צדיקים שנפטרו ביום שנולדו

[שוועמל]

אויף משה רבינו ווייסט דאך יעדער בז' אדר מת בז' אדר נולד.
במשך הדורות האט עמיצער א רשימה מעוד צדיקים שמתו ביום לידתם?

[שמחת עולם]

דוד מלך ישראל איז געבוירען און נפטר געווארן אום שבועות.

[שמחת עולם]

אדם הראשון נולד ונפטר באותו יום בשנה.

[קושר כתרים]

יצחק אבינו
בפסח נולדו אבות (ר"ה י"א). ומת ג"כ בפסח, עי' בספר תפארת יהונתן (פר' וירא) ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק, להיות כי באותו היום אז הי' ראוי לשחוט יצחק, ולפי מה דאיתא במדרש באמת פרחה נשמתו בשעת עקידה. וא"כ היה זה בהכרח י"ט הראשון של פסח דבו נולד יצחק, דצדיק ביום שנולד מת כנודע, ולכך הואיל שהיה בכור פטר רחם הגין עקידתו על זרעו שניצולו הבכורים ביום ההוא במצרים, כי ראוי הי' אז באותו יום למות כל הבכורים, וזה היה עקידת יצחק.

שמואל הרמתי
מבואר בפנים יפות פר' שמות (ד"ה ותצפנהו) וז"ל: שמואל הרמתי מת בג' בתשרי, ומסתמא מת ביום לידתו, מוכח מזה שנולד ג"כ בג' בתשרי.

ממלא שנותיהם באדייט אויך אין זעלבן טאג פון די וואך.
אגב, אין ספה"ק יערות דבש ח"ב דרוש ג שרייבט בזה"ל: "כי הקב"ה ממלא שנותם של צדיקים מיום ליום, היינו גם ביום מימי שבוע שנולד, בו ביום מת, וא"כ דוד שמת בשבת, על כרחך נולד בשבת".

[ק.נ.א. וועטער]

ר' שמעון בן יוחאי

שו"ת יד אפרים סימן יט ד"ה ז. יום

הנה יום זה ל"ג בעומר, יומא דהילולא דר' שמעון בר יוחאי, בו ביום עלה לשמי מרומים ובודאי גם ביום זה נולד, כי הקדוש ברוך הוא ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ובו ביום שנולד התחיל אורו להאיר.

ספר בני יששכר, מאמרי חדש אייר, מאמר ג ד"ה ועתה

הנה יום הזה ל"ג בעומר יומא דהילולא דרבי שמעון בן יוחאי, בו ביום עלה לשמי מרומים, ומסתמא ביום זה נולד גם כן כי הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום אל יום [ר"ה יא.].

[איטשע]

בד״א די גאנצע מקור אז רשב״י איז נסתלק געווארן ל״ג בעומר שטאמט פון א טעות הדפוס...
ואידך זיל גמור

[ק.נ.א. וועטער]

האדמו"ר האמצעי ר' דובער מליובאוויטש זי"ע נולד ט' כסליו תקל"ד, נפטר ט' כסליו תקפ"ח.

[ק.נ.א. וועטער]

ר' ברוך סוריצקין ראש ישיבת טעלז קליוולאנד, נולד י"ג שבט תרע"ז, נפטר י"ג שבט תשל"ט.

[קושר כתרים]

לוי בן יעקב

ביום ט"ז בניסן נולד לוי בן יעקב, וגם מת בו ביום במצרים (ספר התודעה, ט"ז ניסן):

[קושר כתרים]

בד״א די גאנצע מקור אז רשב״י איז נסתלק געווארן ל״ג בעומר שטאמט פון א טעות הדפוס...
ואידך זיל גמור

טעות אהער טעות אהין.
נאמנים עלינו דברי קדשו של רבינו הק' הבני יששכר בספרו הק' על ל"ג בעומר, חודש אייר מאמר ג אות ב', וז"ל: "הנה יום הזה ל"ג בעומר יומא דהילולא דרבי שמעון בן יוחאי, בו ביום עלה לשמי מרומים, ומסתמא ביום זה נולד גם כן כי הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום אל יום".

[ישלהוסיף]

ר' שמעון בן יוחאי

שו"ת יד אפרים סימן יט ד"ה ז. יום

הנה יום זה ל"ג בעומר, יומא דהילולא דר' שמעון בר יוחאי, בו ביום עלה לשמי מרומים ובודאי גם ביום זה נולד, כי הקדוש ברוך הוא ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ובו ביום שנולד התחיל אורו להאיר.

ספר בני יששכר, מאמרי חדש אייר, מאמר ג ד"ה ועתה

הנה יום הזה ל"ג בעומר יומא דהילולא דרבי שמעון בן יוחאי, בו ביום עלה לשמי מרומים, ומסתמא ביום זה נולד גם כן כי הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום אל יום [ר"ה יא.].

