רבי שמואל צבי ווייס אב"ד בענעדיקאוויץ זצ"ל - י"א שבט תרח"צ

[הילולא דצדיקיא]

הרה"ק רבי שמואל צבי ווייס זיע"א אבד"ק בענעדיקאוויץ
בן הרה"ק רבי אהרן ווייס זיע"א אבד"ק בענעדיקאוויץ
י"א שבט תרח"צ

רבינו הרה"ק רבי שמואל צבי ווייס זיע"א אבד"ק בענעדיקאוויץ, נולד בשנת תר"מ לאביו הגה"ק רבי אהרן ווייס זיע"א אבד"ק בענעדיקאוויץ, בן הגה"ק רבי שמואל צבי ווייס ראבד"ק מונקאטש זיע"א מגדולי תלמידי הגה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב זיע"א, ואביו של מרן הרה"ק האמרי יוסף מספינקא זיע"א.

בהגיעו לפרקו נשא רבינו את זו' הרבנית הצדקנית מרת רחל יענטל ע"ה בן הגה"ק רבי יה'וסף צדיקא מקאסאן זיע"א (חתן הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש זיע"א, ונכד הרה"ק העטרת צבי מזידיטשויב זיע"א).

בעת חגיגת חתונתו, הופיע שם הבדחן המפורסם הירש לייב גאטליב מסיגוט להגיד דברי בדחנות בעת שמחת חתן וכלה, ויהי בעת מסיבת הקבלת פנים, ניגש הבדחן לראש השלחן והחל להשמיע דברי כיבושין להחתן בטרם יכנס לחופה, ויפן אליו חותנו הרה"ק מקאסאן זיע"א וצבט לו בידיו באמרו: 'זאלסט ח"ו נישט נתעורר ווערן פון אים, מען טאר נישט נתעורר ווערן נאר פון א ערליכן יוד! איהם האב איך גערופן משמח זיין דעם עולם, אבער נישט צו זאגן דברי מוסר.

בשנת תרס"ז קבע אביו את בית מדרשו בק"ק ראסוויגעף, אז נתמנה רבינו למלא מקום אביו כאבד"ק בענעדיקאוויץ, שם שירת בקודש ל"א שנה עד יום פטירתו ביום י"א שבט תרצ"ח והוא בן נ"ח שנה.

זרעו אחריו, בניו: הרה"ג ר' שמעון זצ"ל אבד"ק ווישק, הרה"ג ר' אברהם דוד זצ"ל, הרה"ג ר' משה אליעזר זצ"ל,

חתניו: הרה"ג ר' ישראל מנחם אלתר חיים קרויז זצ"ל אבד"ק בענעדיקאוויץ אשר מילא מקום חותנו, הרה"ג ר' נתן טייטלבוים זצ"ל מאוהעל, בתו מרת שרה יוטל וויינגארטען ע"ה, ובתו מרת רייצא פארלעגער תחי' לאוי"ט בארה"ב אשת מוה"ר יהודה ארי' פארלעגער ז"ל.

[פערפעקט]

הרה"ק רבי שמואל צבי ווייס זיע"א אבד"ק בענעדיקאוויץ
בן הרה"ק רבי אהרן ווייס זיע"א אבד"ק בענעדיקאוויץ
י"א שבט תרח"צ

רבינו הרה"ק רבי שמואל צבי ווייס זיע"א אבד"ק בענעדיקאוויץ, נולד בשנת תר"מ לאביו הגה"ק רבי אהרן ווייס זיע"א אבד"ק בענעדיקאוויץ, בן הגה"ק רבי שמואל צבי ווייס ראבד"ק מונקאטש זיע"א מגדולי תלמידי הגה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב זיע"א, ואביו של מרן הרה"ק האמרי יוסף מספינקא זיע"א.

בהגיעו לפרקו נשא רבינו את זו' הרבנית הצדקנית מרת רחל יענטל ע"ה בן הגה"ק רבי יה'וסף צדיקא מקאסאן זיע"א (חתן הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש זיע"א, ונכד הרה"ק העטרת צבי מזידיטשויב זיע"א).

בעת חגיגת חתונתו, הופיע שם הבדחן המפורסם הירש לייב גאטליב מסיגוט להגיד דברי בדחנות בעת שמחת חתן וכלה, ויהי בעת מסיבת הקבלת פנים, ניגש הבדחן לראש השלחן והחל להשמיע דברי כיבושין להחתן בטרם יכנס לחופה, ויפן אליו חותנו הרה"ק מקאסאן זיע"א וצבט לו בידיו באמרו: 'זאלסט ח"ו נישט נתעורר ווערן פון אים, מען טאר נישט נתעורר ווערן נאר פון א ערליכן יוד! איהם האב איך גערופן משמח זיין דעם עולם, אבער נישט צו זאגן דברי מוסר.

בשנת תרס"ז קבע אביו את בית מדרשו בק"ק ראסוויגעף, אז נתמנה רבינו למלא מקום אביו כאבד"ק בענעדיקאוויץ, שם שירת בקודש ל"א שנה עד יום פטירתו ביום י"א שבט תרצ"ח והוא בן נ"ח שנה.

