רבי חיים קיצע זצ"ל אב"ד אירשא - ל' סיון תר"ט
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
-
- שר מאה
- תגובות: 145
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 26, 2011 5:31 pm
- לאקאציע: THE "SANE" ASSYLUM
רבי חיים קיצע זצ"ל אב"ד אירשא - ל' סיון תר"ט
אזוי ווי עס מאט זיך אז אינמיטען א שמיעס ווערט דערמאנט אן אדם גדול שלא במקומו למשל ר חיים קיצע און
viewtopic.php?f=31&t=8289&start=175
וועט אני הצעיר זיין דער מתחיל
אין
viewtopic.php?p=449722#p449722
שרייבט קרובי ר שמחה נ"י (זיך באקענט מאחורי הפרגוד פון אייוועלט) אז ר חיים קיצע איז געווען רב אין אירשע
איו כרך ד פון שו"ת בית שערים שרייבט ר צבי האגער נ"י חתן הגר"מ קליין שליט"א אונגווארער רב אז
דער שוואגער פון ר חיים קיצע ר עמרם חסידא איז אלס אינגערמאן געווען רב אין אירשע תקע"ד - תק"פ
ר שמחה נ"י האט מיר געשריבען
הני תרי גיסי רבני אירשע
יא.
ר' עמרם חסידא איז קודם געווען רב און אירשע אבער דערנאך איז ער אהנגעקומען קיין מאדע און פון דארט געפארען קיין א"י.
ר' חיים קיצע איז געווען רב און אירשע שוין שפעטער און ער איז דארט נפטר געווארען.
איינער האט מיר אמאל געגעבען א פיקטשער פון ר' חיים קיצע מציבה און אירשא. איך טרעף עס נישט יעצט אויף דער מינוט
ר חיים קיצע'ס טאטע ר' יצחק ז"ל איז געווען און ב"ד פון מהר"ם מינץ און אויבן ישן
(obuda)
איך האב געטראפען זיין מציבה אין פעסט און בית החיים. איך בין שוין דארט געווען עטליכע מאל
viewtopic.php?f=31&t=8289&start=175
וועט אני הצעיר זיין דער מתחיל
אין
viewtopic.php?p=449722#p449722
שרייבט קרובי ר שמחה נ"י (זיך באקענט מאחורי הפרגוד פון אייוועלט) אז ר חיים קיצע איז געווען רב אין אירשע
איו כרך ד פון שו"ת בית שערים שרייבט ר צבי האגער נ"י חתן הגר"מ קליין שליט"א אונגווארער רב אז
דער שוואגער פון ר חיים קיצע ר עמרם חסידא איז אלס אינגערמאן געווען רב אין אירשע תקע"ד - תק"פ
ר שמחה נ"י האט מיר געשריבען
הני תרי גיסי רבני אירשע
יא.
ר' עמרם חסידא איז קודם געווען רב און אירשע אבער דערנאך איז ער אהנגעקומען קיין מאדע און פון דארט געפארען קיין א"י.
ר' חיים קיצע איז געווען רב און אירשע שוין שפעטער און ער איז דארט נפטר געווארען.
איינער האט מיר אמאל געגעבען א פיקטשער פון ר' חיים קיצע מציבה און אירשא. איך טרעף עס נישט יעצט אויף דער מינוט
ר חיים קיצע'ס טאטע ר' יצחק ז"ל איז געווען און ב"ד פון מהר"ם מינץ און אויבן ישן
(obuda)
איך האב געטראפען זיין מציבה אין פעסט און בית החיים. איך בין שוין דארט געווען עטליכע מאל
תולדות הגאון ר' חיים קיצע אב"ד אירשע (קרעדיט; העילוי מבראנזוויל ישמרהו צורו)
http://books.google.com/books?id=FGRAAA ... &q&f=false
http://books.google.com/books?id=FGRAAA ... &q&f=false
-
- שר מאה
- תגובות: 145
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 26, 2011 5:31 pm
- לאקאציע: THE "SANE" ASSYLUM
פעלדמאן האט געשריבן:http://www.myfamily.com/isapi.dll/c/content/f/viewproperty/contentclass/FILE/contentid/ZZZZZZPK/propertyname/File/ssid/z-1-UfUdy0t3Bk4QSdhfRInVqBg*Pg1g0F/~/Margaretten_Family_History.pdf
להבא זיי אזוי גיט און שרייב א פאר ווערטער בהמשך וואס די שיקסט דעם לינק
איך האב געמיינט אז עס איז בקשר מיט מיין שאלה בגוגע
ר עמרם חסידא/ר אדם אין דיין תגובה זעט מען ניט
MARGARETTEN
- scy4851
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6806
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
- לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!
