המקובל רבי אברהם טכוריק זי"ע מטשכנוב-ירושלים

[משה אמת ותורתו]

בס"ד

בני היכלא קדישא דבירושלים

שבעים שנה להסתלקותו של הרב הצדיק המקובל רבי אברהם טכוריק זי"ע מטשכנוב-ירושלים - ט"ז אייר - ספירת תפארת שבהוד - שנת תש"ב

[מתוך "המודיע", באדיבות ידידי היקר הכותב הנכבד הי"ו]

הוד קדומים נסוך תדיר על סמטאותיה של ירושלים מטרופולין של מלך. תוספת נופך היוו לה למושב קבע, אשר בין נדבכיה מצויים היו בכל הדורות שרפי מעלה צדיקים וקדושי עליון.

מן המיוחדים שבין בני היכלא קדישא שבירושלים עיר הקודש הי' הרב הצדיק המקובל המפורסם בדורו רבי אברהם טכוריק זי"ע, שנודע בירושלים בשם "ר' אברהמ'לע טשעכנאווער", ה"ה מחבר הסידור הנודע "בית אברהם", וספרי "דברי אברהם" ועוד.

למרות שרבים מבני ירושלים נמנים עם צאצאיו של אותו צדיק, ומשפחות רבות בדורינו מתייחסים אחריו, בכל זאת כמעט ולא נודע ממנו בין רושמי תולדותיהם של צדיקים, וזאת למרות שהיה מהצדיקים המפורסים והנודעים בדורו בעיר הקודש והמקדש, ועוד בפולין היה מהיושבים ראשונה במלכות אצל רבותיו הקדושים מאלכסנדר זי"ע.

*

לרגל מלאת שבעים שנה מפטירתו של אותו קדוש, השתדלנו במאמר שלפנינו ללקט בסיעתא דשמיא מהמעט המובא אודותיו במקומות שונות, בתוספת פרטים מחודשים ואותנטיים מתוך מסמכים נדירים מארכיוני טשכנוב שבפולין ועד לגנזי הקודש שבין אספני ארץ הקודש, כאשר מצורף להם מסורות משפחתיות מקוריות ומהימנות, לקיים מה שנאמר "עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם", וזכותו יגן עלינו ועכ"י אמן.


לידתו של צדיק

רבי אברהם זצ"ל, נולד בסביבות שנת תר"ל בעיר טשעכנאוו [טשכנוב] שבפולין, לאביו הרה"צ רבי אהרן יוסף טכוריק זצ"ל, ולאמו הצדקנית מרת אסתר ע"ה.

אין אתנו כיום פרטי שמות אבותיהם ופרטי תולדותיהם, אולם זאת ידוע לנו שמשפחתם נחשבו בפולין למשפחה מפוארת ומיוחסת, אלא שבצוק העתים נאבד מאתו שלשלת ייחוסם למעלה בקודש.

האב, ר' אהרן יוסף, היה מחשובי חסידיו של הרה"ק ר' דוב בעריש מביאלא זי"ע, שהיה בנו של הרה"ק ר' אברהם מטשכנוב זי"ע, וממלא מקומו של רבו הרה"ק רבי מנחם מנדל - הצדיק השותק - מווארקא זי"ע.

*

פרט אחד ויחיד מחייו ידוע לנו מדברי בנו הרה"ק ר' אברהם זצ"ל, המספר אודותיו בחיבורו "דברי אברהם" על התורה, והוא ל"ו נדפס"ה בפרשת 'קדושים', על הפסוק 'אל תפנו אל האלילים'.

מעשה היה בר' אהרן יוסף ששפך נפשו לפני רבו הקדוש מביאלא זי"ע, על שעלה לו מחשבה זרה באמצע תפילת 'שמונה עשרה'. רבו, שהבין בחכמתו שאין לו כל קשר לכך, והוא מעשה יצר המתקנא בתפילותיו, ענהו, "שלא יפנה דעתו לחשוב על כך - וממילא אזיל". [בנו, ר' אברהם, מפרש בעקבות סיפור זה, את הפסוק הנ"ל "אל תפנו" וכו', ברמיזא דחכמתא, עיי"ש].

לאחר פטירת רבו הנ"ל, הסתופף ר' אהרן יוסף בצל תלמידו הרה"ק ר' יחיאל מאלכסנדר זי"ע, ולאחר מכן אצל בניו ממשיכי דרכו זי"ע.


אחיו ובית אביו

שני אחים נוספים היו לו לר' אברהם זצ"ל. [יתכן שהיו לו אחים ואחיות נוספים, אולם אנו לא ידוע לנו מלבד השנים דלהלן].

שם האחד, הוא הרה"צ ר' יעקב טכאריק זצ"ל, שהי' אף הוא מחשובי חסידי אלכסנדר, ונודע שם לגדול בתורה. על מצבת קבורתו בהר הזיתים מתואר: "עניו וחסיד". נפטר ביום ו' בכסלו שנת תש"א.

ושם השני, הרה"צ ר' נפתלי הערצל טכאריק זצ"ל. ר' הערצל חביב היה ומפורסם ביותר בין גדולי ירושלים ותושביה. כשני אחיו, הי' אף הוא מפורסם בלמדנותו, והי' נוהג לסיים את הש"ס בכל שנה ושנה.

*

כשעלה ר' הערצל לארץ ישראל, הי' ממייסדי הישיבה "ישמח ישראל" דחסידי אלכסנדר בעיה"ק ירושלים תובב"א, ואף עמד בראשה. כמו כן, שימש בה בנוסף לחלק הלמדני, כמשפיע רוחני להעלות את הבחורים ביראת שמים ומדות טובות.

רבי נפתלי הערצל נודע בגאונותו המופלגת בש"ס ופוסקים, והיה רגיל לסיים את כל הש"ס מידי שנה. וכך היו מתהלכים שני אחים אלו, כשזה לעומת זה, רבי אברהם נודע בגאונותו הבלתי מצויה בתורת הסוד והנסתר, ורבי נפתלי הערצל בתורת הנגלה.

