלפל בה, ולא ברור תמיד מה עולה בסופו של דבר.

ב. נקודות שנתעוררו אצלי אגב עיון בספר

1. התעלמות מחלקו של הספר נר למאה

כפי שכתבתי לעיל, נראה כי לר"י זלצר בעל נר למאה שמורה זכות ראשונים. ולכן תמה אני על כך שבפתח דבר לספר שלפנינו נכתב: "אשר זכה [מרן הב"י] שסביב שאלתו נכתבו ונאמרו במרוצת השנים מאות תירוצים ויותר... וגם לרבות בספרי ליקוטים שנתחברו במיוחד על קושיא זו. אולם בסייעתא דשמיא עדיין הניחו לנו בקעה להתגדר בה... אחר מאות שעות של יגיעה מאומצת". מה הייינו חסרים אילו היה נכתב כאן שמו של הספר נר למאה. והרי הם משתמשים בו ומביאים אותו. א"כ יש להניח שחמישית מהספר הגיש להם ר"י זלצר בקנה, וחסך מהם עוד כמה שעות של יגיעה מאומצת. האם אין מקום להזכיר זאת? אתמהה.

אמנם הם הזכירו את הספר נר למאה בסוף הספר, במפתח שמות הספרים. אבל גם שם הוא מוזכר כאחד מני רבים, ואין אתה יודע על ייחודו של הספר.

2. על הלשון: הקושיא "המיוחסת" לבית יוסף

לאחר פתח דבר, עמדו והסבירו בעמ' 19 את "מהות הקושיא". כך כתבו: "מפורסמת היא הקושיא המיוחסת למרן הבית יוסף... ברם למעשה קדמו והרגישו בזה ראשונים כמלאכים, ואף הם בלשונם הצרופה תירצו בדרך משלהם. הראשון בהם, הוא המאירי במסכת שבת (כא ע"ב) כתב... וכה"ג תירצו שאר ראשונים. ודבריהם ושיטתם יובאו להלן בינות לשאר התירוצים. למעשה הב"י עצמו אף הוא הביא ג' תירוצים" וכו'. נמצא שכאן הסבירו מדוע נקטו בלשונם בשער הספר כי הקושיא "מיוחסת" למרן, ולא כתבו כי הוא הקשה אותה וכד'. זאת משום שקדמו כבר המאירי בקושיה זו. אמנם בעניותי איני מבין מה מקום ללשון זה. סוף סוף מרן הקשה אותה, וא"כ מה מקום לומר "מיוחסת"?

אלא מן הסתם רצו לומר שהעולם מייחס את הקושיה לבית יוסף, בו בזמן שהאמת היא שהמאירי קידמו בקושיה זו. אם כך הדבר הרי לא דייקו בהמשך דבריהם. שכן, בהמשך דבריהם (באותו עמוד) העתיקו את שלושת תירוצי הבית יוסף ככתבם וכלשונם בצורה בולטת ומרווחת. ועל כך יש לשאול, הלא מפורסם בימינו כי שלושת התירוצים הללו נמצאים בתוספות הרא"ש למסכת שבת. אם כן היה עליהם לדקדק ולומר שגם שלושת תירוצי הבית יוסף, כלשונם, נמצאים בראשונים, הלא הוא תוספות הרא"ש. מה עוד שבעמוד פז, ששם הביאו את שלושת תירוצי מרן הב"י, כתבו במפורש שכן הוא בתוספות הרא"ש. אם כן מדוע כתבו כאן רק שהקושיא "מיוחסת", הרי גם התירוצים "מיוחסים", ואילו הם כתבו "הב"י עצמו אף הוא הביא ג' תירוצים".

לפי דרכנו למדנו, כי הם מאוד מדקדקים לייחס כל מאמר למקורו הראשוני. א"כ מתחזקת התמיהה (לעיל סעיף 1) על שום לא הזכירו את הספר נר למאה, שהוא "המאירי" לעשרות תשובות המוזכרות בספרן.