הרב פעלדמן
דער לינק איז צו א ביכעל וואס באשרייבט א ביסעל די היסטאריע פון די מארגארעטען פאמילע
אין דעם ביכעל איז דא א גאנצע פרק געווידמעט וועגען ר חיים קיצע ז"ל דער זיידע פונעם כותב, ר יואל מארגארעטען ז"ל.איך האב דער ביכעל אין ענגליש, איך האב אויך א קאפי פונעם אריגינעלער כתב יד געשריבען אויף דייטש אידיש.
איך האב שוין פון לאנג קאמפערט שטיקלעך פונעם ענגליש צו דעם אריגינעל.
דער טרענסלעטער האט נישט געמאכט קיין גוטען דשזאב. עס זענען דא עפיסאדען וואס דער טרענסלעטער האט אויסגעלאזט. צו דאס איז געווען במכוון ווייס איך נישט. עס זענען אויך דא שטיקלעך וואס איך וואלט אנדערשט טרענסלעיטעט
דער לינק איז צו א ביכעל וואס באשרייבט א ביסעל די היסטאריע פון די מארגארעטען פאמילע
אין דעם ביכעל איז דא א גאנצע פרק געווידמעט וועגען ר חיים קיצע ז"ל דער זיידע פונעם כותב, ר יואל מארגארעטען ז"ל.איך האב דער ביכעל אין ענגליש, איך האב אויך א קאפי פונעם אריגינעלער כתב יד געשריבען אויף דייטש אידיש.
איך האב שוין פון לאנג קאמפערט שטיקלעך פונעם ענגליש צו דעם אריגינעל.
דער טרענסלעטער האט נישט געמאכט קיין גוטען דשזאב. עס זענען דא עפיסאדען וואס דער טרענסלעטער האט אויסגעלאזט. צו דאס איז געווען במכוון ווייס איך נישט. עס זענען אויך דא שטיקלעך וואס איך וואלט אנדערשט טרענסלעיטעט
the SCY is the limit
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24620
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
מעניו לענין, א שטיקל אפהאנדלונג איבער די מיסטעריעזע דריטע שוואגער פון הרבנים הגאונים הנ"ל.
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 5#p1754975
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 5#p1754975
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24620
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
הגה"ק ר' חיים קיצע זי"ע איז געבוירן בשנת תק"ל לאביו הג"ר יצחק זצ''ל ראש בי''ד בעיר אובן ישן, געווארן א איידעם ביי הג"ר ישראל ברילל אב"ד וואר פאלטא געוועהן רב אין אירשא נפטר געווארן ביום ל' סיון תר''ט
[גיסו הגה"ק ר' עמרם חסידא איז געבוירן געווארן בשנת תק"ן אין איז אויך געוועהן א איידעם ביי ר' ישראל ברילל הנ"ל, געוועהן רב אין אירשע, מאד. שפעטער זיך באזעצט אין אר''י, נפטר געווארן ט"ז חשון תק"ץ, בערך 40 יאהר אלט.. קומט אויס ער איז געוועהן יונגער פין ר' חיים מיט 20 יאר אין רבי חיים איז אוועק ערשט 19 יאר נאך זיין שוואגער ר' עמרם]
[גיסו הגה"ק ר' עמרם חסידא איז געבוירן געווארן בשנת תק"ן אין איז אויך געוועהן א איידעם ביי ר' ישראל ברילל הנ"ל, געוועהן רב אין אירשע, מאד. שפעטער זיך באזעצט אין אר''י, נפטר געווארן ט"ז חשון תק"ץ, בערך 40 יאהר אלט.. קומט אויס ער איז געוועהן יונגער פין ר' חיים מיט 20 יאר אין רבי חיים איז אוועק ערשט 19 יאר נאך זיין שוואגער ר' עמרם]
לעצט פארראכטן דורך מומחה יוחס אום דינסטאג יולי 02, 2019 9:08 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
מאמר אודותיו בגליון עלים לתרופה (פר' שלח תשע"ט)
- אטעטשמענטס
-
- רבי חיים קיצע.pdf
- (125.69 KiB) געווארן דאונלאודעד 131 מאל
Re: רבי חיים קיצע זצ"ל אב"ד אירשא - ל' סיון תר"ט
איז דא מער פרטים איבער אט די גדול ? בשעתו איז ער געווען פון די גרעסטע גדולים א איש קדוש מאוד
Re: רבי חיים קיצע זצ"ל אב"ד אירשא - ל' סיון תר"ט
איז אירשא אין ארישאר צווי שטעט?