[מן הענין לציין כאן, שע"פ עדות זקני ירושלים, דמה רבי הערצל להפליא בקלסתר פניו לאחיו רבי אברהם זצ"ל, עד שכמעט וניתן היה לטעות ביניהם. בעוד שמר' אברהם לא שרד כל תמונה, אולם מצוי עמנו תמונה מתואר פני אחיו ר' הערצל, ואשר אף על תמונה זו העידו באופן מיוחד שהיא דומה להפליא לתואר פניו של ר' אברהם].

כאמור, המפורסם שבין האחים, הי' "הצדיק ר' אברהמ'לה טשעכנאווער" - כפי שכונה בחיבה בפי אנשי ירושלים. כך גם נהג לחתום בכרוזים השונים בירושלים, שבהם היה נמנה בין החתומים: "אברהם טשעכנאווער", ע"ש עיר מגוריו בפולין.

לימים, שימש אף הוא - יחד עם אחיו - בהנהגה הרוחנית של הישיבה, ואף בא על החתום יחד עם ידידם הרה"ח ר' מנחם זאב בוטשאן-חסידה ז"ל, על המכתבים מטעם הישיבה לנדיבים שבחוצה לארץ.


האיש מקדש - בית חמיו

בהגיעו לפרקו, בשנת תרמ"ז, נשא רבי אברהם את האשה הצדקנית המפורסמת במעשיה הרבנית מ' באשא אסתר ע"ה. החתונה התקיימה בעיר טשכנוב הסמוכה לעיר מגוריו, באשר שם התגוררו רוב בני המשפחה המורחבת מצד הכלה.

הרבנית מ' באשא אסתר ע"ה, היתו בתו של הנגיד החסיד ר' אפרים מאיר [הכהן] פרידמן ז"ל, שהי' מחשובי חסידי ביאלא ואלכסנדר בעיר 'מלאווה' שבפולין, ומנגידי העדה.

משפחת 'פרידמן', היתה משפחה אמידה, שהתפרנסה מעיבוד עורות וסחר בפרווה, בעיירה 'טשכנוב'. אביו של ר' אפרים מאיר, היה החסיד הנגיד רבי יעקב [הכהן] פרידמן, מעשירי העיר 'מלאווה', ושם אמו - מ' רבקה לאה בת רבי דוד ע"ה. [מעניין לציין, שבתעודת הנישואין הממשלתי של בתו אשת ר' אברהם, נרשם שם המשפחה "פריד" ולא "פרידמן"].

*

במרוצת השנים נולדו להם לבני משפחת פרידמן שלשה בנות. ר' אפרים מאיר - אבי המשפחה, חפץ מאוד להשיא את בנותיו לתלמידי חכמים, וסיעתא דשמיא עמדה לו גם בכך, וראה ברכה בעמלו - אלו הבנים.

את הבת מ' שרה ע"ה, השיא ליהודי נכבד בר אוריין ובר אבהן, מבכירי תלמידי ישיבת לומזה, ה"ה הרה"ח ר' אברהם אהרן [ב"ר יצחק וביילה] קעלמאן זצ"ל הי"ד, מילידי 'מלאווה', שעבר להתגורר לאחר נישואיו בטשכנוב, ולימים היה מעסקניה הבולטים של 'אגודת ישראל', ואף הקים שם בעשר אצבעותיו את התלמוד תורה המפורסם שבטשכנוב.

את הבת השניה מ' ציבה ע"ה, השיא אביה לאיש חסיד, בר אוריין ובר אבהן אף הוא, ה"ה הרה"ח רבי [יצחק] רוזנברג זצ"ל.

ואילו השלישית, הבת מ' אסתר באשא ע"ה, נישאה כאמור לבעלה הרב הצדיק המקובל רבי אברהם טכאריק [טחוריק] זצ"ל, אשר עליו ועל פועלו - במאמר שלפנינו בע"ה.

[מרשימות ששרדו בכתב ידו של אברהם אהרן קעלמאן הי"ד, נמצינו למדים על ימי פטירתם, אולם ללא שנת הפטירה. ר' אפרים מאיר נפטר ביום ד' לחודש מרחשון, וזוגתו מ' רבקה לאה נפטרה ביום כ"א לחודש שבט. תשו"ח לנכדתו הגב' נ. מרקוס שתחי', שהעבירה לנו את הרשימות].

*

לאחר עשרים וארבעה שנות נישואין בלבד, נתאלמן לפתע רבי אברהם זצ"ל, כאשר בשנת תרע"א, כשכבר ישב בירושלים עיה"ק, והנה קרהו אסון - ובעיצומה של יום ראשון של "ראש השנה" - נפטרה עליו זוגתו הצדקנית ע"ה בדמי ימיה.

בהקדמת אחדים מספריו, כתב עליה בעלה הצדיק רבי אברהם זצ"ל: "אני מזכיר לטובה את אשתי וכו', שעלתה למרום בקצירת שנים, והרבה תורה ועבודה זכיתי בכוחה שהיתה מסייעת לי, כי היא היתה עוסקת בפרנסה בכדי שאהיה פנוי לתורה ועבודה".


"דער פרומער אברהמ'לה"

לאחר נישואיהם, ישבו הצדיק רבי אברהם טכאריק וזוגתו הרבנית תקופה ניכרת במלאווה, כשהם סמוכים על שלחן חותנו - אביה - הנגיד החסיד. לאחר מכן, עברו לגור בדירה משלהם, כאשר זוגתו פתחה - בסיוע הוריה - חנות בעיר, וכך התאפשר לו לבעלה הצדיק לשבת על התורה ועל העבודה, באין מפריע, וללא שום קשר לחיי חולין.

עד מהרה הכירו בו תושבי העיר, ובמיוחד החסידים ובני העליה, ושמו נודה בהערצה ובחיבה בפי הבריות: "דער פרומער אברהמ'לה".

סדר עבודת יומו החל בקימת חצות, לבכות ולקונן על גלות השכינה וחורבן בית המקדש וירושלים, והי' ממשיך בעסק התורה עד עידן צלותא. לאחר טעימת דבר מה, הי' ממשיך בעבודתו בקודש, ובכתיבת חיבוריו.

