וויגאדא האט געשריבן:"מגזע הרב המפורסם רבי שמחה מנחם רופא מאיסטמבול"
לא מצאתי עליו מאומה? מישהו יודע?
בספר "ערך אבות" (עמ' יד) כותב האדמו"ר ממאניסטריטש זצ"ל על זקינו הרה"ק ר' שמעון שלמה המגיד מסאווראן זצוק"ל:
"מקור מחצב קדושתו, יחוס משפחתו, קורותיו ותולדותיו נעלמו מאתנו. יודעים אנחנו כי נולד בארץ מרחק בעיר סטאמבול אשר בטורציע, אבל איך נתגלגלו הסיבות ובא לגלילות אלה, לא נדע... בעסקי במלאכתי זאת סיפר לי זקן מופלג אחד הוא הנכבד הר' זיסיא פאמעראנץ מעיר טראסטענעץ, כי שמע מפי הרב הק' הר' משה'לע זצ"ל מטשיטשילניק, כי זקננו הרב המגיד מסאווראן היה בן הרב הר' אברהם רופא מסטאמבול טארציע, וסיפר אשר בעת שהתחתן עם הרב מצירנאביל כנ"ל, שאל אותו הרב בעל מאור עינים על יחוסו, והשיב לו המגיד כי הוא בן הר' אברהם רופא ז"ל, ואז רעד הרב בעל מאו"ע ואמר, די לפני יחוס זה ויותר אינני חפץ לדעת. וסיפר מגודל צדקת וקדושת ר' אברהם רופא, כי עמד בנסיון גדול בחצר השולטן, והסיפור נוראה מאוד, אך אכמ"ל, כי לא לאשתעי ספורים מטרת האגרת הזאת".
בנוסח שונה מובא בכתב יוחסין שכתב הרה"ח ר' פנחס לאנדא ז"ל בשנת תשי"ב (נדפס בקובץ "שושילתא" גליון ב' עמ' 90):
"... בן הרב הקדוש ר' שמעון שלמה זצ"ל מסאוריין, בן הקדוש ר' דניאל רופא זצ"ל מסאנטינאאפעל. על דבר מהותו של אותו צדיק (רבי דניאל רופא) לא ידוע לכל העולם כלום, אבל זאת ידוע כי לפני שנכנס הרב הקדוש ר' נחום מטשערנאבל זצ"ל בקשר השידוכין עם המגיד מסאוריין, וזאת היתה ההתקשרות של הרב מבענדער עם בת בתו של ר' נחום כמו שבאר להלן, פנה ר' נחום אל המגיד מסאווראן בזה הלשון: 'סאוריניר מגיד סערדצי, ביי אונז איז א מנהג, פאר שרייבען די תנאים רעכענין יחוס, און צום הערשטען דארף אבענדער העומד מצד החתן', וענה לו [המגיד] דסוועראן: 'מיין טאטע איז גיווען ר' דניאל רופא פון קאנטינאפעל'. וכששמע ר' נחום זאת אמר אל המגיד: 'גענוג, מעהר דארף איך ניט, דניאל איש חמודות איז גיואקסין געוארען בחצרות מלכים און דאס איז שוין געניג פאר מיר'".
בנוסח שלישי מובא בספר "שם ושארית" (עמ' סז):
"הגה"ק ר' שמעון שלמה מסאווראן, לפי המקובל הוא מגזע הרב המפורסם ר' שמחה מנחם רופא, בא מסטמבול למחוזות אלו והיה מ"מ בסאווראן, נפטר כ"א אייר תקפ"ב (ולפי דברי נכדו הרב וורטהיים שליט"א הרבה יותר מוקדם בערך תק"נ)".
*
והנה מה שכתוב בספר שם ושארית שהיה מגזע ר' שמחה מנחם רופא, זה כנראה טעות, כי רבי שמחה מנחם רופא נפטר בלעמבערג כ"ח אדר תס"ב, ולבוב שבגאלציה הוא כרחוק מזרח ממערב מסטאמבול שבטורקיה, ויש ביניהם אלף וחמש מאות קילאמעטער. (מאמר נרחב על ר' שמחה מנחם רופא וצאצאיו נדפס בקובץ "שערי ציון" לחודש ניסן-אייר תשע"ג עמ' 88).
ונשאר לנו רק שני הגירסאות שלגירסא אחת הוא היה "בנו" של רבי אברהם רופא מסטאמבול, ולגירסא השניה הוא היה "בנו" של רבי דניאל רופא מסטאמבול.
וכשמעיינים ברשימת צאצאיו בהקראסנא קוויטל, אנו רואים שבנו הראשון היה אכן שמו "אברהם", וכנראה שנקרא כן על שם אביו. (יצויין שבכתבי ר"י שו"ב עמ' רכו כתוב "הסווריינער הי' לו אח גדול הוא הבענדערער רב, והי' אומר שצריך לשמור בן יחיד, כי אחי הי' בן יחיד ג' שנים וזה הזיק לו". אמנם לפי העולה מהמפקדים נמצא שהרב מבענדער נולד בשנת תק"מ בערך, והרב מסאווראן נולד בשנת תקל"ה בערך. וכן בהקוויטל רואים שהרב מבענדער נכתב אחר הרב מסאווראן. אמנם יתכן שאמר זאת על אחיו ר' אברהם).
אמנם לעת עתה לא מצאנו באותה תקופה רופא בחצר הסולטאן בסטאמבול ששמו היה "אברהם", אמנם מצאנו שאצל הסולטן אחמט השלישי (שמלך בין השנים תס"ג – ת"צ) היה רופא יהודי ושמו "דניאל דה פונסקה", שנולד בשנת תכ"ח בערך בעיר פארטא במדינת פארטוגאל, ובהיותו ילד צעיר נשרף זקינו ע"י האינקוויזיציה ואביו ברח מהמדינה, והוא נשאר שם למשך איזה שנים עד שעלה בידו לברוח מפארטוגאל לצרפת, ושם למד חכמת הרפואה. כעבור איזה שנים עבר לעיר סטאמבול ונעשה רופאו האישי של שגריר צרפת באראן טשארלס דע פערוי ואח"כ של השגריר פיעררע קאמטע דעס אליורס. בשנת ת"ע נתמנה להיות רופאו האישי של ניקאלעס מאווראסארדעטאס שנעשה אז נסיך של וואלאכיע, ונסע עמו לבוקארעשט עד שנת תע"ד שאז חזר לסטאמבול ונתמנה לרופא הראשי של הסולטן אחמט השלישי, וגם שימש כאחד מיועציו הקרובים. כשהעבירו את הסולטן מממשלתו בשנת ת"צ, אז נסע דניאל בחזרה לצרפת והתגורר בעיר פאריז עד לפטירתו בשנת ת"ק בערך. (אמנם יש אומרים שנפטר בעיר איזמיר).
לפי חשבון השנים ברור שרבי שמעון שלמה לא היה "בנו" של רבי דניאל דה פונסקה הנ"ל שנולד כבר בשנת תכ"ח, אך יתכן שהיה נכדו. (יצויין שכותבי הדורות כותבים שאביו של דניאל הרופא היה שמו "אברהם", ויתכן שרבי אברהם אביו של רש"ש מסאווראן אכן היה בנו או נכדו של רבי דניאל ונקרא ע"ש אביו. אך לפי תוצאות בדיקת דנ"א לא מסתבר צדיקי בית סאווראן היו בכלל נכדיו מצד האב, ואולי מצד האם. וצ"ב).