Re: רבי חיים קיצע זצ"ל אב"ד אירשא - ל' סיון תר"ט
ב"ה
הגה"ק רבי חיים קיצע זצוק"ל
אבד"ק אירשא מח"ס אוצר חיים, שנות חיים א' תמוז תר"ט
רבי חיים נולד בשנת ת"ק"ל לערך לאביו הגאון הק' רבי יצחק קיצע ראב"ד אויבן-ישן שהיתה עיר מלאה חכמים סופרים, בנעוריו התנכר הנער כי לגדולות נועד, אביו הגדול לימדו תורה ודע ובהיותו בר מצוה דרש דורש לפני כל הקהל בסעודה שלישית בעירו ופלפל בחכמה עם הגאה"ק רבי משה מינץ אבד"ק דשם, ותיכף לאחמ"כ נכנס ללמוד בישיבתו של מהר"מ מינץ ועד מהרה הפך לארי שבחבורה ונודע שמו כשם הגדולים אשר בארץ לגודל חכמתו וחריפותו, משם נסע ללמוד בישיבתו של הגה"ק רבי בנימין וואלף ראפאפארט אבד"ק פאפא מח"ס שמלת בנימין, ושמו הטוב הלך לפניו בכל מקומם שהלך לשם.
בהגיעו לפרקו לקחו הגאון רבי ישראל אבד"ק ווערפעלט לחתן לבתו הצדקנית (חתנו הנשי היה הגה"ק רבי עמרם חסידא זצוק"ל), ואחרי נישואיו המשיך לשקוד על דלתי תורה משך ג' שנים בהם ישב סמוך על שולחן חותנו הגדול שהשתעשע עמו באהבים, ואחרי ג' שנים קבע מושבו בעיר וועספרים שם ראו ראשי הקהל כי מרגניתא טבא איקלע לאתרן, ומינהו לדיין ומו"צ עליהם, וכך גם החל לומר שיעורים תמידים כסדרן לתלמידים חברים מקשיבים, ומשך י"ט שנה שיב שם והרביץ תורה ולימד את העם דרכי תורה והוראה דבר ה' זו הלכה, אולם כאשר התברך ביתו בבנים ובנות ובני הקהלה התקשו לספק לו הצטרכותו נסע לבקש לו עיר גדולה אשר תוכל שאתו ותאות לקבלו כרב אב"ד, ובדרך עבר את העיר אירשא שם כיהן ברבנות הגה"ק רבי משה בודק זצוק"ל ובמשך ימי שהותו בביתו של הר"מ דבר רבות בשבחו, ובעת שהותו שם נפטר בי משה בפתע ובני הקהלה נתנו עיניהם ברבי חיים שיבא למלאות את מקומו ובפרט אחרי שרבם הקודם היה ההג"ק רבי עמרם חסידא זצוק"ל גיסו של רבינו ממנו גם שמעו על תוקף גדלותו ותפארתו, ואחרי ההספד שנא על רב העיר מינוהו לממלא מקומו, וזמן קצר אח"כ קבע מושבו באירשא.
על תוקף קדושתו מספרים בני העיר וועספרים כי בכל י"ט שנות כהונתו שם לא קרה מקרה של שריפה ומאכולת אש בעיר, ובשנה אחר שיצא משם קרו רח"ל ששה מקרים בהם נשרפו בתי בני ישראל ויהיו לעפר.