*

גם בתהפוכות הימים, ואף בתקופות שהעניות והדחקות שררו בביתו, לא פסק ר' אברהם פומיה מגירסא. ימים קשים באו עליו, והי' לומד תורה מתוך הדחק, עם לחם צר ומים לחץ.

במיוחד - נמסרו הדברים - בשנות מלחמת העולם הראשונה, בשנים תרע"ד-תרע"ח, כאשר אין לשער את גודל הדחקות והעניות ששרר אז בביתו, ועם כל זה המשיך עבודתו בקודש כמקדם.

כאשר נישאו ילדיו, הוקל לו מעט, שכן החזיקו הם בפרנסת ביתו, והי' פנוי לתורה ועבודה כמקדם. באותו עת, החל בסידור חידושי תורתו, ובהדפסת חיבוריו. טעם נוסף מיוחד היה לו בכתיבת הספרים, וכפי שכתב בעצמו בהקדמתו לספרו "ראש אברהם":

"לזה אני השפל באמת, מפרסם טובתו וחסדו יתברך אשר עשה עמי, כי זה מכמה שנים אשר היה ר"ל דבר בפולין, ונפלתי גם אני במחלה זו, והיה כפשע ביני ובין המוות, ופדה ה' אותי ביסורין, כי מיד שקמתי נפלתי במחלת ראש, וסבלתי יסורים גדולים הרבה שנים בראשי, עד שגברה המחלה עלי בערב שבת קודש, עד שחשבתי שבא קצי, לפי שלא היה אפשר לסבול יותר את גודל היסורים".

"בליל שבת קודש לא יכולתי לישן מן היסורים, ובכיתי הרבה לפני השי"ת, ושלח לי רפואתו מקודש, והרגשתי מיד כי כמו רוח יצא מראשי, ולזה קראתי לספרי 'ראש אברהם', ליתן הודיה לשמו יתברך על שריפא את ראשי, וזה קרבן תודתי".


בחצר הקודש "אלכסנדר"

מיום עמדו על דעתו, דבק רבי אברהם בעוז ברבותיו הקדושים מאלכסנדר זי"ע, החל ברבו הקדוש בעל ה"ישמח ישראל" זי"ע, ואח"כ באחיו הרה"ק בעל ה"תפארת שמואל" זי"ע, ולאחריו אצל בנו הרה"ק בעל ה"עקידת יצחק" הי"ד, שהעריצו והוקירו ביותר.

מצויים בידינו מכתבים רבים מרבו הקדוש בעל ה"עקידת יצחק" הי"ד, ובהם מבקש מרבי אברהם זצ"ל להזכירו לטובה ולברכה, לקראת הימים הנוראים הממשמשים ובאים, ומזכיר את עצמו בהם בשמו ובשם אמו. והרי תוכנו של אחד מאלו:

*

יצחק מנחם
בהרה"ק אדמו"ר זצללה"ה זי"ע
מאלכסנדר

ב"ה יום ג' דסליחות תרצ"ד לפ"ק אלכסנדר יצ"ו
שלמא רבא וחי' אריכא אל כבוד ידידי היקר הרבני המופלג החסיד ויר"א איש תבונה כש"ת מו"ה אברהם שיחי'
אחדשה"ט באהבה הנני לבקשו כאשר הימים הנוראים והקדושים ממשמשין ובאים להזכרני ולהתפלל עבורי יצחק מנחם בן שרה רבקה שאזכה לתשובה שלמה ולהאיר עיני בתורתו הקדושה ולתקן כל מה שפגמתי כי אני יודע מרת נפשי ע"כ אבקשך מאוד לעורר רחמים רבים עבורי במקומות הקדושים עבור כל משפחתינו הקדושה שנהי' בריאים ושלמים לעבודתו ית"ש ובפרט עבור כבוד אחי יקירי וחביבי מו"ה יעקב שמחה בונם שליט"א לרפואה שלמה... ועבור כל עדתינו הקדושה שנזכה לכתוח"ט ולגמר חתימה טובה ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים לאלתר לחיים טובים ונזכה לראות במהרה בנחמות ציון וירושלים.

ידידו הדושה"ט באהבה רבה מצפה לישועה קרובה
יצחק מנחם בהרה"ק שמואל צבי זלה"ה זי"ע

*

דיינו בציטוט מכתב זה, על מנת להשכיל ולהבין את רום מעמדו בעיני רבותיו, והיחס המיוחד שהתייחסו אליו בקרב עדת הקודש דחסידי אלכסנדר.

רבי אברהם עצמו לא גבה לבו בקרבו לאחר כל זאת, והיה דוגמא מוחשית לענוותן ושפל ברך בטבעו באופן בלתי מצוי, והיה מקושר בכל נימי נפשו לאדמור"י בית אלכסנדר, והיה חוסה בצילם בכל עת מצוא.

אמר פעם לחתנו הרה"צ רבי משה גוטליב זצ"ל [חותנו של הרה"צ המקובל רבי דניאל פריש בעל ה"מתוק מדבש" זצ"ל]: "תיתי לי, שהייתי חמש עשרה 'פסחים' באלכסנדר".

אפיזודה מעניינת סיפר אחד מחשובי החסידים שהזדמן לו להיות פעם בליל התקדש חג הפסח יחד עם ר' אברהם זצ"ל, אצל רבם ה"עקידת יצחק" באלכסנדר וזכו להתבסם מזיו קדושתו. כאשר הגיעו לברכת 'על נטילת ידים', נתלהב ר' אברהם ביותר, ובירך 'אשר קדשנו במצותיו וציונו על נטילת לולב' בהתלהבות יתירה ...


בארץ הקודש

בהשפעת רבינו הקדוש בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר זי"ע, עלו בשנת תרס"ה קבוצה ניכרת מחסידי אלכסנדר לארץ הקודש. יחד עמם עלו גם הצדיק המקובל רבי אברהם טכאריק זצ"ל ומשפחתו, ועמהם שני אחיו, ר' יעקב טכוריק זצ"ל, ור' נפתלי הערצל טכוריק זצ"ל, המה ובני משפחתם.

אין לשער גודל התלהבותו וחביבותו לארץ הקודש. בכל עת מצוא עמל להבהיר, שכל מה שזכה בעבודת ה' הכל הוא אך ורק בזכות ארץ ישראל.