3. על מניין התירוצים

עיון בספר מעלה כי חלק מהתשובות חוזרות על עצמן. אמנם המחברים היו מודעים לאפשרות מעין זו, ולכן הודיעו בפתח דבר, כי תירוצים המובאים בשינוי קל בלבד מספרים אחרים לא הוכנסו לספר. אבל דומה שלא כך הדבר. להלן מספר דוגמאות:

(1) בתשובה קסו כתב המשיב עצמו כי דבריו הם "וכעין מה שתירץ הט"ז". אם כן מה נענה אנן אבתריה? הרי אתה שומע מכאן שאין זו תשובה חדשה.

(2) תשובה כה: "יש לומר שנעשה נס בנר מערבי שידלק גם ביום... ולכן תקנו להדליק ח' ימים דגם ביום א' הרי ניכר הנס דנר מערבי". תשובה עא: משהדליקו את המנורה ביום ראשון ששוב לא כבה נר מערבי". האם אין זו אותה תשובה? וראה עוד תשובות: נט, צה, וגם תשובה שמו, שאף הן דומות לאלו ולא העתקתין מפני שרציתי לקצר.

(3) תשובה ד: "שנקרא כן על שם חינוך ההיכל שהיה בזמן הזה בימי חגי הנביא". תשובה מ: "את היום הראשון קבעו לזכר חנוכת בית המקדש השני שהיה אף הוא בימי חגי הנביא". האם אין זו אותה תשובה?

(4) תשובה עט, בכותרתה נכתב: "על מה שנמלט הפך מעיני היוונים". הכותרת של תשובה קיח היא: "הכו היוונים בסוונרים". יש חילוק דק ביניהם, אבל האם אין זה אותו תירוץ?

די בדוגמות אלו כדי ללמדנו על הקושי בחמש מאות התשובות שנאספו. האם מספר זה אכן נכון הוא, או שהיה עליהם לבדוק היטב, שמא הם מביאים בספר תשובות זהות או דומות.

4. על דרך ציון המקורות בגוף הספר

בגוף הספר, בסוף כל תשובה נכתב המקור לאותה תשובה. ברם, קיים חוסר בהירות בדרך הציון. אם ברצון המעיין לבדוק את המקור עצמו, הרי שברוב המקרים הדבר קשה מאוד. זאת משום שאין מראה מקום מדויק. כל עוד שהמקור הוא ספר המסודר כסדר השולחן ערוך, אני מניח שנמצא זאת בסי' עת"ר. אם מדובר בספר דרשני לחנוכה, יש להניח שנמצא זאת בדרשה לחנוכה, אף שגם במקרה זה החיפוש אינו קל. אבל אם לדוגמה כתוב בעמ' כה, תשובה ו, שהמקור הוא: ארץ צבי, כיצד נמצא זאת. לא רק שיש מספר ספרים בשם ארץ צבי, אלא אף אם אנו יודעים מי המחבר, עדיין אין אנו יכולים למצוא זאת בספר. חבל מאוד, שכך דרך הציון לרוב המקורות בספר.[7]

אבל יותר קשה מכך היא ההפנייה למקור בצורה: "ספרים". ואתה שואל את עצמך, מי יכול למצוא את מקורם של דברים אלו. אין הבדל בין ציון מקור בצורה זו, לבין אי ציון מקור בכלל. בשני המקרים לא ניתן לדעת מה הוא המקור. במליצה הייתי אומר עליהם את דברי הגמ' ביומא כט ע"א: "והא איכא חנוכה, ניתנה לכתוב קא אמרינן". ללמדך, כי נס חנוכה לא ניתן להכתב, ולכן כנראה שהם סבורים שלא ניתן לכתוב גם את המקורות לנס חנוכה.