בלויז הרגשים'דיגע סברות, דער שרייבט 'בודאי', אין דער שרייבט 'מסתמא'.
אדער מוז איך מאכען אזא פשעטיל אז היות דער צאנזער רב האט געזאלט זאגן [עכ"פ לשיטתם] אז דער ספר בני יששכר איז געשריבען געווארען מיט רוח הקודש, נו רוח הקודש זאגט נישט קיין ליגענד, מוז בהכרח זיין אז דער 'מסתמא' פון א בני יששכר איז א היסטורישע פאקט אז רשב"י איז 'טאקע' געבוירען ל"ג בעומר.

[למעלה משבעים]

ישלהוסיף, רעדסט צום בני יששכר? ביים בני יששכר איז א מאמר חז"ל געווען א וודאי...

בני יששכר מאמרי חודש אייר מאמר ג - ל"ג בעומר ג
ובזה תבין מנהג ישראל תורה הוא להדליק נרות ומאורות ביום זה, לכבוד האור כי טוב שמתחיל להתנוצץ ביום זה היקר ל"ג בעומר טו"ב ימים קודם מתן תורה, ולכבוד נשמת מאור התורה בוצינא קדישא אשר נתגלה ביום הזה, וביום הזה עלה לשמי מרומים והוא יומא דהילולא דיליה לאורו נסע ונלך.

[קושר כתרים]

ר' שמעון בן יוחאי

שו"ת יד אפרים סימן יט ד"ה ז. יום

הנה יום זה ל"ג בעומר, יומא דהילולא דר' שמעון בר יוחאי, בו ביום עלה לשמי מרומים ובודאי גם ביום זה נולד, כי הקדוש ברוך הוא ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ובו ביום שנולד התחיל אורו להאיר.

ספר בני יששכר, מאמרי חדש אייר, מאמר ג ד"ה ועתה

הנה יום הזה ל"ג בעומר יומא דהילולא דרבי שמעון בן יוחאי, בו ביום עלה לשמי מרומים, ומסתמא ביום זה נולד גם כן כי הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום אל יום [ר"ה יא.].

בלויז הרגשים'דיגע סברות, דער שרייבט 'בודאי', אין דער שרייבט 'מסתמא'.
אדער מוז איך מאכען אזא פשעטיל אז היות דער צאנזער רב האט געזאלט זאגן [עכ"פ לשיטתם] אז דער ספר בני יששכר איז געשריבען געווארען מיט רוח הקודש, נו רוח הקודש זאגט נישט קיין ליגענד, מוז בהכרח זיין אז דער 'מסתמא' פון א בני יששכר איז א היסטורישע פאקט אז רשב"י איז 'טאקע' געבוירען ל"ג בעומר.

במחילת כבודך.
די "מסתמא" פון בני יששכר שרייבט ער נאר אויף "שנולד ביום זה", אבער אז "בו ביום עלה לשמי מרומים" שרייבט ער פאר א פשטות, וז"ל: "הנה יום הזה ל"ג בעומר יומא דהילולא דרבי שמעון בן יוחאי, בו ביום עלה לשמי מרומים, ומסתמא ביום זה נולד גם כן כי הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום אל יום".
דעריבער איז נישט שייך צו שרייבן "די גאנצע מקור אז רשב״י איז נסתלק געווארן ל״ג בעומר שטאמט פון א טעות הדפוס".

(ועל עצם סגנון כתיבתך, יש לקיים מאמר החכם שומר פיו ולשונו וכו', שלא יהא נראה כזלזול בהק' הבני יששכר זי"ע, אשר מי לנו גדול ממנו)

[יאנקעלע קליגער]

בלויז הרגשים'דיגע סברות, דער שרייבט 'בודאי', אין דער שרייבט 'מסתמא'.

רבוש"ע וואס גייט דא פאר?

[שוועמל]

אדם הראשון נולד ונפטר באותו יום בשנה.

ו' תשרי או ו' ניסן?
אם אפשר אנא תציין מקור


א דאנק קושר, קנ"א וכו', און באזונדערס פאר די מראי מקום.

[איטשע]

ר' שמעון בן יוחאי

שו"ת יד אפרים סימן יט ד"ה ז. יום

הנה יום זה ל"ג בעומר, יומא דהילולא דר' שמעון בר יוחאי, בו ביום עלה לשמי מרומים ובודאי גם ביום זה נולד, כי הקדוש ברוך הוא ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ובו ביום שנולד התחיל אורו להאיר.

ספר בני יששכר, מאמרי חדש אייר, מאמר ג ד"ה ועתה

הנה יום הזה ל"ג בעומר יומא דהילולא דרבי שמעון בן יוחאי, בו ביום עלה לשמי מרומים, ומסתמא ביום זה נולד גם כן כי הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום אל יום [ר"ה יא.].