*

כך הוא כותב בהקדמתו לסידורו בית אברהם: "ולזה באתי אני העני והאביון השפל באמת, בכח אור הזורח בנשמתי אוירא דארעא דישראל, לעורר לאנשים פשוטים כמוני להדבק בבורא כל עולמים, בהבנת דברי תפילה ע"פ הפשט, ובזה יתלהב אף איש פשוט ברשפי אש שלהבת קה לעבדו בשמחה".

ושוב, כדברים האלה הוא חש גם בכתיבת ספרו על התורה, ואלו דבריו בהקדמת ספרו "דברי אברהם": "יודע אני מצבי, כי לא מכוחי וזכותי זכיתי לזה, אלא מכח אוירא דארעא קדישא שאמרו ז"ל שמחכים, כמו שכתוב כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

"ומובטחני, מי שילמוד בכל יום הפרשה עם רש"י הקדוש, ואח"כ יהגה בפרושי, ידבוק באוירא דארעא קדישא, ויתעורר לבו לעבודתו יתברך".

הדברים מדברים בעד עצמם, מגודל חביבותו לארץ הקודש.


קהלא קדישא דבירושלים

בשבתו בעיה"ק ירושלים תובב"א, נתפרסם בה רבי אברהם עד מהרה כאחד מצדיקי הדור. ברבות הימים, נעשה למעין רבם של חסידי אלכסנדר בירושלים. על פיו ישק כל ענין בהנהגת החסידים ובית מדרשם שבעיר.

ר' אברהם היה בידידות עם גדולי מנהיגי עדת החסידים בעיה"ק ירושלים, ועמד בקשר מיוחד עם הרה"ק רבי שלמה מזעווהיל זי"ע, שהיו מבקרים זה את זה לעיתים קרובות. גדולי ירושלים הרבו להזכיר את עצמם ובני ביתם, שיתפלל עבורם במקומות הקדושים.

לימים, התלכדו סביבו מהמובחרים שבעיר לעבודת ה' בצוותא חדא. חבורה זו היתה ידועה בעבודתם הקדושה, שהיתה במסירות נפש ובדביקות עצומה. מאז נודע בירושלים עיה"ק ל"איש קדוש" - כהגדרת ראב"ד ירושלים הגה"צ רבי דוד יונגרייז זצ"ל.

*

הצצה חטופה לחבריא קדישא זו, ניתן לעשות באמצעות שריד מה"תקנות" שהיה רשום אצל כל אחד מבני החבורה.

"א) שלא לגלות שום דבר מעניני חברתינו הק' לשום אדם, שלא בהסכמת כל החברים. ב) כל חברינו מוזהרים שלא להתערב בשום מחלוקת, ובשום עניני פאליטיק. ג) שלא לקרוא ולא להביט בשום בלאט (עיתון). ד) לקדש עיניו, שלא לראות בשום ראיות אסורות, כמאמר הרא"ש בארחות חיים כי ראש כל הגדרים לשמור עיניו מכל דבר שאינו שלו. ה) ליזהר בטבילה. ו) אם יהיה איזה סכסוכים בינינו, נלך אחר רוב דעות, והמיעוט יהא נגרר אחר הרוב.

ז) כל אחד מחברינו יתפלל על כל החברים שיוושעו בכל מה שצריכים, הן ברוחניות והן בגשמיות, ויפרט שמם ושם אמם. ויתפלל תפלה זו: "רבונו של עולם, ברחמיך ובחסדיך הגדולים והמרובים עלינו, תעורר ליבנו שנזכה לתשובה שלמה לפניך, ונלך בדרך הישר והאמת לפניך, ושיהא הכל נחת רוח לפניך, וכל אחד מאנשי חברתינו, והם (כאן יפרט שמותיהם ובקשותיהם), יוושעו בכל מה שצריכים בתוך כלל ישראל, הן ברוחניות והן בגשמיות, שלא יהא להם מניעות בעבודתך, אמן כן יהי רצון.

ח) כל חברינו מחוייבים לבוא לפני הכותל המערבי הק' פעם אחת בחודש, לשפוך שיח לפני ה' בכמה מזמורי תהילים, באחדות אחת, על צער השכינה כביכול, ועל צרות ישראל.

ט) אם אחד מחברינו יהיה באיזה צער ח"ו, ויהא צריך לישועה נחוצה כמו רפואה וכדומה, אזי בעת אסיפת כל החברים, יתפללו עליו במזמורי תהלים. ואם נחוץ ביותר, אזי כל החברים ילכו לפני הכותל המערבי, להתפלל עליו באגודה אחת במזמורי תהילים שיוושע מהרה, וגם יפרטו בקשתו בתפילה הנ"ל, וגם יתפללו עליו בתפילות הקבועות.

י) כל חברינו מחוייבים לשמור פיהם, הן מנדנוד מאכלים אסורים, הן מדיבור שלא לצורך, ומכל שכן מנדנוד דיבור אסור. יא) כל אחד מחברינו יאמר קודם התפלה: 'אני מקשר תפילתי עם תפלת החברים שלנו, ועם תפילת כל צדיקי הדור'. יב) כל אחד מחברינו, מחויבים להתאסף ולשבת עמנו יחד פעם אחת בכל שבוע.

אלו התקנות, הם מעט מזעיר ממה שמצאנו בין כתביו, ואידך פירושא היא, זיל גמור.


בחגוי הסלע בסתר המדרגה

למרות שכל דרכיו היו בהצנע לכת, בכל זאת נודע בקדושתו ופרישותו, ובגאונותו הבלתי מצויה בתורת הסוד והנסתר.

אגב, נמצא בידינו כתב יד קדשו שהעתיק לעצמו חלק מהספר הקדוש "משנת חסידים" מהרה"ק המקובל רבי עמנואל חי ריקי זצוק"ל, שמרוב חביבותו לדברי קבלה, השלים בעצמו את מה שהי' חסר בכרך שהי' ברשותו.