באירשא נהג את נשיאותו ברמה, קבע תקנות קבועות לבני העיר בכל חלקי החיים בתורה עבודה וגמ"ח, ואף הקים שם ישיבה גדולה ומפוארה בהם גדילו נטעי נאמנים בתורה ובמידות ישרות, ואף דרש דורש בכל עת להטות לב ישראל לאביהם שבשמים, ובימים ההם אף נודע כמשיב לשואלים דבר ה' זו הלכה וממרחק הריצו אליו שאלות בהלכה, מסופר כי בעת כהונתו אירע מקרה רע אשר אחד הבעלי בתים חגג שמחת אירוסין לבתו וביום שהבת נאספו שם נערים מנוערים וצעירים ירקדו שם בחילול שבת ותערובות וישלח שליח לאמר כי יחדלו מיד מחילול שבת וחילול קדושת ישראל, אולם עשיר ענה עזות ושלח שנית להתרות בו כי אל יסדר קידושין לבתו ושלח העישר לענות כי ממילא לא יצטרך לטובתו כי הנישואין אמורים להתקיים בעיר פעסט הגדולה, וביום נסיעתו לפעסט לשמחת הנישואין נכנס העשיר לבית אוצרו וכאשר ראו בני הבית כי טרם חזר הלכו לראות מדוע מתמהמה לבא, ויראו כי שקי צמר נפלו עליו ונפצע אנושות וכפסע היה בינו לבין המות, והוכרחו לדחות זמן החתונה, וכראות העישר את אשר קרהו שלח לבקש מחילה וקיבל עליו לציית לדברי הרב ותורה"ק.
כמו"כ עמד על משמר מנהגי ישראל תורה הם, וכאשר עמד לסדר קידושין לבנו של אחד העשירים וראה כי החתן אינו לובש קיטל כנהוג הלך לביתו ולא סידר קידושין על אף תחנונים ואיומים עד אשר לבש החתן קיטל כמנהג ישראל. וכן כשהגיע אל העיר חזן מפורסם והציע את עצמו לעבור לפני התיבה ביום ראש השנה ורבי חיים לא התרצה מכך כי הכיר בו שאין תוכו כברו, אמנם בני הקהלה ניסו את כוחם לשדלו ובעורמה שלחו מכתב אל מרן החת"ס זיע"א והשיב להם כי אינו מתערב יען בעירם ישוב רבי חיים שהוא כספר תורה חי, בני הקהלה המשיכו להתעקש ורבי חיים שלח שליחים לביתו של החזן לפני תפלת מוסף להתחקות אחרי מעשיו ואכן נתפס בענין רע רח"ל, ונתגלה קלונו של החזן ברבים ורבי חיים נודע כאיש קדוש מיטיב לראות. ובשו"ת אוצר החיים (סי' ד') של רבינו מובא תשובה ארוכה נגד המהרסים אשר קמו לבית ישראל בימיו בדמות המחדשים והרעפארמים, ואף השתתף באסיפת הרבנים בעיר פאקש בשנת תר"ד לטכס עצה נגד מהרסי הדת. וכשראה דיין אחד שנתן ידו לאח"ר לא אבה לשבת אתו עמו וינס החוצה.
כגודל תוקף עמידתו האיתנה נגד רשעי ישראל כך גודל רחמנותו וטוב לבו לכל בר ישראל, והיה נעים המידות והרבה לבקר חולי בנ"י השוכבים על ערש דוי, ולהעניק מתת לעניים ואביונים, והיה שפל ומשפיל עצמו בפני כל איש ישראל כקטן כגדול. וכן התנהג בחסידות מופלגת כאחד הצדיקים הקודמים וכאשר הוזמן צייר לצייר את דיוקנו קצף עליו עד שברח משם טרם סיים את מלאכתו, וכן מציינים כח זכרונו המופלא ביותר.
רבי חיים השאיר אחריו פרי ברכה ספריו " אוצר חיים" שו"ת שי"ל בהסכמות גדולי הדור שאחריו כהגה"ק בעל קרן לדוד הגה"ק בעל מעשי למלך, והגרמ"צ פוקס זכר צדיקים לברכה, ולפני כל' שנה יצאו לאור עוד ב' ספרים שנות חיים דרושים עה"ת ומועדים ועל וסוגיות הש"ס, וכן בנין וחתנין רבנן ומהם שלשת גדולה יוצאת.