5. על 'מפתח שמות הספרים' שבסוף הספר

בסוף הספר בעמ' שיח-שיט, הוקדשו שני עמודים, כאשר בכל עמוד יש שלושה טורים, ל'מפתח שמות הספרים'. רשימה זו לוקה בחסר. הם לא רשמו את שמות המחברים, פרט לספרים בודדים, ואין צורך לומר שלא רשמו מקום או שנת הדפסה. כידוע יש ספרים שהם בעלי אותו שם, ואם אין פרטים נוספים אי אפשר לדעת באיזה ספר מדובר.

ברשימה זו אנו יכולים למצוא גם שמות כגון אלו:[8] האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל, האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל,[9] הגאון ר' גרשון ליטש רוזנבוים, הרב[10] יחזקאל אברמסקי, הרה"ג ר' מנחם מנדל כשר, כ"ק הגה"ק מקלויזנבורג, הרה"ק מסאטמר,[11] ועוד.[12] לא נתברר לי מדוע לא כתבו באלו ספר של אותם רבנים נאמרו דבריהם.

הנה דוגמה נוספת של חוסר בהירות במפתח. מוזכר כאן: כ"ק הגה"ק מקלויזנבורג, ומן הסתם הכוונה לאדמו"ר בעל שו"ת דברי יציב. אכן באותה רשימה מוזכר באופן עצמאי, ספרו שפע חיים, וכן נזכר באופן עצמאי גם ספרו יציב פתגם.. האם מכאן עלי לומר כי במקום שנכתב בגוף הספר, כמקור לתשובה מסוימת: כ"ק הגה"ק מקלויזנבורג,[13] פירושו של דבר שהתשובה אינה נמצאת לא בספר שפע חיים ולא בספר יציב פתגם, אלא היא נאמרה מפי השמועה, או נמצאת בספר אחר המביא משמו, או בכתב העת של חסידות צאנז ישראל סבא וכד'.


לסיום, נזכיר את אחת משלוש התשובות של מרן הב"י לקושיתו המפורסמת: גם לאחר שנתנו שמן בנרות המנורה, נשאר פך השמן מלא כבתחילה. אף אנו נאמר, כי אולי יש מספר חסרונות בספר זה, ואולי אין בו חמש מאות תשובות שונות, אבל בעיקרו של דבר הוא מלא וגדוש, וכל המעיין בו יוכל לשאוב ממנו מלא פך השמן, ואין שמן אלא חכמה.







--------------------------------------------------------------------------------

[1] בדקתי על פי לשונו של מרן כאן, דהיינו את הצירופים של: ועוד י"ל, וכן: אי נמי.

[2] בספר עצמו נמצאות תקב תשובות.

[3] על הסיבה שהם נקטו לשון: "המיוחסת", ולא: שהקשה וכד', נעמוד בהמשך.

[4] רש"י זוין, המועדים בהלכה, תל אביב, תשי"ד, חנוכה, אות א, עמ' קנז, כתב: "אין מספר לתירוצים שנאמרו על שאלה זו". אבל דומני שהוא לא שיער שהמספר יעמוד על חמש מאות.

[5] אני נוקט בלשון רבים משום שבהסכמה הראשונה לספר שהיא הסכמת בד"צ למקהלות האשכנזים, ירושלים, תשס"ז, נאמר שהחיבור הוא "פרי עמלם של ת"ח מופלגים חברי מכון אור חדש". לעומת זאת בהסכמה השניה של בד"צ רבני הקריות אשדוד, מרחשון, תשס"ו, נאמר: "הנה הראני האברך המופלג בתורה ויר"ש הרב וכו' הי"ו קונטרס מחיבורו שעומד להוציא לאור ע"י מכון אור חדש" וכו'. לא פורש שמו של האברך, אבל אתה שומע שהמחבר הוא אדם אחד. אבל הואיל וההסכמה היא משנת תשס"ו, אמרתי נלך אחר לשון אחרון, שהיא ההסכמה משנת תשס"ז.

[6] מעניין מאוד לציין כי בעמ' מו, תשובה סח נדפסה ביידיש, ואני מניח כי כך היא לשון הספר. הם אף לא טרחו לתרגם את התשובה לעברית.