*

עדות חיה לדביקותו בתורת הסוד, היתה בשעת קריאת המגילה ביום הפורים. עם פתיחת הבעל קורא בקריאת המגילה - בתיבות "ויהי בימי אחשוורוש" - מיד החל גופו לרעוד ודמעות ניגרו מעיניו, ועין בעין ניכר עליו כי הוא משכיל לרדת לעומק הסודות הנוראים הגנוזים במגילה, וכי הוא מטייל בגינתא דעדן ובשבילי דשמיא.

ניכר עליו אז דברי רבותינו הקדושים, שלמרות שלא נזכר במגילת אסתר שם ה' ולו פעם אחת, בכל זאת כל כולו שמות הקודש המרומזים בין התיבות. [שמענו מעדי ראיה, ובמיוחד מהרה"ח הישיש ר' גרשון העניך כהן מירושלים ז"ל].

*

אש הקודש שבערה בו, היתה נגלית בעוז ותעצומות ומתפרצת כלבה רותחת בשעת עבודתו הקדוש בתפילה. פניו היו אדומים ולוהטים כאש, וזיעה יתירה נטפה מהם מגודל התלהבותו בתפלה, בחינת "כל עצמותי תאמרנה".

במיוחד ניכרו על פניו הדברים בתפילות שבת קודש, כאשר עמד בתפילת "נשמת כל חי", שהיה מגיע אז כמעט להתפשטות הגשמיות.

זקני חסידי אלכסנדר היו משבחים ואומרים, שבתפילתו של ר' אברהם היתה נראית בבואה אופן תפילתו של הרה"ק בעל ה"עקידת יצחק" מאלכסנדר זי"ע.

הרה"ק רבי אהרן ראטה זי"ע בעל ה"שומר אמונים", נהג לשלוח אברכים מחסידיו לחזות בתפילתו של רבי אברהם טכאריק, וללמוד הימנו תפילה מהי.

*

בליל התקדש חג הפסח, היה בוער וחרד מאש הקודש שדלק בלבו הטהור, והיה אומר את ה"הגדה" בהתלהבות נוראה, כשכולו מתלהט באש קודש, והיה מאריך בסיפור יציאת מצרים לאחר ליל הסדר, עד אור הבוקר ממש. [אגב. מנהגו הי' שלא אכל בכל ימי חג הפסח, רק 'תפוחי אדמה', מלבד ה'כזית'ים דחיובא, מיראתו הגדולה שלא להכשל ח"ו במשהו חמץ בפסח].


בעל הסידור "בית אברהם"

ספרים רבים בנגלה ובנסתר השאיר אחריו הרב הקדוש המקובל רבי אברהם טכאריק זצ"ל, וכפי שיפורט להלן בהרחבה. אולם, עיקר פרסומו בא לו כאשר הוציא לאור את פאר יצירותיו - הלא הוא חיבורו הנפלא על סדר התפילות - הנודע בשמו "סידור בית אברהם".

וזה תוכן הסידור ומעשהו בקודש. תוכו רצוף אהבה - ביאור נפלא על סדר התפילה, כשהוא מצורף ל"סידור" מיוחד - שנדפס אז על ידו, שהיה הסידור שנדפס לראשונה בכוונת השמות ובשילוב שמות הקודש כקריאתו וככתיבתו.

למותר לציין, אשר חלק גדול מן הביאור נתפרש על ידו על פי קבלה ותורת הנסתר, בנוי ומיוסד על פי הקדמות נפלאות מדברי הזוהר הקדוש וכתבי האר"י הקדוש ז"ל.

הבנה עמוקה היתה לו לרבי אברהם בחכמת הנסתר, בספריו מרבה לצוטט מכתבי האר"י הקדוש וגוריו. כשרון מיוחד הי' לו להסביר דברים עמוקים ונפלאים, באופן שגם פשוטי העם ישיגום. חכמה זו נראית עין בעין בכל שורה ושורה מפירוש הסידור, בו הוא מרבה להראותינו כיצד בפשט הכתוב נמצאים רזין דרזין עילאין.

*

הסידור נדפס לראשונה לפני שמונים שנה, בשנת תרצ"ב, ונתעטר בהסכמת צדיקי דורו, ובראשם הרה"ק רבי מנחם נחום מרחמיסטריווקא זי"ע, ומרא דארעא דישראל הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, אשר טבע עליו מטבע זהב נדיר, ש"כל ספריו מלאים יראת ה', ומכוונים לאמיתה של תורה".

כששמע הרה"ק בעל ה"עקידת יצחק" מאלכסנדר זי"ע שר' אברהם הוציא לאור "סידור" עם פירושיו, הריץ מכתב לבן דודו הרה"ק בעל ה"אמונות משה" מאלכסנדר זי"ע, ששהה אז בארץ הקודש, ובו הוא מבקשו במאוד שישלח לו את הסידור, ולא פסק מלדבר בשבח הסידור.

חשוב לציין כאן, שסידור זה - "סידור בית אברהם" - הוא הראשון שנדפס בו שם ה' בשילוב כוונת הקריאה והכתיבה. וראה בהסכמתו של הפוסק הגדול הגאון הצדיק בעל "שבט הלוי" - הגר"ש הלוי וואזנר שליט"א - בסידור "כוונות השם", המציין שם פרט חשוב זה.


מפרסם "מודעה חשובה" בכותלי ירושלים

בכדי לרדת לעומק דעתו של החסיד המקובל רבי אברהם זצ"ל, ולהבין על בוריו את מניעיו לחיבור ה"סידור" שלו, שומה עלינו לעיין ב"מודעה חשובה" שהדפיס ר' אברהם עצמו, והתפרסמה על ידו בשעתו בחוצות ירושלים. [ראה צילום. תשו"ח לנינו הרב שמעון פינקלשטיין, שהעביר לנו את המודעה]. וכה כתב שם:

"ב"ה.
מודעה חשובה
איתא מאמר ז"ל א"ר יהושע בשם ר' פנחס מפני מה ישראל מתפללים ואינן נענין לפי שאין מתפללין בשם. עומק הכוונה במאמר זה אין אנו מוכנין לזה מצד גודל שפלת המצב שיש בזמננו ועכ"פ יכוון כל שם בפשוט כדאיתא בש"ע ובהאר"י ז"ל ואז יהא נענה בתפלתו.
עוד איתא בשל"ה הקדוש וזה לשונו: יעשה אדם המצאה שיכריח את עצמו לידי כוונה בכל תיבה ותיבה ויעשה מוסכם כשיזכיר את השם שיזכרהו באימה ויראה וברתת ובזיעה ויכוון אל קריאתו ואל כתיבתו כמו שכתב הטור ס' ה' וירעדו כל אבריו, ומי שאין עושה מוסכם כן נמצא הוא מורד באדונו ומסלק את היראה ח"ו עכ"ל.
וז"ל בס' כסא אליהו צריך להודיעך שחיוב רמיא על כל חרד לדבר ה' שיתפלל בסידור תפילה העשוי באופן זה דהיינו שכל שם ה' ב"ה הכתוב בסידור הן בברכות הן במזמורים הן בשאר סדר תפילה צריך שיהא בפשוט ובשלוב ואם אין סידור נדפס כזה יכתוב לו סידור כתיבת יד ואז יכתוב כל שם ה' באופן הנזכר כדי שבעת שיתפלל האדם בסידור יכוון כוונה זאת בעת שמוציא שם ה' ב"ה מפיו, כי כוונה זו היא צריכה במאד, ולאו דוקא בעת שמזכיר שם ה' בתפילתו אלא גם בעת שילמד בתהלים ג"כ צריך לכוון שם ה' בכוונה הנזכר עכ"ל.
לכן מכל אלה באתי לזכות את הרבים והדפסתי סידור ותהלים שבכל שם ה' ואלקים סמוכה הכוונה, כמו שכתוב בש"ע ובהאר"י ז"ל, וזה יביא אותו שיזכור את השם באימה ויראה ויהא נענה בתפילתו. ובעתים האלה שישראל נתונים בצרה ר"ל נחוץ מאוד שכל אחד יתפלל בסידור זה, ויאמר איזה מזמורי-תהלים בתהלים זה, ומובטחני שנושע מצרותינו.
וכשהרבים יתפללו בסדור ובתהלים זה תהא התעוררות שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.
גם ערכתי על סידור ותהלים פירוש אשר ילהיב לב האדם לכוון בתפלתו. כל זה נמצאים אצלי בנוסח אשכנז ונוסח ספרד ומכורכים. וכדי להיות מסייע לדבר מצוה אני מוריד ממחירו שהיה עד עתה, ולמי שאין ביכולתו אוריד לו גם ממחיר הקרן וגם זה יהי' אי"ה לדבר מצוה.
אברהם טכארעק מטשעכנאוו
רחוב אדעסער חצר אלטער אליסעזנעק"

בשולי המודעה הוסיף לאמר: "גם נמצאים אצלי למכירה ספרי דברי אברהם פירוש על חומש ורש"י וחמש מגילות".

*

למותר להוסיף ולהכביר במילים, לאחר קריאת "מודעה רבא לאורייתא" זו, בה העלה במילים קצרות, ברהיטות ובבהירות, את מטרתו של הדפסת הסידור "בית אברהם" עם פירושו.


ספרא רבא לישראל

מלבד חיבורו הנ"ל - סידור "בית אברהם", הניח אחריו רבי אברהם ספרים רבים נוספים, ואלו הם:

א. פירוש "תהילות אברהם" - על ספר תהילים.
ב. ספר "דברי אברהם" - על התורה וחמש מגילות.
ג. ספר "עונג אברהם" - על עניני שבת קודש, ועל "פרקי אבות" ו"שיר השירים".
ד. ספר "שמחת אברהם" - על מועדי השנה, ועל "הגדה של פסח".
ה. ספר "ראש אברהם" - על מסכת ברכות.
ו. ספר "פני אברהם" - על מסכת שבת.
ז. ספר "תפארת אברהם" - על נביאים וכתובים.

חיבור זה - האחרון, נמצא עדיין בכתב יד, והגיע לידינו העתק מהספר בשלימותו ע"י נכדו - חתן חתנו - הרה"צ המקובל רבי דניאל פריש בעל ה"מתוק מדבש" זצ"ל. ואנו תפילה שנזכה לברך בע"ה על המוגמר בהדפסתו ובהוצאתו לאור עולם. ר' דניאל עמל קשות - בעידודו של חותנו הרה"צ רבי משה גוטליב מירושלים זצ"ל - להדפיס ולפרסם את ספרי חותנו זקינו המקובל רבי אברהם טכאריק זצ"ל.

מצוי היה בכתובים חיבורים נוספים שבדעתו היה להדפיסם ולא אסתייעא מילתא על ידו, ובהם: "דברי אברהם" - על התורה, מהדורא תנינא. "תפארת אברהם" - על נביאים וכתובים. חיבור שלם על מסכת פסחים. חיבור נוסף על פרקים בודדים במסכתות בבא קמא וחולין. חיבור שלם על סדר ה"שלחן ערוך". [לאחרונה, נדפסו מחדש חלק נוסף מן הספרים במהדורה מחודשת ובהידור רב, ע"י כמה מצאצאיו. מהם, יש להזכיר את הרב ברוך דוד גוטליב מירושלים, שהדפיס את ה"עונג אברהם" ועוד ידו נטויה בע"ה, וכן את הרב יצחק גוטליב מירושלים - שההדיר את הסידור ואת התהלים, ועוד ידו נטויה בע"ה].

*

בספריו הקדושים, מרבה רבי אברהם לצטט מדברי רבותינו הקדושים תלמידי מרן הבעש"ט זי"ע, ובהם: הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעז'יבוז זי"ע, הרה"ק ה'חוזה' מלובלין זי"ע, הרה"ק ה'מגיד' מקוזניץ זי"ע, ובמיוחד - רבותיו הקדושים מאלכסנדר זי"ע, ועוד רבים. זאת, לצד ציטוטים רבים מספרי האר"י הקדוש ותלמידיו, הרמח"ל, ועוד.

כאמור לעיל, נתעטרו ספריו בהסכמות צדיקי דורו, ובראשם הרה"ק רבי מנחם נחום מרחמיסטריווקא זי"ע, ומרא דארעא דישראל הרה"ק ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, אשר טבע עליו מטבע זהב נדיר שכל ספריו מלאים יראת ה' ומכוונים לאמיתה של תורה.