בסוף ימיו ניטל ממנו כח דיבורו ותלה זאת כי בהיותו נער שיחק על איש אלם, אולם בעטו עט סופר מהיר המשיך לכתוב תשובות להלכה, וביום א' בדר"ח תמוז נפטר לבית עולמו הבאי קטירא איתקטיר באמצע כתיבת תשובה להלכה, וכבוד גדול עשו לו במותו ויספדו לו כל בית ישראל.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
הגה"ק רבי חיים קיצע זצוק"ל
אבד"ק אירשא מח"ס אוצר חיים, שנות חיים א' תמוז תר"ט
רבי חיים נולד בשנת ת"ק"ל לערך לאביו הגאון הק' רבי יצחק קיצע ראב"ד אויבן-ישן שהיתה עיר מלאה חכמים סופרים, בנעוריו התנכר הנער כי לגדולות נועד, אביו הגדול לימדו תורה ודע ובהיותו בר מצוה דרש דורש לפני כל הקהל בסעודה שלישית בעירו ופלפל בחכמה עם הגאה"ק רבי משה מינץ אבד"ק דשם, ותיכף לאחמ"כ נכנס ללמוד בישיבתו של מהר"מ מינץ ועד מהרה הפך לארי שבחבורה ונודע שמו כשם הגדולים אשר בארץ לגודל חכמתו וחריפותו, משם נסע ללמוד בישיבתו של הגה"ק רבי בנימין וואלף ראפאפארט אבד"ק פאפא מח"ס שמלת בנימין, ושמו הטוב הלך לפניו בכל מקומם שהלך לשם.
בהגיעו לפרקו לקחו הגאון רבי ישראל אבד"ק ווערפעלט לחתן לבתו הצדקנית (חתנו הנשי היה הגה"ק רבי עמרם חסידא זצוק"ל), ואחרי נישואיו המשיך לשקוד על דלתי תורה משך ג' שנים בהם ישב סמוך על שולחן חותנו הגדול שהשתעשע עמו באהבים, ואחרי ג' שנים קבע מושבו בעיר וועספרים שם ראו ראשי הקהל כי מרגניתא טבא איקלע לאתרן, ומינהו לדיין ומו"צ עליהם, וכך גם החל לומר שיעורים תמידים כסדרן לתלמידים חברים מקשיבים, ומשך י"ט שנה שיב שם והרביץ תורה ולימד את העם דרכי תורה והוראה דבר ה' זו הלכה, אולם כאשר התברך ביתו בבנים ובנות ובני הקהלה התקשו לספק לו הצטרכותו נסע לבקש לו עיר גדולה אשר תוכל שאתו ותאות לקבלו כרב אב"ד, ובדרך עבר את העיר אירשא שם כיהן ברבנות הגה"ק רבי משה בודק זצוק"ל ובמשך ימי שהותו בביתו של הר"מ דבר רבות בשבחו, ובעת שהותו שם נפטר בי משה בפתע ובני הקהלה נתנו עיניהם ברבי חיים שיבא למלאות את מקומו ובפרט אחרי שרבם הקודם היה ההג"ק רבי עמרם חסידא זצוק"ל גיסו של רבינו ממנו גם שמעו על תוקף גדלותו ותפארתו, ואחרי ההספד שנא על רב העיר מינוהו לממלא מקומו, וזמן קצר אח"כ קבע מושבו באירשא.
על תוקף קדושתו מספרים בני העיר וועספרים כי בכל י"ט שנות כהונתו שם לא קרה מקרה של שריפה ומאכולת אש בעיר, ובשנה אחר שיצא משם קרו רח"ל ששה מקרים בהם נשרפו בתי בני ישראל ויהיו לעפר.
באירשא נהג את נשיאותו ברמה, קבע תקנות קבועות לבני העיר בכל חלקי החיים בתורה עבודה וגמ"ח, ואף הקים שם ישיבה גדולה ומפוארה בהם גדילו נטעי נאמנים בתורה ובמידות ישרות, ואף דרש דורש בכל עת להטות לב ישראל לאביהם שבשמים, ובימים ההם אף נודע כמשיב לשואלים דבר ה' זו הלכה וממרחק הריצו אליו שאלות בהלכה, מסופר כי בעת כהונתו אירע מקרה רע אשר אחד הבעלי בתים חגג שמחת אירוסין לבתו וביום שהבת נאספו שם נערים מנוערים וצעירים ירקדו שם בחילול שבת ותערובות וישלח שליח לאמר כי יחדלו מיד מחילול שבת וחילול קדושת ישראל, אולם עשיר ענה עזות ושלח שנית להתרות בו כי אל יסדר קידושין לבתו ושלח העישר לענות כי ממילא לא יצטרך לטובתו כי הנישואין אמורים להתקיים בעיר פעסט הגדולה, וביום נסיעתו לפעסט לשמחת הנישואין נכנס העשיר לבית אוצרו וכאשר ראו בני הבית כי טרם חזר הלכו לראות מדוע מתמהמה לבא, ויראו כי שקי צמר נפלו עליו ונפצע אנושות וכפסע היה בינו לבין המות, והוכרחו לדחות זמן החתונה, וכראות העישר את אשר קרהו שלח לבקש מחילה וקיבל עליו לציית לדברי הרב ותורה"ק.
