בן הרה"ק רבי יחזקאל זיע"א
נהרג עקדה"ש ח"י מנחם אב תש"ב
הרה"ק רבי שלמה חנוך הכהן ראבינוויטש זיע"א שהיה דור רביעי לשושלת מרודאמסק נולד בעיר ראדאמסק בשנת תרמ"ה לאביו הרה"ק ר' יחזקאל הכהן ראבינוויטש בעל כנסת יחזקאל מראדאמסק זיע"א בן הרה"ק ר' אברהם ישכר הכהן ראבינוויטש בעל חסד לאברהם מראדומסק זי"ע בן הרה"ק ר' שלמה הכהן ראבינוויטש בעל תפארת שלמה ראש שושלת ראדומסק זי"ע ולמעלה בקודש.
רבינו התחנך בחצר אביו הגדול, וכבר בשחר נעוריו הצטיין בכשרונות יוצאים מן הכלל, כאשר היה בעל זכרון נפלא ותפיסא מהירה, בהבנה עמוקה, וידיעה ברורה ובהירה בכל מקצועות הש"ס ופוסקים. רבינו היה למדן גדול, ולמד תורה לשמה מנעוריו כל ימי חייו
בהגיעו לפרקו נשא את זו' הרבנית הצדיקת ע"ה בת דודו הרה"ק ר' משה אלימלך ראבינוויטש זי"ע, אחרי נשואיו נכנס רבינו לעולם המסחר, כי לא רצה ליהנות מרבנות, וכל חייו התפרנס מיגיע כפיו ולא רצה לקחת פדיונות מחסידו, ולא קיבל את פניהם בסתם, ולא עוד אלא את כל הונו פיזר לצדקה.
בשנת תרע"א ביום ח"י מר-חשון נסתלק אביו הגדול מרן הרה"ק בעל כנסת יחזקאל מראדאמסק זיע"א, ואז נתעטר רבינו בעטרת רבנות בית אבותיו הק', למלא מקומם, ורבינו אך בן כ"ט שנים.
אצל רבינו היה תורה וגדולה במקום אחד, וייסד 36 ישיבות בכל רחבי פולין, כאשר הישיבות נקראים בשם 'כתר תורה' ולמדו שם יותר מארבעת אלפים בחורי חמד שנתעלו בתורה ויראה טהורה תחת הוראתו הברורה והכוונתו המאירה. רבינו מינה את חתנו הרה"ק רבי דוד משה הכהן ראבינאוויטש (בן הרה"ק רבי נתן נחום) הי"ד זיע"א לשמש כראש הישיבות.
סדר הישיבות היתה מיוחדת במינה הן בדרך הלימוד, והן הסדרים, ורוב ההוצאות שולמו מכיסו הפרטי של רבינו זיע"א אשר לא אווה לשלוח שליחים בכל רחבי המדינה לאסוף כסף עבור הישיבות, וכמו"כ היו כמה נגידים חשובים אשר מימנו מכיסם הרבה מן ההצואות, וחלקם נקבעו בשם הנגיד ר' שמעון שפינגארדן ז"ל הנגיד ר' חיים אלעזר רויזענפעלד ז"ל הנגיד ר' משה יעקב אנגלשטיין ז"ל הנגיד ר' מרדכי בריענבוים ז"ל.
עם פרוץ המלחמת העולם השניה שהה רבינו אז בעיר לודז, והיה לו אפשרות לעזוב את מדינת פולין ולהציל עצמו, והרבה מחסידי רבינו השיגו בעדו מקום במטוס שעמדה לצאת משם ליוון ומשם להמשיך לארץ ישראל, אמנם רבינו סירב לעזוב את קהל עדתו באמרו: איך וויל זיין מיט אלע אידן, ועבר רבינו עם כל משפחתו לווארשא שם נקבץ עם כולם בגיטו ושהה בבית ש"ב הגביר ר' נתן פינחס ערליך הי"ד ז"ל.
גם ביושבו בגיטו המשיך רבינו בסדר יומו כאילו מאומה לא קורה, והמשיך עם לימודיו בקודש, וניהול השוה"ט, והרבה חסידים נקבצו לביתו לשאוב מאורו הזך אשר בימים האלו היו ממש כמים קרים על נפש עייפה, הגרמנים ימש"ו שלא ראו בעין יפה התקהלות זאת, התנפלו על בית רבינו ביום שב"ק פרשת עקב ח"י מנחם אב תש"ב והורו לרבינו לרדת לרחוב העיר ביחד עם כל בני משפחתו, אמנם רבינו סירב בתוקף ואמר להם, 'רצוני למות בביתי ולא באשפתות שדה', הרשעים ימש"ו עלה דמם בראשם, וירו ברבינו הי"ד שנפל שדוד על מקומו ועלה נשמתו הטהורה בסערה השמימה, ובבתו היחידה הרבנית מרת ריזל הי"ד. חתנו של רבינו הרה"ק רבי דוד משה זיע"א הי"ד שגם כן שהה באותו עת בבית רבינו נהרג ג"כ באותו התנפלות, כמו"כ ירו בעוד כ"ו אנשים מחסידי רבינו, וכך נתערבו דמם בדם רבינו הקדוש, ובזה בא לקיצה שושלת ראדאמסק המעטירה.
רבינו זכה למה שלא זכו רבים באותו דור, והובא לקבר ישראל בעיר ווארשא.
מדברי תורתו נדפס ספר שבחי כהן וספר ברכת שלמה