בצוואתו הבטיח רבי אברהם ש"כל המסייעים להדפיס הספרים, יגרמו ויעשו לי טובה גדולה בעולם הנשמות, ובוודאי יהי' להם לטובה גדולה עד עולם". הצוואה כולה, נדפסה לאחר פטירתו ב"קונטרס הצוואה", ולאחרונה נדפסה שוב בספר "דרכי אב" ע"י נכדו הרב יואל גוטליב.


פטירתו לחיי עלמא - ב"תפארת שבהוד"

זקן ושבע ימים, רב פעלים ומעש - היה הרב הקדוש המקובל רבי אברהם טכאריק מטשכנוב-ירושלים זצ"ל, כאשר שבק חיים לכל חי ועלה ונתעלה לחיי עד.

כמה סמלי הדבר שפטירתו מן העולם היה ביום ט"ז לחודש אייר שנת תש"ב - בספירת "תפארת שבהוד" - ערב יומ חגם ומועדם של חכמי הקבלה - יום ל"ג בעומר" - יומיים לפני יומו הגדול של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע.

*

"וכבוד גדול עשו לו במותו" - בהלווייתו רבת המשתתפים שהתקיימה בעיה"ק ירושלים תובב"א, ברוב עם ובהשתתפות כל גדולי וצדיקי ירושלים דאז, כאשר נטמן לקראת ערב במרומי "הר הזיתים", עד ביאת משיח צדקינו בב"א. [מצבת קבורתו, סמוך ונראה ממש ליד מערת קבורת בית גור, בצידי השביל המוביל אל המערה. שורה מספר כ"ד, קבר 13].

זכותו תגן עלינו.



במסגרת:

למראה היהודי המעשן בשבת רח"ל - התעלף רבי אברהם מצער בעיבורה של עיר

חילופי המכתבים שנתגלה לאחרונה בארכיון משפחת קעלמאן, מהווים לבני המשפחה אוצר של ממש, ובהם מתגלים פרטים ביוגרפיים חדשים לתולדות אבות המשפחה.

[זאת, מלבד הידיעות ההיסטוריות המקוריות לאירועים שונים שמוזכרים בהם בעת ובזמן ההתרחשויות, כגון: הקמת ישיבת חכמי לובלין, התפתחות לימוד ה"דף היומי", המבט הנכון בהילולת הרשב"י במירון - בעיני אב חסידי היושב בטשכנוב - לאור ההתארגנויות של אז בארץ הקודש, הביטול האופייני ברחוב היהודי לשמועות העקשניות על מלחמה קרבה ובאה - כארבעה חודשיים טרם פרוץ השואה, ועוד].

האב, הרה"ח ר' אברהם אהרן קעלמאן היושב בטשכנוב שבפולין, משוחח עם בנו ר' אפרים מאיר היושב בירושלים, דרך הדואר, מהכא להתם ומהתם להכא, משך כחמש עשרה שנה, עד פרוץ מלחמת העולם השניה, שאז רא"א נהרג על קידוש השם, כאשר הוא היה הקרבן הראשון בטשכנוב - הי"ד.

בין המכתבים, מוזכר רבות גיסו של רא"א, ה"ה הרב הקדוש המקובל רבי אברהם טכאריק מטשכנוב-ירושלים זצ"ל, ובהם פרטים חדשים אודותיו, אשר שולבו בין בתרי המאמר דנן, תודות לנכדתו הגב' נ. מרקוס אשר שימרה את המכתבים וקיטלגה אותם למזכרת, והעבירה אותם לעיונינו בתשואות חן.

*

באחד המכתבים, כואב ר' אברהם אהרן את ירידת הדורות מבחינת הרגשות היהודיים שהיו מאפיינים את היהודים של פעם. בעיר, הוא מספר שם את סיפור כאוב של חילול שבת בראש כל חוצות, כאשר למרות כל המחאות והעסקנות בענין זה, אין מי שיכאב לו כראוי על כך.

וכאן, הוא מתאר לבנו - כמשיח לפי תומו - על גדלות הרגשתו היהודית של גיסו רבי אברהם טכוריק זצ"ל - שכבר ישב אז בעיה"ק ירושלים תובב"א. אלו דבריו - ציטוט מדוייק מהמכתב שנכתב בשנת תרפ"ח:

"חלק מן העם, מנהגיהם אינם על פי היהדות, כך שזה משפיע לרעה על חלקים אחרים. זה משפיע וחודר בלי שנרגיש בכך...

"...אם אני עובר ברחוב בשבת ורואה חנויות פתוחות, ומעשנים סיגריות, אני עובר והולך ואוכל בשקט את מאכלי השבת שלי, אבל אני זוכר שקרה מקרה עם הדוד ר' אברהם שהוא עבר ברחוב בשבת, והלך לקראתו צעיר עם סיגריה בפיו, הוא התעלף מצער - ברחוב. זה נגע ללבו.

"לאף אחד אסור לומר 'שלום עליך נפשי', מה איכפת לי - שמשחקים שם צעירים בשבת. לא. זה נוגע! המחלה מתפשטת וזה צולל עמוק. אצלינו בעיירה אנחנו מדברים בקשר לזה, כל שבת"...

[במכתב אחר, הוא מאיץ בבנו: "האם אתה נפגש עם הדוד ר' אברהם? האם אתה הולך אליו בשבת או ביום טוב ללמוד אצלו משהו? אתה צריך לעשות זאת ולשאוף לכך, ולא להתבייש לרצות לדעת, או לבקש מר' הערצל שגם הוא ילמד אתך"].

*

עד כאן הציטוט. ואנן - מה נענה אבתריה? - לא נותר לנו אלא להפטיר אחריו: "פוק חזי מה בין דרא קדמאה לדרא בתראה"!



במסגרת:

פירוש מקורי ומיוחד בפרשת ה"מן" - בספרו "דברי אברהם" על התורה

בחיבוריו, משלב רבי אברהם טכאריק בין כל חלקי התורה, למן ה"פשט" וה"דרש" ועד ה"רמז" וה"סוד". המפליא הוא, שבין חלקי ה"פשט" טמונים ביאורים ורעיונות מקוריים ומעניינים, אשר מחמת היותם "בלולים" בין קטעי "סוד", כמעט ולא ניתן להבחין בהם ובפנינים שבהם.