כמו"כ עמד על משמר מנהגי ישראל תורה הם, וכאשר עמד לסדר קידושין לבנו של אחד העשירים וראה כי החתן אינו לובש קיטל כנהוג הלך לביתו ולא סידר קידושין על אף תחנונים ואיומים עד אשר לבש החתן קיטל כמנהג ישראל. וכן כשהגיע אל העיר חזן מפורסם והציע את עצמו לעבור לפני התיבה ביום ראש השנה ורבי חיים לא התרצה מכך כי הכיר בו שאין תוכו כברו, אמנם בני הקהלה ניסו את כוחם לשדלו ובעורמה שלחו מכתב אל מרן החת"ס זיע"א והשיב להם כי אינו מתערב יען בעירם ישוב רבי חיים שהוא כספר תורה חי, בני הקהלה המשיכו להתעקש ורבי חיים שלח שליחים לביתו של החזן לפני תפלת מוסף להתחקות אחרי מעשיו ואכן נתפס בענין רע רח"ל, ונתגלה קלונו של החזן ברבים ורבי חיים נודע כאיש קדוש מיטיב לראות. ובשו"ת אוצר החיים (סי' ד') של רבינו מובא תשובה ארוכה נגד המהרסים אשר קמו לבית ישראל בימיו בדמות המחדשים והרעפארמים, ואף השתתף באסיפת הרבנים בעיר פאקש בשנת תר"ד לטכס עצה נגד מהרסי הדת. וכשראה דיין אחד שנתן ידו לאח"ר לא אבה לשבת אתו עמו וינס החוצה.
כגודל תוקף עמידתו האיתנה נגד רשעי ישראל כך גודל רחמנותו וטוב לבו לכל בר ישראל, והיה נעים המידות והרבה לבקר חולי בנ"י השוכבים על ערש דוי, ולהעניק מתת לעניים ואביונים, והיה שפל ומשפיל עצמו בפני כל איש ישראל כקטן כגדול. וכן התנהג בחסידות מופלגת כאחד הצדיקים הקודמים וכאשר הוזמן צייר לצייר את דיוקנו קצף עליו עד שברח משם טרם סיים את מלאכתו, וכן מציינים כח זכרונו המופלא ביותר.
רבי חיים השאיר אחריו פרי ברכה ספריו " אוצר חיים" שו"ת שי"ל בהסכמות גדולי הדור שאחריו כהגה"ק בעל קרן לדוד הגה"ק בעל מעשי למלך, והגרמ"צ פוקס זכר צדיקים לברכה, ולפני כל' שנה יצאו לאור עוד ב' ספרים שנות חיים דרושים עה"ת ומועדים ועל וסוגיות הש"ס, וכן בנין וחתנין רבנן ומהם שלשת גדולה יוצאת.