[7] אפשר להעיר גם הערות נקודתיות, ואסתפק בדוגמה אחת. כך כתבו בתשובה רסג: "הרב בעל העתים כתב טעם אחר למה ח' ימים לפי שבטלו מהם מילה שהיא לח' לפיכך קבעו ח' ימים עכ"ל (בעל העתים)". הניסוח כאן לקוי ביותר. ראשית, אם הפתיחה היא: הרב בעל העתים כתב, מה טעם יש לכתוב בסוגריים שהמקור הוא בעל העתים. עוד קשה, מה צורך לכתוב: עכ"ל. ועוד יש לתמוה, הרי אין בידינו הלכות חנוכה בספר העתים, אם כן היכן ראו זאת בספרו. כל זה מביא אותנו למסקנה שלפנינו העתקה ממקור אחר. אפשר שהעתיקו מהכלבו סי' מד, שהוא הביא את דברי בעל העתים. אפשר מספרים מאוחרים, שהביאו מהכלבו. כך או כך הלשון שבו הציגו את דברי בעל העתים הוא מגומגם ביותר.

[8] הרשימה אמורה להיות לפי סדר א"ב, אבל הם התחשבו גם בתואר, ולכן לדוגמה ר"ח מבריסק נמצא באות ר'.

[9] רק שני רבנים אלו נוסף להם: זצ"ל. כל האחרים שברשימה לא זכו לכך.

[10] לא ברור לי מדוע נפקד ממנו התואר גאון.

[11] הוא מוזכר פעמיים גם תחת התואר: כ"ק הרה"ק מסאטמר.

[12] מעניין שברשימה נכתב גם: בעל האמרי טעם. מדוע לא די היה לכתוב: אמרי טעם.

[13] כגון בעמ' לט תשובה מז.
גבאי ביהמד
שר חמש מאות
תגובות: 689
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 11, 2009 2:33 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גבאי ביהמד »

כי נר מצוה ותורה אור.
באמבאסטיש
שר האלף
תגובות: 1755
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג נאוועמבער 22, 2010 12:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך באמבאסטיש »

יעצט בייגעפאלן א 'באמבאסטישע' תירוץ: ווייל איינע פון די תירוצים פון בית יוסף איז דאך אז די מנורה איז געבליבן פיל, און ממילא איז די ערשטע נאכט אויך געווען א נס. פרעגט מען אויף דעם, אויב אזוי איז דאך די לעצטע נאכט נישט געווען א נס? נאר קען זיין ווייל עס שטייט אין סדר הדורות אז יענע יאר איז כ"ה כסלו געווען שבת, און לויט דעם פארענטפערט טאקע דער אסטראווצער גאון די קושיא הנ"ל, ווייל וויבאלד עס איז געווען שבת האט מען געברויכט צינדן אביסל פריער, און מיט דעם אלעם האט עס געברענט א גאנצע נאכט.

ממילא קומט אויס אז די ערשטע נאכט איז געווען א דאפעלטע נס, 1) אז וויבאלד מען האט געצינדן פריער איז נישט געווען גענוג אויל, און מיט דעם אלעם האט עס געברענט א גאנצע נאכט. 2) אז עס איז געבליבן פיל.

איז דאך אבער שווער, די לעצטע נאכט איז דאך נישט געווען א נס? נאר וויבאלד די ערשטע טאג איז דאך געווען שבת קומט אויס אז די לעצטע טאג איז אויך געווען שבת, ממילא האט מען דעמאלס אויך געדארפט צינדן פריער, ממילא שטימט שוין זייער גוט אז די לעצטע נאכט איז אויך געווען א נס.
אוועטאר
שמערי בערי
מ. ראש הקהל
תגובות: 9165
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אפריל 28, 2008 4:40 pm
לאקאציע: באַזאָטלט אינעם ראשעקאָלישן אפיס....
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמערי בערי »

באמבאסטיש! געוואלדיג.
נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2779
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נודה לך »

חנוכה אין די בראשית יארן אויפן וועלטעל...
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט
דריידל
שר תשעת אלפים
תגובות: 9184
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דריידל »

