איך בין יעצט דא אנגעקומען, און מיין מח שווינדלט נאך פון דורך ליינען אזויפיל מיינונגען,
און מיין אויגן שווינדלען פון דורך ליינען אזויפיל פעידזשעס
אבער איך האב הנאה אז די טעמע הייבט אן זיך צו סעטלען און ענדליך, אין די לעצטע פאר תגובות
רעדט מען שוין אביסל מער פון די ריכטיגע אונטערגרונד פון דעם התנגדות וואס מען שפירט אין אונזערע פלעצער
(ווי מען האט לגמרי נישט געקלעימט סיי וואספארא טענה אנטקעגן מוהר"ן ותלמידיו ח"ו)
און איך וועל דא נאכאמאל אראפברענגען וואס כ'האב געשריבן אינעם מבקשים אשכול וואס לעניות דעתי (
וואזשע דען, לעניות דעתך? -קרעדיט אנעים זמירות)
איז דאס אויך גאר שטארק נוגע לגבי דעם ענין פון נסיעה לאומן והמבין יבין דבר מתוך דבר
(שאין לי פנאי לחזור ולכתבו באופן הנוגע לענינינו ממש)
גיוואלדיג האט געשריבן:בקצת מהתגובות נראה גישה שכאילו האב שאינו מסכים לכל דרך שיבחר לו בנו, ויהי' מה שיהי',
זה נובע מקיצוניות דעתו, באופן המובחר, או מרוע לבו ועקשות דעתו שרוצה לכפות את דעתו כרודן על כל התלוים עליו, מבלי להתחשב שיש כאן דעה מבוגר שחושב אחרת וכו'
(ואף שיש מקרים כזו אך זה הוא במקרים בודדים ואני יצאתי ללמוד על הכלל כולו)
ובמשך דברינו יתבאר כי לא מרוע לבם עושים את זאת, ולא מחמת האי-נעימות שהבן גורם להאב מקרוביו ושכיניו -של האב-
ולא שהם חוששים על כבוד עצמם יותר מעל טובתם הנצחי של בניהם וכו'
(לא אדבר עתה על הדרך איך למנוע שלא יבא האב לדילעמא כזאת שכבר הרחיבו חבירינו את הדיבור בכיוון הזה,
וגם לא אדבר על זאת שהאב שנקלע במבוכה הזאת הדבר הגרוע -בין לפי המוסר האנישי ובין לפי התורה ובין לפי החכמה- שיעשה, הוא,
שיתחיל לריב עם בנו, כי זה אך מפסיד המטרה שלו, והוא מגיש לו על טס זהב את המניעות,
הכה נצרכות לו להחזיק את ההתחדשות בדרכו החדשה וכו' ובכך ינוס מרוב התמרמרות, אל ראש החבורה והלז יחזק אותו בעת צר,
ובכך יתקשר אתו אמיץ וכבר האריכו גם בזה היושבים דכאן )
כי באופן שהבן המתקרב לעבודת ה' (נעבור עתה על החוצפה שבביטוי, שכאילו כל היהודים הדורכים בעקבות אבותיהם הם פחות עובדים
ואף שהם מוסרין נפשם על כל קוצו של י' של התורה והמסורה, אבל עה! מה הם יודעין על עבודת ה'?)
