הרה"ק ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשויב זיע”א
בן הרה"ק ר' יצחק אייזיק מכפר סאפרין זיע"א
י"א תמוז תקצ"א
הרה"ק רבי צבי הירש אייכנשטיין העטרת צבי שר בית הזוהר מזידיטשוב זי"ע נולד עיר סאמבור בשנת תקכ"ג לאביו הרה"ק ר' יצחק אייזיק מסאפרין ראש שושלת זידיטשוב- קאמארנא זי"ע ולאמו הרבנית הצ' הינדא ע"ה,
רבינו הי' מקובל אלקי תלמיד מובהק ע"י השפעת אחיו הגדול הרה"ק ר' משה מסאמבור זי"ע מהרה"ק ר' יעקב יצחק החוזה מלובלין זי"ע, ונסע לצדיקי דורו ובינהם הרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל ממעזיבוז זי"ע, הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע, הרה"ק ר' ישראל המגיד מקאזניץ זי"ע, הרה"ק ר' משה לייב מסאסוב זי"ע, הרה"ק ר' וועלוועלע מזבאריז זי"ע, הרה"ק ר' מנחם מענדל מרימנוב זי"ע, הרה"ק הישמח משה מאוהל זי"ע.
פ"א התחבא רבינו בעש"ק בחדרו של הרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל ממעזיבוז זי"ע, כדי לשמוע כיצד אומר שיר השירים, שכידוע אמרה בתלהבות אש קודש, וכמעט שפרחה נשמתו מרבינו מגודל הדביקות שהרגיש שם, ואחר שהרגיש שם אור גדול כזה, חשב להתדבק אליו בכל נימי נפשו כתלמיד בפני רבו, ושאל ע"ז את פי רבו הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע והשיב לו רבו הק': כי אם יעשה כן, יאבד מתחלה כל המדרגות שקיבל ממנו, ומי יודע אם יוכל להשיג הדרך הנעלה והגבוה של הר"ר ברוכ'ל זי"ע, לכן נמנע ולא קיבלו כרבו, אלא נסע אליו מפעם לפעם ליהנות מאורו הבהיר.
נהרו לרבינו אלפי ישראל מכל תפוצות ישראל והי' גאון מובהק ועצום בנגלות התורה וגמר בכל שנה ז"פ כל ש"ס דהיינו ז' דפים ז"פ בכל יום ויום וד' חלקי שו"ע, ובנסתר הי' לו עשר ידות, ובכל לילה נהג לשבר הקרח שעל המים ועמד במים הקרים ועסק בתהלים וזוהר הק', וכותב בספרו הק' סור מרע ועשה טוב כי לטבול במים קרים הוא תיקון גדול לנפש, כי מי"ם קרי"ם עולה כמספר מ"ת, רומז כי ע"י טבילה במים קרים מתכפרים העוונות כמו ע"י מיתה.
חיבר ספרים רבים יקרים ונכבדים, עטרת צבי-על הזוהר/פרי קודש הילולים/בית אלקים/סור מרע ועשה טוב, הקדמה לספר עץ החיים מהרה"ק חיים וויטאל זי"ע /בית ישראל/צבי לצדיק, ושמעו הולך מסוף העולם עד סופו,
והוא הי' כאחד המיוחד בדורו, והרבה צדיקים אשר הם עצמם היו אדמורי"ם ורביים מפורסים הסתופפו אצלו, וביניהם הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע והיה קוראו "דער רבו" או דער רבי רבי הירש, כי קיבלו לרבו מובהק בשנת תקפ"ז אחרי פטירת רבו הרה"ק הזרע קודש מראפשיץ זי"ע, והרה"ק ר' אייזיק'ל מקאמארנא זי"ע, הרה"ק ר' שולם קאמינקא זי"ע,הרה"ק המקובל ר' מרדכי לעטנר המאמר מרדכי מדראהביטש זי"ע, הרה"ק ר' דוד זלאטיס מבאלחוב זי"ע, ובראשם אחיו הק' הרה"ק מסאמבור זי"ע/הרה"ק ישכר בעריש זי"ע/הרה"ק ר' סענדר'ל מקאמארנא זי"ע/הרה"ק ר' ליפא זי"ע.
פ"א היה רבינו בעיר מונקאטש, וכשחזר לביתו יצאו כל העיר ללותו ובראשם הרה"ק הבני יששכר מדינוב זי"ע , כשחזר הבני יששכר זי"ע לביתו אחר שליווהו, ענה ואמר "מער וויפל בלעטער עס איז דא אויף די ביימער, האט דער מחותן(היה מוחתנו של רבינו כי בנו הרה"ק ר' שמואל'טשע מפרעמיסלא זי"ע היה חתנו של הרה"ק ר' נפתלי הירצל לאבין זי"ע חתן רבינו) מתקן נשמות געווען אויפן יעצטיגן וועג".
כמה שבועות לפני הסתלקתו, נסתלקה זוגתו הרבנית הצ' בשנת תקצ"א בכ"ג סיון, והרבנית התגלתה לרבינו מעולם העליון, אמר לה רבינו כי עוד מעט יעלה גם הוא למעלה ואחר זמן קצר נסתלק רבינו ביום י"א תמוז בשנת תקצ"א.
מרגלא בפומיה דהרה"ק הדברי יחזקאל משינאווא זי"ע לומר בשם צדיקים "כי מי שאי אפשר לו להיות ביום ל"ג בעומר במירון, יסע לזידיטשוב להשתטח על ציון קדשו של עטרת צבי ביום י"א תמוז, וירגיש שם טעם מעין מה שמרגישים בל"ג בעומר במירון.
פעם אחת כאשר התקיימה שמחת ש"ב ביום י"א תמוז בבית מרן הרה"ק רבי ישראל צבי מקאסאן זיע"א בעל אור מלא, הגיע גם הרה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש להשתתף בשמחת הש"ב, ובאותו ש"ב חזר על אמרתו של הרה"ק משינאווא, והוסיף ואמר, שיש לרמז זאת בפסוק 'גדלו לה' את"י' ונרוממה שמו יחדיו, גדלו זה ל"ג בעומר, את"י ר"ת י' א' ת'מוז, לרמז על הנ"ל, והוסיף ואמר שע"כ הטריח עצמו והגיע להשתתף בשמחת הש"ב, כי רצה להיות אצל נכד העטרת צבי זיע"א ביום ההילולא.