הרה"ק רבי אלכסנדר סענדר מקאמארנא זיע"א
בן הרה"ק רבי יצחק אייזיק מכפר ספרין זיע"א
כ"א מנחם אב תקע"ח
בן הרה"ק רבי יצחק אייזיק מכפר ספרין זיע"א
כ"א מנחם אב תקע"ח
רבינו הגאון הקדוש איש אלקי רבי אלכסנדר סענדער זיע"א נולד בבית אביו הקדוש רבי יצחק אייזיק מכפר ספרין זיע"א ראש שושלת זידיטשויב- קאמארנא זי"ע ולאמו הרבנית הצ' הינדא ע"ה בערך בשנות התק"כ לפ"ק.
רבינו מלבד עוצם קדושתו היה מפורסם בגאונו וחריפותו כאשר נראה גם בספריו הק', ופוק חזי שהגאון המפורסם בעל ישמח משה זיע"א בהגכמתו על ספר עשירית האיפה מזכירו בשם "הצדיק הגאון הספון וטמון פה עירינו" כי שם חלקת מחוקק ספון כאשר יבואר להלן כי נורא הוא.
בנו הרה"ק מקאמארנא מביא שאביו הגיד לו בפ"ק שבהיותו בר שבע היה שגור על פיו תלת בבי קמא מציעא ובתרא, עם כל השיטות עד השולחן ערוך ומפרשיו, כי כך היה דרך לימודו ללמוד רוב היום בטלית ותפילין שיטות הגמרא על סדר הש"ס, ואח"כ הרי"ף והרא"ש והרמב"ם בספר היד עם כל נושאי כליו, ואח"כ הטור ובית יוסף, והשלחן ערוך עם נושאי כליו, והיה מברר בפיו זה שיטת רבינו שלמה, וזה שיטת רבינו יצחק אלפסי, וזה שיטת רבינו יעקב תם, וזה שיטת רבינו משה בן מימון וכו', ולא היה אומר בראשי תיבות, רק בפה מלא היה מוציא את שמותם.
כמו"כ סיפר שפעם אחת למד אביו מקואות ראשונים ואחרונים עם בית יוסף והשו"ע, ולא אכל מיום השבת עד יום חמישי, ונכנס אצלו תלמידו האהוב הרה"ק רבי יהודה צבי מראזלא זיע"א (בן אחיו הרה"ק רבי משה מסאמבור זיע"א, וחתן אחיו הרה"ק מרן רבי צבי הירש מזידיטשויב זיע"א), ואמר לו, רבינו מה זה שלא אכל אדוני מיום השבת, והשיב לו, בני חביבי, תאמין לי בודאי, אם הרגשתי שלא אכלתי לא הייתי עושה זאת, אבל מרוב אור התורה שבעה נפשי, ולא הרגשתי ולא ידעתי כלל אם אכלתי או לא.
סיפור נורא מסופר עליו, בחדשים האחרונים לחייו נסע לאוהעל בידעו ששם יפטר מן העולם, ואכן נסתלק בכ"א אב שנת תרע"ח, ולפני פטירתו מסר לחברה קדישא מכתב סגור ואמר להם שביום כ"ח תמוז תר"א (כ"ג שנים אח"כ) יפתחו אותו, וכאשר פתחו את זה, ראו שהיה כתוב שם, שמי שיפטר מהעולם ביום זה, שיקברו אותו לידו, ובאותו יום נסתלק הישמח משה, ובנו אוהל מעל שניהם.
הוא שהה כמה חודשים, ובאותו זמן היו לו כמה שונאים שרדפו אותו, באחד הימים התכנסו יחדיו שונאיו לחשוב מחשבות תחבולה נגדו, והעלו רעיון לחפש נערה עני'ה ולהציע לה כסף שתבוא בפני בי"ד להעיד נגדו על עבירה חמורה שעבר.
כאשר שמעה המשרתת ששרתה בבית זה את דבריהם, נחרדה עד למאוד, והחליטה להתייצב בפניהם ולהציע עצמה שהיא זו שתלך להעיד נגדו, אבל התנתה שישלמו לה מראש שלש מאות רייניש (מטבע מקומית) עבור זה, הם ניסו לעמוד על המקח, אבל כשראו שהיא מתעקשת, חשבו הרי יש לפנינו נערה מן המוכן, ומה לנו לחפש מבחוץ ולא נדע אם נמצא עוד כזאת, ולכן הסכימו לתת לה את הסכום ושהיא תלך לבי"ד לתבוע אותו לדין.
ביה"ד שלח הזמנה להרה"ק זי"ע, וכאשר התייצב בפני בי"ד, פתחה הנערה פיה בחכמה, והתחילה לספר כביכול על העבירה החמורה של הרה"ק, ובסיימה את הסיפור אמרה לבי"ד, ואם אינכם מאמינים לי, הנה לפניכם שלש מאות רייניש ששילמו לי עבור שאספר לפניכם את זה, ובזה נתגלה קלונם של רודפיו לעין כל.
כשנשאלה הנערה מה ראתה לעשות כדבר הזה, ענתה, שכאשר שמעה את דברי המתכנסים, הבינה שייתכן וימצאו נערה מסכנה שתתפתה לעשות את המעשה, והרי אין לבי"ד רק מה שעיניו רואות, ופן ואולי לא יצליחו הבי"ד, לחשוף את האמת, לכן החליטה היא לקחת על עצמה את המשימה, ולחשוף את מחשבתם הרעה.
הרה"ק רבי אלכסנדר זי"ע, התרגש מאוד ממעשה זה, ושאל אותה מה היא מבקשת בתמורה לחסד שעשתה אתו, ענתה הנערה שהיא יתומה ואין לה צורך בכלום כי היא עובדת בבית אדונה, המספק לה כל צרכה, ואין לה צורך בכלום, אמר לה, מורי ורבי הרבי מלובלין מסר לי שני נשמות, ונשאר בידי נשמה אחת, ואותה אני מוסר לך, שיוולד לך בן שיאיר את העולם, והיא היתה אמו של הרה"ק מליסקא זי"ע, ולכן גם החזיקו עצמם הרה"ק מקאמארנא והרה"ק מליסקא זי"ע לאחים ברוחניות, וידידות גדולה שרר ביניהם. זי"ע.
רבינו נסתלק לבית עולמו ביום כ"א מנחם אב תקע"ח, והובא לקבורה שם בעיר אועהל. אצל הלוייתו הזכיר מרן הישמח משה ב' בקשות, ורבינו נרעד בארונו הק', אשר ע"ז הגיב הישמח משה שבטוח שפעל את מבוקשתו, זכותו הגדול יגן עלינו