נותן לאביו את ההרגשה שהדרך שאותה קיבל מאבותיו ורבותיו ולמעלה בקודש הוא כסעודה שאינה מספקת לבעליה והוא -לדבריו- דרך שלילי ושטחי
שהיה טוב לאותן היהודים התמימים והמרי שחורה של ה-אמאליגען דור שלא דרכו ממפתן הכפר ולהלאה,
ומה גם באופן שהבן המתקרב קבע לו מקום בחבורה שה-שפראך אצלם הוא על דרך הנ''ל במישרים ובעקיפין בהשיחות ובהספרים שלהם
להתנתק מההגבלות והצמצומים שכאילו חינכום בזה ויש גם ענין להתלוצץ מענינים שאצל האב הוא קדוש ויקר
(והכל בלשון גבוה וקבלה ובהתלבשות נשמות תרין משיחין, מבלי ליכנס בעצם הדין ודברים שהוא שמועס מיוחד)
וגם אם רואה שבנו בעקבות התקרבותו לאיזשהוא דרך או משפיע מזלזל במנהגים שנהגו אצל אבותיו ומשפחתו, שהוא אצלם קדוש קדוש קדוש
(ומבלי להיכנס לעצם הענין והפולמוס בסוגיית ואל תיטוש תורת אמיך וכו' שזהו שמועס מיוחד) ופוגע ברגשותיו היהודית של האב
וגם יכול לצער להאב אם בנו בעקבות התקרבותו לאיזשהוא דרך או משפיע מזלזל במלחמת ה' בעמלק שרבותיו לחמו נגד טומאת הציונית וכל המסתעף מזה
שלדבריו כפי אשר קיבל מרבותיו הוא פגיעה בעקרי האמונה
ומה גם שיש שכשמתקרבין לאותה היהדות החיובית, לכאורה, נתקרר אצלם ומביטין במבט של זלזול,
ויש שגם מתבטאין במישרין ובמקיפין בזלזול על המלחמה הכבידה שלחמו רבותינו הק' במדינת אונגארן
ובראשם מרן החת''ס נגד הפושעים והפילוג שנתפלגו מהם
וכן על שאר מערכות המיוסדים על ענין ובערת הרע מקרביך בפרט ובכלל,
וכבר אינו מסוגל לשמוע תוכחה באופן שלילת הרע וכבר אינו מסוגל להסתכל בספרים שאינם הולכין בדרכו החיוביות
דהיינו רוב ספרי המוסר של הקדמונים וראשונים ואחרונים וגם בספרי החסידות צריך לצנזר את השטיקלעך המדברים בעניני שלילת הרע...
(שלהם יש דרך שונה עם סיסמאות כעין, החושך לא מגרשים במקלות, מעט אור דוחה הרבה מן החושך,
להתמקד בהנקודות טובות ובכך יסתלק הרע ממילא , ובסיסמאות כעין אלו הם רוצים לדחות כל המלחמות של סילוק הרע
הכללי והפרטי, ואין להאריך בזה פה כי צריך לזה אשכול מיוחד)
ועוה''פ: -מבלי להכנס לעצם הפולמוס של הדברים- להאב שנתגדל על ברכי תלמידי מרן החתם סופר והדברי חיים,
מכאיב מאוד לשמוע דברים כעין אלה וגישה כזו מבנו שנתגדל על ברכיו
הרי מובן שדברים הנכתבים כאן, כל אחד בפרטיות, ובפרט אם הם כולם כאחד, יוכאב לאב, ומאוד צורבים באזניו
ובצדק, ולא שכואב לו כבודו האישי וכו' רק כבוד המסורה שקיבל מאבותיו ורבותיו ושנתגדל על ברכיו
ובזמן שכואב לו אז הוא מהדברים הקשים שבמקדש להשליט המח על הלב ולהתאפק את רגשותיו הסוערות ולרסן אותם,
אדרבה, תנסו נא להתאפק על רגשותיכם הסוערות, ע''כ אל תדין את פלוני אלמוני בגלל שכאבו על בנו,
פרץ באופן לא נעים ויפה, כי הוא בסך הכל תוצאה של כאב צודק
(לפי מה שקיבל מאבותיו ורבותיו עכ''פ) הנוגע לחדרי לבו, שפרץ בצורה לא נעימה,
בדיוק כמו שקורה עמך בזמן שנוגעים להנקודה שנוגע בך
(ובוודאי שאם הי' האב מתאפק הי' יכול להגיע למטרתו... כנ''ל)