אלעקסיי האט געשריבן:יב. משום ספיקא דיומא (געשאסען 2 האזלען מיט איין קויל) [תולדות יעקב יוסף, החיד"א]


אין ארץ ישראל וואלט עס נאר געדארפט זיין זיבן טאג
כ'הא נישט קיין צייט יעצט; רוף מיך צוריק נאכמיטאג
דריידל
שר תשעת אלפים
תגובות: 9184
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דריידל »

מיין יונגל פרעגט מיר אז ער פארשטייט נישט פארוואס די בית יוסף האט געהאט א קשיא, האט ער נישט געוויסט פון די הונדרעטע תירוצים?
כ'הא נישט קיין צייט יעצט; רוף מיך צוריק נאכמיטאג
סידיראם
שר האלפיים
תגובות: 2191
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 03, 2015 1:04 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סידיראם »

דריידל האט געשריבן:
אלעקסיי האט געשריבן:יב. משום ספיקא דיומא (געשאסען 2 האזלען מיט איין קויל) [תולדות יעקב יוסף, החיד"א]


אין ארץ ישראל וואלט עס נאר געדארפט זיין זיבן טאג


דער תולדות שמועסט אלעס אויס זייער שיין
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ
נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2779
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נודה לך »

ארויף
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט
מזל מידיע
שר האלף
תגובות: 1593
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 24, 2015 9:14 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מזל מידיע »

בס"ד
דעם שב"ק איז מיר בייגעפאלן א תירוץ אויפ'ן ב"י קשיא, אז די אכטע טאג איז נקבע לדורות, ווייל דער נס חנוכה פון פך שמן טהור, פאסירט אויך לדורות עולם, עד ימינו, אז מען דראפעט זיך אויף גראדע ווענט אבער דער אייבערשטער העלפט און די צד הקדושה איז גובר, ווי דעמאלט, בימים ההם בזמן הזה.

לדוגמא, די אויפבוי פון אידישקייט נאך די קריג דורך מרן רבינו הק' מסאטמאר זי"ע ואתו עמו, א לעבעדיגער נס וואס קוועלט און קוועלט כמעין המתגבר, פשוט און גראד די היינטיגע מתייוונים האבן נעבעך אלעס מטמא געווען און דער כהן גדול בדורינו האט געטראפן און אפגעהיטן דעם פך שמן טהור מזוקק שבעתים, אין אמעריקע, אין מאראקא, פראנקרייך, קאנאדא, ענגלאנד, ארצינו הקדושה, אויסטראליע, ארגענטינע, וכו' וכו'.

און בפרטיות איז עס אויך אזוי ביי יעדן איינעם, מען דארף זיך מוטשען צו טרעפן דעם פך שמן טהור, און אז מען איז זוכה גיט מען שבח והודאה פאר'ן אייבערשטן.
ווי זאגט מען WOW אין אידיש? שיקט אייער מיינונג צו [email protected].
אוועטאר
קיווי סטראבערי
שר האלף
תגובות: 1057
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 15, 2010 5:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיווי סטראבערי »

ארויף לכבוד חנוכה
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

יל״ע ביז דער ב״י האט געפרעגט די קשיא און געענטפערט די דריי תירוצים וויזוי האט מען פארציילט די מעשה פון די נס?
דביה תחדי נפשא
שמן זית
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 04, 2009 7:54 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמן זית »

מיר איז בייגעפאלן,
1)אז די אכטע טאג איז נקבע געווארן ווייל זיבן איז טבע (כמובא במהר"ל בשם ספרי קבלה) אכט איז למעלה מדרך הטבע,
2)ווי די תולדות יעקב יוסף יוסף משום ספיקא דיומא

בימים ההם זענען אידן געווען ראוי לנס בדרך הטבע, ווי עס ווערט געברענגט אין די ספרים אז כשישראל עושין רצונו של מקום זענען זיי ראוי לנסים ע"פ טבע
בימינו אלה בעיקבתא דמשיחא זעמיר ליידער נישט ראוי לנס בדרך הטבע, מוז עס קומען למעלה מדרך הטבע,