בסוף ימיו ניטל ממנו כח דיבורו ותלה זאת כי בהיותו נער שיחק על איש אלם, אולם בעטו עט סופר מהיר המשיך לכתוב תשובות להלכה, וביום א' בדר"ח תמוז נפטר לבית עולמו הבאי קטירא איתקטיר באמצע כתיבת תשובה להלכה, וכבוד גדול עשו לו במותו ויספדו לו כל בית ישראל.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
Re: רבי חיים קיצע זצ"ל אב"ד אירשא - ל' סיון תר"ט
די זוהי פון ר' חיים קיצע איז געוועהן ר' שמואל שלעזינגער אבד'ק שאהל איז דא ווי צו ליינען או זיין תולדות וכו'
Re: רבי חיים קיצע זצ"ל אב"ד אירשא - ל' סיון תר"ט
דא שטייט זיין יומ'ד איז א' תמוז דער קעפאל זאגט ל' סיון מי צודק?מענטשאלע האט געשריבן: ↑פרייטאג יאנואר 21, 2022 4:53 amב"ה
הגה"ק רבי חיים קיצע זצוק"ל
אבד"ק אירשא מח"ס אוצר חיים, שנות חיים א' תמוז תר"ט
רבי חיים נולד בשנת ת"ק"ל לערך לאביו הגאון הק' רבי יצחק קיצע ראב"ד אויבן-ישן שהיתה עיר מלאה חכמים סופרים, בנעוריו התנכר הנער כי לגדולות נועד, אביו הגדול לימדו תורה ודע ובהיותו בר מצוה דרש דורש לפני כל הקהל בסעודה שלישית בעירו ופלפל בחכמה עם הגאה"ק רבי משה מינץ אבד"ק דשם, ותיכף לאחמ"כ נכנס ללמוד בישיבתו של מהר"מ מינץ ועד מהרה הפך לארי שבחבורה ונודע שמו כשם הגדולים אשר בארץ לגודל חכמתו וחריפותו, משם נסע ללמוד בישיבתו של הגה"ק רבי בנימין וואלף ראפאפארט אבד"ק פאפא מח"ס שמלת בנימין, ושמו הטוב הלך לפניו בכל מקומם שהלך לשם.
בהגיעו לפרקו לקחו הגאון רבי ישראל אבד"ק ווערפעלט לחתן לבתו הצדקנית (חתנו הנשי היה הגה"ק רבי עמרם חסידא זצוק"ל), ואחרי נישואיו המשיך לשקוד על דלתי תורה משך ג' שנים בהם ישב סמוך על שולחן חותנו הגדול שהשתעשע עמו באהבים, ואחרי ג' שנים קבע מושבו בעיר וועספרים שם ראו ראשי הקהל כי מרגניתא טבא איקלע לאתרן, ומינהו לדיין ומו"צ עליהם, וכך גם החל לומר שיעורים תמידים כסדרן לתלמידים חברים מקשיבים, ומשך י"ט שנה שיב שם והרביץ תורה ולימד את העם דרכי תורה והוראה דבר ה' זו הלכה, אולם כאשר התברך ביתו בבנים ובנות ובני הקהלה התקשו לספק לו הצטרכותו נסע לבקש לו עיר גדולה אשר תוכל שאתו ותאות לקבלו כרב אב"ד, ובדרך עבר את העיר אירשא שם כיהן ברבנות הגה"ק רבי משה בודק זצוק"ל ובמשך ימי שהותו בביתו של הר"מ דבר רבות בשבחו, ובעת שהותו שם נפטר בי משה בפתע ובני הקהלה נתנו עיניהם ברבי חיים שיבא למלאות את מקומו ובפרט אחרי שרבם הקודם היה ההג"ק רבי עמרם חסידא זצוק"ל גיסו של רבינו ממנו גם שמעו על תוקף גדלותו ותפארתו, ואחרי ההספד שנא על רב העיר מינוהו לממלא מקומו, וזמן קצר אח"כ קבע מושבו באירשא.
על תוקף קדושתו מספרים בני העיר וועספרים כי בכל י"ט שנות כהונתו שם לא קרה מקרה של שריפה ומאכולת אש בעיר, ובשנה אחר שיצא משם קרו רח"ל ששה מקרים בהם נשרפו בתי בני ישראל ויהיו לעפר.
באירשא נהג את נשיאותו ברמה, קבע תקנות קבועות לבני העיר בכל חלקי החיים בתורה עבודה וגמ"ח, ואף הקים שם ישיבה גדולה ומפוארה בהם גדילו נטעי נאמנים בתורה ובמידות ישרות, ואף דרש דורש בכל עת להטות לב ישראל לאביהם שבשמים, ובימים ההם אף נודע כמשיב לשואלים דבר ה' זו הלכה וממרחק הריצו אליו שאלות בהלכה, מסופר כי בעת כהונתו אירע מקרה רע אשר אחד הבעלי בתים חגג שמחת אירוסין לבתו וביום שהבת נאספו שם נערים מנוערים וצעירים ירקדו שם בחילול שבת ותערובות וישלח שליח לאמר כי יחדלו מיד מחילול שבת וחילול קדושת ישראל, אולם עשיר ענה עזות ושלח שנית להתרות בו כי אל יסדר קידושין לבתו ושלח העישר לענות כי ממילא לא יצטרך לטובתו כי הנישואין אמורים להתקיים בעיר פעסט הגדולה, וביום נסיעתו לפעסט לשמחת הנישואין נכנס העשיר לבית אוצרו וכאשר ראו בני הבית כי טרם חזר הלכו לראות מדוע מתמהמה לבא, ויראו כי שקי צמר נפלו עליו ונפצע אנושות וכפסע היה בינו לבין המות, והוכרחו לדחות זמן החתונה, וכראות העישר את אשר קרהו שלח לבקש מחילה וקיבל עליו לציית לדברי הרב ותורה"ק.