בלויז הרגשים'דיגע סברות, דער שרייבט 'בודאי', אין דער שרייבט 'מסתמא'.
אדער מוז איך מאכען אזא פשעטיל אז היות דער צאנזער רב האט געזאלט זאגן [עכ"פ לשיטתם] אז דער ספר בני יששכר איז געשריבען געווארען מיט רוח הקודש, נו רוח הקודש זאגט נישט קיין ליגענד, מוז בהכרח זיין אז דער 'מסתמא' פון א בני יששכר איז א היסטורישע פאקט אז רשב"י איז 'טאקע' געבוירען ל"ג בעומר.

במחילת כבודך.
די "מסתמא" פון בני יששכר שרייבט ער נאר אויף "שנולד ביום זה", אבער אז "בו ביום עלה לשמי מרומים" שרייבט ער פאר א פשטות, וז"ל: "הנה יום הזה ל"ג בעומר יומא דהילולא דרבי שמעון בן יוחאי, בו ביום עלה לשמי מרומים, ומסתמא ביום זה נולד גם כן כי הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום אל יום".
דעריבער איז נישט שייך צו שרייבן "די גאנצע מקור אז רשב״י איז נסתלק געווארן ל״ג בעומר שטאמט פון א טעות הדפוס".

(ועל עצם סגנון כתיבתך, יש לקיים מאמר החכם שומר פיו ולשונו וכו', שלא יהא נראה כזלזול בהק' הבני יששכר זי"ע, אשר מי לנו גדול ממנו)

דער בני יששכר איז באזירט, אויף ר׳ חיים ויטאל, וואס איז א טעות הדפוס.
אבער דאס איז נישט די נושא דא.

כ׳מיין אז דער מתחיל האשכול, האט ענדערשער געמיינט פון צדיקים פון די לעצטע 1000 יאר.

[לכתחילה אריבער]

בלויז הרגשים'דיגע סברות, דער שרייבט 'בודאי', אין דער שרייבט 'מסתמא'.
אדער מוז איך מאכען אזא פשעטיל אז היות דער צאנזער רב האט געזאלט זאגן [עכ"פ לשיטתם] אז דער ספר בני יששכר איז געשריבען געווארען מיט רוח הקודש, נו רוח הקודש זאגט נישט קיין ליגענד, מוז בהכרח זיין אז דער 'מסתמא' פון א בני יששכר איז א היסטורישע פאקט אז רשב"י איז 'טאקע' געבוירען ל"ג בעומר.

זיי נישט ברוגז, היט ווי דו רעדסט. מעגסט זיך האלטן ווי קיל דו ווילסט, אבער ווען דו שרייבסט צווישען אידן וואס ווילן זיין "נישט קיל" שרייב מיט הכנעה און דרך ארץ.

ישר כח.

[נחוניא]

נולד כ"ט אב תרי"ז באשמורת הבוקר
נפטר כ"ט אב תרע"ז באשמורת הבוקר
בדיוק ששים שנה מיום ליום ומשעה לשעה

[ק.נ.א. וועטער]

הרה"ג ר' יצחק קאפל זצ"ל ב"ר יהושע צבי, תלמיד מרן הקדושת יו"ט, ותופס ישיבה בעיר דעעש.

נולד ביום י"ז אדר תרכ"ז, ונפטר ביום י"ז אדר תש"ד.

[סטרעטענער אייניקל]

[אם האשכול שייך גם לחסידים ובנש"ק]
הרה"ח רבי ישראל שלום יוסף ז"ל בן הרה"ק רמ"ש מבויאן זצ"ל: נולד ה' טבת תרע"ה - נסתלק ה' טבת תש"ע.

[יוראפ]

הר"ר יחזקאל ראזענבערג ז"ל

[שוועמל]

מסטרעטין,
האשכול הוא לכל יהודי, מאדם הראשון עד ר' יחזקאל רז"ב. ועמך כלם 'צדיקים' כתיב.
אדרבה זה גופא שמת ביום הוולדו זה סימן מובהק לצדקתו, שהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים יום יום וזה ענין נשגב. און וואס איז ער שולדיג ער האט נישט געפירט קיין טישן..


עניוועי, איז ממש אזוי ווייניג פארהאן אזוינע, א האנדפול פון צדיקים?
צדיקים הן מועטים... עמד ושתלן בכל דור ודור

[יוראפ]

רבי יוסף מדעעש זצ"ל - נפטר ביום שנולד י' אב תשכ"ב

[שביעין חביבין]

ר' יהודה ליב אשלג - י' תשרי

[בנימין הלוי]

נפטר ביום לידתו - ט"ו בשבט תרי"ב

http://chabadpedia.co.il/index.php?titl ... 7%A7%D7%9F)