באמת איז די נס נאר געווען זיבן טאג וואס דאס איז טבע, וואס דאס איז געווען גוט פאר בימים ההם
לשנה אחרת ווען חכמי ישראל האבן פאראויס געזעהן די אורך הגלות, אז אידן וועלן נישט זיין ראוי בדרך הטבע, קבעום שמונה ימים עס זאל זיין למעלה מדרך הטבע,

די בני יששכר ברענגט אראפ בשם בעל מעשה רוקח,
א תירוץ אויפן ב"י קשיא,
אז אין פרשת אמור אין פרשת המועדות נאך יו"ט סוכות שטייט די פרשה פון די הדלקת הנרות, מה סוכות שמונה ימים אף חנוכה שמנה ימים,
די גמרא זאגט אין מסכת חגיגה און אויך אין מס' ראש השנה, אז שבועות יש לו תשלומין כל שבעה, ווייל עס שטייט אין פסוק פ' ראה "בחג שמצות בחג השבועות ובחג הסוכות" לאקושי חג השבועות לחג המצות מה חג המצות יש לו תשלומין כל שבעה וכו',
פרעגט דארט די גמרא פארוואס איז די היקש נישט צו חג הסוכות מה סוכות שמונה ימים אף שבועות שמונה ימים, ענטפערט די גמרא, תפסת מועט תפסת, תפסת מרובה לא תפסת,
לכאורה אויב תפסת מועט תפסת קען מען דאך מקיש זיין חנוכה צו חג המצות און עס זאל נאר זיין 7 טאג, מחמת 2 סיבות
1)תפסת מועט תפסת
2)די נס בעצם איז געווען 7 טאג

קען זיין טאקע וועגן דעם
די שלש רגלים זענען דאך זכר ליציאת מצרים
פסח - לא הספיק בצקם להחמיץ - פסח על בתי בני ישראל
שבועות - מ'האט געציילט 50 טאג נאך יציאת מצרים ביז עס איז געווען פסקו זוהמתן, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את אלקים בהר הזה
סוכות - למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי

וואס דאס איז געווען דורכ'ן אייבערשטן אליין ביי אים איז טבע און נישט טבע איינס, מי שיאמר לשמן שידליק יאמר למים שידליק
זענען די שלש רגלים גענוג 7 טאג,
ווייל די שלש רגלים איז א דאורייתא איז גענוג 7,

משא"כ יו"ט חנוכה
1)איז געשעהן דורך די חכמים אויף די וועלט וואס זיי זענען געווען מענטשן געבוירן בדרך הטבע, האט די נס געמוזט זיין למעלה מדרך הטבע,
2)ספיקא דיומא

ווערט דאך שווער
1)פארוואס האט סוכות אכט טאג
2)פארוואס אין ארץ ישראל איז אויך אכט טאג חנוכה - עס איז דאך נישט קיין ספיקא דיומא


חנוכה
1) איז א דרבנן האט מען עס געמוזט מאכן שטערקער האט מען געמאכט אכט טעג אפילו אין ארץ ישראל,
2)ווי אויך כנ"ל ווייל כדי די השפעות פונעם נס זאל אנהאלטן בזמן הזה, מוז עס זיין מער ווי "זיבן" וואס איז טבע - אכט" וואס איז למעלה מדרך הטבע
3)כנ"ל ווייל עס שטייט נעבן סוכות,

סוכות

כאטש עס איז זכר ליציאת מצרים וואס איז געקומען פון אייבערשטען אליינס, און עס איז א דאורייתא, האט מען געמאכט אכט טאג,
1)למען ידעו דורותיכם, בזמן הזה, ווען מ'דארף שוין צוקומען צו ישועות למעלה מדרך הטבע
2)אין היקש למחצה אויב חנוכה איז מען מקיש צו סוכות אז עס איז אכט טעג, איז מען מקיש סוכות צו חנוכה אז פונקט ווי חנוכה האט מען געדארפט צולייגן א טאג, פאר בזמן הזה, דארף מען סוכות אויך, און פונקט ווי חנוכה וויבאלד עס איז נאר א דרבנן האט מען עס שטערקער געמאכט די זעלבע סוכות אויך, כאטש עס איז א דאורייתא,