נכבד את הקוראים ב"מטעמת כל שהיא", מאחד מפניני פירושיו המתוקים, בפרשת בשלח - בפרשת ה"מן", אשר כידוע מצדיקים קדמונים שהלימוד והעיסוק בפרשיות אלו, סגולה יש בהם לפרנסה בנקל ובהרחבה. [הדברים דלהלן מעובדים מתוך ספרו הנ"ל ובהרחבה מעט, ואינם ציטוט מלשונו שנכתב על ידו בקצרה ובאופן משולב בין רמזים נוספים, וכנזכר לעיל].

*

בפסוק: וַיִרְאוּ בְנֵי יִשְרָאֵל, וַיֹאמְרוּ אִיש אֶל אָחִיו מָן הוּא, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, וַיֹאמֶר מֹשֶה אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶחֶם אֲשֶר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה. והנה, רש"י ז"ל פירש על פי פשוטו, "הכנת מזון הוא". ומדייקים מפרשי התורה, שאם כן לצורך מה הוסיף להם משה רבינו ע"ה ואמר להם "הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה", והלא הבינו הדבר על בוריו ולא שאלו אותו מאומה בענין זה.

והאמת, שבמכילתא דרבי ישמעאל פירשו, "ויאמרו איש אל אחיו מן הוא, כאדם שאומר לחבירו מה הוא". וכך פירש גם כן הרשב"ם, "להודיענו שלפיכך קראו בית ישראל את שמו מן, על שהיו תמהים ואומרים 'מן הוא' - כמו 'מה' הוא", עכ"ל.

אלא שגם כאן מדקדקים מפרשי התורה, שהרי תרגומו של "מן הוא", הוא "מי הוא", ולא "מה הוא", ואין מתאים לשון זה על "חפץ", שהרי רק על "אדם" מתאים לשאול "מי זה".

ובספרים הקדושים ביארו בדרך הרמז, שאכן אין הכוונה "מן הוא" על ה"מאכל", אלא על ה"אדם". "ויאמרו איש אל אחיו מן הוא". כלומר, שאכילת ה"מן" - לחם של מלאכי השרת, זיככה כל כך את בני ישראל, שנתעלו מיום ליום במדריגות גבוהות עד שהאחד לא הכיר את חבירו, משום שבכל יום נשתנה מיום האתמול, ולכן אמרו איש אל אחיו "מן הוא", מי הוא האיש הלזה ההולך לקראתינו.

אולם, הרה"ק רבי אברהם זי"ע מעלה פירוש מקורי משלו המתאים גם על דרך הפשט, וכך הוא מפרש בספרו "דברי אברהם", שבני ישראל חשבו, שהדבר שהם רואים, זהו רק "חומר הכנה למזון", וממנו עושים "לחם" וכדומה, וכמדוייק בלשון רש"י "הכנת מזון הוא", ועל כך השיב להם משה רבינו ע"ה, לא כן הדבר, אלא זה עצמו - ה"מן" עצמו - כפי שהוא נראה לנגד עיניכם, "הוא הלחם אשר נתן לכם ה' לאכלה", וניתן לאכלו כמות שהיא גם ללא הכנה כלל...

[משה אמת ותורתו]

ווער קען צולייגען נאך פרטים אויף דער מקובל ר' אברהם זצוק"ל?

תשובה אל הרה"ק רבי אברהם טכוריק מטשכנוב ירושלים זצוק"ל, נמצא בשו''ת עני בן פחמא מאת הגאון רבי ישראל ניסן קופרשטוק אבד"ק מאקאווא, או"ח סימן י"ג, בענין הנהגת מתפללי ביהמ''ד דחסידי אלכסנדר בירושלים בסעודה שלישית.

[סטרעטענער אייניקל]

כמדומה לי שהרעבעצין של הגה"צ המקובל רבי דניאל פריש זצ"ל היתה נכדה שלו.

[משה אמת ותורתו]

כמדומה לי שהרעבעצין של הגה"צ המקובל רבי דניאל פריש זצ"ל היתה נכדה שלו.

אמת. והוא מוזכר ב' פעמים בתוך המאמר גופא.

[נטיעות]

היום יומא דהילולא של הרה"ק המקובל רבי אברהם טכאריק זי"ע ולא הצלחתי לצרף את המאמר שקיבלתי מהרה"ח ר' נפתלי אהרן וקשטיין הי"ו מ"ויתילדו" ועל גביו כתוב לאמור:
מצורף בזה מאמר שערכנו בס"ד לפני מספר שנים – לקראת יום ט"ז באייר - לכבוד יומא דהילולא של זקיננו הגדול הרה"ק המקובל רבי אברהם בן רבי אהרן יוסף טכאריק מטשכנוב זי"ע - (חותנו זקינו של דודינו המקובל רבי דניאל פריש זצ"ל בעל ה"מתוק מדבש" על הזוהר הקדוש) - בעל מחבר הסידור "בית אברהם" אשר הוא הסידור הראשון שנדפס בו שילוב שמות הקודש - וכעדותו של כ"ק מרן בעל "שבט הלוי" זצ"ל בהסכמתו לסידור "כוונת השם" - ואשר הבטיח בהקדמתו ובצוואתו גדולות ונצורות למי שיתפלל מתוך סידורו זה - ומחבר ספרי "דברי אברהם" ו"עונג אברהם" ו"שמחת אברהם" ו"פני אברהם" ו"ראש אברהם" על התורה ועל מסכתות הש"ס - הוא הקדוש אשר הרבי הק' בעל ה"אמרי אמת" מגור זי"ע שלח את בנו הרבי הק' בעל ה"פני מנחם" זי"ע לראות אותו בתפילתו ובהדרת פניו הקדושים וכפי שהעיד בעצמו בתוך שיחתו בשמחת אירוסי נינו של רבי אברהם מצד אמו ומצד אביו מבני בניו של ה"שפת אמת" מגור זי"ע
עכ"ל