כמו"כ עמד על משמר מנהגי ישראל תורה הם, וכאשר עמד לסדר קידושין לבנו של אחד העשירים וראה כי החתן אינו לובש קיטל כנהוג הלך לביתו ולא סידר קידושין על אף תחנונים ואיומים עד אשר לבש החתן קיטל כמנהג ישראל. וכן כשהגיע אל העיר חזן מפורסם והציע את עצמו לעבור לפני התיבה ביום ראש השנה ורבי חיים לא התרצה מכך כי הכיר בו שאין תוכו כברו, אמנם בני הקהלה ניסו את כוחם לשדלו ובעורמה שלחו מכתב אל מרן החת"ס זיע"א והשיב להם כי אינו מתערב יען בעירם ישוב רבי חיים שהוא כספר תורה חי, בני הקהלה המשיכו להתעקש ורבי חיים שלח שליחים לביתו של החזן לפני תפלת מוסף להתחקות אחרי מעשיו ואכן נתפס בענין רע רח"ל, ונתגלה קלונו של החזן ברבים ורבי חיים נודע כאיש קדוש מיטיב לראות. ובשו"ת אוצר החיים (סי' ד') של רבינו מובא תשובה ארוכה נגד המהרסים אשר קמו לבית ישראל בימיו בדמות המחדשים והרעפארמים, ואף השתתף באסיפת הרבנים בעיר פאקש בשנת תר"ד לטכס עצה נגד מהרסי הדת. וכשראה דיין אחד שנתן ידו לאח"ר לא אבה לשבת אתו עמו וינס החוצה.
כגודל תוקף עמידתו האיתנה נגד רשעי ישראל כך גודל רחמנותו וטוב לבו לכל בר ישראל, והיה נעים המידות והרבה לבקר חולי בנ"י השוכבים על ערש דוי, ולהעניק מתת לעניים ואביונים, והיה שפל ומשפיל עצמו בפני כל איש ישראל כקטן כגדול. וכן התנהג בחסידות מופלגת כאחד הצדיקים הקודמים וכאשר הוזמן צייר לצייר את דיוקנו קצף עליו עד שברח משם טרם סיים את מלאכתו, וכן מציינים כח זכרונו המופלא ביותר.
רבי חיים השאיר אחריו פרי ברכה ספריו " אוצר חיים" שו"ת שי"ל בהסכמות גדולי הדור שאחריו כהגה"ק בעל קרן לדוד הגה"ק בעל מעשי למלך, והגרמ"צ פוקס זכר צדיקים לברכה, ולפני כל' שנה יצאו לאור עוד ב' ספרים שנות חיים דרושים עה"ת ומועדים ועל וסוגיות הש"ס, וכן בנין וחתנין רבנן ומהם שלשת גדולה יוצאת.
בסוף ימיו ניטל ממנו כח דיבורו ותלה זאת כי בהיותו נער שיחק על איש אלם, אולם בעטו עט סופר מהיר המשיך לכתוב תשובות להלכה, וביום א' בדר"ח תמוז נפטר לבית עולמו הבאי קטירא איתקטיר באמצע כתיבת תשובה להלכה, וכבוד גדול עשו לו במותו ויספדו לו כל בית ישראל.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
Re: רבי חיים קיצע זצ"ל אב"ד אירשא - ל' סיון תר"ט
ווער איז געווען די טאטע פון הרב יצחק אבי הרב חיים קיצע?
Re: רבי חיים קיצע זצ"ל אב"ד אירשא - ל' סיון תר"ט
איינער האט אפשר א בילד פון די מצבה פון ר' ישראל ברי"ל די שווער פון ר' חיים קיצע? דאכט זיך אז ער ליגט אין פאלאטא.
וועלן מיר פראבירען צו אריין געבן א פרישען טעם לפגם אין אלעמען,