מיט דעם שטימט וואס מען זאגט נאך פון די תלמידי בעל שם
1)אז שמיני עצרת ווערן נתקבל אלע תפלות פון די ימים נוראים
2)וואס צדיקים קענען פועל'ן ימים נוראים קען א פשוטע איד פועל'ן זאת חנוכה

ע"פ דרכו פון זוה"ק פרשת פנחס, וביום השמיני עצרת וכו' ובעוד דאיהו עם מלכא שאל מה בעי' ויהיבנא לך, ווייל אכט איז למעלה מדרך הטבע קען מען בעטן אפילו אויף זאכן וואס מען איז נישט ראוי ע"פ טבע,

בכגון דא איז אודאי תפסת מרובה תפסת,

ווייל אזוי קען מען מען אויף השפעות מרובה,
והריקותי לכם ברכה עד בלי די,


ועי' עוד באשכול זה מה שהארכתי בענין הימי שלש רגלים שהן שבע ושמונה
שבעה שמות יש ליצה"ר – שבעת ימים תאכל מצות – שבעה שבועות תספר לך
Moshe101
שר חמישים
תגובות: 74
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג נאוועמבער 21, 2011 1:22 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Moshe101 »

ארויף לכבוד חנוכה
אוועטאר
moishy56
שר עשרת אלפים
תגובות: 19747
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 10, 2013 6:36 am

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך moishy56 »

Moshe101 האט געשריבן:ארויף לכבוד חנוכה
.

טעקסט בלויז די ווארט INFO צו 718-480-0545 און מען ארלעדיגט דיר א פאלעסי #קהלייף
יעדער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4410
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
פארבינד זיך:

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעדער »

חמרא טבא האט געשריבן:
יל״ע ביז דער ב״י האט געפרעגט די קשיא און געענטפערט די דריי תירוצים וויזוי האט מען פארציילט די מעשה פון די נס?
מען האט שוין טאקע געפרעגט די קשיא בזמן הראשונים
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
אוועטאר
נישטאמת
שר שלשת אלפים
תגובות: 3942
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 28, 2016 4:47 pm
לאקאציע: איך האף צו וויסן בקרוב

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נישטאמת »

יעדער האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:
יל״ע ביז דער ב״י האט געפרעגט די קשיא און געענטפערט די דריי תירוצים וויזוי האט מען פארציילט די מעשה פון די נס?
מען האט שוין טאקע געפרעגט די קשיא בזמן הראשונים
שכח פאר ארויף ברענגן.
אפשר זאל מען אפטיילן - אדער מאכן א פרישע אשכול - מיט נאר אייגענע תרוצים, וואס מען האט אליינס מחדש געווען
אוועטאר
חידוש נפלא
שר שבעת אלפים
תגובות: 7185
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 22, 2009 10:03 pm

Re: חנוכה: קושית הבית יוסף והתירוצים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חידוש נפלא »

מעג מען דא שרייבן אויך בדרך צחות?
די חשמונאים האבן געדארפט אראפנעמען אביסעלע אויל פונעם קריגל צו קענען מאכן לאטקעס אדער פאנקען לכבוד חנוכה, אויב אזוי איז דאך נישט געווען גענוג פאר די מנורה אפילו פאר איין נאכט, און מיט דעם אלעם האט עס געברענט א גאנצע נאכט...
צביירושלים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 317
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 24, 2019 4:03 pm

Re: חנוכה: קושית הבית יוסף והתירוצים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צביירושלים »

ישר כח
עס דא וואס צי זאגן
שרייב תגובה

צוריק צו “דברי תורה”