זרעו אחריו, בניו: הרה"ג ר' שמעון זצ"ל אבד"ק ווישק, הרה"ג ר' אברהם דוד זצ"ל, הרה"ג ר' משה אליעזר זצ"ל,

חתניו: הרה"ג ר' ישראל מנחם אלתר חיים קרויז זצ"ל אבד"ק בענעדיקאוויץ אשר מילא מקום חותנו, הרה"ג ר' נתן טייטלבוים זצ"ל מאוהעל, בתו מרת שרה יוטל וויינגארטען ע"ה, ובתו מרת רייצא פארלעגער תחי' לאוי"ט בארה"ב אשת מוה"ר יהודה ארי' פארלעגער ז"ל.

כמדומה לי שהי' לו גם בן ר' יוסף ז"ל מחיפה

[הילולא דצדיקיא]

מקור ביטע אויב מעגליך

[אורח לרגע]

https://www.bhol.co.il/news/1065110

[אוצרות]

קול קורא מודפס היסטורי! מאת הגה"ק ר' אהרן ווייס אב"ד בענעדיקאוויץ אודות רדיפת הרה"ק ה'בני שלשים' מקאסאן ע"י קהילת ניר-מאדע, תרס"ג.

לפנינו קול קורא מודפס 4 עמודים גדולים, בו יוצא הגה"ק ר' אהרן ווייס אב"ד בענעדיקאוויץ אחיו של הרה"ק בעל ה'אמרי יוסף' מספינקא, להציל את מחותנו הרה"ק ר' יהוסף ראטטענבערג מקאסאן בעל ה'בני שלשים', מידי רודפיו בקהילת ניר-מאדע שם שימש כרב.

קיצור העניין הוא, בתקופת כהונתו של הרה"ק מקאסאן ברבנות העיירה ניר-מאדע, עורר עליו את חמתם של ראשי הקהל עקב עמידתו על עקרונות היהדות הצרופה ללא כחל ושרק. ראש הקהל ירד לחייו, עד שבסופו של דבר עזב את העיירה והעתיק את משכנו לדעברעצין, ומשם עבר לאחר זמן לעיר קאסאן, שם הרחיב את חצרו, והתפרסם שמו לשם ולתפארת.

בספר 'עולמו של אבא' (עמוד קעט) מובא עדותו של המחבר שהיה עד להתנגשות בין ראש הקהל לרב, בערב יום הקדוש, הציב ראש הקהל שהיה עשיר וקרוב לשלטון המקומי חיילים הונגרים על יד פתח ביהכנ"ס, בכדי שיתנו להכנס לרב בלבד, אולם לא לחסידים שיתלוו אליו, כדי לשמוע את הדרשה שלפני "כל נדרי". כאשר הגיע הרב וראה את חילול השם הזה, נכנס לבית הכנסת, עלה על הדוכן שלפני ארון הקודש, כשהוא לבוש בטלית ובקיטל והכריז, כי דבר מעין זה לא נעשה ולא נשמע בישראל, ולכן הוא גוזר שכל המתפללים יעזבו את בית הכנסת, וסיים את דבריו: "ומי שיתפלל כאן בלילה זה, לא יוציא את שנתו ר"ל! אנשים, נשים וטף החלו מיד לעזוב את ביהכנ"ס, עד שלא נשאר מנין ל"כל נדרי".
אולם גם כשכבר העתיק את משכנו ועבר לעיר קאסאן, לא נח המחלוקת והמריבה נמשכה במשך שנים ונשלחו כתבי פלסתר לכל המדינה. היה גם דין תורה בניר-מאדע בין היריבים. ה"קול קורא" שלפנינו, נכתב אף הוא בעקבות הדין תורה הנ"ל, בו הושפל עד עפר כבוד תורתו של הרב, ועל כן יצא בו אב"ד בענעדיקאוויץ למחות על כך בכל תוקף.

ה'קול קורא' ממוען "לכבוד הרבנים הגאונים יושבי כסאות למשפט ה' יאריך ימיהם ושנותם", תחילה הוא מתאונן על כך שמעלילים עליו אשר הוא גרמא במחלוקת זה, לאחמ"כ הוא מתאר את ההשפלה שהשפילו את כבוד תורתו של הרה"ק מקאסאן. "אין עליו אשמה ורשע חלילה וזה האיסו"ר לא שוה אפילו פרוט"ה ואין כאן לא איסור ולא חרם אדרבא יש כאן מחילה וסליחה לבקש מהרב הגאון הצדיק מקאסאן ני' על הבזיונות הנעשה לו" לאורך כל ה'קול קורא' ניכרת כאבו וצערו הגדול על כבוד התורה הניתן למרמס, והביטויים החריפים מבטאים זאת היטב.

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... /lot/18461

[יש מבין]

א שיינע דיסקריפציע, אבער אז מען ליינט אדורך דעם ק''ק זעהט מען נישט קיין ווארט מכל הנ''ל נאר דער מדובר איז וועגן א שוחט וואס הרב מקאסאן האט מתיר געווען ואב''ד נירמאדע (לכאורה מיינט עס ר' יצחק צבי יונגרייז, לימים אב''ד קאשוי) האט גע'אסרט און אנדערע רבנים האבען זיך אנגענומען פאר הרב מנירמאדע.

א נושא וואס האט גורם געווען מחלוקת אין יעדע צווייטע שטעטל כידוע.